מלחמת השמאל בשאיפה לניצחון

החיבוק שמקבלת סימון ביילס הוא ביטוי לרוח הבינוניות שפושה בכל תחומי החיים. אין זה מקרי, שכן זוהי דרכו של השמאל לנוון ולרמוס את השאיפה האנושית להישגיות, ביודעו כי אנשים חלשים נוחים לשליטה.

דאגה לעצמה ונטשה, סימון ביילס (צלום: Fernando Frazão/Agência Brasil)

בשנת 1987 פרסם אלן בלום, אז עוד היה פרופסור אלמוני יחסית את אחד הספרים החשובים של אותה התקופה: 'דלדולה של הרוח באמריקה' (The Closing of the American Mind). הספר עוסק במשבר האינטלקטואלי והתרבותי שפקד, לדעת בלום, את ארצות-הברית החל משנות ה-30 ועד לזמן כתיבתו.

בפרק "ניהיליזם נוסח אמריקה", הוא בוחן את הביטויים והערכים המרכזיים המאפיינים את התרבות האמריקנית, ומציע אבחנה לפיה שורש המשבר האינטלקטואלי, ומקור כוחם של הרלטיביזם וההיסטוריציזם (אסכולה המתיימרת לחזות את עתיד המין האנושי על סמך חוקיות קבועה מראש שאיתרה במהלך ההיסטוריה) הוא ברעיונות הרסניים שנשאבו מהפילוסופיה הגרמנית (בייחוד ניטשה והיידגר): 

נהוגה עתה שפה חדשה לחלוטין לבטא טוב ורע, שמקורה בניסיון לחרוג "מעבר לטוב ולרע" ולמנוע מאיתנו לדבר מתוך הכרה פנימית  כלשהי על הטוב ועל הרע … השפה החדשה מבטאת את יחסיות הערכים והיא מהווה תמורה בהשקפת עולמנו המוסרית והמדינית, תמורה שחשיבותה אינה פחותה מזו שאירעה כאשר הנצרות תפסה את מקום הפאגאניזם.

העת הפוסט-מודרנית הזו, לדעת בלום, מחמיצה לחלוטין את הטרגיות שבאמירה הניטשאנית: "אלוהים מת". בעיני ניטשה "היה גילוי זה אסון שאין דומה לו", שצפוי להשליך את האנושות לתהומות מוסריים ולניהיליזם מוחלט. אלא שהתרבות הרלטיביסטית מרגישה די נוח עם תפיסה זו ואף מעמידה צמד תחליפים ל"אלוהים": קונפורמיזם ובינוניות מצד אחד, והאינדיבידואל המיוחד והאותנטי מהצד השני.

וכך, באופן אירוני, למרות שביקורתו של ניטשה שבסיסה היתה אנטי-נאורות וכוונה נגד הדמוקרטיה הליברלית והשמאל, השפעתו העיקרית ניכרת היום דווקא בשמאל. גם מבלי להתכוון לכך, תוצאותיהם של התהליכים שהשמאל הוביל הביאו להיעדר סולם מוסרי יציב. כך, למשל, גם אם לא הייתה כוונה תחילה בקידום הבינוניות, זו הייתה התוצאה הבלתי נמנעת של פוליטיקת הזהויות ושל הגזענות של הציפיות הנמוכות. פחות משנה מהם הישגיו של אדם, אלא משנה יותר זהותו.

בדרך זו, השמאל מקדם שוויון של בינוניות, ערכים חסרי תוקף מוחלט, ואימוץ "סגנונות חיים" מתירניים שלא תובעים מאמץ מוסרי או אינטלקטואלי.

לתפיסתו של בלום הניהיליזם האמריקני הוא "הלך רוח של עגמומיות, חוסר שקט עמום". הפתיחות הפוסט-מודרנית, המוותרת מראש על האמת, איננה מובילה לאושר ולחיים ראויים, אלא להפך הגמור: למשבר וייאוש.

מטרת העל

השמאל מאז ומתמיד אהב את האנושות מפוררת לפרודות, וכל אטום המרכיב אותה, מנותק מכל הקשר דתי, קהילתי ולאומי. השאיפה לשיוויון בכל מחיר דיכאה את יצר התחרות הטבעי וקבלת אשראי חברתי או שלילתו, בהסתמך על זהות, נטייה מינית, צבע עור וכיו״ב, הפחיתו בהגדרה את הצורך להתאמץ, ליצור, ליזום ולהתחרות. ממילא בסביבה החברתית של השמאל, אלה פעילויות חסרות משמעות.

מקרה סימון ביילס הוא מקרה בוחן מדויק לקידום ערכים אלה.

ספורטאי, לבטח אולימפי, הוא אדם שהקריב את חייו לטובת מצוינות חסרת פשרות בתחום מדויק ומזוקק. בסדרה התיעודית שעלתה ב'נטפליקס', "הריקוד האחרון" אומר מייקל ג'ורדן – אולי הסמל הגדול ביותר לדמות המנצח בספורט: אם היה משהו שהייתי יכול לשנות, זה את העובדה שאני מודל לחיקוי".

ג'ורדן אמנם פרש מכדורסל לתקופה, אך לא עשה זאת במהלך משחק והסיבות האמיתיות לפרישה עדיין לא ברורות, ויש לכך סיבה. גם אם פרש עקב לחץ/עומס נפשי/בעיית הימורים – הוא לא חגג את פרישתו, לבטח לא העלה אותה על נס וצייר אותה באור חיובי ואמיץ כפי שקורה במקרה של ביילס.

ג'ורדן הכה על חטא בנוגע לבעיית ההימורים שלו, אך אילו סימון ביילס הייתה נושאת עיניים אל מייקל ג'ורדן – סביר להניח שלא הייתה מוותרת לעצמה ובורחת לתוך הנוחות של החיבוק הפרוגרסיבי שידעה שיעטוף אותה. אותה מתעמלת אגדתית, מהגדולות שידע הענף יכולה גם ללמוד מנערה ישראלית בת 19, שלהבדיל ממנה קטפה רק את מדליית הארד בטאקוונדו (ביילס היא מתעמלת).

פשוט רוצה את זה יותר, אבישג סמברג (צילום: Martin Rulsch)

ובכל זאת, חרף הפער ההישגי הנתון, שמעבר לכישרון המולד נובע גם מפער בלתי נתפס וניתן לגישור בהשקעה, תשתית להצליח ותרבות ספורט שונה – אותה אבישג סמברג בת ה 19 אמרה בראיון שאחרי קרב המדליה שלה משפט שביילס צריכה לקעקע על האישונים: "אני רוצה את זה יותר". היא ענתה זאת בתגובה לשאלת המראיין על הקושי להרים את עצמה אחרי הפסד ותוך כדי נחיתות מסוימת בקרב עצמו.

