היעדר הכוח משחית: חוסר האחריות של יאיר לפיד

אצל פוליטיקאים שנמקים באופוזיציה מתנוונים חוש האחריות וההבנה כי למעשיהם יש השפעה ארוכת טווח. כך קרה ללפיד, הסבור כי הפוליטיקה היא בסך הכול משחק התבטאויות בתקשורת

מוכן להקריב את המדינה היהודית למען רווח פוליטי קצר טווח | יו״ר ׳יש עתיד׳ יאיר לפיד (צילום: קובי גדעון)

חוזרים ואומרים לנו שהכוח משחית. עקרון הפרדת הרשויות של המשטר שלנו בנוי על התובנה הזו. ישנם כאלה שאף טוענים שבשם הגבלת הכוח והשחיתות יש להגביל את כהונות ראשי הממשלות או נשיאי הרפובליקות. הבעיה בתזה הזו היא פשוטה – העובדות לא תומכות בה. לא רק שאורך הכהונה של ראשי ממשלות בישראל אינו חריג ביחס לדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות, אלא שמחקרים מראים שדווקא תחת הגבלת כהונה קיים תמריץ חזק יותר לשחיתות. יש בכך היגיון רב, שכן אם השמנת תתרחק עוד מעט מהחתול, ההזדמנות לחטוף אותה היא עכשיו או לעולם לא.

אך לא רק שהכוח לא תמיד משחית, לפעמים היעדר הכוח הוא זה שמשחית את הבריות.

עם כוח מגיעה אחריות. עם כוח שנמשך לאורך זמן מתפתח חוש לאחריות, הכולל את ההבנה שלמעשים שלנו יש השלכות ארוכות טווח. לפעמים השלכות כבירות. פוליטיקאי שנשאר בזירה הפוליטית עשרות שנים יכול לראות את ההשפעות של מהלכיו מהעבר על המציאות בהווה, ואת ההתפתחויות הבלתי צפויות שלהן. כך פוליטיקאים מפיקים לקחים ומפתחים ״טביעת עין״ שעוזרת לשפוט אירועים. אך כמו שמתפתח חוש אחריות בקרב פוליטיקאים דמוקרטיים שנבחרים לאורך זמן, כך מתנוון חוש האחריות של פוליטיקאים שנמקים באופוזיציה. מלבד בגין, אני סבור שהכלל תקף לרוב המנהיגים והמפלגות שהמתינו שנים רבות ללא אחריות מיניסטריאלית. פוליטיקאים שממתינים שנים רבות מדי בציפייה ובחוסר מעש מתחילים לחשוב שהפוליטיקה היא רק משחק נטול תוצאות והשלכות, ושרובו מתנהל בהתבטאויות בתקשורת.

יאיר לפיד למשל הוא דוגמא טובה לאיבוד חוש האחריות. עד לפני שנים בודדות לפיד הציג את עצמו כראש מפלגת המרכז בישראל וככזה שמתרחק מהקיצוניים שבשני הצדדים. אולם בשנתיים האחרונות הוא נראה לכל אזרח כמי שלא בוחל באף אמצעי כדי להשיג מטרות שאינן מכובדת בלשון המעטה. ב-2017 כתב לפיד מאמר בשם ״המרכז חוזר״ ובו הפסקה הבאה:

המרכז לא יוותר על הגאווה הלאומית האותנטית שלו (המבדילה אותו מן השמאל הקוסמופוליטי), אבל לא יבסס את הפטריוטיות שלו על שנאת זרים אלא על אהבת מולדת, על הכרה בחשיבות הדת למאמיניה ועל תמיכה בקהילות מקומיות. הוא יקפיד על זכויות המיעוט ועל סקרנות תרבותית (תכונה חברתית שאינה זוכה לשמץ מהכבוד הראוי לה), אך ידחה את הנרקיסיזם של הרב-תרבותיות, זו שפיטר ברגר הגדיר בפיקחות כ״כבוד עמוק לכל התרבויות מלבד זו שלך״. הוא ייאבק בטרור העולמי תוך הכרה בכך שההתמודדות עם אויב שאינו מכיר בחוקים מצריכה חופש פעולה ניכר לכוחות הביטחון, גם במחיר של פגיעה מידתית בזכויות אדם”.

