יידרש זמן רב לתקן את הנזק שמעשי ההונאה הבוטים שנדרשו להקמת הקואליציה הנוכחית הסבו – לא רק למערך הפוליטי הישראלי, אלא גם לעצם יסודות מפעל הציוני כולו
"כל מי שמבצע מעשה הונאה, אשם לא רק בפגיעה באדם, אותו הוא רימה, אבל גם בשחיקת האמון שמהווה הבסיס לקיומה של החברה"
סמואל ג'ונסון, משורר, מחזאי וסופר בריטי בעל שם (1701-1984).
בנט יודע שאם הממשלה תלך לעימות צבאי, הקואליציה תיפול כי מר"צ ורע"מ לא יסכימו לדבר שכזה. הנוכחות של מר"צ ורע"מ בקואליציה מגבילה את חדותה של כל החלטה צבאית"
ג'ידא רינאוי-זועבי, חברת כנסת מסיעת מרצ (ישראל היום, 8 אוגוסט, 2021).
"התהליך הפוליטי המתרחש בישראל, דומה באופן מטריד למדי לזה שקרה בלבנון עם כניסת חיזבאללה לשטחה"
ד"ר מרדכי קידר, ברית עם מנסור עבאס: לבנוניזציה של ישראל (3 מרץ 2021).
מוקדם יותר השנה, ד"ר מרדכי קידר, חוקר המזרח התיכון בולט, פרסם שתי גרסאות (כאן וכאן) של מאמר נבון ונוקב, אך מטריד למדי.
טיעון משכנע
במאמר, הוא מזהיר כי הקטנוניות, הנקמנות האישית והכיתתיות של פוליטיקאים ישראליים יביא את המדינה היהודית לסף תהום: "המערכת הפוליטית בישראל מצויה כיום במבוי סתום בשל העובדה ששיקולי השחקנים אינם ענייניים ואידיאולוגיים אלא אישיים, כיתתיים, סיעתיים ומפלגתיים, כאשר אינטרסיה של המדינה מוסטים הצידה, מושלכים לשולי השיח הפוליטי".
קידר, סמכות מוכרת בחקר האסלאם, עם ניסיון רב הן באקדמיה והן במודיעין הצבאי, מציג נימוקים כבדי משקל לכך שעל ידי הכנסת זרוע של האחים המוסלמים, מפלגת רע"מ האסלאמיסטית, לתוך ליבו של הממסד הפוליטי, ישראל צועדת באותו נתיב רווי-סכנות, בו צעדה לבנון כאשר היא התירה את כניסתה של זרועה של איראן, החיזבאללה, אל מרכז המערך הפוליטי שלה.
הוא מאבחן כ"חטא הקדמון" שהוביל לטרגדיה הלבנונית את: "העובדה שפוליטיקאים… העדיפו את האינטרס האישי והכיתתי על זה המדינתי. פוליטיקאים הקריבו את המדינה וקיומה על מזבח הקריירה האישית שלהם על-ידי פסילה אישית של מתנגדיהם…"
לצערי, אני מוצא את עצמי נאלץ להסכים במידה רבה עם התחזית קודרת של קידר. אחרי ככלות הכל, ניתן לזהות תהליכים דומים מתפתחים בישראל.
כך, עם חלוף הזמן, האמת המצמררת הולכת ומתחדדת. הישות המושלת בישראל כיום אינה אלא בליל רעיל של אמביציה אישית חסרת-רסן וניהיליזם אידאולוגי; נקמנות ילדותית, תכסיסנות ערמומית והולכת שולל. היא רווית סתירות פנימיות בלתי אפשריות ומעצם טיבה, היא איננה מסוגלת לחולל חזון משותף כלשהו, אליו ניתן להוביל את האומה.
לנפץ כליל את אמון הבוחר
הערבוביה הפוליטית, נטולת כל הגיון פנימי, ששאיפתה העיקרית – אם לא הבלעדית – היא ביטול נתניהו, מכהנת כ"ממשלת ישראל" חודשים מעטים בלבד. על אף זאת, יידרש זמן רב – קרוב לוודאי עשרות שנים – לתקן את הנזק, אשר מעשי ההונאה הבוטים שנדרשו להקמתה, הסבו. לא רק למערך הפוליטי הישראלי, אגב, אלא גם לעצם יסודות המיזם הציוני עצמו, אם תיקון כזה יתכן בכלל מתישהו בעתיד.
למרבה הצער, לא תהיה זאת הפרזה לומר שהקואליציה המכהנת, כביכול בראשותו של נפתלי בנט, ניפצה לחלוטין את השריד האחרון של אמון שהציבור הישראלי יכול לתת בהבטחות המועמדים לקראת בחירות.
