פרופסור טליה איינהורן, מהבולטות בתחום המשפט הישראלי ובעלת מוניטין בינלאומי יוצאת בשצף נגד נסיונותיו של גדעון סער לקעקע את הדמוקרטיה הישראלית.
דגל שחור מתנוסס מעל הצעת החוק שהגיש השבוע שר המשפטים גדעון סער, שמי שהוגש נגדו כתב אישום לא יוכל לכהן כראש ממשלה. העובדה שהשמאל נלחם בכל כוחו כדי שבנימין נתניהו לא יוכל לכהן כראש הממשלה מעידה יותר מכל על החשש מכך שליו"ר האופוזיציה תמיכה רחבה מאוד בציבור, תמיכה ההולכת ומתעצמת ככל שהחקירות הנגדיות בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיק 4000 מפוררות את ה"עובדות" – 315 אירועי הסיקור ה"אוהד" – שעליהם מבוסס כתב האישום.
ל"בעיה" הזאת מצאו גדעון סער, שלפי הסקרים אינו עובר את אחוז החסימה, ונפתלי בנט, שאמנם הועמד בראש הממשלה אך אפילו בתוך הקואליציה אין תמיכה ב"עשר המעלות ימינה" שלו, פתרון מביש – חוק שידרוס את רצון העם.
חוק יסוד: הממשלה קובע כי כהונת ראש הממשלה תיפסק לאחר שפסק-דין, בו הורשע בעבירה שיש עימה קלון, נהיה סופי. על הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ אופיר פינס, שראש הממשלה יושעה לאחר שהיועץ המשפטי הגיש נגדו כתב אישום, הגיב ח"כ יוסף לפיד במליאת הכנסת: "מה שאתה מציע, שפקיד יוכל לפטר את ראש הממשלה, אתם לא יכולים לרצות את זה… אתה לא רוצה להפקיד בידי היועץ המשפטי לממשלה את הסמכות הבלעדית והמוחלטת לפיטוריו של ראש ממשלה". הצעת החוק נגנזה לאחר הצבעה שבה הוחלט, ברוב של 61, להעביר אותה לדיון בוועדת החוקה שתבדוק את הנושא. ואכן, חוק כזה לא קיים באף דמוקרטיה מערבית.
עוד ב-2009 כתב פרופ' שלמה אבינרי שהיועץ המשפטי לממשלה בישראל הוא האישיות בעלת הסמכות הרחבה ביותר בעולם הדמוקרטי, יותר מנשיא ארצות הברית, נשיא צרפת וראש ממשלת בריטניה. גדעון סער, שבמערכת הבחירות התחייב לפצל את תפקיד היועמ"ש, מעצים אותו עוד יותר כעת. מוסיף לו את הסמכות לקבוע מי יוכל לכהן כראש ממשלת ישראל, פשוט על ידי הגשת כתב אישום, וכבר ראינו שנפתחה חקירה ללא אישור היועץ המשפטי בכתב ובלי שיש מושג מה תחומי החקירה. וזאת בעת ששמענו את היועמ"ש אביחי מנדלבליט בקולו מתלונן שהוא מוחזק בגרונו וכי פרקליט המדינה שי ניצן והמשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר תופרים לו תיק אשר, לפי מה שהתפרסם, הוא תיק פתוח, בעגה משפטית 'תיק מב"ד' [מחכה לבירור דיון] עד היום. האם זה האדם שבידיו נפקיד את ההחלטה הגורלית מי מתאים להיות ראש ממשלתנו?
זאת ועוד – בידי יו"ר ועדת הבחירות ניתנה בהצעת החוק הסמכות לקבוע שאין קלון בעבירה, וזאת על סמך בחינת העובדות שבכתב האישום בלבד, בלי להתייחס לראיות. יש בהצעה שלוש בעיות:
ראשית, גם ליו"ר ועדת הבחירות, שהוא שופט בית המשפט העליון, יש דעות פוליטיות שעשויות להשפיע על החלטתו, כפי שאנו למדים מפסיקת בג"ץ, שלא פעם מבטאת את הלכות בית שמא"י – שמאל מותר, אסור ימין. כמובן מאליו שגם ההיפך איננו רצוי. הקביעה מי יהיה ראש הממשלה צריכה להיות בידי העם בבחירות.
שנית, לפי הצעת החוק עליו לבחון את העובדות שבכתב האישום בלבד בהתעלם מהראיות. אלא שבתיק 4000, העדויות מפריכות את ה"עובדות" שהוצגו בכתב האישום. העד המרכזי, לפי הכרזת הפרקליטות בנאום הפתיחה למשפט, מנכ"ל וואלה אילן ישועה, התברר כשקרן, עד כדי כך שבית המשפט ביקש ממנו לתת סימנים מתי הוא משקר ומתי הוא דובר אמת, ושני העדים הבאים התבררו כעדי שמיעה מפי השקרן.
שלישית, אם יידרש יו"ר ועדת הבחירות לבדיקת כתב האישום, האם לא עלולה להיות בכך חריצת דין בטרם עת, שהרי בשלב מאוחר יותר יכול העניין להגיע בערעור לבית המשפט העליון, שהיו"ר מכהן בו?
ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית תוססת, העם הוא הריבון ואת הצעת החוק המבישה הזאת עלינו לדחות בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו. אסור לתת לגדעון סער לנצח את הדמוקרטיה.
