ריבונות מעשית בגבעת המטוס

אחרי אינספור הכרזות ותוכניות, ישראל צריכה ליישם את ריבונותה בירושלים ולחזק את האוכלוסיה היהודית בעיר ללא התחשבות בניסיונות השפעה חיצוניים

מבט על גבעת המטוס | עמוס בן גרשום (לע"מ)

ב-15 בנובמבר 2020 פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז לבניית 1,257 יחידות דיור בשטח, בשיטת דיור מוזל שמחליפה את “מחיר למשתכן”. מכרז זה עתיד להניב למדינה 800 מיליון שקל ולסייע בפתרונות דיור למאות משפחות על אחת מעתודות הקרקע הגדולות והאחרונות שבירושלים. קרקע שתבטיח רצף התיישבותי, תחזק את השליטה הישראלית באזור דרום העיר ותגדע חזיונות לחלוקת העיר.

התגובות לפרסומים אלו לא אחרו להגיע. חגית עופרן מ’שלום עכשיו’ אמרה כי משמעות התכניות “זה לנתק את מזרח ירושלים מכל הכיוונים ולא לאפשר חיבור שלה עם הגדה המערבית. וזה אומר שלא תהיה בירה פלסטינית במזרח ירושלים. ואם אין בירה אז אין מדינה פלסטינית”. בעמותת ‘עיר עמים’ טענו כי “קידום הבנייה הוא גט כריתות שממשלת ישראל נותנת להסדר שלום עם הפלסטינים. נתניהו נשען על התמיכה של טראמפ בשביל לקדם במחטף מהלכים דרמטיים. אלא שבמוקדם או במאוחר יהיה בארה”ב נשיא אחר”.

שר החוץ של האיחוד האירופי ג’וזף בורל פרסם אף הוא גינוי וקרא לישראל “להפסיק את הבנייה בהתנחלויות, להשעות את פרסום המכרזים ולהימנע מכל צעד שמטרתו לקדם תכניות כאלה. אנו קוראים לשני הצדדים לנהל דיאלוג ולהימנע מכל פעולה חד צדדית המערערת את יכולת הקיום של פתרון שתי המדינות”.

הגדילו לעשות נציגי האיחוד האירופי בישראל שהגיעו בבוקר יום שני למחות בשטח אך נתקלו בפעילי ימין ותושבי המקום שקראו לעברם קריאות גנאי. ראש המשלחת סוון קון פון-בורגדורף אמר בתום הסיור כי ללא דיאלוג אין התקדמות לשלום והסביר את שיקולי המשלחת בהגיעם לשטח: “זו הפעם הראשונה מזה 23 שנה שפרויקט בנייה כזה גדול מאושר באזור שהחוק הבינלאומי רואה כשטח פלסטיני ולכן החלטנו לא רק לפרסם הצהרה, אלא לבוא בעצמנו לראות מה זה אומר. אנחנו מאוד מודאגים מכך שהפרויקט הזה יקודם”. בנוסף ציין כי בניית השכונה תפגע ברציפות בין ירושלים לגדה ותקשה על הפלסטינים.

תוכניות וגינויים

גבעת המטוס נמצאת בדרום ירושלים ומפרידה בין הבירה לבין העיר בית לחם הסמוכה. הגבעה נתחמת מצפון בשכונה ובאזור התעשייה תלפיות; במזרחה עובר ציר התנועה המרכזי “דרך חברון” החוצץ בין הגבעה לקיבוץ רמת רחל ומנזר מר אליאס שבסמוך לשכונת הר חומה; בדרומה מצויה שכונת גילה ובמערבה שכונת בית צפאפה. הגבעה הנמצאת במיקום אסטרטגי המחבר בין שכונותיה הדרומיות של ירושלים וחולש על רוב חלקי העיר מגובה 813 מטר, נקראת על שם מטוס חיל האוויר שנפל במקום ב-6 ביוני 1967, ביום השני לקרבות מלחמת ששת הימים, וטייסו סגן דן גבעון ז”ל נהרג.

הגבעה עמדה בשיממונה עד שנת 1991, אז הוקם בה אתר קרוואנים זמני בן כ- 400 יחידות על שטח של כ-170 דונם במטרה לסייע בקליטת יהודי אתיופיה שעלו ב”מבצע משה” ו”מבצע שלמה” וכן לפתור מצוקות דיור נוספות של אזרחים ותיקים. כוונת הממשלה הייתה להקים תוך כשנתיים מבני קבע בהם ישוכנו דרי הקרוואנים, אך השנים חלפו ורוב התושבים עזבו לשכונות וערים אחרות. נכון לזמן זה עדיין מתגוררים אזרחים ישראלים ספורים במקום בתנאי חסר והזנחה.

