השיח החדש ביחסי ישראל-ארה"ב

המפלגה הדמוקרטית בארה"ב מקצינה עמדות ומאותתת לשמאל הקיצוני בישראל: אנחנו אתכם. על רקע האיומים האדירים על ישראל, שינוי הגישה הזה צריך להדיר שינה מעיניהם של קובעי המדיניות בישראל.

ג'ו ביידן ומנהיג איראן ח'אמנאי | khamenei.ir, Gage Skidmore, Bill Jelen

בשבוע החולף התעוררה סערה זוטא באשר לידיעה שהופיעה ב- Free Beacon על כוונת ממשל ביידן לסגת מההכרה של ארה"ב תחת שלטון טראמפ בריבונותה של ישראל ברמת הגולן – הכרה שזכתה לתמיכה מאיפא"ק. הידיעה הוכחשה על-ידי מחלקת המדינה האמריקנית ומשרד החוץ בישראל. הצפתה של סוגיית רמת הגולן אל פני השטח היא הזדמנות טובה לבחון את הדיאלוג המתגבש נוכח שינויי הממשל בארה"ב ובישראל במספר סוגיות יסודיות.

נוכח תוצאות הבחירות האחרונות בארה"ב מתבסס ארגון ג'יי סטריט כארגון אפקטיבי ואותנטי – המשקף את הזרם המרכזי של רבים מיהודי ארה"ב המצביעים ברובם למפלגה הדמוקרטית. הארגון, שהודר מקרבת השלטון בישראל והוחרם על-ידי פוליטיקאים רבים בה בשנים הראשונות לקיומו, עובר כעת למרכז הבמה. לארגון ערוצי תקשורת עם חברי כנסת וארגוני חברה אזרחית בישראל המקבלים כעת משמעות חדשה עם חילופי השלטון גם כאן. "קואליציית השלום" עברה מספסלי האופוזיציה לקדמת הבמה.

העמדות בהן מחזיק ארגון ג'יי סטריט – חזרה לפתרון שתי המדינות, נסיגה מההכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן ותמיכה בלתי מסויגת בהסכמי הגרעין מול איראן – זוכות להכשר מוסרי ורוח גבית מבני השיח שלהם בישראל. משם מופנים מאמציו של הארגון ודומיו לזירות החשובות: דעת הקהל והתקשורת בארה"ב, המחוקקים וזרועות הממשל. בזכות המטריה המוסרית שמספק ג'יי-סטריט, האחרונים מקבלים גיבוי לאימוץ קווי מדיניות נגד ישראל מבלי להיתפס כאנטי-ישראליים או כחשודים באנטישמיות.


נוכח תוצאות הבחירות האחרונות בארה"ב מתבסס ארגון ג'יי סטריט כארגון אפקטיבי ואותנטי – המשקף את הזרם המרכזי של רבים מיהודי ארה"ב


העובדה שבישראל קמה ממשלה ובה שותפים רבים לדרך מחזירה בדרך הטבע את השמאל הפרוגרסיבי למרכז הבמה, עם מוטיבציה לטשטוש ומחיקה של כל מה שמריח כ"מורשת טראמפ". אפשר שלביידן לא אצה הדרך למנות שליח ולטבול את רגליו בבוץ הישראלי-פלסטיני, אך הדבר אינו מרפה את ידיהם של השחקנים הפעילים על הציר, בישראל ובוושינגטון.

הגורמים המדיניים מבינים זאת, ודואגים לשמור את הארגונים הללו קרוב. כך למשל דווח ב-9 ליוני כי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן נפגש (וירטואלית) עם קבוצת אקטיביסטים פלסטינים-אמריקניים וארגונים יהודיים. בפגישה השתתף גם נשיא ג'יי סטריט ג'רמי בן-עמי, שביקש מהממשל למנות שליח לאזור שיעסוק בקידום הנורמליזציה בין ישראל למדינות האזור, כמו גם לנושא הפלסטיני. לפי ההערכות, אין לממשל ביידן כוונה כזו כרגע. תקווה דומה למינוי שליח מיוחד וקידום סדר היום לפתרון הסכסוך ברוח חזון שתי המדינות השמיעו, בדמיון מובהק, גם דוברים בכנס וירטואלי שערכה יוזמת ז'נבה ב-19 בינואר שכותרתו "ועכשיו, ביידן".

