על מנהיג לדעת עם אילו קרבות ניתן להמתין ועל אילו קרבות אסור לוותר. מי שינסה לנצח בכל הקרבות יפסיד את המלחמה
אין זה המבקר שנחשב; לא האדם שמפנה את תשומת הלב למעידותיו של הלוחם, או מעיר כיצד איש העשייה יכול היה לעשות טוב יותר. ההערכה שייכת לאדם שממש נמצא בזירה, אשר פניו מוכתמים באבק וזיעה ודם; אשר חותר בגבורה”.
(תיאודור רוזוולט).
להעביר ביקורת זה קל, להמתין למעידות ולהצביע עליהן זה פשוט. אך כדי להוביל את מדינת ישראל בביטחון ושגשוג באמצעות ממשלה בה כל מפלגה היא לשון המאזניים דרושה מנהיגות אמיתית.
בניגוד לקואליציה הנדרשת לחיבורים ולפשרות, האופוזיציה בנויה על בידול והקצנה. אין צורך לוותר על מאום, רק לשכנע מספיק מצביעים שהמפלגה שלך תהיה היחידה שתקבל הכול ולא תיתן כלום בתמורה.
ראש הממשלה לוי אשכול הסביר את סוד הצלחתו: “אני מתפשר ומתפשר עד שאני משיג את מה שאני רוצה”. החוכמה היא לדעת עם אילו קרבות ניתן להמתין ועל אילו קרבות אסור לוותר, אך מי שינסה לנצח בכל הקרבות יפסיד את המלחמה.
לפני שש שנים עמדנו בפני נשיא אמריקני דעתן אשר היה נחוש לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני עם הסכם שלום הכולל את זכות השיבה ושתי מדינות. כספים רבים הושקעו על ידי הממשל עצמו בהטיית הבחירות בישראל. לו המזימה הייתה מצליחה ובוז׳י הרצוג היה מקים ממשלה, היו נכפים על ישראל הסכמים שהיו גורמים לאוסלו להסמיק מבושה.
למזלנו, בנימין נתניהו ניצח את הבחירות והוביל את ישראל לחוף מבטחים מבלי למסור מטר אדמה ומבלי לשלם מחיר מדיני. בין פשרה לפשרה נתניהו גם הצליח לשנות את דעת הקהל בארצות הברית נגד הסכם הגרעין האיראני ולהפוך את מדינת ישראל למעצמת גז אזורית עם כלכלה משגשגת המובילה הסכמי סחר בינלאומיים.
עברו כמה שנים וממשל אובמה התחלף בממשל דונלד טראמפ, אחד מהממשלים האמריקניים האוהדים ביותר שהיו למדינת ישראל. שמונה הסכמי שלום (ארבעה שנחתמו ועוד ארבעה שתוכננו להיחתם) וסיפוח יהודה ושומרון נרקמו כמלאכת מחשבת, נותר רק להקים ממשלה ימנית ולחתום. אבל הימין החליט שהוא מפסיק להתפשר והחל מתפצל לעוד ועוד תתי-מפלגות המסרבות להתאחד אחת עם השנייה והובילו לסוף טראגי ידוע מראש.
בנט ופייגלין לא עברו את אחוז החסימה והפילו את המחנה הלאומי. שנה יקרה מפז לצד דונלד טרמפ הוחמצה, סיפוח יהודה ושומרון ירד מהפרק ומשמונה הסכמי שלום ניצלו בקושי רב ארבעה. הימין קיבל שיעור חשוב על פילוג מול אחדות, על הקצנה מול פשרה.
ישראל היא מקום טוב לחיות בו. המדינה הראשונה בעולם לנצח את מגפת הקורונה ולחזור לחיים. העשור האחרון היה העשור הטוב ביותר מבחינה ביטחונית. הכלכלה יציבה ומשגשגת. הבידוד המדיני התחלף בעוצמה וישראל כבר מדברת בגלוי על נורמליזציה עם העולם הערבי.
