הכנסת דנה במחסור הביצים והחלב: "חוסר היעילות יביא לעליית מחירים"

מבקר המדינה הציג בכנסת ליקויים במדיניות התמיכה בחקלאות והשפעתה על מחירי התוצרת: "החלטות ממשלה על הורדת יוקר המחיה לא יושמו בפועל"

לע"מ

ענפי הביצים והחלב בישראל סובלים מחוסר יעילות ותכנון ממשלתי מוגזם, דבר הגורם לעליה ביוקר המחיה ואף יכול להוביל למחסור כפי שקרה לאחרונה – כך עולה מדיון שנערך הבוקר (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת בראשות ח"כ עפר שלח.

בפתח הדיון שנערך תחת הכותרת "תמיכות הממשלה בענף החקלאות והשפעתן על מחירי התוצרת החקלאית" הציג נציג משרד מבקר המדינה חלקים ממסקנות דו"ח ביקורת מיוחד שפורסם במאי 2018 ובחן את מדיניות תמיכות הממשלה בענף החקלאות והשפעתן על מחיר התוצרת.

על פי מבקר המדינה, בכל הנוגע לתמיכות הממשלה בענף החקלאות ישנם שני מודלים: תמיכות תקציביות ישירות שהן למעשה מענקים לחקלאים והשקעות בשירותים, מחקר ופיתוח, ותמיכות עקיפות המכונות "מעוותות סחר וייצור" שמטרתן לתמוך במחירי שוק של תוצרת באמצעות מכסים ומכסות ייצור.

לפי הנתונים שהציג המבקר, למרות שארגון ה-OCED ממליץ לנקוט במדיניות של הפחתה בתמיכות עקיפות ולמרות החלטת ממשלה בעניין משנת 2013 במטרה להפחית את יוקר המחיה, כיום אותן תמיכות מהוות את המרכיב העיקרי בתמיכת הממשלה ושיעורן בפועל רק עולה וגבוה מאוד ביחס למדינות ה-OECD והאיחוד האירופי.

עוד הוסיף המבקר כי בשנים 2011-2014, שיעור התמיכות העקיפות בישראל היה אף גבוה מתקרת ההסכם שנחתם עם ארגון הסחר העולמי, והן התרכזו בעיקר בענפי החלב והביצים. גם מחירי המטרה בישראל גבוהים באופן משמעותי מהמחיר למגדל באיחוד האירופי, ולמרות מתווים שהוסכמו עם התאחדות מגדלי הבקר ומועצת החלב בעלות כוללת של 265 מיליון ש"ח, חלה בשנת 2017 עליה של שישה אחוזים במחיר המטרה. נציג המבקר סיכם ואמר כי עליה נוספת במחירי המטרה תביא לייקור מוצרי החלב לצרכנים.

כמו כן ציין נציג המבקר כי כמה צוותים שמונו כדי ליישם את החלטות הממשלה בעניין "לא השלימו את עבודתם". לגבי ענף הביצים הוסיף כי הוא "סובל מחוסר יעילות וניסיונות לבצע רפורמה בענף לא נשאו פרי".

בהמשך דיבר יו"ר מועצת החלב איציק שניידר, וכאשר נשאל לגבי המחסור בחלב שנוצר לאחרונה הסביר כי "מאז ראשית היה הסגר נרשמה עליה של שלושים אחוזים לחלב". לטענתו, "לא היה מחסור במוצרי חלב אלא רק מחסור נקודתי בחלב בקרטון בגלל ביקוש מוגבר". כמו כן הוסיף שניידר כי "המחלבות מתמודדות עם אתגרים לוגיסטיים מורכבים" ובשונה מהסגר הקודם, "עכשיו יש מאות עובדי ייצור מבודדים וחולים. זה מקשה על הייצור השוטף. כתוצאה מהחגים חסרו לנו גם יומיים של ייצור".

ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב, אמר בדיון כי "חייבים לשנות את הגישה כלפי החקלאים הישראלים. כיום לא משתלם לייצר חלב". לדבריו, ענף רעוע בשעת מחסור ובשעת משבר לא יוכל להתמודד ואם אנחנו רוצים לדאוג שלא יהיה חסר אנחנו חייבים לדאוג לרפת הישראלית. מי שחושב שייבוא הוא הפתרון הוא טועה ומטעה. שם מתחילה הבעיה. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו ולא להסתמך על מדינות זרות". שמחה תלה גם את מחירי החלב הגבוהים ב"מחירי המזון לפרות ובעלויות השיווק ברשתות המזון".

חבר הכנסת רם בן ברק אמר בהקשר הזה כי "נושא החקלאות הוא מורכב, וצריך לראות אותו בראיה כולל של האינטרסים של מדינת ישראל ולא רק בהוזלה של כמה אגורות במחיר החלב". חבר הכנסת לשעבר אבשלום וילן, שמכהן כיום כמזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל: "מחירי החלב יקרים בגלל הכשרות ובגלל שאין מרעה טבעי ויש צורך לרכוש מזון לפרות", והוסיף כי "כמעט בכל המדינות ענף החלב מבוסס על תכנון".