הדבר חורג הרבה מעבר לסקפטיות הבריאה, איתה ראוי שבוחרים יתייחסו לשלל ההבטחות שאותם מועמדים נוהגים לפזר במסעי הבחירות שלהם כאשר הם מתחייבים לממש היבטים שונים של מצעיהם, אך מפאת אילוצים פוליטיים כאלה ואחרים, הם אינם מצליחים בכך.
במקרה של בנט ומסעו הפתלתל לעבר המשרה המיוחלת של ראש ממשלה, תכסיסי ההטעיה, העורמה וההונאה עולים בהרבה על "התרגילים" הרגילים שבאו לאפיין את ההתנהלות הפוליטיות בעשורים האחרונים. אחרי ככלות הכל, זה לא היה מצב, בו בנט, לאחר כניסתו לתפקיד, נכשל בסופו של דבר לקדם את היעדים שהבטיח לקדם במהלך מסע הבחירות.
אדרבא, בנט הפר הבטחות מפורשות ונשנות, עליהן הקפיד לחזור בקביעות ובהחלטיות שוב ושוב, וחבר ליריבים אידאולוגיים מרים, מהם התחייב להתנזר וזאת על מנת להקים ממשלה שהוא עצתו נשבע לסכל.
כלומר לא היה זה מקרה, בו בנט נכשל במילוי התחייבויות בדיעבד (ex-post) – דהיינו, לאחר הקמת הממשלה. נהפוך הוא – היה זה מקרה, בו הוא התכחש לדיברתו מראש (ex-ante). דהיינו טרם הקמת הממשלה ועל מנת לקדם את כינונה. בנט הקים ממשלה בה הרוב המכריע של הסיעות המרכיבות אותה היו בעלות השקפות פוליטיות שונות בתכלית (ואף הפוכות) מאלו שאליהן התחייב בנט במהלך מערכת הבחירות.
מזויף, מפוברק, מדומה
למעשה, ההונאה הייתה כה חמורה שהיא הייתה בהכרח כרוכה בנטישה סיטונאית של המסגרת האידיאולוגית של בנט – או לפחות, בהקפאתה – למרות שקידומה הייתה הסיבה העיקרית לגיוס קולות הבוחרים, שאפשרו את מקומו באותה ממשלה, שאת הקמתה הוא נשבע למנוע.
כך, ב-16 מרץ, 2021 ,ימינה, סיעתו של בנט, נדרה נדר לא ליטול חלק בכל ממשלה, בה תהיה שותפה סיעת רע"מ, שאת חבריה היא כינתה "תומכי מחבלים". על פי הודעת ימינה: "רע"מ היא תנועת אחות של חמאס ושל האחים המוסלמים. מדובר בפלג קיצוני ואנטי ציוני שאין לו מקום בכלל בכנסת ישראל…ימינה לא תיתן יד להקמת ממשלה בהישענות על רע"מ – לא בתמיכה, לא בהימנעות ולא בכלל…"
נפתלי בנט ושקד זה לא דמוקרטי להיות רה"מ עם פחות מ 10 מנדטים, בוא לא נחיה בדמיונות.
נפתלי בנט אני לא אקים ממשלה עם הערבים
🤡🤥 pic.twitter.com/rNgVfBxcES— yay 🇮🇱 (@uz777) April 7, 2021
כמו-כן, נשבע בנט בעצמו: "אני לא אהפוך את לפיד לראש ממשלה, עם רוטציה או בלי רוטציה, כי אני איש ימין ואצלי לערכים יש משמעות…", וכדי להסיר כל ספק, הוא חזר והבהיר: "לעולם ובשום תנאי לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, לא ברוטציה ולא בשום דרך, מהטעם הפשוט שאני איש ימין והוא איש שמאל, ואני לא פועל נגד הערכים שלי".
זאת ועוד, בהופעות טלוויזיוניות חוזרות ונשנות, אך ימים ספורים לפני יום הבחירות, ביטא בנט שוב ושוב את "רגישותו", כביכול, לעקרונות הממשל הדמוקרטי, בהן הכריז שכהונת אדם שזכה 10 מנדטים בלבד אינה דמוקרטית.
בנט, כמובן, לא הפגין קמצוץ של הרהורי חרטה או סבל מצפוני כאשר הוא סחט לעצמו את משרת ראש הממשלה עם אך מעט יותר מחצי ממניין זה. היתכן שהוא כה מאותגר אריתמטית שהוא אכן סבור ש-6 משמעותית גדול מ-10?