האם זה אומר שבנימין נתניהו חף מביקורת? ודאי שלא. תחת שלטון נתניהו מערכת המשפט צמחה לממדים מבהילים וקיבלנו יועמ״ש המסתתר מאחורי צו איסור פרסום בעודו מחזיק מדינה שלמה בגרון. דרוש גם טיפול בהול ומיידי להחזרת המשילות בצפון ובנגב וקיצוצים נרחבים במגזר הציבורי המעמיס על המגזר הפרטי.
האם בדיעבד נכון היה לשנות את סדר הקרבות ולחיות לצד איראן גרעינית ומדינה פלסטינית? האם נכון היה לוותר על ארבעה הסכמי שלום היסטוריים והסכמי סחר עם הודו, דרום אמריקה ואפריקה? חד משמעית לא. בזכות העוצמה המדינית שבנה בנימין נתניהו מול אירופה, רוסיה ושאר מעצמות העולם, הוכרע הוויכוח האידיאולוגי לטובת הימין.
אם המחנה הלאומי חפץ חיים, עליו לבחור האם הוא רוצה להעניש או לתקן. להתעלם מהיכולות וההישגים של ראש הממשלה בנימין נתניהו אשר הפכו את העשור האחרון לעשור הטוב ביותר של מדינת ישראל, ולהחזיר לקדמת הבמה את השמאל של תמר זנדברג ומירב מיכאלי בראשות יאיר לפיד – תהיה התאבדות אידיאולוגית עם השלכות עליהן נשלם עוד שנים רבות.
חוק הלאום, רפורמות במערכת המשפט, טיפול בבעיית המסתננים, תוכנית כלכלית אחראית להמשך תנופת היציאה ממשבר הקורונה, החזרת המשילות בצפון ובנגב ועמידה איתנה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל למרות המחלוקות הקיימות מול הממשל האמריקני – אלו הקרבות אותם יש לנצח בשנים הקרובות.
מי שחושב שניתן לנצח את הקרבות הללו באמצעות חבירה של נפתלי בנט וגדעון סער למפלגת ׳העבודה׳ ול׳מרצ׳, באמצעות ממשלה הכוללת את ׳יש עתיד׳ ו׳כחול לבן׳ – טועה. יש לימין הזדמנות היסטורית לסיים את המסע שהחל לפני קצת יותר מעשור בניצחון גורף. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות ממשלת ימין אמיתית ולא מתפצלת.
זכרו: בדיוק כפי שחצי אמת היא שקר, ממשלה אשר רק חציה ימין היא בפועל ממשלת שמאל.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
לנתניהו יש כישורים רבים ותרם רבות לעם ישראל אבל שיתוף פעולה עם כל הימין הוא ממש לא אחד מהתכונות שלו. ביבי משקיע מרץ רב בהתקפות נגד בנט – דבר הפוגע במחנה הלאומי כולו. ביבי פעם אחר פעם מוסר תפקידי מפתח לאנשי שמאל מציפי לבני עד אהוד ברק (וזכור לרע התחינות שלו לשלי יחימוביץ' שתצטרף לקואלציה ולמזלינו היא סרבה) אבל את שותפיו מימין הוא תמיד זורק לשוליים.
והנה הוכח כמה אתה מדבר שטויות:
כשנתניהו סוף סוף נוצרה הזדמנות להשלים 61 בלי מפלגות המרכז הוא באמת כבר לא מיהר לפנות אליהם והראשון שקיבל ממנו שיחה היה סמוטריץ׳!
ומהדמיון לעובדות. ב2009 היה לימין 61 בלי מפלגות שמאל מרכז אבל נתניהו הכניס את ציפי לבני וזרק לשותפיו מימין תפקידים שוליים. ב2013 היה לימין 61 בלי מפלגות שמאל מרכז ונתניהו זרק את הרב יצחק לוי למקום שולי לטובת אהוד ברק. גם כשנתניהו התחנן ליחימוביץ' היה אז לימין 61 בלי שום שמאל מרכז.
נתניהו נאלץ להכניס את מפלגות המרכז במחיר יקר כי הוא מתחרה עם מפלגות השמאל על הצטרפותן. לא כי הוא רוצה.