כיום, לאחר מספר שנים באופוזיציה ואיבוד חוש האחריות, חותר לפיד בכל כוחו לשיתוף פעולה עם המרים שבאויבי ישראל. לפיד חפץ בציר פוליטי עם אלה שמתנגדים לזכותה ישראל להגן על עצמה מפי איומים ואף מתנגדים לזכותנו להתקיים; עם אלה שמתנגדים להסכמי הנורמליזציה עם מדינות ערב רק משום שישראל לא הפקירה את ביטחונה כדי להשיגם.

כמו כן, ויתר לפיד על הגאווה הלאומית שציין במאמר, על אהבת המולדת ועל המאבק בטרור. הרי מי אם לא אחמד טיבי אמר “אני גאה להיות חבר של יאסר ערפאת”, אותו ערפאת שגרם לרצח אלפי יהודים ואזרחים ישראליים. לפיד חותר לשיתוף פעולה עם מפלגה לא לגיטימית שיכולה לרוץ רק בגלל לקונה משפטית. שיתוף פעולה עם אזרחי ישראל הערביים הוא חשוב, אך לא זו הדרך. ׳הרשימה המשותפת׳ במתכונתה הנוכחית היא נזק וסכנה לערביי ישראל ולמדינת ישראל.

כמו שאובדן הערכת מרחקים עשוי לסכן אדם שקופץ מעל תהום, כך איבוד חוש האחריות עלול לסכן עם שלם. לא רק פוליטיקאים ״מאבדים את הראש״, לפעמים אפילו ציבור שלם נמשך אחרי משיחי שקר. ההרפתקאות של אריאל שרון המנוח, והסכמי אוסלו בהובלת יצחק רבין עליו השלום הן דוגמאות טובות לכך. יאיר לפיד מוכן להקריב את המדינה היהודית למען רווח פוליטי קצר טווח. אפשר רק לדמיין מה לפיד מוכן יהיה לסכן בשביל אהדה מהממשל האמריקני הנכנס או מהאיחוד האירופי. אתגרים רבים לפנינו ולא זו הדרך.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. שכחת דבר נוסף. האיש בור. אבל ממש. אין לו הבנה, לא בכלכלה, לא ביחסים בינלאומיים, לא בסדרי ממשל (בין שיאני ההיעדרות מהכנסת בכל שנותיו שם). כל כולו נער פוסטר.

  2. חבל שלא כל עם ישראל קורא כתבה זו, לצערי אנשים מתיחסים בקלות דעת לבחירה שלהם בקלפי ונוהים אחר פופוליזם ודמגוגיה מסוכנים.

  3. כמו אז כן עתה :

    כינון מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת
    החוקה קבעה כי המדינה היא רפובליקה, וכי הסמכות הפוליטית נובעת מהעם.
    לחוקה היו שתי מגמות : להינתק מהרוח היהודית ולשמור על אחדות הפולקלור השטעטעלי הסלאבוי-ז’ידי כיחידה מדינית ולא כאוסף של קהילות ויישובים מקומיים, בלי לבטל את המבנה הפדרלי של מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת.
    במסגרת המגמה הזו הוכרזו בחוקה עקרונות ליברליים, כדוגמת, שוויון בפני החוק, שמירת חירות הפרט, חופש הדיבור וכיוצא בזה. אלא שהיה פער גדול בינה לבין המציאות העגומה בפועל…