השפעה על חברי קונגרס ובכירים בממשל

באופן מסורתי נחשב הקונגרס כזירת השפעה נוחה וחשובה מאין כמותה למדינת ישראל בכל הקשור ליצירת תנאים נוחים למימוש מדיניות רצויה, השפעה על מדיניות הממשל, שדרוג היחסים ומניעת צעדי לחץ שונים. ביום רביעי האחרון שיגרו 73 חברי בית הנבחרים מהמפלגה הדמוקרטית, בהן גם אילהן עומאר, מכתב לנשיא ביידן.

במכתב קוראים המחוקקים לביצוע שורה של צעדים מול ישראל, כולל נסיגה מההכרה בריבונותה של ישראל ברמת הגולן; ביטולה של תכנית השלום של טראמפ; יישום הכוונה לפתיחה של קונסוליה נפרדת בירושלים; העברת סיוע המגיע לפלסטינים בהתאם להחלטות הקונגרס ללא עיכובים; הכרזה מחודשת על ההתנחלויות כמנוגדות לחוק הבינלאומי; התנגדות לפינוי ערבים מבתיהם במזרח ירושלים וברש"פ והתייחסות לשטחי יהודה ושומרון ועזה (!) בכלל המסמכים הרשמיים של הממשל כ"שטחים כבושים" (Occupied).

ביום חמישי, למחרת פרסום המכתב, פרסם ארגון ג'יי-סטריט הודעה לעיתונות בה הוא "מברך את המכתב החשוב המאיץ בממשל ביידן להפוך את המדיניות המזיקה בעניין ישראל / פלסטין". גוף ההודעה מביא את דברי נשיא הארגון, ג'רמי בן-עמי, המדגיש את הנזקים שחולל ממשל טראמפ לתהליך השלום, ואת הצורך להידרש ל"גורמי היסוד" של הסכסוך לאור העימות האחרון מול חמאס, ולחזור למתווה הפתרון המוכר של "שתי מדינות לשני עמים".


כל עוד אסד בשלטון, אמר, כל עוד האיראנים ומיליציות הנתמכות על-ידם פועלים בסוריה, הגולן חשוב מאוד לביטחון ישראל


קווי המדיניות המפורטים במכתב מהדהדים שיח המתנהל לו שותפים הארגונים היהודיים – ג'יי סטריט המרכזי שבהם – ארגוני חברה אזרחית בישראל וחברי כנסת ממפלגות השמאל. כפי שנראה להלן, השחקנים הישראלים במשוואה משמשים כמלביני המדיניות, ואלו בתורם, מתדרכים ומקדמים אותה מול חברי הקונגרס וממשל.

עם הכרתו של טראמפ בריבונותה של ישראל על רמת הגולן, פרסם נשיא הארגון תגובה לפיה בעת הזו אין ספק שהגולן חשוב לישראל בטחונית, במיוחד לאור אי היציבות בסוריה – אבל מעמדו הסופי ייקבע בהסכם. חרף ההכחשות הנמרצות של מחלקת המדינה סביב הסערה בנושא בשבוע החולף, לא קשה למצוא קווי דמיון להצהרת ג'יי סטריט בדברי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן בפברואר השנה בראיון לרשת CNN. בלינקן התייחס לגולן ב"היבט מעשי" ביחס למצב בסוריה: כל עוד אסד בשלטון, אמר, כל עוד האיראנים ומיליציות הנתמכות על-ידם פועלים בסוריה, הגולן חשוב מאוד לביטחון ישראל. השאלה המשפטית, כך בלינקן, היא נושא נפרד – והוא יידון בעתיד אך אינו על הפרק כעת.