טליה איינהורן היא פרופסור למשפטים, וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
נכון מאוד.
כמו כן, יש לזכור גם ניסיונו הקודם של סער, לפגוע ביריב פוליטי באמצעות חקיקה, הניסיון לחוקק חקיקה למפרע:
בתקווה חדשה רצו לקדם חוק שימנע מנתניהו להתמודד בבחירות – https://news.walla.co.il/item/3440416
נכון מאוד!
כמו כן, יש לזכור גם את ניסיונו הקודם של סער, לפגוע ביריב פוליטי באמצעות חקיקה, הניסיון לחוקק חקיקה למפרע:
כפי שפורסם לדוגמא כאן: בתקווה חדשה רצו לקדם חוק שימנע מנתניהו להתמודד בבחירות – https://news.walla.co.il/item/3440416
או כאן: https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.9064454 – ציטוט למתקשים: "אחת המחלוקות נוגעת לשאלה אם החוק יוחל גם בדיעבד – כך שימנע מבנימין נתניהו לשוב ולהתמודד על התפקיד."
עכשיו, חקיקה החלה בדיעבד (חקיקה למפרע), אסורה במשטר דמוקרטי. עקרון החוקיות במשטר דמוקרטי, אוסר בתכלית האיסור על חקיקה למפרע. כלומר, חוק חל אך ורק מרגע חקיקתו. ז"א, אפילו הפאשיסטים והבוגדים במצביעיהם, שגנבו את הרשות הנבחרת באמצעות שקר של בוחרי ישראל – אף הם, אינם כלולים בו. חוק כזה, יכול לחול רק מהכנסת הבאה. כיוון שבמשטר דמוקרטי, אפילו הפאשיסטים והבוגדים במצביעיהם שהתמודדו לכנסת הנוכחית, עשו זאת כמובן בלי שידעו, שהדבר מתחיל את הספירה בחוק הנ"ל.
עם עלייתו לשלטון, השתמש היטלר בחקיקה ע"מ לאסור על יריבים פוליטיים. מה שהביא לדוגמא לכך, שבבחירות של מרץ 1933 – זכתה המפלגה הקומוניסטית ב-81 מושבים ברייכסטג (כ-12%) אך נציגיה לא יכלו להופיע בציבור וודאי לא לכהן, כשליחי הציבור של בוחריהם, כיוון שברגע שהיו מופיעים, היו נאסרים.
התוקף החוקי למאסרים אלה, היה מכוחו של צו שהיטלר יזם, לאחר הצתת הרייכסטאג הידועה. אז ראשית, הרי לך דוגמא אחת מיני רבות, לשימושו של היטלר בחוק שכל מטרתו היא לפגוע ביריבים פוליטיים ולמנוע מהם להתמודד ו/או לכהן ברשות הנבחרת. שנית, הצו המדובר התיר לא רק מאסר של קומוניסטים לאחר מתן הצו אלא נתן תוקף חוקי *בדיעבד* לכל אלה שנעצרו עד כה.
אז במשטר דמוקרטי, אף מהנדס תודעה של שוקן, לא יכול לכתוב "אחת המחלוקות נוגעת לשאלה אם החוק יוחל גם בדיעבד". כיוון שכפי שהדגמתי, רק במשטרו של היטלר חוק כזה יכול לחול בדיעבד (למפרע).
סער היה בטוח רוצה שנשכח, אך אזרחי ישראל זוכרים טוב מאוד את ניסיון מינויו של גל הירש למפכ"ל המשטרה – אשר סיפק הוכחה מוחלטת, למה משתמש מחנהו הפוליטי של סער, ב"חקירה" וב"אישום". וגם, זוכרים כולנו כיצד יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, הסביר כי "העננה סביב עסקיו הביטחוניים של הירש לא הוסרה וספק אם תוסר גם בעקבות בדיקה יסודית של עסקיו שתימשך עוד כמה חודשים. בינתיים, למשטרה אין עדיין מפכ"ל קבוע ומינויו של ניצב בנצי סאו זמני בלבד וכבר הוארך פעם אחת. " (מקור: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4701550,00.html).
כן, אותו ויינשטיין, אשר בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין: "ביקר הערב (יום ג') היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את החלטת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן למנות אדם שאינו משורות המשטרה לתפקיד השוטר מספר 1." (מקור: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4698936,00.html). אכן, בודק נייטרלי ביותר. ללא משוא פנים כלל.
אין מקום לפאשיסטים בכנסת ישראל.
לפיכך, צודקת מאוד פרופ' טליה איינהורן וזו הסיבה, מדוע בנט, סער, אלקין, שקד, אורבך, קארה, סילמן, פינטו, כלפון, כהנא, שאשא-ביטון, השכל, בגין, יצחק-הלוי, שיר, האוזר והנדל – כל כנסת הבאה אתם תראו רק מבחוץ.
דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!
הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!
תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”
נגד כל ראש ממשלה (במשך עשורים) הוגש כתב אישום הצעת החוק הזאת תייצר אנרכיה
כל הכבוד לך, טליה. בדברייך הנוקבים והבהירים, במלחמתך נגד הנבזים משולחי הרסן שהשתלטו על מערכות ממשל ומשפט מרכזיות בחיי המדינה, אין לך תחליף: אם לא היית קיימת, היה צריך להמציא אותך.