    מדיניות החוץ
    במשך התקופה הקצרה בה נוהלה הייתה מדיניות החוץ של מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת בבחינת מאמץ להתמודד עם תוצאות חוזה אוסלו, הן מן הבחינה המדינית, והן מן הבחינה הכלכלית – שכן מעבר לאובדן השטחים וקיצוץ הצבא, הטיל החוזה על המדינה נטל כספי עצום.
    על פי הוראות החוזה הוצהר כי מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת לבדה הייתה אחראית למלחמה, וכי עליה לשלם פיצויים על כל הנזקים שגרמה במלחמה. כמו כן נאלצה מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת להעביר אדמות ל…
    במקביל לניסיונות ההתחמקות מביצוע החוזה, ניסתה מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת לשפר את יחסיה עם שתי המעצמות הגדולות החדשות – ארצות הברית וברית המועצות – הן בשל מעמדן הבכיר והן בשל מעורבותן החלקית.

    המצב הפוליטי
    הבחירות היחסיות הביאו להתחזקות מפלגות קטנות ולפיצול פוליטי וחברתי.
    מפלגות רבות התנגדו לקיום רפובליקה במייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת ודגלו בשיטות אחרות. שני צידי המתנגדים – מהימין הלאומני עד לשמאל הקומוניסטי – לא בחלו גם באלימות וכך נוצרה אווירה אנטי דמוקרטית מעוררת פחד.
    כדי להחליט על פעולה כלשהי היה צורך בפשרה עם מספר רב של גורמים, כך שהפעולה הייתה לעיתים חסרת תוכן ותכלית.
    השמאלנים האשימו את הרפובליקה שהיא “קפיטליסטית חזירית”. לעומתם מפלגות הימין סברו שהרפובליקה סוציאליסטית ו”קומוניסטית” מדי.
    העובדה כי הגנרלים לא נאלצו להודות בתבוסתם בחוזה אוסלו ודומיו קיבלה משמעות עמוקה בעתידה של מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת.
    אף על פי שמספר החיילים בצבא הוקטן, הורגש מבחינה פוליטית כוחו של הצבא הדוחף ללאומנות. הגנרלים והלאומנים החזיקו בדעה כי הצבא לא הפסיד בשדה הקרב, ויכול היה לנצח בקרב אילולא נבגד מבית, רעיון שכונה הסכין בגב האומה, על ידי קבוצת הפוליטיקאים אשר חתמה על הסכם שביתת-הנשק, שכונו “פושעי אוסלו”.

    הרפובליקה נתקלה גם בהתנגדות מתוך מערכותיה – מבכירי הממסד, דרך פקידות המדינה, ואף מערכות החינוך והמשפט – הן היו רגילות למסורת הפיאודלית ממנה הגיעו הסלאבוי-ז’ידים ותרבותם השלטונית האוסט-יודנראטית שאיישו את המערכות הללו ולכן לעיתים קרובות היו אנטי-דמוקרטיות.

    מפלגות המרכז והשמאל לא התאחדו נגד כוחו העולה של הימין.
    הם גם לא התאחדו נגד כוחה של המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית.
    מצבה הכלכלי של מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת והאבטלה הקשה גרמו לכך שהנאציונאל סוציאליסטים, ששלהבו את ההמונים ברגשות פטריוטיים ולאומיים היו המפלגה השנייה בגודלה. ב… הפכה המפלגה הנאציונאל סוציאליסטית לגדולה במפלגות (37% בכנסת). שאר המפלגות לא השכילו ליצור אופוזיציה מאוחדת נגדם.

