המסמכים מוכיחים: הילרי עמדה מאחורי השקר על קנוניית טראמפ-רוסיה

מסמכי המודיעין שנחשפו השבוע מאשרים כי הקמפיין של קלינטון הגה, מימן וקידם את התרמית לפיה טראמפ קשר עם הרוסים במטרה להטות את הבחירות

הילרי קלינטון ודונלד טראמפ | LBJ Library, Michael Vadon

האם היא עשתה זאת או לא עשתה זאת? ברור שכן. בשלהי חודש יולי 2016, הילרי קלינטון, במאמציה להסיט את תשומת הלב הציבורית משערוריית המיילים שרדפה את קמפיין הנשיאות שלה, הורתה לאנשיה לקדם את השקר לפיו הפריצה הרוסית לשרתי המפלגה הדמוקרטית הייתה סוג של קשר בין ולדימיר פוטין לדונלד טראמפ במטרה להטות את הבחירות לטובת האחרון.

כפי שהסברתי בספרי, היה זה הקמפיין של קלינטון שהגה, מימן וקידם את תרמית רוסיה-טראמפ שהפכה במהרה לפארסה. ולמזכירת המדינה לשעבר היה שותף נלהב מאוד בשקר הזה – הממשל היוצא של ברק אובמה כולל סוכנויות המודיעין והחוק שפעלו תחתיו.

שקרים ומרגלים

היה מדהים לראות כיצד המפלגה הדמוקרטית מתפתלת השבוע לספק הסברים, כאשר ראש המודיעין הלאומי ג’ון רטקליף הוסיף אישורים ממוסמכים למכתב אותו פרסם בשבוע שעבר. בחשיפה הראשונה שמוענה לוועדת המשפט בסנאט הסביר רטקליף כיצד סוכנויות המודיעין המשוכללות והיעילות הצליחו “להשיג” ניתוח מודיעני רוסי בו נקבע כי קלינטון היא זו שעומדת מאחורי השקר הפוליטי על קנוניה.

במילים אחרות, הילרי קלינטון עשתה בעצמה בדיוק את הדבר בו האשימה את דונלד טראמפ: היא שיתפה פעולה עם הרוסים (דרך כריסטופר סטיל, סוכן בריטי מפוקפק אותו שכרה) במטרה להזיק לקמפיין של טראמפ ולוודא שהיא מנצחת בבחירות. כמו תמיד אצל משפחת קלינטון, השקר היה השלכת חטאיהם העצמיים על אחרים.

החשיפה של רטקליף הגיעה עם הסתייגות. למרות שסוכנויות המודיעין האמינו שהמסמך הרוסי על קלינטון היה אותנטי (במובן שהוא אכן תוצר מודיעני של מוסקבה), הן לא היו יכולות להבטיח את הדיוק בתוכנו. כלומר – המסמך אולי משקף את האמונה הרוסית, אך הוא עשוי להיות מנוסח בהגזמה או בהמצאה. זה לא היה במקרה. סוכנויות ביון אוספות כמויות עצומות של מידע, ולכן הן חייבות לדרג את האמינות שלו בעין סקפטית כדי להימנע מאשליות. וזה כל מה שהדמוקרטים היו זקוקים לו, לפחות בהתחלה. בשימוע של ועדת המשפט, ראש ה-FBI לשעבר ג’יימס קומי והסנאטורים הדמוקרטים לגלגו על הגילוי הנאות של רטקליף, טענו כי הוא מבטל את אמינות שאר מכתבו והטילו ספק ביכולתו המקצועית. אותם אנשים שעשו לעצמם הרגל לקנות כל פיסת מידע כוזב, כעת טענו שרטקליף נפל בבירור קורבן לתרגיל דומה.

אז האם לרוסים היה חלון להציץ דרכו לתוך הקמפיין של קלינטון? בין נהלי הביטחון המרושלים של מזכירת המדינה (אותם קומי תיאר כחוסר אחריות), החלטתה לשכור את סטיל למרות קשריו לאנשי עסקים רוסיים והמקור ל’תיק סטיל’ המפוברק לגביו חשדו ב-FBI כי הוא סוכן רוסי – זה בהחלט נראה כך. אך השאלה החשובה היא לא האם מרגלים רוסיים הצליחו לחדור לקמפיין קלינטון הודות לרשלנות מצידה. הנקודה היא שהילרי קלינטון אכן עשתה את מה שעכשיו מתברר שהרוסים גילו באותה העת.

רוצים לשחק במשחקי מילים? בסדר. אנחנו יכולים לבלות שעות רבות בתהייה האם מרגלים רוסיים יצרו הערכת מודיעין אודות מעללי קלינטון מכיוון שרצו באמת לעדכן את הממונים בקרמלין, או שמא עשו זאת מכיוון שרצו שהמרגלים שלנו יגלו אותה. האם הרוסים ידעו שאנחנו יודעים את מה שהם יודעים? גם על כך אפשר לתהות לנצח. אבל אני מעדיף להתרכז בעיקר, והוא לא קשור בכלל למשחקי הריגול והשקר של מוסקבה. העיקר הוא שהרוסים הצליחו להסיק על מעשיה וכוונותיה של קלינטון מכיוון שהם היו גלויים וברורים לכל. לא היה צורך בבלשי-על כדי להבין את החידה הזאת, רק בזוג עיניים ואוזניים מתפקדות. וזו בדיוק הסיבה שהתחלנו לשמוע שינוי במנגינה הדמוקרטית כאשר רטקליף התחיל לשחרר עוד מסמכים.

החשיפה השנייה הראתה לנו כי ה-CIA לקח ברצינות את המידע הרוסי ברמה כזו שראש הסוכנות דאז ג’ון ברנן הזדרז לתדרך את הנשיא אובמה לגביו. אם זה לא הספיק, צוות הביטחון הלאומי של הנשיא אף כלל את המידע על קלינטון במזכר ל-FBI, בו פורט כל המידע שנאסף בידי צוות החוקרים של ברנן במטרה לקדם את שקר רוסיה-טראמפ.

אחרי שרטקליף פרסם את המסמכים האלה, אנחנו לפתע שומעים הרבה פחות את הספינים על “מידע כוזב”. כעת דף המסרים הפך להיות: ובכן, לא היה שום דבר פלילי במה שקלינטון עשתה; היא פשוט הייתה מודאגת מקשר מושחת אפשרי בין טראמפ לפוטין, ובצדק. במציאות, אם קלינטון אכן הייתה מודאגת מדבר כזה, הייתה זו דאגה המבוססת על אפס ראיות. לא היה אפילו בדל של הוכחה לכך שדונלד טראמפ או מי מאנשיו החזיקו בידע מוקדם כלשהו (ובוודאי שלא היו שותפים) על הפריצה הרוסית לשרתי המפלגה הדמוקרטית. וזה היה, כפי שאנו זוכרים, הבור עליו נבנתה כל פארסת הקנוניה.

הג’וב הבריטי

נכון לעכשיו, לדמוקרטים אין ממש ברירה מלבד להודות בכך שקלינטון שיחקה תפקיד מרכזי בשקר הקנוניה. אין שום דרך הגיונית אחרת לנתח את מה שקרה, לא עבור סוכן מודיעין רוסי ובוודאי שלא עבור אדם כל אדם שפוי אחר. הבה נבחן את ציר הזמן. באביב של 2016, קמפיין קלינטון, דרך משרד עורכי הדין ‘פרקינס קוי’ (משרד הידוע בקרבתו לדמוקרטים ומייצג גם את המפלגה), שכר את כריסטופר סטיל על מנת לבצע “מחקר יריבים” שעשוי לקשור את טראמפ לרוסיה.

כריסטופר סטיל | צילום מסך

ב-20 ביוני הוא הפיק את דיווחי ‘תיק סטיל’ הראשונים. כך נולד השקר על “שערוריית קלטת השתן”, אותה כל חוקר ממוצע היה דוחה בנחרצות, במיוחד אם הכיר את המוניטין המפוקפק של סטיל ואת שנאתו לטראמפ. עבור סטיל, עצם השמועה לפיה פוטין מחזיק בסרטון בו טראמפ נראה מטיל את מימיו על יצאניות במלון במוסקבה לא הייתה מספיקה. הוא חשב שיהיה אף טוב יותר להוסיף את השקר כאילו טראמפ ביים את האירוע במיטה הנשיאותית בה לנו בעבר בני הזוג אובמה “השנואים עליו”.