סמברג לא ויתרה לעצמה, לא שקעה לבינוניות וזכרה כי היא תוצר של מערכת שלמה – לא אדם פרטי. סמברג רצתה את זה יותר מהיריבה שלה וניצחה.

סימון ביילס, שעלתה לגדולה לאחר הישגים חסרי תקדים, בחרה לפרוש במהלך התחרות עצמה ולהותיר את חברות קבוצתה המומות ובודדות במערכה. חשוב לציין, ביילס היא המנהיגה הבלתי מעורערת של נבחרת ההתעמלות האמריקאית ולא רק – היא הפנים של המשלחת כולה.

אותו ניהליזם הוא שהביא על ביילס את החיבוק ואינספור ציוצי התמיכה בה. ביילס היא אדם פרטי, אינדיבידואל, כך הם טענו. ביילס הסבירה את פרישתה וטענה כי: “בחרתי לא להמשיך בשביל הבטיחות והבריאות שלי, יש סיבה שיש 4 בנות בקבוצה. כל מי שאומר שפרשתי – לא פרשתי, פשוט המוח והגוף שלי לא היה מסונכרנים. לא חושבת שאתם מבינים כמה זה קשה ברמה התחרותית, אני לא חייבת הסברים למה שמתי את הבריאות שלי קודם, בריאות פיזית שווה לבריאות נפשית”.

האמפתיה למצוקתה האישית גדולה, אך הסכנה הגדולה היא בהאדרת הכישלון וביילס – עם כל האמפתיה – נכשלה כישלון חרוץ ומהדהד. גם אם נקבל את הפרישה תוך כדי תחרות, מוטב היה אם הייתה עושה זאת בשקט ובמבט מושפל.

ניתן רק לשער מה היה קורה לאותה ביילס, אם הייתה עושה דבר דומה במגזר הפרטי. נסו לדמיין את עצמכם אומרים למנהל או ללקוח שלכם, באמצע מהלך קריטי אותו אתם מובילים שאינכם רוצים להמשיך ופשוט יוצאים מהחדר. התוצאה תהיה חדה וברורה – פיטורים בבושת פנים.

לא זו אף זו, אותה אחת שנכשלה מואדרת על "פרישתה האמיצה והחשובה". ביילס נישאת כעת על נס כי נכשלה, כי נטשה וברחה ממחוייבותיה.

בין שלל החיבוקים מחבריה וספורטאים אחרים, שהמשותף לכולם הוא הליכה עם הזרם ותיחזוק המותג שלהם, עלה טניסאי העל הסרבי, נובאק ג'קוביץ' וטען כי: "לחץ זה פריבילגיה. ללא לחץ אין ספורט מקצועני. אם אתה מכוון להיות בטופ של המשחק, כדאי שתלמד איך להתמודד עם הלחץ ואיך לעמוד ברגעים האלו".

"כשאני עולה על המגרש, אני תמיד חושב על הילד הקטן שבא לראות אותי בפעם הראשונה ועל כך שאסור לי לאכזב אותו."

מייקל ג'ורדן.

באותו הרגע זעקו כל הכותרות ושלל פובליציסטים על חוסר ההתחשבות בביילס המסכנה. היו, כמובן, שתלו כל בדל ביקורת בהיותה אישה ומיד תייגו את הביקורת כסקסיסטית. ביילס היא נערת הפוסטר של פוליטיקת הזהויות שמפרקת את השאיפה למצוינות – היא אישה, שחורה ויש אף הרואים בה קורבן של מערכת דורסנית ומתעללת. אותו ג'וקוביץ', אגב, קרס מנטלית באולימפיאדה עצמה ולא השיג אפילו את מדלית הארד. מיותר לציין כי תומכיה של ביילס חגגו וצהלו לנוכח כשלונו.

אך כאן ג'וקוביץ' הוכיח את טענתו. הוא ידע שיש קהל מעריצים עצום שמחכה לראותו, הוא ידע שהוא תוצר של מערכת שלמה של אנשי מקצוע ובעיקר של כסף רב שהושקע בו. ג'וקוביץ', בניגוד לביילס לא פרש. הוא לפחות ניסה.

"אני מסוגל לקבל כשלון, כל אחד נכשל במשהו, אבל אני לא מוכן לא לנסות."

מייקל ג'ורדן

המסורת האולימפית חודשה בשנת 1894 ומי שהוביל את הרעיון היה הברון פייר דה קוברטן, אשר טבע את הסיסמה "לא הניצחון חשוב אלא ההשתתפות". ביילס ברחה, באנוכיות מלאת חולשה – היא פשוט נטשה את המערכה ושלחה את חיל פרשי היח"צ הבלתי נגמר שלה להילחם על שמה, כבודה ושורת הספונסרים הארוכה שעומדת מאחוריה. את המסר הזה קיבלו בשבוע האחרון כל ילדי העולם וכל צופי האולימפיאדה. ביילס חטאה לעצם מהות המשחקים האולימפיים בכך שאפילו לא השתתפה.

"אתה צריך לצפות מעצמך דברים שאתה עדיין לא מסוגל לעשות."

מייקל ג'ורדן.

את המסר הזה צריכים ילדי העולם ללמוד ולפיו ללכת. ג'ורדן, כאמור הוא דוגמה לכל מה שהשמאל מפחד ממנו. כשנשאל מדוע אינו תומך במאבקי השחורים בתקופתו כשחקן, ענה בפשטות: "גם רפובליקנים קונים נעליים". גם בתקופה המחאה השחורה טרום מערכת הבחירות האמריקנית ג'ורדן לא בדיוק שש אלי קרב, אלא עשה את המינימום כדי לחסוך מעצמו ביקורת.

ג'ורדן הוא כל מה שסימון ביילס לעולם לא תהיה – אחראית על חייה ועצמאית. כשביילס טענה אחרי פרישתה כי "אני צריכה קודם כל לדאוג לעצמי" היא רמסה ברגל גסה את כל מהות הספורט ככלל והספורט האולימפי בפרט. דומה המקרה לאותם ילדים המקבלים היום מדליה בתחרויות, גם אם הגיעו למקום האחרון. במקום להציב מטרה – המסר הוא שבינוניות זה בסדר. הישגיות ושאיפה לניצחון, יסודות הבסיס של כל ספורט באשר הוא מושלכים לתהום הנשייה לקולות צהלתם של מחבקי הבינוניות.

חרף הנכתב לעיל, אין ספק כי הבריאות הנפשית היא חשובה ויש צורך לטפל ולהכיר בה, אך ביילס לא סבלה מקריסה רגעית, כל מי שמכיר את עולם הספורט ואת ענף ההתעלמות יודע שביילס חשבה לפרוש עוד הרבה קודם. מדוע, אם כך, בחרה לקחת מקום של מתעלמת אחרת ולנפץ את תקוותיהם של מעריציה וחברותיה לנבחרת? מה הניא אותה מלפרוש בזמן, טרם בוצע נזק בלתי הפיך?

