ויקיפדיה מוטה לצד אחד יותר מאשר בעבר

לארי סנגר, ממייסדי ויקיפדיה ומי שכתב חלק ניכר מדפי המדיניות המקוריים של ויקיפדיה במאמר מרתק ומאיר עיניים על חוסר הנייטרליות של ויקיפדיה.

חד צדדית יותר מאי פעם, ויקיפדיה (צילום: Moheen Reeyad)

30.6.2021, ויקיפדיה, תיאוריה, פוליטיקה – מאת לארי סאנגר

"כל תוכן הערכים בוויקיפדיה", מצהיר דף המדיניות, "חייב להיכתב מנקודת מבט ניטרלית (NPOV)". זוהי מדיניות מהותית, האמינו או לא. אם קראתם לאחרונה בוויקיפדיה ערכים בנושאים שנויים במחלוקת אולי תתקשו להאמין לזה. אבל זה נכון: מבין חמשת עמודי התווך שמגדירים את גישת ויקיפדיה למלאכת כתיבת אנציקלופדיה, ניטרליות היא עמוד התווך השני. מייסד ויקיפדיה, ג'ימי וויילס, הצהיר בזמנו הצהרה שוויקיפדיה מקבלת כהחלטה. "יש כמה דרכים לעשות את הדבר הנכון", כתב, "אבל ככל הנראה המרכזית שבהן היא שימור החזון המשותף שלנו בנוגע לנקודת מבט ניטרלית ובנוגע לתרבות היושר הדיפלומטי ומלא ההתחשבות".  

כן, ויקיפדיה רצינית לגמרי בנוגע לניטרליות שלה.

אבל מהי המשמעות של המילה "ניטרליות"?

קל לטעות בכך; רבים חושבים שהכוונה ל"אובייקטיביות". אבל ניטרליות אינה זהה לאובייקטיביות. אם אנציקלופדיה היא ניטרלית כשהיא מתייחסת למחלוקות פוליטיות, מדעיות ודתיות – הנושאים שבמוקד מלחמת התרבות המתמשכת – כי אז תמצאו צדדים יריבים מוצגים בהתחשבות ובכבוד, אפילו כאשר הם טועים "אובייקטיבית". במגוון רחב של נושאים תלמדו במאמר ניטרלי אמיתי מדוע שמרנים מאמינים בדבר אחד, בעוד שפרוגרסיבים מאמינים בדבר שונה. או אז תוכלו להכריע בין הצדדים.

האם זה מה שוויקיפדיה מציעה לכם? כפי שנראה, התשובה היא לא.

מהי בכלל "ניטרליות"?

"רגע אחד", אני יכול כבר לשמוע אנשים אומרים, "אני דוחה את ההבחנה בין אובייקטיביות לניטרליות. ניטרליות לא אומרת שלכל הדעות יש חשיבות זהה. ניטרליות היא להתייחס לנושאים שונים על פי קריטריונים של היגיון ומדע וללא רגשנות. הגישה הניטרלית מבקשת עובדות מוצקות ומלקטת אמיתות מוכחות למען קהל ביקורתי.

זה אולי ראוי לשבח, אבל אני חושש שזאת לא המשמעות של "ניטרליות", בוודאי לא על פי ויקיפדיה. היגיון, מדע ועובדות ראויים להערכה, אבל המילים שמסכמות את האידיאלים האלה הן "אובייקטיביות" ו"רציונליות". ניטרליות היא משהו אחר. כמאמר הפתגם, ויקיפדיה אמורה להיות כמו שווייץ: לא להפוך אף צד לאויב ובוודאי לא לצלוף במכוון באחד הצדדים. כך ויקיפדיה עדיין מאפיינת ניטרליות: "ויקיפדיה שואפת לתאר ויכוחים אבל לא לקחת בהם חלק".

ג'ימי ויילס צודק. אימצנו במקור את מדיניות הניטרליות כדי לאמץ "תרבות של כנות דיפלומטית ומתחשבת". במילים אחרות, הדרך לשמור על שלום בית במערך שמונה מגוון עצום של כותבים היא לא להכריז על אף אחד מהם כמנצח בוויכוח. אבל זוהי רק סיבה אחת למדיניות זו. היה עיקרון מנחה נוסף: כפי שהסברתי, לאיש אין זכות להחליט במקומך, במיוחד במיזם פתוח וגלובלי. זה תוקף את זכותנו להחליט בעצמנו וכמו כן, אם המיזם אי פעם יגדל ויהיה משמעותי, כוח רב מדי יצטבר בידי כת אידיאולוגית שתשלוט במידע, בסגנון אילומינטי (קאבאל). בוויקיפדיה, אין אילומינטי (שאלו אותם, הם יספרו לכם). שליטה אידיאולוגית כזאת תהפוך את ויקיפדיה לזרוע תעמולה.

מדיניות הניטרליות הייתה אמורה למנוע זאת. יש הבדל קריטי בין תעמולה לבין מידע שתומך בדיון לגופו של עניין. ההבדל נקרא ניטרליות.

אז, האם ויקיפדיה מיישמת את עקרונות הניטרליות שקבעה לעצמה? הבה נברר. כבר בדקתי זאת כשחיפשתי הטיה (ומצאתי אותה בקלות) במאמרים בנושאים חשובים. במאמר זה, אבחר בגישה אחרת: נוכל למנות רשימה של כמה נושאים מרכזיים, נסכם בקצרה את הדעות הלוחמניות בדיונים עליהם, נבדוק ונראה האם דעות אלה מוצגות בצורה ניטרלית, בדרך שמאפשרת לקורא לגבש לבד את עמדתו. האם זה נשמע לכם הוגן? אני חושב שכן.

האם ויקיפדיה נוקטת גישה זו?

אני מציע שנבדוק ונראה. אילו נושאים עוררו בשנה האחרונה את המחלוקות החריפות ביותר? נוכל לבדוק את החזיתות הראשיות של מלחמת התרבות: פוליטיקה, מדע ודת.

בפוליטיקה אמריקאית, ארבעה מהנושאים הפוליטיים העיקריים כוללים:

הדחות הנשיא טראמפ.

השערוריות של ביידן.

התפרעויות אנטיפה ותנועת BLM.

הטענות לאי סדרים בבחירות.

הדחות הנשיא טראמפ

הדמוקרטים וגם (רוב) הרפובליקנים נחלקו ביניהם בשאלה האם היה בסיס כלשהו להדחת טראמפ. עמדת הדמוקרטים הייתה שטראמפ ניצל לרעה את תפקיד הנשיאות כשעודד את נשיא אוקראינה לחקור את יריבו ביידן. מאוחר יותר, עודד ב-6 בינואר את הפלישה לבניין הקפיטול. הרפובליקנים טענו לחפותו בעניין השיחה לנשיא אוקראינה והוא לא ביצע אף "פשע חמור או עבירה" ושאכן, ביידן אשם בקשירת קנוניות אפלות באוקראינה. באשר לפלישה ב-6 בינואר, התבטאויותיו לא גרמו לכך. כמובן, יש הרבה מה לומר על עמדות הצדדים. כעת, ויקיפדיה ניטרלית לא תיטה בבירור לצד זה או אחר ותשטח את טענות הצדדים בהגינות ובמלואן. האם זה מה שאנחנו מוצאים בה?

לא. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, (ונכון גם להמשך המאמר), היה סעיף בערך על דונלד טראמפ שהוקדש להדחה הראשונה (2019-20). בחלק זה אין כלל מידע על עמדת הרפובליקנים בהליכי ההדחה אלא רק עמדת הדמוקרטים. באשר למשפט בסנאט, הנה כל עמדת טראמפ על פי ויקיפדיה: "עורכי הדין של טראמפ לא הכחישו את העובדות שהוצגו באישומים אבל אמרו שטראמפ לא עבר על אף חוק או הכשיל את הקונגרס. הם טענו שההדחה 'אינה תקפה חוקית וחוקתית' משום שטראמפ לא הואשם בפשע והניצול לרעה של סמכויותיו אינו עבירה שגוררת הדחה". זהו. שני משפטים מוטים בבירור. בין היתר, הערך משמיט את הנקודה החשובה שעורכי דינו גם הכחישו שמלכתחילה לא היה כלל ניצול לרעה של סמכויותיו".

