פעם אחר פעם, מזוז אינו מתעניין בעובדות, מתעלם מהחוק ומחוות דעת מקצועיות ומתעקש לכופף את המציאות בשאלות של מדיניות ביטחונית
לא רבות קורה שבזמן של חודש וחצי ניתנים שני פסקי דין סותרים לחלוטין של בית המשפט העליון באותה סוגיה ממש, שני פסקי דין שמראים לנו באופן חד עד כמה משמעותית היא זהותו של השופט אשר משובץ לדיון מסוים בתיק מסוים.
לפני כחודש וחצי פסקו שופטי העליון מזוז וקרא כי אסור למדינת ישראל להרוס את בית משפחת המחבל אשר רצח את סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל. נימוקי השופטים אז לא נסובו כלל סביב שאלת יעילות או אפילו חוקיות כלי ההריסה, אלא התבססו אך ורק על ערכיהם האישיים של השופטים שקבעו כי למדינת ישראל אסור להרוס את בית המחבל. על פי מזוז מדובר בצעד שפוגע בחפים מפשע, ועל פי ג'ורג' קרא מדובר בצעד שמתאים לנקוט רק ב"אירועים קיצוניים ביותר", לא כמו רצח של לוחם צה"ל למשל.
אין מדובר במקרה הראשון בו מזוז עומד כחומה בצורה נגד הריסת בתי מחבלים ורוצחים, וייאמר לזכותו כי הוא עקבי בנושא. מזוז נוטה באופן קבוע להתעלם מכל חוות דעת מקצועית המוגשת לו בעניין ומכפיף את המציאות אל התוצאה אליה הוא שואף. דוגמה מדהימה לכך נראתה בפסק הדין שניתן אתמול בעתירה שהגישה משפחת המחבל שרצח את הרב שי אוחיון הי"ד.
במשך שנים, כאשר מדינת ישראל ביקשה להרוס בתי מחבלים השאלה הראשונה שנידונה היא האם הריסת הבית היא אמצעי יעיל במאבק בטרור, ופעם אחר פעם הראתה מערכת הביטחון כי התשובה לכך היא כן ודאי. גם השופטים שדנו בעתירת בנושא רוצח הרב אוחיון קיבלו מגורמי הביטחון חוות דעת בה נטען כי מדובר באמצעי יעיל ומרתיע באופן משמעותי. כפי שציינו בפסיקתם השופטים וילנר וסולברג, דברים ברוח דומה נאמרו מצד ראשי מערכת הביטחון פעמים רבות ובפורומים שונים, וידועים מספר מקרים בהם משפחות מחבלים הסגירו את המחבל מתוך חשש להריסת הבית ואף פנו לגורמי הביטחון כדי למנוע מראש את הפיגוע.
עמדה זו היא כאמור קונצנזוס ביטחוני, להוציא דו"ח אחד משנת 2005 שקבע כי אמנם הריסת בתים היא אמצעי הרתעתי יעיל אך לא ניתן להוכיח זאת לאורך זמן. השופט מזוז בפסיקתו התעלם לחלוטין מחוות הדעת שהונחה לפניו ומכל המקרים שהראו כי הריסת בתים היא אמצעי יעיל ביותר, ובמקום זאת בחר להסתמך על אותו דו"ח בודד כדי לקבוע את ההפך, אפילו שאותו דו"ח לא אומר זאת במפורש.
אין זה מקרה שמזוז בחר דווקא בדו"ח שהוכן בזמן כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה ותואם את השקפותיו האישיות. בתקופתו של מזוז כיועמ"ש, הופסקו כמעט לחלוטין הריסות בתי המחבלים ובמקומן החל בתמיכתו נוהל איטום חדרים בודדים בתוך הבית, שעושה צחוק מצה"ל, לא מייצר שום הרתעה ובעיקר מבזבז את זמנו היקר של הצבא.
המחלקה לצירופי מקרים
אחרי פסיקתם של מזוז וקרא בעניין בית הרוצח של עמית בן יגאל, פסק דין נוראי אשר הציב את המחבל ומשפחתו בקו אחד עם הנרצח ומשפחתו, ביקש היועמ"ש מנדלבליט לקיים דיון חוזר, אך נדחה על ידי נשיאת העליון בטענה כי מדובר ב"טעות בפסיקה" ולא בקביעה של הכלה חדשה.
