הבכי והנהי במערב על חיסולו של פחריזאדה, לצד האזהרות מפני התגובה האיראנית, מתפרשים על ידי אויבינו כחולשה והם מנצלים אותה עד תום
ביממות הספורות שחלפו מאז חיסולו של אבי תוכנית הגרעין האיראנית מוחסן פחריזאדה נשמעות ביקורות נוקבות על המהלך שרבים טוענים כי לישראל הייתה יד בו. החיסול מאיים על היציבות באזור, עלול להוביל להסלמה ומסכן חיי אזרחים ישראלים ויהודים חפים מפשע ברחבי העולם – אלו היו המסרים הבולטים שנשמעו החל מהאיחוד האירופאי וכלה בחלק מעיתונאי ישראל.
כך לדוגמה כתב עמוס הראל ב׳הארץ׳ כי ההתנקשות הינה הצלחה טקטית עם סיכון להסלמה אסטרטגית. באותה במה ממש הזהירה אותנו בחרדה נעה לנדאו כי "הסלמה משמעותית מול איראן, בעיצומה של מגיפה בריאותית וכלכלית חמורה.. היא תרחיש בלהות קיצוני למדי", תוך שהיא מאשימה את נתניהו בליבוי אש ואת סובביו בחדלות-אישים. חבר הכנסת לשעבר נחמן שי האשים את ישראל ביהירות ושאננות, שלדבריו מאפיינת את התנהלותה מזה שנים.
רבים מאתנו אינם מופתעים לשמוע את קולות הבהלה והאזהרה מכיוונים אלו. אותם גורמים הם אלו שהתריעו מפני סכנת האלימות שתפרוץ בעקבות העברת שגרירות ארה"ב לירושלים וכן מפני התגובה החריפה שתגיע בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני. אלא שכידוע, נבואות זעם אלו לא התממשו.
בחזרה לחיסול הנוכחי. בישראל וברחבי העולם המערבי כולו לא הסתפקו רק בהפחדות על התגובה האיראנית הצפויה. בשלב הבא החלו לעלות תהיות אף לגבי אפקטיביות פעולת החיסול. הרי חיסולו של המדען הבכיר לא יסכל את תכנית הגרעין האיראנית, מה גם שהוא עצמו לא תכנן פיגוע מיידי שחייב את חיסולו, אז מה בכלל התועלת? כנראה, כך התבקשנו להבין, שמדובר אך ורק במבצע ראווה לחיזוק תדמיתם של ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ, צמד מחרחרי מלחמה ידוע. כך למשל כתב חבר הכנסת לשעבר עמר בר לב: "מה מטרת המחסלים? האדרת תדמית או פגיעה בתוכנית? התשובה די ברורה – האדרת תדמית". אל בר לב הצטרפו אחרים שקבעו כי מדובר במזימה ישראלית שמטרתה למנוע מביידן את היכולת לחזור להסכם הגרעין עם איראן עם כניסתו לבית הלבן. נשמע מגוחך? חכו, זה עוד יחמיר.
תגובות קיצון נוספות שנשמעו בתגובה לחיסול טענו כי פחריזאדה היה בסך הכל מדען ועמדו על כך שחוסל על אדמת איראן תוך הפרת ריבונותה. קולות באיחוד האירופאי ואף ג׳ון ברנן, ראש ה-CIA לשעבר ששימש בתפקיד הבכיר בממשל אובמה, טענו כי מדובר ב"מעשה פלילי". הגדיל לעשות כתב ׳הארץ׳ ניר גונטז' שהאשים את ישראל בפתיחה במלחמה כשלאיראן הזכות הברורה להגיב, תוך שהשווה את חיסול פחריזאדה להתנקשות בקצין בכיר בצה״ל בשטח תל אביב.
This was a criminal act & highly reckless. It risks lethal retaliation & a new round of regional conflict.
Iranian leaders would be wise to wait for the return of responsible American leadership on the global stage & to resist the urge to respond against perceived culprits. https://t.co/0uZhyBTM3S— John O. Brennan (@JohnBrennan) November 27, 2020
הדברים הללו אינם רק עיוות תפיסתי ומוסרי יוצא דופן, אלא הם גם העומדים מאחורי מדיניות שגויה והרסנית.