"מכשולים לא צריכים לעצור אותך. אם עומד בפניך קיר, אל תחזור על עקבותייך ותוותר. הבן איך לטפס עליו, לעבור דרכו, או לעבור מסביבו."

מייקל ג'ורדן

השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו הוא איזה עולם אנחנו רוצים עבור ילדנו – האם את הבינוניות המנוונת שמציגה ביילס ומהווה כר פורה להשתלטות תפיסות השמאל בדרך למכונות וברגים אנושיים או שמה אנו שואפים לעולם בו מייקל ג'ורדן ונובאק ג'וקוביץ' הם מושאי ההערצה שלנו ושל ילדינו. התנגשות הציביליזציות מעולם לא הייתה מיוזעת וספורטיבית יותר.

למאמרים נוספים של מעין סמון – לחצו כאן.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

51 תגובות למאמר

  1. צודק במאת האחוזים! הפסטיבל הזה מביש ומחנך לתרבות קלוקלת.

    1. לאנשים יש נטייה לחשוב שהם יודעים מה הם בעיות נפשיות כי הם חושבים על עצמם ובטוחים שהם עברו כל כם הרבה דברים בחיים והם מתמודדים. אז זהו שזוהי בדיוק הבעייה. שאתם לא מבינים. כי המח שלנו בנוי אחרת. ולכן אנחנו מבינים דברים אחרת. ולכן הסבל של בעיות נפשיות מסוימות אתם בחיים לא תבינו וכמו כותבת המאמר הזאת רק תצחקו עלינו ותגידו שאנחנו פתטיים

  2. לא ברור מאיפה הכותב שואב את היכולת העל אנושית לנתח פסיכולוגית מישהי שככל הנראה מעולם לא פגש. גם התלונות על ביילס לא במקום, הציפייה שתעניש את עצמה במכוון איננה סבירה.

  3. לשים את כל הוויכוח בין השמרנים לפרוגרסיבים
    על הכתפיים של סיימון ביילס זה קצת מוגזם.
    להזכירך – טעות קטנה בצוקהרה – והיא שוברת את המפרקת.
    דרך אגב היא נהיית לסמל – מכיוון שמעבר לכישרון הענק שלה –
    היא לא הרעיבה את עצמה ולא נראתה כמו מקל
    ובעיקר בגלל ההתעללות המינית שעברה היא ועוד המון מתעמלות אחרות.
    והיא לא הסתתרה אלא פירסמה בציבור את מה שעברה.
    גם אין לי ספק שהיא עברה אין ספור נקודות משבר והתגברה עליהם.
    אז בבבקשה….

    1. א.הכותב התייחס לסיכון בטענתו שהיא היתה יכולה לפרוש הרבה לפני ולא לקחת את המקום של מתעמלת אחרת(או לפחות להתנצל בפני אותה מתעמלת אלמונית). ואחרי שנים בתחום(ולוקח המון להגיע לרמה אולימפית)-היא ידעה כבר מזמן לאן היא הולכת.
      ב.״לא הרעיבה את עצמה״-או שזה לא נדיר או שזה חלק מהמחיר המקצועי. בכל מקרה זה לא משהו להתגאות בו.
      ג.העובדה שהיום אנשים נוטים לנופף בהיותם קורבנות במקום להתגבר ולהמשיך הלאה היא חלק מהבעיה-אתה באמת רוצה שהדוגמה לחיקוי של ילדך תהיה ׳להיות קורבן׳?

    2. סימון ביילס לא הייתה חלק מהבנות שעברו התעללות מינית באותה הפרשה עליה אתה מדבר.

  4. נו באמת לאישה לא התחשק להרוס את עצמה עבור ההישג
    זכותה
    כמו טראמפ וקלינטון שהתחמקו ממלחמת ויטנאם

    1. הרבה ספורטאים ניצחו בלי להרוס את עצמם.
      ומכאן שלא מדובר על חוסר רצון להרוס את עצמה אלא על חוסר רצון להסתכן.
      ואת זה אסור להפוך לסמל.

    2. אבל מלחמת ויטנאם נגמרה שנים לפני קלינטון וטראמפ?
      ואגב, הדבר האחרון שאתה יכול לומר על טראמפ זה שהוא לא היה מוכן לשלם מחיר בשביל לשאוף ליותר למען מדינתו.

    3. טרמפ וקלינטון בצעירותם חמקו משירות בווייטנאם.

      טרמפ היה מוכן שמדינתו תשלם מחיר בשביל לשאוף ליותר בשביל עצמו.

    4. טראמפ נהיה כל כך שנוא שחלק ממלונותיו נסגרו עקב חוסר ביקוש! למעשה הוא התקרב לפשיטת רגל!
      לא רואה איזה רווח היה לו.

      מצד שני, הוא הביא המון הישגים לארה״ב-מקידום השלום בעולם ועד פיתוחים חשובים בתחום הנפט.
      והיה בדרך להישגים נוספים כגון הסכם שפוי עם סין.
      איזה נזק בדיוק הוא גרם?

  5. דג'וקוביץ פרש מחצי הגמר זוגות מעורבים אחרי שהפסיד את הארד ביחידים. ובכך הרס לזוגתו את החלום של מדליה אולימפית, ההישג הכי גדול שיכל להיות לה. ועל הדרך, תינוק האטנטרם הזה איבד מדליה למדינה שלו.

  6. שמאל = חוסר מצוינות וטיפוח חולשה ונחיתות!!!

  7. כתבה שמתאימה לאדם דתי שרגיל לעוות את העובדות כדי להתאימם להשקפת עולמו. קוראים לזה תיאולוגיה.
    קל מאד להפריך את הטענות כאן. מספיק להשוות את כל הפרמטרים היצרנים, וההישגיים בארה"ב של אלה הרואים עצמם דתיים רפובליקנים לאלה הרואים עצמם ליברלים חילונים דמוקרטיים.
    קל לראות זאת לפי החלוקה של הצבעת המדינות בבחירות האחרונות. תשווה את רמת ההישגים והתחרותיות במדינות הליברליות (השמאל הדמוקרטי), לאלו של המדינות השמרניות (הימין הרפובליקנים). הראשונות כוללות את ניו-יורק, מסצ'וסטס, וקליפורניה. השניות כוללות את כל המדינות המפגרות מכל בחינה הישגית שהיא בדרום ארה"ב ובחגורת התנ"ך.
    כדאי מדי פעם לפני שכותבים מאמרים המבוססים על ספרים של הוגי דעות נכבדים במאה הקודמת ושלפניה, – לבדוק מה המצב בשטח.
    גם בישראל השיגי הציבור החילוני הליברלי השמאלי בממוצע טובים הרבה יותר מהישגי הציבור הדתי, חרדי, ימני בממוצע.
    עוד נקודה. כדאי לך לשמוע ולקרוא מה מייקל ג'קסון כתב לאחר התופעה של BLM. רמז: לא תאהב זאת.