    המצב החברתי והכלכלי
    מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת חסרה מעמד בינוני-בורגני יציב, שמהווה משענת לדמוקרטיה, כיוון שנחלש מהמשבר ומהאינפלציה.
    בנוסף, החברה הסלאבוי-ז’ידית חייתה תחת מסורת פיאודלית של מאות שנים שחרצו בנשמתה את אותותם בצליפות פרגול ושוט, מסורת שלא הייתה יכולה להמחק ב-75 שנות סמי-דמוקרטיה אוסט-יודנראטית.
    בעקבות סילוק קינג-ביבים חלה אי יציבות בדפוסים והערכים השמרניים של הישראלי הפשוט.
    מיתוס המלחמה, “פולחן החייל המת” שמהווה חלק מהתרבות הסלאבוי-ז’ידית הניאו-קתולית לאורך הדורות, דווקא התחזק בעקבות התבוסה וגרם לריאקציה – שאיפה לחזור לעבר, לשלטון היחיד והלאומנות הכלל סלאבוי-ז’ידית.

    המכה הבאה הייתה המשבר הכלכלי העולמי. כתוצאה מכך, בכל העולם חברות פשטו את הרגל, בעקבותיהם בנקים פשטו את הרגל, אנשים איבדו את חסכונותיהם. אבטלה ורעב פשטו בעולם, וממשלות עמדו חסרות אונים נוכח התמוטטות כלכלת העולם.

    הכלכלה של מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת הייתה רגישה יותר, והייתה תלויה ברובה על סחר חוץ ויצוא שאף מדינה לא רצתה בו כרגע.
    התמוטטות המשק האמריקאי פגעה במיוחד במייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת, מפני שתמיכתו והשקעתו הנמשכת שם תרמו את עיקר הצמיחה למשק האוסט יודנראטי מבוסס "תרבות השנורר" אותה הביאו משטעטעליהם.

    במייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת החלו פיטורין נרחבים של עובדים.
    בנקים בכל רחבי המדינה פשטו את הרגל באבדם את כל חסכונותיהם של התושבים.
    האינפלציה שוב הרקיעה שחקים, מקשה על האזרחים לקנות מזון.
    כך כמעט בן לילה אורח החיים של אזרחי מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת, בני המעמד הבינוני, השתנה ללא שהייתה להם כל שליטה על מהלך האירועים.
    השפל הגדול החל והאנשים הוטלו אל תוך עוני ומסכנות.
    האנשים החלו לחפש פתרון, “כל פתרון למצב”.

    המצב התרבותי
    הקשיים הכלכליים הביאו לפריחת תרבות הדוניסטית סוערת.
    העם – הן המעמד הנמוך והן הגבוה – קיוו לברוח מבעיותיהם היומיומיות לבידור והוללות לילית.
    באדריכלות הייתה זו תקופת התפתחותו של סגנון הבאוהאוס הייחודי, אשר, בין היתר, מקנה ל”עיר הלבנה” בתל אביב את חדשנותה וייחודה והביא להכרזה על שימורה כ”עיר מורשת תרבות עולמית” בידי ארגון אונסק”ו.
    היה זה פרץ של יצריות אשר נבע מרווחה ותקופת רגיעה-יחסית ממושכת, שאפשרו מבט לעבר חוויות העבר הקשות – המלחמה והתבוסה שבעקבותיה, המאבק המעמדי האלים בין השמאל והימין לאחר המלחמה, אי הביטחון האישי והכלכלי בימי האינפלציה הגבוהה, השחרור האישי והפוליטי לעומת החברה היהודית הדתית הנוקשה והנוטה לפוריטניות.

    סופה של הרפובליקה – עליית “הטר”ש הצ’כי” לשלטון
    השפל הגדול גרם לפילוג בין המפלגות, דווקא כאשר נדרשה אחדות לפתרון הבעיות שהיו גדולות מכפי מידתה של כל מפלגה בודדת.
    האנשים כבר היו עייפים מכל המצב הפוליטי ומכל הסבל, העוני והרעב. הם פנו לפתרונות קיצוניים – המפלגה הנאציונאל סוציאליסטית. היא קיבלה מעל 20 מנדטים, ובכך הפכה למפלגה השנייה בגודלה. הדבר הוביל להתחזקות התעמולה הנאציונאל סוציאליסטית וסיסמתה “העבודה משחררת” ברחבי מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת.

    “במינוי הטר”ש הצ’כי לראש הממשלה, מסרת את ארצנו הקדושה לאחד הדמגוגים הגדולים בכל הזמנים. אני מנבא לך שאיש רע זה יוביל את מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת לתהום ויגרום לחורבן אומתנו. הדורות הבאים יקללו אותך בקברך על פעולתך זו”
    כתב אז גנרל 0 לנשיא.
    גנרל 0 ידע על מה הוא מדבר. רק כמה שנים לפני מינויו של הטר”ש הצ’כי לראש הממשלה, עמדו גנרל 0 והטר”ש הצ’כי כתף אל כתף בניסיון המרידה המכונה “הפוטש במזנון הכנסת”. גנרל 0 היה אז מפקד הצבא לשעבר, והמועמד החליפי לראשות הממשלה. הטר”ש הצ’כי היה אז אך פרזנטור ותועמלן נודד ממוצא מפוקפק, איש ללא שם וללא מקצוע. מאז עמד גנרל 0 היטב על טיבו של הטר”ש הצ’כי, ומכתבו לנשיא היה מבוסס על ניסיונו האישי המר.
    ואכן, בתוך מספר חודשים פירק הטר”ש הצ’כי את היסודות הדמוקרטיים והליברליים. מתה מייד אין אוסט יודנראט פרום ניאו נאצרת, קם האח הגדול…

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%A8

  4. לפיד הוא סוכן זר של המפלגה הדמוקרטית (האנטישמית) של אובמה חוסיין וביידן!
    לא סתם הוא טס לארה״ב לפגוש את אובמה וביידן.
    לא סתם הוא מתנהג כמו ביידן ויושב במרתף.
    לא סתם הוא מתכנן לגנוב את הבחירות.
    הוא אויב של ישראל וכל העם היהודי!
    ————————————————————
    מנכ״לית ועדת הבחירות עו״ד אורלי עדס: בגלל ההיערכות לקורונה, חל שינוי בחלק מהמיקום של הקלפיות ויתכן מאד שאחדים מאיתנו יצביעו בקלפי אחרת, שונה מזו שהתרגלנו ב-3 המערכות האחרונות.
    ————————————————————
    האם ח”כ אלעזר שטרן מעכב פרסום דוח נגד ועדת הבחירות?
    בין דוחות הממתינים לאישורו של שטרן לפרסום נמצא דוח העוסק בביקורת על תפקוד ועדת הבחירות המרכזית במערכות הבחירות האחרונות • לדברי גורמים הבקיאים בפרטים – שטרן מנסה לעכב את פרסום הדוח עד לאחר יום הבחירות
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001363605

  5. להבדיל הבדל גדול אבל גם בגין בזמנו על מנת להגיע ביום מן הימים לשלטון חבר לכמה מפלגות המרכיבות את 'הליכוד' ולצורך כך במצע שלהם רק מפלגתו של בגין התחייבה לשתי גדות לירדן מה שכמה שנים לאחר מכן גם ירד לגמרי מהמצע (קיים היום אחד כזה בכלל?).
    אני לא חושב שירדה מבגין תחושת האחריות לאורך כל שנותיו באופוזיציה (והיום כמעט שלושה עשורים כאלו) אבל גם אצלו ירדו דברים שהיו חשובים לו..
    אין ספק שהאופוזיציה משפיעה על יושביה

    1. תיקון: בשני המקרים (ובעוד רבים דומים) חשפו פוליטיקאי האופוזיציה מה חשוב להם ועל מה הם מוכנים להתפשר ומי השותפים המועדפים עליהם.
      אגב, גם בקואליציה נוהגים פוליטיקאים להתפשר במסגרת הסכם קואליציוני באופן דומה.

  6. מרצ,העבודה,יש עתיד, ליברמן, כחול לבן,תקווה חדשה מארגנים הפגנת ענק בבלפור שלושה ימים לפני הבחירות.