בתגובה לחיסולים קודמים, בעיקר של בכירי חזבאללה, שילמו יהודים וישראלים רבים בחייהם בפיגועי תופת בבואנוס-איירס, בבורגס ואף בישראל. לכן ראוי שנשאל את עצמנו מדוע ההפחדות על העברת השגרירות וחיסול סולימאני התבררו ככוזבות ומה זה מעיד על ההפחדות הנוכחיות.
אחת הסיבות לכך היא אותם קולות הנשמעים כעת. אלו שמזהירים מפני התגובה הצפויה מאשררים את המשוואה לפיה תגובה טרוריסטית הייתה ועודנה עניין המתקבל על הדעת לאחר חיסול של דמות טרור בכירה. הרפיסות המערבית הזו, הכה אופיינית לזמננו, מתפרשת על ידי אויבינו כחולשה נלעגת והללו מנצלים אותה עד תום.
אז מה השתנה בשנים האחרונות? ההרתעה, מושג השגור בפיו של כל שר ביטחון הנכנס לתפקידו, אשר נשחק עד כדי ששכחנו מזמן את מהותו האמתית.
העובדה שהאיראנים נמנעו מלהגיב בצורה משמעותית על חיסול סולימאני לא נבעה מהקריאה האוטומטית של האירופאים כי על שני הצדדים לנקוט בהבלגה ואורך-רוח. התגובה הרפויה נבעה מכך שהאיראנים הבינו כי מעשה פזיז שלהם יוביל לתגובה קשה וכואבת הרבה יותר מהצד האמריקני. את הנשיא טראמפ בלתי-אפשרי לצפות מראש ולהניח שהוא יבליג כקודמיו. ארה"ב הבהירה כי דמו של רב-מרצחים כמו סולימאני איננו מגיע עם ׳תג מחיר׳ בדמות פיגוע תגובה שיעלה בחיי אמריקנים וכי אם תבוא תגובה שכזו – היא תענה ביד קשה.
הרתעה כזו באה יד ביד עם אמונה בצדקת הדרך. הרתעה משמעותית לא מתאפשרת כאשר הצד המבקש להרתיע אינו משוכנע שמעשיו נכונים ושמלחמתו צודקת. הערעור המוסרי על צדקת דרכנו הוא הטרף הקל ביותר עבור אויבנו, היודעים לנצלו היטב. דווקא אלו הנחשבים ל׳מתונים׳ ברפובליקה האסלאמית, דוגמת שר החוץ זריף, הם המזהים חולשות אלו ביתר שאת ומשתמשים בז'רגון הפוסט-קולוניאליסטי החביב כל כך על כותבי ׳הארץ׳ בכדי לתקוף את ישראל ואת המערב ולבצר את נרטיב הקיפוח האיראני, המצדיק את מעשי הטרור והתוקפנות שלה.
"אני גאה בך ובעבודה שלך. העבודה שלך מרגיעה את רוחי. אני יודע שאתה עובד בשאפתנות ובאהבה" – קאסם סולימאני
"תן לי לנשק את ידך. אני משרת של האיש הגדול הזה" – מוחסן פחריזאדה— דני דיין (@dandayan) November 28, 2020
הדברים הללו נכונים כמובן גם על פחריזאדה. בעוד גורמים ברחבי העולם מזדעזעים מחיסולו, יש לזכור כי פחריזאדה הקדיש את חייו לתוכנית גרעין שטנית שמטרתה להשליט אימה באזור תוך איום מתמיד על מחיקת מדינת ישראל מהמפה והכרעת תרבות המערב. חיסול פחריזאדה אינו פשע מפוקפק אלא מעשה מוסרי לעילא שפטר את העולם מעוד אחד מהאנשים שאיימו על שלומו ובטחונו. זהו הישג גדול, מורלית ומעשית כאחד, המבהיר לאיראנים את המחיר שישלמו על היומרות הרצחניות שלהם.
תפיסת ההרתעה הנוכחית בולטת בעוצמתה מול העליבות שהייתה לנוהג בשנים עברו וראוי להזכיר רק אירוע אחד בהקשר הזה. בשנת 2012, בעת שהשתוללה מלחמת האזרחים בסוריה, הבהיר הנשיא דאז ברק אובמה כי ימתח קו אדום אל מול משטר אסד בנוגע להעברה ושימוש באמצעי לחימה כימיים. אלא ששנה מאוחר יותר השתמש אסד בנשק כימי נגד אזרחיו והנשיא אובמה הבליג. והמסר נקלט היטב – אמריקה חלשה, לא תעז לתקוף ואפשר לעשות ככל העולה על רוחנו.