    1. קדימה, תשווה!

      הרבה מלל ולא עשיתה פעם 1 את מה שאתה קורא לעשות.

      הסיבה פשוטה: במדינות/עריהם עליהם שולטים דיקטטורים מהמפלגה הדמוקרטית, בשנים האחרונות עולים רק רצח ושימוש בסמים. חברות יצרניות (כגון טסלה, לעזור לך להזכר, איזו מדינה חברה זו עוזבת?) עוזבות מדינות אלה ועוברות למדינות של רפובליקנים.

      גם בישראל, השיגו נוכלי הסמול תוצאה זהה בדיוק – רצח ישראלים, עבור פרסים מאוסלו ותו לא. אני יודע, נרקסיזם גורם לך לחשוב שבלי אישור ממך, השמש תזרח בצפון במקום במזרח. רק שנרקסיזם אינו נימוק.

      כדאי לך ללמוד מה זה לנמק. רמז: מותר לך לחשוב עצמאית ללא אישור משוקן?

    2. נראה לי שהתכוונת למייקל ג'ורדן, לא ג'קסון. חוץ מזה, כל מילה. לא מדובר בטור דעה, אלא בגיבוב שטויות אנטי-ליברלי, שטוף שנראה וחסר מודעות.

      שנאה אנטי-ליברלית לא נתפסת כגזענות, ולכן לכותבים רבים במידה אין בעיה להתרברב בה בכל עת. עם זאת, אפילו באתר הזה לרוב לא מגיעים לרמה כזאת.

    3. נראה לי עומר, שיכולתך לנמק מסתכמת בהכפשות ותו לא.

      לוגיקה אצל נרקסיסטים, אינה נתפסת כהכרחית וזו הסיבה מדוע, השאיפה למצוינות עבורך היא "שטויות אנטי-ליברלי".

      אכן כדאי לך לקרוא את דבריו של מייקל ג'ורדן. הוא הצליח להתקרבן, הרבה יותר טוב ממך. אם לנמק לוגית, שניכם לא מצליחים -אז לפחות תלמד ממנו, איך מתקרבנים.

  8. איזה שטויות לאישה יש כ36 מדליות המספר הרב ביותר שאתלטים זכתה .

  9. כרגיל, האשמה האמיתית צריכה להיות על התקשורת.
    כן, זכותה לחטוף רגליים קרות ולזרוק את כל הכסף, הזמן והחלומות שהושקעו בה וההזדמנות של מתעמלת אחרת להגשים חלום אולימפי שהיא לקחה.
    זכותה לוותר לעצמה ולא לקחת את הסיכונים שהיא כבר ידעה שנים שמחכים לה והיה לה די והותר זמן להכין עצמה נפשית לקראתם.
    זכותה להתבכיין על מה שעברה בעבר כאילו היא לא עברה מספיק זמן כדי להתגבר על זה וכאילו ההישג שהיא היתה יכולה להשיג לא היה מצדיק חלק גדול ומפצה עליו.
    השאלה היא מה ההצדקה של מי שנותן לה גיבוי במקום לראות אותה בתור הבדיחה שהיא עשתה מעצמה?!

  10. זו הסיבה, מדוע נוכלי הסמול מקדמים לימודי דמוקרטיה מונוטונית על בסיס חזיות סינגולריות,

    במקום מדעים מדוייקים.

    הפאשיסטים (אלה שבישראל מקדמים חקיקת חוקים החלים בדיעבד, במטרה למנוע מיריב פוליטי להתמודד – בדיוק אחד הצעדים הראשונים שהיטלר עשה, כאשר עלה לשלטון ובארה"ב, שולחים פלוגות סער כדי לפוצץ באלימות דיונים של (כבר לא רק יריבים פוליטיים אלא) כל אחד החושב שונה מהם וכדי לפגוע באלימות ביריבים הפוליטיים עצמם – בדיוק מה שהיטלר עשה עם פלוגות ה-SA),

    צריכים ציבור חסר מקצוע (תואר במקצועות הנרקסיזם חסר כל ערך) המסתכל בקנאה הולכת וגדלה על הישגים של אלה שלמדו משהו יצרני והצליחו, חסר יכולת חשיבה ביקורתית (כי זו מפותחת רק בתארי STEM) ומחונך ששאיפה למצוינות, מעליבה את העצלנים חסרי היכולת.

    1. הימין נשען על קולות החרדים הלא יצרנים ולא ציוניים, להזכירך. אגב, גם במדעים המדוייקים תמצא רוב של מצביעי שמאל. כך גם ברוב המקצועות היצרניים. הדבר היחיד בתגובה שלך שגורר השוואה להיטלר הוא ההשתלחות בשמאל.

    2. עם עלייתו לשלטון, השתמש היטלר בחקיקה ע"מ לאסור על יריבים פוליטיים. מה שהביא לדוגמא לכך, שבבחירות של מרץ 1933 – זכתה המפלגה הקומוניסטית ב-81 מושבים ברייכסטג (כ-12%) אך נציגיה לא יכלו להופיע בציבור וודאי לא לכהן, כשליחי הציבור של בוחריהם, כיוון שברגע שהיו מופיעים, היו נאסרים.

      התוקף החוקי למאסרים אלה, היה מכוחו של צו שהיטלר יזם, לאחר הצתת הרייכסטאג הידועה. אז ראשית, הרי לך דוגמא אחת מיני רבות, לשימושו של היטלר בחוק שכל מטרתו היא לפגוע ביריבים פוליטיים ולמנוע מהם להתמודד ו/או לכהן ברשות הנבחרת. שנית, הצו המדובר התיר לא רק מאסר של קומוניסטים לאחר מתן הצו אלא נתן תוקף חוקי *בדיעבד* לכל אלה שנעצרו עד כה.

      עכשיו, הדיקטטור סער, יזם הצעת חוק לה הסכימו כל מפלגות הקואליציה (לעזור לך לחפש בפמפלט של שוקן?) לפיה, מי שכיהן כ-2 קדנציות כראש ממשלה, אינו יכול להתמודד אף לכנסת (זו לשון הצע"ח חוק המקורית). היכן כאן חקיקה למפרע, אתה שואל? בבקשה: https://www.haaretz.co.il/news/politi/1.9933780

      ציטוט למתקשים: "אחת המחלוקות נוגעת לשאלה אם החוק יוחל גם בדיעבד – כך שימנע מבנימין נתניהו לשוב ולהתמודד על התפקיד."