ברור כי מדובר בהמצאה מוחלטת, אבל כפי שכבר למדנו מאז יש אנשים שיקנו בשמחה כל שקר על טראמפ. מעבר לכך, נראה כי ‘דו”ח סטיל’ היה יכול באותה מידה להיכתב על ידי קלינטון או ברנן בעצמם. כך למשל הוא מנתח את הגישה הסקפטית שהביע אז טראמפ לגבי נאט”ו, וקובע כי לא יכול להיות לכך שום הסבר מלבד ניסיון סחיטה מצד פוטין.

כרגיל עם מסמכים כאלה, הדבר המעניין באמת ב’תיק סטיל’ הוא מה שלא נמצא בו. זה דפוס פעולה שהיה אמור להוות דגל אדום עבור חוקרי ה-FBI הבכירים, אלמלא היו בעצמם מבועתים מהמחשבה על טראמפ כנשיא כפי שסטיל היה. אף לא אחת מהנקודות החשובות לכאורה עליהן מדווח סטיל ניתנות לאימות, וחלקן הן פשוט שקר מוחלט. מנגד, הדברים החשובים באמת הופיעו בדו”ח רק אחרי שהתרחשו. סטיל לא אסף מידע כאיש מודיעין מקצועי – הוא היה נוכל מקצועי שקיבל תשלום כדי לספק בדיוק את מה שמעסיקיו חיפשו והתאים לשקר שלהם.

רשלנות פושעת

כפי שסטיל אולי היה מבחין אם באמת היה מקדיש לכך תשומת לב, יותר משבוע לפני הדו”ח שפרסם ב-20 ביוני, מייסד ‘ויקיליקס’ ג’וליאן אסאנג’ אמר בפומבי כי הוא מחזיק בהתכתבות דואר אלקטרוני “הקשורה להילרי קלינטון”. דברים אלה התחברו להנחה מצד סוכנויות מודיעין רבות במערב שחשדו כי ‘ויקיליקס’ מנהלת שיתוף פעולה ארוך עם רוסיה.

באותה העת, עדיין לא היה ידוע לכל כי שרתי המפלגה הדמוקרטית נפרצו, או שהמפלגה עצמה הגיבה באיחור רב לפריצה ואף מנעה מה-FBI גישה לשרתים בעזרת משרד המשפטים של אובמה. לכן, מי שהקשיב לדבריו של אסאנג’ העריך בוודאי שהם קשורים לתכתובת הדואר הפרטית של קלינטון – אותן 33 אלף הודעות מייל שהיא סירבה למסור למחלקת המדינה למרות שרובן עסקו בענייניה הרשמיים כשרת החוץ.

בראשית אותו קיץ הייתה פעילות רבה סביב סקנדל המיילים של קלינטון. לוח הזמנים הפוליטי, יחד עם הנחישות של אובמה שלא להאשים את הנשיאה הדמוקרטית הבא בפשע, הוביל לסגירה מזורזת של חקירת ה-FBI העצלה בעניין עוד לפני ועידת המפלגה שתוכננה ל-25 ביולי.

וכך נפתח לו רצף אירועים מהיר שהחל ב-27 ביוני, אז שרת המשפטים של אובמה לורטה לינץ’ ערכה את הפגישה הידועה לשמצה על מסלול ההמראה בשדה התעופה עם ביל קלינטון (מי שבתור נשיא מינה את לינץ’ כתובעת במחוז בניו-יורק). ביום שבת, ה-2 ביולי, ה-FBI ומשרד המשפטים ערכו ראיון חפוז עם הילרי קלינטון, כה חפוז ומרושל עד שהיא הורשתה להביא עמה כ”יועצים” שני חשודים אחרים בתיק.