יש, כמובן, הרבה יותר מידע על טענות הרפובליקנים בהמשך המאמר (הארוך מאוד), "משפט ההדחה הראשון של טראמפ", אבל, ואני מניח שתצטרכו פשוט להאמין לי, החלק הרלוונטי מוטה בצורה קיצונית. למשל, מתייחס בביטול למה שמכונה "תיאוריות קונספירציה".

באשר למשפט ההדחה השני (ינואר, 2021), בערך על דונלד טראמפ, אין מידע בנוגע לעמדת שני הצדדים כלפי הטיעונים להדחה, גם לא בהליכים שהתקיימו בבית הנבחרים או בסנאט. בוודאי שאין משהו שעשוי להתקרב לעמדת טראמפ או מי שהגן עליו. שוב, יש סעיף ארוך יותר, "ההדחה השנייה של דונלד טראמפ", ובו "רקע" שמציג, בפשטות, את העמדת הדמוקרטים נגד טראמפ. לא מוצגת כלל אף הפרכה לכך. שאר המאמר גם הוא מוטה בצורה קיצונית. יש סעיף שמביא באריכות דעות שדנות בשאלה האם טראמפ היה אמור להיות מודח. החלק שמביא את ה"התנגדות" (כלומר, אנשים שהתנגדו להדחה) מדלג לגמרי על ההתנגדות של הרפובליקנים בבית הנבחרים ומציג רק את ההתנגדויות בסנאט.

זה בקושי נחשב הוגן, יחס ניטרלי כזה לאירועים שפילגו עמוקות את העם האמריקאי. ויקיפדיה מצדדת בעמדת הדמוקרטים נגד טראמפ, נקודה. למעשה, המאמרים כל כך מוטים, שהוגן יותר לקרוא להם תעמולה. 

שערוריית משפחת ביידן ואוקראינה

במהלך קמפיין 2020, הנשיא ביידן התמודד עם חשיפה של שתי שערוריות הרסניות, וחמק מהן. אחת נגעה לאוקראינה והשנייה לעסקים המפוקפקים שהוא ובנו האנטר ניהלו לכאורה עם חברה שנשלטת בידי ממשלת סין. הנושא השנוי במחלוקת בין הדמוקרטים לרפובליקנים כאן היה, כמובן: האם היו כאן ראיות כלשהן לעוולות כלשהן? לא כל ההנהגה הלאומית של הרפובליקנים חשבו שהשערוריות ראויות להתייחסות, אבל כמה מהם בהחלט כן, כמו גם פעילי שטח רבים. הדמוקרטים, בינתיים, התבצרו בעמדתם וסירבו לדווח או לדון בפרטים הנחשפים. כשכבר טרחו לעשות זאת, פרסמו הכחשות או ביטלו כלאחר יד.

התייחסות ניטרלית להאשמות המביכות הרבות לא אמורה לרמוז שביידן אשם בעבירה כלשהי, אבל היא גם לא אמורה לנקות אותו מכל חשד. במקום זאת, היא אמורה לספק מידע ראוי וראיות לכאורה שיתמכו בהן, מבלי להשמיט אף פרט חשוב ואז להסביר בפירוט כיצד הדמוקרטים הגנו על ביידן ובעלי בריתו. כל זה הוא המינימום המתבקש שאפשר היה לצפות לו כהתייחסות ניטרלית לשערוריות. האם זה מה שאנחנו רואים בוויקיפדיה?

כלל וכלל לא. נוכל לראות כמה דפים רלוונטיים, הראשון על שערוריית אוקראינה. בסעיף על "הקמפיין" בדף הערך שמוקדש לביידן בוויקיפדיה, יש שתי פסקאות שמסבירות את ההאשמות (הערות שוליים וקישורים הוסרו מהציטוט):

בספטמבר 2019, דווח כי טראמפ לחץ על נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לחקור עבירות לכאורה שנעשו על ידי ביידן ובנו האנטר ביידן. למרות ההאשמות, החל מספטמבר 2019, לא הוצגה אף ראיה לכך. התקשורת פירשה ברובה את הלחצים לחקור את משפחת ביידן כניסיון לפגוע בסיכויי ביידן לנצח בבחירות לנשיאות, שתוצאתם הייתה שערורייה פוליטית וניסיונות להדחת טראמפ בבית הנבחרים.

בתחילת 2019, טראמפ ובעלי בריתו האשימו את ביידן בהאשמת שווא כי ניסה לגרום לפיטורי התובע הכללי האוקראיני, ויקטור שוקין, משום שהוא פתח לכאורה בחקירה של חברת בוריסמה אחזקות, שהעסיקה את האנטר ביידן. ביידן הואשם שהעלים מאוקראינה סיוע בסך מיליארד דולר. ב-2015, ביידן לחץ על הפרלמנט האוקראיני להדיח את שוקין משום שארה"ב, האיחוד האירופי וארגונים בינלאומיים נוספים ראו בו מושחת ובעל תפקוד לקוי. במיוחד משום ששוקין לא ניהל חקירה נמרצת בעניין בוריסמה. העלמת הסיוע בסך מיליארד הדולר הייתה חלק מהמדיניות הרשמית שלו.

זוהי, כמובן, גרסה חד צדדית ברורה של הטענות נגד ביידן, שמנקה ומצדדת בעמדת ביידן. בפסקאות שמנוסחות בטון מבטל כזה, אי אפשר אפילו להבין במלואן מה היו הטענות לכאורה נגד ביידן. העלמת הסיוע ע"י ביידן מוזכרת, אבל ההקשר וההסבר החיוני של המקרה הושמטו.

כל מי שמודע לסיפור אפילו בשטחיות יודע שיש שם הרבה יותר מזה. אין פה כלום על כך שבין השנים 2019-2014, חברת הגז הטבעי האוקראינית בוריסמה שילמה להאנטר ביידן 600,000 דולר בקירוב לשנה כדירקטור ללא כל ניסיון בתעשייה זו אלא רק הקשר המשפחתי לאביו, סגן נשיא ארה"ב. ויקיפדיה העזה אפילו לטעון ש" טראמפ ובעלי בריתו האשימו את ביידן בהאשמת שווא כי ניסה לגרום לפיטורי התובע הכללי האוקראיני, ויקטור שוקין, משום שהוא פתח לכאורה בחקירה של חברת בוריסמה אחזקות, שהעסיקה את האנטר ביידן". למרות חילוקי הדעות מדוע ביידן דרש את הדחת שוקין, ברור לחלוטין שאכן דרש זאת. ההצהרה, למעשה, נמסרה על ידי אחד, ג'ו ביידן בעצמו, מתרברב וצוחק, בעדות מצולמת מול המועצה ליחסי החוץ. הסרט, כמובן, לא מוזכר אפילו בוויקיפדיה. כמו כן אין גם דיון בלפטופ הידוע לשמצה של האנטר ביידן והראיות המרשיעות שהכיל.

בוויקיפדיה יש, אכן, דף שכותרתו מוטה – "תיאוריית הקונספירציה ביידן-אוקראינה". הוא נפתח ב"תיאוריית הקונספירציה ביידן-אוקראינה היא סדרה של טענות בלתי מבוססות שמתמקדות בהאשמות השווא כי בזמן שג'ו ביידן היה סגן נשיא ארה"ב, הוא היה מעורב בשחיתות הקשורה להעסקת בנו האנטר ביידן ע"י חברת הגז האוקראינית בוריסמה". יש, כמובן, אנשים רבים שמאמינים כי אלה אינן האשמות "כוזבות" ואינן בגדר "תיאוריית קונספירציה". עמדתם אינה מוצגת אלא מבוטלת כלאחר יד. המאמר מידרדר מכאן ומשמש למעשה לאישוש הטענות נגד טראמפ, ג'וליאני והניו יורק פוסט אבל מביא מעט מאוד פרטים מה היו ההאשמות מלכתחילה. מידע נוסף אפשר למצוא בחלק שמפרט על האנטר ביידן במאמר זה, לפחות זה, אבל אפילו הוא נראה כמו תקציר מוטה בבוטות שנכתב על ידי עורכי הדין של משפחת ביידן עצמה.

עסקי משפחת ביידן בסין

בשלב זה, המגינים על ויקיפדיה עשויים לטעון בזכות העיקרון שרק "מקורות מהימנים" מותרים, ואף מקור מהימן לא הקדיש הרבה מחשבה לווידיאו או ללפטופ המוזכרים לעיל. "אבל", בוודאי תשימו לב, "עסקו בזה ברצינות בחדשות למשך כמה זמן. ויקיפדיה חשבה שלא היו מקורות מהימנים כלל? למה לא?" הסיבה שמקורות שסיקרו חדשות מיינסטרימיות בהרחבה מנקודת מבט שמרנית כולם הוכנסו לרשימת מקורות "לא מאושרים" בגלל סיקור החדשות הפוליטיות – כולל פוקס ניוז, הניו יורק פוסט והדיילי מייל הבריטי, כמו גם רוב ערוצי החדשות השמרניים החדשים, שהם גופי התקשורת היחידים שמסקרים סיפורים חשובים רבים. זו אינה בדיחה או הגזמה. מקורות שאוהדים את הרפובליקנים, אפילו כמה מהמיינסטרים, פשוט אינם מותרים לשימוש בוויקיפדיה, אפילו לא כדי להסביר נקודת מבט רפובליקנית. (אדון בזה יותר בחלק האחרון, בהמשך).

שערוריית ביידן-סין דומה ומקבלת יחס דומה בוויקיפדיה. כאן, האנטר היה דירקטור במיזם משותף של חברה אמריקאית, רוזמונט סנקה, שבה היה שותף, ובוהאי קפיטל, חברת השקעות הנשלטת על ידי ממשלת סין. המיזם המשותף נקרא BHR. לפי עדותו הנפיצה של טוני בובולינסקי, המנהל הבכיר מטעם משפחת ביידן בעסקאות מסוימות בסין, האנטר ארגן לג'ונתן לי, מנכ"ל בוהאי קפיטל, "ללחוץ ידיים" עם אביו, וג'ו ביידן היה, לפי בובולינסקי, מעורב ישירות בעסקאות.

נוסף לראיון עם בובולינסקי, הרבה מהראיות התומכות באות מאותו לפטופ של האנטר ביידן שהוזכר לעיל, כמו אימייל שמציין כי האחים האנטר וג'ים ביידן, יחד עם "האיש הגדול" – בובולינסקי זיהה אותו כג'ו ביידן – יקבלו כל אחד מניות במיזם עסקי עם הקונצרן הסיני הענק CEFC.

האם משהו מהמידע הזה נמצא, אפילו בצורה מעוותת ומוטה, בדף הוויקיפדיה המוקדש לג'ו ביידן? לא. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, הערך אינו כולל ולו מילה אחת על העסקאות הסיניות, רוזמונט סנקה, טוני בובולינסקי, הלפטופ או CEFC. אבל בוודאי מידע על כך יכול להימצא במקום אחר בוויקיפדיה? ובכן, כן, יש קצת. הרוב נמצא שוב בערך של האנטר ביידן, כתוב כך שהאנטר מוצג באור חיובי ככל האפשר, הקרבן האומלל של "האשמות השווא" של טראמפ (בדיוק במילים מבטלות אלה נעשה שימוש).

שוב, יש הרבה יותר מכך בסיפור זה, אבל הנקודה היא ששערוריות ביידן יצרו קרע רחב בעם האמריקאי. משאב מידע ניטרלי מבחינה אידיאולוגית היה מביא את עמדות שני הצדדים בהגינות ובמלואן ומניח לקורא לשפוט בעצמו. האם זה מה שוויקיפדיה עושה? לא. ויקיפדיה מתיישרת בבירור לצד אחד. אולי תטענו שזהו הצד הלגיטימי היחיד, אבל זה מה שבעלי אידיאולוגיות רבים יאמרו על הצד שלהם. מה שאינכם יכולים לטעון ברצינות הוא שהיחס של ויקיפדיה לשערוריות ביידן הוא ניטרלי. הוא מוטה בגסות.

צילום: Chad Davis

התפרעויות אנטיפה/BLM

אני מציע להלן לבחון כמה דפים על התפרעויות BLM (חיי שחורים חשובים) ואנטיפה. לא יכול להיות קרע תרבותי קיצוני יותר בגוף הפוליטיקה האמריקאית מאשר התגובות להתפרעויות אלה. ההתפרעויות ניצתו במיוחד לאחר מותו של ג'ורג' פלויד ב-26 במאי 2020 (או כך חושבים הרוב, נדמה לי). באופן כללי, הדמוקרטים תמכו במתפרעים, הציגו אותם כפעילי מחאה "שלווה ברובה" נגד פשיזם וגזענות, אפילו תרמו כסף להגנתם, שקלו ברצינות את הרעיון שעלינו "לשלול מימון מהמשטרה" או גיבו יוזמות לרפורמה במשטרה והקטינו בעקשנות את חודשי שפיכות הדמים, הסכנה וההרס שההתפרעויות גרמו להם. הרפובליקנים לא הסתירו את שנאתם להתפרעויות, אם לא הייתה להם התנגדות למחאה שקטה, רחשי בוז למתפרעים האלימים, האמפתיה שלהם לשכונות שנפגעו והפליאה וחוסר האמון שלהם בעצם ההצעה שעלינו להפסיק לממן את המשטרה. הם גם הדפו במידת מה את הרעיון שארה"ב היא גזענית עד כדי כך שעליה לחולל שינויים דרמטיים בשיטות השיטור או להנחיל בבתי הספר חינוך נגד לבנים. שני הצדדים הסכימו באופן כללי שיש להחמיר את הטיפול במקרים אמיתיים של אלימות משטרתית ושעתה, יותר מתמיד, אין מקום לגזענות בחברה.

התייחסות ניטרלית אמורה לתת, כמובן, רקע עובדתי רחב לדברים כאלה כמו איפה קרו ההתפרעויות, כמה אנשים נעצרו ומספר ההרוגים והפצועים שקרו בגללן. הדף המרכזי של ויקיפדיה נותן סיקור די טוב בעניין זה, ככל שיכולתי לראות. אבל נוסף על כך, התגובה להתפרעויות בכל צד אמורה להימסר באופן הוגן ומלא. אמורות להופיע תיאוריות מגוונות לסיבות שבגללן פרצו. תיאוריות דמוקרטיות יעסקו לעומק, כמובן, באלימות משטרה, תפיסות וקבוצות גזעניות, בזמן שתיאוריות רפובליקניות, שיודו בכך במידה מסוימת, ידונו גם בארגון שמאל קיצוני מכוון שלהן ויחלקו על היקף הבעיות שאותן מייצג מקרה ג'ורג' פלויד.

