ממקור ראשון: נפתלי בנט הוא אתרוג מורכב

טור ארוך הקדיש חגי סגל עורך "מקור-ראשון" להכלת ממשלת בנט-לפיד-עבאס. העובדות לא ממש הסתדרו ואילצו לייצר "מורכבות" בניסיון לחלץ את "הצעיר הנמרץ" שהפך ראש ממשלה מורכב, בקואליציה מורכבת ובהליך מורכב

נפתלי בנט (צילום: Tomer Neuberg)

דאבל עמודים הקליד חגי סגל עורך "מקור-ראשון" בניסיון להיחלץ "מאשמת התמיכה" בממשלת לפיד-בנט. גודש הלוליינות המילולית בטורו השבועי (3.9.21) מזכיר את ההתפתלויות של מוטב התמיכה – נפתלי בנט. אלא שסגל מתוחכם יותר. התמיכה הסמויה במהלכי הצמד בנט-שקד משלבת ביקורת מרוככת כמעט מחבקת, מה שרק מחזק את הקביעה.

 

זה מתחיל בהינדוס כותרת האירוע, כביכול הנושא הוא ״הימין שאיבד את השלטון״, ולא העובדה שהשלטון עבר בחסות "ימינה" והחיבוק העיתונאי שקיבלה לממשלת קואליציית שמאל מחוזקת בשתי מפלגות מחמד מימין, שקיומה הפוליטי נתון לחסדי השותפה רע״ם. מפלגה אנטי-ציונית, "תנועת בת לאחים המוסלמים, אחות לתנועת חמאס", כפי שהוגדרה על ידי בנט עצמו ובחוגי הימין הסרוג לפני הבחירות. זאת בנוסף לחגורת בטחון חיצונית של המשותפת. מהלך שאפילו השמאל הפוסט ציוני היסס לעשות.

 

זה ממשיך בהצגת הנ״ל כ"הונאה של בנט את בוחריו״. כביכול לפנינו עוד הפרת הבטחת בחירות ומה שסגל מכנה: ״חמדנות בנט״. מעין שובבות חמדנית של נפתלי, עלם החמד הסרוג אותו הוא מאפיין כ-"צעיר נמרץ". ולא חלילה צעיר מומרץ שעל פי משנתו הוא והתבטאויותיו ערב הבחירות, ביצע מהלך מטורף, חמור מאוד ש"נותן לגיטימציה ממש לתנועת האחים המוסלמים" (בנט, בתחנת הרדיו 103FM, בתאריך ה 3.1.21)

 

בניסיון להלבין את סיבוב הפרסה האידאולוגי-פוליטי הגדול ביותר מקום המדינה: חוזר סגל לסקירת ההשתלשלות הפוליטית החל מישיבת השבעת הממשלה:

בנט פתח בתודה "מחווה מאולצת משהו לקודמו״. אבל אבוי, ספסלי האופוזיציה מתאונן סגל, לא נתנו לו להשלים אפילו שני משפטים רצופים:

“גנבת את השלטון”, מי בחר בך..״, מצטט סגל קריאות שעלו מספסלי האופוזיציה שעל פי תאורו: ״התאמצו לשבש כל מראית עין של חילופי שלטון מסודרים״. מה שכנראה סגל היה מצפה מהם. אז מה אם חילופי שלטון בוצעו תוך הונאת מצביעים ושימוש בקולותיהם להרכבת ממשלת בנט-עבאס-לפיד, שקיומה נשען על מפלגה שבנט רק אתמול הגדיר – אחות לתנועת החמאס?

ובכן, סגל מבקש להכיל גם את זה. אולי במסגרת פרויקט ההכלות של איילת שקד.

נראה שעל פי סגל, ספסלי האופוזיציה הוסיפו עוד חטא: הם התאמצו "להדק את דימויו של ראש הממשלה החדש כעריק נכלולי שחצה קווים והסגיר לשמאל את מושכות השלטון״. כך כותב סגל, במנגינה טקסטואלית ממנה ניתן להבין כי מדובר באשמה חסרת שחר ולא בעובדה פשוטה שהתרחשה.

 

כותרת טורו של סגל, מאתר מקור ראשון:

כותרת טורו של חגי סגל (צילום מסך)

 

 

מאגף מ"ימין"

״באגף הימני״ של ממשלת השינוי, ממשיך סגל כאילו יש משמעות למיעוט ימני בממשלת שינוי, ״קיוו שבכך יפתח אצל ״הביביסטים״ תהליך השלמה נפשית עם רוע הגזירה״. תהליך השלמה שסגל עצמו מייחל לו מאז קריאת "תרגיעו" בטורו השבועי, 18.6.21, לאחר השבעת הממשלה, (כשקרא, נרגש כנראה מחובש הכיפה שהתיישב בלשכה, "להשלים עם המציאות ולסמוך קצת על הקב"ה" וכן, לשאת תפילה)

״אבל לא הבינו" מתאונן סגל, "שזוהי רק ההתחלה״. נראה שתפילת סגל והתקווה שהביביסטים יסתפקו בהוצאת קיטור בישיבת ההשבעה, וישלימו עם רוע הגזירה לא נענתה. וכאן מציג סגל מה שנחזה לרגע כקטסטרופת מחאה אנטי דמוקרטית נגד ממשלה שהוקמה כפי שהוקמה:

״ההרעשה הכבדה על בנט נמשכה כל הקיץ ואף הסלימה בזירה הפוליטית, ברשתות החברתיות, בעיתונות החרדית, בערוצי הימין וביומן הערב של גלי צה״ל״. (ברמז עבה לברדוגו)

 

״הביביסטים״, לדידו של סגל היא כנראה מילת תו התקן שמעניקה כרטיס כניסה לסרוגים, ובכללם סגל עצמו, למועדון שפויי הימין החדשים של השמאל, שלא הסתפקו לטעמו של סגל, בזעקות המחאה ביום השבעת הממשלה. האופוזיציה הביביסטית המוזרה הזו, המשיכה אבוי, לתקוף את ממשלת השינוי שלראשונה הקימה ממשלה שתלויה בשותפות אנטי ציוניות גם לאחר השבעת הממשלה. שומו שמיים ושמעי ארץ.

קשה להתעלם מהתחושה שלרגע, נדמים ״הביביסטים״ לקבוצת קופים מאולפת שגם לאחר שהוקצב לה זמן לפרוק חרון אף, היא לא מסתפקת בזה, וממשיכה לתקוף את הברית הסרוגה-שמאלית-אסלאמית החדשה, שסוף סוף התאחדה לשינוי פני המדינה. חוצפה שכזו.

 

האפולוגטיקה הטקסטואלית לנפתלי בנט שהפר כמעט את כל מוצאי פיו מלפני הבחירות, אותו הופך סגל בכישרון יש לומר, לקורבן מיוסר, לא מסתיימת בו. סגל מתייג  גם את עצמו כקורבן סרוג ומיוסר של הזעם הביביסטי:

״ולא רק על בנט״, ממשיך סגל, ״אלא גם על אלה מימין שלא זעמו עליו די הצורך, ובכללם כותב שורות אלו, שאחרי הקמת הממשלה המליץ להתפלל להצלחתה", ״אבל״ מתגונן סגל, ״לא לימד עליה סנגוריה רגע אחד לפני כן, וודאי לא הביע תמיכה כלשהי באופן שבו התהוותה..״

 

אם מישהו ביקש אישור לסמי-תמיכה המעורפלת והמתוחכמת של עורך מקור-ראשון בממשלת בנט-לפיד-עבאס, הנה היא לפניכם.

לחגי סגל אין בעיה עם הוויית הממשלה. להזכירכם, ממשלה בשותפות שלטונית מלאה עם מפלגת רע״ם. מפלגה אנטי-ציונית שמחזיקה בשלטר לקיומה של הממשלה, ו"בגיבוי ענן" חיצוני של המשותפת.

התקלה היחידה לפי סגל, היא באופן בו התהוותה. אבל נראה שאין לו בעיה עם עצם הווייתה. הוא אפילו מתפלל להצלחתה .

הימניות המוזרה של סגל, באה לביטוי על פי עדותו בעובדה שהוא לא הילל ושיבח את הממשלה. בטח לא אמר הלל לפני האל על "המהפך התיאולוגי הסרוג" בלשכה. או בלשונו הלוליינית – "לא לימד עליה סנגוריה" לפני הקמתה, הוא רק התפלל להצלחתה ולהכלתה מרגע שקמה.

 

גם את מעט הביקורת שמצליח סגל לחלץ מעצמו כלפי הפרת ההבטחות של בנט, הוא מרכך. "פוליטיקאים מפרים הבטחות" כתב סגל בהזדמנות אחרת. והוסיף: "בעצם זה המקצוע שלהם: להפגין פרגמטיות לנוכח מציאות סרבנית. הבעיה היא הבטחות שפוליטיקאים מתכוונים להפר כבר בעת השמעתן, וזה המקרה של בנט. התחייבותו הנחרצת בעל-פה ובכתב, כי "לעולם ובשום תנאי" לא ילך לרוטציה עם לפיד, שוללת ממנו כל אפשרות לתרץ את מהלכיו עכשיו״.

 

סגל מתעלם מההפרה המהותית יותר – ההכרזה של בנט ערב הבחירות כי שתוף פעולה עם רע"מ הוא עניין מטורף ובלתי נתפס שהרי היא מבחינתו תנועת אחות של החמאס. סגל מצטמצם , להפרת ההבטחה: "שלא ילך לרוטציה עם לפיד". נו, וזה בסדר. פוליטיקאים, קובע סגל- מפרים הבטחות, זה הרי המקצוע שלהם. אבל בנט חטא מעט, הוא הפר את נורמת הפרת ההבטחות. הגזים קצת הצעיר החמדן-נמרץ. חמוד שכזה..

 

״אוהבי נתניהו" קובע סגל: "מתאמצים לצייר את בנט כבעל מונופול על האסון הפוליטי הכבד שפקד השנה את הימין".

כן, האסון על פי סגל אינו הקמת ממשלה שקיומה תלוי ברצונם הטוב של מפלגות אנטי ציוניות.

סגל מבקש לצמצם את האירוע הגדול לאירוע מיקרו – משבר שמתחולל בנגמ"ש הימין שאיבד את השלטון, ולא למשהו גדול בהרבה שיש לו השלכות בלתי הפיכות לעתידה של ישראל.

 

טרמינולוגיה מוכרת

״בנט אכן הונה רבים מבוחריו״, כותב חגי סגל כאילו מדובר בעבירת ״חניה פוליטית״ קלה. ״אבל" הוא מוסיף: "מהפך תשפ״א הוא אירוע מורכב פי כמה מהאופן הפשטני שבו מציגים אותו אוהבי נתניהו, ..הטשטוש נוח להם״

 

סגל נסחף לרגע לטרמינולוגיית חוגי רל"ב, שכל בקורת על בנט מפעילה אצלם התניה כרונית, שמקטלגת את המבקרים כאוהבי נתניהו, "ביביסטים" בשפת בלפור.  כאילו לא הצביעו לימינה על סמך ההצהרות וההבטחות סתם אזרחים, מצביעי ימין שרק רצו מדינה יהודית בגבולות בטוחים, נניח לזה.

סגל במה שנשמע כהתנשאות, מאשים את ״אוהבי נתניהו״ בפשטנות, אולי כי ככה זה עם הביביסטים הפשוטים שלא מבינים כמוהו האליטיסט הסרוג והשנון את ״המורכבות״. מונח שהפך למשחק לשון לא פשטני שנועד לרכך את התמונה העגומה.

 

אז סגל מבין את המורכבות ובורח מעובדות פשוטות. ככה זה כשהעובדה הפשטנית לא ממש לצידך וצריך לייצר מורכבות כדי לחלץ את הצעיר הסרוג והנמרץ שהפך לראש ממשלה מורכב, בקואליציה מורכבת ובהליך מורכב.