      עכשיו, עקרון החוקיות במשטר דמוקרטי, אוסר בתכלית האיסור על חקיקה למפרע. כלומר, חוק חל אך ורק מרגע חקיקתו. כלומר, אפילו הפאשיסטים והבוגדים במצביעיהם, שגנבו את הרשות הנבחרת באמצעות שקר של בוחרי ישראל – אף הם, אינם כלולים בו. חוק כזה, יכול לחול רק מהכנסת הבאה. כיוון שבמשטר דמוקרטי, אפילו הפאשיסטים והבוגדים במצביעיהם שהתמודדו לכנסת הנוכחית, עשו זאת כמובן בלי שידעו, שהדבר מתחיל את הספירה בחוק הנ"ל.

      אז במשטר דמוקרטי, אף מהנדס תודעה של שוקן, לא יכול לכתוב "אחת המחלוקות נוגעת לשאלה אם החוק יוחל גם בדיעבד". כיוון שכפי שהדגמתי (בבקשה על שיעור ההיסטוריה בחינם. למדת קודם היסטוריה או רק תורת הנרקסיזם לסמולני? שריפת הריכסטג והצווים שבאו בעיקבותיו, נלמדים בשיעורי היסטוריה בבתי ספר תיכון), רק במשטרו של היטלר חוק כזה יכול לחול בדיעבד (למפרע).

      כמו כן,

      הציבור החרדי, הנו ציבור מגוון ביותר. להכליל את כולם כזהים וודאי כ"לא יצרנים ולא ציוניים", זו גזענות לפי הגדרתה הקלאסית. מה ההבדל בין אימרה זו שלך לבין "כל השמאלנים הם אוייבי ישראל"?

      ולגבי המדעים המדויקים, אם אתה רוצה לטעון כי "גם במדעים המדוייקים תמצא רוב של מצביעי שמאל", תביא קודם כל נתונים שמבססים זאת ורק אחרי זה, תוכל לספר מי רוב, איפה ובאיזה מדעי הפאשיזם.

      הסברתי את דבריי במדויק, גם בתגובתי הקודמת. אם קשה לך לקבל את המציאות כפי שהיא – תפסיק לתמוך בפאשיסטים, גם אם הם בטוחים שהם הקואליציה הנוכחית. קל מאוד.

  11. מסכימה עם על מילה ובעיקר עם ההנחה שביילס תכננה את עיתוי הפרישה שלה כך שייצור את הדרמה והאימפקט הגדולים ביותר ויתנו לה בכך את הרווח הרצוי. לכל השמאלנים מלמעלה שמגיבים אתם צודקים, אבל בחיים מורכבים צריך לשלב צדק עם החכמה לשרוד ואת זה אין לכם. השמאל הוא כמו בניין פאר שבנוי על יסודות מעורערים וזה מה שהכותב מנסה להסביר לכם. אם תנצחו, העולם המערבי יקרוס עם הבעיטה הראשונה שהוא יקבל מסין, רוסיה ומי שלא יצטרף אליהם. זה יהיה מהיר, אכזרי ובלי בג״ץ ובצלם

    1. מה שבימין לא מבינים זה שבלי בג״ץ ובלי בצלם, הסינים והרוסים בכלל לא צריכים לנצח אותנו. הם כבר ניצחו.

    2. לאורי
      בתיאוריה לא במעשה. כדי שארגוני ״צדק״ יהיו אפקטיביים הם צריכים לא רק שמות יפים ומפוצצים. מסתבר שה NYT פרסם עבור הסינים כתבות תעמולה בתשלום בלי לידע את הקוראים שמדובר בתוכן ממומן… מסתבר שכל ארגוני השמאל בעולם כבר הפסידו לסינים ולרוסים. המלחמה נגד הימין היא למעשה מלחמה נגד המערב.

  12. תשמע, אחי, כמה אתה לוזר
    על אף שההישגים שלך לא מגיעים למאית האחוז שלה אתה עוד מעז להגיד שלא יפרגנו לה
    היא מורידה אותך לרצפה באגרוף אחד
    ומה קשור השמאל? אנשים איבדו את זה
    להזכירך ארטיום דולגופיאט הגיע להישגים שלו באמצעות חינוך ברוח סובייטית שזה בערך אולטרה שמאל
    לך חפש למי לבלבל את השכל על ניטשה

    1. ארטיום דולגופיאט נולד ב-16 ביוני 1997. כ-7 שנים אחרי שהסתיים "חינוך ברוח סובייטית".

      כיוון שעל פי דבריך, אגרופים זו הדרך לנמק עבורך, ברור שלנמק לוגית, בלתי אפשרי עבורך.

  13. אני פשוט מציע שאת הבחירות לכנסת נעשה רק במגזרים היצרניים, היי-טק, חברות מזון ופלסטיק (ערבים), פארמה שליש ערבים ונראה מה ייצא. הבעייה עם המאמר הזה, שגם יש בו ביקורה נכונה, היא שמצביעי הליכוד הם הלוחצים הגדולים ביותר למדינת רווחה, השקעה בפריפריה, הגנה על מפעלים בעיירות פיתוח, כסף ממשלתי לחינוך, רווחה ובריאות. אז הכתב הוא ליכודניק אבל אין הוא מיעוט מבוטל בליכוד

    1. הבעיה עם ההכפשות שלך,

      היא שהן מוכיחות את המרחק בין דבריך להנמקה לוגית.

      אני יודע שקשה לנרקסיסט סמולני לחשוב ללא אישור משוקן אך חשוב שתדע, ש"מדינת רווחה, השקעה בפריפריה, הגנה על מפעלים בעיירות פיתוח, כסף ממשלתי לחינוך, רווחה ובריאות" אלה בסיס לכל הממשלות, מכל מגזר, בכל פלנטה ביקום.

      אך אם אלה הלכידוניקים שאתה וודאי לא שייך אליהם אשר רוצים זאת, אז כוונתך היא שהמיעוט שלך רוצה חינוך מכספי ההורים בלבד ומי שאין לו שלא ילמד? קרי ביטול "כסף ממשלתי לחינוך", מר YINON?

    2. יש הבדל גדול בין רווחה לסוציאליזם(ערך השיוויון).
      רווחה היא נתינת הזדמנות אך עדיין דורש עבודה קשה לנצל אותה.
      סוציאליזם הוא נתינת תוצאות זהות גם למי שעובד קשה וגם למי שלא. נחש לבד מה זה עושה למוטיבציה להשקיע.

  14. באמת כל מצביעי הימין הם מצליחנים, שאינם מבקשים עזרה בהשלמות שכר, קיצבאות ילדים, תרומות. כל אלו הם מצביעי השמאל.