הסיקור של ויקיפדיה הוא רחב מאוד, לא במפתיע. מוקדש לכך דף ערך גדול מאוד, "מחאת ג'ורג' פלויד" וגם "רשימת מחאות ג'ורג' פלויד ברחבי ארה"ב" וגם דף ערך ארוך שנקרא "התסיסה הגזענית בארה"ב 2020-2021". השמרנים אינם מודאגים מאף מחאה, אלא מאלימות פוליטית בדמות מהומות. אז בואו נתמקד בדף הערך האחרון. המאמר בו מכיל נתונים מועילים מאוד. כשהוא מתויג כ"תסיסה", יש חלק בדף שמביא נתונים סטטיסטיים שטוענים כי היו "25 הרוגים לפחות", יותר מאלפיים פצועים בכוחות האכיפה, "מספר בלתי ידוע של נפגעים אזרחים" ונזק לרכוש שנאמד ב-1-2 מיליארד דולר. אכן, לאחר שציינו כי 93% מהמוחים היו "שלווים ולא אלימים", בשורה התחתונה מתברר כי אותם 7% שהציקו אחראים ל"אירועי הפרת סדר שגרמו לנזק המתועד הגדול ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. אבל עד כאן הכל טוב: המאמר בנושא זה מציג עובדות שכל הצדדים היו רוצים להציג.

כשממשיכים עוד לקרוא במאמר, עם זאת, ההטיה הופכת בוטה יותר. "גל של הסרת אנדרטאות" – דרך מוזרה לתאר את ההרס הלא חוקי והמכוון של פסלים ציבוריים – "ושינויי שמות החל ברחבי העולם, במיוחד בארה"ב". אבל מה בנוגע לתגובה להתפרעויות? היא הייתה "התחשבנות תרבותית", נאמר לנו. "דעת הקהל על גזענות ואפליה השתנתה במהירות עם תחילת המחאות, בתמיכה גדולה ומשמעותית בתנועת חיי שחורים חושבים והכרה בגזענות ממוסדת". נכון שהתמיכה בתנועת BLM גדלה מאז. אבל התמיכה צנחה במהירות כשהארגון נקשר לאלימות הרסנית בשכונות שחורות, הסתה נגד מימון המשטרה ודעות קומוניסטיות קיצוניות. אפילו בספטמבר 2020 התמיכה צנחה ב-12% מ-67% ל-55%, בסקר של מכון פיו. עניין אחרון זה נמצא אמנם בהמשך הדף, אבל אינו מוצג בפתיח, והוא טוען בפשטות שתנועת BLM נהנתה מ"מתמיכה גדולה משמעותית". כמו כן, התמיכה בתנועה המשיכה להצטמצם לרמתה מלפני המהומות. אפילו הניו יורק טיימס, בוודאי לא שופר שמרני, הבחין בכך בתמיהה, "הנתונים…סותרים את הטענה שהמדינה עברה התחשבנות תרבותית".

שאר המאמר, שאני חייב להודות שלא קראתי במלואו בשל אורכו, נראה כמו תקציר רשמי מפורט ואוהד על הסיבות והאירועים של מהומות 2020. באשר לסיבות, טענת המפתח היא: "אנשים שחורים, שמונים פחות מ-13% מאוכלוסיית ארה"ב, נהרגים על ידי המשטרה ביחס לא פרופורציונלי לגודלם באוכלוסייה, יותר מכפול מאשר אנשים לבנים". בעוד שעובדה זו נכונה ללא ספק, הושמט פרט רלוונטי אחר שרפובליקנים נוהגים לצטט: גברים שחורים נוטים יותר לבצע פשעים שבגללם מתקשרים למשטרה. לכן, כפי שהציג מחקר אחד, "לא מצאנו ראיה להבדלים במקרי ירי בשחורים או בהיספנים ושוטרים לבנים אינם נוטים לירות יותר בבני מיעוטים מאשר שוטרים לא לבנים". מידע כזה, שאינו עולה בקנה אחד עם עמדת הדמוקרטים בנוגע לאפליה גזענית במשטרה, אינו מופיע במאמר זה.

לבסוף, יש סעיף "אימפקט חברתי". הוא מתמקד כולו בשינויים החברתיים והפוליטיים הרחבים שהם לכאורה תוצאת התגובה למהומות (ולמחאות). בחלק זה, ואמנם גם לאורך כל המאמר, יש דממה מוחלטת בנגוע לביקורת הרפובליקנית על המהומות ועל הפוליטיקאים הדמוקרטים שתמכו באלימות או שהעמידו פנים שזה לא קורה, של תגובת הנגד השמרנית נגד BLM ואנטיפה ושל ההתנגדות להחלשת החברה בקמפיינים כמו ב"לא לממן את המשטרה" וכמה הצעות "רפורמה" במשטרה שהיו מקשים על השיטור אף יותר. אין אף אזכור כלל לטענות של הרפובליקנים והשמרנים שהמהומות אורגנו ואך רוכזו במכוון על ידי ארגוני שמאל. אי אפשר למצוא ביקורת על BLM במאמר זה בשום צורה, למרות שעמדה במרכז התגובה הרפובליקנית להתפרעויות.

הבחירות לנשיאות ארה"ב 2020

יש כמובן הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות ארה"ב בשנת 2020. המחלוקת לא רק חצתה מפלגות, זה היה גם קרב מתיש בתוך המפלגה הרפובליקנית, נגד ההנהגה הרפובליקנית והמתונים שבהם, שמעולם לא חיבבו במיוחד את טראמפ מלכתחילה, מול תומכיו הקולניים בשטח. אי סדרים בהיקף עצום בפתקי ההצבעה בדואר, כישלון לקבל היתר למשקיפים ועוד הרבה יותר, גרמו לתרעומת עצומה בקרב הרפובליקנים. הכל התרכז ב-6 בינואר, כשהקונגרס עמד להצביע האם לקבל את ספירת הקולות של חבר האלקטורים. כפי שהערך של ויקיפדיה "הניסיונות להפוך את הבחירות לנשיאות ארה"ב 2020", כמה מ-140 הצירים הרפובליקנים בבית הנבחרים ו-11 סנטורים רפובליקנים הסכימו להגיש את התנגדותם. ואז, כמובן, קרתה הפלישה הידועה לשמצה לבניין הקפיטול, בדיוק בזמן כדי שההתנגדויות יגבו מחיר פוליטי יקר מנציגים שהמושבים שלהם התנדנדו.

המאמר המקושר לעיל היה חייב להיות עוד מוצר תעמולה. וזה מה שהוא, נורה כל כולו בהטיה חריפה. כך הוא מתחיל:

לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 שבהן ניצח ג'ו ביידן, הנשיא המכהן דונלד טראמפ, אנשי הקמפיין שלו ובאי כוחו, פתחו במאמץ אגרסיבי וחסר תקדים כדי להתכחש לתוצאות הבחירות ולבטל אותן. הניסיונות לבטל את תוצאות הבחירות תוארו כניסיון הפיכה שעשה שימוש ב"שקר הגדול". טראמפ ובעלי בריתו הפיצו כמה טענות כוזבות שהבחירות נגנבו מטראמפ באמצעות מזימה קומוניסטית בינלאומית, זיופים במכונות הצבעה והונאת בחירות.

צילום: Tyler Merbler

בהמשך, נמצא פנינה נוספת:

עצרו את הגניבה הוא קמפיין של הימין הקיצוני והשמרנים ותנועת המחאה בארצות הברית, שהפיצה את תיאוריית הקונספירציה שעיקרה טענות כזב שבבחירות לנשיאות ארה"ב 2020 התבצעה הונאת בחירות נרחבת כדי למנוע מהנשיא המכהן דונלד טראמפ את הניצחון על סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן.

לא אפרט יותר, אתם יכולים לדמיין. יש למעשה כמה דפים שמתייחסים לאי סדרים בבחירות 2020 והאירועים לאחר מכן. נוסף לדף שהתייחסתי אליו בפירוט, יש גם דף על תגובות של רפובליקנים לטענות דונלד טראמפ על הונאת בחירות 2020, שאומר: "טראמפ טען טענת כזב כי ניצח בבחירות והפיץ טענות כזב לא מבוססות רבות על הנואת בחירות". כמובן, הכותרת שניתנה לדף מדגימה את כלל מס' 11 של סול אולינסקי: "בחר מטרה, הקפא אותה, הפוך אותה לאישית, קטב אותה". במילים אחרות, תגובת הנגד לבחירות 2020 אינה תנועה רפובליקנית גדולה אלא רק ניסיון שערורייתי ולא חוקי לביטול תוצאות הבחירות על ידי אדם אחד שנוא שנגזל ממנו תוארו.

כמובן, אני יכול להמשיך ולדבר על הפלישה לקפיטול ב-6 בינואר: מה קרה שם באמת? בדף "ההסתערות על הקפיטול האמריקאי 2021" תלמדו שהקפיטול "הותקף במהלך התפרעות ותקיפה אלימה נגד הקונגרס האמריקאי", ע"י "המון שמורכב מתומכי הנשיא דונלד טראמפ" ש"ניסו לבטל את התבוסה שלו בבחירות לנשיאות 2020". לא משנה שכמה פרטים כאן שנויים במחלוקת. רפובליקנים רבים מאמינים שכמה אנשי שמאל וסוכני FBI נמנו עם הפולשים לבניין הקפיטול. בכל מקרה, מה התרחש בדיוק אינו ברור לאלה מאתנו שצפו בשעות של צילומי וידיאו מהפלישה. צפיתי באימה גוברת והשאלות עלו בי כבר אז.

מטבע הדברים, רפובליקנים נחלקים בדעותיהם על נאום טראמפ ב-6 בינואר. חלקם חושבים שהוא היה מוצדק, אחרים סוברים שהיה חסר אחריות, אבל הם מסכימים באופן כללי שאי אפשר להאשים אותו בהתקפה. ניגודיות כזאת בנקודות המבט אינן פופולריות בוויקיפדיה ואינן מוצגות, לא במפתיע, בדף זה כלל. במקום זאת, הדף מספר סיפור שמשמיט עובדות מרכזיות וגורם לו להישמע כאילו הפלישה הייתה התקוממות ספונטנית של תומכי MAGA מטורפים שטראמפ שלהב בכוונה לכדי זעם שמוביל לבגידה. אולי זה בדיוק מה שקרה, אבל מאמר ניטרלי בנושא זה ישרטט נרטיב חלופי גם כן, יציג את כל המידע הרלוונטי שעל בסיסו אנשים ויניח לקורא להחליט על דעת עצמו מה קרה.

כמעט שאיני צריך להוסיף שוויקיפדיה נוטה לכיוון מפלגה אחת והמאמרים בה על בחירות 2020 נקראים כמו תעמולה פוליטית מפלגתית.

נושאים נוספים במלחמת התרבות המתחוללת

מאמר זה ארוך דיו וכבר הוכחתי את טענותיי, אבל מעניין יהיה לרפרף על נושאים אחרים בלב מלחמת התרבות שהגיעו מהדת ומהמדע למהדורות החדשות בשנה האחרונה.

במדע, אפילו יותר מההתחממות הגלובלית (או שינויי האקלים), הייתה מחלוקת משמעותית בנוגע לנגיף קוביד-19והאמצעים הראויים להילחם בו. לא תופתעו לגלות שוויקיפדיה שוללת כל מה שהממסד שולל, והכל מתקבץ בנוחות רבה למאמר יחיד על "הדיסאינפורמציה בנוגע לקוביד-19". לצד כמה דברים טיפשיים שאף אחד לא לוקח ברצינות, תלמדו שזוהי "דיסאינפורמציה" להציע שמקור הנגיף "הוא יציר מעבדה בווהאן". כמו כן, תרגישו הקלה לדעת ש"מסיכות אכן מונעות הדבקה".

מאמר אחר מבטיח לנו כי "כמה מחקרים, על בסיס מודלים והדגמות, הסיקו שסגרים הם יעילים ומפחיתים את ההפצה של הנגיף ואת מקרי המוות בגללו". כמובן, אין שום אזכור לאף מחקר אחר. מה עם חיסונים נגד קורונה: האם הם יעילים? בטוחים? במאמר על הקורונה ההקדמה מאזכר "יעילות מוכחת עד 95%", אבל שום דבר על תופעות לוואי. בהמשך המאמר, בפסקה קצרה מאוד בחלק על "מידע מוטעה" נמסר לנו שהטענות על תופעות לוואי כאלה "נופחו". וזהו זה. אתם קוראים נכון: במאמר על החיסונים הניסיוניים נגד קורונה, הדבר היחיד שוויקיפדיה מוכנה לומר על תופעות הלוואי שלהם הוא החששות מהם מנופחים. מיותר לומר כי לא תמצאו מידע מרופאים וחוקרים רבים שהטילו ספק, שוודאי אינם קיימים.

יש להבהיר כאן משהו. אתם תומכים אולי בגישה של ויקיפדיה לסיקור הקורונה, אבל אינכם יכולים לטעון שהיא ניטרלית. גישה ניטרלית תכיר ותציג בהגינות דעות חלופיות על מקורו של הווירוס, על היעילות של המסכות, על האפקטיביות וההגנה של סגרים ועל היעילות והבטיחות של החיסונים נגדו. אולי תטענו שהמאמרים טובים יותר משום שהם בעלי גישה כזאת, אבל מה שאתם אומרים הוא שאתם מעדיפים את ההטיה הממוסדת של המאמרים על פני גישה ניטרלית שתניח לקורא לשפוט.

בתחום הדת, כמה נושאים פילגו לאחרונה את השמרנים מהממסד הליברלי יותר, שיוצגו על ידי הנוצרים מרוב הזרמים, כולל הזרם הפרוטסטנטי המרכזי, אם כי לא כולם. אחד מהם הוא: האם הנצרות בירידה במערב, או רק הזרם הפרוטסטנטי המרכזי והליברלי בה וכנסיות? המאמר של ויקיפדיה על "מגמת הירידה של הנצרות בעולם המערבי" מתחיל ב"מגמת הירידה של הנצרות בעולם המערבי היא מגמה מתמשכת. מדינות מפותחות שיש בהן מוסדות חינוך מודרניים וחילוניים בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, נוטות לעבר חברות פוסט-נוצריות, חילוניות, גלובליסטיות, רב-תרבותיות ורב-אמוניות". אבל המאמר מציין נכון, שמגמה זו אינה מתרחשת באמריקה הלטינית ובאפריקה ואפילו לאחרונה "71% מהמערב-אירופים מזדהים כנוצרים, לפי מחקר משנת 2018 שנערך במכון המחקר פיו".

בחלק שמוקדש לארה"ב, המיקוד הוא (שלא במפתיע) על הכנסיה הפרוטסטנטית המרכזית, למרות העובדה שכעת היא מהזרמים הקטנים ביותר. כבר לפני עשר שנים, כולם יחד, כל הזרמים הפרוטסטנטיים מנו פחות ממחצית מהאוונגליסטים והכנסייה הפרוטסטנטית השמרנית". רק בסוף המאמר אנחנו למדים ש"הדת הקיצונית יותר, כולל האוונגליזם, מתחזקת". אתם לא תלמדו במאמר זה, את שמו של הזרם הפרוטסטנטי הגדול ביותר: הכנסייה הבפטיסטית הדרומית, שלה 16.2 מיליון מאמינים. (המידע נמצא בדף הערך שמוקדש לכנסיה זו). כמו כן, לא תלמדו שמעגל המצטרפים לכנסיה השמרנית מתרחב למעשה: בין היתר, הכנסיות הפרוטסטנטיות משגשגות החל מ-2014, והן גדולות אפילו יותר מהכנסייה הבפטיסטית.

למעשה, ויקיפדיה אומרת שהנצרות במגמת ירידה משום שהכנסייה הפרוטסטנטית בירידה והזרמים השמרניים והכנסיות בקושי שוות תשומת לב. אני פשוט יכול לשמוע את התשובה, "ובכן, כן, זה נשמע נכון, בערך". אבל אם אתם מסכימים עם גישת ויקיפדיה, זה לא אומר שהיא ניטרלית. הנקודה היא שהיא מוטה לגמרי.

בין הנושאים הטעונים והשנויים ביותר במחלוקת בפוליטיקת הכנסייה יש נושא שמפצל את הכנסיה המתודיסטית המאוחדת: נישואי חד-מיניים. דף הערך הרלוונטי נקרא "טקסי נישואין של חד מיניים בכנסיות נוצריות". המאמר מציג בחמש נקודות "דעות תיאולוגיות של תומכי טקסי איחוד חד מיניים ו/או נישואין", אבל אין חלק מקביל – או כל מידע כלל, תאמינו או לא – על התיאולוגיה של אלה שנישואים חד-מיניים מנוגדים לתנ"ך. כמה זרמים עיקריים בנצרות שאוסרים על נישואים כאלה לחלוטין, כמו הכנסייה הבפטיסטית הדרומית, פשוט אינם מוזכרים במאמר.

מסקנה

נושאים שנויים במחלוקת אלה הם בדיוק המקום שבו עלינו לצפות לראות יחס הוגן ל"דעות חלופיות" בוויקיפדיה. אבל אנחנו לא רואים זאת.

לא שזה חדש אבל זה חוזר על עצמו. ויקיפדיה מסרבת להיות ניטרלית ולכן מדיניות "נקודת המבט הניטרלית שלה" היא מס השפתיים שכולו חרפה וצביעות. עורכי ויקיפדיה מוטים כל כך שהערכים שהם עורכים נראים יותר כמו תעמולה מאשר תוכן עיוני ראוי לציון.

"אבל חכה", אתם אומרים, "נו באמת, בסדר, הם צבועים, אבל טענות מוטלות בספק על ניטרליות הן רק שיווקיות. למה שיהיה אכפת לנו מניטרליות ממש? אצל עיתונאי זו כבר נחלת העבר. ברור, רובם לא באמת רוצים שתחליטו לבד בנושאים חשובים. אז? ברור שהם רוצים שמומחים יצהירו מה שכבר ידוע, ועליכם לדעת שפעמים רבות זאת המטרה של "עיתונאות". והנה דבר נוסף. ויקיפדיה מעדיפה מקורות מידע משניים. בנוגע למלחמת תרבות, המעמדות המשכילים, הקוראים של אותם מקורות, ודאי נוטים לליברליזם. ויקיפדיה רק מייצגת את הדעה הרווחת שם. זה הגיוני, זאת לא אשמתה. תתמודד עם זה. זאת מציאות חדשה. איך תגיב לזה?"

ראשית, אני מסרב לקבל תירוצים כאלה לטקטיקות הבריוניות של תעמולנים. שנית, זה גם לא נכון שוויקיפדיה רק מייצגת את הזרם המרכזי. היא אינה משקפת את ההטיות בתקשורת המרכזית, משום שחלקה שמרני או מתנגד לה. הרבה סיפורים חדשים ששייכים למיינסטרים מסוקרים רק בפוקס ניוז, הדיילי מייל והניו יורק פוסט – כולם מוחרמים כמקורות מידע על ידי ויקיפדיה. מעבר לכך, מקורות מידע מרכזיים רבים של שמרנים, ליברטריאנים או של בעלי דעות מנוגדות מוחרמים בוויקיפדיה גם הם, כולל קווילט, הפדרליסט והדיילי קולר. הם אולי מתנגדים או שמרנים, אבל הם אפילו לא "רדיקלים", הם עדיין שייכים לזרם המרכזי. אז איך הם יוכלו אי פעם לקבל במה בוויקיפדיה? תשובה: בדרך כלל, הם לא יכולים, לא אם אין "מקור מידע אמין" שיכול לדווח עליהם.

בקיצור, וללא הרבה ציפיות, רק מקורות פרוגרסיביים וגלובליסטיים – וידידותיים לפרוגרסיביזם הגלובליסטי – מותרים בוויקיפדיה.

נכון שוויקיפדיה מרשה להשתמש בכמה מקורות, כמו הוול סטריט ג'ורנל, פיינשל טיימס, דיילי טלגרף והווידלי סטנדרט, שהם יותר סובלניים כלפי דעות שמרניות, אבל בדרך כלל הם יותר נוטים למרכז מאשר לשמרנות, והם בדרך כלל זהירים לא להתרחק מהנימה השלטת בשיח הציבורי הנוכחי של הדעות הפרוגרסיביות. הם "האופוזיציה הנאמנה" של ההגמוניה של התקשורת הפרוגרסיבית.   

למה ויקיפדיה עושה טיהור שיטתי של מקורות מידע של תקשורת שמרניים מרכזיים? האם זה משום שמקורות אלה הפכו חסרי אחריות לחלוטין ומפלגתיים? זה מה שאנשי ויקיפדיה יאמרו לכם. במילים שלהם, הם לא רוצים שמה שהם מכנים בביטול "דיסאינפורמציה", "תיאוריות קונספירציה", וכו', יראה אור כלל. בכך, הם (ומוסדות מוטים אחרים) פשוט משתלטים בבלעדיות על מה שראוי בעיניהם לחשיבה. הם רוצים לקבוע את גבולות הדיון והם רוצים לומר לכם איך לחשוב על זה. המחשה טובה עד כמה רדיקלית מדיניות ההחרמה של מקורות בוויקיפדיה אפשר לראות בטיפול שלהם במגזין ניוזוויק, אשר מתויג כעת כמקור שנוי במחלוקת שיש להימנע ממנו או להשתמש בו בזהירות, משום שהבעלות עליו עברה ב-2013 מחברת IBT מדיה, המו"ל של האינטרנשיונאל ביזנס טיימס, המרכזי ולפעמים נוטה לשמרני, כך שהוא עצמו כבר נחשב "לא אמין".

 מסיבות אלה, לא מופרך לומר שוויקיפדיה, כמו מוסדות מוטים פוליטית מאוד נוספים רבים בעולם הדיגיטל האמיץ שלנו, הפכה עצמה למעין משטרת מחשבות שאוזקת למעשה כל נקודת מבט שמרנית שהיא חולקת עליה. דמוקרטיה לא יכולה לשגשג בתנאים כאלה: אני טוען שוויקיפדיה הפכה ליריבה של הדמוקרטיה הבריאה. דמוקרטיה דורשת שמצביעים ייחשפו לטווח המלא של דעות בנושאים שנויים במחלוקת, כדי שיוכלו להחליט בעצמם. אם מקורות המידע הראשיים של החברה צועדים בסך במצעד אידיאולוגי, הם לועגים לדמוקרטיה. או אז, העשירים ורבי העוצמה זקוקים רק להשתלט על גופי המחשבה המאושרים המעטים, ואז יוכלו לתמרן ולבסוף לשלוט בשיח הפוליטי החשוב.

המאמר פורסם לראשונה באתר של לארי סנגר, ממייסדי ויקיפדיה ובאדיבותו. תרגמה מאנגלית: איילת מיטש.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

21 תגובות למאמר

  1. יש הטוענים שהארץ היא כדור ויש הטוענים שהיא שטוחה. כיצד יש לכתוב זאת בצורה נייטרלית?

    1. ויקיפדיה מסתמכת על מקורות. אם תביא מקורות מהימנים לטענה נגדית – יש סיכוי שהיא תצוטט, אך זה מאוד תלוי במדיניות העורכים ששונה בכל ארץ. לכן, יש הבדלים בן ערכי וויקיפדיה בשפות השונות.