ב-5 ביולי, ראש ה-FBI קומי ערך את מסיבת העיתונאים בה הודיע אמנם על “מחיקת האשמה” נגד קלינטון, אך חשף גם ראיות משמעותיות על רשלנותה במסמכים מסווגים והשמדת הוכחות, ובכלל את התרבות הרשלנית במחלקת המדינה תחתיה. למרות כל זאת, ממשל אובמה בחר שלא להגיש נגדה כתב אישום, למרות שהתנהלותה הפרה במפורש את חוקי הריגול של ארה”ב.

אם קומי סבר אז שמסיבת העיתונאים אמורה לסגור אחת ולתמיד את שערוריית המיילים עבור ה-FBI ועבור קלינטון, הרי שבפועל ההפך הגמור קרה. מצד אחד, הרפובליקנים זעמו על המשחק המכור; מנגד, הדמוקרטים זעמו על החשיפה הפומבית של ראיות נגד אדם שלא הואשם בפלילים. בשימועים בקונגרס שהגיעו מיד לאחר מכן, הרפובליקנים חקרו את קומי בפירוט רב על כל הדיווחים לגבי התנהלות קלינטון. התברר כי הוא החל להכין את נאום הזיכוי שלו חודשים רבים קודם לכן, למרות שאז קלינטון ועדים מרכזיים אחרים טרם תושאלו, וראיות רבות עדיין לא הושגו ובוודאי שלא נותחו.

וכך הגיעה הילרי קלינטון לוועידת המפלגה זועמת במיוחד על כך שטקס ההכתרה לו קיוותה התקלקל. במקום ששערוריית המיילים תתפוגג מאליה היא רק הלכה והתעצמה, וג’וליאן אסאנג’ עדיין איים לפרסם את המיילים אותם היא ניסתה להשמיד במאמץ טכנולוגי רב.

נס משמיים

ב-22 ביולי אסאנג’ לחץ על ההדק, אך הירייה הייתה שונה מאוד ממה שכולם ציפו. הוא החל לפרסם אלפי הודעות דוא”ל, אך לא את אלו של קלינטון אלא של המפלגה הדמוקרטית. עבור הילרי, זה כמו נס משמיים.

למרות שאסאנג’ ניסה באופן טיפוסי להגביר את הדרמה כאשר הבטיח מיילים “הקשורים לקלינטון’, המועמדת הדמוקרטית לא הייתה משתתפת פעילה במיילים של המפלגה, ולא היה ניתן להאשים אותה ברשלנות שהובילה לפריצה לשרתיה. למרות שאסאנג’ רמז כי המיילים שהוא עומד לשחרר יגרמו נזק לקלינטון, הם לא פגעו בה כלל אלא אפילו סייעו לה.

כעת קלינטון הייתה יכולה להציג את עצמה כקורבן, מטרה למזימה רוסית בשיתוף ‘ויקיליקס’, אפילו שהיא עצמה לא סבלה כלל ממזימה כזו מכיוון שהמיילים האישיים שלה לא קשורים בה כלל. בנוסף, העובדה שכעת המיילים של המפלגה והפריצה לשרתיה היו בלב הסקנדל אפשרה לה להחביא בשקט את הסקנדל האישי שלה. כעת, אם טראמפ או רפובליקנים אחרים יתייחסו למיילים המחוקים שלה, היה אפשר לסובב זאת בקלות למיילים של המפלגה אותם רוסיה לכאורה ניסתה להשיג.

כאשר טראמפ הכריז בטיפשות כי הוא מקווה שרוסיה השיגה את המיילים של הילרי, דבריו מיד סובבו כמעין תחינה מלרוסים לפרוץ לשרתי המפלגה הדמוקרטית, למרות שהוא התייחס בבירור להתכתבויות האישיות של קלינטון ולנסיבות בהן הן הושמדו.

איך ספין נולד

באופן טבעי, פרסום המיילים שהושגו משרתי המפלגה נכלל לאחר מעשה בשקר על טראמפ ורוסיה בהכנתו עמל כבר במשך שבועות כריסטופר סטיל, בהוראת הקמפיין של קלינטון.

