חוויותיי האישיות עם אנשי צד״ל ופקודיו של ברק משנת 2000 מצטרפות לאמירותיו ביחס להפגנות ולהפעלת הלחץ על השופטים ולפרשות כמו ג׳פרי אפשטיין ו׳אהוד ברח׳, ומציגות אדם שראוי היה להתנער ממנו כבר מזמן
לפני עשרים ואחת שנים חוויתי אירוע שאשמח לספר עליו כעת. כולם זוכרים את היציאה מלבנון ואת הביזיון שהתלווה למהלך ולנסיגה החד-צדדית. חיילי צה״ל נמלטו מרצועת הביטחון כשהם מפקירים מוצבים, כלי נשק וציוד. נסראללה אמר על מראות אלה, שישראל עם הנשק הגרעיני שלה והמטוסים החזקים ביותר, חלשה יותר מקורי עכביש.
צה״ל נלחם היטב בשדה הקרב, אבל הרוח, זו שהיה בכוחה להעיף באוויר לוחמים כמו החיילים של יהודה המכבי, של בר כוכבא, של חברי המחתרות שנלחמו מול מעצמות גדולות וחזקות פי עשרות מונים, הרוח הזו נעלמה. פתאום נשארה רק הסיסמה, לברוח ולהכריז שניצחנו, שהשתלטה על צבא שהיה פעם מודל לחיקוי והשראה. ארגון גרילה קיקיוני הצליח להבריח את הצבא של מדינת היהודים.
ומי היו בני הברית? בתחילה הייתה זו מיליציה שפעלה בדרום לבנון בחסות צה״ל, החל מסוף שנות השבעים, שנקראה ׳צבא לבנון החופשית׳, בראשות סעד חדד. מאוחר יותר בפיקודו של אנטואן לאחד שונה השם לצד״ל, ׳צבא דרום לבנון׳. הם שיתפו פעולה עם צה״ל והיוו חלק בלתי נפרד מהלחימה בלבנון. עם יציאת צה״ל התמוטט צד״ל וכ-6,000 חיילים ובני משפחותיהם עברו את הגבול לישראל כשהם מותירים מאחור את בתיהם, את רכושם, הורים, קרובים וחיים שלמים.
באותו יום של הנסיגה נאמר לצד״לניקים שתוך זמן קצר עליהם להיות בסמוך לגדר הטובה ומשם יחצו את הגבול למדינת ישראל. אם מישהו רוצה לדמיין את התחושה – שיחשוב על עצמו כשהוא עומד לעבור תוך שעה קלה לארץ אחרת שאותה לא מכיר, גם לא את שפתה, ולהותיר את העולם שהכיר מאחור. המהלך החל ב-23 במאי 2000 והסתיים ב״שחר של יום חדש״ ב-24 למאי. היציאה מלבנון הייתה חלק ממסע הבחירות של אהוד ברק.
אנשי צד״ל שוכנו עם בואם במקומות שונים ברחבי הארץ ובין היתר הגיעו לחוף הירוק בנתניה, פעם מלון ואז אולפן עקיבא. המקום חדל מלשמש כאולפן עם בואם. אני מתגוררת בסמוך, ורק לאחר כשבוע נודע לי שכ-650 אנשים נמצאים שם. הגעתי לשם בשמונה בערב ובחצר ישבו עשרות אנשים במעגלים. הצגתי את עצמי והתיישבתי איתם.
האמת היא שמה שאירע באותו לילה ובימים שלאחר מכן יכול להכיל כמה וכמה מאמרים, אך לא כאן המקום להאריך. נשארתי שם עד חמש לפנות בוקר כששיחה מרתקת התקשרה ביני ובין שרבל בארכת (שמו המלא). הוא ניגש אליי והציג את עצמו, וכך התברר לי שהיה האיש השני בחשיבותו בצבא דרום לבנון. נוצרי מארוני, אדם מעניין. שיחתנו נסבה על ההיסטוריה של המארונים במאות האחרונות. כשעמדתי ללכת, שרבל הלך לחדרו והביא ספר שכתב וראה אור כמחצית השנה קודם לכן. הספר יצא במחתרת מפני שעסק בחילוקי הדעות בין המארונים והמוסלמים ובפרטים רבים על היחסים בין המארונים לסורים.
הוא סיפר כיצד התארח אהוד ברק בביתו מספר פעמים בכפר עין אבל ואפילו כי הם שוחחו באותו שבוע, והוא זעק מעומק ליבו, הכיצד אפשר “לזרוק אותנו לכלבים” ולא לרמוז על העומד להתחולל, לפחות לדרגים הבכירים בצד״ל. זה היה בלתי נתפס בעיניו.
את כל זה סיפר לי באותו לילה, את הספר הוא הפקיד בידי, ולא עזרו כל טענותיי שאיני קוראת ערבית וספר יחיד שהביא עימו מן הראוי שיישאר בידיו. הוא התעקש והספר עבר אליי. בימים הבאים התארח מספר פעמים בביתי עם רעייתו וילדיו וכן הוזמנו מארונים נוספים מהעדה שהיו ותיקים בארץ. הוריהם עברו לישראל כבר בשנות השבעים.
שרבל נסע לקנדה כעבור חודשיים. ואני נותרתי עם הספר. החלטתי לצלם שלושה פרקים ולשלוח להוצאת הספרים מעריב ׳הד ארצי׳ (שכבר נסגרה). בתוך שלושה ימים חזרו אליי עם הודעה חיובית (הזמן הקצר זה משהו שכבר היה צריך להדליק אור אדום). הודעתי לשרבל והוא שלח לי ייפוי כוח לייצג אותו, אבל רציתי שהוא יגיע למעמד חתימת החוזה. קשה היה לו לשלם עבור כרטיס טיסה, ואני בקשתי שיממנו זאת וכן אירוח של שבוע ימים. בהוצאה הסכימו. הגיע מועד החתימה, נסענו להוצאה והם התחייבו להוציא 5,000 ספרים תוך 18 חודשים. גם אלף דולר העבירו לי כעבור חודש ואני נתתי זאת לחבר מצד״ל שנסע לקנדה, כדי שיעביר לו.
הזמן חלף, ובמועד שנקבע נשלחו אליי מספר ספרים. קראתי את הספר ומשום מה זה היה רחוק לגמרי ממה שסיפר לי. הספר היה מחצית מהדפים של הגרסה הערבית., והתוכן שונה. הלכתי בשמחה לחנויות הספרים, בכל זאת הייתי השושבינה, והנה, הספר איננו. החלטתי לעשות סיורים ברחבי הארץ, ובכול מקום נאמר לי שהספר לא יופיע בחנויות, אך ניתן להזמין עותק שלו.