קואליציית השלום: חברה אזרחית וחברי כנסת

כשבוע לאחר הבחירות בארה"ב, השתתף ג'רמי בן-עמי ברב-שיח של קואליציית שתי המדינות מיסודה של יוזמת ז'נבה ובו הוא שטח את הכיוון העתידי של ממשל ביידן. בין היתר טען:
ג'ו ביידן רואה בפתרון שתי המדינות את הדרך היחידה לפתור את הסכסוך באופן שישמור על אופיה היהודי-דמוקרטי של ישראל מחד גיסא, ויממש את זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית וחירות, מאידך גיסא.
ארה"ב תחדש את השיח עם הפלסטינים, בין-היתר באמצעות פתיחת קונסוליה במזרח ירושלים, נציגות אש"ף בוושינגטון, ומתן סיוע כלכלי.

יוזמת שלום חדשה אינה צפויה בשלב ראשון בשל סדר העדיפויות של הממשל – התמודדות עם מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי, בעיות הפנים, משבר האקלים, סין, איראן וכד'. יחד עם זאת, המצפן לפעילות הממשל ברור לכל ועל פיו הם צפויים לפעול.
עידן טראמפ תם, וכעת מתחיל עידן חדש גם למחנה השלום הישראלי. בן-עמי הוסיף שארגונו יעבוד יחד עם הממשל החדש כדי לשנות את המצב בשטח ובתודעה הציבורית, במטרה לסלול את הדרך לתהליך שלום אמיתי ברוח יוזמת ג'נבה.

ב-22 בנובמבר, פורסם במגזין "זמן" (הגרסה העברית לאתר Times of Israel) ראיון עם ג'רמי בן-עמי שכותרתו "ג'יי סטריט מחכה לביידן כדי לחזור למעגל המשפיעים". כותרת המשנה לא הותירה ספק באשר לאותה השפעה אותה מחפשים הארגון והעומד בראשו: "תיקון העוולות של ממשל טראמפ לא דורש מתנות נוספות לישראל". בג'יי-סטריט תמכו כמובן במועמדותו של ביידן לנשיאות, ונפגשו איתו כמה פעמים. בין השאר נראה שביקשו להחזיר את הגדרת נוכחות ישראל ביו"ש ורמת הגולן כ"כיבוש", מנהג שפסק בימי טראמפ, בדו"ח זכויות האדם שהפיקה מחלקת המדינה ב-2018 וזכה לגינוי חריף מצד ג'יי סטריט. לפחות בינתיים ביידן לא סיפק את הסחורה.

בעוד ניצחונו של ג'ו ביידן השיב את ג'יי-סטריט למעגל ההשפעה, כאן בישראל המתינו להיכנס שוב למעגל ההשפעה והעוצמה מפלגות מרצ ומפלגת העבודה. ב-20 באפריל התקיימה הועידה ה-12 של ג'יי-סטריט, במתכונת וירטואלית בשל מגבלות הקורונה. שורה של פוליטיקאים מהשמאל בהווה ובעבר מסרו הצהרות מצולמות: מרב מיכאלי, ניצן הורביץ, תמר זנדברג, איימן עודה וכן אהוד אולמרט וציפי לבני. כולם ביטאו מסר אחד – תשוקה לחזרה למסלול שתי המדינות כמסלול היחיד האפשרי לפתרון הסכסוך בישראל וציפייה לעבודה משותפת לעבר קידומו של היעד הזה מול הממשל החדש בארה"ב.