ואגב, ממה שראיתי סביבי תומכי בנט תוקפים את נתניהו הרבה יותר. ואגב, שים לב שנתניהו בהחלט מסכים להכניס את בנט כשר בעוד בנט מסרב לקבל את זהות המועמד שזכה ברוב קולות הגוש לתפקיד נציג גוש הימין לראשות הממשלה(זו ממש אופנה בגוש הימין כיום לערער על זה)-אז מי פוגע באחדות הגוש?
דוד
עדר ה0מאל. אין אידיאולוגיה אמתית חוץ משנאה אז הם נלחמים באדם. השמאל עוד לא הבינו עד עכשיו שהימין בוחר בביבי כי הוא משרת את האינטרסים של הימין בצורה הכי טובה- מדינה יהודית, לאומיות יהודית, שמירה על מסורת עם ישראל והדת היהודית ומעמד התורה, תמיכה בהתנחלויות וכיבוש ארץ אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ארץ ישראל השלמה, עידוד עלייה, שימור הסמכות לרבנות והתנגדות לסטיות של הלהט"ב וכד'. השמאל בטיפשותם מנסים להזיק לתדמית של ביבי ולפקפק בו, ביושרתו או בנאמנותו כלפי המדינה, והם לא מבינים שאף איש ימין לא באמת קונה את זה- לא משנה כמה שמאלני ישכנע ימני- לימני יש אידיאולוגיה יהודית מובהקת. זה פשוט פתטי ששמאלני שרוצה להתיר משכב זכר ונישואים גאים בא לשכנע ימני שביבי לא טוב והוא הורס את המדינה- חחח חמודי אתם אלה שמנסים להרוס את המדינה עם כל התועבות שלכם, והכפירה, ושאר האיכס של השמאל שכולל חוסר נאמנות, בגידה, ניסיון לחבור לאויבים. מי שמתנגד לביבי פשוט רוצה דברים הפוכים מהימין- וזה לא קשור לביבי, אלא קשור לחוסר החיבור של השמאל ליהדות, לתורה, לערכים של עם ישראל. השמאל כופר באתוס המכונן של מדינת ישראל כמדינה יהודית ומנסה לעקור את הזהות והמסורת הדת והתרבות היהודית מהמדינה ולהפוך אותה למדינה ליברלית עפ"י תרבויות הגויים. לבסוף יש פה 2 מחנות ודעות: כאלה שרוצים מדינת ישראל יהודית אמיתית, ויש את כל השאר שזמנם במדינת היהודים גם ככה שאול. כל שאר הדעות שמנסות להציג תמונה פוליטית אחרת- טועים ומפספסים את המלחמה האמיתית- המלחמה של עם ישראל היהודי בכפירה.
כמה תזכורות:
1. נתניהו הוא אתיאיסט גמור, כופר. מחלל שבת, בועל נידות, זולל נבלות וטרפות. בור ועם הארץ גמור ביהדות, אין לו שום חזון יהדותי. הוא גוי ממוצא יהודי, שמנפנף בדגל של לאומיות מהסוג החילוני המוכר והמוגדר במדע מדינה אין זו לאומיות מהסוג הייחודי של עם ישראל – לאומיות שהיא תולדה של יהדות המחויבת למצוות.
2. לנתניהו אין כל חזון יהדותי. הוא חילוני ליברל מובהק, שאמנם מחזיק בדעות לאומיות בפרספקטיבה החילוניתמדעית של המושג, כהמשך טבעי של ז'בוטינסקי, שאף הוא היה אתיאיסט גמור, ליברל ולאומי באותו אופן. ההבדל בין שני האישים הוא בכך שז'בוטינסקי בעל ההדר היה אדם ומנהיג אותנטי וישר דרך, מה שלחלוטין אי אפשר להגיד על נתניהו.
3.את נתניהו לא מענין באמת שום דבר חוץ מהאמביציה האישית וטובתו האישית. הוא ישנה ואפילו יקריב כל דבר למען הענין האישי שלו. חיזוריו הפאתטיים אחרי מנסור עבאס היום הם דוגמה לכך, והיא לא הראשונה וגם לא האחרונה.