במהלך השנים ניסתה עיריית ירושלים לקדם תכניות להקמת שכונה חדשה במקום, אך אלו טורפדו או הוקפאו מסיבות פוליטיות-מדיניות ובשל לחץ בינלאומי שהופעל על ישראל מצד מנהיגי האיחוד האירופי וממשלי ארה”ב הקודמים. הממשל האמריקני עוד בתקופת ביל קלינטון ראה בהקמת השכונה החדשה בגבעת המטוס מכשול ופגיעה קשה בסיכוי להגעה להסדר עתידי בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית. על פי המתווה האמריקני דאז, היה אמור להיווצר רצף טריטוריאלי בין השכונות הערביות של ירושלים לשטחים שכבר נמצאו בידי הרשות, ובכך להקים הלכה למעשה תשתית שתחבר את חלקיה של המדינה הפלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית.

כך לדוגמא פורסמה באוקטובר 2011 “תוכנית גבעת המטוס א'” לחלוקת השטח שבבעלות מנהל מקרקעי ישראל לחלקות, המיועדות לבנייה של 2610 יחידות דיור, מתוכן שליש יועדו להרחבת השכונה הערבית בית צפאפה הסמוכה. בעקבות הפרסום התקיימה שיחת נזיפה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עם ראש הממשלה נתניהו. מזכ”ל האו”ם באן קי-מון וקתרין אשטון, הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי דאז, הצטרפו אף הם לביקורת החריפה של ההנהגה הפלסטינית והממשל האמריקני על המהלך הישראלי.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים אמנם אישרה ב- 19 בדצמבר 2012 את התוכנית, למרות הלחץ הבינלאומי שהופעל וההסתייגויות של גורמי שמאל, אך זו כאמור לא מומשה עד כה.  עד למחצית שנת 2012 הופקדו ונמצאו בתהליכי אישור “תכניות גבעת המטוס ב’ וג'” להקמת 1,400 יחידות דיור נוספות. בעקבותיהן הופקדה באותה שנה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה “תוכנית גבעת המטוס ד'” לפיה יוקם מתחם מלונות הכולל 1,100 חדרי מלון בגבעת המטוס. גם תכנית זו שאושרה ב-2013 בוועדה המחוזית הוקפאה.

הנשיא אובמה העלה במהלך פגישתו בבית הלבן עם נתניהו ב-1 באוקטובר 2014 את דאגתו מקידום התוכנית לבניית שכונת גבעת המטוס, שככל הנראה נמסרו לו באופן מגמתי ופסול על ידי ‘שלום עכשיו’. בתום הפגישה תקף דובר הבית הלבן את ישראל ואמר כי “ארה”ב מודאגת עמוקות מהדיווחים שממשלת ישראל החלה בתוכנית לבנות באזור רגיש מעבר לקו הירוק. צעד זה מנוגד להצהרות של ישראל על הכוונה לנהל משא ומתן על הסדר קבע עם הפלסטינים ושולח מסר מאוד מדאיג”.

ב-20 בפברואר 2020, פחות משבועיים לפני הבחירות לכנסת ה-23, אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את תכניות הבנייה בהר חומה וגבעת המטוס בירושלים, לאחר שאלו התעכבו תקופה ממושכת בשל התנגדות לשכתו והחשש מלחץ הקהילה הבינלאומית. מיד לאחר האישור זכה ראש הממשלה לגינוי מצד משרדי החוץ של גרמניה וצרפת שראו בדבר “חתירה תחת פתרון שתי המדינות”.

מהלכים משמעותיים

ביום העצמאות השביעי (27 באפריל 1955, ה’ באייר תשט”ו), נאם דוד בן-גוריון באירוע המרכזי של מצעד צה”ל שהתקיים באצטדיון רמת גן. עיקר נאומו הוקדש לתגובה תקיפה להחלטות האנטי-ישראליות בוועידת בַּאנדוּנְג (ועידת היסוד של ארגון המדינות הבלתי-מזדהות) ובין השאר אמר כי “ההיסטוריה אינה נעשית על-ידי דיבורים – אלא על-ידי מעשים”. בסופו קבע את האמרה הידועה: “עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים”.

לפני 8 שנים, ב-18 בדצמבר 2012, שיגר יו”ר הכנסת דאז ראובן ריבלין, איגרת ברכה לרגל השנה החדשה לעמיתיו האירופאים בה הבהיר כי “הבניה בירושלים אינה נושא למשא ומתן”. בדומה למצבנו בעת הנוכחית, מוסיף ריבלין וכותב: “אנו מסרבים לקבל את העובדה ששבועות בודדים לאחר שנורו מרצועת עזה טילים ורקטות לירושלים ולתל אביב, יש הרואים בהחלטת ישראל להחזיק בשטח אסטרטגי בעוטף ירושלים ולבנות בבירתה את המכשול הגדול ביותר לשלום. נוצר הרושם שמדינות באירופה עסוקות יותר בהקמת מדינה פלסטינית, ופחות בהבטחת קיומה של המדינה היהודית”.

