מהאוניברסיטה ועד בג”ץ: לסטודנטים ימנים אין צדק

עתירת ‘אם תרצו’ להליך משמעתי נגד פרופ’ עמירם גולדבלום בשל התבטאויות חריפות על חברי התנועה נדחתה, למרות שבמל”ג הודו כי האונ’ העברית התנהלה בניגוד לחוק

פרופ' עמירם גולדבלום | צילום מסך

כמרצה באוניברסיטה אני מודיע שלא אאפשר לסטודנט לשבת בכיתתי עם ביטוי כלשהו – פרטי לבוש וכו’ – של התנועה הנאצית הזו”

כך כתב במאי 2019 פרופ’ עמירם גולדבלום, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, בהתייחסו לסטודנטים החברים בתנועת ‘אם תרצו’. בהמשך הוסיף:

אבל מעכשיו אני מתחייב – אצלם כל חלאה של ‘אם תרצו ‘בקמפוסים שאני מסתובב ואפרסם – ככל האפשר עם שמות. שהמורים יידעו את מי אסור לקבל ללימודים מתקדמים”.

כתגובה לדברים כתבו פעילי התנועה מכתב להנהלת המוסד ובו דרישה לנקוט נגדו בהליכי משמעת. האוניברסיטה בתשובתה גינתה את דברי המרצה, אך כצפוי התעלמה מהדרישה לפעולה כלשהי נגדו. הצוות המשפטי של ‘אם תרצו’ פנה בשנית לנשיא האוניברסיטה אך שוב זכה להתעלמות מהדרישה לנקיטת צעדים. בשלב זה פנו ב’אם תרצו’ למועצה להשכלה גבוהה ולשר החינוך בבקשה להורות לאוניברסיטה לנקוט בהליך משמעתי נגד גולדבלום.

המועצה להשכלה גבוהה קיבלה את מירב הטענות, כלומר את העובדה שהתנהלותו של גולדבלום מהווה הפרה של חוק זכויות הסטודנט, אך יחד עם זאת התעלמה פעם נוספת מהדרישה לחייב את האוניברסיטה לפעול בעניין:

החלטת המל”ג בעניין עקרונות גילוי דעת בדבר “התנהלות ראויה במוסדות להשכלה גבוהה בתחומי החפיפה בין פעילות אקדמית ופעילות פוליטית” מיום 29.5.18 קבעה, בין היתר, כי “אין להפלות, לטובה או לרעה, סטודנטים בשל דעותיהם הפוליטיות”. על כן, הבהרנו לאוניברסיטה, כי גם אם הדברים המיוחסים לפרופ’ גולדבלום נאמרו מחוץ למסגרת האוניברסיטה אין בכך בכדי לנתק את הקשרם לעבודתו של המרצה באוניברסיטה, שכן נטען כי המרצה התייחס במסגרת דבריו לשיעורים אותם הוא מעביר בכיתתו באוניברסיטה.

כן הבהרנו, כי לא יכול להיות חולק כי התבטאויותיו אלו של המרצה הינן מפלות את הסטודנטים החברים ו/או התומכים בתנועת “אם תרצו” אשר לומדים באוניברסיטה וכי לטעמנו, התנהלות האוניברסיטה בכל הנוגע להתבטאויותיו של המרצה וטיפולה בנושא, אינה עולה בקנה אחד עם הקבוע בהחלטת המל”ג שצוטטה לעיל וכן עם הקבוע בחוק זכויות הסטודנט, התשס”ז-2007. לאור האמור, בקשנו כי האוניברסיטה תפעל על פי החלטת המל”ג ותבהיר כי התבטאויות כגון אלו אינן מקובלות עליה וכי היא לא תאפשר הפליה כנגד כל סטודנט בשל דעותיו כולל, הסטודנטים תומכי ו/או חברי תנועת “אם תרצו” הלומדים בין כתליה, וכי תפעל למול המרצה על מנת לוודא כי מקרים שכאלו לא יישנו”

לאחר ששר החינוך דאז רפי פרץ לא נענה לפניית ‘אם תרצו’ לכנס את המל”ג ולקבל בה החלטה המבהירה כי צעדים יינקטו נגד מוסד אקדמי אשר אינו מעניק טיפול משמעתי ראוי להפרות של חברי סגל, נסללה הדרך להגשת עתירה לבג”ץ בינואר 2020.

