"אין עניין ציבורי": משרד המשפטים מסרב למסור מידע על תיק מנדלבליט

שבעה חודשים לאחר פנייתנו בעניין, התקבלה תשובה חלקית מאוד בטענה שהבדיקה "בלתי מעשית". ח"כ קלנר: "צביעות הגובלת בשערורייה"

שי ניצן ואביחי מנדלבליט | צילום מסך

יותר משבעה חודשים לאחר בקשת חופש מידע שהוגשה מטעם 'מידה' בעניין סגירת תיק מנדלבליט, משרד המשפטים מסר השבוע תשובה חלקית מאוד ולמעשה סירוב לספק את המידע המבוקש. הבקשה לקבל את המידע הוגשה מטעם אתר ‘מידה’ ביום ה-28 באפריל, בעקבות חשיפת השערורייה לפיה גורמים בכירים בפרקליטות קיבלו החלטה לא רשמית לגבי עילת סגירת התיק של מנדלבליט מ’פרשת הרפז’ בזמן שהוא היה הממונה עליהם ולבקשתו. ההחלטה לא פורסמה לציבור ולא נמסרו לגביה נימוקים.

כעת, לאחר דחיות רבות ולאחר שנקבע כי משרד המשפטים הפר את חוק חופש המידע כאשר לא מסר תשובות בזמן, קיבלנו כאמור תשובה חלקית ביותר ומתחמקת. בין השאלות שהגשנו במטרה להבהיר את התהיות החמורות שעלו בכתבה, ביקשנו לקבל את התאריכים בהם התקיימו בפרקליטות דיונים או פגישות עבודה בנוגע לסגירת התיק נגד מנדלבליט או שינוי עילת הסגירה. במשרד הודו כי נערכו בלשכת פרקליט המדינה "18 פגישות פנימיות בקשר לפרשת הרפז", אך הוסיפו כי "לא ניתן לברור איזו מהן עסקה בעניינו של מנדלבליט".

בנוגע לבקשתנו לקבל את ההתכתבויות שנערכו בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש לקראת ההחלטה על סגירת התיק, השיבו במשרד המשפטים כי "התכתובות שהועברו לקראת החלטה זו מהווה תכתובת פנימית שנערכה במסגרת היוועצות", ועל כן חשיפתן "עשויה לגרום לאפקט המצנן ולפגוע בשיח החופשי המתקיים בין עובדי הרשות הציבורית".

לגבי בקשתנו לקבל את ההתכתבות בין פרקליטות המדינה ולשכת היועמ"ש לבין פרקליטי מנדלבליט, השיבו במשרד המשפטים כי "טרם התקבלה במשרדנו החלטה ביחס למסירת מסמכים מסוג זה" וכמו כן טענו כי "נושא זה במצוי בבירור משפטי שטרם מוצה". לגבי הבקשה לקבל את תאריכי הפגישות בין מנדלבליט לעובדי פרקליטות המדינה וליועמ"ש וינשטיין בטרם כניסתו שלו לתפקיד היועמ"ש, השיבו במשרד המשפטים כי בדיקה כזו היא "בלתי מעשית" ובכל מקרה "אין בה עניין ציבורי".

מסמך אחד שכן נמסר ממשרד המשפטים הוא תרשומת שערך פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, ובה הוא מפרט את ההתייעצות שנערכה בלשכתו ביום ה-27.9.16 יחד עם בכירים בפרקליטות לגבי עילת סגירת תיק מנדלבליט. על פי ניצן, לאחר פגישה זו ולאחר סבב התייעצות שכלל גם את עוזרו דאז והמועמד לתפקיד פרקליט המדינה כיום עמית איסמן, הוחלט שלא לקבל החלטה בשל חשש לניגוד עניינים, אלא שאי-החלטה זו נמסרה לפרקליטו של מנדלבליט רק ב-16.3.17, חמישה חודשים לאחר שהתקבלה.

מכתב זה מאת ניצן מאשר לכאורה את דברי מנדלבליט שנחשפו בהקלטות שיחותיו, ובהם טען כי ניצן ואחרים בפרקליטות "אוחזים בגרונו" ותופרים לו תיק. כזכור, בחודשים שחלפו מאז בקשת מנדלבליט לסגור את התיק ועוד הודעת ניצן לפרקליטו, נפתחו בין השאר החקירות בתיק 1000 ובתיק 3000.

