טראמפ התמודד לבדו מול התקשורת, וכמעט ניצח

למרות שנים של סיקור מוטה והיסטריה תקשורתית בלתי-פוסקת, הנשיא דווקא התחזק בקלפיות מעבר לכל ציפיה מוקדמת

הנשיא טראמפ משוחח עם עיתונאים | הבית הלבן

במשך ארבע שנים, התקשורת האמריקנית שכנעה את עצמה כי הציבור כולו חולק עמה את אותו זעם בלתי-נשלט כלפי הנשיא טראמפ. ביום הבחירות אתמול, העם האמריקני השיב לה עם 'לא' מהדהד.

דונלד טראמפ לא ירשם בהיסטוריה לצד נשיאים של כהונה אחת כמו ג'ורג' בוש האב וג'ימי קרטר; למרות ששנתו האחרונה הייתה כנראה גם השנה הגרועה ביותר של אמריקה בימי חיי, בחירתו מחדש עדיין היוותה אפשרות מועדפת למצביעים רבים מאוד. אפילו אם נניח כי ג'ו ביידן אכן ניצח בהפרש קטן כפי שמסתמן כרגע, התקשורת האמריקנית צריכה לעשות חשבון נפש עמוק ואמיתי לגבי התנהלותה המבישה בשנים האחרונות.

אך האם היא באמת תעשה זאת? כבר אחרי הניצחון המפתיע של טראמפ ב-2016 התקשורת הייתה צריכה להכיר בפופולריות שלו. אך במקום זאת, היא ושותפיה במפלגה הדמוקרטית הנדסו שערוריות (כמו למשל קנוניית רוסיה שמעולם לא הייתה) וניפחו אחרות (הציוצים המוזרים אך חסרי המשמעות), והכניסו את עצמם למעגל היסטריה בלתי-פוסק. כאשר אתה חי בניו-יורק ועובד למשל במקום כמו CNN, כולם חושבים בדיוק אותו הדבר. כולם מדברים על טראמפ ללא הפסק והתוצאה היחידה היא זעם.

אך כפי שכל אחד שכתב בפומבי על טראמפ יכול לספר, תומכיו של הנשיא מזדהים איתו ברמה שמזכירה את האופן בו הדמוקרטים הזדהו עם הנשיא שקדם לו. כן, מעריצי טראמפ אוהבים אותו בדיוק כפי שמצביעי אובמה אהבו את הבחור שלהם. כאשר אתה מעליב את טראמפ, קורא לו פשיסט או גזען או אפילו היטלר ללא שום ביסוס, כפי שהתקשורת עושה במשך שנים, אתה מעליב את המצביעים שלו. ומצביעים אלה לא היו יוצאים בהכרח כדי לבחור בכל מועמד אחר, מכיוון שרובם אינם אנשים פוליטיים.

שיעור ההצבעה עומד כרגע על 66.8 אחוזים מדהימים, השיעור הגבוה ביותר שנרשם מאז 1900, ובכל זאת הטענה השחוקה על כך ששיעור הצבעה גבוה עובד לטובת הדמוקרטים הופרכה לחלוטין. טראמפ הביא בבירור לקלפיות הרבה מאוד שביום בחירות רגיל לא היו טורחים לעשות זאת. כפי שהסוקר רוברט קהיילי ממכון 'טרפלגר' טען כל העת, אכן התגלה אוצר בלום של תמיכה בטראמפ. קהיילי העריך יתר על המידה את כוחו של טראמפ, אך היה קרוב יותר לתוצאות האמת משאר הסוקרים המסורתיים שנתנו בימים האחרונים ניצחון לביידן במישיגן בשבע נקודות או בוויסקונסין ב-11. טראמפ עיצב מחדש את בסיס המצביעים. מעריציו היו מצביעים לו גם אם היה צורך להגיע לקלפי יחפים בסופת שלגים. וכאשר הם אכן הופיעו במספרים גדולים, יחד עם בסיס המפלגה המסורתי, הם הצליחו להמם את הסוקרים במרוצים לבית הנבחרים ולסנאט שם הרפובליקנים השיגו תוצאות שהיו מעבר לכל תחזית אופטימית. כולם, כולל חברי המפלגה הרפובליקנית, המעיטו בערכו של טראמפ.