כל בר דעת מבין כי אם לפני כן הכשירו הריסת בתי מחבלים אזי ההחלטה כי אין להרוס את אותם בתים היא הלכה חדשה, אך נראה כי לנשיאה היו תכניות אחרות. היא ידעה כי תוכל להשתמש במקרה הרב אוחיון על מנת להשכיח את פסיקתם של מזוז וקרא ולכן דחתה את הבקשה למשפט חוזר. בכך היא למעשה השאירה את פסק הדין המקומם של מזוז וקרא על כנו וניתן יהיה להשתמש בו כתקדים במקרים דומים עתיד.
מעניין לראות כיצד בכל פעם משובץ השופט מני מזוז באופן "אקראי" דווקא לתיקים אלו בהם דעתו ידועה מראש. פעם אחר פעם, מזוז אינו מתעניין בעובדות התיק, מתעלם מחוות הדעת המקצועיות ולמעשה לדיון בו הוא יושב אין כל משמעות. עוד צירוף מקרים מדהים הוא שיבוץ אקראי של שני שופטים שמרנים כדי שהפכו פסק דין קודם, שבועות ספורים לאחר פרוץ הזעם הציבורי המוצדק בעקבות פסיקת מזוז בפס"ד בן יגאל.
בית המשפט העליון הפך מזמן לפארסה, הצגת תיאטרון בה יושבים שופטים אשר מצד אחד אינם מנותקים לחלוטין מהעם, ומנגד חסינים תמיד מפני כל ביקורת או ניגוד עניינים. פארסה בה שופטים מגיעים למשפט עם פסק דין מוכן מהבית עוד לפני ששמעו את התיק, והדבר חמור עוד יותר בשאלות של מדיניות ביטחון להן עשויות להיות השכלות הרות גורל.
כאשר שופט אינו רואה עצמו מחויב לפסוק על פי חוק, הוא לא בוחן את התיק באופן ענייני ובוודאי לא מטריד עצמו בחוות דעת מקצועית. בסופו של דבר, כאשר בית המשפט מתערב בעניינים אשר אין לו בהם שום מומחיות ובשאלות של מדיניות, הפסיקה תמיד תיקבע רק לפי ערכיו של השופט. ומי דואג לאיזה שופט ישב באיזה משפט? את התשובה לכך אנחנו כבר יכולים לנחש.
עו"ד יותם אייל הוא מנכ"ל הפורום המשפטי למען ישראל
כדאי שנזכור במי מדובר :
1. השופט מזוז פוסק כנגד חוות הדעת של השב"כ והצבא.
2. השופט מזוז שיקר לפחות פעמיים בהליך משפטי.
3. השופט מזוז מסרב להחזיר למדינה סכום כסף גדול שקיבל בטעות.
4. השופט מזוז הוציא פסקי דין במשפטים בהם היו מעורבים קרובי משפחתו מדרגה ראשונה.
5. מזוז הוא היועץ המשפטי לממשלה שסגר את תיקי אריק שרון חודש לאחר שנכנס לתפקידו בניגוד להמלצת פרקליטת המדינה (ממש הספיק ללמוד את כל החומר הרב).
וזו הוכחה נוספת, שאין שום בלמים כלפי הרשות השופטת.
כלומר, שופט יכול להחליט מה שבא לו ולהעמיד פניו שזה תואם לאיזשהו חוק. גם ככה, אין שום ביקורת אם זה תואם ואם זה לא. מקסימום, כתבה באתר "מידה".
הנחת היסוד של מונטסקייה, היית ששופטים שופטים בדיוק בהתאם למילותיו של החוק אך, אדם שבנה מבנה כה מורכב של רשויות השלטון, בעיקר ע"מ למנוע ניצול הכוח ע"י בני אדם כיוון שהאמין, שניצול הכוח לרעה נטוע בתוך טבעו של האדם – האמין כך נראה, באלוהותם של השופטים ולא הציב עליהם שום מגבלות (בלמים). במיוחד בניגוד גמור, לכל מבנה הפרדת הרשויות שהתווה.