היסטוריה של הסתרה

כפי שדיווחנו בעבר, במשרד המשפטים דחו את תאריך את היעד למתן תשובה לפנייתנו חמש פעמים, באישור מנכ”ל המשרד ובטענות כי “נוכח מורכבות הנושא” יש צורך “לקבל את אישורם של הגורמים הבכירים”.

על פי חוק חופש המידע המועד האחרון בו רשות ממשלתית חייבת למסור תשובה לבקשה הוא 120 ימים מיום הגשתה, וכל הניסיונות מצדנו לברר את מצב המענה נתקלו במשך תקופה ארוכה בהתחמקויות ותירוצים. בין השאר טענו במשרד המשפטים כי האדם שאמור לקבל את ההחלטה “נמצא בחופש”, ומספר פעמים הבטיחו מענה “בימים הקרובים”. ב-13 בספטמבר, כמעט חמישה חודשים מאז הגשת הבקשה, נזכרו לפתע במשרד המשפטים כי מכיוון שמדובר ב”תכתובת שנשלחה מטעם היועמ”ש בתקופה בטרם נכנס לתפקידו”, הוא אמור להשיב על כך כ”אזרח פרטי”. מועד המענה שלנקבע אז היה ה-21.9, אך גם ביעד הזה לא קיבלנו שום תשובה.

בהמשך, ובעקבות תלונות מצדנו ליחידה הממשלתית לחופש מידע, פנו ביחידה אל משרד המשפטים בבקשה לנמק עד ליום ה-1.10 את העיכוב במענה בטרם ביצוע שימוע, אך גם לפניה זו לא הגיבו במשרד המשפטים. ב-26.10 קבעה באופן רשמי היחידה הממשלתית לחופש מידע כי משרד המשפטים מפר את החוק והקציבה לו שבועיים נוספים עד ל-11.11 למתן מענה, תאריך שחלף גם הוא ללא מענה.

בהמשך לכך פנה ח"כ אריאל קלנר בשאילתא לשר המשפטים ניסנקורן במליאת הכנסת לפני כשבועיים, וביקש לדעת מדוע התחמק משרד המשפטים ממתן מענה ולא סיפק נימוקים בעניין, ומדוע הוא ממשיך לסרב לספק את המידע על פי הקבוע בחוק. על כך השיב השר ניסנקורן כי על פי המידע שבידיו המענה נמצא ב”שלבי גיבוש מתקדמים” ו”יימסר בתקופה הקרובה".

בעקבות התשובה החלקית שסופקה לבסוף השבוע, אמר לנו ח"כ קלנר כי "מדובר בצביעות הגובלת בשערורייה ולצערי התרגלנו". לדברי ח"כ קלנר, "מערכת המשפט מנסה לחנך את כולנו,אבל את עצמה? הצחקתם את אבי ניסנקורן. היום כבר ברור: המערכת לא תבדוק את עצמה. היא תשמור על עצמה ותכסה על עבריינות. רפורמה במערכת האכיפה והמשפט צריכה להיות הדגל שלנו בבחירות הקרובות".


 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

27 תגובות למאמר

  1. כבר אמרנו שהם דורשים מכולם כללים שלא דורשים מעצמם….
    וגם משנים חוקים תוך כדי המשחק ולא מאפשרים לירב לנצח….

    1. הי
      תשובה חמקנית ודבילית "אין עיניין לציבור"
      את מי שאלתם .

  2. תודה לפרקליטות שהוכיחה שאכן סגרה את התיק מסיבות פסולות טרם ההחלטה, סחטה את מנדלבליט.

    כיוון שאם ההחלטה התקבלה על בסיס אמת צרופה, היא היית מפורסמת לציבור לפני שנים.

    תודה לכנופיית הפרקליטות, שהוכיחה שהיא ארגון הפשע הגדול במדינה. ד"ר מאיה פורמן צריכה להגיד תודה, שהפרקליטות הפנתה את משאביה להתנקשות בראש ממשלה נבחר והיא (ד"ר פורמן) לא סיימה בצינוק בגלל אשמה עלומה או מתחת לאדמה. כמו שהפרקליטות רגילה. כמו תת ניצב אפרים ברכה. אמנם הכתב היה של יואב יצחק, אבל את מי הוא ציטט? נכון, גורמים עלומים מקוזה פרקליטוטה.