לא הצלחתי להבין. אותו שבוע ראה אור ספר מסוים שסיפר על אורי זוהר וחבורתו בזמן לול. במוסף ׳מעריב׳ בשבת קיבל ספר זה שישה עמודים של מעשיות וחלונות הראווה התפקעו מכמויות הספרים. וכאן יש מישהו מרתק, איש צבא ששירת עשרים וחמש שנים בצבא דרום לבנון, נסע להעיד פעמיים בסנאט האמריקני על מאורעות שקרו במזרח התיכון, ודום שתיקה.
התקשרתי מספר פעמים לעורך ׳מעריב׳ דאז אמנון דנקנר, אמרו לי שהוא הכתובת. האשמתי אותו שמישהו החליט לקבור את הספר מסיבה כלשהי, שהרי לא סוד הוא שלהוציא לאור 5,000 ספרים ואחר כך לא להפיץ אותם, זה דבר שהשכל הישר מתקשה להבין.
כנראה שהצקתי לאמנון דנקנר, כי יום אחד הוא הרים את הקול: “מה את רוצה ממני? קבלנו הוראה מגבוה שלא להפיץ את הספר הזה!”
האם אפשר לדעת מדוע, שאלתי?
כן, הוא השיב. כדי שלא תהיה אהדה בציבור לאנשי צד״ל, אלה שהפכנו אותם במחי מספר שעות, לחסרי בית וחסרי מולדת.
כנגד זאת הסתתמו טענותיי. כעבור כשנה מישהו מעובדי ההוצאה חזר בפניי על הדברים. נותרתי המומה. עד כדי כך מגיעה ידם של הבוחשים במדינה. ומי הוא אותו “מגבוה” שנתן את ההוראה, ועל מה? על איזה ספר?
דווקא העיתונות הסורית , זו שלא תמיד ראינו בה ״אמת לשעתה״, כאשר תיארה את אהוד ברק כנראה הייתה באורות. בעלותו לכס ראש הממשלה ב-1999 פתח ברק במשא ומתן אינטנסיבי לשלום. הוא ביקש למסור את רמת הגולן לסורים בתמורה להסכמתם לשלום. אך למזלנו, לרוב הערבים הם אלה שמצילים אותנו מהתוכניות הגרנדיוזיות, וכך היה גם הפעם. הפגישה בג׳נבה שקיימו נשיא סוריה, נשיא ארה״ב וברק לא הניבה תוצאות והעיתונות בסוריה כתבה כך: “אסאד הוא אריה ואריות לא נכשלים. הכישלון הוא מנת חלקם של הכלבים”. ולמען חלילה לא יבין מר ברק למי הכוונה, הודגש כי אין הכוונה לנשיא קלינטון. מאז איני מזלזלת בתקשורת הסורית.
ברק, התקשורת ורק-לא-ביבי
ברק זו תופעה, חזיון על טבעי. האפשר שמי שנראה אדם רגיל, אפילו היה כאן ראש ממשלה ועוד מעט יגיע לגבורות יתעסק כל היום בנכלוליות, במזימות, בקונספירציות ובקשרים זדוניים, כששום דבר לא מעסיק אותו, מלבד מה שאמר הבורא: “וירא כי רעה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום”.
הוא אכול קנאה, זה ידוע. הוא היה הכושל בראשי הממשלה, ומולו נתניהו שלולא התקשורת המסיתה והמעוותת, היה זוכה לפחות בחמישים מושבים בכנסת ואפילו יותר. מה לעשות שהתקשורת הרעה איננה מדברת אל הבן החכם, אלא לבן התם ולזה שאיננו יודע לשאול. היא מלהטטת עם הבדיות והשקרים, מכסה על הההישגים ויורקת רעל למן הבוקר עד הערב, ולכן אין פלא ששטיפת המוח היא דבר של יום ביומו.
לו הייתה התקשורת לויאלית, היא הייתה צריכה להוקיע את אהוד ברק מזה עידן ועידנים. הוא יושב בביתו ומספר בשעשוע ובזחיחות דעת כיצד נמנע מנתניהו ורעייתו להגיע אל ביתם והם נאלצו להסתובב שעות בחוצות ירושלים, במכונית סמויה, כי הוא, אדון ברק, שולח לבלפור את המפגינים נגד ראש הממשלה. והוא עוד קובע בנחרצות “שאסור בשום אופן להפסיק את ההפגנה… אני חושב שתהיה לה השפעה על בתי המשפט… הרי השופטים יושבים בתוך עמם… המטרה של מערכת המשפט היא לא לעשות צדק, אלא לשמור על יסודות הסדר החברתי”. ומי ישמור על הסדר? “הבנות”, כך הוא מכנה את השופטות, החברות שלו. אמנם אשת ראש הממשלה שרה נתניהו הכחישה מכול וכול את הסיפור, אך הסיטואציה של ראש ממשלה לשעבר היושב ומתרברב במה שלא היה, גרועה באותה מידה.
לא הבנות ולא הבנים צריכים להתעסק עם צדק ואמת, הוא מוסיף, זה לא תפקידם. מה שמתבקש מהם זה להשאיר את המחאות וההפגנות על אש ענקית, בצמתים, על הגשרים, בבלפור, לא משנה היכן, העיקר שימשיכו, והשופטים יבינו שהמחאה איננה דועכת ואי לכך דרושה כאן הרשעה. לא נתפשר על פחות מזה.
רבי אלעזר הקפר כבר אמר: הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. הקנאה מצד הנפש, שאין לאדם מצפן פנימי, התאווה כנגד הגוף, וכבוד הוא השורש לחטאי השכל שכולו מונע באמצעות כבוד. ואם זה מאפיין מישהו, הרי זה את אהוד ברק. התנא שחי במאה ה-2 לא שיער שפעם יקום במדינת היהודים מישהו שמניעה אותו שנאה למעשים שלא יעלה על הדעת לעשותם. הקנאה בראש הממשלה איננה נותנת לאהוד ברק מנוח. המשך דברי התנא, “אדם שניחן בתכונות אלה, חייו אינם חיים”, כנראה נכון גם כן. גם התאווה יש לה כאן מקום.
׳הדיילי מייל׳ הבריטי פרסם את ברק המסתיר את פניו בכניסה לביתו של ג׳פרי אפשטיין, למסיבה עם נערות צעירות, אך זה התאדה באוויר. כיצד? התקשורת מסמסה זאת. תם ונשלם עניין אפשטיין. אדון ברק ממשיך להצעיד אלפי אנשים מביתו, לשגע את המשטרה, לגרום בעקיפין להתפשטות התחלואה והכול עובר חביבי.