 

מאותרג, נפתלי בנט (צילום: קובי גדעון)

מכאן סוקר סגל את השתלשלות "המורכבות" כדי להסביר מדוע ״בנט אינו בעל המונופול לאסון שפקד את הימין״: זה נתניהו האנוכי, סמוטריץ׳ הגאוותן, וכן, גם קצת בנט המסכן שלא נותרה לו ברירה אלא להיות חמדן ולהפוך ראש ממשלה.

 

הסקירה של סגל כוללת את מעללי נתניהו החל ממאי 2020 בכינון ממשלת החילופים הראשונה: בנט חשק בתיק הבריאות, נתניהו הציע חינוך. תיק שלפתע הפך מעליב עבור שר החינוך לשעבר. נתניהו המשיך להתעלל ולהשפיל. לא הזמין לבלפור וניהל מו״מ בזום. סער הושאר בחוץ, אלקין קיבל את תיק המים ונדמה למי ששפכו עליו דלי מים. יש מעליב מזה?

 

הטריקים והשטיקים, ממשיך סגל בטקסטים שכבר נטחנו בעיתונות רל״ב, המשיכו מול גנץ. נתניהו לא עמד בהתחייבויות בתירוצים "שנועדו להעניק לו פתח מילוט חוקי מהסכם החילופים".

לא מופרך. אך סגל כמיטב מסורת פרשני רל״ב לא נדרש לתרומת כחול לבן- ניסנקורן-גנץ שהקימו את האופוזיציה הראשונה בתולדות הכנסת בקואליציית החילופים.

לא ניתן אכן להתעלם מהטריקים, השטיקים הטעויות, ההעלבות וההשפלות מצד נתניהו, שדחקו החוצה מגוש הימין מנדטים יקרים ומכריעים, לרבות העובדה שלא ויתר על ראשות הממשלה לבכיר אחר מהליכוד כדי לנסות לצאת מהפלונטר הפוליטי בדרך שונה.

 

אך האם על פי סגל ההיעלבויות וההשפלות יהיו אשר יהיו, העניקו לבנט רישיון לחמוד את ראשות הממשלה, ולשם כך לבצע את כל מה שהוא עצמו הזהיר מפניו והגדיר כטירוף? להקים ממשלה בחסות מועצת השורא, בשותפות עם מי שהוא ראה בהם מחבקי מחבלים כשותפים מלאים בעמדה שמאפשרת "להחזיק בגרון" של הקואליציה?

 

טור הריכוך של סגל אינו  מסתיים כאן. נפתלי כותב סגל ״דווקא הביע נכונות עקרונית לשבת בממשלת נתניהו וטפטף מסרים ש״ימינה תצטרף לכל ממשלת ימין שיקים נתניהו בהובלתו או בהובלת כל איש ימין …״.  אבל בליכוד האשימו שהוא "נמנע מלהיכנס למו״מ קואליציוני פרטני" …ו"רק רוצה להרוויח זמן עד שיאזלו ימי המנדט שנתניהו קיבל..״.

 

האשמה הזו התבררה כלא מופרכת: ברור מוסיף סגל "שלא חשדו בכשרים" "בנט, מי שכבר הצליח להעפיל ללשכת שר הביטחון על גבי שלושה מנדטים בלבד, העריך עכשיו ששבעה יאפשרו לו להתמנות לראש ממשלה. הוא קיווה שזו תהיה ממשלת ימין אבל עוד לפני הבחירות שקל לחבור לשמאל לדבריו כדי למנוע בחירות חמישיות״

 

נרטיב תלוש

אלא שסגל בונה כאן תרחיש מורכב שרחוק מהעובדות. בנט, מעיד סגל שהופך לרגע קורא מחשבות, ״שקל לחבור לשמאל לפני הבחירות״. יתכן ולסגל יש כשרון לזהות מה שקל בנט לפני הבחירות בינו לבין עצמו. אבל ״לבנט שקל״ אין שום משקל עובדתי. הרי ברור שלו אפילו ברמז קטן, בנט היה מצייץ הרהור כלשהו באפשרות חבירה לשמאל הוא לא היה זוכה אפילו במנדט אחד.

 

ערב הבחירות מודה סגל ״אמנם בנט אמר ש״לעולם ובשום תנאי לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד״, אבל על פי סגל – ״מי שהתיר לנתניהו לחזר אחרי עבאס ולהשאיר את חאן אל-אחמר על כנו, אולי התיר נדרים גם לבנט.״

כך, כאילו מדובר בקטטה של נערים במגרש, מתרץ סגל את מה שלדידו הוא לא יותר ממשחקי התרת נדרים. ובכלל, נתניהו התחיל, אז לבנט מותר. סגל מתעלם ממה שנראה הגיוני יותר:

נפתלי בנט השתמש בהכרזה שלעולם לא יחבור ללפיד, שלא להזכיר את רע״מ והמשותפת, כדי לקבל את שבעת המנדטים של הבייס, שיאפשרו לו לסחור בהם כדי לממש את חלום ראשות הממשלה, כשהוא יודע מראש שהאפשרות הריאלית יותר היא בחבירה ללפיד.

לשם כך הכין מראש את מנהרת המילוט:  "מניעת בחירות חמישיות" באמצעותה הוא אכן נמלט עם המנדטים לחיקו החמים של לפיד כדי להיות ראש ממשלה .

 

הניתוח המורכב, שמרכיב סגל למען בנט לא ממש תואם את העובדות- הוא מתעלם מהאפשרות שכל ההכרזות של בנט במו״מ כי הוא מעוניין בממשלת ימין, רק תביאו לי ממשלה, היו רק לאחר שווידא מראש שאין שום אפשרות להשלים "מניין קואליציוני" לממשלת ימין, כי סמוטריץ׳ לא יאפשר תמיכה מבחוץ של רע״מ.

