הפיכה שלטונית בכלים משפטיים: כך בוצע הפיגוע בדמוקרטיה הישראלית

שלב אחר שלב: מושיק קוברסקי מפרויקט 315 לוקח אותנו למסע ההרס וההפיכה השלטונית משנת 2015 ועד רגע זה

פרקליט המדינה לשעבר ניצן, היועמ"ש לשעבר מנדלבליט והמפכ"ל לשעבר אלשיך (צילום מסך)

1. בחירות 2015 היוו נקודת שבר עבור השמאל הישראלי. ממצב של התלכדות והובלה בסקרים, עבר השמאל להפסד צורב, כאשר גוש הימין מקבל 67 ח"כים ומוקמת ממשלה ימנית (בתחילה בת 61 ח"כים, ולאחר שנה 67 ח"כים). היה זה מפח נפש גדול לשמאל לאחר הקמפיין מעורר התקוות והמשומן של V15, אשר בדיעבד התגלה שמומן בחלקו ע"י מחלקת המדינה האמריקאית.

2. במהלך הבחירות התנהל קמפיין על ראשם של בני משפחת נתניהו ולראייה, מאמרו של רביב דרוקר ב"הארץ" ב-25.1.2015 עם הכותרת מעוררת הקבס "זה הזמן לדבר על הגברת". אב הבית המפוטר, מני נפתלי, נישא על כפיים בידי השמאל והתקשורת בסדרה בלתי פוסקת של ראיונות וליטופים (במיוחד באתר וואלה שנטען שהיה "משועבד" לנתניהו…), כאשר הוא מכפיש ללא הרף את שרה נתניהו ויתר בני המשפחה.

3. ההפסד הצורב הביא את השמאל להבנה שלא ניתן יהיה להפיל את נתניהו בדרכים דמוקרטיות, והדרך היחידה היא בעזרת המערכת המשפטית. נתניהו המחוזק היווה איום על מוקדי הכוח בתקשורת, במערכת המשפט ובאקדמיה. אלא שמכיוון שמחוללי הקמפיין נוכחו לדעת שהציבור לא מושפע די מהכפשת המשפחה, וכי נתניהו נשאר עדיין המנהיג הפופולרי ביותר, גמלה ההחלטה ללכת על ראשו של נתניהו עצמו. נפתחה עונת הצייד.

4. יריית הפתיחה הייתה התחקיר של גידי וייץ בעיתון "הארץ". ב-29.10.2015 פרסם וייץ מאמר תחת הכותרת  "לא רק ישראל היום: אתר החדשות הפופולרי "וואלה!" בשירות נתניהו". מאמר זה היווה את הזרז לפתיחת חקירת מבקר המדינה בענייני משרד התקשורת, דבר שהביא לעיכוב הרסני בפיתוח תשתיות הסיבים והדור החמישי של הסלולר במדינת ישראל. עיכוב זה, לטענת המנכ"ל דאז שלמה פילבר, עלה למדינה עד היום כ-52 מיליארד שקל. בדיעבד ניתן לומר כי המאמר של וייץ, שלאחר העדויות בבית המשפט אנו יודעים שרובו מופרך, הוא שהביא בסופו של דבר לתיק 4000.

5. במקביל, בפברואר 2016 נכנס לתפקידו יועץ משפטי חדש, אביחי מנדלבליט, שרבצה עליו עננה בפרשת הרפז ותיק שטרם נסגר. גם פה אנו יודעים בדיעבד, מהקלטת שיחותיו של היועץ עם אפי נווה, שהוא הרגיש ש"הוא מוחזק בגרון", במילותיו הוא.

6. הפרקליטות והמשטרה כבר היו אז בשלב בו הריצו בדיקות, חלקן ללא אישור כנדרש, כדי להשיג חומר ממקורבים ומגורמים עוינים על ראש הממשלה. אחת הטקטיקות האהובות על החוקרים הייתה למצוא עבירות של עוזרים ויועצים קרובים, ואז להעמיד מולם את הברירה האכזרית: לעמוד לדין על פעולותיהם (שאינן קשורות לנתניהו) או למעול באמון של ראש הממשלה האהוב עליהם ולספק מידע מרשיע עליו. במקרה של ארי הרו, עוזר ותיק של נתניהו, הוא נחקר בדצמבר 2015 ושוב בקיץ 2016. בין לבין הוא מסר שתי קלטות משיחות בין נתניהו ונוני מוזס, קלטות שהביאו לתיק 2000.

7. במהלך שנותיו בפוליטיקה צבר נתניהו לא מעט יריבים ואויבים, וכל אלו מצאו כר פורה בפרקליטות ובמשטרה להגשת חומרי רכילות למיניהם. כשנכנס לתפקיד בפברואר 2016 אמר מנדלבליט: "איך שאני נכנס, זורקים עלינו מבקר המדינה והמשטרה בליל של נושאים, שאריות של ביבי טורס ופרשת המעונות, כל מיני קצוות של זוטות כאלה, דברים שנראים על גבול הרכילות, ואם לא היה מדובר ברה"מ לא היו עושים כלום. אבל בכל זאת, אני מחליט  שצריך לבדוק". מכל החומר הזה נשארנו עם תיק 1000, סיגרים ושמפניות בסכום לא ברור ולא ממוסמך, כאשר הפעולות שלכאורה עשה נתניהו עבור מילצ'ן במהלך התקופה הרלוונטית (2011-2016) הן זניחות עד כדי חסרות משמעות.

8. חשוב להדגיש כי מספור התיקים גם הוא מעיד על מסע הצייד. השימוש במספרים עוקבים (באמצע היה גם תיק 3000 בו קיוותה הפרקליטות לגבש חומר מרשיע בפרשת הצוללות, אך כשלה למרות כל מאמציה) נועד ליצור בציבור את התחושה שיש כאן מגמה בלתי פוסקת ויהיו גם 5000, 6000, ו-7000. כל המטרה הייתה לערער את מעמדו הציבורי של בנימין נתניהו. מנדלבליט גם חשוף להפגנות, הטרדות וקללות מצד חבורה אנרכיסטית שמפגינה ללא הפסק ליד ביתו הפרטי מבלי שהמשטרה מזיזה עפעף.

9. המפכ"ל אלשייך, שהוצנח מהשב"כ למשטרה בדצמבר 2015, נתקל בתקשורת עוינת על רקע היותו מתנחל חובש כיפה. הוא לקח כיועץ תקשורת את ליאור חורב, אדם עוין ביותר לנתניהו, ומייד הפך ליקיר התקשורת תוך כדי שהמשטרה מדליפה חומרים עסיסיים לכתבי המשפט והמשטרה. פרשת ניצב ריטמן ותלונת הקצינה צ' חיזקה במשטרה את העויינות לסביבת ראש הממשלה ואת האמביציה להפילו.

10. במהלך שנת 2017 דלקו הנורות בלה"ב 433 עד שעה מאוחרת, מאות חוקרים ועשרות פרקליטים פעלו בארץ ובעולם למצוא עוד ועוד חומר מרשיע על נתניהו. חיקורי דין מול מדינות זרות, חשיפת חשבונות בנק. שורה ארוכה של נחקרים, כולל ראש הממשלה, ישבו מול חוקרים זעופי מבט שניסו לאיים, לפתות, ולהוליך שולל, והכל בכוונה לגבש תיק מרשיע נגד ראש הממשלה.

11. בשנת 2018 עלו מאמצי מערכת המשפט שלב. בפברואר 2018 הגישה המשטרה את המלצותיה על העמדתו לדין באשמת שוחד של ראש הממשלה בתיקי 1000 ו-2000. גם את מילצ'ן המליצה אז המשטרה להעמיד לדין על מתן שוחד (המלצה שלא התקבלה). תכנית "עובדה" של אילנה דיין היללה את המפכ"ל שהודיע בחוצפה: "יש לי חוש ריח  לכוסברה, גויאבות ושקרנים… אני לא עובד אצל נתניהו". במקביל, נעשה מאמץ על לגייס עוד שני עדי מדינה, בנוסף לארי הרו וכך הוחתמו מייד אחר כך גם שלמה פילבר וניר חפץ. בסוף 2020 פורסם בערוץ 13 כי שנתיים וחצי קודם לכן , כלומר באמצע שנת 2018, ערכו בכירים במשטרה תרגיל מתודי והגיעו בו למסקנה כי סביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנהלת כארגון פשע. לא פחות ולא יותר.

12. ראשי המשטרה והפרקליטות היו בטוחים מעל לכל ספק כי גיוס שלושת עדי המדינה, מהחוג הקרוב ביותר של ראש הממשלה, יביאו בהכרח לפרישתו מהחיים הפוליטיים. במאמר בולט ב-YNET ב-8.3.2018 כתב השופט בדימוס סטרשנוב: "בעקבות ההתפתחויות האחרונות בתיק 4000 ועדי המדינה – הרו, פילבר וחפץ – השתנתה התמונה… לכן הייתי ממליץ בפניך, אדוני ראש הממשלה, לפרוש כבר עתה מכהונתך, להניח את המפתחות על השולחן ולומר לציבור: עד כאן."

13. כאשר מתברר היום כי עד המדינה חפץ פיזר בעדותו שורה ארוכה של הערות מזכות לנתניהו, ועד המדינה פילבר מצייץ כל שבוע דברים העומדים בסתירה לטענות התביעה, ניתן לקבוע, בראייה לאחור, כי עיקר המטרה בגיוסם הייתה הפעלת איום קטלני על נתניהו. המערכת לא האמינה כי הוא יתמיד בטענת החפות ויתעקש להילחם עליה.

14. אווירת ההפללה בטרם דין אף השפיעה על מפלגות הלווין של הליכוד שחשו, ואולי אף קיוו, כי האריה הזקן פצוע וזה הזמן להסתער על הירושה. כך קיבלנו ב-14.11.2018 את פרישתו של ליברמן מהקואליציה, לכאורה בשל חוסר פעולה בעזה, ואת הקמת מפלגת "הימין החדש" של בנט ושקד, על מנת ליצור "אלטרנטיבה ימנית". ב-26.12.2018 התפזרה הכנסת והוכרזו בחירות.

15. מרגע שהסתמן שהולכים לבחירות ונתניהו מסרב לפרוש מיוזמתו, עברה מערכת המשפט לתוכנית ב': הפלתו של נתניהו בקלפי. יריית הפתיחה היה כינוס פורום "כרמים" בקריית ענבים בדצמבר 2018. בפגישה השתתפו בין היתר אהרון ברק, יצחק זמיר, אליקים רובינשטיין ומשה לדור. אחד ממשתתפי הפגישה שאישר את קיומה סירב להתייחס לתכנים וגם לשאלה האם כולם השיבו אותה תשובה. אבל ההערכה היא שהרוב המכריע של המשתתפים תמכו בפרסום כתב אישום כפוף לשימוע לפני הבחירות, במידה שהדבר ייעשה למעלה מחודש לפניהן. בראיון לדנה וייס בינואר 2019 ירד אהרן ברק מהאולימפוס ואמר: "אני משוכנע שהיועמ"ש לא יבייש אותי ולא את שמגר". הרמז היה ברור.

16. החודשיים הראשונים של 2019, במהלך קמפיין הבחירות, כללו מטווח חופשי בנתניהו. לצורך ההכרעה גויס נשק ההדלפות הפליליות במלוא עוזו. כתבי החצר בערוצים השונים ובעיתונים קיבלו ערב ערב חומר טרי, באופן בלתי חוקי בעליל, מתוך חדרי החקירה ואולמות הדיונים בפרקליטות, אותו הקריאו בצורה מגמתית בחדשות הערב לקהל השבוי.

17. בשלב זה טרם נמסר כל חומר להגנה, כך שברור שכל ההדלפות הגיעו מהפרקליטות והמשטרה. המאמץ להדחת נתניהו הגיע לשיא ב-28.2.2019 עת פרסם היועץ המשפטי לממשלה כתב חשדות ארוך ומנופח, תוך ידיעה ברורה שעד הבחירות, שנועדו להיערך רק 40 יום אחר כך, לא יספיקו נתניהו ופרקליטיו לענות. כך קיוו מנדלבליט וניצן כי נתניהו יפסיד לכוח העולה של גנץ (שחבר ללפיד, אשכנזי ויעלון) וייעלם מן המפה. תקוותם הגדולה הייתה לסיים את הפרשה בפרישה של נתניהו ולהימנע ממשפט. גם הם, משפטנים מנוסים, כנראה ידעו עד כמה דל החומר שבידם.

18. יודגש: בחקירות נתניהו הושקעו, בהערכה זהירה, בין 100 ל-200 מיליון שקל (יש האומרים אף כרבע מיליארד שקל). סכום שמעולם לא הושקע בקמפיין חיסול של פוליטיקאי כלשהו. ועל אף כל זאת, לא מצאו החוקרים שקל אחד שדבק בנתניהו או חשבון בנק סודי הקשור אליו. באופן בלתי נתפס, כל מה שנתניהו קיבל באותם שלושה תיקי אפסים לטענת התביעה בכתב החשדות היה:
– מספר לא ברור של סיגרים (ללא מסמכים וקבלות, על פני חמש שנים).
– מספר בקבוקי שמפניה (כנ"ל).
– תכשיט אחד שניתן כמתנת יום הולדת לאשת ראש הממשלה.
– הבטחות שמעולם לא הגיעו לביצוע להורדת רמת העויינות באתר YNET ועיתון ידיעות אחרונות.
– "היענות חריגה" לדרישות סיקור באתר הזניח וואלה.

19. גם אם תתקבל טענת התביעה במלואה (והיא רחוקה מהמציאות כרחוק מזרח ממערב) עדיין מדובר בזוטי דברים, בייחוד כשמול זה עומדת תרומה בלתי ניתנת לערעור של ראש הממשלה להעצמת ישראל בעשור האחרון תוך כדי עבודה יומם ולילה ועמידה בלחצים עצומים.

20. קמפיין 2019 של מערכת המשפט הצליח חלקית. נתניהו, הודות לקמפיין הזה, לא הביס את מתחריו הפעם כמו ב-2015, אך למרות זאת, הגוש שלו, ללא בנט שכשל וללא ליברמן שערק, צבר גוש חוסם של 60 מנדטים. אין ספק שלולא הקמפיין המטורף של ההדלפות המכפישות ופרסום כתב החשדות ערב הבחירות, גוש הימין היה מקבל לפחות עוד 5 מנדטים של מצביעי מרכז שהושפעו מהאישומים המופרכים, וכך הייתה קמה ממשלת ימין יציבה לארבע שנים. בחירות 2019 א' וההתפרעות של רשויות החוק שקדמה להן הם ההוכחה הברורה ביותר לביצוע ההפיכה השלטונית בכלים משפטיים.

21. רבים בציבור תהו מה הביא את אביגדור ליברמן לערוק מגוש הימין מייד לאחר הבחירות. לפניהן לא היה שום רמז לעתיד לבוא. יתכן שאת התשובה לכך ניתן למצוא בפרסום מימים אלו כאילו שי ניצן מנע מאשת אמונו של ליברמן, פאינה קירשנבאום, להפוך לעדת מדינה… האם יש קשר בין הדברים? לאלוהי הפרקליטות פתרונים. נזכיר גם כי כאשר עלה על הפרק מינויו של יריב לוין לשר המשפטים העז הפרשן המחובר לפרקליטות, אמנון אברמוביץ', לשחרר איום מפורש: "אני אגיד בצחוק, יריב לוין שר משפטים זה עוד שנת מאסר לנתניהו". זה ממש לא מצחיק. אמיר אוחנה שמתמנה לבסוף כשר משפטים מסוכל שוב ושוב ע"י היועמ"ש ובכירי הפרקליטות שמונעים שני מינויים שהביא לפרקליט מדינה.

22. כאשר גם בבחירות 2019 מועד ב' שנערכו בספטמבר לא הושגה הכרעה (גוש הימין קיבל רק 56 מנדטים אולם הרעיון לחבור למפלגות ערביות אנטי ציוניות עדיין לא קיבל הכשר בשמאל) התארגנה המערכת המשפטית למכת מחץ – השימוע. מקובל שהזמן מהגשת כתב חשדות ועד שימוע הוא ארוך, מעל שנה, אולם כאן נדרש נתניהו לעמוד בלו"ז כמעט בלתי אפשרי – 7 חודשים, וזאת תוך כדי קמפיין בחירות. בקשתו של נתניהו לערוך את השימוע באופן פומבי על מנת שהציבור יוכל לשמוע גם את הצד שלו, נענתה בבוז. "בקשת סרק חסרת יסוד" אמר מנדלבליט. וכדי להוסיף חטא על פשע, התובעת הראשית בתיק אף יצאה למסע תענוגות משפחתי בספארי במקום להקשיב בלב חפץ לטיעוני ההגנה.

23. מקרולין גליק ב"ישראל היום" למדנו כי בחצי השעה האחרונה של השימוע, מנדלבליט נעתר לבקשת פרקליטי נתניהו לאפשר לשני משפטנים אמריקנים – הליטיגטור המיתולוגי נאט לוין ופרופ' אבי בל מאוניברסיטאות סן דייגו ובר־אילן – להציג את עיקרי הנימוקים שלהם באשר לשאלה המרכזית שעל אודותיה סובבות פרשות 4000 ו־2000. קרי, האם יש אפשרות להגדיר כיסוי חיובי לפוליטיקאי על ידי גוף תקשורת כשוחד? מנדלבליט דחה את הבקשה המקורית של פרקליטי נתניהו לאפשר למשפטנים האמריקנים להציג את עמדתם. אבל ברגע האחרון הוא נתן להם חצי שעה.
לוין ובל הובהלו לחדר הדיונים להציג טיעונים שהוגשו בכתב שבוע קודם לכן. בדו"ח, שעליו היו חתומים גם פרופ' אלן דרשוביץ ועורכי הדין ריצ'רד היידמן וג'וזף טיפוגרף, פרקליטי הצמרת הביאו תיעוד עשיר של פסקי דין ודו"חות חקירה מארה"ב, בריטניה, אוסטרליה ואירופה. בכולם, השאלה שעמדה לנגד עיניהם של השופטים והתובעים היתה האם אפשר להגביל – לא כל שכן, להפליל – יחסים שבין גורמי תקשורת לבין פוליטיקאים. העמדה בכל המקרים היתה אחת: אי אפשר. זה הדין גם במקרים של יחסים מאופיינים ב"תן וקח" וגם ביחסים שאין בהם "תן וקח". הפרקליטות לא נתנה לכך כך משקל. המטרה הייתה מסומנת. החליפה תפורה מראש.

24. מקובל שההחלטה לגבי כתב אישום לאחר שימוע לוקחת גם היא שנים, אלא שלוח הזמנים הפוליטי קבע את קצב הפרקליטות. בחירות 2020, בחודש מרץ, הביאו את מנדלבליט להגיש את כתב האישום תוך פרק זמן חסר תקדים. כתב האישום הרשלני, גם על דעת פרקליטים בכירים, הוגש כצפוי, ב-28.1.2020, פחות מחודשיים לפני הבחירות. וכדי בזיון וקצף, הוא הוגש בדיוק בזמן שנתניהו נמצא בשליחות מדינית ראשונה במעלה בבית הלבן.

25. המראה ההזוי של מסך מפוצל, שבו מצד אחד ראש ממשלת ישראל משתתף בטקס היסטורי של "תוכנית המאה" עם נשיא ארה"ב, ומצד שני יועץ משפטי, שלא יכול להסתיר את חיוכו מצהיר על הגשת כתב אישום, ייזכר לדיראון עולם בתולדות מערכת המשפט הישראלית. "שוחד, מרמה והפרת אימונים" הפכו קריאת הקרב של מחנה פוליטי שלם המבוסס על שנאה ובורות.

26. גם פה אנו יודעים בדיעבד כי אותו כתב אישום שהוגש בבהילות שאין כמוה, זכה לביקורת קטלנית של בית המשפט ששלח את הפרקליטות 10 חודשים אחר כך לתקן אותו בעשרות רבות של סעיפים. לא נותר אלא להגיע למסקנה העצובה שמטרת אותה בהילות הייתה להביא שוב למפלה של נתניהו בקלפי ובכך לייתר את הצורך להגיע לבית המשפט עם תיק מופרך, מפורר, חסר ראיות ממשיות, ועם עדים חלשים שעדותם קורסת בחקירה נגדית.

27. ועדיין, אחרי כל זאת, התיקו בבחירות 2020 לא נשבר. הליכוד סיים כמפלגה הגדולה ביותר, 3 מנדטים יותר מכחול לבן. אלא שלגוש הימין ללא ליברמן היו 58 מנדטים ונגררנו, גם בגלל הקורונה, לממשלת אחדות מפוצלת. לידתם של העימותים בממשלה זו, מעבר לכל המחלוקות הענייניות, הייתה התמיכה הבלתי מסויגת של גורמי השמאל בה בהפגנות ההמוניות בבלפור, הפגנות ששוב תודלקו על ידי כתב האישום, ושמערכת המשפט נתנה להן גב מביש, על חשבון תושבי האזור ולמרות המפגע הבריאותי שיצרו. כאשר שותפים בממשלה נתנו יד לאנרכיה הזו, נוצר קרע שאינו ניתן לאיחוי. ומעל לכל הבלגן הזה ריחף צילו המאיים של המשפט העומד להיפתח.

28. ב-3.1.2021 הוגש כתב האישום המתוקן לבית המשפט. כרגיל, ערב בחירות. אלא שבכתב אישום זה נטמן הזרע שעשוי להביא לניצחון על המערכת שיכורת הכוח. בית המשפט נעתר לבקשת פרקליטי ההגנה ודרש מהתביעה לפרט היכן בדיוק ניתנה ההיענות החריגה. כך נולד נספח 315 הסעיפים, מספר שנתן את השם לפרויקט שהוקם על מנת לפורר את תיקי האלפים. "פרויקט ה-315" הוא התארגנות אזרחית של מתנדבים הפועלים כדי להראות כיצד אותו נספח וגם כתב האישום עצמו בנויים ברשלנות הגובלת בעיוות מוחלט של המציאות.

29. הליכוד וגוש הימין הגיעו לבחירות 2021 כשהם נאלצים להצטדק כל הזמן מול ההאשמות המופרכות בשחיתות, בזמן שיריביהם, שבארונותיהם שלדים למכביר, כלל לא נחקרים (הממד החמישי, עמותת איילים, פגישות סודיות בוילה בסביון, עבירות מין בחדרי שירותים במועדונים, שטחי אש בנגב, ועוד). למרות ששוב הליכוד סיים כמפלגה הגדולה ביותר, בהפרש גדול, וגוש הימין קיבל 65 מנדטים, המשפט המתנהל וכתב האישום נתנו לעריקים מהימין צידוק לגנוב את קולות מצביעיהם ולעשות את הבלתי נתפס – להתרפס בפני מפלגות אנטי ציוניות ולהקים ממשלת קרעים שמהווה אסקופה נדרסת למערכת המשפט.

30. ונכון להיום, עם פריסת שנת 2022, מדינת ישראל הולכת מדחי אל דחי, בעוד בסלאח א-דין ובלהב 433 מחככים ידיים בהנאה. פוליטיקאים מגלגלי עיניים וטהרנים קוצרים את פירות תפירת התיקים וסימון המטרה. הפיגוע בדמוקרטיה בוצע. אך תם ולא נשלם. התיקון יגיע. ומוקדם יותר מהצפוי.

מושיק קוברסקי הוא איש הייטק ומהנדס תוכנה. ממובילי 'פרויקט 315'


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

86 תגובות למאמר

  1. לצערי זה המצב. פעם היה בלי חירות ומק"י. היום זה "בלי חירות" את מק"י מזמן כבר שמו במרכז.

  2. לא נשכח ולא נסלח על עלילת הדם הנוראה נגד נתניהו והימין והדרך היחידה לתקן את המצב היא לבוא חשבון עם הקושרים ולהעמידם לדין

    1. אנחנו לפני מלחמת אחים , בנט לפיד היגע הזמן
      לראות את המציאות ולעשות סדר לפני שהרכבת יוצרת .
      חייבת לקום ועדת חקירה ! לא נסבול זואת יותר .

    2. חייבים לכבוש מחדש את מדינת ישראל היהודית כי המדינה - אין אותה יותר! הגיב:

      המצב אליו תומרנה המדינה מזעזע!

      המדינה היהודית אין אותה יותר.

      כוחות אפלים ואינטרסים זרים השתלטו על כולה.

      באמצעות מימון זר, קרנות שונות ומשונות, תקשורת חבלנית, מערכת משפט פוסט ציונית, חוק כבוד האדם שהוסיף להגדרת המדינה את המילה "דמוקרטית" ובעזרתה חיסל ומחסל את המדינה היהודית במהירות האור, בכוח הזרוע, בעבריינות חסרת בושה, בחוצפה שנענית בפחד ובהנמכת קומה.

      בעזרת כל המערכות המופקרות, הרקובות ומרקיבות – גנבו וגונבים לנו את מדינת היהודים ומוסדותיה כדי לחסל אותה מבפנים!

      חייבים לכבוש מחדש את מדינת ישראל היהודית, כי אין אותה יותר!

      המרי הספונטני של חיילי צה"ל בעניין דוד הנחלאוי ואי ההסכמה המסתמנת של חיילים יהודים לגרש מתיישבים יהודים מבתיהם, מעידים שכוס התרעלה שייצר השמאל נגד המדינה מלאה.

  3. תוקם לאלתר וועדת חקירה ממלכתית!
    לא יעלה על הדעת שהפושעים שחברו יחדיו להדיח ראש ממשלה בתפירת תיק עלילה לצורך הפיכה משפטית מכספי ציבור – אין מצב כזה – גם אלוקים לא יסלח לנו אם נכיל את הפשע הזה!

    1. מי יורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית? (השמאלנים? התנועה לאיכות השלטון?)
      מי יקים את ועדת החקירה הממלכתית? (בנט שירש את תפקיד ראש הממשלה מנתניהו?)
      מתי תקום הועדה? (הנחה שלי – לאחר שהמשיח יבוא פעם שלישית)
      מי יכהן בועדה, ובמיוחד – מי יעמוד בראש? (אהרון ברק, מני מזוז, שי ניצן, ועוד דמויות משפטיות בכירות)
      כמה זמן הועדה תחקור עד שתסיק מסקנות, ומתי תפרסם את המסקנות? (הנחה שלי – החקירות יחלו לאחר ביאת המשיח הרביעית, ופירסום המסקנות, בין מודעות האבל שממילא בודדים קוראים, יתקיים בעולם הבא)
      מה יהיו מסקנות הועדה? (נו באמת, הסיכוי לזכות בפרס הראשון בלוטו במשך 100 הגרלות רצופות גבוה הרבה יותר מאשר הסיכוי שהועדה תסיק שנתניהו לא אשם)

      גילוי נאות – לא הצבעתי לנתניהו וגם לא אצביע עבורו. מבחינתי נתניהו שמאלני שמציג את עצמו כימין, ולכן המשפט שלו הינו מעין צדק פואטי. אם נתניהו היה ימין אמיתי, השמאלנים היום היו מתעסקים בגננות (כמו הבהאים)

  4. צודק כול מילה צריך לשנות דיסקט כול פרשיות מנדבליט סער גנץ לפיד ילדייך כול יום לפרסם לא לפחד יש תחקיר הארץ על סער להוציא יש שיבוש חקירה צנדבליטמכפצר שדיווח לאשכנזים יש גנץ והפלאפון מלחמה לא להתבכיין אלא להוציא האשפה לקטר לא יעזור לימין יש פרשת בנט הבית היהודי נעלמו מליונים לפרסם

  5. הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר .בשעה שקיבלו את ההחלטה להגיש כתב אישום בזמן שנתניהו בבית הלבן .אמר אשכנזי בערוץ כאן כך : שקלתי לא לאשר לנתניהו לצאת לוושינגטון .מאחר והוא היה שר החוץ והמפגש היה בדרג שרי חוץ.נדרש אישורו .והוא נמלך בדעתו למען עם ישראל.כך אמר .האם ידע מראש על התכנון להגיש כתב אישום באותה שעה .מעניין אלו
    " דאחקות " רצו שם .סתם עבר לי בראש !!

  6. תודה מושיק על כל מה שאתה עושה.
    אני מאמין שהתיקון יתחיל מניצחון הרפובליקנים בבחירות האמצע. זה ייתן תנופה למחנה השמרני בעולם.

  7. הכל כבר די ברור וידוע…
    הדרך היחידה להזיז משהו היא מאות אלפי אנשים ברחובות בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שקופה ושדיוניה משודרים לציבור!!! אחרת ימנו את אנשי שלומם (או יותר נכון שונאי נתניהו) לעמוד בראש הועדה ובחסות החיסיון יעשו גם בועדה כזו כרצונם.

  8. איזה סיאוב הגענו מאיפוא השנאה הזו היכן היא נולדה מפחיד

    1. האליטה השמאלנית הבלעדית של ישראל באקדמיה, בתקשורת ובכלכלה תומכת ומזדהה עם מפעל השינאה העצמית והבגידה בעם ישראל הגיב:

      ביום שישי האחרון, נערך כנס העשור לארגון 'שוברים שתיקה'. הארגון, שכמעט בהגדרה עוסק בהכפשת ישראל בעולם, ושדו"ח גולדסטון הידוע לשמצה התבסס בחלקו על עדויות פעיליו, התנאה בכנס בשורה ארוכה של ח"כים, אמנים, אנשי אקדמיה ותקשורת (יוסי שריד, זהבה גלאון, דרור פויר, שאנן סטריט, אבירמה גולן, ניסים קלדרון, א.ב. יהושע, אורית קמיר, יולי תמיר, חיים גנז ועוד ועוד).

      ההארד-קור של האליטה השמאלית—שהיא כרגע במקרה גם האליטה הכמעט בלעדית של ישראל באקדמיה, בתקשורת ובכלכלה—הביע אפוא תמיכה והזדהות עם אחד ממפעלי השנאה העצמית והבגידה הגדולים שקמו לעם ישראל; זוהי אולי הדוגמה החיה והמוחשית ביותר, אך בוודאי לא היחידה, לאבדן הדרך ופריקת העול המוסרי של אצולת השמאל.

      בגידה בעם זו אמנם מילה חריפה, אך המציאות לא רחוקה מכך. האם מסיבת החשק של הכפשה בזירה הבינלאומית, הטפות מוסר צדקניות והתנשאות בלתי-נסבלת על ה"המון" – הבאים לידי ביטוי מושלם ב'שוברים שתיקה' – הן ממאפייניה של אליטה אמיתית ואצילית?

      האם אליטה חדורת שליחות ואחריות, הפועלת מתוך צניעות ותודעה לאומית מפותחת, תבוז למנגנונים הדמוקרטיים של ה"עמך" ותנצל את כישוריה האקדמיים והבינלאומיים כדי לבודד אותו ולהוציא את דיבתו רעה?

      חד משמעית לא. אנשים שרואים עצמם חלק מלאום ושחשובה להם הצלחתו ופריחתו, לעולם לא ינהגו כך.

      לא בכדי רוחש הרחוב איבה ל"סמולנות"; מפני שהוא חש נבגד בדיוק בגלל מופעים מעוררי קבס שכאלה. מפני שהוא חש שמדובר באליטה שלוחמת בו במקום ללחום למענו. . אך זוהי לא גזרת גורל שאליטות יהיו שנואות. אין שום מניעה שהשדרות הרחבות של הציבור יחושו חיבה ואף הערצה לשכבת העילית, ובלבד שירגישו שהיא בצד שלהם ולא להיפך.

      סיפורה העצוב של אליטת השמאל הישראלית, הוא סיפור על אנשים משכילים, מוכשרים ומבוססים היטב, שבחרו להתנכר ולהתנשא, להטיף ולהכפיש, לזלזל ולסרס, במקום לעשות את אשר מוטל עליהם מתוך סולידריות אמיתית ודאגה לאומית כנה.

      את האליטה הזו צריך להחליף.

      http://mida.org.il/2014/06/09/%d7%94%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%a1%d7%a8%d7%97%d7%95/

  9. איזה סיאוב הגענו מאיפוא השנאה הזו היכן היא נולדה מפחיד

    1. אוסף של גיבוב שקרים הזויים. איזה אינטרס יש לשי ניצן, לרוני אלשייך ולאביחי מנדלבליט האחראים על מערכת המשפט לפגוע בראש ממשלה מכהן אלא אם מתאו פגמים בהתנהלותו? מדוע הוא ניסה לחמוק ממשפטו? מדוע הוא מתעקש למנוע חקירה בעניין הצוללות שהוא החמור מכולם- האם יש לו מה להסתיר? ומדוע לא הקים ועדת חקירה לאסון במירון?

    2. הנה איך הגענו: דיון בכנסת: אוני' חיפה מסייעת למחבלים הגיב:

      קליניקות משפטיות באוניברסיטת חיפה מסייעות לאסירים שהורשעו בגין פעילות טרור. ח״כית קרין אלהרר (יש עתיד) : "הם אסירים נרדפים".