עזרה לסמולן 1: ולפני שהסמולן התורן יתעורר ויגיב ב"אבל לרשות השופטת אין באמת כוח כי היא לא יכולה לחלק תקציבים בשביל צוללות ההמצאה הסמולנית הבאה" – הכוח להחליט "לא" או "כן", הוא הכוח החזק ביותר, בכל אינטרקציה בין אנשים.
עזרה לסמולן 2: הגבלת הכח (בלמים, כפי שלפעמים מנסחים זאת) נמצאים בהגדרה, בידי רשות שלטונית אחרת. דעתו הפרטית של השופט, האם הוא יכול לשפוט במקרה א' או לא יכול במקרה ב', אינה (!) בלם.
עזרה לסמולן 3: הליך מינוי השופטים, אינו בלם. היות והבעיה היא עם פסק דין של שופט, לא עם האדם עצמו. הטענה האהובה על נוכלי הסמול, לפיה מינוי הוא הבלם – היא טענה טיפשית ושקרית (כמנהגם של נוכלי הסמול). לא רק שלרגע פרסום פסק הדין, המינוי כבר התרחש בעבר ולכן, מניעת פסק הדין ע"י אי מינוי בעבר – דורשת כישורי נבואה (כביכול) אלא בעיקר, זהה לטענה לפיה פושע שהורשע במעשה פלילי לא יאסר אלא יש לאסור את הוריו. בבחינת, הבעיה שלנו היא לא עם הפשע שביצע (שוד, אונס, רצח) אלא עם ההורים שהביאו אותו לעולם. לכן יש לאסור אותם ולשחרר אותו. מטופש, כמו כל סיסמאות הסמול 🙂
יש לי חדשות בשבילך. הם אפילו כבר לא טורחים להעמיד פנים שפסיקותיהם תואמות לחוק הכתוב.
מזוז זה שופט גרמני!
אם הוא היה ב שנות ה 30 בגרמניה הוא היה שולח את הרכבות בעצמו. נבל ארור
אין צורך לנחש מי בוחר את השופטים-החוק קובע שהסמכות הזו נתונה בידי נשיאת בית המשפט העליון ואת החוק הזה בג״ץ דווקא מאוד מכבד.
די ליילל. התשובה היא התארגנות של הכנסת להקמת בית דין לחוקה. שאלות מהסוג הזה צריכות להתדיין בבית דין שישקף נאמנה את כל מגזרי החיים ולא רק את סניף מר"צ. בבית דין לחוקה שיחוקק בתוקף חוק שיגדיר את גזרות הפעולה שלו, יחסיו עם הרשות המחוקקת והמבצעת, דרכי השפיטה שלו, סנקציות שהוא יכול להטיל ועוד יהיו חברים לא רק שופטים אלא גם דיינים (פרופסורים, רבנים וכ"ד)
לדעתי רק איילת שקד יכולה להוביל מהלך כזה בעוצמות שלה. עד אז להפסיק ליילל שסניף מרצ בירושלים שופט כמו סניף מרצ בירושלים
א.הקמת גוף נוסף הוא בזבוז של תקציב ומשכורות חדשות-לא יותר פשוט לשנות את בג״ץ הקיים באמצעות חקיקה.
ב.לא הסברת מה ימנע מאנשי החונטה להשתלט גם על הגוף הזה-וזו שאלת מיליון הדולר.
ג.נכתב פה כבר די והותר על כמה שקד איפשרה מינויים של אנשי שמאל(לרבות ניצן ומנדלבליט) והעלמת עין מהטיות שמאלה-מה גורם לך להאמין שדווקא היא מסוגלת?!?!
יש שיבוש מסוים בהצגת הבעיה כ"פסיקה לפי דעה אישית": באמת, מדובר בהצבעה לפי הגדרת זהות אישית או אינטרס אישי – אילו היו חיי חייל צה"ל והגנת אזרחי ישראל מפיגועים עניין חשוב, הייתה הפסיקה ודאי בעד הרס בתי המחבלים; כלומר, יש להבין שפשוט מדובר באנשים שעוינים את הציבור ואת המדינה (אולי מחמת אידיאולוגיות מופרעות, אבל זה כבר המעגל השני).
טוב, זה די ברור:
כשקוראים לך מזוז, ואתה ממוצא מזרחי וגדלת בישוב נידח אי שם, אתה צריך כל הזמן להגיד תודה לנאורים שהועילו בטובם להכניס אחד כמוך עמוק לתוך הכנופיה.
