מלחמת המשילות הראשונה

המשך ההתעלמות מחומרת הבעיה של חוסר המשילות מול הכנופיות הבדואיות יגביר את הנזק שאיתו יצטרכו כוחות הביטחון להתמודד, ויאלץ אותם לפעול בעוצמה רבה, תוך חיכוך וסיכון משמעותי

״המדינה חושבת שאנחנו הבדואים פראיירים... כל שטחי האש של צאלים שייכים לנו״ | גבול מצרים (צילום מסך)

כנופיות הפושעים הבדואים מתחמשות ליום פקודה, אותו יום בו מהלך הדברים והאירועים יצאו מכלל שליטה. יום בו תחליט הממשלה, אם כי סביר יותר שיחליט חייל, שוטר או אפילו אזרח, לפעול על מנת לסכל בירי שוד של ציוד צבאי או חקלאי ואמצעי לחימה. כשאירוע מעין זה יקרה, לא מן הנמנע שההיתקלות תוביל להתלקחות העלולה להבעיר את המגזר והגזרה כולה כאש בשדה קוצים, עד כדי ימי קרב ואף מערכה שלמה.

כדאי לקרוא ולהפנים את דבריו של אחמד, ראש כנופיה בדואי צעיר הפועל במרחב צאלים, שפורסמו באתר ׳מאקו׳ ב-12 בפברואר: “מי שינסה לירות בי אני אירה בו בחזרה. יש לנו קלצ׳ניקובים וְ–M16. מספיק תחמושת לפגוע במי שיפגע בנו. לא כדאי להם לנסות אותנו. זו תהיה מלחמה עם הרבה הרוגים”.

אינני מפקפק בדבריו של אחמד, אך למיטב ידיעתי מצניע הוא את ארסנל אמצעי הלחימה העומד לרשות הכנופיות בנגב, ארסנל הכולל לא רק נשק קל כי אם גם מקלעים, טילים ואמצעי חבלה שונים.

עסק של מקצוענים

המבריחים והגנבים בשטחי הנגב כבר לא נחשבים עבריינים קטנים ולבטח אינם חובבנים. ברשותם אמצעים ויכולות שלא מביישים יחידות מיוחדות. כלי נשק לסוגיהם ותחמושות מגוונות הרי לא חסר, כזאת יודע כל אזרח, חייל ושומר. אמצעים טכנולוגיים, מכשירי קשר והאזנות לרשתות הצה״ליות יחד עם אמצעי תצפית הכוללים משקפות ואמצעי ראית לילה שונים שנגנבו מהצבא, מאפשרים לחברי הכנופיות ״לפתוח את השטח״ בתצפית, לתת התראה על כל פעילות חריגה של כוחות צה״ל, מג״ב או המשטרה בכל רחבי הגזרה ולתזמן בהתאם את פעילותם העבריינית.

לפושעים הבדואים יכולות ניוד המבוססות על רכבי שטח מהירים ומגוונים כדוגמת ג׳יפים משופרים (חלקם צה”ליים לצרכי הסוואת פעילותם), טרקטורונים חדישים ורכבי שטח מיוחדים בעלי עבירוּת ומהירות גבוהה שמשאירים חול ואבק תרתי משמע, לכוחות שחשבו לבצע אחריהם מרדף על פני הקרקע.

להשלמת התמונה נעזרים הפושעים בציוד הסוואה ובכלי עבודה ופריצה מקצועיים, בסיוע מהאוכלוסייה המקומית המשתפת עמם פעולה, וביכולות השדאות והגישוש המעולים אותם רכשו בדרכים שונות. באמצעות זאת ועוד מצליחים הפושעים לפרוץ את מכשול גדר ׳שעון החול׳ בגבול מצרים ובוודאי את הגדרות הפשוטות יותר המקיפות את מחנות הצבא, לנווט דרכם במדבר ובשטחי האש תוך שחומקים הם ממאמציהם המוגבלים של כוחות הביטחון המנסים לשבש או לסכל את פעילותם.

לידיעת הציבור

כדי להבין שהיתקלות חמושה בין כוחות הביטחון לכנופיות הפושעים הבדואים הינה אפשרות ממשית ולא רק לכאורה, אציין כי חילופי אש בין מבריחים לצבא המצרי הינם דבר שבשגרה לאורך גבולנו הדרומי. בנוסף ישנם אירועים מבצעיים בהם נאלצים כוחות הביטחון הישראליים לפתוח באש גם בשטחנו כדי להתמודד עם האיום המתהווה.

