אסון פרשת גארה

הכישלון הצבאי הטורקי, הוצאת 13 החטופים להורג וניסיונות הטיוח של ארדואן מרכיבים כולם את אחד מהרגעים האפלים בהיסטוריית הסכסוך הטורקי-כורדי

ניסה למכור לאזרחים סיפור על ניצחון מופלא? | ארדואן (צילום מסך)

"פרשת גארה" שכללה ניסיון חילוץ אסוני במטרה לשחרר 13 בני ערובה שהוחזקו בידי מפלגת ה-PKK הכורדית בצפון עיראק, תיזכר הן בידי הטורקים והן בידי הכורדים כאחד מהרגעים האפלים בהיסטוריה של שני העמים. המבצע תוכנן באופן גרוע מראשיתו, ככל הנראה בשל לחץ מצד פוליטיקאים לספּק ניצחון שירשים את הציבור. התוצאה האומללה הייתה רצח בדם קר של כל 13 בני הערובה, יחד עם מותם של שלושה חיילים טורקים שלקחו חלק בניסיון החילוץ.

בשנים 2015 ו-2016, אנשי ה-PKK  חטפו 13 חיילים, שוטרים ופקידי ממשלה טורקים. הממשלה באנקרה הטילה איפול תקשורתי מלא על החטיפות כדי לא להיתפס כחלשה בשנות הבחירות, והעם הטורקי למד עליהן רק כאשר חברי פרלמנט מן האופוזיציה הגישו שאילתות בנוגע לגורל החטופים. עד לחודש שעבר נראה היה כי החטופים נשכחו כליל מן השיח הציבורי בטורקיה, מלבד כמובן המשפחות שעדיין קיוו לראות שוב את יקיריהן.

אך ב-8 בפברואר הנשיא הטורקי ארדואן נשא נאום בו סיפר לאומה כי צפויות בקרוב “חדשות טובות” בעניין, בעזרת האל. בעבר עלו שמועות לגבי סיום מוצלח למשבר החטופים כאשר שר ההגנה חולוסי אקאר ביקר בארביל, בירת חבל כורדיסטן בעיראק. האם הוא ניסה לקדם את שחרור החטופים דרך הכורדים העיראקים הידידותיים לטורקיה המחזיקים אולי במנוף על ה-PKK?

אלא שהחדשות שהגיעו בסופו של דבר היו רחוקות מלהיות טובות. בשעות הבוקר המוקדמות של ה-10 בפברואר, חיל האוויר הטורקי פתח במתקפה נגד מטרות בחבל גארה שבצפון עיראק, שם על פי דו"חות המודיעין הוחזקו החטופים במערות. היה זה האות לפתיחת מבצע 'טופר הנשר 2'. בשעה 4:55, לאחר שעתיים של הפצצה אווירית, מסוקים טורקיים הנחיתו בשטח עשרות לוחמים מן היחידה המיוחדת לחילוץ והצלה (MAK).

אלא שעל הקרקע בגארה הם נתקלו בטריטוריה קשה ולא-מוכרת המורכבת בעיקר מסלעים, צוקים והרים. בהיתקלות הראשונה לאחר הנחיתה נהרגו שני קצינים טורקים וחייל נוסף. באותה שעה הגיעו למרכז הפיקוד של גבול טורקיה-עיראק שר ההגנה אקאר ומפקדים בכירים אחרים. בשעות הצהריים למחרת השר סיפר לתקשורת כי 48 מטרות נפגעו בתקיפה האווירית ו-53 מחבלים חוסלו או נלכדו. לא היה שום אזכור לגבי בני הערובה.

בשלב הזה הציבור בטורקיה היה בטוח כי מדובר בעוד פעולה שגרתית יחסית נגד ה-PKK מעבר לגבול. הם עדיין לא ידעו כי המבצע לחילוץ החטופים וחילופי האש בשטח נמשכו עוד ארבעה ימים תמימים, כאשר ב-14 בפברואר אקאר תיאר את המטרות כ”חיסול הטרוריסטים, הבטחת השקט בגבול והתערבות לטובת החטופים”. רק בתדריך שנתן בהמשך הרמטכ"ל יאשר גולר התבררו הפרטים המלאים על כישלון המבצע.

