חשוב שנדע ונזכור מה עולל הקומוניזם למאות מיליוני קורבנותיו. זוהי חובתנו המוסרית, אשר תהווה ״תעודת ביטוח״ נגד המשטר הקומוניסטי הבא
אחד מהספרים המוערכים ביותר במאה ה-20 היה ׳הכחשת המוות׳ של ארנסט בקר. הספר זוכה פרס הפוליצר לשנת 1973 נחשב לקלאסיקה עבור הניתוח שלו אודות האופן בו מכחישים בני האדם את היותם בני-תמותה.
אך יש דבר שבני אדם מכחישים עוד יותר מאת התמותה: את הרֶשע. מישהו צריך לכתוב ספר על הכחשת הרשע; זה יהיה ספר חשוב הרבה יותר משום בעוד שאנו לא יכולים למנוע את המוות, את הרשע אנחנו בוודאי יכולים למנוע.
הדוגמה הבולטת ביותר להכחשת הרשע היא הקומוניזם, אידאולוגיה שבפרק זמן של 60 שנים בלבד יצרה טוטליטריות מודרנית, שללה זכויות אדם, עינתה, הרעיבה והרגה יותר בני אדם מכל אידאולוגיה אחרת בהיסטוריה.
הסיבה לכך שאנשים מתעלמים ואפילו מכחישים את הרשע הקומוניסטי היא הנושא של טור אחר שלי וכן של סרטון של ׳אוניברסיטת פרגר׳ בשם “מדוע הקומוניזם אינו שנוא כמו הנאציזם?”. לכן, אני לא אגע בשאלה הזו כעת, אלא אני פשוט אציין את העובדות. אך לפני שאעשה זאת, עליי להתייחס לשאלה נוספת: מדוע כה חשוב שכולם יידעו מה עשה הקומוניזם? לכך יש שלוש סיבות.
ראשית, מוטלת עלינו חובה מוסרית שלא לשכוח את קורבנות הקומוניזם. בדיוק כפי שעל האמריקנים מוטלת החובה המוסרית לזכור את קורבנות העבדות בארה״ב, עלינו מוטלת אותה החובה כלפי מיליארד קורבנות הקומוניזם, במיוחד 100 המיליון שנרצחו כתוצאה מאידאולוגיה זו.
שנית, הדרך הטובה ביותר למנוע את התרחשותו של הרשע היא להתעמת איתו בכל הזוועתיות שלו. העובדה כי אנשים רבים כיום, במיוחד צעירים, מאמינים כי הקומוניזם הוא אפשרות ברת-קיימא עבור חברות מודרניות ואפילו עדיפה מוסרית, מוכיחה כי הם אינם יודעים דבר אודות הרקורד המוסרי של הקומוניזם. לכן הם אינם נרתעים מהקומוניזם באופן הראוי, מה שאומר שרשע זה יוכל להתרחש שוב.
מדוע מדובר ברשע שעלול לחזור על עצמו? שאלה זו מביאה אותנו לסיבה השלישית לחשיבות הכרת הקומוניזם. מנהיגי המשטרים הקומוניסטיים, הרוב המוחלט של האנשים שסייעו לאותם מנהיגים לענות, לשעבד ולרצוח ואנשים רבים נוספים שהלשינו על שכניהם משום שדיברו באופן שלילי על הקומוניסטים – היו ברובם המוחלט אנשים רגילים. ברור שחלקם היו פסיכופתים, אך לא רובם. מה שמוכיח כי כל חברה, כולל אלו החופשיות, עלולה להידרדר לקומוניזם או לרשע דומה אחר.
ועכשיו לכמה עובדות. לפי ׳הספר השחור של הקומוניזם׳ הָאַמין שנכתב על-ידי שישה חוקרים צרפתיים ופורסם בארה״ב על-ידי אוניברסיטת הרווארד, מספר בני האדם שנרצחו על-ידי משטרים קומוניסטיים (ולא בקרָב, אלא אזרחים מן השורה שניסו לחיות את חייהם) הוא:
באמריקה הלטינית – 150 אלף.
בווייטנאם – מיליון.
במזרח אירופה – מיליון.
באתיופיה – 1.5 מיליון.
בצפון קוריאה – 2 מיליון.
בקמבודיה – 2 מיליון.
בברית המועצות – 20 מיליון, וזו הערכה זהירה. חוקרים רבים מאמינים כי המספרים היו גבוהים יותר באופן משמעותי.
בסין – 65 מיליון.