היסטוריה של מחלוקות

דמותו של גולדבלום, פרופ’ במחלקה לכימיה תרופתית, הפכה מוכרת בעשור האחרון עקב התבטאויותיו הקיצוניות והשנויות במחלוקת. במקביל לעבודתו האקדמית, גולדבלום הוא גם פעיל פוליטי המזוהה עם השמאל, וחתימתו מופיעה בשלל עצומות החל מתמיכה בסטודנטים סרבנים ועד פעילות נגד מינוי דני דיין לשגריר בברזיל.

עמוד הפייסבוק של גולדבלום הוא מוקד לפרסומיו שחלקם עוררו סערה תקשורתית וביקורת ציבורית. כך למשל, באוקטובר 2015, בעקבות רצח בני הזוג הנקין בפיגוע ירי לעיני ילדיהם, פרסם סטטוס המכנה את המתנחלים “חיילי טרור” והציע לאסור בחוק גידול ילדים בהתנחלויות. ב-2017 כתב כי “כל מתנחל הוא טרוריסט בהגדרה”, ובפברואר השנה הצהיר כי “הפורעים הטרוריסטים מההתנחלויות פוגעים יומיום בתושבים הפלסטינים”, להם קרא “להקים מיליציות חמושות שיגנו על הכפרים והעיירות שלהם מול המתנחבלים”.

בדצמבר 2015 העלה גולדבלום לפייסבוק פוסט עם דיוקנה של שרת המשפטים דאז איילת שקד כשידיה נוטפות דם וברקע תמונה של גופות; בפוסט נכתב “אילת שקד – ידיך דמים מלאו!”. ככל הנראה בשל חלק מהאמירות, באפריל 2020 “הקרן לישראל חדשה” הסירה את גולדבלום מרשימת חברי המועצה הציבורית שלה. בספטמבר האחרון הגיש הפרשן הפוליטי של חדשות 12 עמית סגל תביעת דיבה נגד פרופ’ גולדבלום על סך 140 אלף ש”ח.

בשנים האחרונות פעל גולדבלום, יחד עם חברי סגל נוספים, להשתיק את פעילי ‘אם תרצו’ באוניברסיטה העברית ולמנוע מהם לקיים פעילות חברתית בקמפוס. ב-2015 גולדבלום חשב שעל האקדמיה “להקיא” את ‘אם תרצו’ מתוכה, ובראשית אותה שנה השווה את פעילות התנועה לסגנון של המפלגה הנאצית. בעקבות דבריו של גולדבלום נשלחו לראשי האוניברסיטה תלונות ובקשות מהם לפעול בנושא, וכבר אז היה ברור כי גולדבלום עשוי לפעול בעתיד לממש את רצונו ולהרחיק באופן ממשי את פעילי ‘אם תרצו’ ממוסדות ההשכלה הגבוהה.

אין חולק כי מעשיו של גולדבלום חמורים ופוגעים בעתידם האקדמי של חברי ‘אם תרצו’ ובשמה של התנועה בכלל. הימנעות האוניברסיטה, המועצה להשכלה גבוהה והשר האחראי מנקיטת פעולה בעניינו מעבירה למעשה מסר לסטודנטים לפיו מוטב להם להסוות את עמדותיהם הפוליטיות פן יבולע להם, בעוד מרצה המתנכל להם נהנה מחסינות.

לכן, למרות שהתמריץ לעתירה היו דבריו ומעשיו של גולדבלום נגד פעילי התנועה, מהות העתירה עסק בסירובה של האוניברסיטה להעמיד לדין משמעתי את המרצה הסורר בניגוד לתקנון ולחוק זכויות הסטודנט. על הפרק עמדו לא רק זכותם של חברי ‘אם תרצו’ לעסוק בפעילות חברתית באופן חופשי ללא חשש ממעשי מרצה כזה או אחר, אלא מאבק בין כוח המוסדות והמרצים לבין חופש הביטוי של הסטודנטים.

העתירה הפכה גם למקרה בוחן בנושא עמדת בית המשפט בסוגיית הפוליטיזציה באקדמיה: האם בג”ץ הוא מושב נייטרלי לסטודנט או שותף פעיל להגמוניה האקדמית-משפטית? לא היה מדובר רק בהגנה של ‘אם תרצו’ על פעיליה אלא בנושא רחב בהרבה: מאבק בהפחדה ובהשתקה הבלתי-נגמרת אותה כופים מרצים על סטודנטים בעלי עמדות לאומיות, ומאבק באטימת הראש ועצימת העיניים של האוניברסיטאות הנמנעות באופן קבוע מלנקוט נגד מרצים שחצו את הגבול.