ברוח דברים אלו, יש להעביר מסר ברור לראש משלחת האיחוד האירופאי שביקר בגבעת המטוס ולשותפיו האידאולוגיים ברחבי העולם: אם היה גורל היהודים ועתידה של מדינת ישראל תלוי במעשיהם ודבריהם של האירופאים סביר להניח כי דבר מאלו לא היה שורד, על כן לוקחים אנו את האחריות על עתידנו בידינו.

מומלץ להזכיר לנציגי האיחוד האירופאי, בכל עת שמבקרים הם בארצנו ו/או את מעשינו, כי ניצבות בפניהם סוגיות ואתגרים משמעותיים הנפרשים על שטחים נרחבים יותר מאשר גבעה צחיחה בדרום ירושלים. האם פתרו באיחוד האירופי את הסכסוכים בחבל נגורנו קרבאך שגבו עד כה אלפי קורבנות, פגיעה ברכוש וכיבוש שטחים? האם שכחו את הנעשה בחצי האי קרים? האם המתיחות בין יוון או קפריסין לטורקיה פתורה לדידם? האם הסכסוכים בהם נשחטים אלפי מוסלמים ברחבי המזרח התיכון, בעוד אלפים אחרים מתדפקים על דלתות אירופה ומשנים את צביונה לעד (וחלקם מבצע פיגועי טרור), אינם מעניינים אותם קצת יותר?

היות ואינני אופטימי בנוגע לשינוי הגישה האירופאית כלפי ישראל בזמן הקרוב, ולאור ההיתכנות לשינוי בגישת הממשל בארה”ב כלפי צעדי הריבונות המעשית של ישראל, סבורני כי יש לדבוק בעשייה ציונית בשטח, כפי שעשו הדורות הקודמים שפעלו לגאולת וליישוב הארץ.

על ממשלת ישראל להאיץ, בעת הזו בפרט, עשייה ומהלכים משמעותיים בשטח לביסוס האחיזה ביהודה, שומרון, בקעת הירדן וכמובן – ירושלים רבתי. ריבונות מעשית היא שם המשחק והכלים בו ברורים: חיזוק מרכיבי ההתיישבות הקיימים והרחבתם תוך יצירת תשתיות כלכליות, תחבורתיות, ביטחוניות ואחרות, שיבטיחו את המשך שגשוגו וביסוסו של היישוב היהודי, הממשיך להתחדש ולהיבנות בארץ האבות לדורי דורות.


אל”מ במיל’ טל בראון הוא יועץ אסטרטגי וחבר תנועת ‘הביטחוניסטים’, ביצע שורת תפקידי פיקוד במגוון יחידות לוחמות, ושירת כמפקד בה״ד ורמ״ח בחיל האיסוף הקרבי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר

  1. עוד מאמר חשוב ונכון של טל בראון.
    המאמר מזכיר כי אלפי מוסמלמים נשחטים במזרח התיכון. ראוי להזכיר לארופים כי מליונים ולא רק אלפים של ערבים ברחו מבתיהם והפכו לפליטים בסוריה. עוד עשרות אלפים נפגעו בעירק מידי דאעש, מליונים חיים ברעב ומחסור בתימן בגלל מלחמה פנימית ודו”ח רשמי אומר כי כמאה אלף ילדים שם בסכנת מות מרעב. עוד מלחמות של ערבים בלוב ולבנון.
    האחוד הארופי ממשיך בדרך כמו מדינות ארופה אשר תמכו באנטישמיות של הנאצים לפני מלחמת העולם השניה.

  2. עוד מאמר חשוב ונכון של טל בראון.
    המאמר מזכיר כי אלפי מוסמלמים נשחטים במזרח התיכון. ראוי לממשלתנו להעביר מסר לארופים להזכיר להם מדוע הם פועלים נגד ישראל אינם מוחים נגד מדינות ערב. מליונים ולא רק אלפים של ערבים ברחו מבתיהם והפכו לפליטים בסוריה. עוד עשרות אלפים נפגעו בעירק מידי דאעש, מליונים חיים ברעב ומחסור בתימן בגלל מלחמה פנימית ודו”ח רשמי אומר כי כמאה אלף ילדים שם בסכנת מות מרעב. עוד מלחמות של ערבים בלוב ולבנון.
    האחוד הארופי ממשיך בדרך כמו מדינות ארופה אשר תמכו באנטישמיות של הנאצים לפני מלחמת העולם השניה.