מאבק האב השכול באב המחבל שרצח את בנו

לפני כשלושה שבועות ציין בועז קוקיא שלוש שנים לרגע הנורא בו הפך לאב שכול. בנו, רון ז״ל, לוחם חטיבת הנח״ל, נרצח בדקירות סכין על-ידי חאלד אבו ג׳ודה, בדואי-ישראלי תושב פזורת כסייפה, בעודו ממתין להסעה בכיכר מרכזית בערד לפני היציאה לחופשת רגילה.

הרוצח ואחיו, אשר תכננו להרדים חייל ולחטוף אותו לצורך שחרור אסירים פלסטיניים, נתפסו כעבור יומיים אחרי מאמץ משותף של השב״כ, המשטרה וצה״ל. בעקבות הרצח גזר בית המשפט על הרוצח אבו ג׳ודה מאסר עולם ועוד 20 שנים בכלא, ומשפטו שך האח שסייע למעשה עדיין נמשך.

בשנה שעברה התנצלה לכאורה משפחת המחבל, אך בועז, סא״ל במיל׳, הסביר כי לא רק שאינו קונה את ההתנצלות המלאכותית של עודה אבו ג׳ודה, אב המשפחה, אלא כי “ההתנצלות המזויפת הזאת הגיעה פשוט כי שבוע אחריה תוכננה הריסתו של הבית הבלתי חוקי של המשפחה“.

לאחר הרצח, נמצא בשב״כ ובמשטרה כי אם המחבלים, אחת מנשותיו של אבו ג׳ודה, הינה שוהה פלסטינית בלתי חוקית והיא גורשה בחזרה לחברון. השבוע החל השימוע של אב המחבל. כתב האישום שהוגש נגדו כלל עבירות של הסעת והלנת שב״חית (שוהה בלתי חוקית), זאת לאחר שהעביר באופן בלתי חוקי את אם המחבלים המגורשת אל שטח ישראל, כבר בפעם השנייה מאז גורשה. העונש המקסימלי על עבירות אלו מגיע עד לארבע שנות מאסר וקנס של 200 אלף שקלים, לאור היבטי הפגיעה בביטחון המדינה.

“בתחילת שנת 2018 גרשו אותה פעמיים והיא חזרה“, מספר בועז, “ואז למשטרה לקחה שנה להחליט האם להגיש או לא להגיש כתב אישום על הלנת שב״חית, והייתה התלבטות בנושא, בגלל שהיא בת זוגו”. בועז מוסיף כי פרק זמן ממושך זה יכול היה להתארך אפילו עוד יותר, אלמלא היה לוחץ על המשטרה.

“אם היא שוהה בלתי חוקית, אז היא שוהה בלתי חוקית, מה זה קשור שהיא בת זוגו? לקח להם זמן, הם הגישו את כתב האישום רק ביוני 2019, דיון ראשון התקיים בסוף 2019, המשפט היה צריך להתחיל במאי 2020, אבל הקורונה דחתה את זה לדצמבר. עכשיו בדיון שהיה בדצמבר הסנגור הודיע שעל אף שהוא זה שמייצג את אבו ג׳ודה, הוא עצמו לא יכול לבוא לדיון, אז קבעו דיון נוסף ב-17 לחודש. גם את האמא בסוף החליטו לעמיד לדין, אבל היא כשב״חית יכולה לקבל קנס של אלף שקלים לכל היותר, אולי מאסר על תנאי, כי כיום לרוב לא נותנים עונשים לשב״חים עצמם”.

בועז מדגיש: “זה בכלל לא אמור לקחת הרבה זמן, זה אמור להיות ׳מודה׳ או ׳לא מודה׳, פותחים יומנים וקובעים עוד דיון, שמיעת הוכחות, מגיע נציג של השב״כ או המשטרה ומוכיח שהיא באמת שוהה בלתי חוקית, השופט צריך לתת הכרעת דין, לאחר מכן יש דיונים בנושא העונש ואז גזר דין. אבל יש יותר מדי מופעים במשפט הישראלי, ובמשפט המערבי בכלל, אז זה יכול להימשך ככה עוד כמה חודשים טובים, וזה אם הכול ילך בקצב סביר”.

בועז מספר כי הוא מקפיד להגיע לכל דיון ודיון שקשורים באב המחבל, ומסביר את מטרת המאבק שלו: “אנחנו רוצים שהוא יקבל את העונש המקסימלי גם כצדק, וגם כהרתעה לכל מליני השב״חים. בייחוד בנסיבות חמורות כמו במקרה הזה, בו הבן שלו ושל השב״חית רצח חייל צה״ל. ללא ספק צריך לתת עונשים משמעותיים יותר בכל הקשור לשב״חים ולמליני שב״חים”.

אגב, מהחלק הקטן שכבר שולם מתוך הקנס שהוטל על הרוצח לשלם למשפחת קוקיא, תרם בועז מחצית לעמותת חללי הנח״ל ומחצית לעמותת החללי הבדואים. “גם סכומים נוספים שאני אקבל מהמחבל אני אתרום לנפגעים מהטרור, וגם לחללי הדרוזים, שהם תותחים ועושים צבא לא פחות, ואפילו יותר מהיהודים. למה? כדי לחזק את הכוחות החיוביים. מי שמזדהה עם המדינה ותורם לה אני מחבק אותו, ולא אכפת לי אם הוא יהודי, בדואי, דרוזי, מוסלמי, נוצרי או צ׳רקסי. מי שפועל נגדה אני רוצה שייענש וייפגע. זה פשוט, לעודד את הטוב ולהילחם ברע”.