בשיחת וידאו אחרת, סיפק בן רודס, יועצו של הנשיא אובמה, מספר אמירות חשובות באשר לנחיצותו של הארגון בהעברת הסכם הגרעין ב-2015, באשר למידת הנחישות של ממשל אמריקני להתעמת על נושא המדינה הפלסטינית מול נתניהו, ובאשר לחשיבות הקשרים משני עברי האוקיינוס בין הפרוגרסיביים בארה"ב לשמאל בישראל.
ביחס להסכם הגרעין, ציין רודס את תפקידו "החיוני" של ג'יי-סטריט בסיוע העברת ההסכם עם איראן ב-2015 בדעת הקהל.
ביחס למסלול שתי המדינות טען רודס: תלוי מי נבחר לראשות הממשלה, אינך יכול לקדם את נושא שתי המדינות אם ראש הממשלה הוא נתניהו, זה פשוט לא יקרה. לעומת זאת, אם תכונן ממשלה אחרת – יש כאן הזדמנות.
על-פי רודס, השמאל בישראל "זקוק לעזרה" ביחס לימין המאורגן בימי נתניהו. כעת כשחזרנו לשלטון, טען, זו שעתנו להושיט יד ולסייע לשמאל בישראל – למפלגות, לארגוני החברה האזרחית, לפעילים.

מרצ והסכם הגרעין: תלוי באיזו שפה

באחד משני המושבים בנושא הגרעין האיראני הרצה חבר הכנסת האלוף במיל. יאיר גולן. כמו יתר ההקלטות המוזכרות באתר, היא אינה פתוחה לקהל אלא לבעלי שם משתמש וסיסמה, כלומר לחברי הארגון. אפשר לנסות לשער מה אמר שם בהתבסס על אמירות מוקדמות של חה"כ גולן ביחס להסכם הגרעין. כבר בפברואר השנה צייץ גולן שהחזרה להסכם טובה לישראל, וגם חלק בפומבי על התייחסותו הלוחמנית של הרמטכ"ל כוכבי לסוגיה.

אלא שגולן לא הסתפק בציוצים בעברית שנועדו לאוזניים ישראליות. חודש לאחר הציוץ המדובר (וכחודש וחצי לפני שהופיע בוועידת ג'יי-סטריט) פרסם גולן מאמר דעה בוושינגטון פוסט, שבו שיבח את הישגי ההסכם המקורי של ממשל אובמה משנת 2015. כשנחתם ההסכם, כך גולן, היו אלופים במטה הכללי שנשמו לרווחה – אני יודע, הייתי שם. גולן טוען שההסכם, אף שאינו מושלם, טוב לישראל וכי הדרך הדיפלומטית היא הדרך הנכונה, המוכחת והיעילה ביותר לבלום את התגרענותה של איראן. מאמציו המתריסים של נתניהו מול ממשל אובמה בניסיון למנוע את חתימת ההסכם גרמו לנזק והיו מוטעים, כמו גם האסטרטגיה בה שוכנע טראמפ לנקוט בשל לחציו של נתניהו. כל אלו, כך גולן, גרועים יותר מההסכם.

חדי העין יבחינו בהבדלים המהותיים בין הציוץ ובין המאמר: בעוד שבציוץ בעברית מדבר גולן על "הסכם גרעין משופר" – כזה שישראל יכולה להשפיע על השגתו ולקבל בתמורה סנקציות על מעורבות בטרור, מגבלות על יכולות רקטיות, מגבלות קשות לטווח ארוך והידוק פיקוח – במאמר באנגלית הדברים נכתבים אחרת. במקום חתירה להסכם משופר, המליץ גולן לממשל לשוב להסכם הקיים ולחתור להסכם המשך בו יידונו השיפורים וההגבלות. ההבדל בין האמירות דרמטי. גולן ידע שהנקודות שצוינו בגרפיקה המלווה לציוץ הן-הן הנקודות הבעייתיות ביותר והקפיד לציינן למען ינעם לאוזן והעין הישראליות. עבור הקהל דובר האנגלית בוושינגטון, לעומת זאת, פרסם גולן דברים שונים, בשבח ההסכם המקורי ולמעשה בקשה לחזור אליו כפתיחה לגיבוש הסכם "משופר". במאמרו גולן גם דחק באמריקנים להשלים עם "המתונים" בשלטון הנוכחי באיראן, בטרם יוכרעו הבחירות שם.