מנכ"ל משרד החלקאות נחום איצקוביץ' אמר כי "אם תמשך השחיקה בענף החקלאות, גם ייבוא יגדיל את יוקר המחייה". לדבריו, "אנחנו במגעים עם האוצר לגבי תמיכות ישירות. כרגע המחלוקת גדול. ההצעה של אגף התקציבים לא תאפשר את קיום ענף החקלאות ואנחנו מתנגדים לה". טוען כי "הרשתות שולטות בתהליכים ואין מצב של שוק חופשי. החובה שלנו כמדינה לבדוק ולמצוא את האיזון".

בין הדוברים המעטים התומכים בפתיחת השוק והפחתת התמיכות העקיפות לחקלאים במטרה להוזיל את המחירים היה ד"ר אשר מאיר מפורום קהלת, אשר אמר כי "ישראל יוצאת מן הכלל בעולם מכיוון שבמקום לעודד יוצר מקומי היא חונקת אותו באמצעות משטר תכנון שמביא לרמת ייצור נמוכה מאוד". לדבריו, "המחסור החמור נוצר בגלל שמייצרים פחות משניתן, ואז מפצים במחירים מופקעים. אין דבר שיותר סותר את עקרון ביטחון המזון מאשר הגבלות מלאכותיות על החקלאות מלייצר מוצרים נדרשים".

ד"ר אשר קרא גם להסיר באופן מיידי את כל התקרות להגבלת הייצור כדי להפוך את ענף החלב ליעיל ויצרני, ועל כך ענה איציק שניידר ממועצת החלב: "אי אפשר שכל אחד ייצר כמה שהוא רוצה. אנחנו רוצים שתהיה תחרות מי ימכור הכי בזול? חייבים שהמדינה תתערב". ח"כ שלח העיר לו בתשובה: "תחרות עובדת בכל התחומים האחרים, למה לא בתחום החלב?".

בנוגע לענף הביצים והמחסור שהתרחש גם בו, מוטי אלקבץ מארגון מגדלי העופות טען כי "לא היה חוסר בביצים". לטענתו, "הציבור בישראל היה באמוק ואגר ביצים בלי שום סיבה. זה נכון שמחיר הביצה גדול ממחירי היבוא. לכן תואיל המדינה להכניס את היד לכיסה ולהוריד את מחירי התשומות כדי שנוכל להתייעל ולהוריד מחיר". עוד הוסיף אלקבץ כי "לענף הפטם וההטלה יש משמעות מעבר לחור בגרוש. יכול להיות שהמחיר יוזל אם יחסלו את המשק המשפחתי אבל אז אגפי הרווחה יצטרכו לעבוד קשה עם כל המובטלים החדשים".

לסיום דיבר אלי מורגנשטרן מאגף התקציבים במשרד האוצר, שתמך גם הוא בפתיחה של השוק כדי להוזיל מחירים ולמנוע מחסור. לדבריו, "תפקידה של המדינה הוא לא לקבוע לאנשים כמה ביצים לקנות. המשק צריך לדעת לתת מענה. אם אתה רוצה לתכנן המשמעות היא שיהיה מחסור. אין דרך לברוח מזה".

מורגנשטרן הוסיף כי "כאשר יש שוק חופשי אז קיים איזון בין היצע לביקוש. כאשר יש תכנון אז בכל פעם שתהיה עליה בביקוש ייווצר מחסור. התכנון לא יוצר ביטחון תזונתי אלא להפך, וכדי לשנות את זה צריך לקבל החלטת מדיניות". הוא סיפר כי במשרד האוצר תומכים במעבר לתמיכה ישירה זה ו"מוכנים לשבת ולדון על זה כדי לצאת משוק מתוכנן. לצערי הרב אנחנו לא זוכים לשיתוף פעולה. אין אף מדינה בעולם שמתכננת כמונו את החלב והביצים".

על כך השיב ח"כ רם בן ברק כי "אין לעמדה הזו מקום במדינת ישראל". מורגנשטרן ענה ואמר כי "לא מצאנו הוכחות לטענה שהמחיר יקר בגלל הקמעונאים", וח"כ שלח סיכם: "שמירה על אדמות היא יעד לאומי לא פחות ממחיר החלב".


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. כך נראית כלכלה מאורגנת עם ניהול מרכזי. שום דבר לא חדש. ועדיין הגרוע ביותר מה שמתרחש בתחום מחירי הדירות

  2. "על כך השיב ח”כ רם בן ברק כי 'אין לעמדה הזו מקום במדינת ישראל" …

    נו, טוב, כך זה במדינת ישראל. הססמולנים הם הבעלים והפטרונים העליונים.
    רק הם יחליטו למה יש מקום ולמה אין …

  3. כלכלה חופשית אמיתית מסתיימת תמיד במונופולים וקרטלים שמעדיפים להוריד יצור ולהעלות מחירים. תפקיד התכנון המרכזי לאפשר השרידות של משקים קטנים. הקפצות קולטות חלק גדול מעודפים החקלאות המזון לפרות, וצואת התרנגולות משמשת המזון לדגים וצואת הפרות כדשן לשדות. אם יחליפו הכל ביבוא אז יעלו מחירים בענפים חקלאיים אחרים

    1. כלכלה מתוכננת תמיד מסתיימת במונופול ממשלתי מושחת שמעדיף להוריד ייצור ולהעלות מחירים.
      ההבדל הוא שמונופול אזרחי יכול ליפול ברגע שיזם חדש נכנס למשק ומוריד את המחיר. מונופול ממשלתי יכול להשתמש בחוק למניעת כניסת המתחרה.