המרגל לשעבר היה עסוק מאוד, וחיבר “דו”ח מודיעין” חדש בו תיאר “קונספירציה נרחבת בין קמפיין טראמפ לקרמלין, באישור הדרגים הגבוהים ביותר כולל נציגים דיפלומטיים רוסיים הנמצאים בארה”ב”, אשר הסבירה לדבריו את “הופעת המיילים של המפלגה הדמוקרטית בוויקיליקס” – לכאורה עסקת חליפין בתמורה להסכמתו של טראמפ “להתעלם מההתערבות הרוסית באוקראינה במהלך קמפיין הבחירות”.

אבל סטיל רק התחיל להתחמם. הוא המשיך וקישר את “שיתוף הפעולה המתפתח” בין טראמפ ל”הנהגה הרוסית” ככזה שמתואם מהצד של טראמפ בידי מנהל הקמפיין פול מנאפורט, אשר השתמש לשם כך ביועץ מדיניות החוץ קרטר פייג’ ובאחרים בתור מתווכים. אך במציאות, מנאפורט ופייג’ מעולם לא הכירו אחד את השני. ומה לגבי אותו “סגל דיפלומטי רוסי” עליו הצביע סטיל כמרכז הקשר? הוא טען כי המגעים נערכו דרך הקונסוליה הרוסית במיאמי, אלא שמעולם לא הייתה שום קונסוליה כזו במיאמי, כפי שבוודאי כל סוכן FBI שהיה מעוניין לבדוק את אמינות הדיווח היה מגלה תוך חמש דקות.

בזמן שסטיל המשיך לחבר מעשיות, הצוות של קלינטון בוועידת המפלגה בפילדלפיה לא בזבז אף רגע. ב-24 ביולי, בעוד הדיווחים על הפריצה לשרתי המפלגה רק החלו להתפרסם והוועידה עמדה להיפתח, מנהל הקמפיין של קלינטון רובי מוק אמר ל-CNN:

מה שמטריד אותנו זה שמומחים מספרים לנו שגורמים רוסיים רשמיים פרצו למפלגה וגנבו את המיילים האלה, וכעת מומחים אחרים אומרים כי הרוסים משחררים את המיילים במטרה לעזור לדונלד טראמפ. אני לא חושב שזה צירוף מקרים שהמיילים נחשפו ערב הוועידה שלנו”

זה היה הנראטיב אותו ביקשה קלינטון לקבע. לא היינו זקוקים למסמכים רוסיים כדי לגלות אותו, קיבלנו אותו מהדובר שלה בעצמו: רוסיה פרצה למיילים והדליפה אותם במטרה לחתור תחת קלינטון ולקדם את המועמדות של טראמפ. עבור הילרי זה היה סיפור נהדר. היא בוודאי שמחה מאוד מכך שהאמריקנים כעת קוראים את תכתובות המפלגה שלא היו קשורות אליה כלל, במקום להעלות עוד השערות לגבי המיילים האישים שלה.

והמיילים של המפלגה התגלו כשעמום אחד גדול, כאשר הישגם הגדול היה פשוט לאשר את ההנחה שממסד המפלגה תמך בקלינטון כדי לחסל את המועמדות של ברני סנדרס שהתמודד מולה. המשמעות האמיתית שלהם הייתה באפשרות שהעניקו לתקשורת לדחוק הצידה את הסקנדלים של קלינטון למשך כמה ימים, ובמקום זאת להתמקד בוועידה הדמוקרטית שהוקדשה כולה להתקפה על טראמפ.

הקפיצה הגדולה

הסרת הסקנדל האישי שלה מאור הזרקורים הייתה בדיוק הדבר אותו הילרי רצתה, וממשל אובמה הצטרף בשמחה לנסיעה. בדיוק באותו הזמן בו קלינטון החלה להפיץ את השקר על רוסיה וטראמפ, דיפלומט אוסטרלי בשם אלכסנדר דאונר (שבעבר ארגון תרומה בת 25 מיליון דולר לקרן קלינטון והיה ביחסים קרובים עם עמיתים של כריסטופר סטיל) נזכר לפתע בשיחה שניהל חודשיים קודם לכן עם יועץ שולי בקמפיין טראמפ.