אזרחי ישראל נחשפים לעובדות אלו מעת לעת באחת משלוש הדרכים הבאות: הראשונה, כשישנה זליגת ירי חמורה בין הצבא המצרי למבריחים בה חייל צה״ל נפצע, כפי שארע בערב שבת ה-13 בפברואר או כפי שדווח באירועים שונים במהלך השנים האחרונות, בהם התחוללו חילופי אש עזים עם או בלי נפגעים למי מהצדדים. אחד האירועים המוכרים כלל ירי מנשק קל ואף ירי טיל נגד טנקים שגרם לפציעתם הבינונית של לוחם צה״ל והקצינה סרן אור בן יהודה. הנחת המוצא צריכה לפיכך להיות כי ברשות הכנופיות משני צידי הגבול ישנם האמצעים, היכולות ואף הנכונות ללחימה שיופעלו בשעת הצורך נגד כוחותינו.

הדרך השנייה בה מתוודע הציבור למתחולל בדרום הינה בעת היתקלות אלימה במיוחד של כוחות הביטחון עם מבריחים, כפי שהתבשרנו לדוגמא ב-21 בינואר 2018, כשבמהלך פעילות מסתערבים של משמר הגבול לסיכול הברחת סמים בחלקו הצפוני של גבול ישראל-מצרים התפתחו חילופי אש ואחד המבריחים נהרג.

הדרך השלישית והאחרונה מוכרת בעיקר למטיילים ולתושבי המקום החשופים למראה הכוחות הפועלים ולקולות הירי והפיצוצים המפירים את השקט במדבר, או כששומעים את חוויות השירות של החיילים והחיילות המשרתים באזור ומגינים על גבולנו ״השקט״ עם מצריים.

שוברים שתיקה

ההסכם בשתיקה לכאורה שקיים בין מדינת ישראל לבין ראשי כנופיות הפושעים, לפיו מוטב לכוחות הביטחון שלא להפריז בנחישותם לאכוף ולסכל את ההברחות והגניבות כדי שלא תתפתח בין הצדדים מלחמה בעצימות גבוהה החורגת מ״משחקי החתול ועכבר״ המקובלים – חייב להיפסק. לצערי, מגמת התחמשותן של כנופיות הפושעים והמבריחים, כמו גם רמת תחכומן ואופן פעולתן, רק משתפרת ומסכנת את שלום אזרחי ישראל יותר מאי פעם.

לאבדן המשילות בנגב פנים רבות אותן ניתן לתאר במילה אחת – רפיסות. מדובר ברפיסות ביחס לתופעות העבריינות של חלק מהצעירים הבדואים הנוהגים בפראות בכבישים, היורים להנאתם ולא רק בחתונות (דבר שלכאורה כבר השלמנו עם קיומו) אלא גם על כוחות, השודדים על בסיס קבוע את בסיסי צה״ל וחייליו, הסוחטים כספים וגובים דמי חסות (פרוטקשן) מבעלי עסקים מקומיים ומכניסים לשטח ישראל קילוגרמים רבים של סמים.

תופעות אלו ואחרות נחשבות בעיני רוב הציבור כעבריינות קלה עד פשיעה חמורה לכל היותר, אך ככל הנראה מדובר גם בהתפתחותה של פשיעה אידאולוגית נגד המדינה, כפי שהסביר זאת ראש הכנופיה הבדואי בראיון הבלעדי ל׳מאקו׳:

כל שטחי האש של צאלים שייכים לנו. המדינה גנבה לנו את האדמות. גירשו אותנו. אנחנו גונבים בחזרה את מה ששייך לנו. המדינה חושבת שאנחנו הבדואים פראיירים. הצבא יושב על האדמות שלי ואני אמשיך להיכנס לשטחי אש ואגנוב כל מה שיש עד שהחיילים יעזבו אותם”.

למרות ההיכרות והידיעה אודות הנעשה בשטח, לא שינה הדבר באופן מהותי את יחסה של הממשלה לתופעה ההולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, באופן שיהפוך את פני הקערה ויעצב מציאות חדשה ו״מוזרה״ בה מורגש שלטון החוק במרחב ובקרב האוכלוסייה כולה.

מוטב כי נאמץ עתה את טרמינולוגיה וצורת חשיבה שיובילו לעשייה אפקטיבית ויעילה למען סיכול התופעה.

האם מחכים אנו לרגע בו נבין, מעל לכל צל של ספק, שמדובר לא רק בפשיעה חמורה אלא אולי אף בסוג של טרור? הרי מרבית הנשק, התחמושת והציוד הצבאי שנגנב מבסיסי צה״ל נמכרים לסוחרי אמצעי לחימה העובדים עם ארגוני טרור ביהודה ושומרון ולעבריינים בארגוני פשיעה באזור המשולש, הגליל ובכל רחבי הארץ, המשליטים ״טרור חקלאי״ ומשתמשים בציוד גם לצרכי הברחה במסווה של כוחות צבא.