      כמובן, זה תלוי באחריות האזרח הקטן שילמד להתעלם ממותגים ושמחיר לא בהכרח מעיד על איכות. אך את זה, האזרח ילמד ברגע שהוא יראה ישובים אחרים שנהנים מרמת חיים גבוהה כי הם מבינים את זה.

  4. מישהוא יכול להסביר לי את המשפט האחרון-
    איפה יש פה סיכון לאיבוד קרקעות?

    1. מדובר באחת הטענות המופרכות החוזרות על עצמן בכל דיון על "חקלאות בארצנו", לפיה השטחים החקלאיים מהווים פתרון יעיל לתפיסת קרקע באופן אסטרטגי. פשוטו כמשמעו – השטחים הגדולים של החקלאות מחזקים את הנוכחות שלנו בשטח ומכאן את הבעלות והריבונות עליו.
      הסיבה שטיעון זה הוא מופרך היא שאין שום הצדקה או ראיה לכך שדווקא באמצעות חקלאות תתקבל אותה חזקה על הקרקע. באותו אופן, השטח יכול לשמש לדברים אחרים בקלות ועדיין לשמר את הנוכחות שלנו ואין שום יתרון מובהק דווקא לחקלאות על פני תחומים אחרים. אם רוצים לעודד אנשים לעבור לאזור מסוים, יש דרכים טובות מאוד לעשות זאת, גם ובעיקר דרך השוק הפרטי.
      בסופו של דבר, זהו עוד טיעון סמולני קלאסי, ואנחנו רואים זאת בטענה הרגשית והמשוללת כל יסוד של הגיון בסוף הדברים במאמר:
      'על כך השיב ח”כ רם בן ברק כי “אין לעמדה הזו מקום במדינת ישראל”.'
      מדוע אין לעמדה מקום? לפי מה? מה הראיה לכך? מה עומד מאחורי ובבסיס הדברים? לדובר בלבד הפתרונים, וככל הנראה הוא חושב שזה נכון כי הוא מרגיש שזה נכון, באותו הגיון מעגלי טיפוסי לסמולנים באשר הם.

    2. אם היהודים לא ירעו פרות על השטחים הפתוחים אז יבואו בדואים וירעו שם כבשים ויבנו מבנים. זו הדרך בה השתלטו על אזורים נרחבים בגליל התחתון ובצפון הנגב

    3. הנה, דן מדגים לנו בדיוק את צורת המחשבה המוזרה הזו, ושוב – בלי להסביר, בלי להביא שום טענות רציניות.
      אומר לנו דן – "רעיית פרות היא האופציה היחידה לשמירה על שטח מפני רועי פרות אחרים!".
      באמת דן? זה העולם שבו אנו חיים? או שמא אפשר לבנות שם מפעל? אזור תעשייה? מה לגבי מושב, עיירה, עיר?
      ומעבר לזה, מה הקשר בין דבר אחד למשנהו? אפילו לו הייתי מקבל, לצורך הדיון, שחקלאות היא האופציה הנכונה – כיצד זה קשור למעורבות המדינה בתחום? בלעדי המדינה לא יהיו חקלאים? המציאות מראה שההיפך הוא הנכון.
      בקיצור, גיבוב של שטויות המגיע על פי רוב מפיהם של אנשים משני סוגים – בורים או ואינטרסנטים.

  5. ישראל הכי יקרה בעולם לפי האו אה סי די יהודים שהשתתפו ברצח של העם היהודי לטובת הנאצים ושלא באו על עונשם היודנראט הם היהודים שקבעו בשואה איזה יהודי ילך לגזים ואיזה יהודי ילך למחנות הטפסנים הם היהודים שהסתובבו לחפש את מחבואם של היהודים והסגירו אותם לנאצים המשטרה היהודית היו יהודים בשירות לטובת הנאצים הקאפו היו יהודים שהתאכזרו ליהודים כדי לשמור על השקט במחנות והזונדרקומנדו הם יהודים ששכנעו את היהודים להיכנס למקלחת וכשנכנסו נעלו עליהם את הדלתות פתחו את הגז ואחרי זמן מה פתחו את הדלתות ולקחו את המתים למשרפות היו גם מאתיים אלף יהודים אשכנזים שהתנדבו לצבא הנאצי אז הייתה גם מעורבות של יהודים אשכנזים ברצח העם היהודי שלא באו על עונשם השתלתו על מדינת ישראל ועוסקים בשקרים ומיתוסים