בעוד שבציוץ בעברית מדבר גולן על "הסכם גרעין משופר" – במאמר באנגלית הדברים נכתבים אחרת


ג'יי סטריט והסכם הגרעין, גרסת 2021

כזכור, ג'יי סטריט הייתה תומכת נלהבת בהסכם ה-JCPOA המקורי משנת 2015. בראיון ציין בן-עמי שהוא מצפה שארה"ב תיכנס במהירות להסכם חדש עם האיראנים. באשר לאופיו של ההסכם והאופן בו יש לצעוד אליו, ניתן לתאר זאת ככניעה המונעת מהזדהות עם התוקפן, ובלשונו:

"המטרה היא איראן נטולת גרעין שאיננה כוח מערער באזור, אבל כדי להתחיל את התהליך של חיזוק ההסכם, ארה"ב, שהפרה את המחויבות שלה, חייבת להיות הראשונה לחזור אליו", טוען בן-עמי. "עמידה בתנאים תמורת עמידה בתנאים", הוא אומר, בחזרו על הביטוי שבו השתמש הקמפיין של ביידן, כשהתחייב לחזור להסכם המעצמות ("Compliance for compliance").

כדי לעשות את הצעד הראשון, אמר בן עמי, אל לארה"ב להתנות אותו בכך שאיראן תפסיק את תוכנית העשרת הגרעין הנוכחית שלה. הוא גורס שלארה"ב יש לגיטימציה להתייחס להפרות רק מרגע שתחזור להיות חלק מההסכם. וכאילו כדי לא להותיר ספק בכך שהאשמה היא ארה"ב של טראמפ ולא משטר האייטוללות הרצחני, מבהיר בן-עמי לקראת סיום הראיון:

"זאת תוצאה עצובה של המדיניות המחרידה של ממשל טראמפ, שהעצים את הכוחות הפחות המתונים וחיזק את הטיעון שאי-אפשר לסמוך על ארה"ב. לכן חשוב כל כך שהממשל החדש ינסה לעשות כל שביכולתו כדי לשכנע שניתן לסמוך על ארה"ב, ושהיא פועלת בהתאם להסכמים שעליהם היא חתומה".

בינואר השנה, עם מינויו של רוב מאלי לשליח למשא ומתן להסכם הגרעין החדש, הצטרפו הארגון והעומד בראשו למכתב תמיכה במינויו. המכתב, עליו חתומים ארגונים רבים (בהם Shareplough הידוע בגישתו הקיצונית לרעה) הוא מופת של האשמה עצמית והזדהות עם התוקפן. הוא תולה את כל צרותיה של איראן – מבעיות כלכליות ועד להידרדרות במצב זכויות האדם – בנסיגתה החד-צדדית של ארה"ב מההסכם ב-2018. חלק ניכר מההסכם, כיאה לסדר היום של רבים מהארגונים והאישים החתומים עליו, עוסק בזכויות אדם ובצורך לחזור להסכם בכדי לשפר את מצב זכויות האדם באיראן. לנוכח מינויו הקרב של התליין מטהראן, איברהים ראיסי הרצחני, לא נותר אלא להזיל דמעה נוכח הטרגיות הצינית שבה משמשת דיפלומטיה של זכויות אדם ופייסנות כשפחה חרופה בשירות התליינים.


למציאות הזו נדרשת המדיניות הישראלית להתאים את עצמה בבואה לעסוק בנושא האיראני


סיכום

אלו הנועצים בנתניהו כל דבר רע וחמוץ ביחסי ישראל והמפלגה הדמוקרטית שחזרה עתה לשלטון, מוטב שיקדישו את תשומת הלב לרדיקליזציה שעוברת המפלגה הדמוקרטית. למשל, על המכתב מתנוססת חתימתה של אילהן עומאר, לצד חתימתו של המחוקק הדמוקרטי סטיב כהן. עומאר טענה בעבר כי שדולת אייפא"ק משחדת מחוקקים על-מנת שיתמכו בישראל, שישראל "הפנטה את העולם" על-מנת שיתעלם מהפצצות שהיא מבצעת על אזרחים, וכינתה את ישראל "מדינת אפרטהייד".