ההרתעה איננה

לאחר הרצח של רון ז״ל, הצטרף בועז לפורום המשפחות השכולות ׳בוחרים בחיים׳, הכולל כ-130 משפחות שכולות, פועל להגברת המאבק בטרור ומקדם את מטרתו אל מול רשויות המדינה השונות. “מדינת ישראל פועלת ברמה מסוימת במאבק בטרור, אבל לא מספיק”. בין ההצעות שמקדם הפורום נכללים עונש מוות למחבלים, גירוש משפחותיהם, ביטול זכויות סוציאליות למחבלים ישראליים ושלילת אזרחותם. “אנחנו לא רק מחפשים לעשות צדק אחורה, אלא שואפים לחזק את ההרתעה כדי להציל את החיים של הבא בתור”.

“רק בתקופת קורונה נרצח בלב פתח תקווה הרב שי אוחיון ז״ל, לפני שבוע נרצחה אסתר ז״ל בחורשה ליד הבית שלה בטל מנשה, גדר ההפרדה פרוצה בהרבה מקומות והצבא והשב״כ לא עושים את מלאכתם טוב מספיק”.

בכל הקשור להרתעה של מדינת ישראל אל מול הפלסטינים, בועז סבור כי המצב בכי רע, וכי את ההרתעה הישראלית בתוך גבולות המדינה ניתן לסכם בשתי מילים: “שואפת לאפס”. בעיניו, “קיימת הרתעה מול גורמי טרור חוץ-מדינתיים וסמי-מדינתיים, כמו החמאס, החיזבאללה והאיראנים. אבל ההתקפיות ועוצמה שאנחנו מפגינים מחוץ לגבולות המדינה לא תקפים מול הפלסטינים”.

בועז מסביר כי כיום אפילו את חוק קיזוז משכורות המחבלים המדינה לא אוכפת כדין. “מחודש ינאור של השנה ובמשך עשרה חודשים, המדינה לא קיזזה לפלסטינים את הכסף בגלל הקורונה. לשמור על הרשות הפלסטינית שלא תתמוטט, שלא יהיה לה קשה. הסיבה היא שהממשלה ומערכות הביטחון רוצות שקט, שזה שיקול, אבל בעיניי זה שיקול עם מסקנות מוטעות. כי גם כשתקבל שקט, המציאות לא תשתנה. הרשות הפלסטינית מסיתה לטרור, משלמת משכורות למחבלים, וככל שרוצח מקבל יותר שנות מאסר כך הוא מקבל משכורת יותר גבוהה”.

“רק עכשיו חידשו את הקיזוז אבל ויתרו על עשרה חודשים. העבירו להם שיק של 3.7 מיליארד ש״ח, אבל היו צריכים לקזז ממנו בסביבות ה-600 מיליון שקל. אז מה לומדת הרשות הפלסטינית? שהיא יכולה לצפצף על ישראל, היא יכולה להמשיך לממן משכורות למחבלים ולהמשיך לבכות למדינות העולם לתרומות של עוד מיליארדי דולרים”.

את אחת מהאצבעות המאשימות באיבוד ההרתעה מפנה בועז אל עבר מערכת המשפט. “בג״ץ מתערב למערכת הביטחונית בהחלטות המקצועיות שלה ומסרס אותה, כמו בהריסת בתי מחבלים, על אף שהריבון בשטחים הוא הצבא. הוא עושה את זה מהשיקולים שלו, כמו זכויות אדם ודברים כאלה. אבל הריסת בתי מחבלים נועדה להרתיע, ואנחנו יודעים שחלק גדול מהמחבלים וממשפחותיהם מורתעים מזה וזה יכול למנוע את חלק מהפיגועים”.

“היום מחבל שנתפס חי נכנס לבית מלון. תנאי המחבלים בכלא הם פינוק אחד גדול, וטובים לאין שיעור מתנאי אסירים פליליים. בגדול, הם יושבים ועושים מה שרוצים ובחלק מהמקרים הם מכווינים פיגועים מבפנים. כשרוצים להחמיר להם את התנאים עולה החשש ממהומות בכלא שיזלגו לאוכלוסייה ולמשפחות המחבלים בשטחים, אז השב״ס פועל איתם בעדינות, וכך אנחנו כל הזמן נכנעים לאלימות הפלסטינית”. בועז אף מציין כי כשמונה מיליון שקלים בשנה יוצאים מהקופה הציבורית כדי לממן סנגוריה ציבורית למחבלים, במקום שהרשות הפלסטינית תממן זאת.

אך על אף הפסימיות הרבה בנוגע לחוסר ההרתעה הישראלית מול הפלסטינים, בועז מאמין כי בשנים האחרונות מתרחש שינוי חיובי בתודעה הציבורית. “עם ישראל מתחיל להבין את נושא ההתנהלות מול הפלסטינים, ושוויתורים לא יביאו שקט אלא רק יגבירו את התיאבון ויעלו את הטרור והאלימות. ראינו את זה בהסכם אוסלו הנוראי, בהתנתקות, בשחרור המחבלים בעסקת שליט שרק תידלקה את השטחים ועוד”.

“המודעות יותר טובה, אבל עדין רחוקה הדרך ממה שצריך להיות. אנשים צריכים להבין את חשיבות המלחמה בטרור. אבל אנחנו אנשים אופטימיים שרוצים לשפר את המצב ולהילחם בטרור. דברים כמו הסכמי השלום שהגיעו לאחרונה משנים את המציאות מול הפלסטינים, מוציאים את האוויר מהבלון הנפוח שלהם ומכניסים אותם לפרופורציות. המסר הוא שאנחנו נמשיך עם הכיוון של השלום האמיתי, שלום תמורת שלום, ואתם עם ההסתה והטרור שלכם לא תגיעו לשום מקום”.