תמיכה מתפוררת
אין זה מפתיע, אפוא, שבסקר, שנערך זמן קצר לאחר הבחירות, נמצא שמעל 50% של מצביעי ימינה לא היו מצביעים עבורה אילו ידע מראש, שבנט היה פועל כפי שפעל – דבר שהיה מותיר את הסיעה מתחת לאחוז החסימה, ומחוץ לכנסת.
יתרה מזו, על פי ממצאי הסקר, רוב מצביעי ימינה חשו שאותה "עסקה" שבנט רקם עם לפיד מהווה הפרת האמון, שניתן לו בקלפי.
כמו-כן, נראה שביצועיו לאחר מכן, ואלה של הקואליציה בראשותו, גם לא הצליחו לגייס מידה גדולה יותר של תמיכה ציבורית בבנט או בממשלתו.
כך, על פי סקר, שנערך בנובמבר 2021, מספר המנדטים בהם היו זוכים הגורמים ה"ימניים" כביכול בקואליציה הנוכחית (ימינה של בנט ותקווה חדשה של גדעון סער) ביחד, מונה רק 6. פחות מחצי ממה שקיבלו בבחירות האחרונות, ובקושי 5% מסך המנדטים בכנסת. גם אם נצרף את 4 המנדטים, שהסקר מקצה לישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, סך הכל המנדטים בהם היו זוכים סיעות הקואליציה שבדרך כלל מסווגים כ"ימינה מהמרכז"- כולן יחד – מגיע ל-10. חצי מהמספר שיש להן כיום.
ראוי לציין שממצאים דומים מאד משתקפים מסקר מוקדם יותר, שנערך באוקטובר, שלפיהם סיעת הליכוד בראשות נתניהו זוכה ב-35 מושבים בכנסת (לעומת 36 בסקר נובמבר), בעוד ששלישיית בנט-סער-ליברמן שוב הגיעה למספר הפעוט של 10 מושבים.
הדבר מראה התפוררות דרמטית של תמיכה ציבורית במפלגות האמורות להיות "ימינה מהמרכז", אך העדיפו להתכחש להבטחותיהן הקודמות ולחבור למפלגות בעלות השקפות פוליטיות הפוכות לאלו, שבהן הן מצהירות שהן מחזיקות, ובמידה רבה אף סותרות אותן כליל.
"לא תתכן שום מחויבות לישראל…"
ללא ספק, אחד המרכיבים המטרידים ביותר בקואליציה ראשות בנט הוא, שלמעשה, גורל הממשלה הכביכול ציונית תלוי לחלוטין גחמות של מפלגה אנטי-ציונית מוצהרת, המחויבת בגלוי לביטול מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של היהודים.
כך, אמנת רע"מ, בעלת 80 העמודים מסיר כל ספק אפשרי סביב סוגיה זו וממחיש עד כמה עמוק הפער בין תפיסות רע"מ לבין העמדות המוצהרות של ימינה ושל שציבור, אותו היא טוענת לייצג. לפי האמנה: "מדינת ישראל היא תולדה של המיזם הגזעני הציוני הכובש, האימפריאליזם המערבי והבריטי המרושע, וההשפלה והחולשה של [האומות] הערביות והאסלאמיות. איננו פותרים את עצמנו מהעם הפלשתיני, מאחריותנו ומכישלוננו להתמודד עם מיזם זה"
בנימה דומה, היא מכריזה: "לא תתכן כל נאמנות ל[ישראל] או כל הזדהות עם החשיבה הציונית, הגזענית, השתלטנית שלה, או כל השלמה עם הצורות השונות של 'ישראליזציה' אשר הייתה מסירה מאיתנו את זהותנו, את ייחודנו ואת זכויותינו".
המכון הישראלי לדמוקרטיה הציג את סיכום של העקרונות בפוליטיים של רע"מ כך: "רע"מ תומכת בהקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים מתוך סיום הכיבוש ופינוי ההתנחלויות. עוד תומכת המפלגה בשחרור האסירים הפלסטינים ובהבטחת זכות השיבה לפליטים הפלסטינים. המפלגה מבקשת להכיר בערביי ישראל כמיעוט לאומי[לאומי, לא אתני-מ"ש] ולעגן את זכויותיהם בחוקה."
שעבוד הציונות לאנטי-ציונים
זהו, אם כן, כרטיס הביקור של הסיעה, אליה שעבד בנט את גורלה של הממשלה הנוכחית, האמורה לשאת בעול האחריות לשמירת ביטחונה ולפיתוחה של המדינה שיהודית ושל המפעל הציוני, כאשר עבאס ושותפיו האנטי-ציוניים מחויבים להכשלתה ואף לחורבנה.
