בניגוד לטענות בכירים לשעבר בצבא, השקעה בטילי קרקע-קרקע היא חיונית במענה לאיומים האזוריים הגוברים, כן – גם על חשבון הצטיידות במטוסים
סגן אלוף (במיל') יורם פלד הוא טייס קרבי ומפקד טייסת F-16 לשעבר.
***
האלוף בדימוס רן גורן כתב מאמר בעיתון 'הארץ' שבו הוא מבקר את טענות האלוף בדימוס בריק על טענתו שיש השקעת יתר בח"א בעוד שהבעיה הגדולה שלנו היום היא בחיל היבשה, וחלק ממשימות חיל-האוויר ניתן לבצע על-ידי טילי קרקע-קרקע. הטענה של גורן נסמכת על "הקביעה" הנובעת כביכול מדברי בריק כאילו מערך טילי קרקע קרקע (טק"ק) – חיל הטילים – הוא הוא האמצעי העיקרי להכרעה בקרב, על חשבון מטוסי הקרב בח"א. לכך יש לגורן מספר תגובות.
יעילות חיל האוויר מול טק"ק
ראשית טוען גורן שבריק מעריך בחסר את פעולותיו של חיל-האוויר בעבר (הצלחות שלמיטב הבנתי אינן מלמדות על יכולתו להתמודד עם האתגרים החדשים העומדים בפניו). לגבי הישגי ח"א במלחמת יום הכיפורים מציג אלוף גורן מצג לפיו היו מספר בעיות אך בסיכום התגבר ח"א על מערכי הטילים. עובדתית הדברים נכונים, אבל יש לזכור את המחיר ששילמנו במטוסים וטייסים שנדרש להשגת המשימה, את הימים שבהם עסקו מטוסי הקרב כמעט רק בציד ותקיפת טילים וכמעט לא השפיעו על הקרבות על הקרקע. מנקודת ראותו של "הצבא הירוק" מטוסי הקרב כמעט ולא באו לביטוי בקרבות הקרקעיים העיקריים אלא במספר מוגבל ואקראי (לדוגמא: מבנה שלא תקף בדמשק חזר ופגע בטורים סוריים ברמה).
בנוסף, בריק צודק בכך שחלק לא מבוטל ממטרות חיל-האוויר היו יכולות להתבצע באמצעים אחרים היום. ח"א, שפעל כזרועה אסטרטגית ב-73 בפגעו במטרות בעומק מצריים וסוריה, היה יכול לעשות זאת באותה יעילות עם טילי קרקע-קרקע (טק״ק) – אם היו אז בנמצא. כך לדוגמא תקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק. לכן חשוב להפוך את הטק״ק כבר היום לחלק מהמערך ההתקפי של ח"א לצד מטוסי הקרב!
בריק טוען במאמרו שבמלחמת לבנון השניה חיל-האוויר לא הצליח להפסיק את ירי הטילים לישראל. גורן מגיב לכך בטענה שחה"א כלל לא היה אחראי להפסקת ירי הרקטות מלבנון, אלא כוחות היבשה היו אחראים לכך, ולכן ירי הטילים נמשך כל המלחמה. אלא שטענתו זאת רק מחזקת ביתר שאת את דעתו של בריק לגבי אי-התאמת מטוסי קרב לטיפול בירי הרקטות/טילים בתורת הלחימה שבוצעה. הרי אם בסיוע מטוסי קרב יכל חה"א להפסיק את הירי על ישראל, הוא היה עושה זאת או מתבקש לעשות זאת אחרי שכוחות הקרקע לא הצליחו במשימתם.
בפועל ח"א מיעט בתקיפת מקורות ירי הרקטות מדרום לבנון וגם בעזה. לדעתי היה ניתן לעשות זאת אם ח"א היה מאפשר למיבנים להנמיך מגובה הבטחון (כ-10,000 רגל!) ולהשתמש במצררים ופצצות נפלם (שכבר לא היו בנמצא… וצריך אולי לחשוב על פתרון דומה עם למשל פצצות דלק/אויר) על אזורים מאותרים מהם נורו הרקטות.