הוא פתח ואמר כי ב-12 בפברואר הכוחות אכן הגיעו למערה באזור גארה בה הוחזקו חטופים. באותו ערב, אחד מראשי ה-PKK בשטח בשם עוסמאן אסר הסגיר עצמו לטורקים וסיפר לשוביו כי כל 13 בני הערובה הוצאו להורג בידי אנשיו שבמערה. לוחם PKK נוסף שנשבה מאוחר יותר אישר כי החטופים נרצחו ביריות מטווח אפס כאשר המסוקים הטורקיים נחתו בגארה. ההוראה הגיעה היישר ממנהיג ה-PKK קמוראן עטמאן.

על פי הדיווח הרשמי, הכוחות הטורקיים בשטח למדו על דבר ההוצאה להורג של כל החטופים רק 36 שעות לאחר שהתרחשה בפועל. מאותו הרגע השתנתה מטרת המבצע לחילוץ הגופות והמשך ההתקפה נגד קיני ה-PKK. הרמטכ"ל גולר תיאר את שארית המבצע כ”קשה במיוחד… בתוך מערות אפלות מלאות בביצורים ומטעני נפץ”. לבסוף חולצו גופות החטופים בהצלחה.

שאלות קשות

בהיסטוריה הקרובה של טורקיה נרשמו כמה משברים שכללו חטיפת בני ערובה אך זכו לסוף משמח יותר. בשנת 1996 חבר הפרלמנט פתהוללה ארבש ניהל משא ומתן מוצלח להשבת שמונה חיילים טורקים שנחטפו בידי ה-PKK. ב-2015 ארגונים הומניטריים הגיעו להסכמה עם ה-PKK על שחרור עשרים קציני מכס שנחטפו באזורי הגבול, ושנתיים קודם לכן שוחררו שני חיילים אחרים מהשבי. ב-2014 הממשלה הגיעה להסכם עם דאע"ש לשחרור 49 חטופים ואנשי ממשל שנשבו בקונסוליה הטורקית במוסול אשר בצפון עיראק.

אלא שכעת, לאחר הכישלון המחפיר בגארה ורצח החטופים, עולות שאלות קשות מאוד. האם הצבא הטורקי היה תחת לחץ מצד הנשיא ארדואן שביקש למכור לאזרחים סיפור על ניצחון מופלא? האם דו"חות המודיעין מן השטח היו מפורטים מספיק והאם ניתן לכוחות מספיק זמן כדי להתכונן למבצע מסוכן כזה?

הגנרל לשעבר אחמט יבוז אמר כי “הצבא הטורקי לא ביצע פעולה כזו מורכבת בעבר”, והוסיף כי “לאחר שהממשלה המתינה שש שנים לשחרור החטופים, היא הייתה יכולה להמתין עוד קצת ולוודא שהחילוץ נערך בתנאים בטוחים יותר או בשיטה אחרת”. ואכן נראה כי היו פגמים קשים ועמוקים בתכנון המבצע.

ככל הנראה, היחידות המיוחדות נחתו בשטח 38 שעות לאחר שהמבצע כולו נפתח במתקפה האווירית. בכך נפגע אחד המרכיבים החשובים ביותר בכל ניסיון של חילוץ בני ערובה: אלמנט ההפתעה. לאנשי ה-PKK ניתנו יומיים שלמים להתכונן למתקפה קרקעית ולהחליט כיצד לנהוג בחטופים.

בסיכומה של הדרמה ולאחר שהתגלו התוצאות המרות, הנשיא ארדואן בחר להפנות את האצבע לשלל אשמים בכישלון: מפלגות האופוזיציה בטורקיה ומפלגות פרו-כורדיות, פוליטיקאים כורדים שונים ואפילו ממשל ביידן עליו מתח ארדואן ביקורת בשל המשך הפעילות הצבאית האמריקנית יחד עם הכורדים בסוריה. כמובן, אם לסיפור היה סוף אחר ושמח יותר, ארדואן היה ממהר לקחת לעצמו בלבד את כל הקרדיט להצלחה.


בוראק בקדיל הוא עיתונאי טורקי ועמית במכון Middle East Forum. גרסה מלאה של המאמר התפרסמה לראשונה במסגרת סדרת ׳מבט מבס״א׳ מבית מרכז בגין סאדאת.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. לכורדי הממוצע במזרח יש 4 ילדים ו16 נכדים.
    לטורקי הממוצע באיסטנבול ואיזמיר יש בממוצע ילד וחצי ו 2.25 נכדים.

    הכורדים שהיו 10% הם היום 30%.