לגבי הנקודה השנייה-הבעיה הזו חמורה יותר מתיק 4000 בלבד.
בדיקת העובדות בכתב האישום בלבד אומרת שיכול היועץ המשפטי להמציא כתב אישום בדוי נגד כל מועמד שלא מתאים להשקפתו הפוליטית ואחרי הבחירות לומר: ״אופס, טעיתי״ ולבטל את כתב האישום.
אל תשכחו שבמשפט נתניהו נתן בית המשפט לפרקליטות(תוך הפגנת חוסר אוביקטיביות) לשנות 50(!) סעיפים ובכך יצר תקדים בו כתב אישום אינו דבר סופי שהפרקליטות צריכה לעמוד מאחוריו.
יתכן שיש פה תוכנית זדונית אף יותר.
אל תשכחו שמנדלבליט מסיים קדנציה בפברואר הקרוב וזה אומר שאם שר המשפטים(נחשו מי…) ידחוף מספיק הוא יוכל להעמיד יועץ משפטים מאנשיו שיפסול כל מועמד שיהיה יותר פופולרי ממנו: נתניהו(כבר יש מספיק כתבי אישום), גנץ(המימד החמישי), לפיד(הקשרים עם ידיעות? כבר ימצאו משהו) ובנט(נכס הנדל״ן של הבית היהודי שנמכר).
טלי היא אולי משפטנית מבריקה ומעולה, ואכן הטענה שאין מדינה עם חוק מזה המוצע ייתכן והיא אמיתית, אבל האם יש או היתה מדינה דמוקרטית אמיתית שרוה"מ שלה מואשם בפלילים, מתנהל נגדו משפט, ארבע פעמים לא קיבל את אמון הכנסת (שהיא מייצגת את הריבון) שהודח מתפקידו על ידי הכנסת (כלומר העם הריבון), שמסרב לכבד את החלטת הכנסת ומבזה את כל מערכי השילטון במדינה כולל הכנסת (הריבונית) ומנסה להכשיל כל מהלך ריבוני בשקר עורמה ומהלכים בזויים, בין המדינות הדמוקרטיות החופשיות בעולם.
1) אין עוד מדינה דמוקרטית אמיתית שבה רוה"מ המכהן מואשם בעבירה פלילית של קבלת שוחד ע"י הגדרת יחסי פוליטיקאים עם התקשורת כעבירה פלילית. פשוט אין! כפי שהודה (בראיון ב"מקור ראשון") שי ניצן, האחראי להנפקת כתב האישום הזה, מדובר בתקדים. הוא שכח להוסיף שמדובר ב"תקדים" עולמי: הרחבת הגדרת עבירת השוחד הפוליטי כך שתכלול יחסי פוליטיקאי עם התקשורת.
2)בעוד שמצב העניינים הזה מתרחש בעולם כולו כדבר שבשגרה: התקיים בעבר, מתקיים בהווה וימשיך גם בעתיד, למרות זאת שי ניצן בחר לבדל אך ורק את המנהיג הפוליטי של מחנה הימין למטרה זו. וכנראה אילץ את אביחי מנדלבליט "המוחזק על ידו בגרון" כפי שזה אמר בעצמו, כלומר נסחט, לאשר את כתב האישום המופרך הזה שבימים אלה הולך וקורס בבית המשפט. כמו גם בבחינת מדוקדקת של כול סעיפי "השוחד" -המתת, ע"י צוות "פרויקט 315". (ע"ע)
3) אין מדינה דמוקרטית שבה הפרקליטות והיועמ"ש סירבו לבקשת רוה"מ להמתין עם הכרזת הגשת כתב האישום (לדחות אותה במספר ימים) לרגל נסיעתו לוושינגטון בשליחותו המדינית למען מדינת ישראל לטכס החתימה על הסכמי אברהם המהפכניים ופורצי הדרך.
4) מנגד, במהלך החקירה הנגדית של אילן ישועה, העד הראשי של התביעה בתיק 4000, הגישה התביעה בקשה לדחיית המשך החקירה (בשל סיבה חסויה) שאושרה. מתברר שאילן ישועה זכה לביקור בתו ונכדיו שהגיעו מארה"ב ואירח אותם. מסתבר ששליחותו המדינית של רוה"מ לחתימה על הסכמי שלום, בעיני הפרקליטות והיועמ"ש, איננה שקולה לביקור בתו של אילן ישועה. אגב, כפי שהתברר, עד שקרן שהיה צריך לשבת על ספסל הנאשמים.
5) אין עוד מדינה בעולם בעלת משטר דמוקרטי תקין ומתפקד שבה בכירי הפרקליטות והמשטרה עוסקים בהדלפה שיטתית של פרטי החקירה העוסקים ברוה"מ המכהן לתקשורת ואלה מתפרסמים ערב ערב בשידורי הפריים טיים. בעוד שהמשטרה (המפכ"ל אלשיך) וראשי הפרקליטות טוענים שההדלפות נעשו ע"י פרקליטי ההגנה ולא על ידם, מתברר שפרטי החקירה מתפרסמים בתקשורת עוד בטרם הגעתם לידי נציגי ההגנה. אלא אם כן הפרקליטות והמשטרה רואים את עצמם כשחקנים מלאים בזירה הפוליטית. בניגוד לחוק.