      חשיפה בועדה לביקורת המדינה: קליניקה משפטית באוניברסיטת חיפה מסייעת לאסירים ביטחוניים שחלקם הורשעו בגין רצח. יו״ר הוועדה לביקורת המדינה אמנון כהן (ש״ס) כינס היום (ב') דיון שמטרתו לחקור את הפעילות של קליניקות משפטיות הפועלות באישור ובמימון חלקי של משרד החינוך.

      נציג תנועת ״אם תרצו״ ד"ר שחר גולן סיפר בישיבה כי מתוך כ-20 תיקים בהם עסקה הקליניקה המשפטית שפועלת לצד הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה – 8 תיקים הם של אסירים ביטחוניים שהורשעו בעברות טרור וריגול. כאשר לאחרונה התווסף תיק נוסף.

      בין היתר דווח כי עו״ד כביר שהיתה מפעילות של הארגון ״עדאללה״, מנחה את הסטודנטים בקליניקה. כמו כן, באתר בשפה האנגלית שמפרט את מטרות הקליניקה צוטטו פרקים שלמים מהמצע של ״עדאללה״.

      פרופ' גד ברזילאי, דיקן פקולטת המשפטים באוניברסיטת חיפה אמר בתגובה כי פעילת ״עדאללה״ לא מנחה יותר את הסטודנטים בקליניקה המשפטית שליד האוניברסיטה. בנוסף ד"ר שחר גולן הבהיר כי עו״ד כביר התפטרה מארגון עדאללה על מנת להמשיך בעבודתה בקליניקות המשפטיות, אבל ממשיכה לסייע לאסירים הביטחוניים.

      יו״ר ארגון נפגעי טרור ״אלמגור״ מאיר אינדור אמר כי הציע לדיקן אוניברסיטת חיפה פרופ' שפירא להקים קליניקה משפטית שתטפל בזכויות של משפחות נפגעי טרור. הוא אמר שהרעיון טוב אך לא הגיב על הצעה שקיבל לפני כארבעה חודשים אז נערך דיון בנושא בועדה לביקורת המדינה.

      בועדה פרץ עימות בין חברי הכנסת שמעון אוחיון לקרין אלהרר (מיש עתיד).

      אוחיון מחה על פעילותה של הקליניקה בחיפה.

      אלהרר שלמדה משפטים במסגרת התוכנית של הקרן החדשה שמממנת גם את עדאללה, התייצבה להגנתה של הקליניקה. לדבריה "עלינו לייצג את הנרדף גם אם זה לא נעים". כאשר נשאלה אם בעיניה אסירים ביטחוניים שהורשעו בגין פעילות טרור הם ״נרדפים״ , השיבה אלהרר כי ״הם נרדפים אם זכויותיהם נפגעות״.

      שר החינוך הרב שי פירון אמר בתשובה על השאלה מה בכוונתו לעשות על מנת למנוע סיוע לאסירים ביטחוניים במימון משרד החינוך השיב: ״פעילת עדאללה עבדה שם בשנת 2008, את השאלה יש להפנות לשר סער״.

      יו״ר הועדה לביקורת המדינה ח״כ אמנון כהן אמר בסיכום הישיבה כי הוא מנחה את המל״ג לבדוק מי מעניק אישורים לקליניקות המשפטיות, מי מממן את פעילותן והאם הן מקבלות מימון מגופים חיצוניים.

      אם לא יקבל תשובות מספקות, הבהיר, יפנה בתום ארבעה חודשים למבקר המדינה.

      באוניברסיטת חיפה פועלות שמונה קליניקות משפטיות. ביניהן קליניקה למשפט ימי, לעניינים טכנולוגיים, לזכויות נשים, קליניקה לזכויות האסיר וקליניקה לזכויות המיעוט שמוגדרת באתר ״קליניקה לזכויות המיעוט הערבי פלסטיני״. בין היתר דואגת הקליניקה לזכויות האסיר למימוש זכויותיהם של רוצחיהם של החיילים יאיר תורג׳מן ואברהם ברומברג.

      סטודנטית מאוניברסיטת חיפה שהשתתפה בישיבת הועדה סיפרה לאחר הישיבה כי מספר סטודנטים למשפטים שקלו להגיע לישיבת הועדה, כי פעילות הקליניקות מנוגדת לערכיהם, אבל חששו מהתנכלות מצד המרצים.

      פרופ' גד ברזילי, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אמר בתגובה כי "הקליניקות המשפטיות פועלות על פי שיקולים מקצועיים בלבד ובהתאם למטרות פדגוגיות. אני שמח שהועדה קיבלה את עמדת הקליניקות המשפטיות, ולפיה מערכות הבקרה האיכותיות הקיימות כיום מספיקות".

      http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/585/840.html

      תגוביות:

      1.מעשה זה בנוסף לתמיכה הכללית בכל מעשה אנטי ציוני, אנטי ישראלי באוניברסיטה זו. חושבני כי הגיע הזמן לסגור אותה או להפסיק כל תמיכה והעברת תקציבים. אוניברסיטה חמאסית לא במדינתנו!

      2.למה אין להם קליניקה לטיפול בזכויות של הנאצים הקשישים וצאצאיהם.

      גם להם מגיע טיפול מסור. פשוט מעורר חלחלה. אוניברסיטה של גיס חמישי. לא ברור מדוע מדינת ישראל תומכת באירגונים תומכי טרור שמנצלים את הדמוקרטיה בישראל על מנת להשמידה בכל אמצעי.

      3.כנסת ישראל הפכה לתוכנית ריאלטי – "סמרטוט נולד". זוכת הפרק האחרון היא קארין אלהרר מיש עתיד, עוד כלבה שעוזרת לפעילי טרור כלואים, על גבם של נפגעי טרור.

      4.הלפיד הכבוי יפה הבלורית ובלי תואר וחברי סיעתו יימחו בקרוב מדפי ההיסטוריה. אין להם עתיד!

      5.אוניברסיטת חיפה הבית והחממה של המחבלים.

      6.יש לסגור את הברז.

      7.https://www.youtube-nocookie.com/embed/07Hvd1Z4_TY?rel=0

      8.אצל יש עתיד התאספו כלבות שמאל חולות כלבת.

      9.לא יאומן. חברת כנסת שתומכת בטרור.

      10.אם פייגלין היה ראש ממשלה, נשיא האונברסיטה היה מפוטר עוד היום!

      11.זה היה בכנסת הקודמת. ליברמן וח"כ דוד רותם הביאו הצעת חוק לוועדת השרים לחקיקה את החוק שיגביל את הפעילות של הקרן "לישראל חדשה". הכל היה מוכן ואז נתניהו קיבל טלפון משמעון פרס אשר ביקש ממנו למנוע את החקיקה.

      לתדהמת כל אנשי הימין, נתניהו וגדעון סער הפילו את החקיקה וסרבו להביא אותה להצבעה בכנסת. רק פייגלין יפעל נגד הקרן.

      http://www.nrg.co.il/online/iphone.php?page=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/262/019.html?hp=1

      12.הגיע הזמן לעשות ניקוי אורוות באקדמיה הישראלית שבגדה בעם ישראל. גם התשקורת הצטרפה למעשה הנבלה.

      13.היהודים הם היועצים הכי טובים של השונאים שלהם.

      14.גד ברזילי הובא מת"א כי שם כבר הקיאו משמאלניותו. עמוס שפירא פחדן ששומר על כיסאו. את אוניברסיטת חיפה יש להפריט ולהופכה למכללה פרטית על 9.000 הערבים הלומדים בה.

      15.הקרן החדשה להשמדת ישראל מממנת לימודים לסטודנטים למשפטים כדי שהללו ישרתו אותה לאחר מכן.

      16.אוניברסיטת חיפה סניף של החמאס. למדתי שם וראיתי זאת.

      17.אוני' חיפה סייעה למחבלים עוד בזמן שר החינוך השמאלני גדעון סער. גדעון סער שתול בליכוד של הקרן "לישראל חדשה".

      18.להוציא את הקרן לישראל החדשה וגרורותיה אל מחוץ לחוק.

      19.קארין אלהרר היא ח"כית מטעם סיעת "יש עתיד". מי שחשב שבעל הפרצוף היפה מהטלוויזיה בא לכנסת לעבוד ו"לשפר את מצב מעמד הביניים הקורס" ובחר בו, צריך לדעת איזו פמליה שמאלנית-קיצונית ניצבת מאחוריו במפלגה:

      עופר שלח – הדמגוג. קרייריסט חסר מעצורים. מומחה בלכתוב ולהגיד המון מבלי להגיד כלום ומבלי לקחת אחריות על כלום.

      יפעת קריב – האשימה את "הכיבוש" ו"העדר "שלום"" כסיבה להטרדה מינית של סטודנטיות בהר הצופים ע"י ה"צעירים".

      ח"כ רות קלדרון – המפתיעה אותנו מדי פעם בפליטות פה הזויות ונראה שהיא מנסה לקמבן זיקה בין היהדות והמסורת היהודית לשמאל קיצוני.

      ח"כ יעקב פרי. על האיש אין לי מה לכתוב מחוסר ידע, אך הוא בא ממפלגת "קדימה", מפלגת התקשורת המושחתת שנולדה בספין כתחליף ל"אבודה" וגמרה כמפלגה המושחתת ביותר לפחות ב- 20 השנים האחרונות, כי בראש רשימת השחיתות בארץ יושבת לה בכבוד רב מפא"י ההיסטורית ואותה ממש קשה לנצח בנפוטיזם, שחיתות ופרוטקציות.

      גם שי פירון קשור לקרן החדשה וגם פרס זכויות האדם מטעם הקרן החדשה לישראל הוענק לו בטקס שנערך בלונדון.

      בין מקבלי הפרס בשנים הקודמות נמנים: פרופ' אליס שלבי, עו"ד דן יקיר והרב שי פירון.

      http://www.news1.co.il/Archive/001-D-250944-00.html?t=150152

      20.צריך להפסיק עם הבזיון הזה שהסמולנים מקבלים תקציב מהמדינה כדי לעזור למחבלים. שיעשו כמו טלי פחימה. רוצים לתמוך בהם? תעברו צד ותתנתקו מאיתנו.

      21.שי פירון הוא איש הקרן החדשה וכנ"ל מפלגת יש עתיד ומרבית אנשיה. ההחלטה של פירון לאפשר מעתה לבתי הספר לקבוע 30% מחומר הלימוד בעצמם נעשתה כדי לאפשר לקרן ולאירגוניה דרך המטה המסונף של קרמניצר להחדיר 30% חומר לימוד מטעם הקרן החדשה ואירגוני זוכרות ואירגון אברהם.

      גם יתר האירגונים יכניסו חומרי לימוד ושטיפת מוח.

      כנ"ל בקיץ שפירון אירגן כביכול קייטנות בית ספר. זה מיועד לחדירת הקרן לידידות מטעם הכנסיה הנוצרית והקרן החדשה שללא ספק תחדיר את מדריכיה במסווה של מדריכים חברתיים.

      הנושא שנבחר תואם אף הוא לאג'נדת הקרן לחיסול: האחר הוא אני.

      כלומר לי אין זהות כי האחר חשוב יותר והוא שווה כמוני.

      למשל המסתנן המוסלמי האפריקני והערבי והנוצרי והמזרח אסייתי וכל השאר.

      כולם חשובים ממני ולכן הם במקומי ולכן לילדים נאמר שהאחרים הם אני.

      ההשתלטות על המדינה הושלמה ועכשיו מייצרים את הגיס החמישי שיחסל אותה מבפנים סופית.

      שי פירון טוען כי בימין מכפישים אותו בשל הקשר שלו לקרן החדשה לישראל.

      קבלתי פעם כסף מהקרן החדשה לישראל ומאז הגדירו את הזהות שלי הרב פירון הוסיף, "הקרן החדשה לישראל עשתה גם הרבה דברים חשובים של רווחה וחינוך. החרמות והתפיסה הנלוזה שיש אנשים שהם אוייבי העולם מחזקות את התפיסות ההופוכות ממה שאותם אנשים רוצים לקדם וזה לא ראוי. כל פעם מחדש אני נדהם שאני מגיע למקומות בצד מסויים מעבר לקו הירוק – שם דבר ראשון הם רוצים לדעת למה קיבלתי כסף "מהקרן החדשה לישראל?"…

      הרב פירון אמר בעניין העמותות הפוליטיות, "יש כנסת ושם מכריעים את הדברים. אני אעשה הכול כדי להסביר שזה פתטי".

      http://www.inn.co.il/News/News.aspx/248918

    3. לאסף התמים והמיתמם: מנדלבליט והפרקליטות: כרוניקה של אחיזה בגרון. חה חה חה הגיב:

      נשמע היועמ"ש מנדלבליט בשיחה עם אפי נווה, בזמן שזה כיהן כיו"ר לשכת עוה"ד, וטוען כי שי ניצן, ה"מניאק", מחזיק בצווארו בכוונה – ואף קורא לזה "שיטה". כלומר, מנדלבליט מתלונן בפני חברו הטוב, המכהן באותו זמן בתפקיד בכיר ומשפיע במערכת המשפט, שפרקליט המדינה סוחט אותו. אין דרך אחרת להבין את זה.

      תגובתו המרכזית של שי ניצן הייתה שהוא מעולם לא סחט את מנדלבליט, וכי מדובר ב"קשקוש" לסבור שעשה כך. נראה כי המונח בו משתמש ניצן לתיאור פעולת הסחיטה הוא פשטני, כלומר, הוא מניח שסחיטה מתקיימת רק במצב שבו הסוחט מבהיר לנסחט באופן מפורש ורשמי, שאם ייענה לרצונו של הסוחט, הרי שהסוחט לא יפעל בצורה שתפגע בנסחט, ולהפך. התיאור הזה כה פשטני, עד שקשה להאמין שהוא הגיע מפיו של מי שכיהן כפרקליט מדינה.

      אין דרך להסתיר את האמת שנשמעה בקולו ובדרך ביטויו של מנדלבליט באותה שיחה: הוא האשים ב"תפירה" את ניצן ואת דינה זילבר, הוא טען שניצן אוחז בגרונו בכוונה, ושהוא כל כך כועס ומוטרד מהמצב הזה, עד שהוא שוקל לעשות לניצן "בלאגן אימים"…

      https://mida.org.il/2020/10/24/%D7%A9%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%96%D7%99%D7%A7-%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95-%D7%A9%D7%9C/

  10. היכן השב"כ האמון על מניעת חתירה מדינית נגד מוסדות המדינה והשלטון הנבחר באופן דמוקרטי עי הריבון העם.

    1. מאמר מגמתי וסלקטיבי.
      א. לגבי ליברמן- אמת שהוא פרש עוד לפני כתב האישום אבל אילולי האובססיה של התקשורת לכתב האישום לא היה מוסתרת מעיני העם שהוא זה שסירב לבחור צד ובכך גרר את המדינה מבחירות לבחירות. לאור כל התקופה הזו היו 3 אופציות: גוש נתניהו, גוש השמאל-ערבים וללכת לעוד בחירות. התקשורת מעולם לא דרשה ממנו(או מכל ראש מפלגת אמצע אחר לצורך העניין) להבהיר לפני בחירות מה הוא יבחר מבין 3 האופציות אבל השקיעה את כל כוחה בהחלשת מעמדו של נתניהו בלבד. לכן גם אם זה לא היה המניע של ליברמן, זה מה שנתן לו את ההגנה שאיפשרה לו להתנהל כך.
      ב.לגבי סער-הוא מעולם לא הסתיר שהטענות על העדפת האינטרס האישי והגנת המפלגה על נתניהו מתייחסות לנסיון פיקטיבי להתחמק מכתב האישום. אל תוציא דברים מהקשרם. ואם כבר מדברים על תיאוריות מנותקות מהעובדות: אין תימוכין לטענה כאילו סער קיבל יחס בעייתי.
      ג.לגבי רע"מ-כאן הבעיה היתה פער אידיאולוגי בין רע"מ לגוש הימין. גם מרץ והעבודה לא פסלו בגלל כתב האישום. אך איש בימין לא ציפה מהמנדטים הללו להצטרף לגוש ולא האשים את החונטה המשפטית לגביהם.
      ד.לגבי בנט-אכן הבעיה היתה במשא ומתן אך על מה היתה שם המחלוקת? הסעיף היחיד שמישהו משני הצדדים הצביע עליו היתה דרישה להתפטרותו של נתניהו על רקע כתב האישום!
      ה.לגבי גנץ-גנץ אמנם הסכים לשבת עם נתניהו רק מתוך הבנה שצריך תקציב ושהאלטרנטיבה היא הערבים אך גם אז הקפיד לסחוט באופן מטורף(ושוב התקשורת התמקדה בללכלך רק על אדם אחד ולהסתיר את ערוות הצד השני) רק כדי לוודא שלנתניהו לא יהיה כח של ממש תוך יצירת התנגשויות וחוסר אמון מוחלט בתוך הקואליציה. למה זה לדעתך? כי הוא אימץ את הטענה שנתניהו אשם ולכן שיקול דעתו מוטה. ואגב, גנץ הוא ה שהפר את ההסכם ומנע תקציב(כחול לבן היתה המפלגה היחידה שהתנגדה לתקציב בתירוץ שהוא חד-שנתי ולא דו-שנתי, כאילו שזה חשוב עד כדי כך בזמן משבר כלכלי). גם לפיד האשים את נתניהו בדיוק בזה כל הזמן.