כאשר התמודד ב-1999 מול נתניהו, שלח סיירת מחץ רצחנית לכול פינה בארץ. הם היו מכים את מי שהעז לתלות שלטי חוצות של ׳הליכוד׳. אחד מפעילי ׳הליכוד׳, רחמים חברוני, מצא את מותו תחת המכות שהפליאו בו. וכיצד זה הסתיים? המכון לרפואה משפטית קבע: אי אפשר לקבוע אם המוות נגרם מנפילה או דחיפה. זהו. לפני מספר שבועות הגיעה תקשורת שלמה, כתבים צלמים, לפתחה של דירה שבעל הבית הואשם בהתעללות בכלבו. ימים שהסיפור לא ירד מהחדשות. אפשר לשער שמשפחתו של חברוני, ראתה זאת בעיניים כלות.
גם הסיפור בצאלים איננו סוד. לוחמי סיירת מטכ״ל נהרגו ואהוד ברק שהגיע למקום לא טרח להגיש עזרה והמריא במסוקו בלא שלקח פצועים. אחד החיילים סיפר: “ברק עמד בסמוך עליי, צעקתי בוא תעזור לחברים שלי, אבל הוא לא זז, והמריא מהמקום. לעולם לא אשכח זאת”.
ד״ר אסתר שניאורסון גרי היא סופרת, משוררת, פובליציסטית ומרצה להיסטוריה.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
הוא נעמד בשילוב ידיים על כרסו והתבונן. אמרתי לו: 'למה אתה עומד שם? תעזור לחברים שלי!' הוא אפילו לא יישר מבט לכיווני, בהה ולא הסתכל. השטח שבו שכבו הנפגעים היה עשרה על עשרה מטר. היינו צפופים אחד ליד השני. עברתי לקללות: 'יה בן זונה, תעשה משהו! עזור לחברים. למה אתה עומד ולא עושה כלום?!'
עמירם לוין: "אני רצתי לפצועים. אהוד לא ניגש. היו שני פצועים שזה הרתיח אותם. אני לא הסתכלתי עליו. לא יודע מה הוא עשה. אולי דיבר בפלאפון, אבל לא ניגש.
כשיעקב דולב הפצוע צעק לברק "בן זונה", טילפן ברק לראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, ואמר לו: "קרה אסון שמחייב התרחקות מהיעדים". שעה אחרי התאונה הוא נפגש עם רבין ודיווח לו ביתר פירוט. לפי מפקד סיירת מטכ"ל אז, סגן אלוף (במיל.), חבר הכנסת ד"ר דורון אביטל, "זאת לא הייתה רק תאונת אימונים, אלא זעזוע פוליטי: איום על המשך כהונתו של ברק כרמטכ"ל ועל הקריירה הפוליטית שלו, כמי שנועד לרשת את רבין יתן היה לצפות שראש הממשלה ושר הביטחון ינהל את משבר צאלים ב' שזעזע את המדינה. רבין ברח מאחריות ומטיפול במשבר. באין לו חסות של פטרונו, ניהל ברק את המשבר בעיקר כדי לנטרל איומים עליו, תוך הקרבת אינטרסים של מדינת ישראל ושל צה"ל, תוך הקרבת כל פקודיו – מראש אמ"ן אורי שגיא, דרך חברו עד אז עמירם לוין, ועד דורון קמפל ו-ד' אז. ברק נקט בטקטיקה של בריחה מאחריות, הקרבת פקודיו ועדויות שקריות שסתרו זו את זו.
בכל חקירה מסר ברק עדות שונה שסתרה את עדויותיו הקודמות.
כמו בכישלונותיו הקודמים, גם במקרה זה ברח ברק מאחריות. בבחירות הוא ניצח את נתניהו ואמר לאחר פרסום התוצאות: "זה שחר של יום חדש". פקודיו מימי "שיח אטד" וצאלים ב' חייכו במרירות, בהעריכם מה צפוי למדינת ישראל מן השחר הזה: רס"ן דורון קמפל וסרן ד' ציפו שהמפקד המיתולוגי של סיירת מטכ"ל, אהוד ברק, יגבה אותם, למדו פרק בצביעות מפקדים בכירים ומנהיגים לאומיים. ברק תמרן אותם למשפט צבאי. הם יצאו חייבים בדין, הורדו בדרגה אחת וקיבלו מאסר על תנאי לשלושה חודשים.
להורים השכולים אמר עמירם לוין: "אמרתי לאהוד – אקרע אותך לגזרים אם לא תגיד את האמת. עורך הדין, נפתלי גור אריה, נפגש עם הפרקליט הצבאי הראשי, שיף, ועם התובע הצבאי הראשי, מנחם פינקלשטיין, והאשים את ברק בעסקת שוחד, בכך שמינה את לוין לאלוף פיקוד הצפון בתנאי שישתוק. מסתבר שכל הממסד יצא להגן על ברק, לרבות הממסד המשפטי ומבקר המדינה, כשאיש מהם לא יודע על מה באמת מדובר, כי ברק דאג שהמסמכים יהיו חסויים אפילו בפני המשטרה הצבאית החוקרת.
שחכת לציין את קרב סולטן יעקב שברק אחראי ראשי לדבר הזה שלא נגמר עד היום,
וגם את מדחת יוסוף.
אהוד ברק הוא דמות שנוייה במחלוקת בקרב הציבור הישראלי ולא מהחביבות עליי (בעיקר בשל הופעותיו בתקשורת שמציגות סגנון זחוח ונהנתן. איש "ישראל הראשונה": עשיר, יושב במגדל השן, מנותק מקשיי היום-יום של הישראלי הפשוט, מטיף מוסר ושולח חיצי ביקורת לכל עבר).
הוא בהחלט ראוי לביקורת.
ואף על פי כן, הטור הזה (שהינו פובליציסטי ולא תחקיר עומק) מבטא כעס אישי, תחושת עלבון ומחשבות של הכותבת, יותר מאשר שהוא משקף את העובדות והמציאות כפי שהן.
אפשר למצוא טורים זהים בכלי תקשורת של השמאל, רק שבמקום אהוד ברק, כתוב שם בנימין נתניהו (הפתעה)…
יש כאן סגנון רטורי שנועד לשכנע את המשוכנעים ("מי אנחנו ומה אנחנו רוצים"), טענות שלא מגובות בנתונים וכו' (הכותבת מדברת על תקשורת לויאלית אך חוטאת בכך בעצמה…)
ההפניות בכתבה הן בעצמן טורי דעה ופרשנות ולא תחקירי עומק. כל פרשנות כזאת ניתן לעמת עם פרשנות אחרת או מחקרים שיסתרו אותה.