 

כך גם קונה סגל את תרגיל ה״חוזר בתשובה״ של בנט בעיצומו של מבצע "שומר-חומות" כש"בישר בנט לאומה כי ״לנוכח מצב החירום בערים המעורבות״ הוא ״מוריד מהפרק את ממשלת השינוי״. וכאן מתגולל סגל על הליכוד ״שלא ניצל את הזמן למו״מ מואץ ולריכוך של גדעון סער״ כאילו ניתן היה לרכך את אחד ממחוללי השינוי.  ואז, מסיים סגל- לאחר מבצע שומר-חומות "בנט התהפך שוב, חתם על לפיד ונעשה ראש ממשלה״

סגל מתעלם מאפשרות ריאלית יותר: שאף מקבלת חיזוק מהעובדות שהוא משום מה בוחר לא לציין.

סביר יותר שבנט היה סגור עם לפיד וסער עובר למבצע שומר חומות ומתואם איתם גם במהלך המבצע. ההתקוממות, הפרעות והכרזת המרד של ערביי ישראל, הכניסו את בנט למצוקה  וללחצים בלתי נסבלים לרדת מהרעיון המעוות של ממשלת עבאס-לפיד. יש הרי גבול גם להתכחשות האידאולוגית. בנט היה חייב להוריד את להבות הלחץ, ולשם כך יצאה "הבשורה".

עורך מקור ראשון, חגי סגל (צילום: 102FM)

אבל הבשורה לא כפי שסגל מנסה לצייר לא יצאה מפיו. בנט דאג לא לצאת בהצהרה ישירה מפיו שירד מרעיון ממשלת השינוי. הבשורה התבשרה מ"שיחות סגורות", ולא בכדי, רק כדי לעבור את ימי הפרעות בשלום.

נראה כי מהלך "החזרה בתשובה" נעשה בתאום עם לפיד וסער שלא ירדו לרגע מהמאמצים להקמת ממשלת השינוי. לא ייפלא שיאיר לפיד, בניגוד לציפיות לא ביטל את הנאום. ההפך, הוא נאם  בשלווה את הנאום המתוכנן בעניין הקמת ממשלת השינוי ונראה רגוע לחלוטין. נראה שהוא ידע טוב מכולם מי כבר בכיסו ורוצה מאוד להיות ראש ממשלה.

 

הסוציולוגיה ניצחה את האידאולוגיה.

אז מה קרה לחגי סגל, כל הדרך מהמחתרת ההיא, עד לקריאת הרגעה הכלה ותפילה להצלחת ממשלת בנט-לפיד-עבאס? נראה שסגל לא לבד. תופעת בנט-שקד, הפכה לא מעט כתבים ועורכים סרוגים למבולבנטים.  הם נעים מבולבלים בין ביבי לרל״ב, האמביוולנטיות זועקת משולחנות הכתיבה והעריכה שלהם שנעה בין הערצה מודחקת לסלידה זועקת.

בנט עבור חלק מהם כמו עבור רבים באליטה הסרוגה, הוא התגשמות חלום רטוב. חלום ההשתלבות. חלום שהתגשמותו בציונות הדתית הגיע תמיד באחור של כשני עשורים. כך בתנועת ההתיישבות החלוצית, בהובלה בצבא, בהשתלבות במוקדי הכח.

בנט מנקז לא מעט מרגשי הנחיתות הסרוגים: הכיפה החצי שקופה, הסיירת, האקזיט, האנגלית, סוג של ביבי קטן וסרוג משלנו. אז מה אם הוא חיקוי זול ולא ממש מוצלח, מעין "משיח שקר" שמשתמש ונוטש. יש לו כיפה. מסתבר שהיא גם סוג של "כיפת ברזל".

תופעת בנט-שקד שחררה סתימת אינסטלציה סוציולוגית בציונות הדתית . זרם אליטיסטי מגזרי התנקז משם מגשים כמיהה כבושה רבת שנים, להיות חלק אורגאני מהסיפור הישראלי של השמאל הציוני שהקים את המדינה, אלא שדור ההמשך של השמאל הציוני עבר המרה לסיפור פרוגרסיבי ליברלי. חלקו הפך פוסט ציוני, לא מעט בשל אנטגוניזם שפיתח לערך הלאומיות שהוכתם בתפיסה דתית אנכרוניסטית. הכמיהה הסרוגה היא ביטוי לדיסוננס קוגניטיבי בציונות הדתית שלא השכילה לספר לעצמה את הסיפור היהודי-ישראלי מחדש ולהשתחרר מתפיסה אורתודוקסית גלותית כובלת ביחסי דת מדינה.

בנצי גיספאן הוא עו״ד ואיש עסקים, מיוזמי תנועת ״מתחברים – יהדות ישראלית״,


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

25 תגובות למאמר

    1. כלל חשוב גורס שבפוליטיקה אין טוב אלא רק רע-במיעוטו.
      היו די והוצר אינדיקציות שגרוע ככל שביבי יהיה, בנט גרוע ומסוכן ממנו.
      כך שהאדם היחידי שאתה יכול לכעוס עליו הוא אתה עצמך(ואולי הוריך שלא לימדו לך את הכלל הנ״ל).

  1. הטעות של חגי סגל היא אלמנטרית: ההנחה שבנט דובר אמת.

    כיוון שסגל אף מודה שבנט הונה את בוחריו, כל היתר זה סיפורי סגל שנועדו להסוות את העובדה במשפט הפתיחה. כך למשל, כנה משפטים לאחר שסגל מסכים שבנט הונה את בוחריו – כותב סגל "אילו נעתר נתניהו להעברת שלטון מסודרת כזאת בתוך המפלגה, בנט היה חייב להצטרף, כי לא הייתה נשארת לו אמתלה שלא להצטרף."

    אז פעם בנט שקרן ופעם דובר אמת ב-110% מהפעמים.

    אז זה מאוד אלמנטרי, מר סגל – בנט, שקד ועוד כמה מאריונטות ממפלגתם – שקרנים גמורים.