לסיכום

על הממשלה, תהא אשר תהא, להחליט על יציאה למערכה נגד כל אותן כנופיות פשיעה וטרור, עד למיגורן המוחלט והשבת המשילות, הביטחון וההרתעה, בטרם תיכַפֶּה על כולנו מלחמת המשילות הראשונה.

המשך ההתעלמות לכאורה מחומרת הבעיה ודחיית הטיפול בה, רק מעודדים את הפושעים ומעצימים את הנזק המצטבר שעמו, בסופו של דבר, יתמודדו כוחות הביטחון ויאלצו לפעול בעוצמה רבה, תוך נקיטת שיטות לוחמה המחייבות חיכוך, סיכון וקטלניות גבוהה יותר ממעצר שגרתי.

נדרשת החלטה נחושה, אמיצה ומהירה ליציאה לפעולה מערכתית ומשולבת של כלל גופי הביטחון יחד עם גורמי הפיקוח והאכיפה במעטפת משפטית נחושה, שתכליתה השבת המשילות במדינה כולה.

יש להתחיל מיידית בהשבת המשילות, החוק והסדר בנגב הנשדד ממדינת ישראל במלוא מובן המילה, על-ידי כנופיות של בדואים מתחת לאפה של הממשלה.

כמו כן, נדרש לטפל ביד חזקה בכנופיות הערביות הפועלות במרחבים הכפריים המצויים גם במרכזה ובצפונה של המדינה, עת פוגעים הם בעיקר בחקלאות, במסחר ובתעשייה המקומית. השבת המשילות, השליטה והביטחון נדרשת גם בערים מעורבות בהן מתגוררים יהודים וערבים בשכנות מזה עשרות שנים כברמלה ובלוד, ולא פחות מזה נדרשת מעורבות במקומות בהן מסתננים ושוהים בלתי חוקיים מתערים בקרב המקומיים ומשבשים את שגרת החיים כפי שחווים כבר מספר שנים תושבי דרום תל אביב.

לקראת הבחירות יש לדרוש מכל ראשי המפלגות להציב את החזרת המשילות ושלטון החוק במדינת ישראל כיעד לאומי מרכזי לתקופה הקרובה, כדי שיהיה להם על מי למשול ולנו האזרחים היכן לחיות בביטחון מבלי להמשיך לסבול.


אל”מ במיל’ טל בראון הוא חבר תנועת ׳הביטחוניסטים׳, יועץ אסטרטגי, ביצע שורת תפקידי פיקוד במגוון יחידות לוחמות, ושירת כמפקד בה״ד ורמ״ח בחיל האיסוף הקרבי.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. מי מסכן את כל תושבי הדרום ברצח ובסמים? נכון, הנוכלים ה”בכירים” בצה”ל.

    בעקבות תקרית חריגה בדרום, בצה”ל הורו למפקדים: אל תרדפו אחרי בדואים
    https://news.walla.co.il/item/3364480

    אני יודע, רצח ישראלים זה הרי שלום בשביל רבים, יתכן גם עבור ה”בכירים” 🙂

    1. אני בז ל”בכירים” הללו. ערב רב שמפגין כוחניות בעיקר כלפי יהודים

  2. זאת ועוד:
    בחינה היסטורית של תולדות הסכסוך הערבי ישראלי מראה שפעמים רבות פשיעה ואלימות לאומנית מתחילות מפשיעה פלילית “רגילה”.
    כך היה ב”מרד הערבי הגדול”, הלוא הוא מאורעות תרצ”ו תרצ”ט, שבו חלק גדול מהמחבלים והפורעים החלו את דרכם כגנבים ושודדים. כך היה גם בארועי האינתיפדה הראשונה והשניה, שבהם אפשר היה לראות מעבר קבוע של דמויות מובילות בארגוני החבלה בין התחום הפלילי לתחום הלאומני (רוצחו של השר זאבי, למשל, חמדי קורען, נודע בכינויו “חמדי פורד”, בגלל הקריירה המפוארת שלו כגנב רכב שהתמחה בגניבת מכוניות פורד).
    בקיצור, אם ללמוד מההיסטוריה, המעבר של גנבים ערבים ובדואים חצופים מהתחום הפלילי לתחום הלאומני הוא רק שאלה של זמן.