ההתייחסות לשהייה בלבנון/נסיגה מלבנון – יש הרבה ספרים ומחקרים שמכסים את הנושא בצורה טובה ומציגים עדויות ועובדות. שכל אחד יתאמץ ויקרא כמה כאלה ואז ינקוט בעמדה לפני שהוא מתפתה לשיח הפופוליסטי ("יצאנו משם עם הזנב בין הרגליים" וכו')
לגבי הסיפור של צד"ל: הוא עצוב בפני עצמו. אבל לגבי הטענות על הספר שלא יצא לאור וכו' – עולה פה ריח הקונספרציה:
1. לאורך השנים הנושא בהחלט קיבל תהודה בתקשורת הישראלית (מי שרוצה מוזמן להתאמץ ולמצוא בעצמו).
2. חלק מאנשי צד"ל לא היו שה תמים. בכלל – המתיחות הבין-עדתית בלבנון זה נושא מאוד מורכב. בוודאות לא הייתי מסתמך רק על עמדה של אדם אחד (הכותבת מתהדרת בתואר ד"ר להיסטוריה – האם היא טרחה לחקור את התחום ולהצליב מקורות?)
3. הכותבת סותרת את עצמה בכך שהיא אומרת שאינה קוראת ערבית, אם כך כיצד יכלה לדעת שתוכן הושמט וכו'? אולי חלקו לא היה רלוונטי לקורא הישראלי? לא מעניין? לא מאומת? וכן הלאה… למו"ל יש גם שיקולים מסחריים. בכלל, היה ראוי לאמת את כל הסיפור עם אנשים מולם עבדה הכותבת בזמנו.
4. לטעון שהסיפור "הושתק מלמעלה" זה שווה ערך לכל הסיפורים והשמועות שיש סביב משפחת נתניהו. מה באמת הניע את הכותבת? טוב ליבה בלבד? אולי גם מיזם עם הטבות פיננסיות?
5. אם הנושא עדיין בוער בליבה של הכותבת, שתפנה להוצאות ספרים כמו "סלע מאיר" ותנסה שם את מזלה.
6. אי-אפשר להתעלם מההקשר. הטור הזה עוסק בביקורת/הכפשה של אהוד ברק. אם כך – מנגד אפשר לרתום מחדלים אחרים במדינת ישראל, אנשים וציבורים שנעשה להם עוול בתקופת נתניהו.
לסיכום: אפשר לעשות ניתוח מעמיק של הקריירה הצבאית והפוליטית של אהוד ברק ולמצוא שם דברים טובים ורעים ובסופו של דבר לראות לאן נוטות המאזניים.
הכותבת אכן לא נצמדה לכללי כתיבה אקדמית , אבל הדברים משקפים את אישיותו של ברק ולכך אפשר להוסיף את מה שאומרים עליו מי שהיו קרובים אליו . חיים רמון אומר מעל כל במה שאהוד ברק הוא האדם המושחת ביותר, אהוד אולמרט אומר עליו שכשר ביטחון לקח שוחד מעסקאות נשק , אלדד יניב אומר עליו שלקח לעצמו כסף מקמפיין הבחירות.
הטייס של ג'רי אפשטיין העיד שהיחס אותו לאי התינוקות. שער בנפשך מה היה כאן אם רק קורטוב מכל זה היה מיוחס לנתניהו.
התקשורת שותקת וזו חרפה שעוד תילמד , אני מקווה אם אני לא נאיבי מידי.
"אולי גם מיזם עם הטבות פיננסיות" כמה נבזי ואופייני לבולשביק המתוכנת
אתה לא מבין את הנקרא כנראה.הכותבת סיפרה אירוע שהיה לה בו חלק
אז איזה עלבון אישי וקןנספירציה יש כאן.
דבר שני אפשר גם אפשר לדעת מה יש בספר בעברית ניתן לקרוא ולהבין האין כך? ומצד שני ןדאי איש הצבא סיפר מה כתב בשפה ערבית אז אפשר לדעת אם ספר בעברית מתאים למקור…
ןאיך יהיה פה תחקיר עןמק זה מאמר שהועלו בו מספר התנהלויות מפחידות של ברק על מה לעשות תחקיר על רצון ברק למסור את הגולן? יתכן ןאתה איש הדגלים השחורים ?????
ברק אהוד רק על התקשורת
אני לא מעיר אדם שפוי שסובל את הטיפוס הזה
״מאזין״ – דמגוג בגרוש…
כל מה שכתבת הוא הירהורים ללא עובדות…
רוב הדברים במאמר הם דיווח על עובדות !!!
יש לך בעיה קטנה בהבנת הנקרא, ממליץ שתקרא שוב, ומקווה שתשכיל ותפטור בעיה זו…
אכן – "הקנאה, התאוה והכבוד…" קשורים חזק לאהוד ברק(ח).
לא אשכח איך כשהיה רמטכ"ל קיבלנו הודעה שהוא מגיע לסיור בקו הגבול אותו החזקנו. התכוננו, הכנו שאלות לגבי דברים מבצעיים שהפריעו לנו וכו'. אבל כשהוא הגיע, קיבלנו את "שוק חיינו"…
הרמטכ"ל אהוד ברק הגיע עם אוטובוס מלא עתונאים וצלמים וכל מה שעניין אותו זה רק לדלג מעל תלוליות ותעלות בפוזה המחמיאה ביותר לצילום ! הקריאות שלו – "כרמלה, ככה זה בסדר? או ככה זה יותר טוב?…" עדיין מהדהדות בזכרוני.
אחרי הצילומים הוא התנדף… לא קיבלנו אפילו הזדמנות קטנה להשמיע משהו שהכנו מצידנו…
בזיון !!!
צודקת הכותבת בניתוחיה לגבי התנהלותו שלא אהוד ברק.
לצערי, מעל 20 שנה אנחנו "זוכים" לראשי ממשלה שכולם לא מתאימים לנהל חברה בינונית.
במאה ה-17 כתב וולטר הצרפתי: הפוליטיקה היא אמצעי של אנשים חסרי עקרונות לשלוט באנשים חסרי זכרון…) זה נכתב לא על הפוליטיקאים שלנו ולא בימינו, אך אין ספק שאצלנו שיכללו את זה לרמת מושלם.
בשנת 1950 ביקש דוד בן גוריון לשנות את שיטת הממשל, מפא"י לא אישרה לו.
רק שינוי יסודי בשיטת הממשל יכול להפוך את הקערה על פיה.
אפשר לשנות את השיטה ע"י הפיכה צבאית (לא נראה סביר בישראל) או לחילופין שחברי הכנסת ישנו אותה.
מכיוון שהם יושבים על ענף גבוה, אין סיכוי שיסכימו לכרות אותו מחשש לפגיעה בהם.