    2. תודה על המאמר האבסורדי שקישרת. אני מודה לך על מאמציך להוכיח, שאין ולא היו לך נימוקים.

      הטענה היחידה איתה "מתמודד" ה"מאמר" היא האם אירועים שלכתוב המאמר התחשק לברור, מתוך אינספור דברים רלוונטיים שהתרחשו – היו לפני או אחרי הגשת כתב אישום. כלומר, במקום להתמודד עם תוכן כתב האישום, עם האופן שבו נאספו ה"ראיות" שבו – המשטרה אנסה עדים להעיד, תוך איומים מפורשים ועבירה על כל חוק שהיא עצמה מתיימרת לאכוף, עם שקרי הפרקליטות, עם שקרי היועץ המשפטי לממשלה (כל אדם מעל גיל 5, גם ללא שום הכשרה משפטית, יודע שמסמך קביל משפטית, רק אם נערך בכתב ובאופן רשמי [חתימת חוזה, נוטריון וכו'] – הרועץ המשפטי טוען שפיזר אישורים רשמיים [חלק מהליך רשמי המחוייב עפ"י חוק] – באופן מילולי, כמעט בטלפון :))))))) מזמן לא צחקתי כך מתגובתו של משפטן) ואלה רק דוגמאות ראשוניות – איש ה"ימין" שלך עוסק בתאריכים. זהו.

      להגיד שהמאמר שקישרת אבסורדי, זה עוד בעדינות. במציאות הלא עדינה – זהו כשל לוגי אחד גדול, אשר נכתב ע"י אדם המנסה באופן מודע, להסיט את הדיון מהשאלות שנשאלו, לא לענות על אף אחת מהן, אפילו לא להתמודד עם אף אחת מהן, "לפספס" את כל הראיות שכתבתי בפסקה הקודמת, אשר פורסמו אפילו בעיתונות הכללית וידועות לכל מי שמתיימר לחוות את דעתו על המשפט. בקיצור, לשקר באופן מודע, כאילו הטענה לפיה מספר גורמים במערכת אכיפת החוק, קשרו קשר לפגוע בנתניהו בדרך הזמינה להם (משפטית) – מתבססת אך ורק על מועד הגשת כתב האישום. לראיה, איש ה"ימין" שלך, אפילו לא מביא קישור אפילו לא לאדם 1, הטוען שזו הסיבה (מועד הגשת כתב האישום).

      ביקיצור, תודה על ניסיונך להסיט את הדיון לפרופוגנדה סופר שקופה, נטולת כל יסוד עובדתי (תתחיל מהתמודדות עם העובדות שעלו אפילו בעיתונות הכללית, אודות חריגות מכוונות של גורמי אכיפת ה"חוק" מהחוק, במהלך ה"חקירה" וה"משפט") ומתעלמת מכל השאלות הקשות שעלו בדיון הציבורי אודות הנעשה במהלך החקירה וההליך הלכאורה המשפטי.

      מזל שאתה "עידו", כתבת את תגובתך לפני השעה 2 בצהריים, אחרת הייתי מבין שאתה כותב את זה מתוך שינה. אם מועד הכתיבה, זה מה שאנחנו דנים עליו, לדעתך. אף אפילו לשקר אינך יודע – דעתו הפוליטית של חנן גרשוני כלל אינה רלוונטית והופכת להיות "רלוונטית" רק אם אתה עוסק בפרופוגנדה. תתמודד עם העובדות שעלו בדיון הציבורי – זהו. פשוט ואלמנטרי ביותר.

    3. חייב לומר שקראתי את המאמר של גרשוני בשבוע שעבר ועכשיו את המאמר הזה. המאמר הזה הרבה יותר משכנע. הוא מביא הרבה יותר סימוכין לטענות שלו כולל תאריכים, שמות וציטוטים. גרשוני, כמו שאומר לו באתר המגיב "חייל זקן", מביא קצת הצהרות פוליטיות מפה ומשם ולא מצליח לשכנע בעיני.

  11. תיקון אחד: בסעיף 3 נכתב "ההפסד הצורב הביא את השמאל להבנה שלא ניתן יהיה להפיל את נתניהו בדרכים דמוקרטיות".
    טיעון זה שגוי ומהדהד את השקר של מנדלבליט שנתניהו מהווה איום על הדמוקרטיה.

    המציאות היא שהשמאל יכול היה בהחלט לנצח אבל זה דורש ללמוד מטעויות ומכשלים ולשפר את המצע.
    הבעיה היא שהשמאל(ובמידה רבה גם המרכז, ובמידה פחותה הימין המתון) לא מסוגל לזה בגלל 3 סיבות:
    א. הוא משוכנע שיש לו מונופול על המוסר ושכל מי שחולק עליו הוא פחות מוסרי אם לא רשע מרושע.
    מכאן הדרך קצרה לסתימת פיות ואוזניים במקום לתרבות דיון.
    ב. מכיוון שאף אחד לא רוצה להיות זה שהתקדמותו תיחסם ואופיו ירצח-אנשים נאלצים להוריד את הראש ולשתוק או אפילו להעמיד פני שמאלנים. התוצאה היא שהשמאל לא יכול להיתקל בכלל בדעות אחרות.
    ג. השמאל נוטה לחזון פרפקציוניסטי(ערכים כמו שיוויון ושלום חייבים להיות מוחלטים או לא להיות בכלל) ולכן לא מסוגל להשלים עם חוסר השלמות של המציאות ולקבל עובדות שלא מתאימות לנרטיב. לכן במקרה הטוב הוא חייב להתעלם ובמקרה הפחות טוב הוא חייב לשכתב ולשקר.

  12. ראוי שהמאמר הזה יכנס להיסטוריה בדיוק כשם שמאמרו של אמיל זולא: "אני מאשים" על פרשת דריפוס, נכנס להיסטוריה.

  13. חוק העונשין מגדיר את עבירת סחיטה באיומים (סעיף 428), כך:

    המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם (שני האחרונים הם הרלוונטיים לחקירת ניר חפץ), או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו.

    עצירתה של מאהבת של ניר חפץ ואיום בחשיפת זהותה (התרחש!) ואיום על ניר חפץ שקיומה של מאהבת יוודע למשפחתו (התרחש!), במטרה שיחתום על הסכם עד מדינה – עונים באופן מלא להגדרת החוק. עוד פרטים על העבריינים במדים, למשל כאן: https://www.maariv.co.il/news/law/Article-747833

    לא חוקר משטרה ולא יועץ משפטי לממשלה, לא יכולים "לאשר" את עבירת האיומים ולא להפוך איומים לחוקיים. בניגוד לטענת המשטרה ו/או כנופייתה של בן ארי (המלווה את התיק). בן ארי, היועץ פרשת משפטים בושה ושי ניצן, יכולים להוציא כמה מכתבים שהם רוצים, לפיהם החוק גם מתיר להם לרצוח ראש ממשלה נבחר והדבר לא יחשב לעבירת רצח.

    החוק לא כולל היתר לשוטרים ואונסי החוק בפרקליטות, לעבור על החוק בשם מטרות שהם רוצים. החוק הוא אחד לכולם – לפיכך, ברגע עבירת האיומים בוצעה, המסקנה היחידה שיכולה להיות היא שהחבורה הלא נכבדה שבה עוסק מאמר זה, אכן שמה לה למטרה לבצע הפיכה שלטונית באמצעים העומדים לרשותם – הם היו וחלקם עדיין, אמונים על אכיפת החוק, אז זהו הנשק שבו הם בחרו להשתמש.

    לראיה נוספת, לאחר חתימת הסכם "עד" המדינה, מסר ניר חפץ כמה וכמה גרסאות, כאשר בכל פעם ניסה להבין מהחוקרים, מה הם רוצים לשמוע – אדם אשר מעיד על מה שהשתתף, מוסר גסרה 1!

    לפיכך, על בסיס עובדות אלה – פסק ה"דין" של החונטה המשפטית במשפט נתניהו, יהיה שווה בדיוק לפסקי הדין של "שופטי" הרייך ה-3. גם בהם, "ראיות" שהתקבלו באופן זהה – היו יכולים לבסס "כתב אישום" ופסק "דין".

    עצם המשכו של ההליך, במקום עצירתו והעמדתם לדין של משתתפי העבירה לעיל – על בסיס הראיות שכבר ידועות לנו, מוכיח את מה שכתבתי, ללא קשר לפסק ה"דין" שינתן בסוף ההליך. בדיוק כפי במקרי עמוס ברנס ו"כנופיית" מע"צ, גם עצם הזיכוי לא ניקה את המשטרה, הפרקליטות וה"שופטים" מהזוהמה שאפשרו את המקרים מלכתחילה. פעולתו של חיים כהן לשחרורו של ברנס, היא קצת מדי ומאוחר מדי.

    כך בדיוק כאן – החוק לא מתיר לשי ניצן, בן ארי ואשלייך, לאיים על עדים כדי להמציא "עובדות" (לאחר איום, לא ניתן לקבל אף עדות גם אם המאויים מעיד שמסר את כל כספו למאיים מבחירתו החופשית ומתוך אהבת אדם – כלל בסיסי ביותר במשפט אמיתי, לא זה של החונטה) וברגע שזה התרחש, עצם העובדה שההליך ממשיך – מוכיחה את כל מה שכתבתי. יותר מכל סיקור אוהד בפמפלט של שוקן.

    1. מתישהו נשמע מישהו שמאשים את נתניהו בזה שלא היה ימני מדי בלי להתעצל להציג צעדים מעשיים שהליכוד היה יכול לעשות תוך שמירה על הדרישה האחראית של להוביל לתקציב עם גושמרכז שתמיד דורש פי כמה ממה שהוא מוכן לתת, עסוק בלפלג ולהפיץ שנאה ולא מוכן לקחת עצמו בפרופורציה?

  14. השופט רוזן משמש כעלה תאנה לפרקליטות מושחתת המצופפת את שורותיהם של תופרי ופורמי תיקים תוך שהכול מתבצע ממניעים זרים.
    בראש התביעה הכללית יושב עבריין אשר מקומו בכלא, לשם ככול הנראה לא יגיע בשל צווי איסור פרסום שיפוטים המכסים על מעורבותו הפלילית. אותו כנ"ל ביחס לפרקליט המדינה הפורש לו סידרו בהזמנה משרה בכירה לה הוא נעדר כישורים. מדובר בגוף המושחת ביותר במדינה והוא זוכה לתמיכה מבית המשפט הגבוה ל"צדק". "צדק" הוא כוכב וסדום ועמורה זה כאן ועכשיו.

  15. לא מדובר בפיגוע, אלא בהפיכה שלטונית מתוכננת לאיפה שזרעיה נשתלו בסוף שנות ה-80 עם מינוי הדיקטטור של בג"ץ, המשיך בלילה אפל אחד ב-93 עם חוקי היסוד של ההפיכה, נוסף לאחר מכן פסק דין המזרחי ככה שאף אחד לא ירגיש מיד לאחר חיסול רבין ע"י אותה אליטה בדיוק וממשיך עד היום עם התיק התפור.

    פושעי ההפיכה לדין!! תוקם ועדת חקירה בעלת סמכויות לחקירה ודין הפושעים בדיוק כפי שציין ד"ר משה ברנט ורבים כמוהו!

  16. מה שכואב בכל ההפיכה הזו, שמיעוט קטן המנהל את ההפיכה הוא שונא ישראל ורוצה בהשמדתה ובכניסת מיליוני ערבים לארצנו. אך הם מגייסים למאבקם הרבה אנשים שפויים לכאורה ע"י נקודת הזדהות שולית, כמו שנאת ביבי או שנאת הדתיים. בית המקדש השלישי נחרב ע"י שנאת חינם ועדיין לא נבנה, וכך גם המדינה עלולה ללכת לאיבוד בגלל אותה שנאה שעדיין לא תוקנה, וחבל.

  17. במידה ויוכח (בוועדת חקירה וכדומה) שאכן התיקים נתפרו במטרה להטות את תוצאות הבחירות על ידי גופי שלטון כאלה ואחרים – האם ניתן לדרוש – אולי בבית דין בינלאומי – ביטול למפרע של תוצאות הבחירות?

    1. ויותר חשוב: ביטול כל החוקים, ההחלטות, המינויים ושאר הפעולות של כנסת וממשלה לא לגיטימים?

    2. השמאל מאז ומתמיד רצה ורוצה למשול במדינה כאילו היא שייכת רק להם…
      ה' יקום את מעלליהם.

  18. הוי לה לאותה בושה, הציבור ה״נאור״ וכל מאותרגיו (שגנבו את השלטון במירמה), התגלו בכל מערומיהם. למרות שהם ״באו מהמקום הנכון״ אך הבזוי, נראים היום בקוצר ידם העלובה,,, ״וללא מכונן צעד״

  19. מערכון בשם: "מכבסת הקסמים"
    בתור למכבסה ציבורית עומדים עם שקיות כביסה: נתניהו (שלא הצבעתי לו), ואחרים שהמערכת חפצה ביקרם. ראשון נתניהו לוחץ על הכפתור הימני, המכונה עובדת זמן רב אבל הכביסה נשארת באותו צבע ללא שינוי. בשלב זה העובד האחראי על המכבסה לוחץ על כפתור בשם "צבע", ולפתע הכביסה של נתניהו יוצאת שחורה…. כעת האחרים מכניסים למכונה כביסה שחורה, ולוחצים על הכפתור משמאל, המפעיל לוחץ על לחצן "צבע" ותוך שניות יוצאת לכולם כביסה לבנה כשלג ! אז אמרו לי ילדים, מי לדעתכם מפעיל את המכבסות הציבוריות? לא לא לא … אין פרסים למי שיענה תשובה נכונה – התשובה יותר מדי ברורה לכולנו. זו התקשורת הממוסדת.
    יחד עם זאת עלינו להבין כי אם המערכת תטפל בחטאים לכאורה של אחרים מלבד לכאורה של נתניהו, אין זה שוויון שמנטרל את העבירה לכאורה שלו, זה לא תיקו 1:1 – אלא 2:0 לרעתנו. אם נתניהו יורשע שישא בעונש כמו שמגיע לו. אבל מדוע לאחרים מוותרים על דחיפות, נגיעות ביד בתוך הרחבה, הבקעות ממצבי נבדל ???

    1. אם נתעלם מרגע ממאות המיליונים שהושקעו,
      מחקירות הפישינג שאינן חוקיות,
      מנסיונות הטיית העדויות,
      מההדלפות הפליליות,
      מהסתרת המסמכים ומזיוף הפרוטוקולים
      ואפילו נתעלם מתקדימיות של העבירה
      נשאר עם נייר עלוב ושיקרי שקיבל את הכותרת כתב אישום.
      ולכן, בנתניהו לא דבק רבב
      אבל ביריביו הפוליטיים דבקו מעשים פליליים.

    1. מפגינים קזחסטנים שורפים בנייני ממשלה ברגע זה!

      אתה צודק…. הגיע הזמן שגם העם היהודי יתעורר, יצא לרחובות, והשתלט על בנייני הממשלה!

      הגיע הזמן להפיל את הדיקטטורה של בנט,לפיד,עבאס!

  20. מפה מדוייקת של ההפיכה המשטרתית בכלים משפטיים

  21. צריך לדרוש וועדת בדיקה של הכנסת, ממש כפי שהקונגרס האמריקאי מבצע חקירות. חוק הכנסת הנוכחי בהחלט מאפשר זאת וכדומני שהיו כבר וועדות בדיקה של הכנסת. יש מספיק חברי הכנסת שיתמכו בכך, כולל חברי כנסת מהקואליציה שמפחדים מהפרקליטות. הפרקליטות כפופה לכנסת ותתקשה להתחמק מביקורת. מקווה שיהיו חברי כנסת שירימו את הכפפה.