על מנת להרכיב את הערבוביה הביזארית – הקפקאית כמעט – הזאת, בנט (עם שותפו, יאיר לפיד) נאלץ להרעיף הטבות מרחיקות לכת על האסלאמיסטים האנטי-ציוניים שבממשלתו, כדי להבטיח את המשך קיומו של הקואליציה הקלידוסקופית המשונה שלו.
רע"מ סגרה הסכם המבטיח את ההקצאה של למעלה מ-53 מיליארד ש"ח ( 16 מיליארד דולר) לפיתוחם של המגזר הערבי ולצמצם על הגל פשיעה הגואה בו – כולל קרן של חצי מיליארד שקל להוצאות על פי שיקול הדעת של ראשי רע"מ, במשך חמש שנים.
ניתן רק לדמיין את ממדי מהומה שהייתה מתעוררת אילו מפלגה חרדית הייתה מצליחה לסחוט סכום דומה לטיפול בצרכיהם של בוחריה ולקידום מטרותיה הפוליטיות, בתמורה לתמיכתה/השתתפותה בקואליציה כלשהי.
אולם, הקצאות הכספיות הנדיבות לא היו ההישגים היחידים, שהוענקו לעמיתים האנטי-ציוניים הטריים של בנט. אדרבא, יתכן שהגמול הלא-כספי לרע"מ מזיק אף יותר- ומידית יותר – לשאיפה הציונית מאשר המימון השופע עבור האנטי-ציונים אשר בקואליציה.
למעשה, התמורות הלא-כספיות תורמות לביצור היישוב הערבי הבלתי-חוקי ברחבי הנגב בדרום המדינה, מבצר עיקרי לתמיכה בתנועה האסלמיסטית. כך, ההסכם מבטיח שישראל: (א) תכיר מידית בשלושה ישובים בדואים בלתי מוכרים בדרום הנגב (סעיף 19) ; (ב) תאריך את הקפאה, מימי הממשלה קודמת , של הריסת בתים בלתי חוקיים במגזר הערבי( סעיף 18) ; ו-(ג) תציג תוך 9 חודשים, הצעה להכשיר חוקית את כל הישובים הבדואים הבלתי חוקיים (סעיף 19).
נזק הרסני, מתמשך ובלתי-מחיק
הנקודה המכריעה בה יש להכיר, היא כי לא יהיה ניתן לתקן את הנזק החמור שהסבו בנט וכנופיית מתעבי ביבי ההפכפכים שלו, על ידי הישגים פוליטיים וממשל איכותי בעתיד. אחרי כללות הכל, הם לא רק העצימו יריבים פוליטיים, שאותם הם הבטיחו לא להעצים, אלא הם גם חיבלו קשות -ובתקווה שלא לצמיתות – בשני עמודי תווך של הדמוקרטיה הישראלית.
ראשית, הם העבירו מסר חד-משמעי שאסור לבוחר הישראלי לתת קורטוב של אמון בהבטחות טרום-בחירות של מועמדים, גם כאלו שמעוברות בלהט נלהב ובנחרצות משכנעת, גם כשהן נוגעות, כביכול, לליבת האמונה האידאולוגית של אותו מועמד או של סיעתו. הלא, במעשיהם הם אפשרו לשנאת חינם לרוקן את הליך הבחירות, ולמעשה את התהליך הדמוקרטי כולו, ממשמעות כלשהי; הם העניקו לשקר וכזב חותמת כשרות והצדיקו הונאה חסרת מגבלות כשיטה פוליטית לגיטימית.
שנית, הם הפכו מפלגות פוליטיות שכופרות בעקרון המכונן, עליו קמה מדינת ישראל כמדינת הלאום של האומה היהודית, לשותפות מן השורה; הם הכשירו את העמדות האנטי-ציוניות שלהן כדוקטרינה פוליטית מקובלת; ואישרו את השאיפה לשלילת יהדותה של מדינת ישראל והפיכתה למדינת-כל-אזרחיה, כהשקפה פוליטית נורמטיבית בזירה הפוליטית הישראלית.
ההיסטוריה העניקה ליהודים הזדמנות נדירה, ואולי אף ייחודית, להקים מחדש את ריבונותם הלאומית, לאחר אובדנה למשך אלפיים שנה. כעת בנט ושאר חבריו לקואליציה המסוכנת הזו, מעמידים סכנה מוחשית להחמצתה של אותה הזדמנות היסטורית. לאחר המאמץ והקרבה העצומים שהושקעו בשיקומה של עצמאות לאומית יהודית, קשה להעלות על הדעת טרגדיה גדולה מזו.