אותו בחור צעיר, ג’ורג’ פאפדופולוס שמו, זרק כמה הערות כלליות על כך ששמע כי הרוסים מחזיקים מידע מסוכן כלשהו על גברת קלינטון. הנה – חשב דאונר לעצמו – פאפדופולוס ודאי התכוון למיילים של המפלגה, וסר לשגרירות האמריקנית כדי להתריע בפני אנשי ממשל אובמה ואנשי מחלקת המדינה בראשה עמדה קלינטון בעבר.

זו הייתה קפיצה לוגית מרשימה בהחלט, אם אנחנו זוכרים כי המיילים של המפלגה כלל לא קשורים לקלינטון. בנוסף, אפילו דאונר מודה כי פאפדופולוס מעולם לא הזכיר “מיילים” בשיחה שניהלו בבאר. לא היה אפילו קמצוץ של רמז לכך שפאפדופולוס ידע משהו על המיילים של המפלגה, ובוודאי שלא על פריצה רוסית לשרתיה. לדבריו, חודשים קודם לכן הוא שמע מפי חוקר מסתורי ממלטה בשם ג’וזף מיפסוד כי יתכן והקרמלין מחזיק במיילים האישיים של קלינטון שהושגו מן השרת האישי והלא-מאובטח שלה. אם שיחה כזו אכן התקיימה, הרי שאותו מר מיפסוד היה בערך האדם המיליון שהציע את התיאוריה הזו, כולל ראשי ה-FBI בעצמם.

אך כל זה לא שינה כלל. באותו הזמן בו הקמפיין של קלינטון החל לטעון כי המיילים של המפלגה נגנבו בידי רוסיה כחלק משיתוף פעולה מושחת עם טראמפ להטיית הבחירות, ובאותו הזמן בו סטיל דיווח נאמנה כי המיילים נגנבו בידי אותו גנב ועבור אותה מטרה – הבולשת כבר פתחה בחקירה בחשד ש…לא תנחשו לעולם!…המיילים נגנבו בידי רוסיה כחלק משיתוף פעולה מושחת להטיית הבחירות לטובת טראמפ. איזה צירוף מקרים מדהים.


אנדרו מקארתי הוא משפטן ופובליציסט, בעבר שימש כעוזר לתובע הכללי של מדינת ניו-יורק. גרסה מלאה של המאמר התפרסמה לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו‘.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. סדנא דארעא חד הוא. אצל השמאל כל האמצעים כשרים להשגת המטרה כך אצלנו

  2. העדויות המתפרסמות היום על מעשיו כנופיית אובמה,

    הן רק הוכחה נוספת לכך שסמול מעולם לא הגיע לשלטון בעולם המערבי, במאות השנים האחרונות – בזכות הטבת חיי בוחריו ולא בזכות עלילות ורצח אזרחי מדינתו.

    ולפני הדוגמא התורנית של המדינות הסקנדינביות – עמידה מהצד של הממשלה, אל מול הפשע העולם בהתמדה של מהגרים מארצות האיסלאם הנאורות, עונה להגדרה.

  3. רגע, אז לא רק שהיא לא הצליחה להביס את טראמפ, יכול להיות שהיא גם סייעה לו לנצח עכשיו?!
    חחח…

  4. בפועל, הקשר של קלינטון עם רוסיה , מחוויר
    לעומת הקשר ההדוק בין הדמוקרטים לרוב אמצעי התקשורת שפשוט משמשים כמשרתים נאמנים למחנה הדמוקרטי
    נראה כאילו, התקשורת משדרגת אין סוף פרופוגנדה עבור המפלגה ,
    אולי זהו מהות השיתוף פעולה הסובייטי – שימוש בשיטות הפרופוגנדה שפותחו על ידי הסובייטים

    1. צריך להוסיף שממשל אובמה הפך את גופי האכיפה, כולל רשות המיסים, לכלי פוליטי נגד הימין והסטנדרטים הללו מחלחלים היום גם לרשתות החברתיות.

  5. כעת ניכר יותר מה שאמרו חכמינו בתלמוד כי “כל הפוסל במומו פוסל” ובמקרה הזה כל הפוסלת…