דעה: מפגינים יקרים, זה ממש לא בזכותכם

לקראת השבעת הממשלה הקרבה, עולים קולות מאנשי המחאות כאילו זו הצלחתם שלהם. המרוץ לקרדיט ולג'ובים מעולם לא היה מביך יותר.

בטוחים שהם הסיבה, מפגיני השמאל (צילום: מעין סמון)

ביום שישי (11.6.21) בשעות אחר הצהריים, צייצה תנועת 'קומי ישראל' בטוויטר כך: "כסף לעיירות הפיתוח במקום להתנחלויות". אותה תנועה, שבמשך למעלה משנה, הייתה שותפה במחאת בלפור בטענה ל"א- פוליטיות", אף לא המתינה עד להשבעת הממשלה ומיהרה לקרוע את המסכה מעל פניה. 'קומי אורי' כמשל ל'מחאת בלפור' כולה: קמפיין פוליטי שעטה על עצמו מסכה של מאבק בטוהר מידות ושחיתות שלטונית.

יובהר כבר כעת, אין שום פסול במחאה פוליטית במדינה דמוקרטית, הבעיה היא עם הבלוף, ישראבלוף. לעיתים נדמה שהשמאל הישראלי הביא את המותג שלו עצמו לרמות שפל כה נמוכות וויתור ערכי ואידיאולוגי מוחלט תמורת שלוש המילים הקדושות "רק לא ביבי", עד כי הוא עצמו התקשה ללכת גלוי עם דגל המאבק ונאלץ להתחבא מאחורי דגלים שמעוררים פחות התנגדות בציבור. מה שהיה ברור לאורך כל הדרך, מקבל עכשיו ביטוי מעשי, רובן המכריע של התנועות שעמדו מאחורי המחאה מחאת בלפור היו תנועות שמאל, חלקן אף מקצותיו.

בלוף נוסף שמנסה למצוא לו קונים בימים אלה ומקודם על ידי התקשורת ומספר חברי כנסת שהפכו לפתע עצמאיים כמו אלי אבידר ממפלגת ליברמן או יאיר גולן ממרצ, כאילו מחאת בלפור היא שהפילה את נתניהו.

האמת היא שלא רק שמחאת בלפור לא תרמה כהוא זה לסיום כהונת נתניהו, היא אף השאירה את נתניהו יותר זמן בשלטון ובוודאי שהיא לא זו שסיימה את כהונתו.
למעשה, אותה מחאה בה מתגאים חלק מיוזמיה, שיחקה לידיו של נתניהו, בהשתמשו בה בבחינת "כל העולם נגדנו", מהלך שהוביל להצטופפות השורות בימין ככלל ובליכוד בפרט.


לא מעט קולות רכים ו/או מתלבטים החלו לסלוד מעוצמת השנאה ומרמיסת כל הערכים המקובלים


יתרה מכך, בהמשך לטקטיקה הידועה של נתניהו שבסיסה עומדת תפיסת החלוקה, "אתה איתי או נגדי", לא מעט קולות רכים ו/או מתלבטים החלו לסלוד מעוצמת השנאה ומרמיסת כל הערכים המקובלים ומעצם התנערותם מאנשי המחאות – הצטרפו לשורותיו של נתניהו עצמו.

הרכבת הממשלה החדשה רשומה על שמם של יאיר לפיד, נפתלי בנט, איווט ליברמן ומעל כולם – גדעון סער, שישב בצד, למד ותכנן ובסופו של יום, גם העביר לקבוצתו את אחד מקבלני הביצוע הטובים שהיו לנתניהו – זאב אלקין.

הם, שמכירים את כל השטיקים וכל הטריקים של נתניהו, והם אלה שהדירו שינה מדיירי בלפור. כל אלה התאחדו עם מטרה אחת ברורה: לנצח את נתניהו.

נשכח ונותר ללא כלום, ח"כ אלי אבידר (צילום: 102fm)

המהלך של גדעון סער, שועל פוליטי ותיק, הוא המהלך המרכזי שטרף את הקלפים וגרם לתזוזת מנדטים. לא אלי אבידר, לא אלדד יניב, לא סדי בן שטרית וגם לא ה"עיתונאית האקטיביסטית" זוכת פרס אביר השלטון אורלי בר-לב, הזיזו ולו שערה אחת מראשו של נתניהו.

כמנהגה של "מחאה", כעת עולה הדרישה לקרדיט ואיתות בוהק שכולו נועד להבהיר עד כמה יושבי הממשלה הזו חייבים להם את כיסאם. בבוא העת, הם גם יגיעו לגבות את החוב, שיצרו בדמיונם.

מחאת בלפור תיזכר בדברי הימים כ"מחאת בלופר". מחאה אותה הוביל מחנה פוליטי שמתבייש בעצמו, נטול זהות ומתחבא מאחורי ערכים נעלים אשר נועדו לכסות על העדר כל בסיס אידיאולוגי. אנשי בלפור היו עומדים עוד חורפים רבים ולילות מיוזעים ארוכים מול מעון ראש הממשלה וזועקים "לך" בכסות של טוהר מידות, אלמלא הבשיל התהליך מתוך הימין שמוטט לנתניהו את מגדל הקלפים.

עומר מאירי שימש כיועצם הפוליטי של אסף זמיר וצביקה האוזר בכנסת.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!

    תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
    וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
    תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”

  2. הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ”ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון “ההגנה”, בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ”ט.

    האצ״ל 2021 יוצאת לדרך………
    כל אחד צריך להתארגן בעיר שלו ולתת ביטחון לאזרחים היהודים באזור שלו!

    בית המשפט גנב את הדמוקרטיה, סירס את המשטרה וסירס את צה״ל…..
    רק אנחנו ניתן ביטחון לילדינו!

    תתארגנו עכשיו!

  3. לא הייתי מגדיר שום דבר מההזיה הזאת בתור "תנועה". מדובר בקומץ צייצנים משועממים ובחבריהם הספורים עוד יותר שמהדהדים בתקשורת

  4. המחאה היא סמפטום של אותה בעיה.
    מחאה של גנבי לגיטמציה ציבורית – בדיוק כמה שבנט וסער עשו.
    אז גנב לא יכול להתלונן על עצמו שהוא גנב/לא "צודק" שהוא גנב.

    ולכן הבעיה האמתית שצריך לשים אליה דגש – היא ההונאה ושבר.
    בנט חכם מספיק כדי לנעול את "נבחריו" הלא הם החכ"ים שנבחרו מראש ללא עמוד שדרה.
    אבל גם להם הוא דאג שהמשחק יהיה "משחק סכום אפס" וכל נסיון שלא להצביע בעד הממשלה הנוכחית או בעד תקציב – תעביר במיידית את המושכות ללפיד.
    כך הוא מייצר מצב שבו יש לחכ"ים של ימינה רק מה להפסיד אם לא יצביעו בעד תקציב או כל הצבעה שהיא גם הצבעת אמון בממשלה (בנט יכול בקלות לדרוש מנגנון אחר אבל בחר שלא לעשות זאת).

    חשוב להדגיש את הדבר הזה – שבנט הוא ALL IN גם אם זה על חשבון הימין ועל חשבון המועמדים "שלו" כי גם עליהם הוא לא סומך.

  5. זה דווקא מצוין.

    הזמנות נהדרת לחשוף את כל הנוכלים, לא רק את בנט ושקד (אשר זו כהונתם האחרונה בכנסת. לכל הפחות, שלא במסגרת רשימת החמאס).

    הפאשיסט לפיד שמחוקק חוקים רטרואקטיביים והבוגדים במצביעיהם, מכרו את מרכולתם למי שלא זוכר את נוכלי הסמול מוכרים שרצח ישראלים זה בכלל שלום? ההיסטוריה, כמו תמיד, חוזרת. הזהרו באוטובוסים, חבריי הישראלים והערבים.

  6. המפגינים, סער, לפיד, ליברמן, נוני מוזס-כולם יכולים להתווכח על הקרדיט על המהפך הפוליטי אבל בסופו של דבר, כשהנינים שלנו ילמדו על זה בספרי ההיסטוריה, הדבר הבולט ביותר יהיה האנומליה של ראש ממשלה ללא לגיטימציה משמעותית אבל עם קואליציה הנוגדת ברובה את ערכיו.
    כך שהשם הבולט בקואליציה הזו ותומכיה יהיה נפתלי בנט.

  7. אם מסתכלים נטו על המנדטים בתוצאות הבחירות, התוצאות כמעט זהות לאלו בבחירות מרץ 2020. קודם גנץ ערק להקים ממשלה עם ביבי, ועכשיו בנט הפר את הבטחותיו לבוחרים שלו וערק לשמאל.

  8. המחאה כבר מזמן נכשלה. היא היתה אמורה להוות בסיס להפיכה שלטונית המונית מהרחוב, כמו הפגנות הענק במזרח אירופה או כמו הBLM . ברגע שהיא לא סחפה לרחוב מאות אלפים, היא בעצם נכשלה במטרתה הראשית. בהמשך היא נשארה רק כדי לספק מנוף לדיון תקשורתי בביבי גם אם אין שום חדשות מהממשלה או מהחקירות. סתם להשאיר את האיחסה-ביבי בשיח היומיומי. בסופו של דבר היא לא סייעה למהפך