פעילות ח"א בלבנון ב-82, בשונה בפעילותו ב-73, הייתה ללא גלישה לעומק סוריה ובעליונות אווירית מלאה בלבנון מהרגע הראשון. דבר זה איפשר לח"א לטפל בטילים הסוריים בגבול לבנון, בעיקר ע"י טילים/פצצות ששוגרו ממטוסים ממרחק בטוח, ללא סיכון כמעט. פריבילגיה כזו לא תהיה לנו במלחמה, למעט אולי בעזה. וגם כאן – טק"ק חכם היה משיג תוצאה דומה בפגיעה במטרות. גם השמדת הרקטות ארוכות הטווח בלבנון ב-2006 על-ידי מטוסי קרב מתקדמים באזור בירות התאפשרה בזכות מודיעין מדויק ובתנאי מטווח אידיאליים ללא כל איום על המטוסים. הפצצה כזו הייתה יכולה להתבצע גם עם מוסטנגים ממלחמת העולם השניה.
לדעתי רק במלחמת ששת הימים ב-1967 פעל ח"א באופן מסיבי כנגד הצבא המצרי וסייע בפועל בהשמדתו, ובכך סייע באופן אמיתי לכוחות הקרקע. ב-73 חופש הפעולה הוגבל ע"י נ"מ לסוגיו וכך גם יהיה במלחמה כוללת בעתיד. למרות זאת, ח"א מקבל עדיפות שאינה מאוזנת מספיק בהשוואה לכוחות היבשה. תמיד תישאל השאלה אם ניתן בלחימה כוללת לסייע לכוחות היבשה על-ידי תקיפת הכוחות שבמגע ישיר. אין ספק שמעבר לקו המגע יכול ח"א עם מודיעין מעולה לפגוע בכוחות על הקרקע באופן יעיל גם ע"י טק"ק במקרים שבהם נדרשת תקיפה תוך דקות.
שיקולי הצטיידות ותורת לחימה
יש לשקול באופן כללי מה עדיף לצה"ל: נשיאה של טילים על-ידי מטוס שעולה 100-50 מיליון דולר עם כל התשתית יקרה הדרושה להפעלתו והזמן הרב שיעבור עד הגעה לאזור השיגור, לעומת איתור המטרה ושיגור מידי של טילי טק"ק מדויקים שיפגעו במטרה תוך דקות.
אצטט כאן כלכלן ואיש חקר ביצועים בכיר בתחום מטוסים וטילים שקובע:
בעלות של 35-F אחד ניתן לרכוש מאות טילים מדויקים, בנוסף עלות אחזקתם היא שבריר מעלות האחזקה של המטוס לרבות חלפים, צוותי אחזקה, אימונים וכשרת טייסים ועוד. לא אכנס כאן לחישוב מדויק, אך במחיר של טייסת אחת של 35-F ניתן להקים חיל טילים בו אלפים רבים של טילים מדויקים לטווחים של עד 400 ק"מ. הייצור הוא כחול-לבן ואין מי שיטיל עלינו אמברגו. משגרי הטילים הם מבוזרים וניידים ולכן לא פגיעים כבסיסי ח"א, מסלולים, מגדלי פיקוח, משרדים ודירים. זמן סגירת המעגל מרגע קבלת נ.צ – דקות, וזה יתרון מבצעי גדול"
אכן, מחיר מטוסי הקרב יותר מהוכפל בעשור או שניים האחרונים לעומת מחיר טילי ק"ק שקטן בסידרי גודל יחסית לזמן דומה. גם טילי היירוט מסוג כיפת ברזל ואחרים נגד טילים/רקטות יקרים ביותר ביצור בהשוואה לטילים/רקטות אותם הם מיירטים. מבחינה כלכלית ורציונלית הסוגיה ברורה.
האיום העיקרי על המדינה כיום נשקף מירי טילים מסיבי על כל שטחי מדינת ישראל מלבנון סוריה ועזה, וסוגים שונים של מטוסים ללא טייס, חלקם מתאבדים וחלקם נושאי חימוש. ברור שח"א הנסמך על מטוסי קרב אינו התשובה הבלעדית לירי הרקטות, אך הוא בהחלט יעיל כנגד סוגי המטוסים ללא טייס. בשביל תקיפת אתרי השיגור של טילים ורקטות יש צורך בכוחות קרקעיים מצויידים ומאומנים למשימה בשילוב של מטוסי קרב וטילי קרקע-קרקע הממוקמים במקומות מוגנים היטב.
