הדרום הפרוע: חוסר המשילות פוגע קשות בצה״ל ובחייליו

בעוד כשבועיים חבריי למילואים ואני נצא לאימון בבסיס צאלים, כשאנו יודעים מבעוד מועד שידינו קשורות וכי לא נוכל לעשות דבר אם ניתקל בפורעים, שהדרום כבר מזמן שייך רק להם

טרקטורון נוסע חופשי בשטחי האש של צאלים (צילום מסך)

מעשה שהיה כך היה: בשנת 2012, אנכי וחבריי לגדוד המילואים (7056) התכנסו באחת מכיתות הלימוד מבסיסי צה״ל בדרום, כחלק מהכנת סגל לקראת תפיסת קו בדרום חברון. אמנם עברו מאז מספר שנים לא מבוטל, אולם אינני יכול לשכוח את ההמולה שהתפתחה בחדר בעקבות נהלי הפתיחה ההזויים והלא ברורים שהוגדרו לנו באותה עת, לקראת העלייה לקו.

נשוב לשנת 2021. כאמור, כל מילואימניק שמגיע להתאמן בשטחי האש של בסיס האימונים צאלים מכיר את אותן תמונות: בדואים מהפזורה רוכבים לאור יום בפראות חסרת רסן על גבי טרקטורונים ופועלים כדי לגנוב ציוד צבאי ואף ציוד אישי של מילואימניקים. בחודש יוני האחרון, אף הגדילו אותם פורעים וגנבו באישון לילה רכב פרטי מתוך חניון של בסיס צאלים המיועד למילואימניקים שבאים להתאמן. אותו שוד התרחש שבוע בלבד לאחר שנגנבו מהבונקר של הבסיס קרוב ל-100 אלף קליעים של רובה מסוג M-16.

השבוע התקבל דיווח שלא ירד מהכותרות אודות פריצה של רכב אל תוך בסיס חיל האוויר נבטים, ככל הנראה מהפזורה הבדואית בנגב, שהובילה למרדף משטרתי בעקבותיו. דיווח זה, המצטרף לרבים אחרים, מעיד על חוסר המשילות ואוזלת היד שמגלה המדינה ביחס לפזורה הבדואית בדרום הפרוע. כמו כן, הפריצה מעידה על כשלים חמורים באבטחת בסיס חשוב ואסטרטגי של צה״ל, בו נמצאת בין היתר טייסת של מטוס האדיר (F-35).

הפריצה לתוך הבסיס שאמור היה להיות שמור ביותר, חשפה את הכשל המהותי של הצבא ושל הממשלה בטיפול בתופעה החמורה שהולכת ומתעצמת. מילים נבובות מצד פוליטיקאים אודות טיפול בבעיה אינן פתרון אלא בעיה, כיוון שהגנבים מבינים שאין דין ואין דיין, ולכן הכול מותר. אותם פורעים מכירים את הנהלים טוב יותר מהחיילים והקצינים, ולכן מרשים לעצמם לחצות גבולות שלא אמורים להיחצות בשום אופן במדינה מתוקנת.

אירוע חמור לא פחות, שלא הדהד מספיק בתקשורת, התרחש לפני שבוע לערך בבסיס תימן שבדרום. שלושה בדואים מהיישוב תל שבע חדרו אל הבסיס באין מפריע ונתפסו על חם כשהם מעמיסים כדורים, תרמילים, מעילים צבאיים וסוודרים על גבי תיקים שנשאו עִמם. החיילים שתפסו אותם התקשרו למשטרה כדי שתעצור את הפורעים בגין העבירה החמורה. בד בבד הגיח גנב נוסף, תושב לקיה, שזרק רימון תרגול לעבר החיילים ההמומים. כמובן שהאירוע היה מסתיים אחרת לגמרי אם מדובר היה ברימון רסס אמיתי, אך אין זה מפחית מחומרתו ומחומרת המצב.

כאמור, הבעיה נעוצה בעובדה שידיהן של חיילי צה״ל הן בסדיר והן במילואים כבולות, ובכך שאין כל הרתעה. כאשר פורעים מרשים לעצמם לגנוב ציוד צבאי באין מפריע או חוטפים ציוד לנגד עיניהם של חיילים וקצינים, או כשמפקד בסיס צאלים מורה שלא לרדוף אחר פורעים שגונבים ציוד אישי וצבאי (לעיתים חד הן, מילואימניקים רבים מגיעים עם ציוד צבאי אישי מהבית), עולה כי קיים כשל מהותי: אין הרתעה ואין משילות ולכן הכול פרוץ ומותר.

בחודש יוני האחרון, התבטא באופן חריג מפקד המחוז הדרומי במשטרה בנוגע לתופעה, כאשר הוא מודה בקולו כי למשטרה אין את הכלים לעצור את ההפקרות וכי ישנם אזורים אליהם היא פשוט לא נכנסת.