יש רק מפלגה אחת, קטנה, שאף אחד לא מכיר אותה כי התקשורת מתעלמת ממנה, והם חרטו על דיגלם שינוי יסודי בשיטת הבחירות והממשל בישראל. מפלגת סדר חדש. אנשים עם כוונות אמיתיות בלי יומרות פוליטיות.
נוטש סידרתי,היה חייל מצוין אבל מאז היה רמטכ"ל כושל ובורח מאחריות שר כושל וראש הממשלה הכושל אי פעם ובנוסף חבר של פדופיל ובילה איתו מי יודע איך וכמה.
בושה של אדם חבר של ערפאת וג'יבריל רג'וב המגה רוצחים.
יאללה תעוף כהר לעולם הבא.
אסתר.
תקשורת לויאלית צריכה להוקיע את בנימין נתניהו על כל הרע והפילוג שזורע בעם והכל למטרות פוליטיות ואישיות. ולשמחתי, בגלל שהתקשורת לויאלית, היא מציגה את האמת הערומה – המלך הוא עירום.
בוט בולשביק. מה נתניהו שייך לעניין? קבלת הוראה מהפוליטבירו לגרור את נתניהו בכח לכל מקום?
איזה פילוג הוא זרע?
זה ליברמן והחרדים שמסיתים נגד החרדים, גנץ שהסית נגד הציונות הדתית ונגד הערבים, העבודה ומרץ שהסיתו כנגד הציונות הדתית, סער שבחר לפצל מפלגה, הציונות הדתית שמפצלת את עצמה וכמובן לפיד שקורא לא לכבד את חזקת החפות של ראש הממשלה.
הליכוד של נתניהו היא פרקטית המפלגה היחידה כיום שמנסה לפנות לכל המגזרים ומוכנה לנהל משא ומתן ואף לשבת עם כל מפלגה מסמוטריץ׳ לעמיר פרץ.
בוא נעשה קצת סדר בעניין הזה של "השיסוי והפלגנות של הימין".
ראשי ומנהיגי השמאל מאז ומתמיד עסקו בשיסוי ובפלגנות בתוך העם היהודי ובקרב הישראלים.
בימי השנאה היוקדת של בן גוריון לז'בוטינסקי ואחר כך לבגין נזרק השם היטלר לאוויר יותר מפעם אחת. לא רק נזרק לאוויר אלא הודבק להם. היה זה בן גוריון ואנשיו שמיהרו לנצל את רצח ארלוזורוב כדי להדביק את הרצח לתנועת אצ"ל וכך במרמה הצליחו לראשונה לזכות בתמיכת הרוב בקונגרס היהודי שעד אז הייתה לטובת ז'בוטינסקי. מאז ומתמיד ראשי ומנהיגי השמאל הדביקו למחנה הימין את הכינוי פשיסטים… אפילו במרד גטו ורשה הפילוג והשיסוי השמאלני מנע איחוד כוחות. השמאל הקים את אי"ל שהוקם כגלגול של הגוש השמאלי, שבראשו עמד הקומוניסט פנחס קארטין, וכלל את מי שהשתייכו למגוון סיעות וארגוני שמאל, מהבונדיסטים ועד מפלגות הפועלים הציוניות. ומנגד ובנפרד לחמו חברי אצ"י בפיקוד פאוול פרנקל, שהוקם ע"י התנועה הרוויזיוניסטית.
עם פרוץ מלחמת השחרור ולאחר שלוחמי האצ"ל שחררו את יפו ובכך הצילו את תל אביב מכוונות הפלישה המצרית דאגה ממשלת מפא"י ללמד בבתי הספר שיפו נכבשה ע"י ה"הגנה". נזכיר את רצח 20 מאנשי אצ"ל בלתי חמושים בעודם שוחים במים מנסים להימלט מ"אלטלנה" המופגזת. נזכיר את עלילת הדם של "טבח כפר יאסין" שהודבקה בזדון לאנשי אצ"ל. נזכיר את העובדה שבמשך שנים קידומו בצה"ל של כל נצר למשפחה רוויזיוניסטית היה חסום. נזכיר את העובדה שבן גוריון לאחר קום המדינה מנע בנקמנות מחברי המחתרות לשעבר את הזכות הבסיסית לעבוד ולהתפרנס והם ובני משפחתם רעבו ללחם. הוא גם דאג למנוע תשלומי ביטוח לאומי ופנסיה מנכי המחתרות ופגע בבני משפחתם. כדאי שנזכיר את הכינוי "יהודונאצים" שישעיהו לייבוביץ' הדביק למתיישבי יש"ע. וגם את דבריו של אלוף שלמה גזית שבעיניו חיילי צה"ל חובשי כיפות הם כמו חיילי אס. אס. כן. פשוט כך. השמאל הטיל על כל הימין את האשמה הקולקטיבית ברצח רבין ובמעשי סוכן השב"כ שמפניה שהחזיק תמונת רבין במדים נאציים אך 20 ש' אחרי אין לו כל בעיה עם אנשי השמאל שעושים את אותו הדבר עם תמונות של נתניהו במדים נאציים. שולמית אלוני ואנשי מר"צ דרך קבע השוו בין אנשי ימין לנאצים ופשיסטים. כך גם תמר זנדברג שצווחה בתור ראש מר"צ בוועדת הכנסת על אנשי ליכוד: "אתם חברים של נאצים" בבחינת תגיד מי החברים שלך ואומר לך מי אתה…
בקיצור השיסוי והפלגנות של השמאל רשומים על שמו בטאבו ומה שהשמאל שכח הימין עוד לא למד
התכוונתי ״ליברמן והשמאל״
ברק איש נפשע. הוא הנחיל לצה"ל את המורשת: "חיילי צה"ל אתם לבד. אף לא אחד יגבה אתכם, אתם בשר תותחים וחומת מגן חסרת ערך להאדיר את שמי ושכמותי". היה לי הכבוד האישי להיות אחד הקרבנות של התנהלותו הנפשעת. והיו רבים ששילמו הרבה יותר ממני. דרכו לצמרת רצופה בגוויות עליהם דרך. איש שפל. אני משה נחום סא"ל מיל בדימוס.
לגבי צד"ל – הטעות היא שלא יצאנו ב 1985 או אחרי הסכם אוסלו
אי אפשר היה לצאת משם עם הסכם ואי אפשר היה לצאת מבלי שזה יראה כבריחה
לגבי אפשטיין – בואו לא נעשה לברק את מה שעשו לביבי – כלומר האשמות שמבוססות
על השערות וקטעי מידע. בלי הוכחות חד משמעיות.
