מול האפשרות של שינוי בממשל האמריקני והרעת היחסים, ישראל צריכה להמשיך לחזק את האינטרסים המשותפים ואת הקשרים המדיניים והכלכליים
לראשונה מזה זמן רב, ישראל עומדת בפני בחירות גורליות לנשיאות ארה"ב שישפיעו במידה רבה על יחסי שתי המדינות ועל האתגרים וההזדמנויות בפניהן תעמוד ישראל נוכח הממשל החדש שיקום. אם ייבחר טראמפ התמונה ברורה למדי. ככל הנראה שנמשיך במסלול בידודה של איראן, פגיעה בתוכנית הגרעין שלה או חיסולה, המשך נורמליזציה עם העולם הערבי הסוני והמשך קידום הריבונות בבקעת הירדן ובהתיישבות.
לעומת זאת, אם יזכה ג'ו ביידן בנשיאות אנו עשויים לחוות שינוי דרמטי לרעה ביחסים עד כדי עוינות, כאשר הביטוי הקשה שלה יהיה אובדן הווטו האוטומטי של ארה"ב במועצת הביטחון ואולי אף סנקציות על ישראל. לאפשרות הזו צריך להיערך, והיא מחייבת חשיבה מעמיקה ובניית תהליכים ותוכניות מגירה להתמודדות. חובה עלינו להפנים – ישראל חדלה מלהיות מוסכמה בקרב שתי המפלגות בארה"ב והפכה לעוד נושא מני רבים במחלוקת עמוקה וארוכת השנים בין הדמוקרטים לרפובליקנים. הדרך להתמודד עם מציאות זו היא יצירת מערכת אינטרסים וקשרים שיעפילו על הקשיים והשינוי האידיאולוגי שעוברת המפלגה הדמוקרטית, במספר נושאים שיכולים לסייע לייצר אינטרסים ארוכי טווח בין המדינות.
חתימת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין היא הסנונית הראשונה של בניית קואליציה ישראלית-ערבית סונית נגד איראן וטורקיה, מול חבירה אירופית לאיראן וחבירה פוטנציאלית של ביידן לאיראנים. החזית המשותפת הישראלית-ערבית נועדה לייצר אלטרנטיבה ברורה לארה"ב ואירופה שתמנע סיכון קיומי למדינות השותפות בה בתסריט בו תוכנית הגרעין של טהרן ממשיכה להתקדם.
העמקה משמעותית של שיתוף הפעולה הטכנולוגי-תשתיתי בין ישראל לארה"ב, תוך הפיכת ישראל לנכס חיוני עבור האמריקנים בשימור היתרונן הטכנולוגי על פני יריבים. ארה"ב נמצאת כיום תחת איום ממשי של פיגור אחר מעצמות אחרות כגון סין, רוסיה והודו. בשנת 2018 עקפה סין את ארה"ב במספר המחקרים המדעיים וההנדסיים, והיקף ההשקעות במזרח הרחוק בתחום הבינה המלאכותית גדל דרמטית ביחס לירידה בהשקעות בחדשנות בארה"ב. הרחבה של שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין ישראל לארה"ב במגוון תחומים פורצי דרך כגון מחשוב קוואנטי, טילים היפר-סוניים ננו -טכנולוגיה כבר מקודמת בידי סנאטורים דמוקרטיים ורפובליקנים כאחד.
העמקת שיתוף הפעולה המודיעיני. הטרור הגלובלי והפרוליפרציה של הגרעין, יחד עם איומים נוספים, מחייבים שיתוף פעולה הדוק וטוב יותר בין גופי המודיעין של ישראל וארה"ב. שיתוף זה קיים כיום, אך יש בהחלט מקום להעמיקו ולנצל את היותה של ישראל "מוצב קדמי" של העולם המערבי במזרח התיכון. המודיעין הישראלי מאפשר חיסכון במשאבים ותפקוד יעיל יותר של מערכת הביטחון האמריקאית.
חיזוק הקשר עם גופי לובינג מובילים בארה"ב כגון ארגוני הנוצרים האוונגליסטיים, המייצגים קרוב לרבע מהאומה האמריקאית, הקהילות היהודיות, תעשיות הנשק האמריקניות ותעשיית ההיי-טק כמו גם הקשר החשוב עם הקונגרס והסנאט – הם מפתח להשפעה על כל נשיא מכהן וממשלו.
העמקת הקשר והבריתות עם מדינות ומעצמות נוספות כמו הודו, יפן, קוריאה, רוסיה, בריטניה, מדינות אירופאיות באגן הים התיכון ומדינות נוספות באפריקה. ישראל צריכה לדאוג שלא כל הביצים יהיו בסל אחד. מערכת היחסים עם ארה"ב היא חזקה ואיתנה, אולם מדינת הלאום של העם היהודי צריכה להיות מוכנה לכל תרחיש ואינה יכולה לתלות את כל יהבה על ידידה עולמית אחת, בייחוד במציאות הפוליטית המתפתחת כעת בארה"ב.
ייתכן ונפגוש מציאות מאגרת בעתיד הקרוב, אך יכול נוכל לה אם נתנהל נכון ונתכונן מבעוד מועד. דבר אחד בוודאות אסור לעשות בשום מצב – לוותר על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.
תא"ל במיל' אמיר אביבי הוא מנכ"ל תנועת 'הביטחוניסטים'
ביום שבו יעלו הקומוניסטים לשלטון במעוז האחרון של החופש בעולם, יש להתייחס לארה"ב כמדינה עויינת, זאת המציאות.
ומי בדיוק אשם בחד מפלגתיות של יחסי ישראל ארה"ב?
יהדות ארהב הרפורמית
קצת מוגזם להאשים רק את הרפורמים-
מה עם הקונסרבטיבים? החרדים הלא-ציונים? ושאר היהודים שמקושרים מקצועית למפלגה?
בשורה התחתונה, בפוליטיקה אינטרס הוא לרוב חזק מאידיאל וישראל היא לא אינטרס של יהדות התפוצות.
יש אדם אחד שהוכיח יכולת מרשימה בהתמודדות עם משטר אמריקני עוין: קוראי לו בנימין נתניהו.
זו עוד סיבה שהשמאל כל כך רוצה להעיף אותו.
הם מקוים מאד שאם הוא וטראמפ לא יהיו, יקום מי שיכופף את ישראל חס וחלילה.
הבחירות הללו גורליות : אם טראמפ לוקח המשטר האיראנינ יפול אז ציר הרשע מתמוטט ובאמת יש כאן מזרח תיכון חדש.
אם ביידן לוקח זה אומר עוד פעם כסף לאיראנים כלומר ציר הרשע פורח מחדש כמו בתקופת הצורר חוסיין אובמה.
איך יתכן שיש יהודים שתומכים בביידן?