6) היש עוד מדינה בעלת משטר דמוקרטי תקין שבה המשטרה פועלת בניגוד לחוק כשהיא מפעילה שיטות סחיטה כנגד הנחקרים (ניר חפץ נסחט ע"י המשטרה כשזו עצרה ללא כל סיבה ובניגוד לחוק את מי שניהלה עימו מערכת יחסים בעודו נשוי, כדי "להראות" לו אותה ואיימה שתהרוס לו את המשפחה). ממתי המשטרה מסרבת לבקש העצור להעניק לו עזרה רפואית בהיותו סובל מעקיצות הפשפשים. המשטרה שאמורה להקליט באופן שותף את כל מהלך החקירות דאגה לעשות "הפסקות" מאחר וניר חפץ לא הצליח "להיזכר" בתאריך הרלוונטי הדרוש לכתב האישום של רוה"מ ואז היה "צורך" להוציאו החוצה ל"הפסקה" ואחרי עזרה מהחוקרים "הצליח להיזכר" בתאריך המבוקש. המשטרה התקינה האזנות סתר בשטח האמור עפ"י החוק להיות הסטרילי מהאזנות שבו לנחקר ולעורך דינו אמורה להיות פרטיות מלאה (האזינה לשיחות של אלוביץ' עם בנו ועם עורך דינו). אגב, לכול אורך חקירת המשטרה מתקיים ליווי של נציג הפרקליטות והכול נעשה על דעתו.
7) מיד עם פתיחת המשפט התברר שחקירות המשטרה נגד רוה"מ התנהלו במשך חודשים ללא אישור בכתב מאת היועמ"ש. זאת למרות שהחוק מחייב זאת. המשטרה והפרקליטות שניהלו את החקירה ביצעו זאת תוך הפרה בוטה של החוק. במילים אחרות הן פעלו בעבריינות ללא מסגרת חקירה שהותוותה להם ע"י היועמ"ש. יותר מכך: נציגי הפרקליטות/התובעת (ליאת בן-ארי שוויקי ויהודית תירוש) הכחישו בבית המשפט מכול וכול את העובדה הזאת והתעקשו לטעון תוך הונאת הציבור העוקב אחרי מהלך המשפט שיש בידם האישור בכתב. לבסוף בעקבות דרישת השופטים ולאחר התפתלויות טענו שהאישור ניתן בע"פ. היועמ"ש "המוחזק בגרון" שיתף פעולה עם הטענות של הפרקליטות. פרשני הפרקליטות באולפנים הוזעקו לטעון ולשכנע שלמעשה די באישור שבע"פ למרות ובניגוד לתקנה שתיקן בעבר השופט שמגר.
בכול משפט אחר, לו זה היה המצב, השופטים היו סוגרים את התיק ושמים סוף להצגה כולה. אך לא כך הדבר במקרה של רוה"מ שהוא היריב הפוליטי של מחנה השמאל.
אגב, תיק 4000 הוכרז כתיק הדגל של הפרקליטות. וככה הוא נראה. תיק 2000 עוסק באישום מוזר: הנאשם אמנם דחה את השוחד אבל לא מספיק מהר. על תיק המתנות כבר נאמר והוסבר ע"י בכיר משרד מבקר המדינה לשעבר העו"ד בורובסקי שמדובר בפלופ.
השופטת בדימוס הילה גרסטל כבר אמרה על הפרקליטות (אז תחת שי ניצן כפרקליט הראשי) שמדובר בגוף חולה מאוד. גם השופט רוזן רמז על כך כשנודע לו שהתיקים של רות דוד אותם ביקש שיישלחו אליו בוערו ולכן לא יקבל לעיונו שום חומר הרלוונטי להתנהלותה בפרקליטות באותם השנים שבהם שימשה כפרקליטת המחוז.
יש עוד הרבה.
מי שמעוניין במידע ראוי שיעיין למשל בפירוט 60 השקרים שבתיק 4000
https://www.telecomnews.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98-50-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7-4000-%D7%95%D7%99%D7%A9-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91.html
ולבסוף:
כותבת המאמר היא בפרופסור טליה איינהורן. מי זאת "טלי"??
שטויות.
כולנו (אזרחי ישראל) ראינו בפרשת מיניו של גל הירש למפכ"ל, במה המחנה השקרן שלך משתמש ב"חקירה" וב"אישום".
לספר על אמון הכנסת, אתה יכול אחרי ש"לא תשכח" את אייטולות המשפט, מחזירים לשפיטה שופטת, אשר נתפסה מתאמת עמדות עם התביעה, מאחורי גבה של ההגנה!
ואחרי שתמצא גם מדינה, בה הפרקליטות מכניסה את עצמה למינויים פנימיים של המכון לרפואה משפטית, ע"מ לגרום לסיכול מועמדותה של ד"ר מאיה פורמן – כיוון שהעידה במשפט זדורוב עפ"י ממצאים פורנזיים שנמצאו בזירה ולא השמיטה אותם בשם תמיכה עיוורת בפרקליטות (מקור: https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.4703991).
אפילט הפמפלט של שוקן, ראה משטרה+תביעה+היועמ"ש לממשלה, שפעלו בצורה פסולה לסיכול מינויו של גל הירש – https://www.themarker.com/law/.premium-1.6409543
קרא גם את תגובה 2, בה מפורטות עובודת נוספות.
