הפרופ' טליה איינהורן: ״אינני מפחדת מניסיון ההדחה״

על רקע ניסיון ההדחה שלה על ידי ראש הממשלה, נפתלי בנט, מספרת הפרופסור טליה איינהורן על דרכה, על חוסר הפחד ועל האמונה בצדקת הדרך. ראיון מיוחד וחסר מעצורים.

מהבולטות בתחום המשפט, פרופסור טליה איינהורן

אני עורכת את הראיון הזה עם הפרופ' טליה איינהורן בצל הסערה שהתחוללה כאשר ראש הממשלה נפתלי בנט שכח שמדינת ישראל היא דמוקרטיה וזימן לשימוע את פרופ׳ איינהורן שמכהנת כנציגת ציבור בוועדה המייעצת למינוי לתפקידים בכירים בשירות המדינה, רק כי העזה לבקר אותו ואת הממשלה שלו ברשתות החברתיות.

זה נשמע לא הגיוני במדינה נורמלית, אך המציאות הפוליטית בישראל אינה נורמלית וצעד שכזה בהחלט נשמע הגיוני בהתחשב בעבודה ש בראש המערכת עומד מי שהרכיב ממשלה אחרי שרימה את בוחריו, וזאת כדי להיות ראש ממשלה עם שישה מנדטים. נראה כי ישראל מתקרבת בצעדי ענק להיות שלוחה של צפון קוריאה גם לאור הצעת החוק של שר המשפטים גדעון סער שלא להתיר לאדם להרכיב ממשלה אם יש לו כתב אישום.

טליה איינהורן היא פרופסור למשפטים שזכתה בעבר בפרס האגודה הישראלית לבעיות הפרלמנטריזם. היא גם חברה בוועדה המייעצת למינוי לתפקידים בכירים בשירות המדינה אשר כשמה כן היא, ועדה מייעצת, דעתה אינה מחייבת. קרה בעבר, למשל, שהועדה לא המליצה על מועמד מסוים והמשנה ליועמ״ש שהייתה עו״ד דינה זילבר הודיעה לממשלה שאם בכל זאת תחליט למנות את אותו אדם, היועמ״ש יגן על החלטת הממשלה. הועדה בודקת אך ורק עניינים הקשורים בטוהר המידות ויתכן שהממשלה תחליט במקרים מסוימים שזה לא רלוונטי. ומהועדה הזו בנט זומם להדיחה.

פרופ' אינהורן, איך נודע לך על השימוע?
״באחד בספטמבר התקשרו אליי ממזכירות הממשלה ואמרו לי שיש דבר דואר עבורי. אמרתי שאני בדיוק יוצאת לירושלים והשיבו לי שככל הנראה הדואר יגיע מחר. למחרת נדהמתי לקרוא ציוץ בטוויטר של עו״ד זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה למשילות, ובו הוא מביא צילום של מאמר שהתפרסם בעיתון ״ידיעות אחרונות״ (שירד כבר לדפוס באחד בספטמבר) וכתוב בו שנפתלי בנט מדיח אותי.

הכתבים, איתמר אייכנר וטובה צימוקי, בכלל לא פנו אליי וכתבו שאני קיבלתי את המכתב כמה ימים קודם לכן.
בחמישה בספטמבר התקשרתי למזכירת הועדה כדי להשיג עותק של המכתב וכך קיבלתי עותק סרוק בווטסאפ, כאשר המכתב המקורי שנשלח הגיע בחול המועד סוכות. אגב, חברי הועדה לא מתמנים על ידי ראש הממשלה אלא על ידי הממשלה, שהיא גם הגורם היחיד שיכול להדיח אותם. אני חושבת שנפתלי בנט עשה את זה כדי להפחיד אחרים, שיחששו להביע את דעתם״.

צריך לומר, הועדה מחווה את דעתה לגבי שבעה מינויים: רמטכ״ל, מפכ״ל משטרה, ראש מוסד, ראש שב״כ, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. כאשר פרופ׳ איינהורן קיבלה את ההודעה על השימוע, בוצעו כבר שישה מינויים, נותר רק למנות ראש שב״כ והיא אכן השתתפה בישיבה שדנה בו, לאחר השימוע.
במכתב בו זומנה לשימוע נאמר כי פרופ׳ איינהורן מרבה להתבטא ברשתות החברתיות בסוגיות שונות כשחלק גדול מהן בהקשרים פוליטיים, תוך העברת ביקורת על הממשלה המכהנת כיום ועל חבריה. נטען שעולה חשש ממשי שאינה יכולה למלא את תפקידה בוועדה כי היא טוענת שהממשלה אינה לגיטימית וכן העומד בראשה.

״לא כפרתי מעולם בכך שזו ממשלת ישראל ושנפתלי בנט עומד בראשה״, אומרת פרופ׳ איינהורן, ״אך אני לא מסתירה את הביקורת שלי. זו מהות חופש הביטוי במדינה דמוקרטית והחיבור לתומכי טרור, כדי להחזיק את הקואליציה, בעייתי ומסוכן. הבעיות בישראל מחייבות דיון רציני ופתוח, ואין לנו פריווילגיה לשתוק ולא למתוח ביקורת כשאנו מזהים סכנות לעם ולמדינה עקב התנהלות הממשלה. הנשיא שמגר כתב בפסק דין לפני שנים שחופש הביטוי הפוליטי הוא בין זכויות היסוד החשובות ביותר ושהגבלתו צריכה להתבסס על חיקוק הוראת חוק מפורשת וגם אז לנוכח סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה על חברי הועדה לא חל התקשי"ר המגביל את חופש הביטוי של עובדי מדינה וגם אין כללי אתיקה כמו לשופטים. בעת שמוניתי לוועדה גם לא נאמר לי שחופש הביטוי שלי יוגבל״.

מי היה בשימוע?
לשימוע הגעתי עם עו״ד יצחק בם שעשה עבודה נהדרת. שלום שלמה, מזכיר הממשלה, מונה על ידי נפתלי בנט לערוך את השימוע למרות שזה פגם פרוצדוראלי כפול. ראשית כי שלום שלמה לא הוסמך על ידי הממשלה. ושנית, נפתלי בנט עצמו לוקה בניגוד עניינים משום שרוב ההתבטאויות היו כלפי ההתנהגות שלו. בשימוע, אגב, היו גם עו״ד שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ועו״ד רם שחורי.

חווה ניסיון הדחה מסוכן ודורסני, פרופ' טליה איינהורן

״החשש היה שלא אתייחס בלב פתוח ובנפש חפצה כאשר אבחן את המועמדים. אין לעבודה בועדה שום קשר לעמדה הפוליטית של המועמדים או של חברי הועדה. אנחנו צריכים להיות ביקורתיים וההחלטה צריכה להתבסס על העובדות שלפנינו. הרשות המבצעת רשאית למנות את מי שהיא חושבת שהוא מתאים. בעבר, חברי הועדה התמנו לשלוש שנים עם אפשרות הארכה. כיום, חברי הועדה מתמנים לשמונה שנים ללא אפשרות הארכה. הכל כדי שלא תהיה תלות בממשלה. צריך לציין כי חברי הועדה הם מתנדבים. הדרישה היא שלא יהיה ניגוד אינטרסים לגבי נבחר הציבור הממנה – ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון פנים״.

האם כתבת התבטאות מרחיקת לכת?
״הדבר מרחיק הלכת ביותר שאני יכולה לחשוב עליו הוא שריטווטתי (צייצה מחדש, ברשת הטוויטר) פעמים רבות ציוץ של משפחת חג׳אג׳ (ההורים של הקצינה שיר חג׳אג׳ שנרצחה בפיגוע) בו הם כותבים שהממשלה היא ממשלת טרור. אני לא הייתי מנסחת כך (הנכון הוא שיושבים בממשלה תומכי טרור), אך חשבתי שהמעשה של נפתלי בנט, לשכנע אותם לפני הבחירות לתמוך בו ולשכנע אחרים לתמוך בו, ומיד עם התחלת המו"מ על הרכבת הממשלה, לטרוק בפניהם את הדלת, הוא מעשה שלא ייעשה״.

ואז פרופ׳ איינהורן צוחקת ואומרת ״שמחתי לדעת שנפתלי בנט קורא את הציוצים שלי, אבל הייתי שמחה הרבה יותר אם יקח את הביקורת לתשומת הלב ויתקן את הטעון תיקון״. אם יוחלט להדיח אותה חלילה, פרופ׳ איינהורן מבטיחה לעתור לבג״ץ.

משפט נתניהו

פרופ׳ איינהורן עוקבת באדיקות אחרי המשפט ומצייצת ציוצים בהם היא מסכמת בקיצור נמרץ דיווחים מבית המשפט. היא לא רואה כל בעיה בכך שיש ראש ממשלה שיש לו כתב אישום. הרי על הגשת כתב האישום מחליט בישראל אדם אחד, היועץ המשפטי, ואין זה עולה על הדעת שיהיה בידו הכוח לסכל כהונת ראש ממשלה. משום כך, גם חוק יסוד הממשלה קובע שראש הממשלה ימשיך לכהן עד שיהיה נגדו פסק דין חלוט הכולל הרשעה בעבירה שיש עימה קלון.
היא מציינת מספר בעיות שעלו עם כתב האישום. ראשית, בפני בית המשפט לא הוצג אישור של היועמ״ש לפתוח בחקירה, אישור שהיה אמור גם להגדיר את תחומי החקירה. במקום זאת הוצגו פרוטוקולים מושחרים שמהם אי אפשר ללמוד דבר.

שנית, כתב האישום שהוגש דרש תיקון ולא פעם אחת, אלא פעמיים. בתחילה, בניגוד לדרישות החוק, לא הייתה בו רשימת עדים והיו בו ראיות ותמלילים שלא אמורים להימצא בו. יתרה מכך, בתחילה יוחסו בכתב האישום טענות כלפי נתניהו ובני משפחתו, אף כי רק בנימין נתניהו הופיע כנאשם בכתב האישום, ולא היה ברור כלל איזה מעשים מייחסים לו.

בעקבות התיקונים שנדרשו על ידי בית המשפט נוצרה רשימת 315 הסעיפים שמעידים כביכול על סיקור אוהד או הענות חריגה בתמורה להטבות רגולטוריות.
״אם המדינה מאמינה שהחברות של שאול אלוביץ׳ או ״ידיעות אחרונות״ קיבלו הטבות אזי, על פי הנחית פרקליט המדינה, הייתה חובה להעמיד את התאגידים לדין ולחלט מהם את ההטבות. בפועל, עד היום לא החליטו בעניין התאגידים, דבר המעיד על כך שהפרקליטות לא באמת מאמינה בתיק״.

פרופ׳ איינהורן נדהמה כאשר התברר שחומרי החקירה שניתנו לסניגורים של נתניהו היו חלקיים וזאת בניגוד לחוק המחייב את מסירת כל חומרי החקירה. בהנחית פרקליט המדינה אף מודגש כי, בהתאם לפסיקה, המטרה במסירת החומרים במלואם היא שהנאשם ימצא בהם דברים העומדים לזכותו. למזלו של נתניהו, עו"ד ז'ק חן הקיש על "בטל סינון" בקובץ שנמסר לו וכך התגלו חומרים רבים שלא נמסרו (בהמשך הורה בית המשפט למסור חומרים רבים עוד יותר).
״החומרים שהתגלו הם אלה ששימשו את הסניגורים בחקירה הנגדית והם שחשפו את העד אילן ישועה כאילן סרק, הוא הציע הצעות ויזם כתבות אוהדות ליריבים של נתניהו והיחיד שהוא לא דיבר איתו ולא נפגש עימו הוא בנימין נתניהו שכלל לא קיבל ממנו סיקור חיובי וגם לא היענות חריגה שכן ההיענות של ישועה ליריבי נתניהו הייתה בגובה ים המלח. הפרקליטה יהודית תירוש נשאלה מדוע לא נמסרו החומרים והשיבה לבית המשפט:
א. היא לא חשבה שזה רלוונטי (על כך אמר השופט ברעם ״נשגב מבינתי״).
ב. רק המשטרה עסקה בחקירות והפרקליטות לא ידעה (לא נכון כי עו"ד ליאת בן ארי הייתה פרקליטה מלווה).
ג. הם ידעו שהחומרים נמסרו וקיוו שלא יחשפו החומרים שהוסתרו (לא ישים לב לאפשרות להקיש על "בטל סינון").

"נראה שהתנהלות הפרקליטות בעניין זה עולה כדי שיבוש הליכי משפט", מוסיפה איינהורן. "אילן ישועה התברר כשקרן רציני עד כדי כך שבית המשפט ביקש ממנו לתת סימנים מתי דבריו (אף בתרשומות שכתב לעצמו) הם אמת ומתי הם שקר. גם המעמד שלו עד היום לא ברור, האם קיבל מעמד של עד מדינה. מתחקיר שנערך בוואלה הוא ידע שהסיקור של נתניהו היה שלילי".

פרופ׳ איינהורן מציינת לחיוב את ״פרויקט 315״ של גיא לוי, משה קוברסקי וד״ר עדי סבו והמתנדבים המשתתפים במיזם שמפורר את תיק 4000. בהצביעו על כך שבמקרים רבים לא הייתה היענות כלל ובאחרים – ההיענות לא הייתה חריגה. פרסמו ידיעות דובר שהתפרסמו בכל אמצעי התקשורת, בדרך כלל באופן חיובי הרבה יותר. ״ניתן היה לצפות שהיועמ״ש יעשה חשבון נפש״, אומרת פרופ׳ איינהורן ומציינת כי הוא יכול לחזור בו בכל עת מהגשת כתב האישום, ״תיק 4000 נראה יותר ויותר רע״.

״יש האומרים שהשופטים צריכים אומץ לב גדול כדי להכריז על נתניהו כזכאי, לעניות דעתי, לא צריך אומץ לזכות אדם שלא עבר את העבירה המיוחסת לו. אדרבה! החשש מהרשעת אדם חף מפשע הוא שצריך לעורר מועקה קשה בלב השופט״. אני שואלת על בנימין נתניהו: ״אני משתאה כאשר אני רואה את תעצומות הנפש שלו, הוא מפגין חוסן נפשי אדיר. התפקוד שלו היה לעילא ולעילא. בתוך כל הלחצים האלה הוא השיג עבורנו ארבעה הסכמי שלום, יתכן שהיה משיג ריבונות בחלק משטחי יהודה ושומרון אלמלא ההתנגדות של מפלגת ימינה (אף כי היו בעיות בתכנית המאה היא לא הייתה מרעה את מצבה של ישראל), השיג הכרה אמריקאית בירושלים כבירת ישראל וברמת הגולן, עמד מול איראן ומול נשיא ארצות הברית ברק אובמה, הכלכלה איתנה הוא השכיל להשיג את החיסונים עבור כולנו ואף מבחינה כלכלית ישראל עברה את תקופת הקורונה טוב הרבה יותר ממדינות רבות. כתיאור הנשר בספר איוב, "למרחוק עיניו יביטו". תוך כדי ההליך המשפטי, הוא הצליח לתאם מהלכים עם ארה״ב, עם רוסיה, עם האמירויות ועם מרוקו״.

האם נתניהו טעה בהתנהלות שלו לאורך השנים לגבי מערכת המשפט?

״קל מאוד לשבת בכורסה בבית ולמתוח ביקורת. לראש ממשלה יכול להיות סדר עדיפויות אחר. בישראל ההתעסקות במערכת המשפט גוזלת כוחות אדירים.
אל מול כלכלה, יחסי חוץ, בטחון, הסוגיה האיראנית, העמידה מול הנשיא אובמה – אי אפשר לפתור את כל הבעיות בבת אחת. יש אילוצים ולא תמיד אנחנו מודעים אליהם. נתניהו עשה דברים אדירים למען ישראל אך לא היו לו אף פעם 61 אצבעות בכנסת כדי להשלים את הטיפול במערכת המשפט וכאמור גם סדר העדיפויות שלו היה שונה מזה שלי. אני משוכנעת שגם מערכת המשפט תבוא על תיקונה בעתיד״.

פרופ׳ איינהורן חדורת אהבה לעם ישראל ולמדינת ישראל ״המפעל הציוני הוא המפעל הלאומי המוצלח ביותר מכל המפעלים הלאומיים״ היא מציינת ברינה.

נפתלי בנט

״נפתלי בנט אמר שהוא מופתע מהלחץ האמריקאי, זה כמו לומר שהוא מופתע מזה שהשמש זורחת בבוקר. כל בוקר אני שואלת את עצמי איזו הפתעה מתכננת לנו הממשלה. הביטחון הפיזי של הציבור מתערער והמצב מחמיר מאוד בימיה של הממשלה הנוכחית, בירושלים ובערים המעורבות, הפרוטקשן בצפון ובדרום, אי איסוף הנשק מהמגזר הערבי (כביכול מדובר באזרחים נורמטיביים שמחזיקים בנשק ללא רישיון להגנה עצמית) חלוקת הכספים מתקציב המדינה בלי להבטיח איזה שימוש ייעשה בהם. נפתלי בנט אדם חסר אידאולוגיה. הצעדים שהוא נוקט בהם הם הדרך היחידה לשמר את הכיסא כי הממשלה הזו נולדה עם דרישות קשות מאוד שהיא מצייתת להן. ברצונו האדיר להיות ראש הממשלה, נפתלי בנט איבד את הבייס והוא מתנהל כמי שהשתחרר מציבור הבוחרים שלו. אין לו אידאולוגיה ימנית או שמאלנית. אני מאמינה שהוא תכנן את הדברים מלכתחילה עם יאיר לפיד. הרצון להיות ראש ממשלה זה הדבר שמוביל אותו ויוביל אותו בכל דבר שהוא יעשה. לא נחרדתי מהשקרים שלו כי לכל אורך הקריירה הפוליטית שלו, לא התרשמתי ממנו לטובה. ההתנהלות בבית היהודי, במבצע צוק איתן, הספר שלו על הקורונה, תכנית סינגפור, תכנית ריסטרט לחינוך. לא הופתעתי, לא התאכזבתי, אני מרגישה צער עמוק על עם ישראל ועל מדינת ישראל״.

אני מבקשת לדבר עם פרופ׳ איינהורן על תפקודה של איילת שקד כשרת משפטים, ושתינו מסכימות כי למעט מינויים של השופטים אלכס שטיין ודוד מינץ אין אנו מוצאות שום צעד חיובי נוסף אותה ביצעה. ״לא התרשמתי מהתפקוד שלה כשרת המשפטים. היא הצליחה במספר מינויים של שופטים אבל ההשפעה של שופט עלולה להיות זניחה כאשר נשיא בית המשפט העליון מוסמך בחוק לקבוע את ההרכב" אינהורן אומרת. "הנושאים המערכתיים לא טופלו. היא חתמה על תקנות סדר הדין האזרחי שאין להן אח ורע בשום דמוקרטיה מערבית. הן לא ראויות. הביקורת על מערכת האכיפה היא קריטית, אי הגיבוי לנציבת הביקורת הראשונה, השופטת (בדימ') הילה גרסטל, היה בושה וחרפה. היא לא נגעה בפיצול תפקידי היועץ המשפטי. היא סמכה על הפרקליטות בעניין עצירי דומא והתברר בדיעבד שהיו עינויים. היא הלכה יד ביד עם מערכת המשפט, היא לא ניסתה באמת לתקן״.

היא מציינת לחיוב, לעומתה, את אמיר אוחנה על התנהלותו כשר משפטים, שהיטיב להבין את הבעיות במערכת המשפט, אלא שלמרבה הצער כהונתו הייתה קצרה מכדי שיוכל לבצע את השינויים הנחוצים, על כל צעד ושעל הודיע לו היועמ"ש על מניעויות משפטיות, אף שלא היה להן בסיס בחוק, וגם חסרו 61 האצבעות בכנסת ובממשלה הפריטטית שקמה בעקבות הבחירות סיעת כחול לבן התגייסה כדי ל"הגן" על מערכת המשפט מפני התיקונים הנחוצים.

כשאנחנו מדברות על היועץ המשפטי לממשלה, פרופ׳ איינהורן אומרת ״הוא הרשות הרביעית״, שדעתו מחייבת את הממשלה, ורק אותה הוא מציג כשהוא מייצג את המדינה בערכאות, במקום את דעתם של נבחרי הציבור שאותם הוא אמור לייצג, ואשר עקב כך בפועל הם אינם זוכים לכך שיהיה להם יומם בבית המשפט, מצב לא סביר בעליל. היא מצטטת את שלמה אבינרי ״הוא האדם בעל הסמכות הרחבה ביותר בעולם המערבי. יותר מנשיא ארצות הברית, יותר מראש ממשלת אנגליה, יותר מנשיא צרפת. אין אדם שיש לו סמכויות כמו היועמ״ש בישראל״.

החוק של גדעון סער

״חוק אנטי דמוקרטי, מי שיש לו אפס אחוזי תמיכה, לא עובר את אחוז החסימה, מבקש להעביר הצעת חוק שתדרוס את רצון העם הריבון. הם נלחמים בכל הכח כי אין להם מספיק מנדטים. הם חוששים מהתמיכה הרחבה שיש לנתניהו. תמיכה שהולכת ומתעצמת ככל שהחקירות הנגדיות מפוררות את התיק. גם לחברי כנסת מהשמאל צריכה להיות בעיה עם החוק הזה. החוק נותן ליועמ״ש כח לסכל כל מועמד. נתניהו אגב לא תמך בחוק כזה בעבר. זו הייתה הצעת חוק פרטית של ח"כ אופיר פינס שהועלתה במליאת הכנסת, ההצבעה בה תמכו 61 חברי כנסת, בהם חברי הליכוד, הייתה רק על העברת ההצעה לדיון בוועדת החוקה, בה ההצעה סיימה את דרכה. הציבור רוצה את נתניהו על אף כתב האישום, ככל הנראה מפני שאיננו מאמין בכתב האישום בנוסף, ההצעה הזו נותנת ליו״ר ועדת הבחירות סמכות לקבוע שאין בעבירה קלון. לא ראוי לתת לו סמכות כזו כאשר הדעות הפוליטיות שלו עלולות להשפיע. החוק הזה דורס את רצונו של העם. אין לו תקדים בעולם בדמוקרטיות מערביות״.

פרופ׳ איינהורן ידועה בביקורת שלה על בג״ץ ואינה חוסכת במילים. ״אין בעולם המערבי בית משפט עליון שיושב כערכאה ראשונה ואחרונה בעניינים מנהליים בלי שתהיה ערכאה דיונית שתבחן את העובדות ותרד לחקר האמת", היא טוענת. "בבג״ץ אין חקירות נגדיות ולא פעם משפטים מוכרעים על פי התחושות של השופטים ולא על פי הדין״.

איינהורן מתנגדת לעתירות שמוגשות על ידי כל מיני עותרים "ציבוריים" מטעם עצמם ולא על ידי הנפגע הישיר. ״הסמכות של נשיא בית המשפט העליון לקבוע את הרכב השופטים היא לא חוקתית, קביעת ההרכבים צריכה להיעשות בדרך אקראית. את הליכי בג"ץ צריך להעביר לבתי המשפט המנהליים שידונו בהם כערכאה ראשונה, ורק לחזק את סדרי הדין ואת דיני הראיות בהם. הערעור על החלטותיהם יהיה לבית המשפט העליון. כתוצאה מהעיסוק האינטנסיבי בעתירות לבג"ץ, בית המשפט העליון לא עוסק מספיק בתפקיד המרכזי שלו לכתוב תקדימים בכל תחומי המשפט. לא צריך בית משפט לחוקה כי אין לישראל חוקה ואין מקום להקים ערכאה שבה השופטים יעסקו בכתיבת חוקה לישראל, לפי הבנתם. אין חוקה כי אין הסכמה ציבורית על חוקה״.

לו היית מתמנה לשרת המשפטים, מה הצעד הראשון שהיית עושה?

״הייתי מגלגלת לאחור את הרפורמה בסדר הדין האזרחי. כמובן שגם בעניין סדר הדין האזרחי יש תיקונים נחוצים אבל הרפורמה, שיצרה הפיכה שיפוטית של ממש המקשה על הירידה לחקר האמת ועל עשיית דין צדק, לא הייתה ראויה. המשפט האזרחי הוא מגילת הזכויות הכלכליות של אדם בחברה ליברלית וסדרי הדין הם המכשיר להגשמת זכויות אלה. זה צעד פשוט יחסית לביצוע מפני שנדרשת לו רק חתימה של שר המשפטים. כמובן מאליו שיש צורך בתיקונים רבים נוספים המחייבים שינויים בחקיקה – חיקוק פסקת התגברות, פיצול סמכויות היועמ"ש, ביטול הליכי בג"ץ והעברתם לבתי המשפט המינהליים, חיזוק הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, תיקונים נרחבים בחוק סדר הדין הפלילי שיעמידו אותו בסטנדרט המקובל בדמוקרטיות מערביות, ועוד״.

לאורך כל הראיון, גם כאשר אנחנו מדברות על השימוע, החיוך לא מש מפרופ׳ איינהורן והיא מדברת תוך כדי חיוך ומרבה לצחוק. בהשאלה מהגשש החיוור, פרופ' איינהורן היא ״בלתי עציבה״. גם כשאנחנו מתכתבות היא מרבה להשתמש בגיפים שמחים. היא אדם עם חום אנושי שלא ראיתי רבים כמותו. ״ירשתי את זה מאבא שלי אברהם אסף ז״ל ואני כל בוקר מודה מחדש על הדבר הזה, זו מתנה נפלאה. זו שמחה מהלב באמת", היא אומרת ופותחת בגילוי לב באשר לרקע ממנו באה: "אבי עבר חיים קשים מאוד, התייתם בגיל ארבע מאמו, האם החורגת שלו הייתה קשוחה, היו פוגרומים, הוא עלה לבדו לארץ בגיל 13. אני זכיתי להיוולד במדינת ישראל העצמאית וחייתי כל חיי חיים הרבה יותר נוחים. אני רואה בישראל התפתחות אדירה. ישראל של היום טובה כמעט בכל פרמטר מישראל של ילדותי. היה לי בן זוג נהדר שנפטר ממחלה קשה אבל יש לנו ילדים ונכדים. אנחנו מסתכלים קדימה. יש הרבה סיבות לאופטימיות. עם ישראל חי מהתקווה וכפי שאמר הרב יונתן זקס, אין זה מפתיע שההמנון של מדינת ישראל הוא התקווה״.

את מרבה לצטט מן המקורות, מדוע?
״אמא שלי היתה מורה נפלאה לתנ״ך והיא לימדה אותי שעליי לקרוא אותו קודם כל בעיניהם של אלה שהנחילו לנו את נוסחו הסופי . היא חיברה חוברות עבודה לתלמידים להן קראה "והגית", להזכיר לנו את הציווי "והגית בו יומם ולילה", וכך אני עושה עד היום. נהנית לקרוא בתנ"ך עם המפרשים הרבים שקמו לנו במשך הדורות. אבא שלי היה מורה נפלא לתלמוד והוא הנחיל לי את האהבה והעניין במה שהורו לנו חז"ל שאותם נהג לצטט דרך קבע.
במערכת החינוך הממלכתית שבה למדתי למדנו את פרקי התנ"ך על בוריים, קראנו את התורה עם פירוש רש"י, וגם חלקים מהמשנה ופרקים בתלמוד (גם במגמה ריאלית) ובבית הספר היסודי גם למדנו תפילות מהמחזור לימים נוראים ועל המשמעות של חגי ישראל, וכמובן גם ספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל.
הוריי היו אנשים מאמינים וכך גם אני״.

לסיום, אני שואלת את פרופ׳ איינהורן האם היא חוששת להתראיין כאשר יש איום מרחף מעל ראשה. ״יש לי יראה רק מהקב״ה. רבי נחמן מברסלב הורה לנו ש ״כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל״. אני רוצה כל ערב להסתכל במראה ולדעת שעשיתי כמיטב יכולתי באותו יום״. מהיכרותי עם פרופ׳ איינהורן ועם פועלה, היא לחלוטין יכולה לעשות את זה.
לקריאת כל המאמרים של אורנה ישר – לחצו כאן.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

  

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. נפעמתי מכל שורה שקראתי אישיות מדהימה , האמת נר לרגלה.
    ואני כל הזמן אמרתי איפה הכרת הטוב לבנימין נתניהו?
    והיא אמרה זאת בכמה משפטים פשוטים שאומרים הכל על הטוב שבנימין נתניהו עשה לעם ישראל.
    תודה על המאמר ראיון.
    זפרי משה

    1. הבעיה עכשיו יותר גדול עם הסיפור שהביאה איילה חסון , על תקציב הממשלה שהולך לעבאס ומשם הדרך לחמאס קצרה יותר .. כאן צריך להיפתח לא בדיקה .. ונראה מה היועמ״ש יעשה בנושא בתמונה רואים את בנט לפיד ועבאס וחבר של עבאס מעמותת 48 .. זה יותר גרוע מכל הסיפור של ביבי ..

    2. הסיפור עם נתניהו יותר גרוע-
      מימון הטרור(אפילו ביחד עם ממשלה חלשה והרס הסיכוי לאיזשהוא גיבוי מחו״ל) היא בעיה שתימשך ממשלה אחת וכשהתוצאות יראו-העם יתפכח ובבחירות הבאות ממשלה שתבטל ותתקן את השטויות ההרסניות.
      לעומת זאת, משפט נתניהו מהווה תירוץ לחקיקה אנטי-דמוקרטית מסוכנת שבהחלט מתקדמת לכיוון בו לעם לא יהיה הכח להחזיר את הגלגל לאחור באמצעים חוקיים.
      ימני

  2. דרושה רפורמה בועדה המייצגת למינוי בכירים.
    נכון להיום הועדה בנויה משופט(אליעזר גולדברג), נציג שירות המדינה(דניאל הרשקוביץ) ושני נציגי הציבור(משה טרי וטליה איינהורן)-וכולם מתמנים ע"י הממשלה תוך רמיסת האופוזיציה!
    בדחיפות צריך להעביר את אחד מנציגי הציבור לידי האופוזיציה!(ואולי גם לתת לה זכות וטו על תפקיד אחד נוסף לבחירתה)

  3. אישה *מדהימה* במלֿוא מובן המילה! לא קשה להבין כיצד היא מצליחה להרגיז כל כך את מושאי ביקורתה: הם, פשוט, חשים שאישיותה שללא חת ועוצמתה השכלית הנוקבת מגמדת אותם, ומרוקנת את הבלון שניפחו וניפחו וניפחו בעמל כה רב במשך שנים.
    קשה שלא להסכים עם כל מילה ומילה בראיון, ובכלל זה עם צידוקו של נתניהו על כך שלא טיפל כיאות במערכת המשפט המסואבת שלנו, שסיאובה תפח למימדים אדירים. עם זאת, כעת, כשניזקה של מערכת זו התברר לכלל הציבור, היגיע הזמן לטפל בה טיפול יסודי, ולהוציא תנאי קטסטרופה לא-חזויים, קשה יהיה למצוא הצדקה להתמהמהות נוספת בעניין זה (מיד לאחר חזרת הליכוד לשלטון, כמובן).
    תודה על הראיון הנהדר הזה!

    1. לא צריך תנאי קטסטרופה לא צפויים.
      מספיק לזכור את יכולת התקשורת להשכיח דברים שלא מתאימים לאג׳נדה שלה ואת הכח ההולך ומתחזק של היועמ״ש(שכנראה לא יבלם עם הליכוד באופוזיציה).

  4. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!

    תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
    וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
    תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”

  5. כל הכבוד, פרופ' טליה איינהורן! חזקי ואמצי! פעולתך מבורכת ונימוקייך נכונים!

    לפיד מינה אחות של אישתו (!!!!!!!!!!!) לחברה בדירקטוריון קק"ל (מקור: https://www.makorrishon.co.il/news/414441/). זה בוצע – לא אולי, לא יכול יהות – מר לפיד, ביצע את המינוי.

    מינויים כמו זה, מפריעה פרופ' טליה איינהורן לראש ממששת המנדטים וחליפיו, לבצע בשירות הציבורי?

  6. ((((((((((((((((((( נפתלי בנט = אויב העם! )))))))))))))))))))))))))))