כפי שכבר מדווחים כמה מהאתרים הפוליטיים, המפלגה הדמוקרטית נמצאת כעת בהתפכחות הבוקר שאחרי. כמה מחבריה כבר מוקיעים את המפלגה על הבחירה במועמד עייף ושחוק לנשיאות, רק משום שהיה כביכול ה"יציג" ביותר במובן המשפיל של המילה. אחרים מציינים כי ג'ו ביידן הוא הפוליטיקאי הנוכל הטיפוסי, ובוודאי רחוק שנות אור ממשב הרוח המרענן והתקווה החדשה שהביא עמו אובמה. בכירים ובעלי השפעה במפלגה כבר מכוונים את הספינה במשיכה חדשה לכיוון של רדיקלים כמו אלכסנדריה אוקסיו-קורטז. הם יגידו שהמצע היה צריך להתמקד יותר בנושאים כמו אקלים, אי-שוויון או גזענות. אך במקום זאת הקמפיין של ביידן אמר למעשה: הצביעו עבור הקשיש המשעמם, לפחות הוא לא טראמפ. זה היה כמו להעביר משחק כדורגל שלם רק בהגנה.

התקשורת מצדה כמובן תתפתה ללכת עם הנרטיב הזה, והתסכול שלה מביידן בעודו מתאקלם בבית הלבן לקראת כהונה מנומנמת יהיה ברור לעיני כל. אך הכתבים והפרשנים יעשו בחוכמה אם יעמדו בפני הפיתוי הזה. במקום זאת, כלי התקשורת המרכזיים צריכים להביט מבט ארוך במראה ולתהות מדוע היה קשה כל כך לנצח את טראמפ. זה קרה בגלל שטראמפ לא התמודד רק מול ג'ו ביידן אלא בעיקר מול התקשורת, אולי המוסד השנוא ביותר היום באמריקה אחרי טראמפ עצמו. כפי שעמיתי ריץ' לאורי ניסח זאת, טראמפ היה "האצבע המשולשת האפשרית היחידה". האם התקשורת תגיב לכל זה ותהפוך  לקצת פחות היסטרית ופוליטית, וקצת יותר הוגנת ושקולה? כמובן שלא. במובן הזה, לתקשורת האמריקנית יש מאפיין משותף בולט נוסף עם דונלד טראמפ: היא לעולם לא תשתנה.


הטור פורסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. עם "כמעט" לא מצילים את הציוויליזציה המערבית…

  2. לפעמים אני נדהם מכמה שימניים יכולים להיות נאיבים. אני חושב הפוך, לתקשורת אין שום סיבה לעשות חשבון נפש דווקא מכיוון שהצליח להם.

    1. סמולן גם יגרסו אותו ישאר סמולן… לצערנו ללא תקוה.
      הרי התוצאות מראות על כשלון טוטאלי של התקשורת, הסוקרים וה"חכמים" למיניהם…

  3. הגיע הזמן שטראמפ יוציא את כל הימין האמריקאי לרחובות לפגוש את הבריונים השמאלנים הבולשביקים עם נשק חם!
    מלחמת אזרחים (civil war 2.0) יביא שינוי אמיתי.

  4. המסקנה שהתקשורת צריכה להסיק היא:
    אם חוזרים על השקר מספיק פעמים, אפשר לרמות מספיק אנשים כדי להשיג מה שרוצים.

  5. האויב השמאלני חושב שאפשר לזייף בארהב כמו בישראל….חחחחחחח.
    הימין בארהב הרבה יותר רגיש לחופש שלו!….הם לא יוותרו לקומוניסטים השמאלנים.