  3. מדינת ישראל תיאלץ לכבוש את הנגב שוב עם צה”ל על כל זרועותיו ע”י הכרזת מצב חירום. מי שמונע היום את הפעולה זה בית המשפט העליון

  4. אופייני לנתניהו לברוח מבעיות שורש.
    בבעיית המשילות היה צריך לטפל עוד כשהיתה קטנה.
    גם את בעיית ההתעצמות הדרמטית של חיזבאללה נתניהו לא עצר כשהיה אפשר לפני שנים, כשזה היה קטן.
    ככה גם בעיית השתלטות מערכת המשפט על כל מערכות המדינה עד כדי שיתוקה.

    מדובר בתהליכים שלוקחים שנים, ואם אין כוח שמתייצב נחוש ועם אמצעים אז אין סיכוי לנצח.

    כל הפשלות האלו רשומות על שם נתניהו, ליברמן (שר בטחון), גנץ ושר המשפטים שלו נסנקורן, לפיד (מגן מערכת המשפט) וסער (שלא צפצף אפילו).

    חייבים ממשלה יציבה, עם מטרות ברורות ונחישות.
    כולם נתנו לשקט הזה יד.

  5. נכון להיום, ישראל מדינה דו לאומית.

    המיעוט הערבי אינו מאפשר לרוב היהודי סוברניות במדינה שהקים.
    רוב יהודי בוחר מנהיג וחזון לעתיד והמיעוט הפלסטיני מנטרל את הבחירה ושומט את הקרקע מאבן היסוד של החרות היהודית.

    אחרי 2000 שנים של חיים, לא חיים, בחסדי זרים, הציונות העניקה ליהודים שליטה בלעדית על גורלם ושחררה אותם מתלות בעם זר.

    בחירות רביעיות בפתח. תולדה ישירה של הדו לאומיות.
    – הלאום הפלסטיני מקדם את המשילות שלו על שטחי ארץ ישראל של 48, נגב וגליל ואת המשילות הפלסטינית בשטחי ישראל המנדטורית, (67 ו וירושלים).
    בסיוע פעיל ואגרסיבי, ממיעוט יהודי הם מנשלים את היהודים ככלל, מחבל ההצלה שלהם – הציונות.
    התוצאה עגומה. בלתי נתפסת. במקום לכפות בכוח משילות יהודית, בעבור פוליטיקה מפלגתית, מקדם הימין בישראל את המדינה הדו לאומית, דרך שותפות שלטונית פלסטינית יהודית.

    היהודים מגדילים להרוס, כל מפלגה ציונית מצרפת נציגות פלסטינית שמקדמת ״ציונות״ פלסטינית – אוסלו ג׳, התיישבות פלסטינית בנגב, הקמת ערים פלסטיניות בגליל, מניעת סיפוח ומסירת ריבונות לפלסטינים בשטחים ובעזה.
    דואגים להנדסת תודעה, שיש פלסטיני-יהודי שהוא חלק אינטגרלי מ12 שבטי ישראל. יש פלסטיני מתון שמוכן לאוסלו ג׳, דוקטרינת השלבים. ויש פלסטיני רע, שחזונו כחזון חאג אמין.

    טרוף מוחלט.
    היהודים לא התפרקו לאחר 2000 שנות גלות, מדוע שהפלסטינים יתפרקו לאחר 100? – כוחה של הנדסת התודעה.

    דור שלישי לחלוצים מגשים לתנועה הלאומית הפלסטינית את חזון פלסטין הגדולה.

    איימן עודה (הרשימה המשותפת):

    – – ומהמקום הכי דמוקרטי הזה אנחנו אומרים לך: זה אנחנו. אנחנו אלה שמסיימים את הכהונה שלך, אתה בדרך לבית הסוהר. זה אנחנו, זה אנחנו. היה חשוב שבבחירות האחרונות – אחדות. 1. 15 מנדטים חסר תקדים; 2. השפעה ולגיטימציה מקרב מצביעי מרכז שמאל. אנחנו נפגשים איתם, ופתאום אומרים לנו: אתם לגיטימיים, אנחנו רוצים אתכם, אתם תהיו שותפים. זה בזכות האוכלוסייה הערבית, האנשים שיצאו להצביע בפעם האחרונה. נהיינו לשון המאזניים.