בעבר האיום על עורף מדינת ישראל וצה"ל היה תקיפה בעיקר על-ידי מטוסי אויב, שהיוו איום משמעותי במיוחד. לשם כך ח"א, שמשימתו הראשונה היא "הגנת שמי המדינה", הצטייד במאות מטוסי ירוט שחלקם היו רק למשימות ירוט וחלקם רב משימתיים. אבל שוב, גם כאן צריך להתעדכן. משימת הגנת שמי המדינה צריכה לעבור בעיקר לטילי קרקע-אוויר לסוגיהם בשילוב עם מטוסי יירוט להשמדת מטוסים ללא טייס (האחרונים מפותחים ע"י האירנים, הרוסים הטורקים והסינים ומהווים גורם משמעותי בצורך להתגונן בפניהם, ראה תקיפת אתרי הנפט הסעודים ע"י מזל"טים מתאבדים במאמרו של ד"ר עוזי רובין). והנה, למרות שהמשימה של מטוסי הקרב לירוט מטוסי אויב בשמי המדינה הצטמצמה מאוד סד"כ המטוסים כמעט ולא השתנה.
ניתן להכריע
אני חולק באופן יסודי על טענתו המרכזית של האלוף גורן לגבי המציאות המורכבת שבה נמצאת ישראל. טענתו ש"צריך להבין שבאמצעים צבאיים אין דרך לעצור לחלוטין את שיגור הרקטות מרצועת עזה" – שגויה מיסודה. שוגים גם החושבים כך לגבי שיגורים מלבנון וסוריה. לדעתי באמצעים צבאיים המשלבים כוחות יבשה, טילי קרקע-קרקע וח"א ניתן יהיה להפסיק את ירי טילים על ישראל תוך זמן לא ארוך.
האלוף גורן שוגה בהתייחסותו לסוגיית טילי טק"ק כתחליף למטוסי הקרב. המענה הנכון הוא "חיזוק" מערכים אחרים ושימוש מוגבר בטק"ק. את התקציבים לכך בהחלט ניתן להשיג ע"י צמצום במערך הקרב של ח"א (במספר המטוסים), שמספרם היום גדול ביחס למשימת הגנת השמיים המוגדרת להם, שיביא להעברת תקציבים הדרושים לצבא היבשה.
צריך לקחת בחשבון שבין שנות ה-50 ל-70 מטוסי הקרב שלנו היו צרפתים ואמריקאים ברמת שמישות שאפשרה בממוצע כשתיים-שלוש גיחות ביממה, ורק מיעוטם יכול היה לפעול ביעילות בלילה ובמזג אוויר גרוע. בלחימה לאורך זמן 3 גיחות לטייס ליממה מהווים עומס רציני. השמישות והיכולות של מטוסי הדור הנוכחי עולה לעין ערוך, משך חימושם קצר יותר, ותחום הלילה פתוח לחלוטין, כך שניתן לבצע עד 6 גיחות ליממה למטוס! לצורך זה צריך שיחס טייס מטוס יהיה לפחות 2:1 (כולל מילואים).
משום כך הקטנה בכמות המטוסים המתקדמים העומדים לרשות ח"א כיום ורכש עתידי לא תפגע ביכולתו של ח"א ותאפשר גם פיתוח יצור והפעלה של מערך טק"ק שיפעל יחד עם ח"א. במציאות הנוכחית שתיארתי, טענתו של אלוף גורן שמטוס הוא סוללה מעופפת של טילים מדויקים הזולה ממערך קרקעי של טק"ק חייבת בדיקה יסודית. איני מקבל את קביעתו "שמשאיות חכמות של תחמושת מעופפות" שעולות חמישים עד מאה מיליון דולר האחת (מכספי סיוע אמריקאי…), הדורשות מסלולים, דירים תת-קרקעיים, כח אדם מקצועי, אימונים, טייסים (עלות בשקלים) עם 2-4 פצצות חכמות, זולה יותר מטילי קרקע –קרקע. ההפך הוא הנכון, ואפילו בסדרי גודל.