את ברק אפשר לבקר קשות על קרב סולטן יעקוב ועל פתיחת מלחמת אוסלו – מבלי שהוא קטע
אותה מיידית ועוד נסע לטאבה ושארם ונתן למצרים לבצע חיפוש בתיקים שלו.
והכי גרוע – וויתר לפלסטינים וויתורים שהפכו לבסיס למשא ומתן להרבה שנים.
והכי גרוע – איש ללא השקפת עולם גמיש כנחש.
לגבי לבנון-אולי אפשר יציאה עם הסכם היתה פחות מסוכנת, אך חיזבאללה מעולם לא היה פרטנר-אז איזה הסכם בראש שלך?
לגבי צד״ל-אתה לא מתייחס לנטעשה, מדוע לא ניתן להם זמן ולא הוכנו תוכניות להעברתם בעוד מועד. בדומה להתנתקות-גם אם היה הגיון בטחוני, המהירות בה זה נעשה היתה מזיקה(וגם שם עולה הבעיה מהסעיף הקודם-לא היה פרטנר או הסכם).
לגבי אסון צאלים-אפילו אתה לא מוצא טענות.
לגבי אפשטיין-ההאשמה היחידה היא שהוא צולם שם ומעולם לא הסביר מה הוא עשה שם.
וזו למעשה, אם כל הבעיות של האיש, כולם עושים טעויות אבל ברק נוטה לא לנסות להצדיק ולא להודות בטעות וללמוד ממנה. אנחנו בהחלט נותנים לו הזדמנות לעשות אחד מהדבריפ הנ״ל.
ומכאן שאנחנו לא עושים לו מה שעושים לנתניהו-אנשי נתניהו כבר הציבו טענות רבות שהפריכו מכל וכל את כתבי האישום נגדו אבל השמאל לא מוכן לתת לו הזדמנות.
כאשר נפגש ברק בבית הלבן עם עראפת חיבק אותו וביקש להעניק לו 100 אחוז מיהודה ושומרון למרות הטרור למרות הפיגועים. עראפת לא רצה משום שידע שהחבילה שהובטחה לו בקמפ דיויד מונחת ורשומה על שם הפלשתינים. הם המשיכו לבצע טרור על נכסים שעוד לא הוצעו להם. הטרור רק קידם אותם ואת זה לא אהוד ברק לא הבין.
התמונות האלו שהוא מחבק את עראפת לא עוזבות אותי גם אחרי 20 שנה.
מזלנו שלא עשה עוד נזקים.
אך נכון היה ברק לוותר על הגולן? מי שהיה מוכן לזה אינו מבין בשלום ואינו מבין בערבים. ויתור על הגולן היה מזרז מלחמה. הגולן הוא ערובה לשלום. שליש ממקוקות המים של ישראל מקורו בגולן
. זה מראה על תכונתו של ברק שלא לדבר על מה שהוא עושה כעת עם ההפגנות.
מאמרמרתק ביותר.
לא מפספס את המאמרים של אסתר שניאורסון
כל הכבוד לכותבת על המאמר !!! מאמר מקיף ומאיר עיניים…יישר כוח
אולי כדאי להוציא מחדש את הספר של הבכיר בצד"ל, הפעם בצורה טובה, בהוצאה של הוצאה לאור ראויה.
האיש נבל – כבר ידוע. צריך לחשוף מי השותפים שלו (פרט לפדופיל כמובן).
אדם רע מעללים. רמטכל כושל. ראש ממשלה כושל. פוליטיקאי כושל.
בהחלט יכול להיות שכל העיטורים שקיבל עד היותו רמטכ"ל היו מעשי כזבים.
ברק סוחר נשק. סוחר בדם. מבקר המדינה דיווח שבבעלות בנותיו היו מניות חברתו לסחר נשק כשהיה שר בטחון. יש כאן מגיבים ששייכים לרל"ב דגלים שחורים וכוחות השחור של ברק. על כך אמר חיים רמון: יש 2 מחלות קשות כעת בישראל. האחת קורונה השניה פסיכוזת רק לא ביבי. מהקורונה אפשר להחלים. אחרי פרשת העמותות. מלגת קרן וכסנר בסך 10 מיליון ש"ח על מחקר כביכול. ברק יכול לאנוס קטינה בכיכר העיר ולא יגעו בו. כי הוא יכול.
ברק אתה צריך להתבייש שראש ממשלה אין גישה הביתה כאשר אתה מממן את החוסמים את הדרך אתה מפיונר
בלי להסתכן בטעות חמורה אני יכול לומר שאהוד ברק הוא אחד הפוליטיקאים המתועבים בישראל.
כל מילה בסלע חוץ מכסף לא מעניין אותו כלום
ברק זה האדם הכי מושחת שיש כיום במדינה.מערכת
המשפט הכוללת מושחתת ופוליטית לצערי.אין דין ואין
דיין על זה נאמר סוף הגנב לכלא.
עוד לפני שקראתי את המאמר דעתי על ברק היתה שלילית ביותר.מאמר מעמיק זה מבסס את דעתי שהאיש הוא שטן.
מאמר חזק ביותר
ידעו כולם איזה שפלות ונמיכות קומה
חש לאנשי שמאל המנהיגים שלהם
בודה וחרפה
ברק הברחן הלאומי . ראש הממשלה הכושל ביותר. האיש שחברו הפדופיל התאבד והציל אותו. יש אומרים שהוא השתתף במסיבות עם הקטינות( לכאורה) איש אובססיבי וקנאי לנתניהו
מוזר שאין שום מילה רעה על הנוכל שלא הצליח להרכיב ממשלה שלוש פעמים רצופות כולל בפעם האחרונה שבה התחנן לבני גנץ להצטרף אליו בלי טריקים ובלי שטיקים אך לא התכוון לקיים את ההסכם הקואליציוני עליו חתם ולא העביר תקציב למדינה בשנה כך כך קשה רק כדי לברוח מההסכם וללכת לבחירות רביעיות
א.הוא כן הצלח בסוף.
ב.זה היה גנץ שהערים קשיים בדרישתו לפרק את הגוש.
ג.גנץ הוא כם זה שמערים קקיים על התקציב. שאר הקואליציה כבר מזמן הגיעה להסכמות. והוא חתום על אותו הסכם עם אותו תאריך.
המאמר עוסק בברק.
למה להכניס התייחסות(שקרית) לאנשים לא קשורים?
תתביישי לך. אין כמעט אחד שתרם לבטחון ישראל כמו ברק. המהלך של הנסיגה מלבנון היה צריך להתבצע שנים לפני שנת 2000 רק שכל המנהיגים לפניו כולל ביבי המושחת היו שפנים. אני מקווה ובעצם בטוח שלא חווית שכול מהישיבה המטומטמת של צהל בלבנון. תתביישי 🤓
רק שהיא לא טענה אחרת.
