חזרה להסכם עם איראן תהיה טעות גורלית

ממשל ביידן, בניסיונו להשיב לחיים את הסכם הגרעין עם איראן, ממשיך בדיונים עם ממשלתו של איברהים ראיסי, האיש שזכה לכינוי "הקצב מטהרן" בשל פשעיו נגד עמו ובשל חלקו בטבח של כמעט 30 אלף אסירים פוליטיים.

מטרתו הראשונה של ביידן אינה לעצור לחלוטין את תכנית הגרעין האיראנית אלא להגביל אותה בלבד לתקופת זמן מסוימת לאחריה תורשה להחזיק בכמה כלי נשק גרעיניים שתרצה, בעודו מציע בתמורה הסרה מוחלטת של כל הסנקציות שהוטלו על טהרן. התקופה המוצעת כרגע היא בת 25 שנים בהן איראן תוגבל בכמות העשרת האורניום. לאחר ששנים אלה יחלפו, האיראנים יוכלו לחזור להעשיר אורניום כרצונם, להפעיל צנטריפוגות ולהפוך את הכורים למבצעיים, לבנות מתקני מים כבדים ולייצר דלק מתאים ללא שום מגבלות.

אך כפי שהמציאות מלמדת אותנו, הסיכוי שאיראן תמלא את חלקה מבחינת מגבלת הזמן שואף לאפס, וברור כשמש שהיא תמשיך להפר כל סיכום. מבחינה טכנולוגית, מהרגע שאיראן תגיע לסף הגרעין יהיה זה עניין של שבועות עד שתוכל להמיר את החומר שברשותה לרמה נשק מבצעי. ניתן אם כן להניח בוודאות שלאחר שתחלוף כל תקופה שהיא שתוכרז בהסכם בין הצדדים, איראן תהיה מדינה גרעינית.

לאחר שכבר הסיר חלק מהסנקציות שהוטלו בעבר על איראן, הנשיא ביידן מתכנן להסיר גם את הסנקציות הנותרות מיד עם חתימת ההסכם, והרבה לפני שטהרן בכלל תתחיל לעמוד בו. במצב כזה, לארה"ב לא יישאר שום מנוף ממשי נגד איראן. היא מצידה תתקבל לזרועות הקהילה הבינלאומית, תגדיל את סחר הנפט שלה ותשקם את הכלכלה, ובכך תבטיח את המשך שלטון האייתוללות לשנים ארוכות.

זו בדיוק אותה טעות מסוכנת אותה עשה בעבר ממשל אובמה. בשנת 2015 איראן קיבלה עסקה נדיבה ביותר מצד המעצמות כולל סין, צרפת, רוסיה, בריטניה, ארה"ב וגרמניה. עשורים של מאמץ מדיני מצד חלקים במערב נגד טהרן בוטלו ברגע אחד, כאשר רוב הסנקציות שהטיל האו"ם על איראן הוסרו, וללא תמורה ממשית מצידה.

אם הסנקציות הנותרות יוסרו פעם נוספת ואם איראן תמשיך בהפרת ההסכם, יהיה קשה מאוד למצוא קונצנזוס מחודש במערב להטלה מחודשת של סנקציות. סין ורוסיה ככל הנראה יחסמו כל צעד כזה במועצת הביטחון, בדיוק כמו שקרה בשנה שבעברה כאשר סוכנות האנרגיה הבינלאומית פירטה את שלל ההפרות האיראניות המתמשכות בסוגיית הגרעין.

מעבר לכך, ממשל ביידן לא הזכיר אפילו במילה הגבלות על תכנית הטילים האיראנית, הקשורה בקשר הדוק לתכנית הגרעין. כפי שהצהיר לאחרונה אתר 'אקפר ניוז' הנשלט בידי האייתוללות, "אדמת אמריקה נמצאת כעת בטווח הפצצות האיראניות":

אותה טכנולוגיה של טילים בליסטיים אשר שימשה לשיגור הלווין, תוכל לשאת נשק גרעיני, כימי ואפילו ביולוגי כדי למחוק את ישראל מהמפה, לפגוע בבסיסים אמריקניים ובמתקנים של בני-בריתם באזור, ולאיים על מטרות של נאט"ו גם במערב אירופה"

הדיווח המשיך והתפאר בנזק האפשרי אותו יכולים לגרום האיראנים לארה"ב:

על ידי שיגור הלוויין לחלל, איראן הוכיחה כי יכולה לפגוע בכל שטח אמריקני. הפרלמנט האיראני כבר הזהיר בעבר כי התקפה גרעינית נגד ארה"ב תחסל כנראה 90 אחוזים מאוכלוסיית האמריקנים"

גם לאחר חתימת הסכם הגרעין הראשון ב-2015, איראן המשיכה להרחיב את תכנית הטילים שלה ולבצע ניסויים בשיגור טילים בליסטיים. האייתוללות לא התרשמו במיוחד מהצהרות בעניין מפי מועצת הביטחון של האו"ם, כמו זו שקבעה כי:

איראן לא תבצע כל פעילות הנוגעת לטילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת נשק גרעיני, כולל שיגורים המשתמשים בטכנולגיית טילים בליסטיים. המדינות החברות ינקטו בכל צעד הנחוץ כדי למנוע העברת טכנולוגיה או עזרה טכנית לאיראן, הקשורה לפעילויות כאלה"

מדוע אם כן ממשל ביידן מציע למשטר האיראני הסכם גרעין שרק יחזק ויעודד את האייתוללות להמשיך בתוכניותיהם ובמעשיהם הזדוניים?

ד”ר מג’יד רפיזאדה הוא חוקר מדעי המדינה באוניברסיטת הרווארד, ונשיא ‘המועצה האמריקנית הבינלאומית למזרח התיכון’. גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: