ההסתה הפלסטינית יוצאת מהר הבית

אחד מכרי ההסתה הפלסטינית המרכזיים הוא המסגד בהר הבית ומדינת ישראל לא עושה כמעט דבר בנידון. הבעיה הגדולה: ההסתה הזאת אינה נשארת רק במסגדים ופוגשת צעירים משולהבים ומסוכנים

מקור הסתה מרכזי, דרשות הר הבית (צילום: Limor Noah)

בחודשים האחרונים אנו עדים לאימרות הסתה רבות שיוצאות מדי יום שישי מהמסגדים השוכנים בהר הבית במסווה של הטפות דתיות לגיטימיות. לדרשות אלו, מגיעים אלפי אנשים ולעיתים אף יותר מכל רחבי ארץ ישראל: מלוד, חיפה ועד ג'נין ורמאללה. בני נוער, צעירים וזקנים שעוברים מסעות של הסתה אנטישמית על ידי אנשי דת קיצוניים. לצערנו, הסתה זו לא נשארת במסגדים, אלא נספגת במוחותיהם של שטופי המוח הקיצוניים אשר חלקם מחליטים להוציאה אל הפועל כנגד יהודים חפים מפשע.

הדגש המשמעותי ביותר בניהול סיכונים הוא לזהות את הגורם המסכן ולפעול נגדו על מנת לצמצם את הסתברות הפגיעה עד כדי מיגור מוחלט של הגורם המסכן. הדוגמא הבולטת ביותר של התעלמות מגורם מסכן ועד לעצימת עיניים מוחלטת של קברניטי ישראל ומערכת הביטחון היא של ארגון חיז'אב אל ת'חריר (תרגום לעברית: מפלגת השחרור האסלאמית). כדי להעריך את רמת הקיצוניות של הארגון, אנחנו צריכים להבין שמדובר בשילוב של דעא"ש, אל קאעידה וטאליבן יחד. במדינות רבות ברחבי אירופה ואף בחלק ממדינות ערב, הארגון הוצא מחוץ לחוק לאחר שאובחן בבירור שיש קו ישיר בין משספי הגרונות האסלמיסטים הקיצוניים לבין אידיאולוגית חיז'אב אל-תחריר. הארגון רואה את עצמו מקים ח'ליפות אסלאמיסטית אחת שתשלוט בכל העולם כולו.

פופולריות גואה

בשנים האחרונות אותו ארגון קיצוני צבר פופולריות רבה במסגדים מלאים בתומכים ומשתתפים בנאומי אנשי הדת שמשרתים בארגון. חוקרינו עוקבים מקרוב אחד ההטפות שמתובלות בשנאה ואנטישמיות כלפי יהודים יושבי הארץ והתפוצות. שבוע אחר שבוע הסתות מתמשכות, אחת אחרי השנייה ואף אחד מגורמי הביטחון לא אסור את פעילות הארגון על פני הר הבית. ההפך, ראו לנכון להצר ולהקשות על מעטי עולי הר הבית היהודים שמקיימים את זכותם הדתית והחופשית מתוקף ההיסטוריה, החוק והצדק.

אחד מהבכירים בארגון חיז'אב אל ת'חריר הוא השייח' עיסאם עמירה, שבזמן כתיבת מילים אלו מסתובב חופשי במסדרונות העיר העתיקה בירושלים.  ביולי 2021, צוטט עמירה בדרשה במסגד על הר הבית: "מסגד אל אקצא זקוק לשחרור אמיתי באמצעות פעולות צבאיות אשר ימחקו את הכופרים והשטנים". לכל אורך התקופה הזו בוצעו פיגועים קשים נגד יהודים בתחומי הר הבית וירושלים, חלקם הסתיימו בניסים עם פצועים קלים ובינוניים וחלקם בטרגדיות נוראיות. רק בשבוע שעבר, עמירה נשמע אומר כי "הקורונה והוריאנטים (מתכוון לאומיקרון) מתפשטים בגלל התקשורת והכופרים. אלו השליטים שלנו שמקדמים זכויות להומוסקסואלים ולזכויות נשים, באשמתם יש את המגפה". אלו דוגמאות מעטות מההסתות הקיצוניות שנשמעות על ידי עמירה ונופלות לאוזניים קשובות של צעירים ומבוגרים תושבי מזרח ירושלים, מרכז הארץ וחבלי יהודה ושומרון.

מסית נוסף שאותר על ידי אגף הערבית של התנועה, הוא השייח' עלי אבו אחמד. נגדו הוגש כתב אישום בעבר בעקבות הסתה על הר הבית, אך באבסורד מוחלט, במקום להרחיק אותו, המשטרה מאפשרת לו להגיע מדי שבוע למסגד ולנאום דרשות משהלבות בעלי תוכן מסית וקריאה לבצע פיגועים. מיד לאחר הרצח הנוראי של אליהו קיי הי"ד סמוך להר הבית, אמר אבו אחמד: "מי שרוצה את גן העדן, עליו להתאמץ למענו מתוך אמונה ועוצמה. מי שרוצה להצטרף למוחמד חביבנו, ומי שרוצה את גן העדן, עליו לפעול למען הח'ליפות בכל כוחו ועוצמתו. אללה, עזור לנו לנצח את הכופרים". במאי 2019 האיש הזה קורא למתפללים למות למען אללה ומתפלל לאללה 'תאפשר לנו להרוג את היהודים". נכון לעת זו, אותו שייח' מסתובב חופשי ברחובות ירושלים ובמסגדים של פני הר הבית.

דמות נוספת פופולרית מאוד שלא קשורה באופן ישיר לחיז'אב אל-תחריר היא השייח' עכרמה צברי. ראש המועצה האסלאמית העליונה בירושלים, שעד שנת 2006 כיהן כמופתי הכללי של ירושלים. איש בעל כוח פוליטי רב, הגורם הדתי המוביל בירושלים.  הפתוות (כתבי ההלכה) שלו מסתמכות על המופתי צורר היהודים חאג' אמין אל חוסייני.

יהודה שרבאני (צילום: עצמי)

יום לאחר הפיגוע שבו נרצח קיי הי"ד, צברי מאיים מפורשות בטוויטר שלו הצהרת איומים של המועצה האסלאמית העליונה בירושלים: "מי שיעשה או עשה עוול למסגד אל אקצא, ידע איזה מפלה הוא יקבל. עלינו להגן על אל אקצא והמקומות הקדושים, בסופו של דבר אלימות תוביל רק לאלימות נגד". אמנם לאחר פעילות של צברי נאסר עליו לצאת לטורקיה לאסוף כספים לארגונו אך עדיין אותו מסית בעל השפעה רבה מסתובב חופשי ברחובות ירושלים.

סיכום

אסור לנו להשלים עם המצב הקיים. למדינת ישראל ולעם ישראל יש את הזכות והכוח לשמור על הסדר הציבורי ועל חייה אזרחיו. ישנם את הכלים המתאימים על מנת לטפל במסיתים אלו ולגרום לכך שהינם יקבלו הרחקות ארוכות טווח מהר הבית ושאר מסגדים פופולריים. ובמידה ויש ראיות, כמו כאן, ניתן גם להעמיד אותם לדין. זהו המצב הראליסטי והמובן מאליו שמערכת הביטחון הישראלית צריכה לבחור. כל בר דעת (לא מחייב שהוא בר לב), מבין שההסתה הזאת אינה נשארת רק במסגדים אלא היא יוצאת החוצה בסכינים שלופות, אבנים וסלעים,  בקבוקי תבערה ואף נשקים חמים המופנים כלי אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע.  מדינה חפצת חיים חייבת להיות מסוגלת להגן על עצמה. מערכת הביטחון ורשויות אכיפת החוק חייבות לפעול כדי למנוע את הפיגוע הבא.

ולסיום, ומערכת הביטחון והפוליטיקאים חייבים לשנן בכל יום ויום את משפטו של אורי צבי גרינברג, "מי ששולט בהר הבית, שולט בירושלים. מי ששולט בירושלים שולט בארץ־ישראל".

יהודה שרבאני הוא ראש אגף משימות בתנועת 'אם תרצו'


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. ישנה תפישה מסורתית בחלק משירותי הבטחון, שעדיף האוייב הגלוי, מהאויב הסמוי, ושמסית כזה גורם לאנשים קהילתו לחשוף את עצמם – למשל ברשתות חברתיות.
    בנוסף, המערכת המשפטית ממעטת להרשיע על עברות הסתה, במיוחד אם אין לחץ מהמערכת הפוליטית והבטחונית.
    המסקנה היא שהמסיתים, לפחות כרגע מוגנים. בעבר, היה פתרון מוצלח במיוחד לאנשים כאלו- הגלויה, היו מעבירים אותם את הירדן.

  2. ואנחנו ממשיכים להעסיק אותם, לתת להם עבודה כנהגי אוטובוסים, טכנאי רנטגן, רופאים אחיות ועוד ועוד.

    שלא לדבר על הפועלים שנכנסים לישראל מעזה באין מפריע. למה מחכים? שיקרה אסון? כנראה שכן. ככה אוהבים בישראל. קודם קורה כאן אסון ורק אז פועלים. או שלא….