    2. כמו כל דיון: הצגת שתי העמדות, הצגת המקורות שלהם, הצגת הנימוקים והטענות סביב כל נימוק(דחיות והסברים)…

    3. כיצד להסביר ב-2021 שכדה"א אינו שטוח? זה דיון? זה ברצינות?

      תודה על דוגמא נוספת, מדוע אתר לשיתוף מידע, תמיד יהיה כר פורה לפעילים פוליטיים / קונספירטורים. לפיכך, ודאי בתחומים כמו פיסיקה מודרנית (צורת כדה"א שייכת לתחום זה) ערכים באנציקלופדיה אמיתית – עדיף שיכתבו ע"י מומחים מאשר קונספירטורים. אגדות על אנשי נאס"א חמושים ששומרים עליך, שלא תיפול מקצה הפלנטה שלנו ותתקל בכיסוי הבדולח עליו תלויים הכוכבים – אתה מוזמן להשאיר לאחים גרים.

    4. אז הטענה שהווירוס הגיע מעטלף היה כדור ואח"כ הפך לשטוח או להיפך?
      אף אחד לא טוען שהארץ שטוחה אבל הרבה שמאלנים בטוחים שאוטובוסים מתפוצצים זה שלום…

    5. אתה חייב לאפשר את זה.

      לא בגלל שזה נכון או לא נכון, אלא בגלל שזה טיעון שקיים.
      חופש הביטוי לא מתיימר לעסוק בשאלה מי חכם או מה נכון.
      המחיר של הצנזורה בדברים ה"קלים" דברים כאלה, יתבטא בדברים חמורים יותר.

      עוד דבר:
      הרבה מאד דעות שהיו ברורות מאליהן לפי הידע הקדום – מופרכות כל הזמן.
      היום יש מדענים לגיטימיים ורצינים שמדברים על כוח המשיכה באופן שמשנה את הפרספקטיבה לגבי מה זה שטוח ומה זה עגול. בעתיד הדיון הזה יראה לאנשים דבילי, כי גוף בעל כוח משיכה הוא לא שטוח ולא עגול, אלא עניין של יחסיות פרטית/כללית.

      המצנזר במומו מצנזר.

  2. יש לי הרבה לומר בנושא, אבל אקצר. התיאור של לארי סנגר כאחד המייסדים של ויקיפדיה נכון אבל הוא משמיט את העובדה שנזרק מהמיזם כאשר הפך לאינציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך בשל התנגדותו למהלך. מאז הוא מנהל מסע השחרה ארוך נגד ויקיפדיה שחולק דמיון רב לטענות אותן הוא מעלה כאן כלפי הדמוקרטים.

    1. התיאור שלך של השמאל נכון אך הוא משמיט את העובדה שאתה משקר בכל דבר שאתה כותב בויקיפדיה. לכן אתה מנהל מסע השחרה ארוך, כנגד כל מי ששם לב לשקרים שלך.

    2. הוא לא נזרק. הוא התפטר בדיוק עקב הבעיות שבכתבה.

  3. ויקיפדיה אינה מקור אמין בכתיבה אקדמית.

    אין איסור לקרוא אותה או כל אתר אחר (אתר החמאס, לדוגמא) אך חל איסור ברוב התחומים, לצטט ממנה ולסמוך על הכתוב בה. כי אינה מקור אמין.

    והמתואר כאן במאמר, זו הסיבה.

    זה שהשמאל, גנב את המילה "אנציקלופדיה" ושירבט אותה לשם קליט של אתר אינטרנט של פעילים פוליטיים – צפוי, כי זה מה ששמאל עושה בכל העולם, גונב מילים ומנסה לשנות את משמעותן. כך בדיוק (לדוגמא), גנבו תומכי חמאס את שמה של אחת המפלגות בישראל, עליה הם מספרים שהיא הקימה את המדינה.

    גם כאשר היא הקימה, היא ממש לא עשתה זאת לבד אך בכל מקרה, אין כל קשר בין המפלגה ההיא בשנות ה-50 של המאה הקודמת, לבין תומכי המאס שגנבו את שמה, היום.

    אפילו במדעים מדויקים, מתפרסמות מדי פעם עדויות, איך דברי מומחים בעלי שם באקדמיה בארץ (יפה שהחליטו להקדיש מזמנם ולערוך ערכים בתחום מומחיותם בשקרפדיה), נמחקים ומשוכתבים ע" ילדים שטוענים שהם מבינים יותר.

    שקר זו מהות השמאל. העדויות במאמר. לפיכך, זו גם מהות הויקיפדיה. מי שאוהב שקר, כמו לדוגמא, בנט, שקד, סער, סילמן, אלקין, כהנה, הנדל, ליברמן – יכולים להמשיך לקרוא ויקיפדיה. הם כבר יכולים לתעד שם, שבוחרי ישראל ידאגו, שהשקרנים יראו את הכנסת בכל מערכת בחירות מעתה ועד עולם, רק מבחוץ.

    1. מהניסיון שלי ביולוגיה מקור מצויין ואמין להרבה ערכים בתחום המדעי.

  4. ומהצד שלנו
    ויקיפדיה נשלטת במידה זהה על ידי גורמים עוינים לישראל שמציגים כמעט אך ורק את הצד הפלסטיני.
    דוגמה אחת ספרה של ברברה טוכמן מאז ומעולם שנכתב בשנות השמונים והיה מחקר מעמיק שהציג את ההיסטוריה הפלסטינית כתעמולה. במשך השנים עורכי ויקיפדיה שינו את הערך על הספר וכיום הוא מוצג כספר שהוכח שמבוסס על מידע לא אמין. החוקרים "יידועי השם" המבקרים אותו הם אילן פפה וכדוגמתו שונאי ישראל מובהקים. אדם ששוקל לקנות את הספר וללמוד על הנושא מקבל את הרושם שהספר כבר מזמן לא רלוונטי והוכח כטעות בעוד שזה בפרוש לא כך ושנים רבות נחשב כאמין. וזו רק דוגמה אחת. ויקיפדיה מנוצלת ככלי תעמולה. כולם מתבוננים בו כולם אומרים אפילו ויקיפדיה מסבירה כך.

    1. אתה טועה במקצת: הספר נקרא "מאז ומקדם" וכתבה אותו ג'ואן פיטרס.
      טוכמן כתבה את "מצעד האיוולת" שגם הוא רלבנטי למציאות שאנו חיים בה כיום.

    2. כוונתך לא לספר של ברברה טוכמן אלא לספר "מאז ומקדם" מאת ג'ואן פיטרס.
      בערך ויקיפדיה על הספר הזה אכן קיימת הטיה בוטה. המשעשע ביותר שמחבר הערך מצא לנכון להביא את הביקורת הקטלנית של אדוארד סעיד על הספר. אולם כל מי שמעיין בערך ויקיפדיה על אדוארד סעיד עצמו ייתקל בפרטים ביוגרפיים שקריים לחלוטין אודותיו אותם הוא עצמו טרח ופירסם. למשל שהוא למד בביה"ס ע"ש ג'ורג' הקדוש בירושלים. המעניין הוא ששמו נעדר מרשימת התלמידים של ביה"ס בשנים הרלוונטיות כפי שהוכח ע"י מי שטרח ובדק את העובדות הביוגרפיות עליו.
      ויקיפדיה מזמן כבר איננה מקור אמין אלא אם כן מדובר במדעים מדוייקים

  5. אינני חולק על תוכן הדברים (קראתי בערך את החצי ה-1), אבל המאמר קצת מייגע, די היה להפנות את האנשים אל הערכים עצמם.
    אני מציע לקורא לדעת באופן כללי מיהם העורכים המרכזיים שקובעים את התכנים בפועל ובאופן פרטי איך ניתן לדעת איך נערך הערך ועל ידי מי.