לפיכך, לספר על אישומים בפלילים, אתה יכול לחבריך בחמאס בלבד. אזרחי ישראל, אשר יודעים את העובדות שציינתי, יודעים לפיכך טוב מאוד – למה המחנה השקרן שלך, משתמש ב"חקירה" וב"אישום". כולל ב"תגובה" שרשמת.
הדבר הבזוי היחיד, זה הניסיון שלך לקשור את עצמך בצורה כלשהי, עם דמוקרטיה.
א. קוראים לה טליה, לא טלי.
ב. הוא קיבל יותר אמון מכל מועמד אחר בכל אחת מהפעמים(50+ ממליצים כל פעם. הפעם היחידה שבקושי התקרבו לזה דרשה מכחול-לבן ויש עתיד לספור את הממליצים שלהם ביחד!!!).
ג. מתי הכנסת הדיחה אותו? מתי הוא לא כיבד החלטה כזו?
ד. מתי הוא הכשיל מהלך ריבוני? מי עוד קידם מהלך ריבוני-אלה שבנו קואליציה הנשענת על הערבים, החזירו את תהליך השלום האסוני ופתחו מחדש העברת כספים וחומרי בניה לעזה??? אלו שרוצים לחזק את היועמ"ש כנאמר במאמר?
ה.אפילואם חלקיק מדבריך היה נכון-האם הנזק המודגש במאמר לדמוקרטיה הוא לא מחיר גבוה מדי, בעיקר כשהוא כבר מילא באופוזיציה???
א. כן. יש מדינות כאלו וגם היו מקרים גרועים יותר. באף אחת מהן לא עלה חוק לביטול הדמוקרטיה.
ב. גם אם מה שהיית אומר לגבי נתניהו היה נכון, אדם יחיד הוא לא סיבה לביטול הדמוקרטיה והפיכתה לאריסאוקרטיה.
ג. בינתיים המהלכים המסוכנים ביותר לדמוקרטיה מגיעים מכיוון בית המשפט שרמס ברגל גסה את הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. אז טול קורה מבין עיניך.
"אתה שם לב שהשתמשת בביטוי "מואשם בפלילים " זאת אומרת אתה מסכים בעצם שיש פה רק חשד ועל זה אתה מסתמך וזה בעצם מה שסער וחבריו רוצים , שכל מי שהם לא רוצים יהיה "מואשם בפלילים " וכמובן יהיה מי שידאג " להאשים בפלילים" את מי שצריך .
ובדיוק על זה נסב המאמר אז אל תנסה לסבן אותנו ולמכור לנו שוב את אותו רעיון.
מדובר בהטעיית הציבור. הצעת החוק המדוברת אינה נותנת כוח לפקיד אחד להדיח ראש ממשלה (או לקבוע מי יהיה או לא יהיה ראש הממשלה) מסיבה פשוטה מאוד. בשביל להגיע לידי הגשת כתב אישום, יש צורך בהתחלה בחקירות משטרה, שלרוב נסגרות ללא ראיות מרשיעות כאשר מדובר בנבחרי ציבור. אם המשטרה חושבת שיש בראיות בסיס לכתב אישום, הממצאים מועברים לפרקליטות. שם מתעסקים בחומרים גם פרקליט/ה מלווה, צוות פרקליטים שלם, חוות דעת של פרקליט המדינה ורק אז, אם התיק שרד, הוא מונח לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה. אין בידו כוח ליצור כתב אישום מאפס, אלא להיפך: הכוח מאפשר לו למנוע מחקירות משטרה ומחוות דעת של הפרקליטות להפוך לכתב אישום, או לכל הפחות להחמיר את חומרת הסעיפים. אם כבר, זאת אולי בעיה שצריך לטפל בה.
בנוסף, גם אחרי שהחוק יעבור הוא לא יוכל להדיח ראש ממשלה מכהן. הוא בסך הכול ימנע ממנו להרכיב ממשלה בפעם הבאה. גם כאן החוק מעוצב כך שכתב האישום לא יוכל לשנות את הכללים באמצע משחק (כלומר אחרי שהוגשה הרשימה) ועובדה שיחול רק מהכנסת הבאה, כאשר כללי המשחק יהיו ברורים לבוחרים.
לא חייבים להסכים לחוק הזה ולמטרתו, אבל לא מדובר בחוק בלתי חוקתי אנטי דמוקרטי. הכנסת שהיא המייצגת הישירה ביותר של רצון העם תצביע על החוק. אם לא יהיה לו רוב – הוא יירד מסדר היום; אם יהיה לו רוב – הוא ייכנס לספר החוקים, וכל מי שמערער על הסמכות שלו מערער על סמכות הכנסת, כלומר מערער על הביטוי של רצון העם. מי שחושב שהחוק הוא בלתי חוקתי, שיעתור לבג"ץ.
טעות.
אהרון ברק נציג עצמו לרבין כיועצו המשפטי ועל פי המידע ששמע ממנו, הכין את כתב האישום.
היחידים שלא הורשעו ע"י ברק, הם אלה שלא האמינו לברק ה"פרקליט", אלא שכרו עו"ד פרטיים להגנתם. כמו אבא אבן.
זו הסיבה, מדוע בהלווית יצחק רבין, סירבה לאה רבין ללחוץ את ידו של ברק: "ולאה? "לא סלחה לי – לא על כתב האישום ולא על כך שהבאתי לכך שרבין התפטר. היא אמרה לי באיזו הזדמנות שהפלתי אותם לרעה כי לא הוגש כתב אישום נגד אבא אבן. אמרה שזאת אפליה וזה מה שציער אותה. לכן כשגופתו של רבין הונחה ברחבת הכנסת והמשפחה עמדה והגעתי והושטתי את היד היא לא נתנה לי".