  3. קלנר. אל תתלונן ללא תוחלת. הגש הצעת חוק לכנסת לבטול הסעיף של "אין ענין לציבור"

    1. כאילו שיש לזה סיכוי בכנסת הנוכחית…

  4. משרד משפטים מושחת יחד עם הפרקליטות יותר מחצי מדינה רוצים לדעת מה יש בתיקי מנדלבליט ואתם אומרים אן עניין לציבור חולרות

  5. שופטים אקטיביסטים:

    ‎מספר גדל והולך של ישראלים מאס ב”שופטים אקטיביסטים״ המתנהגים כמאסטרים ציבוריים, דוחקים בגרוננו” קומוניזם / בולשביזם / פרוגרסיביזם “, בין אם נרצה או לא.

    ‎מדיניות זו, הדרך בה הם נכפים, מהווה איום מהותי יותר על עקרונותיו של עם חופשי השולט בעצמו.

    ‎שופטים אקטיביסטים יהירים שעושים זאת מפרקים את ישראל.

    ‎היהירות שיש לשופטים אקטיביסטים לשלול מהציבור המצביע את זכותם להחליט איזה סוג חוקים הם רוצים לחיות תחתם הוא טרור שיפוטי.

    ‎איזו מדינה תהיה ישראל?
    ‎- אחד שנשלט על ידי העם?
    ‎או כזה שבו האליטה השחצנית כופה את רצונם על הרוב?

    ‎אין זה תפקידם של השופטים לבטל את הצבעת הרוב ולחוקק מהספסל.

    ‎שופטים שהופכים לפוליטיקאים בגלימות משקרים לעתים קרובות גם כמו פוליטיקאים, וטוענים שהם מגנים על הדמוקרטיה כשבמציאות הם מגנים על הדיקטטורה שלהם.

    ‎אם הם הולכים להתנהג כמו פוליטיקאים, אז צריך להצביע להם כמו פוליטיקאים.

    ‎אנשי שמאל בתקשורת, שאוהבים את מה ששופטי שמאל עושים, באים להגנתם. השקר התקשורתי הוא שפגיעה בשופטים אקטיביסטים מאיימת על “עצמאותם” של בתי המשפט.

    ‎”עצמאות” שיפוטית אין פירושה להיות בלתי תלוי בחוקים. להיות שופט אין פירושו כוח לחוקק את הסדר היום השמאלני מהספסל, כלומר לשלול מהאזרחים את הזכויות הבסיסיות ביותר שלהם המגדירות עם חופשי וממשל עצמי.

    ‎זו חוצפה ברמה עולמית.

    ‎הגיע הזמן להפסיק להתייחס לשופטים אקטיביסטים כמו לפרות קדושות ולהתחיל להתייחס אליהם כמו לשוורים בחנות חרסינה ולפטר אותם לפני שישראל תושמד!

  6. בגידה במובנה הרחב וההיסטורי היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, למולדתו ולמדינתו וסיועו לאויב (המוסלמי) במאבקו כנגד מדינת האם של הבוגד, בימי מלחמה או בעת עימות קשה בימי שלום, או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינם בגדר מלחמה מלאה.

    הסיוע המהווה בגידה עשוי להיות בגילוי סודות צבאיים, סודות מדינה וסודות מדעיים, בהשתתפות בתעמולת האויב נגד מדינת האם, בעריקה לשורות האויב ולחימה במסגרת כוחותיו, ובשיתוף פעולה עם צבא כובש.

    המניעים לבגידה מגוונים: החל מהזדהות אידאולוגית עם השקפת עולמו של האויב(תומכי טרור שמאלנים), דרך בצע כסף (מושחתים שמאלנים) וכלה ברגשות נקם על עוול אמיתי או מדומה וכן בתסביכי נפש (שמאלנים = חולי נפש).

    [[[אוליגרכיה היא צורת ממשל שבה רוב הכוח הפוליטי מצוי אצל חלק קטן מהאוכלוסייה (שהוא לרוב החזק ביותר גם במובנים אחרים – כלכלית או צבאית). ]]]

  7. אוליגרכיה היא סוג של מבנה כוח שבו הכוח מוטל על מספר מצומצם של אנשים.
    לאורך ההיסטוריה, אוליגרכיות היו לרוב עריצות, ונסמכו על קיום צייתנות ציבורית או דיכוי.