  22. משה קוברסקי טוען שהייתה זו מערכה להפלת נתניהו בכלים משפטיים כאשר היא מונהגת על ידי דמויות משפטיות, שראשיה השתתפו בפורום כרמים כמו אהרון ברק, זמיר, אלייקים רובינשטיין, משה לדור ועוד. מאידך עושה רושם שהמערכה כנגד נתניהו הונהגה באופן ברור על ידי התקשורת וזו רתמה למאמץ זה את הנהגת מערכות המשפט והאכיפה שהצטרפה למאמץ זה ברצון רב:
    1. יריית הפתיחה הייתה בכתבתו של גידי וייץ.
    2. שניים משלושת התיקים הם בנושאי תקשורת.
    3. ההדלפות הרבות.
    4. מסע הדייג של גופי האכיפה.
    5. כתבי האישום הם חלשים ביותר גם לדעת המשפטנים וגם נערכו ברשלנות.
    כל אלה מחזקים ומעמיקים את ההבנה שאין כאן מערכה משפטית אלא המערכה מונהגת ומנוהלת על ידי התקשורת על שלל כתביה ופרשניה ועורכיה ומנהליה הבכירים ביותר. והם השיגו את מבוקשם אבל התוצאה היא פיגוע פוליטי קשה.
    יחד עם זה מגיע יישר כוח גדול לאנשי 315 שעושים עבודה נפלאה.

    1. לגמרי נכון.
      תעיד על כך סירובה של המשטרה לקיים עימות בין נתניהו וניר חפץ.
      היה ברור להם שלעדות חפץ אין כל משקל מלבד תפאורה.
      כלל לא היה איכפת להם שבמשפט יתגלה מה שהיה ברור שיתגלה.
      אבל העיקר/החשוב היה לקיים את ההצגה ובכך הצליחו.

  23. צריך לצאת להפגנות המוניות עם כמות האוהדים למחנה הזה אפשר לכסות ולסתום ערים שלמות.. לו רק ידעו לצאת להפגין..

  24. איזו כתבה מדהימה של משה קוברסקי. שפה רהוטה, ותיאור מתומצת של העובדות. יישר כוח לך וכל המובילים של פרויקט 315. אני בטוח בסופו של דבר שהאמת תנצח.

  25. סוף כל סוף יש מישהו שמדבר ברור שמסביר את ההפיכה השלטונית הבולשביקית מה מכוערת שהיתה מאז קום המדינה אהוד ברק חייבת להיכנס לבית הסוהר לשנים רבות ולא לצאת משם כמו כן ידו הארוכה של הדוד סם מתגלה כרגיל כבוגד ומי שמריץ אותנו אני כועס איך ביבי איש חכם נתן להם לחתור תחתיו ועוד דבר בהזדמנות הראשונה אחרי זיכוי ביבי חייבים לאסור את כל המארגנים לפיד ברק ליברמן סער מנדלבליט שי ניצן ועוד רבים משופטי ישראל וגם מראשי האליטה המסוכנת שחיה במרכז הארץ

  26. הלוואי שייעשה צדק והשנים והפעותות הללו
    ייגרמו לעם היהודי להתעורר וחעשות מהפך אמיתי.
    הלוואי

  27. הכל גלוי לאור היום, על פני השטח כבר שנים רבות.
    נתניהו לאורך שנות שלטונו לא עשה כמעט דבר על מנת להחזיר את האיזון בין הרשויות.
    האשמה רובצת כמובן לפתחם של שופטי העליון בהובלת אהרון הארור ברק כמו גם ראשי הפרקליטות והיועמ"שים משך לפחות 20 השנים האחרונות.
    אבל לא מעט אחריות למצב הנורא שבו אנו נמצאים, נופלת על כתפי נתניהו ושותפיו שלא השקיעו את מה שצריך היה.
    אלה רשעים בכוונת מכוון ואלה נרפים/עיוורים.
    וכולנו משלמים כולל תומכי שמאל שאפילו לא מבינים כמה ובאיזה מטבע.

  28. תיאור אמיתי ומצמרר של המצב. יום יבוא והקושרים יעמדו לדין. היתה כאן הפיכה !!! גניבת שלטון!!!

  29. נפתחו חקירות ומשפטים פיקטביים של שרים ומעומדים לתקפיד שר משפטים וביטחון פנים כמו רפול, יעקב נאמן ורובי ריבלין, או חקירות אובססיביות ועינויי דין למובילים בגוש הימין כמו לליברמן ודרעי מזה שנות ה-90.

    זאת עבודה.

    דבר אחד אינני מבין.

    איך נתניהו מינה את שלושת המוזות: ניצן, אלשייך ומנדלבליט ואפשר כל השנים האלה את הרודנות של אוכפי חוק נגד האזרח הקטן וכל הפוליטיקאים שסביבו.

    לצערי אין לחכות ל-Netanyahu's second coming. אני לא סומך על אדם שהיה עיוור במשך שלושה עשורים מול הסכנה ובחר לשתף פעולה עם ה-proxies של אוכפי החוק בכנסת. אדם כזה לא ראוי לאמון הציבור ואי אפשר לסמוך עליו שלא יחזור לסורו.

    כבר בכנסת הזאת יש לנסות לאתר אדם שיוכל להקים ממשלת ימין חדשה (במקום ממשלת הפיגולים הנוכחית) ולפתוח בוועדת חקירה על השחיתות במערכת אכיפת החוק.

  30. למה קשה לכם להבין שהציבור לא רצה את נתניהו? יש ממשלה אחרת ואם לא תצליח היא תוחלף. ככה זה עובד בדמוקרטיה. די כבר עם הבכי והנהי.

    1. איזה דמוקרטיה?
      יש פה דיקטטורה וצריך לחסל אותה!
      נקודה!

    2. למה קשה לך להבין שאנחנו נבין מה שאנחנו רוצים?
      לא ממוצא חן בעינך עוף לנו מהעינים

    3. למה תמיד אתם במקום לענות עניינית אתם חוזרים על מנטרות מטופשות בלי להבין את המשמעות?

    4. כיוון שמה שמתואר במאמר לו אתה "מגיב", נקרא דמוקרטיה רק אצלך ובחמאס.

  31. לנוכח התנהלות המשפט והעובדות שנחשפו בו עד כה, התיק היה אמור להיות מושלך לפח האשפה של קומ-סטליניסטי, במקום זאת המשפט ממשיך כאילו יש בו ממש.
    לאור זאת ברור לכל בר דעת שלנתניהו במצב הנוכחי אין שום סיכוי לצאת נקי מהתיקים הללו, כי על פי התנהלות זו נראה שפסק דין וגזר דין נכתבו בטרם הגשת כתב אישום ושמורים עמוק בתוך הכספות. הדרך היחידה אם כן, שעל העם היהודי לקום ולרסק את החונטה האנטישמית שהשתלטה על המדינה היהודית, ומאיימת לקבור אותה עמוק באדמה.
    הציניקנים השפלים והמנוולים עוד מעיזים לכנות עצמם כיהודים.

  32. מאמר מצויין שמכמת בקליפ אגוז את עלילת הדם שבאמצעותה בוצעה ההפיכה. יש להפיץ לכל העולם את המאמר. תודה לצוות 315 . לעתונאים הבודדים שהולכים ומתרבים לאחרונה שמשקפים את המציאות לעולם כולו ולאט לאט חודרים את שריון הצביעות והשנאה גם בשמאל ההגון.

  33. שבוע טוב מושיק ציפורי כנרת אבי וחס וגם משה ברנט המרצה שלי צודקים כל מילה בסלע.
    לא יאומן כמה משאבים השקיעו הנבלות להוריד את ביבי.כמה הכפשות סבלה שרה והילדים.
    אני איש מאמין ואני מניח שכל אחד ישלם בבוא העת.
    יש אלוקים.

  34. אלמנטרי סמולניקו.

    הם בחרו בראש ממשלה אחר וכאשר התברר להם שרק אתה, הם ו-سماعيل هنية בחרתם בו ולכן הוא לא עבר את אחוז החסימה אפילו אצלך בחמאס, הם החליטו להתשמש בתפקידם הציבורי ולהוריד את נתניהו מהשלטון.

    לפיכך, כאשר תלמד לבסס את דעתך באמצעות נימוקים – תחזור לכאן להגיב. עד אז, תמסור לשוקן שאתה חייב להחזיר לו את כספו, כיוון שניסיונותיך להפיץ כאן פרופוגנדה לא מנומקת – לא צלחו והישראלים רואים היטב, באמצעות הנימוקים במאמר לו אתה "מגיב" – למה חמולתך משתמשת ב"משפט" וב"חקירה".

  35. המשך:
    הנ"ל נכתב בנוב' 2019.
    מערכת אכיפת החוק עושה רק "טעויות" אני ואתה וכל השאר האזרחים "לא טועים", אנחנו עבריינים. "טעות" נשמעת כמשהו קטן, זניח ולא נורא. במקרה של האימיילים לשופטים זו לא טעות זו עבירה מאוד משמעותית ולכן אגיד "מושחתים נמאסתם". יש מקום לחשוב על פיטורין או השעיה עד לעזיבתו את תפקידו הנוכחי אמצע דצמבר. "תודה מיוחדת" אני שולח לאהרון ברק "שהמהפכה השיפוטית" שלו גרמה לכאורה נזק בלתי הפיך למדינת ישראל ולתושביה, מקווה שהוא עוד יספיק בחייו לראות את התרסקותה של אותה מורשת מסוכנת שהשאיר לנו. חוסר האמון של הציבור מראה לי שהתהליך התחיל.
    לכאורה נראה שמתחילים לסגור על שי ניצן ועל פעולותיו הלא חוקיות לכאורה. כל הכשלים שלו יתחילו לצוף לאחר עזיבתו את התפקיד. תיבת פנדורה ענקית תפתח על מעשיו. אנשים יתחילו לשאול "עבור מה?" "מהן הסיבות למעשים?" הוא בגד לכאורה בערכים בסיסיים ופגע קשות לכאורה במערכת המשפט. כשזה יקרה אני צופה רעידת אדמה משפטית. אין לי ספק שגם אנשי אקדמיה יתחילו לשאול שאלות בנושא. שופט בביהמ"ש העליון הוא כבר לא יהיה בעתיד הנראה לעין. זה יחזור אליו כבומרנג.
    אין כל ספק שבעתיד נראה שבחירת שופטים לעליון תהיה בצורה אחרת לגמרי, אין כל ספק שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יתפצל לשניים – יועץ ותובע. אין כל ספק שנראה שינויים גדולים במערכת אכיפת החוק. אנשים מימין ומשמאל מבינים שהפרקליטות, בג"צ, המשטרה, והתקשורת ועוד גורמים אחרים עשו מעשים לכאורה שלא אמורים לעשות ולפיכך יגיע השינוי המיוחל. לפחות מחקירות הסלקטיביות כנגד ראש הממשלה ייצא מזה משהו לטובה אזרחי המדינה. לא שאני בעד חקירות סלקטיביות שכאלה, זו הרי סכנה אמתית לדמוקרטיה, אני מתקומם כנגדם ומתבייש בעוול שנעשה לנתניהו.

  36. שלום רב, מושיק היקר ..
    יישר כוח..מעריך מאוד את פועלך..
    לדעתי חייבים ״ פינת שידור״ יומית קבועה בעיניין המשפט… להנגיש ולהחדיר לציבור את האמת וההפיכה כי הרבה אנשים עדיין לא מבינים לעומק את המזימה המשפטית המורכבת שנתפרה..!..
    ו/או חוברת דקה עם פירוט משודרג של כתבה זו להנגיש לציבור ( דרך העיתונות פרינט/בדואר). פשוט להמשיך ליידע ולעדכן – ״ מה קרה פה״..

    ברכה והצלחה

  37. שלום רב..
    וצריך
    להזכיר תמיד את אלפי הכתבות ..!.. שהיו נגד נתניהו..!!! אנשים פשוט לא זוכרים מה היה שלשום.. צריכים תיזכורים..!

  38. בישראל אין בית משפט בכלל. בג"צ זה מרכז פעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת והעתיק אותה הגיב:

    השמאל ייצר בישראל מאז המהפך את מדינת גניבת הדעת והשלטון הכי נאלחת בעולם מאחר והיא מתהדרת בתואר שיקרי: מדינה דמוקרטית.

    ישראל אינה מדינה ואינה דמוקרטית. מדובר בעיירה גלותית הנשלטת על ידי עדר גנבי שלטון בשיטות מזרח אירופיות קומוניסטיות לפי מיטב המסורת של כל מיני בלעגולס (עגלונים למי שלא מכיר) ירודים המתנשאים על אחרים באמצעות גניבת דעת ורמאות נמוכה המאפיינת את המאפיות ואת השלטון הדיקטטורי במזרח אירופה ובמדינות דרום אמריקה.

    לא מדינה. לא מוסדות נורמלים. לא הנהגה. לא מוסר. לא אמת. מדינת שקר. כולם מסובכים בתוך קורי העכביש שיוצרו על ידי השמאל ובג"צ ומערכת הרמאות החובקת כל.

    כל צמרות המוסדות נלפתות בצבת הקרן להשמדה במימון זר וקרנות זרות אחרות במימון זר שאיש לא יודע מה הן עושות ואיך.

    רק במדינת ישראל יש מצב שאנשים נוסעים על חשבון קרן וקסנר זרה כזאת לארץ זרה וללא שום פיקוח של המדינה ועוברים שם שטיפות מוח לא מנוטרות על ידי המדינה. מי מאשר את גניבת הדעת והרמאות הזאת? מי?

    כל צמרת הבטחון היא תוצר של שטיפות מוח זרות של קרנות זרות במימון זר.

    מי שמע על דברים כאלה במדינה כלשהי? איזו מדינה היתה מסכימה לכך?

    כוכבי הוא תוצר של קרן וקסנר. האם למישהו ידוע מה הפנים שם? מה הכניסו לו לראש? מי יודע? מי מפקח בכלל? פלא שצה"ל הוא צבא מגוחך ונלעג אל מול קצת מחבלים רוצחים?

    מדינה תבוסתנית בשלטון תבוסתני המתאבדת מרצון וכורה במו ידי הוקסנרים העלובים האלה את קיברה ההיסטורי.

    ************

    לעיון:

    פרופ' מאוטנר: בג"צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת!

    השמאל העביר את הכוח שלו לא רק לבג"צ אלא גם ליועץ המשפטי לממשלה ועוד…

    פוליטיזציה של משפט

    פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

    http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM

    החל מדקה 16:26

    להלן התמלול המלא:

    קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.

    בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.

    בג"צ הפך למוסד פוליטי.

    זה חלק מתהליך.

    בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

    כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

    זה ההסבר הראשון.

    ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.

    ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.

    ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם, המשכילים האנינים וכו'. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.

    ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.

    מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה ומצד שני, היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.

    בית המשפט העליון קרוב תרבותית לקבוצה הזאת ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.

    הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?

    "זכות ליברלית" זה כמו אי מוגן בחומה.

    יש לי את חופש הביטוי וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי – לוגיקה של "איים מבוצרים".

    כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.

    לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.

    הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.

    אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול.

    הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו ובראש ובראשונה הציונות הדתית והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו, זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.

    יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

    https://mida.org.il/2022/01/08/%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%98-%d7%9c%d7%a4%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%9b%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%94/

  39. האוייב הערבי והשמאל הישראלי, בפועל ובשתיקה, בעזרת בג"צ פוסט ציוני עם פסיקות שחותרות תחת הרוב היהודי במדינת ישראל הגיב:

    השמאל שהשתלט על בג"צ ומערכת המשפט ומנהל משם את הפעילות הפוליטית שלו אחרי שאיבד את כוחו בכנסת.

    כך מסכם עו"ד יורם שפטל את הסכנה שמהווה בג"צ במתכונתו הנוכחית להמשך קיומה של מדינה יהודית:

    "ברק ובייניש שעמדו בראש בג"צ כמעט 2 עשורים, עיצבו אותו במודע ובמובנה כבית משפט פוסט ציוני מובהק שחייב לפעול נגד יהדותה של המדינה.

    בג"צ חותר תחת הרוב היהודי במדינת ישראל!

    ישראל היא מדינה יהודית ומדינת הלאום של העם היהודי, אך רק רוב מוחלט ומאסיבי של יהודים באוכלוסיית ישראל הוא המבטיח את יהודיות המדינה.

    האוייב הערבי והשמאל הישראלי, בפועל ובשתיקה, בעזרת בג"צ פוסט ציוני עם פסיקות שחותרות תחת הרוב היהודי במדינת ישראל, עושים הכל כדי לבטל את יהדותה של המדינה באמצעות הכנסת לא יהודים רבים ככל האפשר לארץ.

    כמו כן פועל בג"צ באופן לא חוקי כשהוא מבטל חוקים של הכנסת, כיוון שאין לו רשות לכך. החוק קובע שכל גוף שלטוני בדמוקרטיה אינו רשאי לעשות שום פעולה שהחוק לא התיר לו אותה במפורש".