    1. ג'ורדן הצליח, כי שאף למצוינות.

      היום רק מי שרוצה לקבל מכספו, בלי לעשות כלום – כותב על מצביעים.

      תבחר, האם אתה רוצה מימון מג'ורדן או לשאוף למצוינות בעצמך.

  15. מעיין סימון(זה את או אתה?) לוקח עיניין אישי, למרות שמופיע בציבור והופך אותו לפוליטי/רעיוני ועוד חוטא בהשוואות מופרכות, ילדותיות. מפאת הכבוד האנושי שלי אליך, לא אמשיך רק אומר שעדיף שדברייך השטחיים המובאים כאן מיותרים וגם חוטאים בחטא ה גזלייטינג.ה בין ילדה בת 19 שמעיפה בעיטות למישהיא אחרת בראש ושכול המחשבה שלה המלווה אותה במהלך הקרבות האלה זה הרצון שלה להתפרסם ושיכירו אותה. נו טוב אז הכרנו שמענו הלאה, גם היא. על סימון כנראה עוד נשמע, יש לה מה להגיד, כנראה. ולך…???

  16. הימין בארץ חבר לחרדים של ש״ס ושל פלגים אנטי ציוניים אחרים שלא הצמיחו מתוכם אתלטים, מדענים אמנים או סופרים גדולים, רק רבנים ופוליטיקאים.

    נדמה לכותב שביילס עובדת בשבילו. אם היא בחרה בבינוניות, הכותב אפילו לא יכול לשאוף אליה מלמטה.

    מה שהימין למד מניטשה זה חוסר חמלה. בשילוב עם מחשבה תקועה ושמרנית ואמונות ילדותיות הימין בארה״ב הוביל את ארצות הברית למלחמות מיותרות, משברים כלכליים אדירים ופערים כאלו שלצד עושר עצום רבים בארה״ב חיים ברמה של עולם שלישי. זה שיש לך ערכת חוקים שעוצבה בתקופת הברזל לא הופך אותך למוסרי. חוסר חמלה הופך אותך להיפך מזה. איש לא חוגג את כשלונה הספורטיבי של בייגלס כהישג. היא לא מקבלת מדליה על הכישלון. היא מקבלת הערכה ואמפתיה כבן-אדם. בן-אדם, אגב, לטובת הכותב, זה ייצור שזהה לו עצמו בכל, רק בתוספת חמלה.

    1. אם כך,

      (אם לך מותר להכליל ציבור גדול ולהכפיש, אז לכולם מותר לעשות זאת – אם כך אתה רוצה שיתנהל דיון ציבורי, בעצם זו לא שאלה – כבר ענית בבחירות שעשית, כאשר כתבת את תגובתך) אז ראשית, תומך רוצחי ישראלים עבור מיצובישי מאוסלו (זאת עובדה היסטורית) אמנם קשה לתומכי החמאס כמוך לשמוע זאת, אך ממחנה הימין יצאו אף זוכים בפרסי נובל.

      זו עובדה היסטורית אלמנטרית, הידועה לכל אחד. לפיכך, עצם ההכפשות שלך (אני כתבתי רק עובדות היסטוריות, זה שאין הן נעימות לאוזניך, זו בעיה שלך – להבא, תחשוב האם רצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו, זה שלום) והתעלמותך מעובודות ידועות, כבר מוכיחים שאין ומעולם לא היית כוונתך, לנהל דיון ציבורי על מעשיה של ביילס. באת לכאן לקלל וכמו כל תומך רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו, יצאת מברך.

      כיצד?

      אלמנטרי ביותר. כיוון שאם למרות כוונתך, נחזור לדיון הציבורי על מעשיה של ביילס, אזי קל מאוד לסתור את טענתך המגוחכת. נעשה זאת. באמצעות דוגמא הפוכה: נניח שהדיון הוא על רופא מנתח, שהרג פציינט על שולחן הניתוחים, בגלל בעיות בחייו האישיים (עזרה לסמולן המתקשה: זו אנלוגיה ציורית שמטרתה להמחיש משהו. בדיוק כמו האמרה הידוע "זה כמו לירות על זבובים מתותח", אינה (!) אומרת שאתה ירית מתותח אלא מבקשת להמחיש – בכלל, משהו על יחסים בין כמה דברים).

      עכשיו, עצם הביקורת על כך שהרופא עסק במהלך הניתוח בבעיותיו הפרטיות, לא הקדיש את תשומת הלב הנדרשת, לא ביצע את הדברים המחוייבים רפואית וכתוצאה מכך, מת בן אדם – כלל אינה קשורה (!!!) לאמפתיה האנושית, שכולנו רוכשים לו. אין קשר בין ה-2. פשוט מאוד.

      רוצה לומר: יש עוד רבדים בחיים, חוץ מאדם ורגשותיו. נהפוך הוא, במקרה הנ"ל הרופא אשם חוקית במות הפציינט וחייו האישיים, לא מורידים ולא מעלים מתוצאות מעשיו. הם לא קשורים ולמעשה, אף מוסיפים חומרה למעשיו – מדוע התחיל הניתוח, כאשר ידע שאינו כשיר ו/או לא יכול להתרכז בניתוח ולהביא לסיומו התקין? אם כבר, אז בדיוק בדומה למסקנות כותב המאמר, גם כאן, המסקנה תהיה שלצד כל האמפתיה (שעדיין לא קשורה לרובד המקצועי), זה אף מחמיר את מעשיו.

      יש עוד רבדים חשובים מאוד בחיים (בדיוק כפי שהדגמתי בדוגמא שלי) למעט "הערכה ואמפתיה כבן-אדם". נהפוך הוא, התרכזות ב"הערכה ואמפתיה כבן-אדם" בלבד – הופכת את הסמול לילדותי ואנוכי (רק ילד קטן, טרם מסוגל להבין משמעויות נוספות, חוץ מ"אני אני אני"). אין כל בעיה לומר לאדם בוגר, שהיה עליו לנהוג אחרת, בייחוד כאשר היה מודע מראש לנימוקים בהם אתה משתמש. אפשר גם אפשר, בו זמנית לגלות אמפתיה וחמלה. האחד לא פוסל את השני (ברוב המקרים). בדיוק כפי שעושה כותב המאמר.