המאמר מבקר את ברק על דברים אחרים: הפקרת צד״ל, הפקרת חיילים בצאלים וסתימת פיות.
ואני בטוח שלא חווית שכול כתוצאה מהנסיגה שלו(כל הירי של החיזבאלה מעמדות קרובות יותר לגבול וכמובן מלחמת לבנון השנייה).
הטקסט בערבית בידייך?
אפשר לראותו?
למה שלא תעלי אותו לרשת?
כולם כבר יודעים מי האיש השפל והמסוכן הזה שהתקשורת מחפה עליו. חדל אישים יהיר ומתנשא
מלא בשנאה וקנאה לראש ממשלה שעולה עליו עשרות מונים בכל פרמטר.יזכר לדראון עולם
שטויות במיץ ביבי
ישראל בשניה אל מול ישראל הראשונה
——————————
בבחירות 1977 הצבור הבין שהנהגת המדינה דרושה בהחלפה ובמיידי.
בגין עלה לשלטון ב- 1977 אבל עשה טעות ענקית הוא השאיר את כל הפקידות הבכירה, צמרת צה"ל והמשטרה, הפרקליטות במקומם. ולא פחות חשוב: ערוצי 1, רשת ב וגל"צ נותרו ללא שנוי.
ישראל שרצתה שנוי ב- 1977 לא קיבלה כי לא משנה איזו החלטה יקבל השר – היועץ המשפטי ופקיד האוצר יכול למסמסים בקלות. השר מגיע לתקופה קצובה – שנה, שנתיים, לפעמים אפילו 4 שנים. במקום לעזור לו להצליח בתפקידו פקיד בדרג בינוני עם קביעות פשוט יכול למסמס כל החלטה. ועד שהשר יבין הוא יתחלף והמדיניות היא מדיניות הפקידות ולא מדיניות הדרג הנבחר.
מקריאת הדברים על אהוד ברק – האם יש ספק אילו אנשים הוא קידם בצה"ל?
זכאון אישי מתקופת אהוד ברק, לפני כ- 20 שנים עוד חיו ביננו הרבה יהודים שהגיעו לישראל מארצות ערב. הם הבינו טוב מאוד מה הצעדים של אהוד ברק, יוסי ביילין, אלון ליאל ופרס כיצד הם מתורגמים במוחם של הערבים. אני זוכר באופן אישי כיצד אנשים פשוטים נקרא להם ישראל השניה – כאלו שעבדו בשכר נמוך וללא השכלה אקדמאית – אמרו לי מפורשות: הערבים מבינים שאנחנו חלשים ואת החלש מכים עד מוות. לא לחינם עראפת אמר: לא בחיי אבל בחייך אתה תראה את היהודים בורחים לגולה.
למזלינו ישראל השנייה זוכה בבחירות שוב ושוב ושוב, אחרת ישראל היתה היום ללא רמה"ג וצבא איראני מול טבריה, בגבעות מעל כפ"ס ורעננה תותחים ומרגמות ורקטות על בסיס יומיומי. שכונות בירושלים במצור.
ישראל צריכה להמתין שנתניהו ילך כי למרות שקהל מצביעיו הם ישראל השניה הוא נמנה על ישראל הראשונה – הדור הראשון של היהודים שנולדו למדינה עצמאית לאחר גלות של כ- 1900 שנה, קבלו השכלה טובה ובסה"כ קבלו מדינה מסודרת. הדור הראשון לישראל העצמאית החליף את היהודים הגלותיים בעיקר ממזרח אירופה – שהחושים שלהם היו חדים – חדים מאוד. הדור הזה של אהוד ברק, בניימין נתניהו, ציפי לבני, דן מרידור, בני בגין, אהוד אולמרט כמעט והחריב את המדינה בשלטונו שהחל בשנות ה- 90.
הדור זה, קיבל מדינה שיוויונית עם כבוד עצמאי ויכולת עמידה ודרדר אותה למצב בו הערבים תארו נכונה מה שהם רואים: מדינה שחלשה מקורי עכביש. לא לחינם הערבים פתחו בפרעות אוקטובר 2000 תחת ההנהגה התבוסתנית של אהוד ברק (אלפי הרוגים ופצועים קשה, כלכלה על סף חדלות פרעון – חודש מאי פרעון אג"ח ממשלתי) ובהמשך נאסראללה פתח את מלחמת לבנון 2 לכל מי שחי במזה"ת היה ברור שמשנות ה- 90 מדינת ישראל – מדינה תבוסתנית, חסרת עמוד שדרה, חסרת יכולת ספיגה. כל מי שראה את התקשורת דוברת העברית לא יכול היה להגיע למסקנה אחרת.
לאחר לכתו של נתניהו (בעוד כמה חודשים או עוד כמה שנים) ברור שחייב לבוא שנוי. יש לשנות את ה- DNA של הדרג הפקידותי ואת זה אפשר לעשות רק באמצעות מנוי של מנהלים בדרג הגבוהה והבינוני שבתורם יחליפו את האנשים תחתם לא מיידית אלא לאורך זמן.
יש לשנות את המנגנון לבחירת שופטים ולתת 100% מזכויות ההצבעה לדרג הנבחר (הכנסת והממשלה). יש לתת לדרג הנבחר סמכות למנות ולפטר יועץ משפטי במשרדם – מיידית. יש לתת לדרג הנבחר סמכות להחליף את כל הדרג הבכיר במשרד ביומם הראשון במשרד.
אחרת, חבל ללכת לבחירות, יש בחירות, יש כנסת ויש ממשלה אבל כמו באירן האיטולות מחליטים איפה נגמר המנדט של הילדים המשחקים לפניהם והם יקבלו את ההחלטות החשובות. והילדים? הם יחליטו באיזה צבע של צנרת יש להעביר צנור ביוב באספהאן.
נתניהו רוה"מ משך התקופה הארוכה ביותר, לאחר ברון-חברון העביר את מנוי היוהמ"ש לידי שופטי העליון והאם היוהמ"ש לא מבין מי ממנה אותו ומי מקבל את ההחלטות החשובות במדינה?
אני תוהה איך אותם ״דרגים גבוהים״ גילו על תוכן הספר עוד לפני הוצאתו לאור. האם מישהו בהוצאה לאור הזהיר אותם על מנת שיכפו עליו לא להוציא את הספר?
האיש ראוי להיות במחלקה הסגורה,הוא נראה ומדבר כאחד שאיבד את דרכו,פשוט הזוי.
לחשוב שהאיש הזה היה ראש ממשלה??? מפחיד!!!