    סידרת הכתבות באשכול תציג את הבעיה ובהמשך גם את הפתרונות.

    http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FLKFKE&c41t4nzVQ=EEJ

  40. את היועץ המשפטי לממשלה נהגו לבחור ממשלות ישראל בעצמן עד שנת 1993 הגיב:

    את היועץ המשפטי לממשלה נהגו לבחור ממשלות ישראל בעצמן עד שנת 1993.

    במסגרת האסטרטגיה של השמאל להעתקת מוקד השליטה למערכת המשפטית העביר אהרון ברק את בחירת היועץ המשפטי לידי בג"צ.

    מאז לדברי פרופ' פרידמן איבדו הממשלות את היכולת למנות יועץ משפטי וזה נזק בלתי נתפש ודבר חמור מאד.

    אנשים רבים תוהים ואף מתרעמים על כך שממשלות ישראל בוחרות לעצמן תמיד יועץ משפטי לממשלה שהוא קילומטרים שמאלה מעמדותיהן האידיאולוגיות.

    זאת משום שהציבור לא יודע שאת היועץ המשפטי לממשלה כופים על הממשלות 15 השופטים שבחרו את עצמם בעצמם לכהן במוסד הפעילות הפוליטית של השמאל – בג"צ.

    אהרון ברק ביצע את ההפיכה השלטונית שלו להשלטת השמאל צעד אחרי צעד.

    אחד הצעדים שלו היה מניעת יכולת הממשלה להמשיך לבחור לעצמה יועץ משפטי כשהעביר את משימת בחירת היועץ המשפטי לידי בית המשפט, כדי שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל לשמש ידו הבוחשת של בג"צ בקרבי הממשלה.

    ברק עשה זאת באמצעות "חקיקה" מטעם בית המשפט בפסק דין בעניין אחר, כי זו השיטה.

    כך זה מתואר בויקיפדיה:

    "בעת הדיון במשפט דרעי ב-1993 פסק בית המשפט העליון כי חוות דעתו המשפטית של היועץ היא שמחייבת את ראש הממשלה ואת הרשות המבצעת כולה. בעיני בג"צ היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין. בכך הגדיר בית המשפט העליון ועיצב את דמותו של היועץ כסמכות המשפטית המכרעת בשירות המשפט הציבורי הכפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד".

    מאותו יום הפך תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עוד מינוי שכופה השמאל.

    ממשלת ישראל והכנסת הנבחרת הפכו מאותו יום לבובות חסרות משמעות, שנכנעות לכל הנחתה של היועץ שהפך על פי "חקיקת" בג"צ – "לסמכות המשפטית המכרעת הכפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד"…

    השמאל בבג"צ השלים את השתלטותו על מדינת ישראל.

    בספרו "הארנק והחרב" מתאר פרופ' פרידמן את האסטרטגיה של העתקת מוקד השליטה למערכת המשפטית.

    הנה כך מתאר פרופ' פרידמן את המהלך הזה:

    "המהפכה המשפטית התרחשה בכל החזיתות. המשפטנים סימנו כמטרה להעביר את השליטה האפקטיבית מידי הממשלה והכנסת לידי בית המשפט העליון, לידי היועץ המשפטי לממשלה ולידי הפקידות הבכירה בפרקליטות"…

    "המאבק היה על כוח", מסביר פרידמן. "ברור שלבית המשפט יש מגמה ליברלית מובהקת והדבר בהחלט השפיע על ממשלות הימין. נתניהו היה תחת חקירה בפרשת בראון-חברון. הנזק הגדול ביותר שגרמה החקירה הזו הוא שהוא איבד את היכולת למנות את היועץ המשפטי לממשלה. מאז, הממשלות איבדו את השליטה במינויים וזה דבר חמור מאוד. ראו מה קורה היום: תפקיד פרקליט המדינה הוא תפקיד כל כך מרכזי ולממשלה אין שום השפעה עליו. לדעתי זה בלתי-נתפש".

    את כל הדברים האלה חייבים לשנות בחקיקה בכנסת!

    סימוכין:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/524/203.html?hp=1&cat=402&loc=58#talkback

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%92%D7%A8_(%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94)
    ‏‏

  41. פרופ' פרידמן המשמש כפרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל לחקר המשפט מאשים את בג"צ ומערכת המשפט בכך שיצרו מצב חוסר משילות בישראל על ידי הפרת איזון שלטונית יוצאת דופן שלא קיימת בשום מקום בעולם.

    הבעיה נוצרה כשהשתלטה הרשות השופטת באמצעות בית המשפט העליון ובסיועם של מוסד הייעוץ המשפטי והפרקליטות על תפקידי הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות המחוקקת (הכנסת), שיתקה אותן והחלה לבצע את תפקידיהן במקומן.

    פרופ' פרידמן:

    בג"צ ניכס לעצמו את תפקיד שומר המוסר על ידי הגבלת יכולת התפקוד של אלה שנבחרו לשלוט.

    בג"צ אף החליט שזו זכותו להשפיע על הרכב הממשלה וכתוצאה מכך איבדה הממשלה את זכותה למנות למשרות אמון את מי שנראה לה ראוי לאמונה.

    בג”צ רואה עצמו חופשי להתערב בכל מינוי בשירות הציבורי בעילה של חוסר סבירות וחוסר הסבירות הזה עשוי להתבטא בכל עניין שרק ניתן להעלות על הדעת.

    בג"צ פסק שבחירת המועמדים תתבצע אך ורק על ידי ועדה (בראשות משפטנים) לאיתור מועמדים למינויים. ועדה זו חוקרת, בין היתר, תלונות אנונימיות שראויות למשטרים שלא היינו רוצים לחיות בהם.

    סינון מועמדים והגשת מועמד יחיד לאישור הממשלה הפכו לנורמה.

    הממשלה לא יכולה למנות את פרקליט המדינה המתאים לדעתה. פקיד מביא פקיד. פקיד בכיר מביא פקיד בכיר וכאשר השר חולק על הפקידות, הוא מסתכן בכך שעמדתו תהיה בלתי סבירה בעיני יועציו המשפטיים.

    שר שלא מקבל את עמדת הבירוקרטיה, מסתכן בפנייה לבג"צ בטענה שהוא פועל באופן בלתי סביר. קרה אפילו שהיועץ המשפטי מתח ביקורת פומבית על ראש הממשלה. בארה”ב פקיד בכיר כזה היה מפוטר מיד.

    בג”צ פוסל פעמים רבות וללא שום בסיס חוקי, מינויי מנכ”לים למשרדים ממשלתים או מינויים בכירים אחרים, בתואנה שהוא מגן על אמון הציבור במוסדות השלטון.

    מעורבות זו של בית המשפט בהחלטות ממשלתיות פגעה קשה באמון הציבור בבתי המשפט, כיוון שמעורבות בית המשפט נעשית מטעמים שאינם קשורים לחוק כלשהו.

    "משאיבדה הממשלה את סמכותה בענייני מינויים היא איבדה גם את יכולתה למשול", כותב פרידמן בספרו הארנק והחרב בעמוד 482.

    שופט בית המשפט האמריקני לערעורים, ריצ'רד פוזנר, כתב במאמר ביקורת חריף על בית המשפט של אהרן ברק שלרעיון "שכל החלטה של הממשלה הנחשבת לא סבירה בעיני בג"צ היא גם לא חוקית, אין אח ורע בדין האמריקני".

    פרופ' פרידמן מוסיף וקובע שבהתנהגותו הזו "בית המשפט הפך את עצמו לזירה מרכזית למאבקים פוליטיים" ומדגיש כי "אין תופעה כזו בשום דמוקרטיה אחרת".

    לספרו קורא פרידמן הארנק והחרב על מנת להבהיר שמערכת המשפט אינה יכולה לקנות את אמון הציבור בכסף או באמצעות חרב. מי שלא זוכה לאמון הציבור הודות לתפקודו – אבוד.

    אמון הציבור במערכת המשפט התדרדר לכך ש-36% בלבד נותנים בה אמון.

    סימוכין:

    1.http://mida.org.il/?p=22357

    2.על פי סקר של אוניברסיטת חיפה רק 36% הביעו אמון ברשות השופטת בישראל / מ. גילת

    "רק 36% מהנשאלים מסרו כי הם סומכים על הרשות השופטת בישראל 2013 לאור החלטות שיפוטיות לקויות בתיקים חשובים ועקרוניים".

    http://www.israelhayom.co.il/article/107807

  42. באמצעות תרגיל מלוכלך שנקרא "צו ביניים" חוסם ומונע השמאל בבג"צ כל פעולה של הממשלה והכנסת שלא מתאימה לעמדותיו הפוליטיות הגיב:

    בג"צ הוא מפלגת השמאל שאיבד כוחו בכנסת והעתיק פעילותו לבג"צ.

    באמצעות תרגיל מלוכלך שנקרא "צו ביניים" חוסם ומונע השמאל בבג"צ כל פעולה של הממשלה והכנסת שלא מתאימה לעמדותיו הפוליטיות.

    צו ביניים הוא עוד תרגיל מלוכלך של השמאל בבג"צ ובו הוא משתמש שוב ושוב כשהוא רוצה להתערב בנושאים פוליטיים מבלי שיש לו נימוק כלשהו לצורך פסק דין.

    פרופ' דיסקין טוען שכל נושא "צווי הביניים" שמוציא בג"צ חייב להיפסק והוא דוגמה לשינוי הנדרש.

    צו ביניים זו הוראה שאסור לעשות, או שצריך להימנע מלעשות, או שצריך כן לעשות איזשהו דבר. היתרון לשמאל בבג"צ בשימוש בצו ביניים הוא שעד שהצו הופך להחלטי, יכולות לעבור שנים ולפעמים אף פעם אין צו החלטי ולכן אף פעם אין אפילו נימוקים לעתירות מהסוג הזה, אבל הצו בתוקף.

    לדבריו צו ביניים זה למעשה מין תרגיל של בית המשפט העליון שהוא נוקט בו שוב ושוב כשהוא רוצה להתערב וקשה לו לתת הנמקות לפסיקה מוגדרת מסויימת התואמת את עמדותיו ואז הוא נותן צו ביניים וצו הביניים בעצם מתקיים.

    כך הוא נמנע מלנמק את החלטתו ומשתמש בצו ביניים שעד שהצו הופך להחלטי יכולות לעבור שנים או שאף פעם אינו הופך להחלטי ונשאר במצב קבוע.

    דוגמא לשימוש בצווי הביניים הללו ניתנה השבוע בדיון בכנסת על בניה ערבית לא חוקית והשתלטות על אדמות המדינה. בדיון בועדת חוץ ובטחון אמר רב סרן יותם בן ציון מהפרקליטות הצבאית, שבג"צ נקרא אמנם בית דין גבוה לצדק אך בבג"צ אין לא צדק ולא חוק.

    להיפך. בג"צ לדבריו מסייע להשתלטות ערבית, פלסטינית ובדואית לא חוקית על אדמות המדינה ומונע מהמינהל האזרחי וממדינת ישראל לשמור על אדמות המדינה מפני השתלטות ערבית עליהן בכך שהוא מונע באמצעות צווי ביניים את מימוש צווי הגירוש וההריסה שהוצאו לגבי הפלישות ושוד הקרקעות והבניה הלא חוקית שלהם.

    במהלך הדיון בכנסת הוצגו לנוכחים תצלומי אוויר ותמונות שגרמו להם תחושת דאגה רבה מאד מהמצב שהתפתח בשטח ועיקר הביקורת הופנתה למערכת המשפטית ובעיקר לשופטי בג"צ ובאופן מפתיע דווקא מפי הדוברים הממלכתיים האמונים על האכיפה והמשפט הצבאי.

    נציגי המינהל האזרחי טענו כי ידיהם כבולות לאור צווי בית משפט ונציג הפרקליטות הצבאית, רס"ן יותם הר ציון, מתח ביקורת חריפה ביותר על בית המשפט העליון והאשים "שהביטוח הטוב ביותר של פלסטיני שבנה באופן לא חוקי הוא פנייה לבג"צ".

    דבריו של רס"ן הר ציון, רמ"ד (ראש מדור) פנים בפצ"ר (פרקליט צבאי ראשי), מכוונים למציאות המתרחשת מיד אחרי מתן צווי ההריסה על ידי המינהל האזרחי, בה פונים הפולשים הפלסטינים לבג"צ בבקשה שיעכב את ביצוע צווי ההריסה עד למתן אפשרות לפלסטינים לזכות תגובה בבית משפט לטענות המינהל.

    כמעט בלי יוצא מן הכלל, שופטי בג"צ נותנים צו ביניים אשר מקפיא את הליכי האכיפה ומאפשר למעשה את המשך ההשתלטות הלא חוקית.

    אחד החסמים המרכזיים שמונעים את אכיפת החוק וסילוק הפלישות הוא השימוש לרעה שעושים הפלסטינים במוסד העתירות לבג"צ.

    מאות עתירות תלויות ועומדות ולא מאפשרות את ביצוע פעולות האכיפה הנדרשות.

    יש משהו לא נורמלי בזה שדווקא בית המשפט העליון האמון על החוק הוא שמאפשר לעבריינים להמשיך ולהשתלט על הקרקע בצורה לא חוקית באמצעות צווי ביניים.

    גם עו"ד יורם שפטל מאשים את בג"צ בהנהגת משטר דיקטטורי המשתמש בצווי ביניים על מנת להחליט החלטות פוליטיות שלדבריו כבר 20 שנה אינן מתקבלות לא בכנסת ולא בממשלה אלא אך ורק בבג"צ.

    לדבריו אפילו דבר כמו תוואי גדר ההפרדה לא נקבע במשרד הביטחון או בממשלת ישראל בהסכמת הכנסת, אלא בבית המשפט העליון, בבג"צ והעובדה שאין לנו עד היום גדר שלמה ומלאה זה רק בגלל עשרות צווי ביניים שהוציא בית המשפט העליון והם שמונעים את השלמת הגדר בירושלים ובכך מפקירים את העיר כולה לטרור, ורק פעילות מוצלחת במיוחד עם הרבה מזל מונעת מצב שבו בכל יום היה מעשה רצח באמצעות מתאבד בירושלים. בגלל בג"צ איש גם לא יודע מתי יקרה תהליך סיום הגדר כולה מחוץ לירושלים.

    סימוכין:

    1."השתלטות מכוונת על אדמות מדינה"

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/267206

    2.פרופ' דיסקין בראיון: "יש שלטון טרור ואימה של בית המשפט העליון"

    3.אנו חיים בדיקטטורה של בג"צ

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/176032

  43. באמצעות הרחבת זכות העמידה עקף ברק את הממשלה והכנסת והחל לבסס את ממשלת בג"צ שקובעת מדיניות ואף מחוקקת במקום הכנסת הגיב:

    כחלק מהאסטרטגיה של אהרון ברק להעברת הכוח מהממשלה והכנסת שנבחרות על ידי העם לידי בג"צ, ששופטיו נבחרים בועדה של 9 אנשים שבהם 3 שופטים, הוא החליט לנקוט בעוד תרגיל שמאלני שנקרא "זכות העמידה".

    מדובר במושג משפטי שפירושו, שבית המשפט פותח את שעריו לכל מי שרוצה זכות לעמוד בפניו ולתבוע בנושאים שאינם פוגעים בו כלל. באמצעות הרחבת זכות העמידה עקף ברק את הממשלה והכנסת והחל לבסס את ממשלת בג"צ שקובעת מדיניות ואף מחוקקת במקום הכנסת באמצעות השחלת "חקיקה" בפסיקותיה.

    עד שנות ה-90 של המאה העשרים נדרש עותר בבג"צ להראות נזק ספציפי שנגרם לו על ידי המדינה ולכן הוא עותר נגדה. הפסיקה קבעה שעניין אישי באינטרס ציבורי אינו מספיק כדי להעניק זכות עמידה.

    אולם, בתהליך הדרגתי, הקלו שופטי בית המשפט העליון בדרישות זכות העמידה והשופט ויתקון השמיע את דעתו כי אין לקבוע מסמרות בעניין זה: "עלינו להשתמש בשיקול-דעתנו ולהכריע בכל מקרה על פי נסיבותיו". אחר כך הרחיקו שופטי בית המשפט העליון לכת ובריש גלי אמרו שגם עותר שלא יוכל להצביע על נגיעה אישית בו או על פגיעה אישית בו, יוכל להגיש עתירה לבג"צ.

    היקפה של זכות העמידה נמצאת במחלוקת קשה בין תומכים למתנגדים, כאשר השמאל הפוליטי הוא זה שתומך בהרחבת זכות העמידה כדרך להגביר את כוח השופטים מול הממשלה והכנסת.