ד"ר מרטין שרמן הוא המייסד והמנהל של המכון הישראלי למחקרים אסטרטגיים (IISS)
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
סמואל ג'ונסון (באנגלית: Samuel Johnson, נודע כד"ר ג'ונסון Dr. Johnson ; 18 בספטמבר 1709 – 13 בדצמבר 1784) היה אחד מאנשי הספרות הבולטים באנגליה: הוא היה מבקר, משורר, מסאי, ביוגרף ומילונאי. תודה לגוגל
נפלתי בנט וחבר הנוכלים-בוגדים שלו לא יכלו לבצע את התרמית הגדולה בהיסטוריה היהודית ללא:
כספים אנטישמיים ותיכנון חתרני מחו"ל
כספים אוטו אנשישמיים ותיכנון חתרני בתוך המדינה
שיתוף פעולה ומטריה, ממערכת המשפט החתרנית
הם יבואו על עונשם
אפילו השרה שקד הודתה שהם הבטיחו הבטחות סותרות-
https://www.mako.co.il/news-politics/2021_q3/Article-ed6ea931e9c7a71026.htm
זה כבר לא לרוץ בידיעה שיאלצו להתפשר אם הבוחרים יתנו פחות מדי מנדטים מכדי להקים קואליציה נוחה, זה מלכתחילה לא להתכוון לעמוד בהבטחות!
הברים נכונים בעיקר לתקווה חדשה.
אבל אני מטיל ספק בכך שימינה מונעים משנאה אישית וקטנונית.
הבעיה שלהם היא חוסר סבלנות וראיית מנהרה.
ימינה מסמנים מטרה ומקדשים את כל האמצעים ובלבד שהיא תושג ועכשיו.
שקד רוצה להכניס שופט ימני לבג"ץ? אז נחפה על רות דוד, נפקיר את מנחם פשיטיצקי, ניתן גם לשמאל שופטים(שיהפכו את שופטי הימין לדעת מיעוט) ונגונן על היועמ"ש-העיקר תמונת הניצחון.
כהנא מעוניין להחליש את אחיזת החרדים במודות הדת המרכזיים? אז נכים גם לתת לרפורמים רוח גבית.
רוצים לאשר את אביתר(ולו רק על הנייר) ואולי לפנות את חאן אל אחמר? בואו נכשיר בתמורה עשרות רבות של התישבויות בדואיות בלתי חוקיות בנגב.
בנט חושק בראשות ממשלה? שווה להכשיר את רע"מ לכתחילה(ולו רק כצעד נואש להשגת תקציב כשכולם מחרימים אותך), לאפשר למפלגות השמאל להסיג כל הישג של המדינה בעשור האחרון וגם למחוק את חזקת החפות ואמון העם.
נכון שעל כל הישג שהרווחנו שילמנו פי 4 אבל העיקר שהישגנו את המטרות שסימנו, נכון?
וכמובן שאם ביבי, שמבין שהמחיר לא שווה את זה, מעכב את זה-נאשים אותו בשמאלנות, נכון?
חוסר סבלנות וראיית מנהרה, מובילים להנמקה שגויה שאין לה אחיזה במציאות. לא להונאה מתוכננת, ממושכת ורב שלבית, שמטרתה לגנוב קולות.
שנאה אישית וקטנונית, היא הסיבה היחידה שדווקא כן.
הישגים ימניים של נתניהו ב-12 שנות שלטון רצופות:
1. אוניברסיטת אריאל
2. חוק הלאום סמלי בלבד (כאשר גם כאן בית המשפט העליון פסק שיש לפרשו בצורה שוויונית בכל היבט שאינו לאומי, פירוש שטוב למדינה ולדמוקרטיה)
3. העברת השגרירות האמריקנית לירושלים (וגם זה רק בגלל זהותו של האיש המסוכן וההזוי שישב אז בבית הלבן)
4. בזכות שגעונותיו של נתניהו ישראל היום הפך לעיתון שפחות משרת את האינטרסים של משפחת נתניהו ויותר את המחנה הלאומי על כל גווניו.
מחדלים וכישלונות לימין ב-12 שנות שלטונו של נתניהו:
1. לא נערכה אפילו רפורמה אחת בבית המשפט העליון ואילו לא הוצגה אחת כזאת מטעם מפלגת הליכוד או מטעמו של נתניהו עצמו (למעשה, הפעם האחרונה שבה מפלגת הליכוד פרסמה מצע היה לפני בחירות 2009).