    כלל ארגוני המחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו נערכים להפגנת ענק משותפת מול מעון ראש הממשלה שברחוב בלפור בירושלים במוצאי שבת, 20 במרץ, שלושה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-24.
    XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

    קריאה לכל הימין החילוני, מסורתי, ודתי להגיע להפגנה נגד הבולשביקים האנטישמים!!!

  7. גורמים בירדן: לפיד וברק פעלו מול המלך עבדאללה כדי לטרפד טיסת נתניהו לאמירויות
    בכיר ברבת עמון מסר כי "גורמים ישראלים בכירים במערכת הפוליטית וגורמים ביטחוניים לשעבר פעלו בנושא בעקבות ביטול ביקור הנסיך אתמול בהר הבית" • בינתיים, ההדורים מול ירדן יושרו אך הביקור באבו דאבי של ראש הממשלה בוטל מפאת לוח הזמנים

  8. ללא ספק צריך רפורמה שתיצור פה אחריות.
    אופציה א׳ היא אימוץ ההצעה של פייגלין לממשלה של 120 מנדטים עם חלוקת תיקים לפי מספר מנדטים(כשיש תיקים ששווים יותר), ללא הסכם קואליציוני ועם קואליציה-אופוזיציה שנוצרות פר הצעת חוק.

    אופציה ב׳-להגדיר בחוק שתפקיד יו״ר האופוזיציה הוא לשמור שהמיעוט יכבד את דעת הרוב ולא ישבור את הכלים ולקוות שהתקשורת תדרוש ממנו את האחריות המתבקשת.

  9. לפיד מנסה לרמות את כולם- לא מרכז אלא שמאל קיצוני! עדר ה0מאל. אין אידיאולוגיה אמתית חוץ משנאה אז הם נלחמים באדם. השמאל עוד לא הבינו עד עכשיו שהימין בוחר בביבי כי הוא משרת את האינטרסים של הימין בצורה הכי טובה- מדינה יהודית, לאומיות יהודית, שמירה על מסורת עם ישראל והדת היהודית ומעמד התורה, תמיכה בהתנחלויות וכיבוש ארץ אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ארץ ישראל השלמה, עידוד עלייה, שימור הסמכות לרבנות והתנגדות לסטיות של הלהט"ב וכד'. השמאל בטיפשותם מנסים להזיק לתדמית של ביבי ולפקפק בו, ביושרתו או בנאמנותו כלפי המדינה, והם לא מבינים שאף איש ימין לא באמת קונה את זה- לא משנה כמה שמאלני ישכנע ימני- לימני יש אידיאולוגיה יהודית מובהקת. זה פשוט פתטי ששמאלני שרוצה להתיר משכב זכר ונישואים גאים בא לשכנע ימני שביבי לא טוב והוא הורס את המדינה- חחח חמודי אתם אלה שמנסים להרוס את המדינה עם כל התועבות שלכם, והכפירה, ושאר האיכס של השמאל שכולל חוסר נאמנות, בגידה, ניסיון לחבור לאויבים. מי שמתנגד לביבי פשוט רוצה דברים הפוכים מהימין- וזה לא קשור לביבי, אלא קשור לחוסר החיבור של השמאל ליהדות, לתורה, לערכים של עם ישראל. השמאל כופר באתוס המכונן של מדינת ישראל כמדינה יהודית ומנסה לעקור את הזהות והמסורת הדת והתרבות היהודית מהמדינה ולהפוך אותה למדינה ליברלית עפ"י תרבויות הגויים. לבסוף יש פה 2 מחנות ודעות: כאלה שרוצים מדינת ישראל יהודית אמיתית, ויש את כל השאר שזמנם במדינת היהודים גם ככה שאול. כל שאר הדעות שמנסות להציג תמונה פוליטית אחרת- טועים ומפספסים את המלחמה האמיתית- המלחמה של עם ישראל היהודי בכפירה.