מקור טענה זו אינו רק בקרב חוג פעילי ‘אם תרצו’, אלא נדון בדו”ח מבקר המדינה משנת 2016, בו תקף המבקר בחריפות את האוניברסיטה העברית על כך שהיא נמנעת פעם אחר פעם מלנקוט בהליכים נגד מרצים שעברו עבירות משמעת. בעקבות הדו”ח הצהירה המועצה להשכלה גבוהה כי תנקוט קו נוקשה שיחייב את קיום הליכים משמעתיים, אך למרות זאת, במקרה דנן סירבה המועצה לממש את הצהרותיה למרות שהודתה בפני היועצים המשפטים של ‘אם תרצו’ כי דבריו של גולדבלום מהווים עבירה משמעתית ומפרים את החוק.

מקרה בוחן

העתירה הוגשה כאמור ב-1 לינואר 2020, לאחר שהאוניברסיטה והמועצה להשכלה גבוהה לא מצאו מקום לנקוט בהליכים משמעתיים נגד גולדלבום ושר החינוך דאז סירב לכנס את המל”ג ולדון בסנקציות נגד מוסדות שלא מבצעים את המוטל עליהם על פי החוק.

כחודשיים לאחר מכן הגישה האוניברסיטה את תשובתה, שם חשפה חלק מההתכתבויות הנוגעות לה. במכתב מה-5 לפברואר פנה פרופ’ גולדבלום לרקטור האוניברסיטה פרופ’ ברק מדינה וכתב כי הוא מצר על דבריו, חוזר בו ומודיע שהם נכתבו “בעדנא דריתחא”. במכתב נוסף מה-3 לפברואר כתב פרופ’ מדינה לנציגי המל”ג כי הוא נזף בגולדבלום ואף מאיים לפטר אותו במידה וינהג כפי שהתבטא. הוא הוסיף וציין את מצבו הייחודי של גולדבלום שהינו גמלאי ולא חבר סגל פעיל, ומרצה בהתנדבות מפגש אחד בלבד בקורס אחד בלבד.

שופטי בג”ץ דחו לבסוף את העתירה וקבעו כי אינם רואים מקום לתת פסק דין ולחייב את המוסד להעמיד לדין את המרצה. הם קבעו כי הטיפול בתלונה, שכלל בין היתר את חזרת המרצה מדבריו, נזיפה מצד הרקטור ואזהרת פיטורין, מספק אותם. זאת למרות שעיקר הטיפול התרחש רק לאחר שהוגשה העתירה ועל כן לכל הפחות על היה צריך לקיים דיון בנושא ולפסוק הוצאות לעותרים, שכן רק העתירה הניעה את האוניברסיטה לבצע פעילות ראויה בנושא.

מקרה זה הוא מקרה בוחן נוסף ליחס של בג”ץ והמל”ג כלפי אזרחי ישראל. למרבה הצער, הציבור הישראלי נותר עם מערכת השכלה גבוהה שמתוקצבת במיליארדי שקלים בכל שנה מכיסיו, אך פועלת ללא פיקוח ונטולת כל רסן. כעת למעשה בג”ץ אישר כי חבר בגילדת הפרופסורים נהנה מחסינות מלאה ומורשה לרמוס כל נורמה, לפגוע בחופש האקדמי, להתעמר בסטודנטים בניגוד לכל חוק ותקנון ולעולם לא לעמוד אפילו לדין משמעתי.

כך יצא שלסטודנט אין למי לפנות: לא למרצה או לדיקן, לא לרקטור או לנשיא, לא למל”ג וגם לא לשופטים בירושלים. יש שיגידו שהברית האליטיסטית בין הפרופסורים באקדמיה ושופטי בג”ץ, שעל מזבחה הוקרבו ערכי היסוד של מוסדות אלה, מבשרת את קיצם הקרב במתכונתם הנוכחית. ייתכן שהפתרונות נמצאים אצל השר אלקין שעשוי לנצל תקריות אלה לרפורמות למען הסטודנטים. אולם נכון לשעה זו, בהעדר הטלת עונש משמעתי בצידם, הרי שגם שופטי בג”ץ מפקירים את הסטודנטים בפני מרצים המנצלים לרעה את מעמדם. הוכח כי גם לסטודנטים אין צדק בבג”ץ.