2. מעולם לא נידון בתקופה זו חוק יסוד חקיקה כלשהו שהיה מסדיר את היחסים בין בית המשפט העליון לנבחרי הציבור ומונע מבית המשפט העליון לנכס לעצמו סמכויות בלתי פרופורציונליות, כמו דיון על חוק יסוד של ממש כמו חוק הלאום. כן, גם מבין אלו שלא שייכים לימין יש כאלו שחושבים שדרושה רפורמה מסודרת בנושא זה.
3. הפקרת המשילות וביטחון תושבי הפריפריה, בין אם מדובר בשעבוד אורח החיים של תושבי עוטף עזה לרקטות שנורות מהרצועה, בין אם מדובר במקרי שוד ואלימות גופנית שהעלו מדרגה בתקופת שלטונו ובין אם מדובר בתופעת הפרוטקשן שנתניהו לא עשה נגדה דבר.
4. הפקרת ישראל אל מול פרוייקט הגרעין האיראני ע"י כך שלא ניתן גיבוי ותקצוב לתוכניות צבאיות לתקיפה באיראן, במקרה שלמרות הסנקציות היא ממשיכה להתחמש ולא נשברת.
5. אי הפינוי של ח'אן אל אחמר כאשר בג"ץ (אותו בג"ץ שמואשם כשמאלני) פסק שיש לפנות את ח'אן אל אחמר, כל זאת בתקופה שבה מכהנת ממשלת ימין ללא גורמי שמאל או מרכז מוחלט (דהיינו פינוי ח'אן אל אחמר לא היה יוצר שום מתיחות בקואליציה).
6. הרס מוחלט של יחסי ישראל עם המפלגה הדמוקרטית, באופן שגורם לה להוציא את האינטרס הישראלי מהמשוואה מול איראן וגורם לחלקים רבים במפלגה הדמוקרטית לתפוש עמדות שבישראל נחשבות לעמדות מרכז (ואפילו מרכז-שמאל) כעמדות ימין קיצוני. משתלב עם זה הרס מוחלט של מערך החוץ וההסברה של ישראל בעולם, כאשר נתניהו שנתפש בעולם כאישיות בלתי אמינה (בצדק) גורם לרוב העולם לנהוג ההיפך ממה שמתאים לישראל.
7. חיסול התחרות והשוק החופשי ברבים ממוצרי הצריכה הבסיסיים, זאת ע"י מינוייה המופקר של מיכל הלפרין לראש ראשות התחרות. זאת לצד קידום אינטרסים של טייקונים על חשבון האינטרסים של אזרחי ישראל, שהתבטא בין היתר במתווה הגז המושחת והמונופוליסטי (חבל שבית המשפט העליון בטל רק את "סעיף היציבות" ולא יותר מזה).
זאת רק רשימה חלקית.
אלמלא בנט ושקד הרשימה השנייה הייתה ארוכה יותר. אולי חסרונם היה מתבטא במסירת שטחים מסוימים מיהודה ושומרון; אולי בכך שחוק הלאום כלל לא היה עולה לסדר היום של הכנסת; אולי בכך שנתניהו היה משחרר מאות מחבלים רוצחים תמורת גופות של שני חיילים; אולי בכך שרבים ממאחזי "ההתיישבות הצעירה" היו מפונים כבר מזמן.
כאשר זה המאזן, חשוב למפלגת ימינה – נציגת הימין הקשה בכנסת – להציג הישגים משמעותיים יותר עבור בוחרי הימין, בדמות פיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון, הגדלת השופטים הלא-אקטיביסטיים (במהלך תקופת הכהונה של ועדה ימנית בלי בנט ושקד בין השנים 2009-2012 מונה שופט שמרן אחד בלבד). ולא, אין הכשרה של יישובים בלתי חוקיים אלא הסדרה המחייבת כדי למנוע הת המשך ההתפשטות הבלתי חוקית על הקרקעות שהתרחש (בין היתר) ב-12 שנות שלטון נתניהו באין מפריע. אין גם הכשרה מראש של רע"מ מצד בנט ושקד (דווקא נתניהו היה זה שהלבין את מפלגת רע"מ) אלא לכל היותר של מפלגת מרצ (לאור העובדה שהמפלגה לא באמת תומכת בהעמדת חיילי צה"ל בבית הדין בהאג), אותה מרצ שנתניהו פנה אליה בסוף 2020 בהזמנה להצטרף לממשלה (אולי אלמלא יועז הנדל הוא היה פונה גם לרשימה המשותפת). ולא, מה שמפלגת ימינה נותנת בתמורה אינו הסגת הישגי המדינה אלא הפסקת שליטתה של האורתודוקסיה מעוותת היהדות על חיי הדת והמדינה, שזה גם אחד האינטרסים של מפלגת ימינה עצמה (אינטרס שהיה גלוי עוד לפני הבחירות).