      עצם העובדה, ש"לא הבנת" הנחת יסוד בסיסית זו, הידועה לכל אדם בוגר, ממחיש שוב את חוסר הבגרות של הסמול. לפיכך, תודה שעשית כל מאמץ, להוכיח את נקודתי האחרונה 🙂

  17. מה שיפה במאמר הזה ובדומיו הוא העדר מוחלט של הוכחות או סימוכין או אלטרנטיבות. אבל גם העדר אנושיות, שכנראה היא חלק בלתי נפרד משנאת השמאל שרוצה את כולנו במעמד של "פרודות". הדוגמא הטובה ביותר היא זו של סימון "הסכנה הגדולה היא בהאדרת הכישלון וביילס – עם כל האמפתיה – נכשלה כישלון חרוץ ומהדהד. גם אם נקבל את הפרישה תוך כדי תחרות, מוטב היה אם הייתה עושה זאת בשקט ובמבט מושפל". אצל הכותבת בכלל לא קיימת האפשרות של משבר נפשי או התערערות אנושית. אצלה כולם מכונות.
    "המסר הוא שבינוניות זה בסדר. הישגיות ושאיפה לניצחון, יסודות הבסיס של כל ספורט באשר הוא מושלכים לתהום הנשייה לקולות צהלתם של מחבקי הבינוניות". אלא ששבירת השיאים בספורט לא נפסקת ורק גוברת. אז איפה הבינוניות? ייתכן שהבינוניות היא בכתיבת מאמרים חוצבי לב בלי שום בסיס

  18. לדעתי קשה לך ממש לקבל את המורכבות של הסיטואציה וגם של מסרי הפרוגרסיבים(והאמן לי, אני בז לשמאל הפרוגרסיבי האמריקאי). ביילס נכשלה כשלון מנטאלי טוטאלי ברגע האמת, כשלה כספורטאית מקצוענית כשלון חרוץ. אין בכלל וויכוח. אבל היא כן אמיצה וגדולה מאד בכך שחשפה הכל לתקשורת ודיברה בגלוי על מה שאף אחד לא רוצה לדבר עליו-בריאות הנפש. הכלה וקבלה של כשלון הם חלק מהחיים של כל ספורטאי מצליח, אין מקום לפאר אותו, יש מקום לקבל אותו בעיניים פקוחות ומבלי להתחמק. הסיפור האמריקאי המגוחך, של "להיות ווינר או לוזר" לא תואם למציאות של אף אדם מצליח. זה סיפור רומנטי שמאמצים אידיוטים אמריקאיים, ולא יותר. החכמים באמת יודעים מתי לפרוש ומתי להפסיק. כל יזם הייטק מצליח יגיד לך-הם נכשלו כשלון חרוץ, לרוב יותר מפעם אחת. החכמה היא לא להודות בכשלון,ללמוד ממנו, לשחרר מהמיזם, ולצאת לדרך חדשה. זה בדיוק מה שמנסה ביילס-היא יודעת היטב כמה כשלה, היא יודעת שאין לה דרך לתקן זאת כעת. אז היא משחררת.
    הפרוגרסיבים האידיוטים האמריקאיים בתרבות ההכלה האין סופית שלהם של כל שטות לרוב באמת מגוחכים. אבל פה-הם פשוט מנפצים את הנרטיב האמריקאי המגוחך, ומוסיפים לו מורכבות.

  19. הנסיון לנכס לשמאל הפרוגרסיבי ערכי בינוניות הוא באמת קפיצה לוגית שלא נימקת בשום צורה. שלא תבין לא נכון, אני ממש לא מחבב את השטויות שקורות שם בשמאל הפרוגרסיבי המגוחך הזה, אבל אתה רציני לטעון שהשמאל מקדם בינוניות? רוב המנכלים המצליחים, רוב הערים ורוב המדינות המצליחות ביותר כלכלית בארה"ב, נשלטות על ידי הליברלים הדמוקרטיים, באופן מובהק. בדיוק כמו בישראל אגב. הישגי האקדמיה הישראלית? כמעט כולם מחזיקים בדעות שמאלניות. רפאל? לך לצוות הפיתוח שם ותבדוק כמה מהם שמאלנים-רמז: הרוב המוחלט. אגב, אני לא חושב שהדעות השמאלניות האלו הן בהכרח אלו שמביאות את ההצלחה, אבל באופן מובהק אינן פוגעות בה.
    כן, יש בשמאל הפרוגרסיבי האמריקאי נטיה כעת להכיל ולאמץ כל דבר, בלי גבולות ובלי ביקורת. זה מגוחך לי כמו לך. אבל זה רק ברמת השיח, ורחוק מאוד מלהטמיע ערכי בינוניות באוכלוסיה. או בקיצור-חירטטת קפיצה לוגית ענקית מר מעין.

    1. אלמנטרי.

      https://www.wsj.com/articles/california-leftists-try-to-cancel-math-class-11621355858

      https://www.chicagotribune.com/lifestyles/sns-tns-bc-edu-math-racist-20191010-story.html

      אם כבר ניכסת לעצמך את האקדמיה הישראלית, את רוב המנכלים המצליחים, את רוב הערים ורוב המדינות המצליחות ביותר כלכלית בארה"ב, את רוב צוות הפיתוח ברפאל – לעזור לך לחפש במנוע החיפוש, הקרוב לליברליותך, את הביטוי "math is racist" או שתצליח ללא אישור משוקן?

      ורק כדי לנפץ את הטענות האבסורדיות שכתבת, דוגמא אחת – רוב הערים ורוב המדינות המצליחות ביותר כלכלית בארה"ב, נשלטות על ידי הליברלים הדמוקרטיים? אז הנה, במיוחד עברוך, הכנתי רשימה של חברות זניחות ביותר שאף אחד לא שמע עליהן, אשר עוזבות ועבור חלקן זה כבר בלשון עבר – עזבו, את עמק הסיליקון 🙂 (כמנהג הסמולנים, שם מפוצץ) במדינת קליפורניה, בהנהגת האדמו"ר גווין ניוסם הקדוש:

      חברה זניחה בשם Oracle, חברה זניחה בשם Hewlett Packard Enterprise, חברה זניחה בשם Airbnb וחברה זניחה עוד יותר, שבוודאות, אף אחד לא שמע את שמה ו/או עליה – Tesla ו-SpaceX.

      ואלה רק דוגמא – איך היאהוד אומרים? על קצה המזלג – לא הזכרנו שימות לא מוכרים, כמו Digital Realty ועוד. אז כן, ללא צל של ספק – הצלחה כלכלית מסחררת עד כדי כך, שאפילו אנשים פרטיים, נתקלים בזמני המתנה גבוהים, בהזמנת u-haul כדי לעזוב את העדן כלכלי והליברלי של מר ניוסם.

      אך על מנת להוכיח לי ולקוראים כאן שוב, ש-210% מכל צמרת הפיתוח של רפאל, ללא שום נתונים – מחר יבחרו בג'ו בייגן, ביידן (אתה זוכר את שמו?) לראשות הממשלה של היאהוד – תצטרך קודם כל, להעלים את כל תוצאות החיפוש בגוגל, לפיהם math is racists (קרא גם את הכתבות על הצעות החוק המוצעות, בדיוק על מנת להבין כיצד הצלחתך לפתור משוואה, פוגעת ברגשות העצלנים).