אינני טוען שעידן מטוסי הקרב תם, או שצריך להחליפם בטק"ק. גם אלוף בריק לא חושב כך. אך יש לחשוב מחדש על הרכש המתוכנן והתקציבים האדירים הנדרשים לכך. כבר היום מערך המטוסים הלא מאוישים מבצע יותר ממחצית השעות בחיל-האוויר – לפחות ב"מערכה שבין המלחמות". השילוב של מל"טים להשגת מודיעין בזמן אמת וסגירת מעגל מיידי עם טילי קרקע-קרקע הוא צורך השעה. הצורך להצטייד באלפי טק"ק בעלי טווחים וראשי נשק קרבי מ-50 ועד 2500 ק"מ ומ-50 ק"ג עד 500 ק"ג הוא דחוף.
לתקן את ליקויי היסוד
לא ניתן לסיים מבלי לחזור אל עיקר טיעוניו של אלוף בריק לגבי מוכנות למלחמה, שלגביהם אין לאלוף גורן תשובה. בריק מסביר מזה זמן שישנם כשלים רבים במערכת הביטחון וצה”ל אשר משליכים ישירות על מוכנותו והערכותו למלחמה. אם לתמצת, בריק מתבסס בביקורתו על מספר נדבכים המתחילים בוועדות חוץ ובטחון, הקבינט, המועצה לביטחון לאומי ועד צה"ל כולו.
הוא מצביע על מספר תחומים עיקריים שמהם ניתן ללמוד על בעיות משותפות לכלל מערכת הבטחון:
1. תרבות אירגונית קלוקלת; 2. אי-אמירת אמת; 3. היעדר ביקורת ומעקב על החלטות וביצועם; 4. חוסר התייחסות לדוחות ביקורת בכל המערכת; 5. בזבוז תקציבי עתק במחקר ופיתוח; 6. קיצוץ רוחבי בכוח האדם שפגע אנושות במקומות חיוניים; 7. מוטיבציה נמוכה; 8. שיטת קידום המפקדים המביאה לפגיעה באיכות כוח האדם; 9. חוסר הכשרה מתאים של מפקדים בכירים בניהול מערכות כלכליות, כמקובל בשוק הפרטי והציבורי.
לפני הכל – צריך שצה"ל ישוב להיות גוף מתפקד ויעיל, אחרת כל הצטיידות תרד לטמיון.
אבל הסיכוי שזה יקרה אפסי.
חיל האויר הפך למפלצת שמכשכשת בזנבה (שאר צה"ל) כבר לפני יותר מעשור – עד כדי כך שמינו את מפקד חיל האויר לרמטכ"ל.
לפחות על השגיאה הזאת כבר לא יחזרו…
שניהם יכולים לחיות ביחד, לכל אחד יש את היתרונות שלו.
1. הטק"ק הוא החבר הטוב של הסיירות ויחידות החי"ר. הוא עוזר לסגור מעגל עם החימוש הנכון תוך דקות ספורות (ללא תדריך, מודיעין, תדלוק, חימוש וכו').
2. לצורת חיסול מטרות איכות, ניתן לערוך את הגל הראשון עם טק"קים (שיעשיקו את הנ"מ) כאשר המטוסים מגיעים ביעף שני כאשר הנ"מ נמצאים במלא מחדש, מיקומם ידוע. כך יש לנו פחות גיחות, פצחת מטוסים ופחו סיכון מול יותר חיפושים שנופלים על המטרה,בעלות נמוכה יותר.
3. לטק"ק יש יתרון ברור על נ"מ מבחינת עלות. כאשר טק"ק עולה פחות משליש מעלות טיל נ"מ מתקיימת השמדה כלכלית של מערך הנ"מ מבלי לפגוע בו פיזית.
ישראל צריכה להיערך לכניסה של סין כספקית נשק זול ויעיל לאויבינו – זה מחייב חשיבה, וגישה שונה לחלוטין.
זה מפחיד עד כמה אתה צודק.
קשה לי לראות איך בסיס מבצעי של חיל האוויר יתפקד תחת מבול של טילים מדויקים . וזאת עוד לפני שישתמשו בנשק לא קונבנציונלי .
כל זאת מבלי להתייחס לתגובות שקבלת שמקורם ברגשי נחיתות .