    פרופ' מאוטנר שהוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, לשעבר דיקן הפקולטה, שבאוקטובר 2007, פורסם שמו כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון, ניסח זאת כך: "ההגמונים לשעבר הגיבו על כישלונם ב'פוליטיקה של הבחירות' בהעתקת המאבקים הפוליטיים שלהם לזירה של בית המשפט העליון והם עשו זאת בדרך של הגשת עתירות לבית המשפט, שנועדו לשבש את מהלכיו של השלטון הנבחר".

    עכשיו משנפתחה הדרך על ידי מתן זכות העמידה הלא מוגבלת בבג"צ של אהרון ברק לעתירות של כל דיכפין ובכל עניין, יכול היה השמאל הפוליטי לעתור בסיטונות ועל כל דבר ונושא ללא כל הגבלה.

    העתירות הסיטוניות של השמאל היו עבור בג"צ הזמנה להנחתה: "בית המשפט חבר לקבוצה היהודית-חילונית הניאו ליברלית ושיתף עמה פעולה באופן הדוק ועקבי לשם הגנה על הערכים המשותפים לקבוצה ולו" וזאת למורת רוחן ההולכת וגוברת של קבוצות אוכלוסיה אחרות בעם שלא הזדהו כלל עם ערכי השופטים ואפילו התנגדו להם בתוקף.

    לדעתו של פרופ' פרידמן המשמש כפרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל לחקר המשפט, הדבר נעשה פשוט כמלחמה פרימיטיבית ועיוורת על כוח ושליטה. לא יותר מ "דרוויניזים פוליטי", כהגדרתו, שפוגע במשילות של כל ממשלה באשר היא. זה התאפשר לדבריו בגלל שמלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון והמשבר הכלכלי של שנות השבעים והשמונים הובילו למשבר אמון בין העם לשלטון ושמגר וברק הריחו את החולשה של הדרג הפוליטי ועשו הכל על מנת לנצל את ההזדמנות ולנכס למערכת המשפטית כמה שיותר כוח וסמכויות.

    העוצמה נרכשה על ידי הרחבה מוחלטת של זכות העמידה ופתיחת שערי בג"צ לכל דכפין, תוך שימוש מופרז בעילות אמורפיות כמו "סבירות" ו"מידתיות" שיצקו למעשה את התוכן לדוקטרינת "הכול שפיט" תוך הרחבה דרמטית של סמכויות בית משפט השלום במטרה לרכז את מירב הערעורים השוטפים במחוזי ולפנות את משאבי בית המשפט העליון לעיסוק בסוגיות ציבוריות וחוקתיות, מה שהפך אותו למעין בית משפט לחוקה מטעם עצמו.

    כל זאת תוך פתיחת חקירות בלתי-פוסקות מטעם מערכת המשפט נגד נבחרי ציבור במטרה להלך עליהם אימים ולהחליש את כוחם, תוך גילוי מעורבות אקטיבית-פולשנית בכלל המינויים בממשלה ובשירות הציבורי ופסילת חוקים ויצירת חקיקה פסיקתית עוקפת כנסת.

    "המאבק היה על כוח", מסביר פרידמן ותוך כדי המאבק ניכסו השופטים לעצמם עוד ועוד כוח. מקרה נתניהו שהיה תחת חקירה בפרשת בראון-חברון מדגים היטב את הנזק הגדול שגרמה החקירה הזו. בעקבותיה ראש הממשלה בישראל איבד את היכולת למנות את היועץ המשפטי לממשלה. מאז הממשלות איבדו את השליטה במינויים וזה דבר חמור מאוד. כתוצאה מכך גם את פרקליט המדינה שהוא תפקיד כל כך מרכזי לממשלה, אין לה רשות למנות ואין לה שום השפעה על המינוי".

    בד בבד פותחה בפרקליטות "טכניקת הסיכול הממוקד של מינויים", כותב פרידמן. "הכלי הקטלני הזה כנראה לא הומצא בפארסת מינוי נגיד בנק ישראל בחודשים האחרונים.

    יעקב נאמן נאלץ לפרוש מתפקיד שר המשפטים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום מופרך בגין עדות שקר. מינויו של רובי ריבלין לאותו תפקיד סוכל ב-2001 לאחר שנפתח נגדו תיק חסר שחר.

    חיטוט בעברם של מועמדים ופרסום דופי זה או אחר שנמצא בהם העכירו בשנים האחרונות את האווירה והגיעו לממדים ששיבשו לחלוטין את הליכי המינויים לתפקידים רבים בשירות הציבורי.

    התערבות נוספת שנויה במחלוקת היתה בעניינו של דן חלוץ. בעת שהיה מפקד חיל האוויר התראיין חלוץ לעיתון "הארץ". היה זה לאחר חיסול ממוקד של בכיר בחמאס, שגרם להרג של 14 פלסטינים שהיו בסביבתו של המחבל. "מה הרגשת?" נשאל הקצין וענה: "מכה קלה בכנף…וזה הכל"…

    העתירה שהוגשה בעניין ביקשה להשעותו עקב עמדתו המוסרית כפי שהשתקפה בראיון. בניגוד למצופה, בית המשפט לא זרק את העותרים מכל המדרגות. הוא דרש מחלוץ להתייצב ולשטוח את עמדתו: "לא רק אישור או הכחשה של הדברים, אלא גם את עמדתו הערכית של המשיב לגבי האמירות".

    לאחר הסבריו של חלוץ והתנצלותו, העתירה נדחתה, אך המסר המאיים היה ברור".

    פרידמן טוען ש"התעניינות זו בהשקפת עולמם ובערכיהם של אזרחים, דומה להתעניינותה של הכנסייה הקתולית בהשקפת עולמם של מאמיניה כדי לבדוק שמא אינם כופרים חלילה בדוקטרינה הכנסייתית. גם המשטר הקומוניסטי ראה את גודל הסכנה שבהענקת תפקידים ציבוריים לכאלה הכופרים בתורתו. בג"צ נושא את דגל הליברליזם…וההיסטוריה מלמדת על כך ש…ליברליזם קיצוני יכול לגלות סימני דורסנות מפחידים".

    הצד השני של משוואת המינויים הוא ההדחות שכופה בג"צ.

    לכן כפי שאומר פרופ' דיסקין ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית לשעבר ויו"ר ועדת המועצה להשכלה גבוהה למינהל ולמדע המדינה, שיש לצמצם ולהחזיר את ממדי זכות העמידה למידותיה בסוף שנות ה-90 ולא לאפשר לכל אדם או גוף לעתור בלי הרף לבית המשפט גם כאשר הוא אינו נפגע מדבר.

    לדבריו, על מנת לצמצם את זכות העמידה, על הכנסת להשתמש באחת מהלכות בג"צ עצמו, שקבע לפני האקטיביזם השיפוטי את הגבול הברור במה אינו יכול לדון ולנסח הלכה כזו לחוק.

    כך יושם קץ להתערבות בג"צ בתחומים שאינם שייכים לתחום הסמכות שלו ואינם סבירים.

    ביטול זכות העמידה תמנע עתירות מהסוג הזה והתערבות לא לגיטימית בענייני המדינה.

    סימוכין:

    1.http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94

    5.עו"ד יורם שפטל בסדרת תוכניות שעיקרה הדמוקרטיה בישראל, שלוש הרשויות השלטוניות ומעמדו של בית המשפט הגבוה לצדק: "בניגוד לרשויות האחרות הרשות השופטת כלל לא נבחרת על-ידי הציבור".

    http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FGKGHD&c41t4nzVQ=EEJ

  44. בג"צ חותר תחת הרוב היהודי במדינת ישראל באמצעות פסיקות הנוגעות לערבים ולמסתננים הגיב:

    ברק ובייניש שעמדו בראש בג"צ כמעט 2 עשורים, עיצבו אותו במודע ובמובנה כבית משפט פוסט ציוני מובהק שחייב לפעול נגד יהדותה של המדינה.

    בג"צ חותר תחת הרוב היהודי במדינת ישראל באמצעות פסיקות הנוגעות לערבים ולמסתננים.

    כמו כן פועל בג"צ באופן לא חוקי כשהוא מבטל חוקים של הכנסת, כיוון שאין לו רשות לכך. החוק קובע שכל גוף שלטוני בדמוקרטיה אינו רשאי לעשות שום פעולה שהחוק לא התיר לו אותה במפורש.

    ישראל היא מדינה יהודית ומדינת הלאום של העם היהודי, אך רק רוב מוחלט ומאסיבי של יהודים באוכלוסיית ישראל הוא המבטיח את יהודיות המדינה.

    האוייב הערבי והשמאל הישראלי, בפועל ובשתיקה, בעזרת בג"צ פוסט ציוני עם פסיקות שחותרות תחת הרוב היהודי – ציוני במדינת ישראל, עושים הכל כדי לבטל את יהדותה של המדינה באמצעות הכנסת לא יהודים רבים ככל האפשר לארץ.

    בג"צ חותר תחת הרוב היהודי במדינת ישראל באמצעות הפסיקה שלו ולכן הוא כמעט וביטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל, דבר שהיה מציף את ישראל במאות אלפי ערבים. חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003 הוא חוק ישראלי השולל הענקה של אזרחות ישראלית או תושבות בישראל, לפלסטינים תושבי יהודה והשומרון או רצועת עזה שהם בני זוג של אזרחים ישראלים.

    5 שופטים הסכימו לבטל את החוק מול 6 שלא הסכימו, כשברק ובייניש הובילו את המחנה שרצה לבטל את החוק וחתר תחת יהדותה של המדינה.

    האבסורד הוא שהשמאל שטוען שהוא רוצה כביכול מדינה יהודית ולכן רוצה היפרדות מהערבים ביו"ש ובעזה באמצעות הקמת מדינה ערבית בלב הארץ, למרבה הפליאה לא מוחה על הצפת המדינה בערבים ובמוסלמים אפריקנים באמצעות פסיקות בג"צ.

    החוק אומר שכל גוף שלטוני בדמוקרטיה לא רשאי לעשות שום פעולה, למעט פעולה שהחוק התיר לו אותה במפורש.

    אין שום חוק במדינת ישראל שמאפשר לבג"צ לבטל חוק של הכנסת ולכן בג"צ חורג מסמכותו ותוך רמיסת החוק נתן לעצמו את הרשות לחבל בחוקים של הכנסת.

    בעולם יש בתי משפט שמותר להם לפסול חוקים של הפרלמנט וזאת משום שהחוקה התירה להם לפסול חוקים של הפרלמנט.

    כשבג"צ פסל את החוק נגד הסתננות, הוא הפך את ישראל למדינת כל מסתנניה, בה להם יש זכויות הגוברות על זכויות אזרחי ישראל.

    מהו אותו חוק הסתננות שבג"צ פסל, מה אומרים שופטי בג"צ בפסק הדין שלהם ואיך מתגברים על בג"צ?

    בפסק הדין ההזוי טוענים השופטים שלא ייתכן שנפגע בזכויותיו של המסתנן לחיי חברה פה, לחיי משפחה פה, לעבודה על חשבון ישראלי שיפוטר למענו ולבריאות על חשבון הציבור.

    מאיפה לוקח בג"צ את הרשות להגיד דברים כאלה בכלל?

    הרי הזכויות עליהן מדברים השופטים הן אך ורק זכויות של אזרחי המדינה. כיצד זה מוקנה לשוהה לא חוקי שחדר למדינה באופן של ביצוע עבירה ובג"צ מקנה לו זכות לעבוד ולהינות מחיי חברה פה?

    מבחינה משפטית יש להם רק זכות אחת והיא להיות מגורשים מהארץ למדינה שלישית שמוכנה לקבל אותם מרצונם. לא החוק כולא אותם כי אם הם עצמם.

    בג"צ גם אומר בפסיקתו בנושא המסתננים, שיש לזכור שמאסר ללא קביעת אחריות פלילית צריך להתקיים רק במקרים נדירים בעוד בג"צ הוא אוייב החרות מספר אחת במדינה. מדובר בצביעות שלא תיאמן.

    כל שנה נעצרים למעלה מ- 20.000 אנשים בטרם נקבעה אשמתם ובברכת בג"צ. במדינת ישראל בברכת בג"צ ועל פי פסיקתו נשלחים 20.000 אזרחי ישראל (ולא מסתננים לא חוקיים) למעצר ללא קביעת אחריות פלילית, אבל זה מותר כי הם לא סודנים. שם בג"צ לא חושב שיש בכך פגיעה בחיי המשפחה ובצריכת חיי התרבות והפנאי שלהם. זה משמיעים לנו השופטים האלה בבג"צ רק כאשר מדובר בפולשים לא חוקיים מאפריקה.

    עוד ממשיך בג"צ ואומר שכליאתם היא פגיעה אנושה בזכויותיהם, בגופם ובנפשם ומגדיל ומתפלסף שהמסתנן אינו נכנס לארץ ומאבד את זכויותיו היסודיות.

    אך המסתננים כלל אינם אזרחים ולכן אין להם שום זכויות ואפילו לא זכות להיות כאן מבחינה משפטית.

    את המסתנן יש להכניס למעצר עד הרגע שיגורש.

    אלה הן ההצדקות של בג"צ לביטול החוק נגד ההסתננות.

    בג"צ משתמש ברטוריקה ליברלית שחוקה שמנותקת מחיי העם ותושבי השכונות אליהן פלשו המסתננים האלה.

    לא יכול להיות ששופטי בג"צ יאסרו בשם זכויות אדם על מדינת ישראל לכלוא מסתננים ולגרשם.

    לא יכול להיות שזכויותיהם יקודשו וזכויות השכונות והעם היהודי בארץ יקופחו. זכותנו לשמור על ארצנו היהודית. ערב רב אפריקני בארץ ישמיד את המדינה היהודית ולנו יש זכות לשמור על מדינה יהודית. נימוקיו של בג"צ לפסילה הם שכאשר אנחנו שוללים את זכויותיו של המסתנן הוא לא יכול להינות משלל הבחירות שמציעים החיים החופשיים ותרבות פנאי. בג"צ אומר לנו בפסק הדין ההזוי שלו, שלמסתנן שאין לו בכלל זכות להיות פה, אם נכניס אותו לכלא נמנע ממנו את זכותו לעבוד כאן על חשבון אזרח ישראלי שיפוטר בגללו. כל מסתנן שיעבוד כאן הרי לוקח עבודה של ישראלי, כלומר בג"צ גם מעדיף לתת זכות עבודה לסודאני על חשבון הישראלי.

    הרטוריקה הזו של בג"צ מושמעת רק כשמדובר בסוגיות קיומיות של המדינה כדי לחתור תחת המדינה ולפגוע ביכולותיה להילחם על זכות הקיום שלה כמדינה יהודית.

    בג"צ אוסר על צה"ל לקיים נוהל שכן. בג"צ ביטל את האפשרות לגרש אל מחוץ ליו"ש רוצחים ערבים. בג"צ ביטל את יכולת כוחות הבטחון להרוס בתי מחבלים. ו- 5 מתוך 11 שופטי בג"צ רצו לבטל את חוק האזרחות ולפתוח את שערי הארץ לזרימה אינסופית של ערבים לכאן.

    אבל כלפי אזרחי ישראל החוקיים בג"צ הוא אויב החרות בשל מדיניות המעצרים שלו ובשל פסיקותיו. הוא זה שמאפשר כליאתם של אלפים של נאשמים שמשפטם לא הסתיים בגלל השופטים שעוברים על החוק המחייבם לשפוט מיום ליום. לא בארה"ב ולא באוסטרליה ניתן לעצור עד תום ההליכים. הן מקדימות את שופטי בג"צ בשנות אור. אנחנו בחשיכה שאין כמותה בשום מדינה דמוקרטית בעולם.

    כאשר פרש מנהיג בג"צ אהרון ברק, הגענו למספר ההזוי של 99.9% הרשעות במשפטים פליליים. זו הירושה של הליברל הגדול לבית המשפט שלנו.

    חוקי אוסטרליה וארה"ב לעומת זאת מאפשרים מעצר לא מוגבל בזמן למסתננים ואפילו לפליטים.

    האם שופטי בג"צ חושבים ברצינות שרגישותם לחרות גדולה יותר מזו של שופטי ארה"ב ואוסטרליה? הם רחוקים שנות אור מהם וחשוכים ביחס אליהם.

    אז מהי התרופה נגד בג"צ, שתחסום את יכולתו לבטל חוק נגד הסתננות?

    יש לחוקק אותו כחוק יסוד. חוק יסוד הגנת המדינה מפני מסתננים. בג"צ פסק בעצמו שהוא לא יכול לעשות שום דבר מול חוק יסוד.

    בחוק צריך שיהיו 3 סעיפים:

    א.כל מסתנן ייעצר לפרק זמן בלתי מוגבל (ואז הם יסעו למדינה השלישית במהירות הבזק והארץ תתרוקן מהם).