אז למקרה שבו תרצה להסיט את הדיון לכך שהאישום כלפי רבין היה אמיתי, אעזור לך כדי שלא תצטרך לחשוב לבד: רק בזכות העובדה שברק אמר לרבין שפועל לגבש את הגנתו בשעה שבפועל חיפש כיצד ובה להאשים אותו, התאפשרה "פרשת הדולרים".
לו לרבין היה עו"ד כמו לזה שבימי ממשלת רבין השנייה, הוא רצה למנות לשגריר בארה"ב (תבדוק לבד, על איזו פרשה אני מדבר ואם תתקשה, זה לא אבא אבן) – לא היית פרשת הדולרים. אלה היו 30 על יכולת יועמ"ש להמציא תיקים.
זה לא משנה אם זה פקיד אחד או 200 פקידים. גם 200 פקידים שכופים את רצונם על הציבור זה לא דמוקרטי. בפועל מדובר על 4-5 פקידים עובדי הפרקליטות פועלים לפי רוח מפקד הפרקליטות ועובדי המשטרה לפי רוח מפקד המשטרה וכו'.
למשתמש אנונימי:
על הכוח ויכולת התיאום שהיו לאהרון ברק עם הפרקליטות ומערכת המשפט בישראל, אביחי מנדלבליט וממשיכיו יכולים רק לחלום. הרשות הרביעית הייתה אז חלשה הרבה יותר ומשפטן חכם וכוחני כמו אהרון ברק היה יכול להכתיב לה בקלות מה לעשות אפילו בכובעו כיועץ המשפטי לממשלה. גם אם למנדלבליט יש היום הרבה יותר כוח בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ממה שהיה לאהרון ברק, יש לו הרבה פחות כוח מברק כראש התביעה הכללית. כיום יועמ"ש שיבקש שהפרקליטות תפתח תיק בניגוד לממצאים בשטח ובניגוד לרצונה, לא יצליח ואולי אפילו יכווה. הכוח נתון אם כך בידי המשטרה והפרקליטות כולן, ואלו גופים שתיקים חסרי יסוד מוחלט לא יוכלו לעבור בהן בדרך כלל.
לדודו, אני רוצה לומר שלא מדובר כאן ב-200 פקידים שכופים את רצונם על העם. תפקידה של המשטרה הוא לחקור פשעים ועל בסיס ממצאי החקירה להסיק מסקנות ותפקידה של הפרקליטות הוא להחליט האם יש מה לעשות עם הממצאים האלו. לא מדובר ב-4-5 פקידים שמפעילים את "רוח המפקד" כי מדובר במורכבות שלא תוכל להעניק תוקף מאשים בחוסר בסיס רק על בסיס רוח המפקד, על אחת כמה כאשר הנחקר הוא נבחר ציבור מכהן שיכול להפעיל לחצים (ועוד על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בראש ממשלה מכהן). אם יש מי שחושב שיש הטיות פוליטיות בחקירות המשטרה ובחוות הדעת של הפרקליטות והוא במקרה עיתונאי, הוא מוזמן לעשות תחקיר שמוכיח זאת (או מפריך זאת). קיימים בוודאי אי סדרים בתפקודם של יחידת החקירות של המשטרה ותפקודם של הפרקליטות, אבל הנזק שנוצר מהם הוא כאין וכאפס לעומת הנזק שנגרם כתוצאה מהחלטות שמקבל ראש ממשלה נאשם בפלילים על היותו נאשם בפלילים, והדבר ניכר לאורך כל משבר הקורונה לפני בוא החיסונים.
זה כמה מאות פקידים שמחוברים זה לזה בקשרי חברות מחייבים(רק נסה ללכת כנגד כל חבריך למשרד) ומפחדים מהבוס שיכול לפטר/למנוע קידום ורובם, אפילו אם ינסו לעמוד כנגד ימצאו עצמם מבוטלים בדעת מיעוט ובלחץ מכל הסביבה.
כך שנשארו מעט מאוד פקידים שבאמת מחליטים וקבוצה מספיק קטנה לא קשה לסחוט(כמו מנדלבליט)/לשחד.
אגב, לא חדש שהפרקליטות מסתירים תיקים לשעת כושר. כך שיש פה פתח לסחיטה משמעותית של כל הזירה הפוליטית ותהיה בטוח שמושחתים לא יפרשו רק בגלל חשש להיסחט אלא רק ימשיכו להתחזק תוך שימוש בקיצורי הדרך והקשרים שהשחיתות מביאה.
חחח… לא שמת לב… אבל… אופס! היועמ"ש כבר עכשיו ללא חוק של סער יכול להביא באמצעות הגשת כתב אישום בלבד, כלומר, באמצעים המשפטיים שיש בידיו, להפיכה שלטונית נגד ראש ממשלה מכהן. זה קרה עכשיו בבחירות האחרונות לאחר שהבאיש את ריחו כ"נאשם בפלילים". מה קרה לחזקת החפות? האם היא כבר מתה?
הדבר נובע מהתקדים המשפטי שקבעו שופטי בג"ץ בהלכת דרעי-פינחסי (ע"ע) בתגובה להתנהלות יוסף חריש היועמ"ש דאז. אמנם הכנסת בתגובה לכך חוקקה חוק. אבל…
אצטט בקצרה את ההסבר של עו"ד שמחה רוטמן:
"למעשה הלכת דרעי־פנחסי כוללת בתוכה 2 הוראות שונות.
עד לאותם פסקי דין של דרעי ופנחסי בשנות ה־90, היה ברור שהסבירות ושיקול הדעת של ראש הממשלה במינוי שרים ובפיטוריהם הם שאלה פוליטית. כל עוד אין חוק שאוסר מינוי אדם לתפקיד שר, אסור לבית המשפט לעסוק בעניין.
1) הלכת דרעי־פנחסי הראשונה החידוש שלה בכך ששיקול הדעת של ראש הממשלה יכול לעמוד למבחנם של שופטי בג"ץ: ברצותם יסכימו עם שיקול דעתו, וברצותם יפסלו אותו.
2) הלכת דרעי־פנחסי השנייה קבעה שכתב אישום המוגש כנגד שר, הופך באופן אוטומטי את מינויו או את המשך הישארותו בתפקיד לבלתי סבירים. אם השר לא יפוטר או יתפטר, יתערב בג"ץ ויעשה זאת בעצמו.
"כאשר תוקן חוק היסוד ב־2001, קבעה הכנסת שמבחינתה, בהחלט סביר ששר ימשיך לכהן עד הרשעתו, ובכך הייתה אמורה לבטל את הלכת דרעי־פנחסי השנייה.
אל מול הוראותיו הברורות של המחוקק הבג"ץ שב וכתב "כשירות לחוד, ושיקול דעת לחוד". במילים אחרות, העובדה שהמחוקק קבע במפורש ואף טרח לציין שאדם כשיר לתפקיד שר גם כשכתב אישום מרחף מעל ראשו, לא אומרת ששופטי בג"ץ יקבלו את שיקול הדעת של ראש הממשלה שמינה אותו".
ואולם בעקבות אותה המחלוקת בין יוסף חריש כיועמ"ש לבין יצחק רבין כרוה"מ חלה התפתחות משפטית מהפכנית נוספת:
כזכור "היועמ"ש חריש, סבר כי אדם אינו יכול לכהן בממשלה תחת כתב אישום, והודיע כי מחובתו של דרעי להתפטר מהממשלה, או — אם לא יעשה כן בעצמו — מחובתו של רוה"מ לפטרו. הלחצים של רבין לא הועילו. חריש סירב לייצג [בפני בג"ץ] את עמדת רוה"מ, שנתמכה ע"י חוות דעת של עורכי דין פרטיים, ולמרבה ההפתעה הוא גם סירב לאפשר לו ייצוג עצמאי. אם לא די בכך, חריש שלל אפילו את ההצעה ששתי העמדות —שלו ושל רבין — יוצגו בפני בית המשפט כדי שיכריע ביניהן.
"בפסקי דין שהפכו לעמוד התווך של מהפכת הייעוץ הממשלתי, קיבל בית המשפט העליון את עמדתו של חריש בעניינם של דרעי ופנחסי. ולמרות שסוגיית הייצוג לא נדונה בפסקי הדין הללו לגופה, נקבע בהם, למעשה, מונופול הייצוג של היועץ המשפטי לממשלה, וכן הרעיון המהפכני שעמדת היועץ מחייבת את הממשלה ואין לסטות ממנה.
ביטול כפיפותו של היועמ"ש והפיכתו לגורם עצמאי לחלוטין, [וזאת בניגוד ובסתירה למסקנות ועדת אגרנט מ-1962 ע"ע] מיצבו אותו כגורם שמרכז בידיו סמכויות אדירות בלי צורך לתת עליהן דין וחשבון לאיש. עוצמה שלטונית כזו, ללא כל אחריות כלפי הציבור ונציגיו בכנסת ובממשלה, היא תוצאה בלתי דמוקרטית בעליל. [ע"ע שיטת הרמזור של מני מזוז כיועמ"ש אצל קלמן ליבסקינד].
יתר על כן, עצמאותו של היועץ בתחום הפלילי, והאיום שמובלע בה כלפי נבחרי הציבור, מקשים מאוד על תיקון המצב בחקיקה, בהחלטת ממשלה או בדרך אחרת. אף נבחר ציבור לא יעז ליטול מהיועץ את סמכויותיו ולהסתכן בחקירה פלילית."
"הלכת דרעי-פנחסי", כפי שמכונה החקיקה השיפוטית שביצע בג"ץ בפסקי הדין הללו, היא מה שעומד על הפרק כעת… החוק של סער והקואליציה החדשה מציעים דווקא להרחיב את ההלכה בחקיקה כך שתחול גם על ראש ממשלה, …חקיקה אשר תנציח את אחד המחטפים האגרסיביים ביותר שביצעה מפלגת בג"ץ".
עד כאן ההסבר מאת שמחה רוטמן.
אך כדי להשתפר בהבנת עומק הפקידוסטן שצפוי רק להעמיק בעקבות חוק "אנטי-ביבי" מן הראוי לצטט מספרה של דינה זילבר (שהייתה המשנה ליועמ"ש), " ביורוקרטיה כפוליטיקה" (2006):
"טענתי היא כי… חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים. המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה. תהליכים אלו מתרחשים במסווה של נייטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי.
התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת שפה משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו. השיח השורר בו הוא שיח פנימי של מומחיות. מונחים כמו סבירות ומידתיות הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית. לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו. באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות. קבוצות אינטרס אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות".
הבנת את זה? עמדת המשנה ליועמ"ש היא כי על הפקידים ליטול את סמכויות ההכרעה מידי נבחרי הציבור ולהכריע במקומם בענייני הפוליטיקה בלי הסיכון של ההליך הדמוקרטי! בלי ההתמודדות בבחירות הדמוקרטיות! בהם הם מסתכנים בתבוסה. בלי היאבק על קולות ציבור הבוחרים. פשוט לתפוס את השלטון ולקדם את האג'נדה והאינטרסים הקרובים לליבם ובלי הצורך ליתן דין וחשבון לנשלטים…
עכשיו סער וממשלת בניטוסטן פינת לפידוסטן סוללים את הכביש המהיר לאוליגרכיית המשפטנים שאינם נבחרים בבחירות הדמוקרטיות כדי שהם אלו שישלטו עלנו ללא הסכמת הנשלטים וללא יכולת לשנות זאת בקלפי
נהפוך הוא, יונה. לא רק ש"על הכוח ויכולת התיאום שהיו לאהרון ברק עם הפרקליטות ומערכת המשפט בישראל, אביחי מנדלבליט וממשיכיו יכולים רק לחלום"
אלא תסתכל כיצד מתפוררים התיקים נגש נתניהו. אתה מכיר הרבה מאוד תיקים נגש ראש ממשלה, אשר בהם השופט מבקש מהעד הראשי, זה שעליו הפרקליטות בנתה הררי האשמות, לתת סימן באמצעותו השופט יכול להבין מתי הוא דובר אמת ומתי שקר?
וכהערת אגב, אם השופט היה זקוק לראיות על מנת להחליט, תיקי נתניהו היו נדחים על הסף ע"י בית המשפט. לפחות, אחד מהם. לא, אינני מדבר על אישום חסר בסיס, לפיו השופטים בישראל מחליטים מה שבא להם. אלא על אישום מבוסס הבא: מוזס פנה לעוד חברי חכנסת, על מנת לעצור בחקיקה את הפצת "ישראל היום". נתניהו דווקא, לא חוקק את החוק המבוקש אך למרות זאת, אחד האישומים נוגע לשיחותיו עם מוזס. הח"כ אשר לעומת זאת, חוקק את "חוק עשראל היום", לבקשתו ובתיאום מלא עם מוזס, עומד למשפט? נאשם בפלילים, מר החלטות?
אלה היו יונה, 30 שניות של הפרכת כל התיאוריה שבנית.
זה חמור יותר – שכחת לבזכיר את תפירת התיקים הסיטונאית שהמשטרה והפרקליטות העבירה כאן על ראשיהם של שרים וראשי ממשלה. שכחת את סיכול המינויים עד כדי התערבות ישירה וסיכול מינוי של מפכ"ל למשטרה (ניגוד עניינים? מישהו?).
העם עדיף על כל פקיד אפרורי, העם עדיף על כל שופט נישא, העם עדיף על כל חבר כנסת עם אפס הבנה בדמוקרטיה. מיליוני אנשים עד כה בחרו טוב יותר מכל ועדת "מומחים".
כל דבר שמונע מהעם להצביע לנציגיו בכנסת הוא פגיעה ישירה בדמוקרטיה שלקוחה הישר מרוסיה, סין ואיראן בהן רודפים את מנהיגי האופוזיציה ומנטרלים אותם. מי שלא הבין שזו משמעות החוק הזה כנראה כבר ויתר מזמן על הדמוקרטיה שלו.
למי שלא שם לב:
בכל התקשורת כולל "ישראל היום" הדיווח ממשפט התפור לנתניהו כולל רק את השקרים של הפרקליטות.
מרגע שהחקירה הנגדית חושפת את השקרים, הדיווח כמעט ונעלם.
דמוקרטיה?
ממש לא.
איזה חמוצים
אחת הבעיות הגדולות של מערכת המשפט בישראל, בעיניי לפחות, היא שאף הליך אינו מוגבל בזמן. כל אזרח יודע שגם אם נעשה לו עוול שניתן להוכיח אותו, עדיין תביעה והגעה לתוצאה תארך שנים ארוכות לפחות 3-4 שנים או יותר. עניין זה כשלעצמו אינו משרת את הצדק ולמעשה פועל בדרך כלל לטובת העבריינים ומרתיע את הצד הנפגע מלתבוע.
את המצב הזה צריך היה לתקן והוא הבסיס לכל.
כיום, בית המשפט יכול לתת תאריך לדיון ראשון במרחק של חודשים קדימה או אפילו שנה, זה מצב לא סביר בעליל.
שאפו ענק לפרופ' איינהורן,שניחנה באומץ ובראייה חדה והיטיבה לתאר במשפט המסכםאסור לתת לגדעון סער לנצח את הדמוקרטיה.
היה ממש נחמד אם הייתם פותחים גם את אתר הטלגרם שלכם לתגובות הקוראים, מדיה חברתית כבר אמרנו
וכמובן שיש גם לזכור שלעולם לא יוגש כתב אישום נגד איש שמאל (ו/או כל איש אחר שמוחזק בגרונו) ולא חשוב מה יהיו עבירותיו.