ראוי לציין כי הנושא נדון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת הנוכחית וכן בזאת שלפניה. יו״ר הוועדה, ח״כ צבי האוזר, טען בדיון שהתקיים לא מכבר כי “גניבת הנשקים מצה״ל מאפשרת אלימות בנשק חם בחברה הישראלית. עבירות של רצח והריגה מתבצעות כאשר לרוב הנשק בו מתבצעת העבירה הוא נשק צה״לי גנוב”. ח״כ יועז הנדל הוסיף וטען כי “במשך 10 שנים אנחנו הולכים ומאבדים חלקים מהנגב. יש אזורים שלמים במדינת ישראל שיש בהם פרוטקשן ופוליגמיה. צריך להרים דגל אדום”. אל קריאות אלו הצטרפו אף חברי כברי כנסת מ׳הליכוד׳, מ׳ימינה׳ וממפלגות נוספות.

הידיים כבולות מול הפשיעה | צילום: Furst Photography

סא״ל במיל׳ ירון בוסקילה, שפיקד בבסיס צאלים, אף סיפר במהלך הדיון כי “מבחינת הוראות פתיחה באש, לחייל אין יכולת להגיב לניסיון פריצה לתוך הבסיס, גם כשפורץ מסתובב בבסיס, עד שאין לו תחמושת ביד אין לך איך להגיב”. בוסקילה אף קרא להגדרת הוראות פתיחה באש שונות לתוך בסיסי צה״ל: “כמו בשאר צבאות העולם, דינו של פורץ צריך להיות כמו של פח״ע (פעילות חבלנית עוינת). קרה שהייתי צריך להיאבק בבדואים כשהדבר היחיד שהותר לי להשתמש בו זה הידיים”.

לפיכך, הממשלה חייבת להעביר את הסמכויות אל הצבא ולהורות על שינוי של נהלי הפתיחה באש, אשר אינם ברורים דיים. יש לשנות את נהלי אבטחת בסיסי צה״ל, לחדד נהלים וכן להדיח מפקדי בסיסים שנותנים דרור לאותם פורעים לעשות כרצונם בשטחם. על הרמטכ״ל כוכבי לדפוק על השולחן, ואולי גם להפוך אחד, כדי שהתופעה הזאת תיפסק לאלתר. אימוני צה״ל נעצרים לגמרי או נפסקים, והדבר אף פוגע בהכנת הצבא למלחמה שאולי לא תבושש לבוא. יש לציין כי בצה״ל יודעים לתחקר ולהפיק לקחים , כפי שנעשה בחיל האוויר פעמים רבות. כך יש לעשות גם כאן כשעל הרמטכ״ל לתחקר את האירוע בבסיס נבטים ובשאר הבסיסים הפרוצים בדרום.

מילואימניקים שממילא מהווים אחוז קטן מכלל האוכלוסייה, אשר ביום הדין יסכנו את חייהם לטובת ביטחון המדינה ואשר עוזבים את כל עיסוקיהם ומשאירים את נשותיהם וילדיהם לבדם במשך שבועות שלמים, אינם צריכים להתמודד בנוסף לכל זה גם עם החשש שמא ייצאו למילואים ואולי ישובו הביתה ללא רכבם או ללא ציוד אישי שייגנב להם.

בעוד כשבועיים חבריי למילואים ואני נצא לאימון בבסיס צאלים, כאשר אנו יודעים מבעוד מועד שידינו קשורות וכי לא נוכל לעשות דבר אם ניתקל בפורעים שהדרום כבר מזמן שייך רק להם.


משה ראובני הוא מרצה לפוליטיקה, ממשל ויחסים בינלואמיים ויוזם ומנהל התוכנית ׳צוערים צעירים דיפלומטיה ודוברות׳.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. האם סירוב להתייצב לשירות, או הגעה לשירות וסירוב לצאת לשטח- עשויים להזיז משהו אצל מקבלי ההחלטות? לחלחל דרך דרגי המפקדים, עד שמישהו כבר יזיז משהו שם?

  2. האזרח הקטן חייב להגן על עצמו
    ככל הניתן
    אם הינו חפץ חיים
    פלדלת.סורגים.אזעקה.כלבים.
    נשק קר.חם.גז מדמיע.שוקר.אלה.
    גדר חזקה.מנעולים כבדים.
    לא להשאיר כסף בבית.
    לארגן סיורי מתנדבי משאז.
    לשתף פעולה עם ארגון השומר החדש.
    לערוך הפגנות.להקים אוהל מחאה.

  3. ההוראות לחיילים ברורות.
    כאשר מתקרב גנב תתחבא. אם תתנגד לגניבה אתה עבריין. אם תשתמש בנשק אתה פושע וצפוי לתהליך משפטי ארוך יקר ומיגע שבסופו תשב תקופה ארוכה בכלא. אז למה לך?