גדעון סער עדיין נאחז בכנף מעילו של נתניהו

חוק הגבלת הכהונה שמנסה להוביל גדעון סער, מסתמן כקריאות "זאב, זאב" ועולה כי כל תכליתו הוא קישוש כותרות ואיזכורים בתקשורת

גדעון סער (צילום: דוברות הכנסת)

שר המשפטים, גדעון סער, הנחה את הדרג המקצועי של משרדו להכין את תזכיר החוק שישווה את כהונת ראש הממשלה בישראל לזו של נשיא בארה"ב. לפי הנמסר החוק יהיה פרוספקטיבי ולא יחול על בנימין נתניהו. מעבר לשוני המהותי שבין המבנה הפוליטי האמריקאי לזה הישראלי, מדובר בצעד נואש של סער.

לטענתו של סער, היוזמה לקידום החוק "היא חלק ממצע תקווה חדשה ונכללה גם בקווי היסוד של הממשלה. שלטון ממושך מדי מביא עימו ריכוז כוח וסכנת השחתה ולכן נכון לכלול בחוק היסוד את עקרון הגבלת הכהונה".

עם זאת, נדמה כי מניע אחר עומד מאחורי הצפת הנושא בתקשורת הישראלית. רק בשנה האחרונה נושא הגבלת הכהונה, בקונסטלציה זו או אחרת, עלה בהקשר של גדעון סער בתשעה מוקדי זמן שונים. לא דמוקרטיה בראש מעיניו של סער, כי אם ספינוקרטיה.

שוב – מדובר רק ב 12 החודשים האחרונים:

 

28.8.20, המכון הישראלי לדמוקרטיה:


15.12.20, גלובס:


28.12.20, YNET:


18.3.21, ישראל היום:


24.5.21, YNET:


8.6.21, מעריב:


23.7.21, הארץ:


25.7.21, ערוץ 7:


26.7.21' ערוץ 7:


30.8.21, וואלה:

 

 

נדמה כי בכל פעם שגדעון סער מרגיש שהוא נדחק מעט מהשיח הפוליטי מישהו מסביבתו או הוא עצמו מציפים את נושא הגבלת הכהונה. מסתבר, אם כך, כי גם גדעון סער, שצנח ממספר דו ספרתי גבוה בסקרים לכדי שישה מנדטים בתוצאות האמת ורואה כיצד הוא מתרסק אל מתחת לאחוז החסימה בסקרים הנוכחיים, מבין כי על מנת לקבל תהודה ויחס – עליו להיאחז בכנף מעילו של מי שכבר אינו ראש ממשלה ואינו מחזיק בתפקיד ביצועי רשמי.

בנימין נתניהו, גם ביושבו כראש האופוזיציה הוא עדיין האיש לנצח. גם סער יודע זאת, גם שאר חברי הממשלה יודעים זאת.

שלושה חודשים לאחר השבעתה, ובשיא משבר קורונה ששובר את עצמו בכל יום מחדש – נדמה כי כל מה שמעניין את חברי הממשלה וארגז האצבעות האוטומטיות של ליברמן, סער, בנט ולפיד הוא דבר אחד בלבד – לנצח את בנימין נתניהו.

למאמרים נוספים של מעין סמון – לחצו כאן.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. הצעת החוק ל"צינון נתניהו" (צילום מסך שישי במאמר זה),

    הינה פאשיזם בהגדרתו – שימוש בחקיקה החלה בדיעבד, על מנת למנוע מיריב פוליטי להבחר. שני ההיבטים – גם חקיקה למפרע וגם במטרה לפגוע ביריב פוליטי, הם מרכיבים קלאסיים של פאשיזם. גם היטלר עשה שימוש בחקיקה, בעלת מאפיינים זהים (זה סער, אלקין, ליברמן ועוד כמה שדחפו ויזמו חקיקה כזו – אם זה רף החקיקה שהם רוצים להדמות אליו, זו הבחירה שלהם).

    זה שסער הודיע שהצעותיו הן פרוספקטיביות – על בסיס דיווחים במגוון כלי תקשורת (הארץ, וואללה, מעריב, חדשות 12) – אמין כמו בנט.

    כך שנכון שסער מעלה את יוזמות החקיקה שלו, על סדר היום – כדי לזכות בקצת תשומת לב ממהנדסי התודעה בתשקורת – בעיקר סביב נתניהו. הרי על פי סך פרסומיו במערכות בחירות האחרונות, הציבור שהוא מקווה שיצביע לו – אלה תומכים של רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו.