      כיוון שכל הישגי הגורמים שניכסת למחנה שלך, בהיעדר כל נתונים תומכים שהם (אני יודע: אני סמולני זה נימוק מצוין עבורך, אם כי פחות עבור לוגיקה), מבוססים דווקא על מתמטיקה טובה.

  20. בוא נתחיל ככה. תפיסת עולם שמרנית ימנית מעולם לא הביאה לשום התקדמות בעולם. אין שום רעיון ימני שמרני ששולט חוץ ממדינות כמו איראן,רוסיה, סוריה, צפון קוריאה וכו׳. אין שום מדינה מתקדמת ימנית. האם יש מדינות ימניות שמנצחות בספורט? כן …אבל לא פחות שמאלניות. את מלחמות ישראל עד היום נצחו ממשלות שמאלניות. אם לא שמתם לב ממשלות ימניות גומרות את המלחמות האחרונות בלי שום הכרעה. כותרת של כתב לא אינטליגנטי …טוב, מה אפשר לצפות מכתב ימני ועוד דתי…

    1. ארה״ב הייתה מדינה שמרנית וימנית גם כשהמפלגה הדמוקרטית שלטה בה ואירופה הייתה מבוססת על מדינות לאום. נכון, השמאל עכשיו שולט במערב אבל הוא מפרק אותו מכל הערכים המכוננים שבנו את עוצמתו ופשוט הורס אותו.
      למה האליטה ממוקמת היום בשמאל? בדיוק מאותה סיבה שהאליטה הגרמנית השתייכה למפלגה הנאצית (בלי להעליב), כי אנשים נוטים להשתייך למקור הכח והעוצמה ופוחדים ללכת נגד הזרם. בגוגל מפטרים אנשים עם דעות שמרניות ובאוניברסיטאות מכשילים סטודנטים ימניים כך שאנשים צעירים נאלצים לשתוק או להתאים את עצמם. זה לא מעיד על כך שמדובר בדרך הנכונה.

    2. שטויות רגילות של נרקסיסט סמולני.

      הוכחה אלמנטרית: ארצות הברית של אמריקה. זהו.

      מדוע? כיוון מדינה זו הצליחה, כאשר החברה במדינה זו הציבה את ערכי המצוינות וזכויות אדם בראש ואותה חברה באותה מדינה מדרדרת היום לעוני ופשע, בדיוק בגלל הצגת המצוינות, כעלבון לעצלנים חסרי יכולת.

      מדוע אלה ערכים ימניים, אתה שואל? הרי רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו (זה ההישג היחיד של המחנה שלך. זה שגנבת את שמה של אחת המפלגות שהקימו את המדינה, קושר את המדיניות שלך למדיניות של המפלגה ההיא בזמנים ההם – בדיוק כמו שפרסים מאוסלו, "מנמקים" כיצד רצח ישראלים ע"י חמולתך, זה שלום) תמיד סיפרו לך שללא אישורך, לא יהיו זכויות אדם ושמש לא תזרח לעולם.

      אלמנטרי: ימין וסמול, אלה תפיסות עולה – לא ערכים (כמו שגנבי מילים, תודה שהזכרת שהמוסל גנב את שמה של מפלגת "האבודה", תקשיב לראיונות עם בן גוריון ונסה למצוא לו מקום ב"אבודה" של היום – היו רוצים שתחשוב). תפיסות עולם, אלה כלים. במצב מסוים, מתאים כלי א' ובמצב אחר, כלי ב' וכך הלאה.

      אז כאשר פאשיסטים (לעזור לך למצוא בפמפלט של שוקן, את הסיקור אודות הצ"ח החלה בדיעבד, במטרה ברורה [גם על פי מהנדסי התודעה של שוקן] למנוע מיריב פוליטי להתמודד – בדיוק אחד הדברים הראשונים שהיטלר עשה, כאשר עלה לשלטון וגם באמצעות חקיקה החלה בדיעבד – או שתמצא בעצמך?) שוב גנבו את הרשות הנבחרת הישראלית, בסיוע מגלומן ושקרנית הבוגדים במצביעיהם – זוהי תפיסת העולם הימנית, אשר מגנה על זכויות הפרט/האדם ועל חיי אדם של כל האנשים באיזור.

      אינני מצפה שתוכל להבין את דבריי ללא אישור לחשוב עצמאית, משוקן. טוב, תודה שהוכחת בכתיבתך, שאין ולא היית לך מעולם, כל יכולת נימוק לוגי וכמו כל סמולני חסר נימוקים – כל מה שנותר לך ברמתך לעשות, זה להכפיש. תודה מיוחדת על כך, שבמיוחד במשפט האחרון, השקעת את כל מאמציך להוכיח זאת 🙂

  21. סיימון ביילס זכתה רק במדליית ארד על הקורה, נורא! התיאוריה של הכותבת עובדת. להלן: "בינוניות מנוונת שמציגה ביילס ומהווה כר פורה להשתלטות תפיסות השמאל בדרך למכונות וברגים אנושיים". מדהים

  22. קשה מאד להבין מה את רוצה לומר פה, את מתפזרת וקופצת מנושא לנושא ולא מתמקדת.

    מה בדיוק היא עשתה לא בסדר???

  23. השמאל לאורך ההיסטוריה רצה אנושות מפולגת???
    מי לעזאזל לימד אותך היסטוריה???
    השמאל בהתגלמותו הסובייטית רצה אנשות אחת מאוחדת.
    הימין בהתגלמותן הנאצית רצה עמים מסודרים לפי סולם גזעים מפולגים ומנותקים כשלדת אין מקום בכלל.
    זה היסטוריה. אלו הביטויים הקיצוניים של ימין ושמאל.
    כיום השאיפה של השמאל לשוויון הוא למען יצירת שוויון הזדמנויות.
    לא בשביל לבטל השגיות.
    השוויןן הוא בין בני אדם כי כולם שווים. אין גזעים, אין מי למעלה ומי למטה.
    רק בני אדם שמתחרים בינהם כדי לייצר אנשות טובה יותר שדואגת לחלשים.
    התפיסה הימנית שלך מציגה את ההשגיות כמשהו שחייב להתקיים כדי לשמר את האנושות
    בעוד שלמעשה ההשגיות שאתה מעודד רומסת את החלשים ומתעלמת מהחובה האנושית והיהודית! לדאוג למי שלא שפר מזלו.
    הקייס סטדי של האולימפידה כטרלול פרוגרסיבי שיש ממנו כמויות הוא בסך הכל טרלול ימני לכשעצמו.