אלון שוורצר הוא ראש אגף מדיניות בתנועת ‘אם תרצו’

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

16 תגובות למאמר

  1. הגיע הזמן להתקוממות עממית ימנית פטריוטית בכל המערב נגד הדיקטטורה הבולשביקית/נאצית (בראהב/ישראל/אירופה)!!!

  2. נציג רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, דורש להפלות את מי שלא מסכים שרצח ישראלים – זה שלום.

    אין, כך נראה, תרופה כימית לסמולנות 🙂

  3. תמיד, אבל תמיד, תבדקו מתחת לכותרת ‘פרופסור’, ‘דוקטור’ , מהו החומר האנושי המסתתר.
    פסיכופט, פדופיל, חתרן, מחבל, אנס, או סתם שמאלני יורק אש
    הכותרת פרופסור’, ‘דוקטור’ משמשת במקרים מסויימים להטעייה, שלא יחפרו יותר פנימה.
    לקבלת משרות בשמאל, אין בירור לגבי ‘תכונותיו האישיות’ של המועמד.
    ככל שהוא יותר פסיכי, זה טוב יותר. אפשר לנצל אותו/לסחוט אותו לפגיעה ‘באחרים’,

  4. “הם קבעו [שופטי בגץ”] כי הטיפול בתלונה, שכלל בין היתר את חזרת המרצה מדבריו, נזיפה מצד הרקטור ואזהרת פיטורין, מספק אותם.”
    נראה גם לי שמספק. כל מה שנכתב בכתבה נכון ומקומם. אבל משהו יצא מזה. במקום להתבכיין, הכותרת הייתה צריכה להיות “אזהרת פיטורין לגולדבלום”.

  5. אם ה ‘הר’ פרופסור הוא אכן ‘פרופ’ במחלקה לכימיה תרופתית’ ???? !!!!
    ואולי והוא ממש טוב, ולא שמו אותו שם במטרה למנוע מאחרים השכלה, ,,,,
    כיצד לא מצא תרופה כימית, לטיפול בעצמו?
    איך הוא עומד בסבל הזה?
    קשה לו לאבחן את עצמו? שיתבונן במראה.

    1. אויי ימנים טיפשים מתי כבר תבינו שלעולם לא תשלטו בארץ ……והסיבה כי בתוך תוככם יש לכם ימנים בוגדים שבשביל חיך של שמולני ימכור את האידיולוגיה שלו

    2. אני בכל יום מקנח בחיך של שמולני. לא טעים אבל האידאולוגיה מחייבת.

  6. חלאות השמאל הקיצוני,סייעני הטרור הפלשתינאי,נהנים מחסינות משפטית,מתמיכת החונטה השמאלנית על כל זרועותיה ומהרפיסות של הממסד ה”ימני”⁰

  7. בסוף האוניברסיטאות בישראל יהיו פתוחות רק לשמאלנים ולערבים.
    היהודים ילכו ללמוד בבחריין או בדובאי. עם הפרדה בין גברים לנשים עם אוכל כשר עם תפילות וכל מה שיהודי רוצה וצריך.

  8. אנשים לא מבינים שהשמאל הוא האויב העיקרי הרבה יותר מהערבים או האיראנים !
    השמאל הלאומי מת !
    מה שקיים כיום זה רק שמאל פוסט-מודרני וניאו מרקסיסטי .
    כמו כן הניאו ליברליזם מהווה איום לא קטן על מדינת ישראל ובמיוחד על מפלגות ה”ימין” .

    1. אל תאמר שמאל כי השם האמיתי הוא סמאל זה שמו ביהדות של השטן הוא מלאך המוות שזה בדיוק הסמאל

  9. התשובה צריכה להיות בפיתוח איכויות מואץ בכל פקולטה של אוניברסיטת אריאל. מיטב המוחות הצעירים צריכים ללכת לשם. כשזו תעקוף – והיא תעקוף – את האחרות ותקפיד להרכיב את הסגל באותה שיטה הנעשית ביתר האוניברסיטאות זה יהיה נצחון האקדמיה ויצירת אליטה חדשה ברוח העם. יעזור גם אם ביבי יחדל מלפטפט ויטפל באליטה המשפטית כמחוקק שקיבל את תמיכת מרבית העם.