    אך מעבר לכך, שאין מקום ברשות נבחרת במדינת ישראל לאלה הבטוחים שרצח ישראלים זה שלום ודו קיום בין העמים. החקיקה שסער, אלקין, ליברמן ומפלגותיהם יזמו (תתחייסו לאמינות ההכחשות של מפלגת "סמולנה", לבחירתכם) – היא פאשיסטית ואין מקום בכנסת ישראל לפאשיסטים.

    זו הסיבה, מדוע בנט, סער, אלקין, שקד, אורבך, קארה, סילמן, פינטו, כלפון, כהנא, שאשא-ביטון, השכל, בגין, יצחק-הלוי, שיר, האוזר והנדל – צריכים לראות כל כנסת הבאה, רק מבחוץ.

  2. פחות עניין של ספינים.
    יותר נסיון לעקוף את הדמוקרטיה ולהעיף מועמד חזק על מנת להקל עליו לגנוב מנדטים מהליכוד.

  3. הממשלה הזאת נולדה "בזכות" הכפשות והסתה בלתי פוסקות במשך שנים.
    הממשלה הכושלת הזאת גורמת לנזק בקצב מדהים החל מהקורונה, דרך יחסי החוץ, הביטחון וכלה בכלכלה.
    והדבק שמחזיק אותה בחיים: הסתה נגד נתניהו.
    כך בנט משקר ומטיל את האשמה למחדליו על ה"ירושה" שקיבל. כך מהנדסי התודעה התקשורתיים ממשיכים להטיל רפש בנתניהו ומנסים לחפות על הכשלים.
    ברור לכולם שהעם מתחיל להתגעגע לנתניהו ולכן הם מנסים לתדלק את ההכפשות ויצירת השינאה.

  4. אם רוצים להגביל את כהונת ראש הממשלה בישראל צריך לתת לו כמובן הרבה יותר סמכויות כלומר לא לאפשר לועדות ולבתי המשפט לעצור תהליכים למשך שנים ובכך להעביר למעשה את כל הכוח השלטוני לפקידות. בנוסף צריך לאפשר לו למנות שופטים, את כל הפקידות הבכירה, את כל היועצים, ולכפות עשייה בצווים כמו בארה"ב. כל חקיקה אחרת תיצור מצב בו ראש הממשלה יהיה האדם הכי חלש במערכת השלטונית וברור לכולם שזאת בדיוק המטרה של הלוחשים באזנו של האידיוט השימושי התורן של מערכת המשפט.

    1. גם אז זה לא שייך. משתי סיבות:
      א.אם מנהיג מספיק טוב בתפקידו כדי להיבחר שוב ושוב-למה להחליף אותו במישהו שלא בטוח שיהיה כל כך טוב?
      ב.הטיעון על ריכוז כח הוא מטופש-בכל מקרה יכול להיווצר מצב שמפלגה תרכז אצלה כח מוגזם(או יותר גרוע-גוף לא נבחר ירכז כח).

  5. הצעת החוק היא הבל ורעות רוח. קציבת כהונה של של ראש המערכת הפוליטית קיימת אך ורק במשטר נשיאותי,בו לנשיא או הנשיאה יש סמכויות רבות,כולל התגברות על פרלמנט לעומתי ע"י צווים,הנשיא ממנה את כל השרים וכל הפקידות הבכירה ומשך הכהונה הוא לפי קדנציות,כי אין יועמ"ש שיגרום לפיטוריו,רק הציבור בבחירות ולכן קציבת כהונות היא סבירה.
    אין משטר פרלמנטרי אחד בעולם הדמוקרטי שבו כהונת ראש או ראשת הממשלה מוגבלת בזמן או בקדנציות. הטרללת של סער העלוב,שלא מצליח להטביע שום חותם בפוליטיקה היא מדהימה.
    שמתם לב שלא הושמעה שום התנגדות של כנופיית שלטון החוק להצעת החוק של סער על פסילת ראיות שהושגו בניגוד לחוק ולמה ? כי הליצן כתב בלשון החוק שלבית המשפט יש סמכות לקבל ראיות שהתקבלו בניגוד לחוק אם הוא מזהה "אינטרס ציבורי" בקבלתן,או במילים אחרות,גידון פקה פקה מחוקק חוק כנוביץ של "פרות העץ המורעל". איש פתטי.

  6. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!

    תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
    וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
    תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”