אסתר כתבה ארוכה אך רק לפי המשפט הראשון ניתן להבין שכושר זיבול יש לך אבל הבנה מוגבלת. ברק בתור ראש ממשלה מנחה לסגת. הצבא מבצעה טוב או לא טוב. המטרה הראשונה היתה שלא היו נפגעים והעובדה שלא היו ניפגעים. אני מבין שכדוסית לבטח לא שירתת בצבא ולבטח גם המשפחה לא משרתת או משרתת 1/2 שרות כדתיים הלאומנים. אבל ברק בנסיגה הזו חסך מאות הרוגים שנהרגו לפני הנסיגה בזמן שילטון הליכוד ועל זה הוא יבורך.
אני מניח שגם אתה כמו שאר התל אביבים הצפונבוניים לא שרתת בצבא ואם כן אז בגלי צהל עם עפרון בשלוף.
ויחד עם זאת עם הבנה אפסית בענייני ביטחון ואיומים איזורים לא איכפת לך שיש עשרות אלפי טילים שמכוונים לעבר ישראל כי בלאו הכי אתה וחבריך תברחו לבתים שלכם בחו"ל עם הכספים שבאירופה ואנחנו תושבי'ה היהודים של הארץ נלחם על שמירת הארץ למען דורות הבאים בעז"ה כמובן כי למרות כל האנטישמים ששונאים את היהודם כמוך כי מאמינים בהשם אחד עם ישראל לאורך כל ההיסטורי'ה ה' שנר אותו.
לא רלוונטי כלל. עיין לעיל בתגןבה 21 ובתשובות עליה.
מבחן האמיתי הוא מה ישאר מאהוד ברק עוד דור.
אני חושב? כלום ושום דבר. הוא יזכר בתור לא יותר מהערת שוליים.
בניימין נתניהו יזכר בתולדות מדינת ישראל כמנהיג הבולט ביותר מאז היווסדה, אחרי בן גוריון.
אסתר את אלופה
מאמריך מאירי עיניים , תענוג לקרוא.
תמיד יש מידע וכתוב באופן נעים ועם חוש מומור דק. לא כבד כמו כמה מאמרים פה באתר , ובכלל כל מילה בסלעץ
יישר כוח.
ברק הוא איש בעל כמה פרצופים.אבל הוא מלא רוע.אם תחשבו על הפקרת מדחת יוסוף בשכם על אי הגשת סיוע בצאלים על הלינץ ברמאללה.יכול היה לעלות שני הליקופטרים לאויר ולהציל אותם.כל דרכיו רעים המושחתים.
ואת גב'שניאורסון מאמרייך לעילא ולעילא.תודה.
אריק שרון הודח מתפקידו בפרשת סברה ושתילה. מדוע לא הייתה ועדת חקירה ממלכתית בעניין לוחמי צד"ל שהופקרו בפיקודו של אהוד ברק?
גב שניאורסון יישר כוח.
באמת שנהניתי מאופן הכתיבה לא הנושא חשוב.את השמנדריק הזה אנו מכירים.העיקר המאצר.
לציין פרט נוסף לבריחה חסרת האחריות (וראויה לועדת חקירה ממלכתית )של ברק מלבנון , השותפות של גנץ כראש היק"ל בלבנון ביום הבריחה להפקרת המפקדה שלו בלבנון עם ציוד צבאי יקר ערך ובמיוחד מפות ומסמכים סודיים !
בנוסף החלק של גנץ מפקד אוגדת איו"ש באותו מחדל החמור בהפקרתו של מדחת יוסוף בקבר יוסף לדמם למוות במשך שעות של בירבורים בקשר עם הרשות הפלסטינית גם שם ברק נתן קסטח לגנץ לברוח מאשמה!
זכרון אישי מבחירות 99. צומת צבר בקריות, מולנו (פעילי ימין) עומדים פושטקים מקומיים ששכרה מפלגת ישראל אחת. ערסים מגעילים שלא נראים כאנשי שמאל. אבל צריך להתפרנס. אחד מהם כמעט דרס אותי כשחציתי את הצומת.
ברק, שנים אחרי שתמות, הזעקות שלך מגהינום יישמעו עד לפה
תקופת כהונתו של ברק ולאחר מכן כראש ממשלה
תיזכר כתקופה אפילה . כניעתו המוחלטת לרצונן של
4 נשים שיש מי שכינה אותן 4 השרמוטות (קצין צהל
בכיר) כאשר הן מקבלות תהודה ועידוד מאותם ערוצי תקשורת שמועדים להרס וארס , הביאה לכך שחיילי צדל רבים ומשפחותיהם נרצחו בלבנון ואנו הפכנו לבוגדים בבעלי בריתנו במשך כ 30 שנה .
מאז מערכת הבטחון מתדרדרת ואינה מספקת מענה
ובטחון בתוך ישראל .
הברק היה רה"מ הכושל ביותר .
ומאנשי צדל ומשפחותיהם עלינו לכאוב ולהצטער על
מעשה נמהר וכושל .
נזקוף לזכותו גם צבירת מאגר הטילים האדיר שבידי
רוצחי החיזב אללה .
ולמחברת : הערכה וכבוד על אומץ הלב בפרסום הדברים
אני מאמין לחיים רמון שטוען (ואף מבקש מתחנןן מאהוד ברק שיתבע אותו על כך) שאהוד ברק הוא האדם הכי מושחת בפוליטיקה הישראלית. (דרך המשרד של אשתו נילי – לוביסטית לענייני בטחון כשאהוד היה שר הטחון ועד לקבלת מגרש אדמה בשה דב בחינם)
למה לא תעלי את הטכסט שדנקנר ונמרודי גנזו לרשת
אפשר גם את המקור
מי תרגם ?
תנועת ארבע אמהות הן שהלחיצו את אהוד ברק לברוח מלבנון והן עוד נתמכו בתנועה בראשותו של יוסי ביילין. מי שנכון היה לסגת מהגולן לא תהיה לו בעייה לסגת מירושלים .מי שמוותר על הגולן יוותר גם על תל אביב. שליש ממקורות המים של ישראל מקורו בגולן, איך חשב אדון ברק לוותר עליהם?
האם לא ידע אהוד ברק שתותחים סורים יהפכו אימים על הישובים העמקים?
איך חשב לוותר על 32 ישובים שבגולן?
הרי הגולן שימש בעבר בסיס למתקפה על ישראל…הגולן בידי הסורים פירושו שדות בוערים לילות במקלטים…מזלנו שבחלק אחרי שנה וחצי.
לכותבים שהעלו את האפשרות להוציא שוב את הספר של שרבל, הרי שאין אפשרות כזו, מאחר ובזמנו נחתם עם ההוצאה של ספריית מעריב שהזכויות בשפה העברית שייכות לה. אפשר רק בשפה אחרת.