התזמון של חיסול פחריזאדה אינו מקרי. בנקודת הזמן הזו החיסול משאיר את האיראנים קפואים בין החשש שתגובה שלהם תהווה עילה למהלך אמריקאי-ישראלי רחב היקף, ובין הרצון להצטייר בצורה חיובית בעיני ממשל ביידן על מנת שישוב להסכם הגרעין. פעולה אסטרטגית בתזמון אסטרטגי, המותירה את האיראנים מוכים וחבולים, נתונים ללחץ פנימי וחסרי אונים כלפי חוץ. בהחלט ייתכן שחיסול זה גם יקשה גם על הניסיון לחזור להסכם הגרעין, הסכם הנתפס ברוב קהילת הביטחון כבעייתי ומסוכן למדינת ישראל. אין לנו שום סיבה להתנצל על כך.
תודעת ההלקאה העצמית ותחושת האשמה המתמדת של רבים בעולם המערב נובעת מקוצר ראות ומעיוות מוסרי שעליהם כבר שילמנו בדמים רבים בעבר, בין היתר כתוצאה ממהלכים ׳פורצי דרך׳ שיזם מחנה אידיאולוגי מסוים. בשנים האחרונות המשוואה סוף-סוף התהפכה. מי שמפיץ טרור ורוע מתכנס מפוחד בד' אמותיו במלחמת קיום תמידית תוך שמאבד נכסים אסטרטגיים. מי שרוצה בשלום, קידמה ושיתוף פעולה בונה גשרים חדשים ומחולל שינוי אדיר. באירופה, בארה"ב ולמרבה המבוכה גם בישראל יש כאלו שהמצב הזה מוציא אותם מדעתם.
נדב חכם הינו חבר תנועת "הביטחוניסטים", בוגר יחידה 8200 ומומחה לזירה הצפונית
מוצדק ברור שמוצדק.
אבל בואו נחכה קצת לראות
האם גם מהלך שיוכיח את עצמו.
אנחנו מדינה בגודל של מטר ושייבה
די פגיעים.
לשמאל על כל שלל השמות שלו: "מתקדם" \ "פרוגרסיבי" \ "ליברלי" (הכל שקר אחד גדול), יש חולשה אחת גדולה, שנקראת "הסתחבקות". הרצון של השמאלנים בישראל להסתחבק ולקבל אישור מהמקבילים שלהם בעולם, בדרך כלל במדינות המערב העשירות, ובכינןסים במלונות של 7 כוכבים, עם כל מה שכרוך, ואולי עוד תופינים מהסוג הזה: שנת שבתון באוניברסיטה יוקרתית, תארי כבוד ריקניים, מכוני מחקר עם תמורה נאה + הוצאת ספר על שמם, ויש עוד פרסים מהסוג הזה: למשל הרצאות בתשלום גבוה + אירוח במדינות עשירות או מימון תואר שני במדעי האויר למיניהם.
הרצון הזה חזק אצלם יותר מכל דבר אחר בחיים: השייכות הדת המדינה החוק, את הכל אפשר למכור, רק לקבל את הטפיחה והאישור, "שאנחנו סחבקים" אנשי העולם הגדול ולא אזיאתיים.
אני משוכנע שמדובר פה בצורך נפשי עמוק, המוביל של זה בישראל בשנים האחרונות הוא "עמוס שוקן", כך שאין מה לצפות לדעה אחרת ממי שעובד אצלו בעיתון – הוא שולט עליהם, וזו הפרנסה שלהם.
אבל יש מחיר… כל זה הוביל לאלפי נפגעי טרור בחינם, מפני שלא היתה תגובה מתאימה מקדימה, וכל הפצועים של הטרור ממשיכים לשלם את המחיר של העיוות הנפשי הזה.
צורך נפשי לכסף, וחוץ מזה ל"כבוד" זה מה שמניע אותם ,
אגב זה מניע גם אותי וגם אותך , אם נהיה מונעים רק מהצרכים לכסף וכבוד , נגיע לאותו מקום או לפרנסות שאני לא רוצה להזכיר, שזה בערך אותו דבר
מאמר מצוין