דברי בריק יותר מצודקים.
לצורך שינוי אמיתי ומקצועי היוזמה צריכה לבוא מחיל האוויר שם הידע , היכולת הטכנית והאירגונית לצורך מהפך . ספק רב אם ימצא דרג פוליטי שיכתיב לצבא את הדרך הנכונה והעניינית.
אולי רמטכ"ל כחול עם ראש פתוח ועם תמיכה אמיתית ממטכ"ל יוכל להביא לשינוי הדרוש.
במלחמת יום כיפור שתי ארמיות מצריות
חצו את התעלה !!!
למרות חיל האוויר שלנו, שחזר לתפקד באזור
התעלה לאחר שכוחות היבשה חצו אותה והשמידו את בסיסי הטק"א !!
הטענה של בריק נכונה.
יש לכווץ את חא באופן מושכל ולבנות מערך
טק"ק בדחיפות !!
אני חושב ששתי הגישות המוצעות בזבזניות ושגויות
להזכירכם, לפי הפרסומים, במלחמת לבנון השנייה צבא היבשה ירה ארבע מאות טילים מדוייקים ומאות פגזי מצרר על מטרות כאלו ואחרות ביחס עלוב של השמדת לוחמי אויב. רוב הרוגי האויב נבעו מפעולות של חיל האוויר. אין צורך לספק לצבא היבשה טילים יקרים נוספים כדי שיבזבז אותם לפי עצת היועצים המשפטיים על מטרות סרק.
צריך ללמוד מהפעולות היעילות של חיל האוויר הרוסי-סורי בהתמודדות עם המורדים הסורים, תוך שימוש בפצצות חבית פשוטות ובפצצת הדף ותבערה זולות ולא מדויקות כדי לחשוף את המורדים מתוך המחסות שלהם, ואז להבריח אותם או לפגוע בהם כשהם חשופים.
הממלוכים הפסידו לעותומנים בגלל שנצמדו לטכנולוגיה ושיטות הלחימה שהביאו להם את נצחונות העבר- קשתות, חרבות ופרשים ולא היו מוכנים לאמץ את הנשק החם שבו הצטיידו העותומנים ונלחמו עימם.
טילי הקרקע קרקע הולכים ומשתכללים הופכים למדוייקים יותר, זולים יותר, קלים להפעלה יותר ומהירים יותר (ההיפרסוניים) וזאת בקצב מהיר.
היכולת לפגוע בשדות התעופה הולכת וגדלה.
צריך להזהר מכך שהטיל יכופף שוב את כנף המטוס והפעם על הקרקע.
הצטיידות מסיבית בטילי קרקע קרקע תגדיל משמעותית את היתירות של יכולת התגובה וההרס של מדינת ישראל
שלא יעיזו לגעת בחיל האוויר. אין תחליף לאדם. הטייס
כל הדברים שנאמרו נכונים
ומדויקים מילחמות האתמול
אינן מילחמות המחר הטכנולוגיות של היום מאפשרות לפתח את הטקק
לדיוק רב ללא צורך במערך גדול מאוד של מטוסים
שניראה לאור קיצוצי הרוחב אין מספיק אנשים טכניים לתת מענה מיידי
למילחמה כוללת וכאן צריכים להיכנס למישוואה טקק ומטוסים להמראה ונחיתה אנכית לתגובה מיידית עד גיוס מילואים
השמיכה קצרה ויש לתת
את הדעת בתיכנון ובהתאם
לצרכים המישתנים
צודק. ולראיה.. מאזן הכח וההרתעה שיצר החיזבאלה אל מול ישראל וחיל האויר באמצעות רקטות בלבד וללא חיל אויר!
צה"ל צריך להצטייד רבבות רחפני נפץ
מכל הגדלים וכל הטווחים
כך בזמן עימות ישוגרו אלפי רחפנים
שישוטטו באויר ויצודו
את המחבלים ומשגרי הרקטות
הם יחודו כמו ענן בשמיים
ויפלו על ראשי המחבלים
מאמר מעולה!
רק הערה אחת – ציד משגרי טילים קטנים לא צריך להתבצע כלל, זהו בזבוז משאבים אדיר ביחס לתועלת.
צריך להתרכז בלהשתלט על השטח תוך הכרעת האוייב!
משגרים קטנים תמיד ישארו וימישכו לירות לעבר העורף (במיוחד שהם נמצאים בסביבה אזרחית), אך הצבא צריך להתעלם מכך ולהתמקד במהלכים התקפיים.
בישראל של היום, הכל נצבע בשחור או לבן… או חיל אוויר, או טילים… טוב לראות שכותב המאמר מבין היטב שהפתרון הוא איזון בין השניים 🙂
בדיוק!!! הציד אחר משגרים קטנים ומוסווים אינו יכול להיות היעד העיקרי של מלחמה.
נפגעים אזרחיים זה מצער, אבל ברגע שהיעד הופך להיות מניעת כל פגיעה אזרחית במקום הכרעת האויב כבר הפסדנו במלחמה מראש.
המאמר הזה נכון בחלקו. אם מבינים שחיל האוויר חייב לשמור על יתרונו האיכותי והכמותי גם בהשוואה לחילות האוויר באזור- מצרים וטורקיה. וגם להפציץ באיראן אם יידרש. חיל האוויר גם חייב מערכות הגנה על בסיסיו מפני טק"ק. לכן חיל טילים יכול לבא רק כתוספת לחיל התותחנים. צריך להשקיע גם בזרוע היבשה. במילים פשוטות – חייבים להגדיל תקציב ביטחון ב 10 עד 20 מיליארד ש"ח. אבל לא חכם להתחרות באויבינו עם נשק לואו-טק. מי ירשה לישראל לירות אלפי טילים ? בריק גם לא מדבר בכלל על הסיבות לירידה במוטיבציה. וכיצד השפיעה המשפטיזציה והענשת חיילים על המוטיבציה .
"מי ירשה לישראל לירות אלפי טילים ?"
אז זהו, זאת מניעה פסיכולוגית עצמית ולא יותר. אם אתה בא מראש לקרב עם יד אחת קשורה מאחורי הגב, כי אתה קשוב לכל נפיחה דיפלומטית אירופאית, אז אתה שם את עצמך בעמדת נחיתות.
חשוב קודם להתחיל מטיפול ותיקון כל 9 סעיפיי הקלקול שהאלוף בריל אצביע עליהם ,כי זה ברמה האסטרטגית -ערכית בצבא ,המושפע כידוע מהעבר ,מהדרג האזרחי . ומשם או במקביל לבחור את הדרך היותר נכונה ברמה הטקטית צבאית .
במלחמת יום הכיפורים נ"מ בסיני הושמד על ידי סוללה יחידה של 175 מ"מ. לתותח רגיל יתרון בתוקף ארוך של תחמושת. ציוד ישראלי מאוד אפקטיבי במלחמה נגורני קרבך
איך מדינת הזניחה את ירי הטילים המדוייקים זה בלתי נתפס . האירנים הבינו ממזמן את הכוח של טילים ורקטות גם הלא מדוייקות ורואים איך זה עובד יפה על ישראל . מה תעשה ישראל אם תותקף במאות טילים כל יום איך תגן על עצמה ?
בעיקרון ההחמקן נועד להפציץ במקום רחוק כמו אירן אז למה קנו כלכך הרבה
א. בעקבות המאמרים השונים אני מבין שאת כל מגרעות צבא היבשה אנחנו נדאג שיחולו כעת גם על חי"א.
ב.אחת הטענות להליכה של רבין ז"ל להסכמי אוסלו היתה שהבין שעם ישראל יתקשה לשאת בנפגעים בעתיד. עירוב כוחות היבשה במשימות נוספות לא יקטין היקף הנפגעים. נסו להיזכר בהימנעות צהל מהפעלה ממושכת של כוחות היבשה במלחמת לבנון השניה.
הטקק טוב לסגירת מעגל מהירה , וישראל שגתה במשקל החסר שיוכס לו.
אולם ישראל מיתמקדת בחימוש משוטט בכמויות עצומות שהוא זול יעיל ובעל פגיעה סביבתית נמוכה מהטקק.
שילוב מושכל של שלשת הגורמים יכופפו את צבאות הלאו טק .
למה הכוונה : 8. שיטת קידום המפקדים המביאה לפגיעה באיכות כוח האדם????
