רון דה-סנטיס הוא ההבטחה הגדולה של הימין האמריקני

מושל פלורידה נראה כמו ההימור הרפובליקני המשתלם ביותר לקראת הבחירות ב-2024, וכראיה לכך הוא כבר הפך למטרה מרכזית בתקשורת השמאל

רזומה חלומי עבור מועמד רפובליקני לנשיאות | מושל פלורידה רון דה-סנטיס (קרדיט: ויקיפדיה)

המאמר התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו', אנו מודים להם על הרשות לתרגמו.


שילוב ההיסטריה והעוינות בו מתייחסת התקשורת האמריקנית למושל פלורידה רון דה-סנטיס יכול ללמד הרבה את מי שחשב שמקור המתקפה האכזרית והמתמשכת שספג דונלד טראמפ הוא רק באופיו המוחצן של הנשיא לשעבר.

טראמפ אכן היה ייחודי במובנים מסוימים, אך תגובת התקשורת אליו הייתה דומה כתמיד: כל איש ימין מצליח או כל דמות ידועה שאומרת דברים ימניים הופכים מיד לאיום קיומי. לא תמצאו בסיקור התקשורתי ניסיון לאזן בין היתרונות והמגרעות של דה-סנטיס. להפך: ככל שהמושל ייתפס כמנהיג עתידי של המפלגה הרפובליקנית, כך יש להתייחס אליו כאויב הציבור מספר אחד. עבור הפרשנים והכתבים עונת הציד כבר החלה, והיא תישאר כך עד שהאיום ינוטרל בהצלחה. לכן אל תתפלאו אם יתחילו מהדורות החדשות וכותרות העיתונים לספר לנו בקרוב מדוע דה-סנטיס הוא אפילו גרוע יותר מטראמפ.

אך זו אותה עוינות בדיוק שהפכה את דסנטיס לשם מוכר ברמה הלאומית. נראה שהוא ניזון מהבוז שנשפך לכיוונו מהתקשורת. עבור אנשי ימין אמריקנים, ניסיון החיסול שנעשה לו באמצעות תחקיר כושל וכוזב בתכנית '60 דקות' הוא סוג של עיטור גבורה אותו יש לענוד בגאווה על החזה. דה-סנטיס ספג אש כבדה ולא רק הצליח לשרוד, אלא אפילו השליך בחזרה כמה רימונים לתוך שוחות היריב.

הוא משיב מלחמה. מבחינה זו ההשוואות לטראמפ ברורות, אך המקרה של דה-סנטיס מזכיר שמות כמו כריס כריסטי ורודי ג'וליאני, שני פוליטיקאים שבנו לעצמם שם גם בזכות מדיניות מוצלחת אך גם (ואולי בעיקר) בשל גישה לוחמנית מול התקשורת. שניהם נעלמו מזמן מן הזירה, אך זו אינה סיבה שלא להתלהב מהסיכויים של דה-סנטיס במרוץ למועמדות הרפובליקנית של 2024. עד הבחירות הבאות יזרמו הרבה כותרות בנהר התקשורת השוצף, ולמרות שברור שהיא תמשיך לתקוף את דה-סנטיס במטרה לחסלו, ייתכן כי הוא ייצא מכך מחוזק יותר.

רון דה-סנטיס מחזיק ברזומה חלומי עבור מועמד רפובליקני לנשיאות. ילדוּת במעמד הביניים, כוכבוּת על מגרש הבייסבול, תואר במשפטים מאוניברסיטת הרווארד, שירות צבאי בצי כולל סבב מבצעי בעיראק, ניהול מוצלח של מדינת פלורידה המגוונת וארון ריק משלדים פוליטיים. עד כה הוא הוכח כאיש מכירות של רעיונות שמרניים מוצלח בהרבה מאשר מתחרים פוטנציאליים כמו ג'וש האולי, מרקו רוביו, טד קרוז וטום קוטון.

אך כדי להפוך למתחרה רציני לקראת 2024, דסנטיס צריך קודם כל לנצח שוב בבחירות בפלורידה בשנה הבאה. למרות הפרופיל התקשורתי הגבוה, חלק מהסקרים האחרונים מראים על תיקו בינו לבין שרת החקלאות של פלורידה ניקי פריד שכנראה תתמודד מולו. כדי להציב את עצמו בעמדת זינוק טובה לבמה הלאומית, יצטרך דה-סנטיס לנצח בהפרש משמעותי את פריד או כל מועמד אחר שהדמוקרטים יציבו מולו בפלורידה.

אך אלו הרואים בדה-סנטיס לא יותר מחקיין של טראמפ, או ממשיך דרכם הכושלת של כריסטי וגו'ליאני, מזניחים השוואה מסקרנת הרבה יותר. בדומה לדה-סנטיס, גם רונלד רייגן היה מושל מוכח ומנוסה של מדינה גדולה ומגוונת; רייגן נודע בגישתו התוקפנית כלפי התקשורת וביכולתו להשתלט בקלות על מסיבות עיתונאים או עימותים טלוויזיוניים. בשונה מטראמפ, רייגן הביא עימו למרוץ לנשיאות את הידע בניהול ממשלה גדולה ומסורבלת.

רבים בימין האמריקני חוששים כי האירועים האחרונים פגעו פגיעה בלתי הפיכה בסיכוי לשוב לשלטון בעתיד הקרוב. אך מועמדות של רון דה-סנטיס (כמו שהייתה זו של רייגן) עשויה לשמש כוח מאחד בין מצביעי הפרברים השמרנים הרואים בנשיא כמי שאמור להיות מנהל מוכשר, לבין חסידי טראמפ החובבים את הצד התיאטרלי של התפקיד, במיוחד בכל הקשור להחלפת מהלומות מול התקשורת.

לטוב ולרע, נראה כי תיעוב התקשורת הוא כרגע אחד מערכי הליבה של המפלגה הרפובליקנית. כל מועמד פוטנציאלי לנשיאות מטעם המפלגה יצטרך לשמש גם כמנהיג הרשות המבצעת, גם כמפקד העליון של הצבא וגם כמבקר התקשורת המוביל. גם הימנים הרבים שתהו האם ג'ון מקיין היה תמים מדי לגבי היחס המלטף שקיבל מהתקשורת לפני 2008 או האם מיט רומני פשוט היה נחמד מדי מכדי לנצח, לא צריכים להיות מודאגים מהבחינות האלה לגבי דה-סנטיס. עד כה הוא מוצלח יותר בהתקפות על התקשורת מכל יריביו, אך בשונה מטראמפ הוא גם מצליח להציג עובדות ברורות בעודו עושה זאת. דה-סנטיס גם יכול להתאים היטב למורשת הרפובליקנית של חיפוש מועמדים המגיעים מחוץ לביצה של וושינגטון.

התסכול הרווח בקרב רפובליקנים נובע מכך שלעתים קרובות מדי הם נידונו להסתפק בנושאי-דגל הכושלים במילותיהם (טראמפ ושני הבושים) או כאלה שפשוט רואים בשמרנות סוג של שפה זרה (מקיין או רומני למשל). רבים מהם מאמינים כי היו יכולים לנצח כמעט בכל מערכת בחירות, אילו רק היה בנמצא מועמד שמצליח לבטא את החזון השמרני בתקיפות ובבהירות. כרגע נראה שרון דה-סנטיס הוא ההימור הבטוח ביותר מהבחינה הזו.

מצד שני, לתקשורת האמריקנית יש זמן רב עד הבחירות כדי לנסות ולהשמיד אותו. כמובן – במקרה שדונלד טראמפ יחליט להתמודד שוב הרי שלדה-סנטיס (או לכל מועמד אחר) לא יהיה סיכוי רב בבחירות המקדימות במפלגה. מבחינות מסוימות, זו עדיין המפלגה של דונלד טראמפ, אם ירצה בכך.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *