עם ישראל לא ישקע בתרדמת חורף – "הן עם כלביא יקום"

התקציב עבר והסכנות שמביאה איתה הממשלה הנוכחית מתעצמות. פרופ' טליה איינהורן על הצורך המיידי בהתעוררות המחנה וחזרה לשפיות

אסור להירדם מול האיום שהממשלה מציבה לעם ישראל (צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

נפתלי בנט ייזכר בדפי ההיסטוריה של עם ישראל כמי שקודם להעברת תקציב המדינה הצדיע במליאת הכנסת למנסור עבאס, יו"ר מפלגת רע"ם, אשר לה קשר הדוק עם עמותת סיוע 48', תנועת האחים המוסלמים והחמאס, כפי שלמדנו מהתחקיר שערכו ארגון "עד כאן" במשותף עם פורום "בוחרים בחיים" של ההורים השכולים, שהובא לידיעת הציבור בכתבה של אילה חסון בערוץ 13.

הוא גם ייזכר בדפי ההיסטוריה כמי שחיזר אחר קולות הימין הקשה, אלה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא נראה בעיניהם ימני מספיק, בהבטיחו להם שהוא יקים ממשלה שתהיה עשר מעלות ימינה מקודמתה, שהוא לא ישב עם רע"ם וגם לא עם מפלגות מרץ והעבודה, "כי הוא איש ימין והם שמאל", שהוא לא יאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלת ישראל, "לא ברוטציה ולא במוטציה". במיוחד הקפיד לחזר אחר משפחות ההורים השכולים, שהתגייסו בלב פתוח ובנפש חפצה להצלחתה של מפלגת ימינה בבחירות, רק כדי לטרוק בפניהם את הדלת ברגע שעל גבם של שישה מנדטים בסך הכל הצליח לתבוע ולקבל לעצמו את ראשות הממשלה שתהיה 180 מעלות שמאלה (או ימינה, שהרי אין זה משנה) מקודמתה, שתזיז את עם ישראל היושב בציון שש שעות אחורנית לשעון החורף של הממשלה הפלשתינית-ישראלית הראשונה בתולדותינו.

מספרים לנו שהרעה הזאת באה עלינו בשל הקרע בעם השסוע. ולא היא! רוב הציבור הישראלי, שהוא ציוני וימני, הצביע בבחירות למפלגות ימניות וציוניות, אך קולותיו נגזלו בידי נפתלי בנט וגדעון סער, ששניהם הבטיחו לחבור לקואליציה ימנית. לא העם אשם בכך שהממשלה לא מייצגת אותו. נפתלי בנט וגדעון סער לא עוברים בסקרים, אך מסדרים לנו, בתאוות שלטון בלתי מרוסנת, מכירת החיסול של המפעל הציוני בארץ ישראל. לא בבנימין נתניהו הם מתנקמים, אלא בכולנו, שאיננו מסוגלים להביט בפניהם, וגם הם לא מסוגלים להישיר מבטם אלינו. אהבת העם לא נתונה להם ולא ייפלא שנפתלי בנט אינו מופיע בציבור. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם".

ההידרדרות מורגשת בכל התחומים

ביטחון פנים מידרדר, שמאפשר פרעות, פרוטקשן והרמת ראש שלא ראינו כמותה, בצפון הארץ ובדרומה, בירושלים ובערים המעורבות, מצד מי שהשר לביטחון פנים, עומר בר לב, מכנה אנשים "נורמטיביים", שמחזיקים בנשק ללא רישיון (כולל טילי לאו), בשעה שמהיהודים ניטלת הזכות להגנה העצמית. חוק החשמל, שעל פיו יחוברו לרשת החשמל בתים שנבנו ללא רישיון, אף אם ניתן נגדם צו הריסה, יאפשר השתלטות חסרת מעצורים על קרקעות המדינה. התנגדות איילת שקד לחקיקת חוק יסוד: הכניסה לישראל, שהיא עצמה השתתפה בניסוחו לפני הבחירות, פוגעת במאזן הדמוגרפי. עוד יתברר חלילה שמאורעות תשפ"ב ייזכרו כקדימון מתון לעומת מה שצפוי לנו בהמשך.

גם ביטחון החוץ בסכנה. מדיניות "אין הפתעות" מול ארצות הברית מבית ספרו של שר החוץ המעופף והמנותק מקרקע המציאות, יאיר לפיד. "אין הפתעות" מצד אחד בלבד, מפני שלאחר פגישתו של נפתלי בנט עם ג'ו ביידן נשיא ארה"ב, הפתיעה אותו ארצות הברית בתביעה לחלוקת ירושלים על ידי הקמת קונסוליה נפרדת לפלשתינאים בירושלים בירת ישראל. שתיקה מול איראן העושה כל מאמץ להתחמש בנשק גרעיני ומאיימת על ישראל דרך קבע. הספק לגבי תיאום הפעולות של ישראל בסוריה עם רוסיה, שהועמד על ידי הנשיא ולדימיר פוטין בסימן שאלה לאחר הקמת הממשלה. חוסר היכולת לפעול מול החמאס בעזה מפני החשש שרע"ם תפרק את הקואליציה. מדינת קרטון כבר מעיזים לכנות אותנו.

בזירת יחסי החוץ, ישראל בראשות בנימין נתניהו נהייתה מדינה אליה מדינות העולם נושאות עיניים. נפתלי בנט הפך אותנו למדינת חסות חסרת חשיבות ומעמד. ההצלחה האדירה של נתניהו התבטאה, בין היתר, ביצירת טבעת קשרים מדיניים עם ארצות הברית, מצד אחד, ועם רוסיה, מצד שני, באופן שהעמיד את הרשות הפלשתינאית חסרת התוחלת ואת ירדן בשולי הזירה המדינית. עם נפתלי בנט ויאיר לפיד כחגבים נהיינו בעינינו וכך נהיינו גם בעיניהם. הם מחזירים את הרשות הפלשתינאית למרכז הבמה, הכפילו לירדן את כמות המים שהם מקבלים בהנחה גדולה, על חשבון משלם המיסים הישראלי, בתמורה לצילומים של נפתלי בנט ובני גנץ עם המלך עבדאללה, וכשירדן עוד גומלת לנו בתביעות לריבונות בהר הבית ובדרישות למים נוספים. לנוכח החולשה מול איראן ומול הרשות הפלשתינאית והחמאס, קיים חשש כבד לגורל ההסכמים עם איחוד האמירויות. במזרח התיכון אין מקום לחלשים.

בזירת הכלכלה, תקציב המדינה אינו מבשר טובות. סכומים דמיוניים ללא פיקוח למפלגת רע"ם עם חשש חמור לזליגה לחמאס. תקציב שמזכיר את הבדיחה על ברית מילה – לקטנים מקצצים והגדולים אוכלים עוגות. כסף ל-"נורווגים", לממשלה מעופפת, להגדלת פנסיות תקציביות לבכירי מערכת הביטחון ועוד. אין כסף לחיילי חובה, יש מס גודש על הפריפריה, מס חד"פ, מס חמאס. יש כסף ליישובים ערביים, איילת שקד מחקה 60 מיליון ש"ח חובות של עיריית טיבה (שראש העיר שלה גמל לנו מיד אחר כך בהצהרה שטייבה היא חלק מפלשתין), אך כסף שהובטח ליישובים היהודים באזור שראוי לכנותו "חוטף עזה" וליישובים שסבלו את נחת זרועם של שכניהם בפרעות תשפ"ב – אין.

ואם לא די בכל אלה, באה גם הפגיעה הקשה בריבונות העם. בהצעת החוק, בה מבקשים גדעון סער ונפתלי בנט למנוע כהונה של מי שהוגש נגדו כתב אישום, הם רוצים לנצח את הדמוקרטיה עצמה. הצעת החוק תיתן בידי פקיד בכיר, היועץ המשפטי לממשלה, שבישראל הפך לרשות רביעית העומדת בפני עצמה ומְהַפֶּכֶת בדין כראות עיניה, את הסמכות להחליט מי יוכל לעמוד בראש ממשלת ישראל. הם מבקשים ליטול מהעם הריבון את זכותו האלמנטרית להחליט מי המתאים מכולם.

בהפגנה שהתקיימה השבוע בכיכר הבימה העמדנו את התקווה בת שנות 2000, ההמנון שלנו, כנגד "תקווה חדשה". אמנם הזזנו כעת את מחוגי השעון לקראת החורף, אך עם ישראל לא ישקע בתרדמת חורף. "הן עם כלביא יקום".

 

טליה איינהורן היא פרופסור למשפטים, וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

  

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. בגידה היא פשע של תקיפת רשות ממלכתית שאליה אתה חייב נאמנות. זה כולל בדרך כלל מעשים כגון השתתפות במלחמה נגד ארץ מולדתו(שמאלנים), ניסיון להפיל את ממשלתו(הנבחרת), ריגול אחר צבאו, דיפלומטיו או שירותיו החשאיים למעצמה עוינת וזרה (אירופה, אמריקה), או ניסיון להרוג את ראש המדינה (הפריצה לבלפור). אדם המבצע בגידה ידוע בחוק כבוגד (שמאלני,קומוניסט, פרוגרסיבי).

  2. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!

    תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
    וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
    תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”

  3. הדרך הראשית לחזרה לשפיות – גם אם לא תמיד ימין מסכים עם שמאל, אין מקום למגדלי אתרוגים כמו אמנון אתרוגוביץ – היא סילוק מהנדסי התודעה.

    הדרך להגיע לכך, פשוטה מאוד: כל מפרסם שרוצה לממן את הדוברים של הקואליציה הנוכחית. השקרנים, שהבטיחו מעל כל מיקרופון, שהתפקיד התקשורת היא לבקר את הממשלה ולכן, לאחר שהממשלה תתחלף, הם יבקרו את הממשלה הבאה. אך בפועל, מופע כה מתואם של האדרת הקואליציה והכפשת האופוזיציה, לא ראיתי מאז ימי לימודי על התעמולה של גרמניה הנאצית.

    לפיכך – כל פרסם שרוצה לממן את מהנדסי התודעה, הן בערוצי התעמולה והן ביוטוב – למשך שנה, לא נכנס אליי הביתה. קובץ טקסט פשוט בסלולארי, זה כל מה שצריך.

    יש מגוון של תוכן ענייני, במיוחד ביוטוב. אין כל סיבה להמנע מללמוד (למשל) מ-TED, או MIT Open Coursware ועוד – אך אין כל נחיצות, לממן לשם כן מהנדסי תודעה. תפתחו קובץ טקסט בסלולארי. או קובץ בכל אפליקציה אחרת. רשמו את מי ראיתם ואת מי לא לקנות יותר. כך, גם תעזרו לעסקים הקטנים והמקומיים.

    רק בצורה כזו, בבחירות הבאות נקבל דיווח אמין, חסר כל פרופוגנדה ומפרסמים יקרים, רוצו לפרסם בערוצי התעמולה. בעזרתכם, בכל יום אני מגלה עוד מוצרים איכותיים מאנשים שאכפת להם ממה שהם מייצרים ולא מפוליטיקה. רק תכינו מחסנים מספיק גדולים, כדי לקבל את כל הסחורה שחוזרת אליכם. עד להודעה חדשה, כל אגורה שאתם נותנים לתעמולנים – בשנה אתם לא נכנסים אליי הביתה 🙂

  4. באופן אישי לא השתכנעתי שנתניהו לא היה נותן לעבאס (וגם לעבאס השני ולחמאס) לא פחות ממה שבנט נתן, עידן נתניהו שבר שיאים בתקציבים למיגזר, וכנראה זה צעד די חיובי אם רוצים שהם ישתלבו פה ולא יהיו כוח עוין

  5. 70 אחוז מהיהודים מתנגדים לקואליציה בתמיכת רע"ם. ביחד עם אחוז קטן מאוהבי ישראל הלא יהודים (גם ברגעים קשים אלו צריך להעריך אותם על אומץ ליבם) זהו רוב חד משמעי שחירותו נלקחה ממנו על ידי נוכלים בסדר גודל תנ"כי.

    הישועה תבוא מלמטה.

  6. כאשר הימין יחזור לשילטון תיהיה לנו הרבה עבודת ניקיון
    נצטרך גם להרחיב את בתי הסוהר
    להביא שופטים, אנשי שב"כ משטרה ומפקדי צבא מחו"ל
    כי כל אלו הנמצאים כאן, כבר מזמן עויינים את המדינה

    1. אין צורך לחפש בחו״ל(דבר שבא עם מחיר של התייחסות לתפקיד כמקצוע זמני ולא כאחריות לאומית)-יש מספיק מועמדים מצוינים שקידומם נחסם עקב דעותיהם והם נותרו בדרג הנמוך.

    2. הפוך אפרת.

      אם למחנה שלך מותר לשקר ולדרוס, אז לכולם מותר.