    לגבי האנשים, ישנו דוד שי שפרש ב-2010, והנה כתבה (מ-2010…) על קבוצה של עורכים מובילים נוספים בויקיפדיה העברית: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000604936 (דרוד לין, הראל קין, יפתח שפיר, דליה רובין, אביעד תאני, נחי אברהם).

    לגבי השאלות מי כתב את הערך ואיך, יש הסבר טכני פשוט וחשוב: יש לפתוח את הערך וללחוץ על הלשוניות למעלה. הלשוניות החשובות ביותר כדי להבין איך נכתב הערך הן ״שיחה״ ו״גרסאות קודמות״. ממליץ לכם להסתכל לדוגמה לשיחה בעריכת הערך על רה״מ לשעבר בנימין נתניהו – https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95.

  6. מאמר מצחיק ממש.
    ההטייה של ויקיפדיה היא לכיוון של הפצת מידע חופשי לכל.
    יש חשיבות להסתמך על מקורות מידע אמינים.
    המקורות שברשימות שמוצע לא להשתמש בהם אינם אמינים.
    חבל שלא הצלחנו להכין רשימה כזאת גם בעברית.
    זה שיש אנשים שחושבים – למשל – שהיו זיופים בהצבעות לנשיאות ארה"ב שנשלחו במעטפות, זו עובדה יש שחושבים כך. אבל מקורות מהימנים – שחובה להפנות אליהם – מראים שלא היו זיופים כאלה.
    וזהו. זה מה שיש בעולם. זה המידע שצריך להיות בוויקיפדיה.
    מי שמקדמים "עובדות אלטרנטיביות" – למשל שכדור הארץ עגול – מעוניינים להחזיר אותנו לעידן של בורות ותלות בידעונים, מלכים וחוזים בכוכבים.
    זה מנוגד לאינטרסים של רוב בני האדם ומשרת מעטים בלבד.
    בדיוק לצורך זה קיימת ויקיפדיה.

    1. ה"מקורות המהימנים", חשבו בתחילת השנה הקודמת – שהאפשרות, לפיה הוירוס COVID-19, התפרץ ממעבדה בווהאן, היא שגויה.

      לראיה, אמרו אותם "מקורות אמינים", פורסם בעיתון "נחשב" מאמר של 20 וירולוגים מומחים מכל העולם, שמשווה בין המון וירוסים ומגיע ל"מסקנה", לפיה COIVID-19, הוא התפתחות טבעית (אבולוציונית) של וירוס – לא ידוע.

      כבר אז זה נשמע מגוחך, כי עד היום לא מצאו את בעל החיים, ממנו לפי החשד קרה ה-spillover ואם ואין זיהוי כזה, כיצד בדיוק מומחה שכמוך יודע לטעון שהפער בין וירוס X [גרסה קודמת בבע"ח] לבין וירוס Y [בבע"ח ובני אדם], הינה מוטציה המתרחשב באופן טבעי בטבע?

      אך השנה, ב-2021, התפרסמו התכתבויות של הקדוש פאוצ'י בן רפואה, תושב ארצות הברית זן אמריקה והתברר, שאת המאמר לעיל, ארגון אחד החוקרים המקבל כסף ממשלת ארה"ב (הכופרים במדע האלה): (א) בדיוק עבור מחקרים במעבדה בווהאן (ב) בהתכתבויותיו עם הקדוש פאוצ'י, כתב החוקר הסורר שיש לבחור את מי שיופיעו כחתומים על המאמר שהוא כתב בזהירות, (ממה רצה האדמו"ר להזהר?) ע"מ שרשימת החותמים תכלול אנשים נוספים על אלה המקבלים מימון מהכופרים בארה"ב על מחקרים בוואהאן – בדיוק על על מנת ובמטרה ליצור מצג שווא – להסיט את הדיון מהמעבדה ומהמחקרים שבוצעו בה.

      זו דוגמא אחת.

      דוגמא שנייה, תהיה רשימת החולים הראשונים / החשודים כחולים כאלה (אתה יודע, אפילו "מקורות מידע אמינים", אינם מסווגים בתחילת המגפה את הפציינטים כקורבנות של וירוס בע"ח אזוטרי, שאף אחד טרם יודע שביצע host jump) – אז יוצא, שהקורבנות הראשונים היו רחוקים משווקי בע"ח בווהאן, בדיוק את המרחק שבין השוק למעבדה האמורה בווהאן.

      שלישית, אותם "אנשים שחושבים", לפתע לא פוסלים היום את האפשרות שמדובר בפיתוח שבוצע במעבדה בווהאן (משהו שלפני שנה בדיוק היה חטא גדול והיה מעמיד אותך בסכנת שריפה על המוקד, כדי לטהר את נפשך ולהבטיח שתגיע לגן עדן – אם לפני שנה היית אומר שזו אפשרות מעשית – כמו שקרה למשל, לכמה חוקרים אירופאיים).

      שנעבר נושא ונדבר על תחום אחר – פיסיקה / הנדסה ימית? אם המקורות האמינים שלך הפסיקו להבין במיקרוביולוגיה? קדימה: במשך עשרות שנים, סיפרו יורדי הים על גלים בגבהים עצומים (בניינים רבי קומות), תלולים מאוד ומגיעים משום מקום ו/או גבוהים עשרות מונים מהגלים שמסביבם. עכשיו, אנחנו מבינים את גלי הים, תקופה ארוכה מאוד. המודל המסביר אותם ונותן לכל המהנדסים את נקודת הייחוס לתכנון הספינות ו/או חוזק החומרים, הנו המודל הלינארי. עפ"י מודל זה, גלים בעלי מאפיינים כאלה אכן אפשריים. רק בהסתגייות אחת קטנה, הם אפשריים פעם 1 כל כמה מליוני שנים. אז מדובר בדימיונם הפורה של הקפטנים ותו לא. כל מי שהעלה את האפשרות, זכה לגיחוך.

      ואז ב-1995, הגיע Draupner wave. צריך להגיד לך האם וכיצד השתנתה דעתם של "מקורות מידע אמינים"?

      שווה שנדבר על חורים שחורים ועל המחקר של ג'וסלין בל ברנל או שאתה כבר מבין את הרעיון?

      בקצרה, מר ויקיפדיה – כאשר "מקורות מידע אמינים", אפילו בינינו – החוקרים האמיתיית, ידעו הכל ובכל תחומי המדע, תוכל לספר שפעיל פוליטי העורך ערכים בויקיפדיה בשליחות המפלגה הדמוקרטית לארה"ב – זה מקורות מידע אמינים.

      ועוד דבר ממש קטן: הפצת מידע חופשי לכל זו הטייה, רק אם לא לומדים לוגיקה. "הפצת מידע חופשי לכל" זה התירוץ. הטייה, זה משהו אחר לגמרי.

  7. לצערי הרב מאוד, גם ויקיפדיה העברית איננה נטרלית בנושא החיסונים ומדיניות הממשךה בזמן הקורונה.
    ויקפדיה היא שופר של הממסד. ככזאת היא דוחה לעיתים בברוטליות ואף על ידי חרם ובזוי דעות שאינן עולות בקנב אחד עם הממסד.

  8. אומנם ברוב המקרים שבדקתי וויקיפדיה מספקת מקור מידע אמין למדעי החיים, אולם בתחום החיסונים ומדיניות הממשלה בזמן הקורונה (ובכלל לגבי חיסונים) היא מהווה שופר של הממסד הממשלתי. דעות שונות ואפילו של מדענים ורופאים מכובדים נדחות בברוטאליות ע"י השמצה הסתה ולבסוף חרם על מי שמביע אותן.
    כך שלמרות העבודה המדהימה שנעשית בויקיפדיה יש הרבה מקום לשפור בתחום של תרבות דיון ומתן משקל לדעות שאינם עולות בקנה אחד עם הממסד.