אפלה בצהריים: נתניהו אשם עד שתוכח חפותו

במדינות דמוקרטיות ומתוקנות קיימת לכל אדם חזקת החפות, ונטל ההוכחה נופל על רשויות החוק. אך במדינת ישראל של השנים האחרונות נראה כי הגבולות האלה היטשטשו בצורה מסוכנת

צילום: קובי גדעון, לע״מ

בספרו המכונן 'אפלה בצהריים' שראה אור ב-1940 מתאר ארתור קסטלר, שהכיר היטב את אימי המשטר הסובייטי המדכא והרצחני, את השתלשלות חקירתו של האסיר הפוליטי רובשוב החל ממעצרו, דרך החקירות והעינויים ועד לגורל המר. במהלך הספר מלווים את האסיר האומלל רובשוב שני חוקרים שונים, דומים באכזריותם ובמטרתם אך שונים מעט בשיטות הפעולה.

הראשון הוא איוואנוב, חבר ותיק לדרך הנהנה ממשחקי מוחות מפולפלים ודיונים פילוסופיים ארוכים בשאלות פוליטיות וחברתיות. השני הוא גלטקין, בריון קשוח ומצולק ממלחמות הנוקט בגישה פיזית וישירה הרבה יותר לשבירת רוחו של הנחקר. לשניהם כאמור מטרה אחת – לגרום לנחקר להודות בפשעים חמורים שמעולם לא עשה. כל המשתתפים במשחק הזה יודעים היטב את הכללים ואת תפקידם, כאשר השאלה היחידה היא משך הזמן שייקח להגיע למטרה והדרך אליה.

בניגוד לברית המועצות בה רשויות הביטחון פעלו לפי ההנחה כי אדם אשם עד שתוכח חפותו, במדינות דמוקרטיות ומתוקנות קיימת לכל אדם חזקת החפות ונטל ההוכחה נופל על רשויות החוק. המסורת הדמוקרטית הזו של הגנה על האזרח מפני החוק נובעת מן המחשבה כי יתכנו בהחלט מקרים בהם תובעים וחוקרים יהיו להוטים מדי, ולכן יש להגביל את יכולת ההרשעה ולמנוע סבל מיותר מחפים מפשע.

אך במדינת ישראל של השנים האחרונות נראה כי הגבולות האלה היטשטשו בצורה מסוכנת. במקרה של תיקי נתניהו, כמעט עם כל יום שעבר נחשפנו לאינספור מקרים של התנהלות בעייתית, לעתים על גבול השערורייה, מצד אנשי התביעה והחקירה שטיפלו בהם, ורשימת ה"פגמים" וה"טעויות בתום לב" שביצעו יכולה למלא כמה כרכים עבים במיוחד. מגמה זו התחזקה עוד יותר עם פתיחת הדיונים במשפט ראש הממשלה ופתיחת חלק מהחומרים לטיעוני ההגנה, והגיעה לשיא עם הוראת בית המשפט לתיקון כשלים מהותיים שנפלו בכתב האישום.

כך למדנו למשל על שיחה שהתקיימה בין חוקרי המשטרה לעוזי ארד, עוד בטרם הפתיחה הרשמית של חקירה פלילית, ובה התבקש יועץ ראש הממשלה לשעבר לספק “דברים שנחשפת אליהם שמבחינתך יכול להיות שזה פלילי”. דברים דומים נשמעו בעבר מפי היועמ"ש מנדלבליט כאשר הודה כי קיבל עם כניסתו לתפקיד “קצוות חוטים” שהיו אמורים להיתפר איכשהו לתיק משמעותי, ומהדהדים כעת ביתר שאת כאשר הוא עצמו מתקשה לנפק את אישורו לפתיחת החקירה. בעגה המשפטית מכונה אופן הפעולה הזו 'מסע דיג' או במילים אחרות – ראשית החלטנו על אשמה ללא שום הוכחות, ועכשיו רק צריך למצוא אותן. זו שיטה איוואנובית למהדרין.

בנוסף לכך התגלתה במספר מקרים התנהלות בעייתית ביותר בחקירות עדי המדינה, כולל תרגילי חקירה מפוקפקים בנושאים אישיים ואינטימיים, פגיעה בצנעת הפרט של הנחקרים וניסיון לסחוט מהם הודאות או ראיות תוך רמיסת זכויותיהם ועבירות לכאורה על החוק. בצעדים אלו חשפה מערכת האכיפה את הצד הגלטקיני שלה הרואה במטרת-העל כמקדשת כל אמצעי, ואלו אכן הוקדשו מעל ומעבר בחקירות נתניהו ובשלל הפרשות שסבבו אותן.