  6. לידידי שחושבים שהוא טוב לישראל: לא כל מה שטוב ליהודים בישראל יהיה טוב לעתיד ישראל. כרגיל בבחירות 2 האלטרנטיבות גרועות, אבל:
    נשיא שלא מקשיב למדע ולא מטפל בשינויי האקלים הצפויים הוא חסר אחריות כלכלית סביבתית והומנית.
    נשיא שלא מקשיב למדע נכשל בטיפול במגפה.

    1. טראמפ בהחלט מקשיב למדע.
      א.בנושא האקלים יש מחלוקת גדולה בין המדענים וכבר נכתב הרבה באינטרנט על סתימת הפיות באקדמיה בנושא זה. אתה מוזמן לחפש בעצמך.
      ב.בנושא הקורונה, הוא מקשיב היטב, פשוט בניגוד לכמה אחרים הוא מקשיב לא רק לרופאים אלא גם לכלכלנים.

    2. השמאל גרועה בהרבה .
      השמאל מתנגד לאנרגיה גרעינית .
      מדע זה לא "עובדה" ( לפעמים כן ולפעמים לא) .

  7. כישלון התקשורת, הסוקרים וה"ידענים" למיניהם, רק חשף את עוצמת הטרור הדורסני של אותה קבוצה מתנשאת וגזענית המתכנה "דמוקרטים נאורים", אשר השליטה טרור "אנטי טראמפ" בכל המרחב הציבורי.
    קבוצה נפוחה וקטנה יחסית, אך בעלת אמצעים ויכולת שהשתלטה על מוקדי הכוח בתקשורת ובאקדמיה…
    זהו תמנון מסוכן וקטלני שזרועותיו הגיעו לצערנו גם למדינת היהודים…
    אנשי קבוצה זו ימשיכו לטעון בכל תוקף שהם הצודקים ויודעי האמת וכל השאר הם רק מסכנים החיים בבועה…

  8. נקודה מעניינת שכדאי לשים אליה לב-כמעט בכל מדינה הקרב היה צמוד. אפילו במדינות שנחשבות שייכות למפלגה כזו או אחרת התוצאות היו ביחס של 60:40.
    למעט אנומליה אחת-וושינגטון הבירה שם ביידן גרף מעל 90% מהקולות!
    לכל י שעוד חשב שוושינגטון לא מוטה.

  9. ניצחון פירוס של התקשורת הממסדית בארה"ב. אמינות קשה מאוד להשיג וקל מאוד להפסיד.

    ממשל טראמפ התחיל (לרגע כתיבת שורות אלה, טרם הוכרז רשמית הזוכה בבחירות ארה"ב) עם תקשורת שדיווחיה היו שקריים וסיים עם תקשורת פוליטית ומפלגת כמו זו של גרמניה הנאצית (אינני חושש מהדוגמא, אלא דווקא לוקח אותה מהמועמד הדמוקרטי לנשיאות).

    בהיסטוריה צבאית, ידועים מגוון "נצחונות", שסללו את דרך ה"מנצח" לאבדון. ניצחונו של פירוס בקרב אסקולום על הרומאים, הוא המפורסם שבהם. מפורסם עד כדי כך, שזכה להיות אמרת כנף הממחישה זאת. הנייטרליות של התקשורת, היא המוצר שהתקשורת מוכרת. אמינותה התקשורת, היא הסיבה מדוע אנשים יצרכו אותה. שנאתם לימין, גרמה להוכלי הסמול, לנסר את כל הענפים, עליהם הם יושבים.

    בחירות 2020 הם רק חלק קטן במאבק המוחות בין הימין לסמול (גם אם בעל ההשלכות חשובות) ובקרב הזה, הסמול הקריב הרבה יותר אמינות ממה שקיבל. זה המחיר של ההקצנה, האלימות ברחובות ארה"ב, רצח ברחובות ארה"ב ובשיאם – תורת הגזע כנגד אנשים אשר צבע עורם לבן (כבר היה סוציאליסט אחר, שהגיע לשלטון בזכות תורת גזע זהה) אבל, מי אמר שרוצחי הסמול חכמים? 🙂

  10. רק להחליף טראמפ בנתניהו. והמאמר מוכן.