מספרים אלו הם שמרניים יחסית. לדוגמה, באוקראינה בלבד הרעיבו למוות המשטר הסובייטי והמפלגה הקומוניסטית האוקראינית שלו חמישה עד שישה מיליון בני אדם בפרק זמן של שנתיים. זה כמעט בלתי נתפס שנרצחו 14 עד 15 מיליון אזרחים סובייטים נוספים.
בנוסף, מספרים אלו כמובן אינם מייצגים את הסבל של מאות מיליוני בני אדם שלא נרצחו: השלילה השיטתית של הזכות לדבר בחופשיות, זכות הדת והזכות להקים עסק או אפילו לנוע ללא אישור מהמפלגה, מהן סבלו האנשים; חוסר בתקשורת או מערכת משפטית שאינן קומוניסטיות; המצב על סף עוני בו היו מצויות כמעט כל המדינות הקומוניסטיות; כליאת ועינוי מספרים אדירים של בני אדם; וכמובן הטראומה שסבלו מאות מיליוני החברים והקרובים של אלו שנרצחו ונכלאו.
מספרים אלו אינם מְסָפרים על האוקראינים הרבים שגוועו ברעב ונאלצו לאכול בשר אדם, פעמים רבות של ילדים, ולפעמים גם את זה של ילדיהם שלהם; או על הנוצרים הרומנים אותם הכריחו שומרי בית הסוהר הקומוניסטיים לאכול את בשר פניהם של בני אדם כדי לכפות עליהם לעזוב את אמונתם; או המיליונים הקפואים במערכת מחנות הכליאה העצומה בסיביר הידועה בתור ארכיפלג גולג; או הנוהג של קבורת איכרים בחיים שביצעו הקומוניסטים הווייטנאמיים במטרה להשליט טרור על האנשים כדי שיתמכו בקומוניסטים; או השימוש התכוף של מאו דזה-דונג בעינוי כדי להעניש את יריביו וכדי להפחיד את האיכרים, כמו הובלת גברים ברחובות על-ידי חוטי תיל חלודים באשכיהם או כמו שריפת הנרתיקים של נשות יריביו בעזרת פתילים בוערות – הטכניקות של מאו להפחדת האיכרים כדי שיתמכו במפלגה הקומוניסטית הסינית בראשית דרכה.
מקורות לנ״ל: ׳אוקראינה׳: אן אפלבאום, ׳הרעב האדום: המלחמה של סטאלין נגד אוקראינה׳; רומניה: יוגן מגירסקו, ׳טחנת השטן: זכרונות מכלא פיטסטי׳ (מצוטט בספרו של פול קנגור ׳השטן וקרל מרקס: צעדת המוות הארוכה, ההטעיה וההסתננות של הקומוניזם׳); וייטנאם: מקס הייסטינגס, ׳וייטנאם: טרגדיה אפית, 1945-1975׳; סין: יונג צ׳נג וג׳ון האלידיי, ׳מאו: הסיפור הבלתי ידוע׳.
אני חוזר לנושא הכחשת הרשע. אנשים מקשרים בין רשע לבין אפלה, אך זה לא מדויק: קל להסתכל על האפלה; קשה מאוד להביט אל תוך אור בהיר. עלינו לקשר את הרשע עם הבהירות הקיצונית, בהינתן העובדה שאנשים מתבוננים ברשע אמיתי רק לעיתים נדירות. אלו שאינם מתעמתים עם הרשע האמיתי פעמים רבות ממציאים רשעויות, כגון ׳גזענית מערכתית׳, ׳גבריות רעילה׳ ו׳הטרונורמטיביות׳ בארה״ב של המאה ה-21, איתן קל בהרבה להתעמת.
ספר תהילים קובע כי “אוהבי יהוה, שנאו רע”. ובמילים אחרות, אי אפשר לאהוב את אלוקים אם אתם לא שונאים רשע. ואם אינכם מאמינים באלוקים, הנה דרך אחרת לנסח זאת: ״אלו מכם שאוהבים אנשים – עליכם לשנוא רֶשע״.
אם אתם לא שונאים את הקומוניזם, כנראה שאתם לא כל כך אוהבים ולא מאוד אכפת לכם מאנשים.
דניס פרייגר הוא סופר, מגיש רדיו ומייסד האתר PragerUniversity.com. המאמר התפרסם לראשונה ב’מגזין פרונטפייג׳’.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
ממליץ על סדרת הרצאותיו של ד"ר אפרים פודוקסיק בנושא "הטרור האדום". יש ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=WChGuItRwus&list=PLyiyg0zj2ER2e8RJegDPA4_rqnHXEcJGt
דבר אחר- התרגום של המאמר (או שמא זה כך במקור?) טעון שיפור וליטוש רב.
כל מילה פנינה.
צריך לשנוא את השוויוניות כי זה מהות הקומוניזם. כמו ששונאים גזענות כי זה מהות הנאציזם.
כלומר המימרה כל בני האדם נולדו שווים שמתפרשת לשוויון בהזדמנויות שוויון בעוצמה הפוליטית (אדם אחד כל אחד) פסול בעיניך מאמר מטופש
לשנוא ללא הרף בהתמדה ביום ובלילה את המונופול התקשורתי בישראל. את התקנה המונעת קיומה של תחנת רדיו או טלויזיה פרטית. המכפיפה את כל כלי תקשורת לרגולציה של פקידים עם אג'נדה שמאלנית ובכלל. סתימת פיות. מדינה של עבדים. פסבדו דמוקרטיה. זהו סוג של התפשטות הרעל הקומוניסטי. רעיון העוועים של השוויוניות שהביאה למותם של מליוני מליוני אומללים. לשנוא ללא הרף ובהתמדה את הדיקטטורה של בית המשפט העליון. הכופה עלינו את ערכיה המעוותים למשל את החובה לממן "תקשורת ציבורית". את חיסול הרפואה הפרטית בישראל. מאמר חשוב מאד וכואב מאד
כלומר, אתה יכול לשיר כמו סלין דיון, אסף?
כי אם לא, זה שהיא מופיעה מול אולמות מלאים ואתה לא, זו אפליה ושאר ההאשמות שכל סמולן מקיא בלי להבין את משמעותן?
שיוויון זכויות וחובות, זהו מעמד חוקי – לא זהות בין כל האנשים.
נב. תביעות נגד אפלייתך ברכישת כרטיסים לערבי שירה, אתה מוזמן להגיש לבג"צ הקרוב לביתך. ללא ספק, אין כל קשר בין קומיניזם לאונס כל אזרחי ישראל (לפחות), לשלם על שמיעת כישורי הזמרה שלך.
סוציאליזם וקומוניזם הם צרה צרורה, אין ספק
אבל היה אפשר למצוא טיעונים יותר משכנעים לכך מאשר המאמר הילדותי הזה
הם לא צרה צרורה, הם רשע. זה מה שהמאמר אומר ומראה, ומוכיח באמצעות דוגמאות.
מוזר מאוד שלדעתך ציון שחיטה סיטונאית, כליאה, כפייה ושאר פורענויות מהוות משהו ילדותי או לא משכנע. הסתכל לתוך נפשך, נראה לי שיש שם משהו אפל אם זה קנה המידה שלך.
בני אדם לא נולדו שווים, ואי אפשר להשוות ביניהם, זה אכזרי, זה אוטופי, זה מסוכן, זה לא מוסרי.
אני לא אפגע באיש בלי סיבה מוצדקת, אבל אני חייב להיות שווה לאיש, ואיש לא חייב להיות שווה אלי !!!
כך שאין אימרה כזו. יש אידיאולוגיה קומוניסטית כזו שרצחה מעל מאה מיליון איש בדרך לשוויון! פי כמה ממה שרצחה אידיאולוגיית הגזענות, זה נבלה וזה טריפה.
להקים אנדרטאות ומוזיאונים ואתרי הנצחה לקורבנות השוויון-קומוניזם כמו שהוקמו נגד הגזענות-נאציזם.
קומוניסטים = בג'צ, התקשורת, מרצ, מפלגת העבודה, הקרן לישראל חדשה, בצלם, 'בוגדים' עכשיו, שוברים שתיקה, משרד המשפטים, הפיקוד הצבאי, פיקוד המשטרע, המרצים באוניברסיטאות…
= הדיקטטורה הבולשביקית
רק התקוממות עממית תביא שינוי ודמוקרטיה אמיתית.
רק התקוממות עממית יחזיר את השלטון לעם!
"התקוממות עממית" נשמעת לי כמו עוד ססמא קומוניסטית שחוקה.
ישנה סיבה נוספת שמר פרגר שוכח-ללא הכרת הרוע כשלעצמו לא ניתן לעקור אותו מהשורש ולכן הוא בהכרח ימצא דרך לחזור ולו בוריאציה חדשה.
בסרטון שבכתבה הוא מונה 6 סיבות מדוע הקומוניזם נתפס כטוב בעוד הנאציזם נתפס כגרוע אבל מפספס סיבה שביעית ומשמעותית: כי הנאציזם ניתן להצגה, באופן שקרי, כקשור לימין פוליטי.
היטלר היה כהגדרת מפלגתו לאומן-סוציאליסט ומכיוון שהאלמנט הראשון מוזהה כיום עם הימין הפוליטי, ניתן לעוות ולהדגיש אותו וכך לגרום להיטלר להיראות כימני. בניגוד לכך, אין דרך לעוות את לנין או מאו ולהראותם כימין פוליטי. לכן השנאת היטלר היא כלי מצוין להתנגחות בימין וכדאי לבעלי עמדות מסוימות לעשות אותה בעוד השנאתה קומוניזם רק עובדת נגדם.
למעשה, אם מספיק אנשים יתחילו לפתח את השנאה הראויה לקומוניזם ולסוציאליזם(היטלר, מוסוליני ושות' וכן הוגו צ'אבס ושות' הם דוגמאות מצוינות לכמה הסוציאליזם אינו טוב בהרבה)-אנשים עוד עלולים להבין שהבעיה היא בבסיס המשותף-ההגות של קארל מרקס. ועם זה השמאל בכלל לא יכול להרשות לעצמו לנסות להתמודד.
ישנה סיבה נוספת שמר פרגר שוכח-ללא הכרת הרוע כשלעצמו לא ניתן לעקור אותו מהשורש ולכן הוא בהכרח ימצא דרך לחזור ולו בוריאציה חדשה.
בסרטון שבכתבה הוא מונה 6 סיבות מדוע הקומוניזם נתפס כטוב בעוד הנאציזם נתפס כגרוע אבל מפספס סיבה שביעית ומשמעותית: כי הנאציזם ניתן להצגה, באופן שקרי, כקשור לימין פוליטי.
היטלר היה כהגדרת מפלגתו לאומן-סוציאליסט ומכיוון שהאלמנט הראשון מוזהה כיום עם הימין הפוליטי, ניתן לעוות ולהדגיש אותו וכך לגרום להיטלר להיראות כימני. בניגוד לכך, אין דרך לעוות את לנין או מאו ולהראותם כימין פוליטי. לכן השנאת היטלר היא כלי מצוין להתנגחות בימין וכדאי לבעלי עמדות מסוימות לעשות אותה בעוד השנאתה קומוניזם רק עובדת נגדם.
למעשה, אם מספיק אנשים יתחילו לפתח את השנאה הראויה לקומוניזם ולסוציאליזם(היטלר, מוסוליני ושות' וכן הוגו צ'אבס ושות' הם דוגמאות מצוינות לכמה הסוציאליזם אינו טוב בהרבה)-אנשים עוד עלולים להבין שהבעיה היא בבסיס המשותף-ההגות של קארל מרקס. ועם זה השמאל בכלל לא יכול להרשות לעצמו לנסות להתמודד.
מאמר שהיה מתאים לשנת 1951 (התש״יא) לא לשנת 2021 התשפ״א . הקומוניזם מת כבר 32 שנים
תספר את זה לסינים, היום המעצמה החזקה בעולם.
אירופה וכל העולם המערבי
בדרך למצב שהלבנים יהיו מיעוט
תחת שליטה של שחורים.מוסלמים.ערבים.
לטינים וכל מיני עמים שונים.
התרבות המערבית והדמוקרטית תיכחד
במקומה תגיע תרבות אחרת
שאינה דמוקרטית
אז כבר ההסטוריה לא תועיל כלום
קולקטיביזם במהותו הינו כופה יעיל וטבעי יותר מאשר אינדיבידואליזם. ועל כן, חברות אינדיבידואליסטית צריכות להשקיע משאבים רבים יותר במאבקן להשלטת ערכיהן.
בני אדם לא נולדו שווים, ואי אפשר להשוות ביניהם, זה אכזרי, זה אוטופי, זה מסוכן, זה לא מוסרי.
אני לא אפגע באיש בלי סיבה מוצדקת, אבל אני לא חייב להיות שווה לאיש, ואיש לא חייב להיות שווה אלי !!!
כך שאין אימרה כזו. יש אידיאולוגיה קומוניסטית כזו שרצחה מעל מאה מיליון איש בדרך לשוויון! פי כמה ממה שרצחה אידיאולוגיית הגזענות, זה נבלה וזה טריפה.
(לעורכים. נא רק לאשר תגובה זו, ולא השתיים הקודמות. תיקנתי פה משהוא חשוב ).