ניתן לטעון כי החוקרים והפרקליטים לא שיערו בנפשם כי יגיעו לשלב בו התפרים הגסים בהם נתפרו כתבי האישום יצטרכו לעמוד במבחן משפטי אמיתי, ובנו על כך שהנאשם יישבר הרבה קודם לכן ויחפש להגיע לעסקת טיעון כלשהי. טענה זו תצטרך כאמור להתברר באולם המשפט ועל-פי הוראות החוק, אך דבר אחד נראה כברור בשלב בו אנו נמצאים: אלו הטענו כל העת לאכיפה בררנית ורדיפה פוליטית החותרת תחת כל הליך דמוקרטי תקין צדקו במרבית טענותיהם. חומרי החקירה ואינספור כשלי התביעה שנחשפים לאיטם מאשרים זאת, ואלו צהריים אפלים מאוד.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

(נצפה 1 פעמים, 1 ביקורים היום)

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

    1. במדינה דמוקרטית (כמו שארה"ב היתה פעם) כל נאשם =
      Innocent until proven guilty!
      חף מפשע עד שיוכח אשמה.

      ישראל = לא מדינה דמוקרטית!

  1. אפלה בצהרים, אכן. כאשר ראש ממשלה הנאשם בעבירות לא פשוטות, מנהל שלטון מושחת ומסע הסתה והכפשה נגד מערכות ואישי חוק שהוא עצמו בחר, הורס את הכלכלה והופך כל מהלך למונע משיקולים אישיים – ועוד ממשיך לכהן כאילו הוא זך ונקי – זו אפלה בצהרים.

    1. כשלקחו את היהודים, שתקתי, כי לא הייתי יהודי

      אחר כך, כשלקחו את הצוענים, שתקתי, כי לא הייתי צועני;

      אחר כך, כשבאו לקחת את הקומוניסטים, שתקתי, שהרי לא הייתי קומוניסט;

      כשלקחו את הכמרים שתקתי, כי לא הייתי דתי,

      ולבסוף, כשבאו לקחת אותי – לא היה מי שידבר בשבילי"

      (ברטולד ברכט)

      אל תמחק את התהליך המשפטי התקין כל כך מהר, אתה לא יודע מתי הם יגיעו בשבילך

    2. אפלה בצהריים, אכן.
      כאשר מישהו שהוא נאשם, בעברות מומצאות שאין להן תקדים;
      קוראים לו "מושחת" מבלי להוכיח את שחיתותו, ותוך כדי נסיון להמציא קטגוריות חדשות ומצוצות מהאצבע למונח "שחיתות" בהתאם למטרה שאותה מנסים להשיג;
      מדברים על הסתה והכפשה תוך כדי שעושים אך ורק הסתה והכפשה, ולא מציגים בדל ראיה, ומדיחים עדים, ומשפילים אזרחים פשוטים (ע"ע);
      ומשקרים ללא הרף לגבי הגורם שמינה את היועץ המשפטי, שאינו רה"מ ולא יכול להיות רה"מ אלא ועדת מינוי;
      ומשקרים במצח נחושה לגבי הישגיו בתחום הכלכלה, שהביאו את ישראל להובלה אזורית ובדרך להובלה עולמית בתחומי הסכמי סחר, הפקת גז, הייטק, הפחתת רגולציה ועוד;
      מתפוצצים מתסכול וקנאה להישגים אלו ואחרים ועל כן מציגים אותם, באופן אבסורדי, כפעולות המונעות מאינטרס אישי (+ כמות נכבדת של קריאת מחשבות, עוד יכולת קסם של הסמול);
      ועוד הוא ממשיך לכהן למרות נסיונות הסמול לחתור תחת בחירה דמוקרטית של אזרחים, באמצעות אופוזיציה מתוך הקואליציה, גופים חוץ פרלמנטריים ואף חוץ מדינתיים –
      זו אפלה בצהריים.
      אנחנו לא ניכנע לכם, פשיסטים סמולנים מרושעים שכמותכם. אנחנו נילחם בכם ולא ניכנע. הדמוקרטיה תנצח, על אפכם ועל חמתכם.

    3. אפלה בצהריים זה כאשר אחד כמוך לא רואה מה נעשה מסביבו.
      זה נעשה יותר גרוע כאשר זו אפלה שאתה מטיל על עצמך כשאתה מונע משנאה עזה ובלתי מוסברת.
      כמו שזה נראה, גם אם נתניהו יצא זכאי, בעיניך הוא תמיד יהיה אשם.
      מאחל לך רפואה שלמה

    4. זה שחזקת החפות מפריעה לך לגנוב את השלטון, אכן מוכיח שאתה חשוך. בכל שעה, גם בצהריים.

  2. יגיע הזמן בו כל המאמץ להפליל את ביבי יהפך לחמר ההרשעה של החוקרים והפרקליטים.
    ואז יצרכו להוסיף אגף שלם במעשיהו.
    רצוי לממן את הבניה מכספי המשכורות הגבוהות של הנוגעים בדבר…

  3. יש שמחה רבה (ומוצדקת) לאיד למראה סבלו של היושב בראש המערכת המושחתת שחישל במו ידיו. מעולם אהבנו גיבורים טראגיים. הדרמה הטראגית הכרחית לחוויה האנושית. על נתניהו לשלם את מחיר מעשיו ביצירת מערכת שלטון מסואבת במשך שנים. למעשה נופל ברשת שטווה בעצמו. תוצאה של ישירה של מעשיו ואין סיבה להלקאה עצמית בשל כך.