ואיך אתה אומר תודה? אתה מוכיח בכל הזדמנות שאתה עוד יותר "צדיק" מהם.
וואלה יש מצב האיש נבלה
בתור אזרח מודאג בעל משפחה
אני לא מבין איך מערכת הביטחון מאפשרת לאחד כמו מזוז להחליט ולקבוע את גורלינו במדינה.
כאשר מישהו נרצח מזוז בא לתת דין על כך ???
הגברת אסתר חיות סבורה מן הסתם שהציבור במדינת ישראל מטומטם.
בעקבות פסק הדין השערורייתי שבו קבעו השופטים מני מזוז וג'ורג' קרא כי לא ניתן להרוס את בית רוצחו של החייל עמית בן יגאל הי"ד, הודיעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי היא מצרה על פסק הדין, אבל לא תאפשר דיון נוסף בעניין.
השופט מני מזוז ידוע בפסיקותיו נגד הריסת בתים. בכל הפעמים בהם ישב בהרכב, פסק שאין להרוס בתי מחבלים וזאת למרות שהפסיקה עוד מימיו של הנשיא אהרון ברק מאפשרת להרוס בתי מחבלים.
נשיאת בית המשפט העליון הקודמת, מרים נאור, שמה לב לעובדה שמני מזוז פוסק באופן שיטתי נגד הריסת בתים ומאותו רגע הפסיק מזוז להיות משובץ לתיקי הריסה של בתי מחבלים.
מרגע שאסתר חיות החליפה את מרים נאור בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון, חזר מזוז להיות משובץ באופן שיטתי לתיקי הריסת בתי מחבלים.
דעותיו של מני מזוז ידועות לכולם.
ידוע גם לכולם ששופט ערבי תמיד יתנגד להריסת בתי מחבלים.
ברגע שאסתר חיות הכניסה להרכב השופטים את מני מזוז וג'ורג' קרא היא ידעה בדיוק מה יהיה פסק הדין של ההרכב הזה.
ברגע שהיא מסרבת לדיון נוסף בעניין היא מוסיפה חטא על פשע.
הגברת הזו שמשתכרת מעל מיליון שקלים לשנה ושמובטחת לה פנסיה תקציבית שמנה ביותר, עברה עבירת בניה כשניסתה לחסוך כמה אלפי שקלים.
ועכשיו היא מנסה לרצות מעט את דעת הקהל בהבעת צער צבועה ומזוייפת.
לכן, אל תקנו את דמעות התנין של הגברת חיות ולא את הצער המזוייף שלה.
מדויק!
D9
M16
אגיד כאן דבר מזעזע שיתכן גם שהוא נגד כל הרעיון היהודי ומה שאני מאמין בו לגבי ערבות יהודית .
אני לא מאחל ח"ו שבן או בת של שופט עליון ירצח על ידי מחבל טרוריסט ערבי
אבל…..
רק בכזה מקרה יבין האדון מזוז את חומרת
פסיקותיו הנוראיות וחסרות כל ההגיון.
וכמאמר חז"ל המרחם על האכזריים סופו שיתאכזר על הרחמנים.
בושה וחרפה למדינת היהודים שהללו הם שופטיו
אטומים אכזריים אינטרסנטים ומעודדי טרור .
זאת ההרתעה של ישראל ? להרוס בית של מסכנים וחפים מפשע ?
(למרות שקרוב המשפחה שלהם אשם בפשע חמור )
מישהו יכול להסביר איך לא מפטרים אותו?
איך זה שהוא בכלל שופט עדיין?
איך זה ששופט שופט כנגד המדינה ואף אחד לא עושה כלום בנידון?
תודה מראש
יש מאן שהוא
שהוא נותן להם את הכח
מי הוא
תקראו בכתבה שפורסמה היום
רמז
ציטוט מאהרון ברק.
והמבין יבין
הדג מסריח מהראש כולם נוכלים זבלים מסריחים ורק כשזה יקרה אצלהם בבית הם ישפטו אחרת ויפול להם האסימון עד אז חייבים לחשוב איך מעיפים אותם לעזעזל ..חיות מזוז קרא
הלך הזרזיר אחר העורב