    ועוד הפרכה אלמנטרית של הנחת יסוד שגויה מטיבעה, כאילו הקמת ממשלת השיסוי היא בחירה פרגמטית (נוסיף לכאן את ההכפשות הסמויות של סגל, לפיהן סמוטריץ (לדוגמתו) "התבצר במרומי עצים גבוהים": נצטט שוב את דברי ראש ממששת המנדטים עצמו: "ממשלת שינוי בהרכב המתוכנן לא תוכל להתמודד. דרוש כוח, הכנסת צבא ומעצרים. דברים שאי אפשר לעשות כשנשענים על מנסור עבאס". אז אם נסראללה, היה כורת ברית עם בנט ע"מ להכתיר את מי שאמר שראש ממשלה אף עם 10 מנדטים אינו לגטימי, כראש ממשלה – גם במקרה של נסראללה, היית רואה בשקרי בנט ושקד כ"פרגמטיות".

    בקיצור, עוד שקר כמו "בחירות חמישיות". השקרנים בנט ושקד (ועוד כמה שכל מטרתם היא שנאת נתניהו ולא שיפור מדינת ישראל, כמו אלקין, סער וכהנא וכהנא) נבחרו בשנת 2021. 4 מערכות בחירות אחורה היו ב-2019. אז אם 3 שנים במציאות של מגיפה כלל עולמית ומסע לבחירת זקן סנילי לבית הלבן, הן "ברצף" – אז המסקנה היחידה שכנראה הגיוני להסיק, היא שמר סגל מאוד רוצה שאמינותו תשתווה לזו של זוג השקרים, שקד ובנט.

    לפיכך, מאמציו לא יתרמו מאומה לקדנציה האחרונה של זוג השקרנים בפוליטיקה ישראלית. זהו הדין גם כלפי סער, אלקין ועוד כהנא וכהנא. תומכי חמאס בוודאות ירצו להצביע להם, אך כיוון שקולותיהם יתחלקו עם מר"צ, אז כל ה"מפלגות" לא יעברו את אחוז החסימה – טוב מאוד. הימין יתעושש מהפיגוע של זוג השקרים ונגרריהם. כיוון שהדרך המוצעת על ידו, היא המנומקת ביותר ולפיכך, המתאימה ביותר למציאות. רואים זאת היטב, בתוצאות כל הבחירות האחרונות. במיוחד בהצבעת הבוחרים שבנט רימה. מי "יעמוד בראש" מחנה הימין, אין זה חשוב – כיוון שרק לשקרני הסמול, בדיוק כפי ששם לב מר סגל – יש פולחן אישיות. היום זה זוג השקרנים, סער, אלקין, ליברמן ועוד כהנא וכהנא – בקדנציה האחרונה שלהם בכנסת.

  2. בדבר אחד הוא צודק:
    "מי שהתיר לנתניהו לחזר אחרי עבאס ולהשאיר את חאן אל-אחמר על כנו, אולי התיר נדרים גם לבנט"
    נכון, אותם בנט וסער שמנעו יצירת קואליציה ימנית בפעם הראושנה בהיסטוריה של המדינה ובכך מנעו הזדמנות סוף-סוף להגביל את המערכת המשפטית ולאפשר את פינוי חאן אל אחמר וגם אילצו את נתניהו ללכת למקומות נואשים על מנת להשלים קואליציה(כדי שיהיה תקציב) הם אלו שהתירו לעצמם את הנדרים שלהם.

  3. עוד כמה נקודות:
    א.סג"ל מאשים את הביביסטים בשנאה ומתעלם מהעובדה שהם סבלו בשנים האחרונות מכמות גדולה יותר של שנאה ולא זכור לי שהוא ואהוביו בימין החדש טרחו לפצות פה. מוסר כפול שמאלני קלאסי.
    ב.חמורה ככל שתהיה ההפרה של ההצטרפות ללפיד ולרע"מ. חמורה בהרבה עצם נתינת התיקים לגורמים משמאלו של בנט כשהוא וסער היו יכולים לסגור קואליציה עם הימין. נתניהו מעולם לא התפשר על פחות מהממשלה הימנית ביותר שהוא היה יכול להשיג ולא משנה את מי הוא היה צריך להכיל.
    ג.שוב ההאשמה נגד נתניהו שלא ויתר מספיק למרכז תוך התעלמות מהעובדה שאיש מראשי המרכז(גנץ, סער, בנט…) לא הראה מעולם העדפה לימין על פני השמאל. כולם תקפו את נתניהו פי כמה משהם תקפו את לפיד, איש מהם לא פצה פה במאבק הימין נגד התשקורת ואפילו לגבי מערכת המשפט הם במקרה הטוב הציעו הצעות מוגבלות תוך נסיון להתפשר עם הפרקליטות ובג"ץ. מי שרוצה שנתניהו יהיה נחמד אליו יודע מה לעשות-תשאלו את סמוטריץ', דרעי, גפני וליצמן.
    ד.מה זה "שלא ניצל את הזמן למו״מ מואץ ולריכוך של גדעון סער"? סג"ל מתכוון שביבי לא מכר את מצביעיו? אם כבר ראוי להעריך את זה שנתניהו למד סוף-סוף מטעויותיו והחליט לשים סוף לסחטנות המטורפת של המרכז הפוליטי!
    ה.בדבר אחד הוא צודק-הקרדיט למשבר ולקואליציה הזו אינו של בנט. הוא כולו של ליברמן. ב2016 ליברמן הצליח לסחוט את שר הבטחון מקואליציה שכבר היו לה 61 מנדטים כשהוא מחזיק ב4 בלבד ובחשש לא לעבור את אחוז החסימה בבחירות הבאות ובכך קיבע את תרבות הסחטנות של המרכז. ב2018 הוא פרש באמצע משבר בטחוני(!!!) והתחיל לברוח מבחירת צד במפה הפוליטית(למרות שהתוצאות של כל בחירות מראות חלוקה ברורה לשני גושים). ב2019 זה הוביל למשבר בו אף צד לא הצליח להקים קואליציה. נתניהו מתוך אחריות הראה מוכנות להתפשר על כמעט כל אחד בעוד לפיד המשיך לשים ג.ג. מימין והעדיף לגרור את המדינה לבחירות נוספות שוב ושוב. בסופו של דבר נתניהו נאלץ להכניס מפלגה שהיה ברור שלא מוכנה להתפשר על כלום ושתחבל בקואליציה מבפנים, העיקר שיהיה תקציב. ובינתיים בנט וסער ראו איך ליברמן ממשיך לחמוק מאחריותו והבינו שזה יוצר דרך להתחנף לשני הצדדים והלכו בדרכו. וכך הגענו למצב הזה.
    סג"ל יודע שהוא וחבריו לברנז'ה אשמים בכך שאיפשרו לליברמן להמשיך לחמוק עם חוסר האחריות שלו במקום להבטיח שהוא לא יוכל להתראיין בלי שישאלו אותו: "ברור שברגע האמת אחרי הבחירות, הקולות יתחלקו לשני גושים-האם תבחר בימין, בשמאל או בגרירת העם לעוד בחירות בלי תקציב?".
    כשמבינים שהוא מנסה לברוח מהאחריות של עצמו, לא פלא שהוא מוכן להתפתל.

    1. ו.הוא חוזר על הטיעון של מניעת בחירות תוך התעלמות מהעובדה שללפיד היה 61 מנדטים גם בלי בנט מה שאומר שלא היו בחירות גם בלעדיו ומהעובדה שבנט גם בחר להיות ראש ממשלה מה שלוקח אחריות על התנהלות שותפיו ומונע ממנו למחות עליה מתוך הקואליציה.

    1. רל״ב- רק לא ביבי – בראשי תבות

  4. הנוכל מרעננה מתכנן אוסלו 2…
    תתכוננו לטילים על תל אביב מרמאללה.

  5. אתמה מאוד אם בהשוואת תוצאות מבחן הגנים של חגי סגל יהיו שונים משל נפתלי בנט. אותן תכונות הטעיה ורמיה תוך דריסת משמעות המילה יושר והגינות.

  6. הכל מתחיל ונגמר בתעמולה הגבלסית של השמאל ולעובדה שלרוב האנשים אין את האנרגיה ללכת נגד הזרם בעיקר כשהזרם הופך לשיטפון שסוחף את כל מי שעומד בדרכו. לדעתי, חגי סגל פשוט התעייף. הוא רואה בעיניים כלות את השמאל מכשיר יריבי עבר מושבעים, עבריינים, מרגלים, או אנשים שמסתובבים בחברת פדופילים מורשעים. כל עוד האנשים הללו משרתים את החונטה והם מדקלמים את המסרים של השמאל, הם מתקבלים באולפנים, באקדמיה ובעיתונות בכבוד מלכים ואין חולק על שיקול דעתם . זה מה שקרה עכשיו לבנט, לאיילת שקד, ולעיתונאים שתמכו בהם ופשוט קשה לעמוד בפיתוי.

  7. הגיע הזמן לכייל מחדש את הממשלה.

    כבר שנים שסבלנו מעוולות, אכזריות, שחיתות והתעללות מצד בירוקרטיה ממשלתית מושרשת שאין לה שום חשיבות לזכויות אזרחי ישראל.

    כשאני אומר "ממשלה", אני לא מתכוון לביורוקרטיה הרב מפלגתית. במקום זאת, אני מתכוון לדיפ סטייט המושרשת, שאינה מושפעת מבחירות והציבה עצמה מעבר להישג ידו של החוק.

    הגיע הזמן לבדיקה מערכתית של היקפי הממשלה ותפיסת הכוח של הממשלה.

    התעכבנו יותר מדי זמן באזור הדמדומים המוזר הזה שבו האגו מנצח את הצדק והתעמולה מעוותת את האמת.

    המדינה העמוקה המושרשת מוסמכת לפנק את הנטיות הסמכותיות שלהן על ידי בתי משפט מושחתים, מחוקקים מושחתים ואוכלוסייה חסרת אינטרסים ומוסחת – שלטון על פי פיאט ולא על ידי שלטון החוק.

    מגיפת COVID-19 סיפקה לממשלה את התירוץ המושלם להוציא את נטיות הדיקטטורה בתוכם.

    זה לא מפתיע: כוח משחית, וכוח מוחלט משחית בהחלט.

    אנו מוצאים את עצמנו בעמדה מעוררת קנאה של צורך לרסן את כל שלושת ענפי השלטון – המבצעת, השופטת והמחוקקת – שחרגו מסמכותם והשתכרו מהכוח. כוח בלתי מזוהה בכל ענף שלטון מהווה סכנה לחופש האזרחים.

    העובדה שכל אדם – או ענף שלטון – מכל שכנוע פוליטי המתנהג כדיקטטור מהווה סכנה לאזרחים.

    אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי להחזיר את השליטה לאזרחים?
    זה לא יהיה קל.

    אנו הקורבנות הבלתי מודעים של מערכת כה מושחתת עד כי מי שעומד על שלטון החוק ושואף לשקיפות בממשלה נמצא במיעוט.

    השחיתות היא כה עצומה שהיא נפרשת על פני כל ענפי השלטון: מהסוכנויות הרעובות-כוח תחת הרשות המבצעת ובובות התאגידים בתוך הרשות המחוקקת ועד מערכת שיפוט אליטיסטית ומוטה כלפי אויבי ישראל.

    אנו נשלטים על ידי מעמד עילית של אנשים מנותקים מהישראלי הממוצע.

    אנו נתפסים כניתנים להוצאה יחסית בעיני הממשלה: מספר חסר פנים של אנשים המשרתים מטרה אחת, שהיא להשאיר את המכונה הממשלתית פועלת בעמלנו ובדולפי המס שלנו. בעלי השלטון אינם מאבדים שינה בגלל הכעסים שנגרמים לנו או הסיכונים האפשריים לבריאותנו. כל מה שמעניין אותם זה כוח ושליטה.

    אנו סובלים מאינספור התעללויות בידי דיפ סטייט.

    החופש שלנו – או מה שנשאר ממנו – מאוים מכל כיוון.

    המדינה העמוקה גורמת להרס על החירויות שלנו, הקהילות שלנו וחיינו. הממשלה לא מקשיבה לאזרחות ומתייחסת אליו כמקור למימון וזהו.

    סוכנויות ממשלתיות נפוחות אונסות משלמי מס.

    שום דבר לא ישתנה אלא אם נתעקש על כך. כולם חייבים להתעורר, לצאת לרחובות ולהפיל את המדינה העמוקה המושחתת הזו.

  8. טוב שהעלית זאת על הכתב, מכיון שזה עשוי להועיל לסרוגים מבולבלים רבים, שקוראים את השוטה הזה, סגל, ולא באמת מבינים אם הוא או הם לא מבינים את המצב לאשורו.
    מצבו המנטלי המבולבל של סגל מלמד כאלף עדים על חוסר אמינותה של "העילית" הסרוגה (עילית בעיני עצמה, כמובן). אינני יודע אם העובדה שהחבר'ה האלה מצליחים להסביר לעצמם מדוע הצביעו עבור בנט, וכיצד ניתן לעכל את מעשיו הנלוזים, היא תוצאה של היכולת הנפתלת הנרכשת בעולם הישיבות להסביר כל עקימומיות בהסברים נפתלים, שאינם עשויים להתקבל אפילו על דעת אומרם, או שמא תוצאה של סיבה אחרת, אבל המצב שם, מכל מקום, עגום. ברור שמדובר ב"עילית" חסרת חוט-שידרה מוסרי, שברברת עשויה להחליף אצלה כל עיקרון בא בימים. ובמובן הזה אני מבין היום הרבה יותר טוב את הביקורת החרדית על הציונות-הדתית. מערכת הבדיות, השטויות והנכלים המחשבתיים, דוגמת אלה המפורטים במאמר הנוכחי חושפת כיצד יכול סרוג שלשעבר החשבנוהו אדם בעל ערך, להכשיר באלף תירוצים עקלקלים תופעה כה גלויה של חילול ה' בפרהסיה, ומכאן שהיא מלמדת כי ביסודה אין תופעת הכיפות הסרוגות אלא מגזריות צרופה ונטולת מהות יציבה.

    1. המגזר הדתי לאומי הולך ונפרם למגזרים עצמאיים כבר שנים. הפערים הפנימיים גדלים עד כדי כך שחלקים לפעמים לא מחשיבים אחרים כ״דתיים-לאומיים״ ו/או מרגישים קרובים יותר לקבוצות מחוץ למגזר מאשר למי שאמורים להיות אחיהם למגזר.
      קשה לי להאמין שניתן עוד להתייחס לסרוגים כקבוצה אחת ולערוך הכללות.
      ואני אומר זאת כסרוג מבטם ומלידה ועד היום.

  9. מיעוט בעם ישראל משעבד את רובו של עם ישראל בעזרת תמיכתם של שונאי ישראל. כל זאת לאחר 2000 שנות גלות ו-73 שנות תקומה והכל בשם הרצון לשלוט. ריבונותו של העם היהודי הופקעה ממנו וכל זאת בניצוחו של בנט. נראה שיש רפיון שפושה בחלק מסוים של הציבור הדתי לאומי עד כדי כך שאינו מבדיל בין המן למורדכי, וכי פיתוי השלטון גובר בו על סולידריות יהודית ואף על החזון הציוני להיות עם חופשי השולט בגורלו בארצנו. לצערי, הדמוקרטיה הישראלית אינה משרתת עוד את העם היהודי…

    1. רק לא ביבי (היום זה כבר למעשה רק לא בנט – הביביסטים עושים לבנט מה שעשו השמאל לביבי)

    2. מה ההשוואה?
      אלה מאשימים בשחיתות שעוד לא הובררה בבית משפט תוך התעלמות מחזקת החפות וזוכים לתשובות עניניות והצבעה על עשרות(!) חורים בצורת החקירה ובכתבי התביעה ואלה מאשימים בבגידה בהבטחות ושקרים תוך ביסוס על טענות רבות וזוכים לסתימת פיות ויח״ץ שלא עונה לאף שאלה ישירות.

  10. **חגי סגל צודק בכל מילה**

    אכן זה מצב מורכב ולא פשטני כמו שמציגים את זה הביביסטים.

    אכן – הימין איבד את השלטון (שלא היה בדיוק שלטון ימין – ביבי לא יישם מעולם מדיניות ימין ותמיד תלה את זה באילוצים שכאילו מנעו ממנו). האשמה להתפוררות הגוש משותפת לביבי ולסמוטריץ', לא פחות (ולדעתי הרבה יותר) מאשר לבנט.

    **הגיע הזמן שהביביסטים שממשיכים לטחון לנו בראש את הרל"ב שלהם (רק לא בנט) יפנימו את מה שאומר ח"כ מיקי זוהר – מסע הדה-לגיטימציה הקיצוני והבלתי ענייני שאתם מובילים לא יעביר אף לא מצביע אחד לכיוון הליכוד**

    אגב: אני איש ימין לאומי מובהק – החל מתנועת התחיה, דרך פעילות נגד אוסלו ונגד ההתנתקות, בשטח.

    1. א.אתה לא מתמודד אפילו מול אחת מהטענות מול סג״ל.
      ב.אתה מלכלך וטוען שהיו ׳כאילו׳ ידיים קשורות-תוכל להסביר מה לא נעשה שהיה ניתן להיעשות? להזכירך, שלטון נתניהו הביא מהפכה בברנז׳ה המוסיקלית ובתקשורת(ערוץ 20, לאטמה ורק לחשוב מה היה קורה אילולא חוק ישראל-היום הארור). וזה גם התבטא בקלפי(שם השמאל-מרכז נאלץ להשתמש בגנבי קולות נכלוליים).
      ג.מסכים שלא היה שלטון ימין. אנחנו עוד עובדים על זה מאז 48 אבל אחרי המהפך של 77, ביבי הביא את ההתקדמות הכי גדולה בנושא. חייבים להעריך את זה.
      ד.במה בדיוק אתה מאשים את סמוטריץ׳? בהעדפת מי שימשוך ימינה על אף שהוא לא ימין מושלם(כלומר הוא רע במיעוטו) ווידוא שהוא יהיה בעמדה בה נוכל לשלוט בו באמצעות משמעת קואליציונית? מה הבעיה בזה?
      ה.אין דבר ׳קיצוני ובלתי ענייני׳ בלהצביע על השקרים ותתפלא, אני מכיר כמה מאוכזבים שאני לא בטוח שיצביעו שוב לבנט. מבחינתי שפשוט לא יבואו לקלפי, לא צריך יותר מזה.
      ו.בניגוד לזוהר, כבודו במקומו מונח, אני לא דואג: עברנו את ברק, עברנו את אולמרט, נעבור גם את בנט.

  11. המאמר נסחב ונמתח כמו גומי לעיסה לעוס. אכן בנט הונה את מצביעיו, אך נתניהו עשה את זה כל ימי שלטונו. מבחינה זאת ממשלת בנט היא לא רק ממשלת שינוי, אלא גם *ממשלת המשך*. ביבי קיבל ב'נאום בר אילן' את 'עקרון שתי המדינות', וזאת מייד אחרי שהבטיח לבוחריו את ההיפך. מאז הוא תירץ ושיפץ וגיהץ, אבל זה כמו בסיפור על ג'.ב.שואו וה'גברת': מי ומה את – אמר שואו ל*גברת* שהיום קוראים לה אחרת – אנחנו כבר יודעים. עכשיו אנחנו רק מנהלים מו"מ על המחיר. ביבי גם רימה את בוחריו שהצביעו בשבילו כי הוא הבטיח להם ערב הבחירות 'לא לעצור את צה"ל' ו'למוטט את שלטון החמאס'. וזה בהופעה אישית ובקולו:
    https://www.youtube.com/watch?v=VXpCFEXPG4w
    הרמאויות האלה יותר גרועות מההונאה של בנט באולפן 20 בנוגע ללפיד, כי הן נגעו בשאלות הקיום שלנו, מה שכותב המאמר מכנה 'אידיאולוגיה', ולא רק בתככים קואליציוניים של עסקנים, ב'כיסאולוגיה'. בנוגע לרע"ם, ביבי הכשיר אותה וסלל את הדרך לשותפות איתה מצד בנט ושות'. מי שהפך ראשון את שלוחת החמאס בישראל ל'שאלטר' של הממשלה שלו, וזאת אחרי 12 שנים של חיזוק, מימון וטיפוח שלטון החמאס בעזה, היה – מה לעשות – נתניהו. ואין נפקא מינה אם מדובר בהשתתפות פורמאלית בממשלה, או 'רק' ב"גיבוי ענן" חיצוני, אצבעות תמורת מיליארדים. גם זה כמו המו"מ של שואו עם ה'גברת' על מחיר שכירתה. הניסיון של נתניהו והליכוד בתור להקת המעודדות שלו ללכת עם ולהרגיש בלי, לעשות מעשה זמרי ולבקש שכר כפנחס, יותר נאלח מוסרית מהזנות הפוליטית של בנט. גם נתניהו, כמו בנט, נגס בכיף בנתח החזיר שלפניו, רק שהוא מרח עליו קצת ריבת חמוציות כדי להקהות את טעם הטריפה. כדאי איפוא שהשופרות שמחנה ביבי שולח לזירה יהיו קצת יותר 'ישרים' ויחדלו להנדס את התודעה ולהפיץ חצאי-אמיתות עקומות ומעוותות הגרועות יותר משקרים גלויים כדי 'להלבין' את אדונם.

    1. ראש הממשלה היום הוא בנט והביקורת היא עליו, לכן כל סיפוריך הלעוסים על נתניהו לא רלוונטיים לכלום ובעיקר משעממים

  12. אם אתה 'משתעמם' אל תקרא. אם אין לך מה להגיב עניינית – תשתוק. רק שהביביסטים לא ינסו למרוח אותנו ולהמציא סיפורי אלף לילה ולילה על אדונם הגיבור שייסד את מוסד הפרוטקשן לחמאס, שעצר את צה"ל ב'צ(ח)וק איתן' אחרי 50(!) יום של גירוד ביצים ו-70 הרוגים מצידנו, מבלי שהוא מוטט אפילו ביצה אחת לחמאס. קשקשן ושקרן בלתי נלאה שחושב שיוכל למרוח את הציבור כמו ב-15 השנים שהוא היה בשלטון ושבהם הוא הפקיר את הנגב והגליל לכנופיות הפשע הערביות ואת שטחי C עם חאן אל-אחמר במרכזם לכנופיית הטרור ברמאללה, ובמקביל תמך וביצר את שלטון החונטה המשפטית על חיינו. היו לו גם הצלחות שאין להכחישן, אבל לא צריך להפריז בהן. בסיכומו של דבר: 15 שנה חלפו-עברו שבהן הוא המשיך לנהל את תהליך אוסלו על אש קטנה ולא הצליח לפתור שום בעייה מבעיות היסוד של המדינה. לא פלא שהוא גמר בצורה שהוא גמר. עכשיו עבדיו הנרצעים ומצחצחי נעליו בליכוד כגון מיקי זהר ומירי רגב מתחילים לעשות 'חשבון נפש' כביכול כאשר כ"א מכה על חזה זולתו בנוסח דוברי השלטון אחרי האסון של מלחמת יוה"כ: 'כולנו אשמים'. לא, לא 'כולנו אשמים', אלא כ"א מהם אשם אישית במפלה ובאובדן השלטון, כ"א אישית וכולם יחד.

    1. אתה כותב מניפסט שלם על אדם שלא קשור לנושא המאמר ועוד מאשים אחרים בחוסר ענייניות. יפה.
      מה שעוד יותר יפה זה שבתגובותיך הפבלוביות אתה מוכיח בדיוק את הכתוב במאמר ואת כל מה שאופייני לבנטיסט סומא:
      – השתקה של דעות אחרות
      – חוסר יכולת לקבל ביקורת
      – השלכה של כל מחדל על אחרים
      – אד הומינם חלש ונמוך

      אולי תשאר באיטליה. שם רגילים לשרלטנים פוליטיים חסרי אחריות.