אז מי השמאלני פה?
לאנונימי-
חוסר סבלנות וראיית מנהרה גורמים להצדקת האמצעים בשם המטרה. וזה כולל את כל האמצעים.
ליונה-רשימת ההישגים ארוכה בהרבה מזה כמו שכבר כתבתי לך מספר פעמים.
ואילו רשימת הכשלונות כוללת דברים רבים שלא היתה להם מעולם תמיכה מספקת(אתה סופר קולות מרכז כימין תוך הכחשת המציאות שוב ושוב) ומראה כמה גם אתה סובל מחוסר סבלנות וראיית מנהרה.
ודרך אגב, מעולם לא טענתי שבנט (או סער) שמאלני.
טענתי שהוא ימין טיפש שנשחק לידי השמאל.
אף אחד לא אוהב את הממשלה הזו. לא ימנים ולא שמאלנים. לא חרדים ולא ערבים. לא ביביסטים ולא ז׳בוטינסקאים.
אבל היא תמשיך להתקיים כל עוד האלטרנטיבה היא שלטון היחיד של נתניהו.
ילך נתניהו – תוך 48 שעות יש ממשלת ימין על מלא.
כן, ראינו אחרי העברת התקציב כמה חברי הקואליציה עצובים על המחיר שהם שילמו בשביל הקואיליציה הזו.
השמאל והערבים יודעים שהם לא יכולים לקבל יותר טוב-ברור שהם מרוצים.
ולגבי הימין והחרדים, אנחנו מוכנים לתמוך במנהיג שנראה לנו נכון(ויעידו הסקרים) וליהאז בסבלנות, נראה כמה אכזבות יספגו הפרפקציוניסטים של הימין המתון עד שיבינו את המושג ״הרע במיעוטו״- אם היה צריך את הממשלה הזו כדי שהם יבינו, שווה את זה.
מצחיק שמפלגות נטולות פרימריז מתלוננות לליכוד על שלטון יחיד.
שטויות.
אם הבעיה היית פרסונלית, אז מדוע הנוכל, השקרן והבוגד במצביעיו, היה צריך לשקר שהוא ימין ורע"מ זהים לחמאס?
חשבת שנשכח את מה ששיקרת בשביל לבגוד בבוחריך ולגנוב את השלטון? ועכשיו אתה רוצה שמישהו גם יאמין למילה 1 ממה שכתבת?
היחיד שנבחר בפריימריז בישראל הוא "שלטון יחיד".
תמסור דש לעופר שלח, טוב? נדמה לי שתמצא אותו מפרשן אן בי איי בארבע לפנות בוקר בערוץ 5, כי הוא העז למלמל משהו על פריימריז ללפיד באוזן 🙂
צודק. רק תיקון אחד: גם מיכאלי, הורוביץ וסמוטריץ׳ נבחרו בפרימריז.
דוד
בקשר לקורטוב של אמון בהבטחות פוליטיקאים, הרכבת הזו עזבה את התחנה מזמן, כאשר שרון ביצע את גרוש היהודים מרצועת עזה. לא יכול להיות יותר הפוך מזה, שרון קיים את הבטחת הבחירות של המועמד שהתמודד מולו (עמרם מצנע).
מאמר חד ונוקב, כל מילה במקומה.
עם זאת, אפשר, אולי, לקוות שהבוחר הישראלי, שכה להוט אחר מפלגות קטנות ומטופשות הצצות חדשות לבקרים, יסיק מנפילתם של מצביעי ימינה (ולמעשה גם של מצביעי סער וגנץ) כי המפלגות שאסור לסמוך עליהן הן דווקא אלה הקטנות, שעיקר קיומן הוא לצורך השגת מינויים ועוצמה, ושגמישות עקרונות נעוצה בגנום הפוליטי שלהן ללא הפרד. המפלגות הגדולות, לעומתן, בונות על צד קבוע של המפה הפוליטית-מדינית, ומבינות שבגידה בעקרונותיהן ובבוחריהן משמעה חידלון פוליטי ללא הזדמנות שנייה.
לא מדויק.
רע״מ, מרץ, העבודה, הציונות הדתית והחרדים הם לא מפלגות גדולות יותר-אבל ניתן לסמוך עליהן.
כי העניין הוא לא הגודל אלא הפנאטיות והניתוק. הנה כמה סימנים שכדאי לזכור לעתיד:
א.המוכנות לקחת את מספר המנדטים שלך בפרופורציה.
מי שלא מסוגל לכבד קולות של דעה אחרת ולתת להם אותו ערך שהוא נותן לקולות מצביעיו-מראה שהמטרה שלו הינה או אגו וקידום אנשיו או כפייה פנאטית-בכל מקרה, מדובר במפלגה מסוכנת.
ובל נשכח שהתנהלות כזו מביאה ליצירת משרדי ממשלה מיותרים ובזבוז כספי ציבור.
וכל ראשי מפלגות המרכז(בנט, שקד, סער, ליברמן, גנץ ולפיד) כבר הראו פעם אחר פעם את תמיכתם בסחטנות.
ב.המוכנות להטות אוזן למצביעים. שוב, מי שפוחד מפרימריז מעיד על כמה היותו סופר דעות של אחרים וכמה הוא מעוניין להצדיק עצמו לבוחרים.
ג.השותפות הריאליסטית-העובדה היא שבין הביביסטים לערבים אין 61 מנדטים. ולכן ברור שכל מועמד היה צריך לקבוע סדר עדיפות בין נתניהו, הערבים ובחירות נוספות. והפתעה-המפלגות הבעיתיות הן אלו שלא הבהירו לאיזו קואליציה הם חותרים(או דיברו על קואליציה המניחה ש50+ מנדטים יהיו הפראיירים של עשרה, כאילו שזה ריאליסטי)-
די ברור שמי שלא מחובר למציאות מספיק ימשיך וידחוף לכיוונים מזיקים בלי להבין את זה.
ד.רצון באיחוי אמיתי. מי שמסית ושונא חלק גדול מהעם(לא רוצה את הערבים, לא את החרדים, לא את הימין הקיצוני, לא את הביביסטים ובחלק מהמרכז גם השמאל לא רצוי במיוחד)-מראה כמה הוא מוכן להתאחד ולהראות סובלנות. וכמה הוא הולך להיות מוקש בתוך הקואליציה.
כמובן, שהסימנים הנ״ל קשורים זה לזה.
ונקווה שאנשים ילמדו את הלקח הן לגבי בחירת המפלגות שיזכו בקולם והן לגבי הבחירה למי להקשיב כשמגבשים דעה פוליטית.
הדברים ידועים ולא מחדשים לצערי. פשוט חזרה על הידוע. הדרך היחידה להפיל את הממשלה הערבית הזו היא דרך הרחוב!! יש להפעיל לחץ בלתי פוסק! בקרוב לפיד יהפוך להיות ראש ממשלה ותהליך פירוק מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית יעלה מדרגה אף יותר. אני קורה לכולם להגיע להפגנה בכיכר הבימה בתל אביב ביום שלישי הקרוב- 7.12.21 בשעה 19:00. רק יחד נפיל את ממשלת הזדון הערבית-פוסט ציונית.
דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!
הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!
תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”
השגיו הימניים/פטריוטים של נתניהו: (1) גדר בדרום נגד הסתננות. (2) מתווה הגאז. (3) מאבק בהתעצמות האיראנית. (4) מבצע החיסונים. (5) הסכמי אברהם. (6) הכרת ארה"ב בריבונותינו בי-ם ורמה"ג.
המאמר היה חייב לכלול את החונטה המשפטית שמשמשת שחקן פוליטי, ללא רשות וסמכות, תוך שהיא מוטה לשמאל הרדיקלי. שהרי זה בגץ הטיפש והמרושע שכפה את המחבלים האלה (רע"ם, המשותפת) על הכנסת בניגוד לס' 7א חוק יסוד הכנסת ובניגוד לאינטרס הלאומי. וממעשה נבלה זה נבעו המון צרות.
לטראמפ שיער כתום והוא גס רוח לעתים, אבל הוא הרבה יותר שפוי מביידן כי אצל טראמפ לא הייתה כזאת הסתננות מהדרום של כ- 2 מיליון בשנה, כפי שקורה אצל ביידן ה"שפוי" (והמושחת, והסנילי, והפדופיל חחח…). חלק ניכר מהמסתננים הם חולי קורונה, מחבלים איסלאמיסטים, עבריינים כבדים, ילדים מוברחים, ונשים מוברחות. == מוקדש לחוכמולוג שהגיב כאן ושחושב שטראמפ "לא שפוי" == .
אם בממשלה הנוכחית לא תיפול ב – 2022 מדינת ישראל לא תיהיה ראויה למגורי יהודים עד סוף העשור.
מבריק. מאמר מכונן