רפאל וורנוק, מחוקק מג'ורג'יה, ששלח אף הוא הצהרה מוקלטת לכנס של ג'יי-סטריט, נאם בלהט לאחר פתיחת השגרירות בישראל, כשהוא מציג תיאורים דרמטיים של ההתקוממות הבלתי-אלימה של הפלסטינים והתגובה חסרת הרחמים של הישראלים היורים בילדים. כשם שחיי שחורים חשובים, סיים, גם חיי פלסטינים חשובים. בהצהרה הוא הודה במילים חמות על הסיוע שקיבל מג'יי סטריט במהלך המרוץ הצמוד לסנאט במדינת ג'ורג'יה.

אלו רק שתי דוגמאות מועטות למגמת שינוי רחבה ועמוקה ביחסה של המפלגה הדמוקרטית לישראל בשנים האחרונות. תמיכה וקידום חזון 2 המדינות אינם בגדר חדשות, אבל הסאב טקסט השתנה ללא הכר. זה לא אנחנו, זה הם – ולמציאות הזו נדרשת המדיניות הישראלית להתאים את עצמה בבואה לעסוק בנושא האיראני.

לא בכדי נמנו ג'יי סטריט, לצד שורה של ארגונים יהודיים פרוגרסיביים, על המתנגדים הקולניים להגדרת האנטישמיות שהוצעה על-ידי "הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה". הסיבה הרשמית הייתה הגבלת חופש הביטוי, אך למעשה מדובר בשמירת חופש הפעולה לפעול נגד ישראל וקידום קו קיצוני המשלב גורמים משני עברי האוקיינוס.

כך נוצרות שותפויות מוזרות של חברי כנסת וארגוני חברה אזרחית עם מחוקקים כמו רפאל וורנוק ואילהן עומאר. בחסות ח"כים בישראל, ארגוני חברה אזרחית כאן ושם, וחברי קונגרס אמריקניים במפלגה הדמוקרטית המקצינה, אנו מקבלים מכתבי מחוקקים ולגיטימציה של פעילים ופוליטיקאים אמריקנים להחזיק בעמדות קיצוניות על ישראל, כולל השמעת דעות על סף האנטישמיות.

בניגוד למה שאומרת הממשלה אצלנו, כביכול לא תעסוק בעניינים שנויים במחלוקת, "קואליציית שלום" סמויה מן העין פועלת כל העת במרץ להשיב למרכז הבמה את העניין הפלסטיני. יתרה מזאת, לרכיבים רבים בקואליציה אצלנו יש תיאבון מועט ביותר להתעמת עם האמריקנים על רקע הסכם הגרעין המתהווה – עד כדי עמידה על הקווים ומחיאת כפיים למהלך.

בחסות שיתוף הפעולה וההדהודים ההדדיים של השמאל הקיצוני בישראל ובארה"ב, הם פועלים לכך שישראל תקבל גם את הסכם הגרעין הגרוע, וגם תקדם הקמת מדינה פלסטינית. הצלחתם בחודשים האחרונים לעצב את השיח מחדש בעידן שאחרי טראמפ, מעלה חשש ברור שהם מצליחים היטב במלאכתם.

לקריאת מאמרים נוספים מאת גד אבגי – לחצו כאן.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. אסון הסכם אוסלו יחוויר לעומת ההרס והנסיגה שהממשלה שהוקמה על ידי רשימות שראשיהם בגדו בקולות מצביעיהם הימניים ותמכו בהקמת ממשלת סמול בתמיכת הערבים במדינת ישראל תמורת משרת ראשות ממשלה שתביא לעירעור כל יסודות הבטחון לקיום המדינה.
    רק הפיכה צבאית שתביא למעצר המנהיגים ששועטים לתהום בהרס המדינה ובטחון אזרחיה וקיום בחירות חדשות עם הצגת העמדות בין אם כן למדינה יהודית או לאבדון מדינת ישראל.

    1. רציני? אתה קורא למלחמת אזרחים? להרג יהודים? כדאי לחשוב שוב.