השגיאה השנייה במלחמת יוה"כ היתה שדרשו ממפקדי חיל האויר, בני פלד (אבא של הכותב), שח"א יוותר על תקיפת הטק"א ויסייע לכוחות הקרקע. במהלך הזה נפגעו הרבה מטוסים, והסיוע היה לא יעיל.
לדעתי, בזמן אמת, בני פלד היה צריך לעשות כמו שעשה ויצמן ב-67: להשליך את הדרגות על שולחן שר הביטחון ולהגיד קודם טק"א ואח"כ סיוע.
זה היה מגדיל את מספר חללינו בתחילת המלחמה בערך ב-200, אבל חוסך בהמשך הרבה יותר.
להערכתי, הממשלה, וגם הצבא, תחת אלמנט ההפתעה, לא הצליחו לפעול באופן רציונלי.
ומה היתה הטעות הראשונה במלחמת יוה"כ?
שלא תקפו את הטק"א שקודם מייד לאחר הפסקת האש במלחמת ההתשה יום-יומיים אחרי שקודם. כנראה פחדו מלחץ של קיסינג'ר. גם את זה אמרתי לחברים בזמן אמת, ואני בטוח שלא הייתי היחיד.
הכותב צודק ביותר, העיוורון הגדול ביותר הוא צרוּת-אוֹפקים. אבל בהתיחסות לעבר, צריך להתייחס גם לשגיאות שנעשו: מלחמת יוה"כ לא הוכיחה שהטיל כופף את כנף המטוס, כי לא נתנו לח"א להילחם בתנאים הטובים האפשריים. אני מודה: אין חוכמה כמו חוכמה לאחר מעשה, אבל אתייחס לדברים שאמרתי בזמן אמת (אבל לא מוכיח שצדקתי – רק שזה לא במבט לאחור).
השגיאה השנייה במלחמת יוה"כ היתה שדרשו ממפקד חיל האויר, בני פלד (אבא של הכותב), שח"א יוותר על תקיפת הטק"א ויסייע לכוחות הקרקע. במהלך הזה נפגעו הרבה מטוסים, והסיוע היה לא יעיל ("את המנגינה הזאת אי-אפשר להפסיק").
לדעתי, בזמן אמת, בני פלד היה צריך לעשות כמו שעשה ויצמן ב-67: להשליך את הדרגות על שולחן שר הביטחון ולהגיד קודם טק"א ואח"כ סיוע.
זה היה מגדיל את מספר חללינו בתחילת המלחמה בערך ב-200, אבל חוסך בהמשך הרבה יותר.
להערכתי, הממשלה, וגם הצבא, תחת אלמנט ההפתעה, לא הצליחו לפעול באופן רציונלי.
ומה היתה הטעות הראשונה במלחמת יוה"כ?
שלא תקפו את הטק"א שקודם מייד לאחר הפסקת האש במלחמת ההתשה יום-יומיים אחרי שקודם. כנראה פחדו מלחץ של קיסינג'ר. גם את זה אמרתי לחברים בזמן אמת, ואני בטוח שלא הייתי היחיד.
ב6 לא ניתן היה לתקוף את הטילים בגלל מזג האויר וב 7 בוצע תגר בוטל ואז דוגמן שנכשל ללא קשר לסיוע לכוחת הקרקע – דבריך לא מדוירים
הלחימה המתנהלת בנאגורנו קארבך הראתה שמי שלא מתאים את עצמו לזמנים סופו להפסיד בצורה כואבת.
הארמנים נשענו על דוקטרינות סובייטיות, שהביאו להם את הניצחון בשנות ה90, והאזרים עכשו פיצחו את כל המערך הזה בעזרת מל"טים זולים (חלקם ישראלים חלקם טורקים), עם פצצות שעולות גרושים (הMAM הטורקי).
חה"א הוא הזרוע הכי פגיעה של צה"ל, מטח של טילים מדוייקים על שדות התעופה (שמן הסתם כולם כבר יודעים וממופים) יכול להוציא אותו מהמשחק בכל מלחמה עתידית רצינית, ואז צה"ל ומדינת ישראל נותרת כולה חשופה בלי יכולת הגנה אסטרטגית.