    דיקטטורה בולשביקית (אוליגרכיה רודנית) לא מחליפים בקלפי….רק בהתקוממות עממית וסירוב לציית לה!

  8. מדוע איננו מופתעים כלל מהצביעות ומאי קיום החוק על ידי הפרקליטות ומשרד המשפטים?

  9. למה לא פונים עם הבקשה לעשרות עמותות למיני זכויות שיציפו הבג"ץ עם השאלות, תביעות וכד' בנושא? לוותר, להתבכיין, להתלונן קל מאוד

  10. עבריינים בשירות החוק …מערכת משפט שהינה למעשה מעיין פשע מאורגן ..שבכיריה מכסים על פישעיהם וחטאיהם של עברייני מערכת המשפט עצמה …
    מערכת שמזכירה לי קוזה נוסטרה איטלקית ושצריך לגדוע אותה כמה שיותר כמה שיותר מהר לטהר ולנקות כמו שטיהרו החשמונאים את בית המקדש מכל הטינופת שהשאירו היוונים

  11. כל הציבור במדינה רוצה לדעת והם אומרים חוסר ענין לציבור על איזה ציבור הם מתכוונים ומי ישב בדיון היועמש החדש כולם משפחה אחת

  12. ח"כ אריאל שלום, לא יאמן שמדברים די הרבה זמן על פרשת הרפז אשכנזי ומנדלבליט, בעצם לא נעשה דבר חוץ מדיבורים. היכן התנועה לאיכות השילטון והיחידה הממשלתית לחופש מידע.
    בושה שכך ממשיכים להסתיר ולקבור את הפרשיה.
    הגיע הזמן לנקות היטב את האורווה שבראשה מנדלבליט ושי ניצן הדוחה

  13. אין עניין ציבורי??? הנושא לא יורד מסדר היום הציבורי כבר 5 שנים. אין עניין??
    לפי רבי נתן טבעה של הטומאה שתמשיך בקלקולה גם אחרי שנחשפה, ואין לה כח להפסיק מהרגלה ובכך היא תורמת לסופה… היות וכך טוב לנו בית משפט חולה שדוחף את עצמו למוות בעודו גוסס.
    עוד צעד ועוד צעד ואז תגמר לו הדרך והוא פתאום יופיע

  14. צודק , חלק מייצג של הדעות של הישראלי המצוי ,ואין עניין לציבור?! בושה וחרפה ?! אנחנו לא רוצים לראות את מנדלבליט סובל אנחנו מבקשים לדעת האם רוקחה כאן מזימה כבדת משקל להפיל שלטון מכהן שנבחר דמוקרטית ? אחרת לא נאמין לרוב המסגרות המשפטיות הללו !

    1. ״אחרת לא נאמין לרוב המסגרות המשפטיות הללו״-
      חחח… אתה באמת עוד מאמין שאכפת לנו מאמון?!

  15. בושה וחרפה אם אזרח מפר את החוק בהגשת דוחות למוסדות מיד נענש מדוע פה לא מענישים אף אחד ומצפצפים על החוק

  16. למה אין עניין לציבור?! הציבור רוצה וחייב לדעת שר המשפטים במדינת ישראל הוא המגן הבלתי מעורער של מערכת המשפט והבג"ץ! מעניין מה מנדלבלוף מסתיר בנוגע לניסנקורן?! הרי אחד שומר על השני ולכל אחד יש את הסודות של השני שממש במקרה קשורה למה שקורה במדינה ומשפיע על אזרחי מדינת ישראל! תשמיעו את ההקלטות ותפתחו את תיק הפתוח שקשורים למנדבלוף, תפתחו את העניין תיק ניסנקורן, את תיק אשכנזי בפרשת השמן, בפרשת הרפז אשכנזי מנדלבלוף,את אהוד ברח בפרשת העמותות, ובפרשת קרן וקסלר, תפתחו את פרשת המימד החמישי רוני אלשיך ובני גנץ… תפתחו בחקירות ותספרו לעם ישראל את הדברים האמיתיים!!! עם ישראל רוצה וצריך לדעת!!!! אל תחליטו בשבילנו!!!!