    לא רק כך, אני נהנה עכשיו, נהנה מאוד להסתכל עכשיו בעיניו של בנימין נתניהו ולהגיד לו: אדוני ראש הממשלה, למה איך לך 61 מנדטים? למה אין לך ממשלת ימין הומוגנית שיכולה לספח, שיכולה להעביר עוד חוקים כמו חוק הלאום? למה אתה מקרטע כל יום? כל יום אתה מקרטע עם הממשלה הזאת. אני אענה לך, בגלל שהרשימה המשותפת הגיעה ל-15 מנדטים, אז אין לך 61 של הימין, יש לך 59. זה בגלל הערבים, בנימין נתניהו, זה בגלל הערבים. אתה, אתה, שהעברת את חוק הלאום, אתה – זה בגלל הערבים. תפנים את זה עמוק.

    יחד עם זאת, אנחנו מעבירים דברים כל כך חשובים לציבור שלנו, כמו היום בבוקר בישיבה עם אבי ניסנקורן בשביל להסיר חסמים, עוד לשפר את המתווה של הקפאת חוק קמיניץ; גם העלאת העונשים למי שנושא בנשק ולמי שסוחר בנשק. זה היום, זה היום. לא רק, בהמשך גם 922 ועוד כמה מיליארדים. בראש מורם אנחנו נמשיך את דרכנו. (אומר דברים בשפה הערבית.)

    1. הערבים הם מה שגורם למצביעים רבים לשים ׳מחל׳ בקלפי מתוך חשש שבלי זה תהיה ממשלה פחות ימנית.
      הערבים הם הסיבה שגנץ לא יכול להצטרף למרץ והעבודה לקואליציה-הוא לא יכול להכיל את הרשימה המשותפת אפילו כתומכים חיצוניים בקואליציה.
      המפלגה הערבית היא שמסייעת ליש-עתיד לשתות את המנדטים של השמאל מה שיכול לגרום לעבודה ומרץ ליפול מתחת לאחוז החסימה ולשרוף כמה וכמה מנדטים של קולות למחנה היריב.

      בשורה התחתונה, הגודל של הרשימה המשותפת הוא ברכה לימין. מזל שראשי השמאל המתון והציוני(לפיד, שלח, יעלון…) מטומטמים מכדי להבין את זה.

    2. לולי הערבים הלוחמניים לא היתה קמה המדינה.
      שוו בנפשכם שערביי ישראל היו נחמדים לנו
      בקום המדינה והיו נמנעים מלערוך בנו טבח.
      הרי שהיתה כמה מדינה דו לאומית או בכלל
      לא היתה קמה המדינה.התוקפנות הערבית
      גרמה לרצון לעצמאות יהודית בלבד.גרמה
      להגדלת שטחי ישראל ב67 ולהכפלת גודלה
      של המדינה פי שניים ויותר.רק סיני גדול
      מישראל כולה פעם ורבע.כל התוקפנות
      הערבית רק מחזקת את ישראל.אם הערבים
      היו בשלום איתנו מאז ומעולם.הציבור היהודי
      לא היה חושש מהם כל כך.לא היה מתנגד
      לזכות השיבה כי הם היו נחמדים.ואז מה
      שהיה קורה או מדינה דו לאומית.או מדינה
      ערבית עם מיעוט יהודי.כלומר הערבים יכלו
      להעמיד פנים כידידים ולחסל את המדינה
      בקלות בלי שום כדור.המזל שהם תוקפניים.

  6. לא מדינת תל אביב לא מעניין.

    הקצונה הבכירה של צה”ל מתגוררת באיזורים יוקרתיים ביותר מתחככים עם האליטה השמאלנית ומכינים את הקרקע לפרישה מוקדמת ומפנקת על חשבוננו.

    קחו לדוגמא את אייזנקוט. הנער המרוקאי מטבריה השתדרג וגר בהרצליה מצוייד בהשקפת עולם התואמת את הסביבה…

    המלטירזם הישראלי חף מכל יהדות וציונות. צבא בלי רוח הוא צבא שלא ינצח.

    הלשעברים הבטיחו שאם עזה תפונה יהיה שלום.

    אז אולי אנחנו עזבנו את עזה, אבל עזה לא עזבה אותנו

  7. כשהזאבים רואים את חולשת השלטון
    הם מתעוררים ומרימים ראש
    מי שיבחן את המציאות יגלה
    שכל כמה זמן אוייב חדש מתווסף עלינו
    המסתננים.הבדווים.דעאש.
    אנחנו מוקפים באוייבים מכל כיוון
    מבית ומחוץ.גם ארגונים יהודים חתרניים.
    גם ערביי ישראל שלא שלמים איתנו.
    גם איראן.חיזבאללה.רשות פלסטינית.
    בית הדין בהאג.ממשלות זרות עוינות.
    סוריה.עזה.ובגץ.איך המדינה בכלל שורדת?