    ב.איסור העסקה גורף עם עונשים כבדים למעסיקים.

    ג.איסור השכרת דיור למסתננים עם עונשים לעוברים על החוק.

    כך יהיה בג"צ חסר אונים לחלוטין מול החוק הזה.

    הגיע הזמן שכנסת ישראל תאזור עוז ותחוקק חוק כזה אם רוצים שהמדינה תמשיך להיות מדינה יהודית ולא אבדנו.

    פרופ' דיסקין, ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית לשעבר ויו"ר ועדת המועצה להשכלה גבוהה למינהל ולמדע המדינה מתייחס אף הוא לביטול חקיקה של הכנסת על ידי בג"צ ואומר שבג"צ מרשה לעצמו לבטל חוקים של הכנסת והוא ביטל מעל 10 חוקים בנסיבות שנויות במחלוקת וזה קרה בתקופה קצרה, לעומת המצב בארה"ב למשל, ששם נפסלו 2 חוקים ב- 80 שנה. (בארה"ב בניגוד למצב בישראל, מתירה החוקה לבית המשפט העליון לעשות זאת).

    לדבריו בית המשפט מתערב גם בנושאי מדיניות ובנושאים פוליטיים מובהקים כאשר חוק כבוד האדם וחירותו, או חוק חופש העיסוק מנוצלים לרעה לצורך התערבות הפוליטית – מדינית.

    החוקים כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק נוצלו ע"י ביהמ"ש על מנת להתערב בכל עניין, לכן הכנסת עשתה טעות! מי שהצביע בעד החוקים הללו מצטער היום.

    באמצעות 2 חוקים אלה ביהמ"ש נטל לעצמו הרבה סמכויות וניתן להפקיע סמכויות כאלה ע"י חקיקה מתאימה, הוא מסכם.

    באותו עניין כותב גם פרופ' פרידמן שהוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (1991) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: "המגמה הרדיקלית של בג"צ בנושא זכויות אדם מייחסת משקל מירבי לזכויות של הפרט, תוך שהיא מתעלמת כמעט לחלוטין מהנזק הכבד לציבור ומהסכנות שההכרה בזכות מרחיקה הלכת של אותו פרט תגרום לפרטים אחרים או לכלל הציבור".

    פרידמן מקדיש פרק מיוחד לנזקים שגרם בג"צ מאותה סיבה בהתערבותו בשיקולי ביטחון.

    "לאחר חטיפת המחבלים דוראני ועובייד כקלפי מיקוח לשחרור הנווט השבוי רון ארד, הוגשה עתירה בדרישה לשחררם. ברק דחה בתחילה את העתירה. אך "פרסום פסק הדין היכה את הקהילייה המשפטית הבינלאומית בתדהמה וברק נלחץ מעוצמת הביקורת ושינה את עמדתו וכתב פסק דין המבטל את פסק הדין הקודם שלו".

    התוצאה היתה שצה"ל חייב לשחרר את הטרוריסטים.

    הכך נוכל להילחם באויבינו, שהם יחזיקו באנשינו ולנו לא יותר להחזיק באנשיהם?" תהה חשין בדעת המיעוט. לאחר ששוחרר דיראני במסגרת עיסקת טננבאום, התיר לו בית המשפט לתבוע פיצויים מהמדינה בשל עינויים שעבר לטענתו בכלא. תביעת הפיצויים המופרכת אושרה על ידי העליון, אך ההחלטה הסופית בדיון הנוסף שנערך בעניין טרם ניתנה.

    בפסקי דין נוספים ביטל אהרון ברק את "נוהל שכן", הגביל מאוד את השימוש בסיכולים ממוקדים, דחה את מסקנות ועדת לנדוי שהתירה שימוש בנוהל "טלטולים" במקרה של מעצר "פצצה מתקתקת" וגרם לממשלה להוציא הון עתק בגלל פיסקי דין שהורו על העתקת גדר ההפרדה".

    פרידמן מציין שאפילו דו"ח גולדסטון עשה שימוש בפסקי בג"צ כדי לתקוף את המהלכים המבצעיים של צה"ל.

    "ההתערבות הגיעה לשיאה", לדברי פרידמן, "עם היציאה למבצע חומת מגן. לא פחות מעשרה פיסקי דין ניתנו באותה תקופה ובגללם נאלץ צה"ל להסביר, להצטדק ולהתדיין עם כל נודניק שהחליט להגיש עתירה.

    קצינים בכירים שהתייצבו בבית המשפט שוחחו טלפונית עם הגורמים בשטח כדי למסור לשופטים את הפרטים הכי מעודכנים.

    צווים מוחלטים לא ניתנו כיוון שבמהלך הדיונים המתישים צה"ל התמקח בניסיון להגיע לפשרות עם העותרים. "טוב הוא שהצדדים לעתירות לפנינו הגיעו להבנה", ציין בית המשפט באחת מן העתירות. "בית המשפט הפך למפקח העליון על הכוחות בשטח", מסכם פרידמן.

    בג"צ כובל את ידי צה"ל.

    לסיכום: על הכנסת לחוקק חוקים שיגבילו את התערבות בג"צ בכל תחומי חיינו. בג"צ לא נבחר על ידי הציבור על מנת למשול. את סוגיית ההסתננות יש לפתור אחת ולתמיד כהצעתו של עו"ד יורם שפטל באמצעות חקיקת "חוק יסוד מניעת הסתננות" שיכלול עונשים כבדים לעוברים עליו וכחוק יסוד יהווה קיר מגן לישראל, שאותו בג"צ הפוסט ציוני החותר תחת מדינת היהודים ינוטרל לחלוטין מלבטל!

    סימוכין:

    1.http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FLKFKE&c41t4nzVQ=EEJ

    3.http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/524/203.html?hp=1&cat=402&loc=58#talkback

  45. בג"צ של אהרון ברק, כאשר זה הכריז שהכל שפיט, גמר את הצבא. כולם מסתתרים מאחורי היועצים המשפטיים הגיב:

    צה"ל גמור!

    בג"צ כובל את ידי צה"ל, אומר הפרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל, חתן פרס ישראל לחקר המשפט וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים – דניאל פרידמן ומתערב באופן ניהול המלחמה בתואנה שהוא מוודא שצה"ל "מקיים את דיני המשפט הבינלאומי" וכולם בצבא מבינים שרק היענות להצעותיו של בית המשפט עשויה למנוע מעורבות חריפה יותר של בג"צ באמצעות צווים החלטיים ולכן עושים הכל על מנת למנוע זאת.

    כותב על כך גם המזרחן, ההיסטוריון והמשפטן ד"ר גיא בכור, ששימש כראש חטיבת לימודי המזרח התיכון בבית הספר לאודר לממשל, אסטרטגיה ודיפלומטיה של המרכז הבינתחומי הרצליה וקובע ש"אפשר לסכם ולומר שבג"צ ניצח לנו את הצבא ובעצם בג"צ ניצח לנו את הנצחון. כמו במלחמת לבנון האחרונה צה"ל כבר פשוט לא רוצה להילחם. זה הפך לצבא פציפיסטי ורק בלית ברירה שולחים מדי פעם את חיל האוויר לתקוף בעזה, בתגובה שבלונית, מפוהקת, ללא שאר רוח, ללא חשיבה, ללא שום תכנון.

    זה כבר לא הצבא ששומר על האזרחים, אלא האזרחים ששומרים על הצבא, שחייליו מאופסנים בקסרקטינים כמו חיילי שוקולד שמורים היטב ואם חלילה בסיס טירונים ניזוק מקסאמים, אז מפנים אותו פנימה, אך את האזרחים כמובן, משאירים בשטח. בשיח הישראלי חיילים הרוגים שווים יותר מאזרחים הרוגים ולכן נזהרים בהם יותר.

    מישהו התבלבל פה כי זהו "צבא ההגנה לישראל" ולא "ישראל להגנת הצבא".

    איך הגענו למצב שהצבא שלנו, כן, צה"ל של כולנו, הוא גורם כמעט – פוליטי, המפעיל לחץ פוליטי שלא להתמודד צבאית; שבורח מעימות בכל החזיתות, כאשר בכירי הצבא לוחצים על הדרג הפוליטי להיכנס למשא ומתן שכולל ויתורים מסוכנים, העיקר לא להילחם?

    איך איבד הצבא שלנו את ה"קילינג אינסטינקט" שהיה פעם למפקדיו, חדורי הבטחון העצמי, שהשמידו את חילות האוויר של צבאות ערב עדיין על הקרקע בשנת 1967?

    איך קרה שהצבא אפילו חושש מעימות מוגבל עם כנופייה קטנה של טרוריסטים לא ממש מאומנים ולא בלבנון, אלא ברצועה הזעירה של עזה ולוחץ להמשך הרגיעה בכל מחיר, אפילו במחיר ריבונות חלקית סביב הרצועה ובמחיר הקרבת האזרחים?

    איך כל זה קורה לנו, שואל ד"ר בכור, למרות מיליארדי השקלים שאנו משקיעים בצבא בשנה?

    מדוע הביצועים שאנו מקבלים כל כך ירודים בחוסר המעוף שלהם, בינוניים, עם מטכ"ל מפוהק, מפונק, שמן מתקציבי ענק, שלא רוצה להתאמץ יותר מדי, ללכלך את הידיים, בדרך אל האזרחות ואל המנכ"לות באירגוני הסקטור הפרטי?

    איך קרה שצבא המתוקצב בלא פחות מ-50 מיליארד שקל בשנה (2007), כאשר התקציב הזה אינו כולל את תקציבי המוסד, השב"כ, פיקוד העורף, משמר הגבול וסיוע לתעשיות בטחוניות במשבר, המסתכמים בעוד כמה מיליארדי שקלים, צבא כזה אינו פועל?

    תשאלו בשביל מה אנחנו משקיעים סכום שהוא 17% מהתקציב הלאומי שלנו על אי עשייה ואפילו על אי הרתעה?

    האם לא חבל על הכסף?

    הסיבות לתוצאה המחרידה הזו הן:

    1.עודף משפטיזציה גמר את היוזמה העצמית בצבא. למה להסתכן אחרי המלחמה בועדות חקירה מבזות בנוסח וינוגרד ואגרנט, בעריפת ראשים ובסיכון הקריירה כולה והרי כל עימות ייגמר ממילא בוועדת חקירה, כיוון שיהיו נפגעים.

    בג"צ של אהרון ברק, כאשר זה הכריז שהכל שפיט, גמר את הצבא.

    שום מפקד בכיר לא ייקח עוד סיכון. ההיפך!

    כולם מסתתרים מאחורי היועצים המשפטיים.

    האם בג"צ מרשה להפציץ בעזה?

    מי ששולט היום בצבא אינו הרמטכ"ל אלא היועץ המשפטי לממשלה. מני מזוז הרי הכריז במלחמת לבנון האחרונה שזו היתה "מלחמה משפטית" ובמלחמה כזו אסור להמר, אסור להפתיע ואסור להציג גאונות צבאית שכן הדרג המשפטי צריך לאשר זאת קודם.

    בג"צ ניצח לנו את הצבא ובעצם בג"צ ניצח לנו את הנצחון.

    2.רסן של אירגוני "זכויות אדם" שמטרתם אינה בהכרח טובת ישראל, הקיף את הצבא שלנו בשני העשורים האחרונים. הם מגייסים כספים בחו"ל ומתפרנסים מלזנב בצבא מבפנים. כולם מכירים מי הם אירגונים אלה. באכיפת בג"צ האפקט שלהם בגימוד הצבא היה מרתיע ואפילו קטלני.

    צה"ל יודע זאת ולכן הוא לא מעוניין לפתוח במערכה צבאית כלשהי, קטנה או גדולה, כי הוא יודע עם מי יש לו עסק, לא מבחינת האוייב, אלא היריב שבפנים והצרחות שיקומו כאן.

    צה"ל פועל היום אך ורק על מיזעור נזקים ותבוסות ולא עוד על שיטת ההישגים והנצחונות.

    האוייב קלט את התכונה המוזרה הזו שלנו והוא מנצל אותה כמובן. כך עשה נאסראללה במלחמת לבנון האחרונה כאשר מיהר להכתיר את העימות כנצחון שלו ואנו, מתוך תחושת הכשלון הפנימית, אמרנו אחריו אמן.

    המונח פטריוטיות ואהבת המולדת משמשים למחבלים התקשורתיים (כהגדרת עו"ד שפטל) ככינויי גנאי והצבא מוצג כלא רלוונטי, נצלני, כובש ומטומטם.

    כמה כיף להיות בעד השלום והפיוס בעולם! עם השיער המגודל וסימלי השלום.

    אחח…איזה כיף במחנה הזה וכמה לא בוגר ולא אחראי.

    כמה מצמרר היה לשמוע את יצחק רבין שר את "שיר לשלום" שנכתב בהשראת "שיער", דקות אחדות לפני שנרצח.

    הקהל שלו לא רצה עוד מלחמות וצבא. הוא רצה הסדר שלום בכל מחיר.

    בכל מחיר, אפילו של השמדתנו.

    צה"ל יודע שהישראלים יקריבו את שדרות, את אשקלון ועוד ושאין לו גיבוי אמיתי בתקשורת צמאה לטרף ובג"צ ומשפטנים טורפים מחכים לו בפינה. זה מה שמונע ממנו לפעול, לא חיזבאללה ולא חמאס. הוא אינו מסתכל קדימה בחשש, הוא מסתכל לאחור על בג"צ ועל התקשורת והחשש הגדול ביותר שלו שהוא יישאר פשוט לבד.

    מי שגוזז את מחלפותיו של צה"ל אינו האוייב – אלא בג"צ, אירגוני השמאל והתקשורת.

    כל המזרח התיכון מחכך ידיים בהנאה לנוכח תהליך ההרס העצמי וסירוס הצבא הגדול באיזור. יש מי שעושה עבורם את העבודה בתוך ישראל.

    מנהיגי ישראל יודעים שאין צבא להילחם עימו שכן בתוכו שתולים גורמי ההפרעה ולכן נכנעים בכל חזית אפשרית. זו הסיבה שאיבדנו את ריבונותנו מול פורעים בדואים ששודדים את האדמות, מול ערבים בגליל שבונים ללא היתרים, מול מסתננים לא חוקיים שמעזים פנים במקום להיות מסולקים משטח המדינה לאלתר, מול שר חוץ אמריקני חצוף ומול אירופה אנטישמית ששולחת לכאן מיליונים ומתפעלת פה בגיבוי בג"צ צבא חתרני מטעמה וללא כל בושה!

    סימוכין:

    1.http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/524/203.html?hp=1&cat=402&loc=58#talkback

    2.http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=913

    3.http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213345

  46. פרופ' מאוטנר: בג"צ איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו הגיב:

    פרופ' מאוטנר ששמו פורסם ב- 2007 כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון, קובע שמתקיים בישראל משבר חמור ומסוכן לדמוקרטיה בכל הנוגע למערכת המשפט, אליה העתיק השמאל את פעילותו אחרי שאיבד את כוחו בכנסת. לדבריו בג"צ הפך למוסד פוליטי של השמאל.

    פרופ' מאוטנר שהוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ולשעבר דיקן הפקולטה קובע שמתקיים בישראל משבר חמור שהוא מסוכן לדמוקרטיה, בכל הנוגע למערכת המשפט שהשמאל שאיבד כוחו בכנסת העתיק פעילותו הפוליטית אליה.

    לדבריו המשבר חמור ומסוכן מאין כמותו כיוון שבית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה מוחלט אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו.

    השתלטות השמאל לצורך עקיפת השלטון הנבחר בישראל מתבססת על שליטה גם על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, גם על אגף התקציבים של האוצר, גם על משרד מבקר המדינה וגם על בנק ישראל.

    באמצעותם מנטרל השמאל את מדיניות הממשלה ואת נסיונות החקיקה בכנסת, אותם הוא מכשיל ומונע תוך שהוא משקץ ומנאץ את הפוליטיקאים והופך אותם בעזרת התקשורת המגוייסת לשרותו, לבזויים ונחותים כביכול, ביחס אליו.

    לדבריו המערכת הפוליטית והמערכת המשפטית נמצאות במשבר חמור ואחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

    סימוכין:

    1.פוליטיזציה של משפט, פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

    http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM

    להלן התמלול המלא:

    קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.

    בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.

    בג"צ הפך למוסד פוליטי.

    זה חלק מתהליך.

    בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

    כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

    זה ההסבר הראשון.

    ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.

    ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.

    ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם, המשכילים האנינים וכו'. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.

    ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.

    מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה ומצד שני, היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.

    בית המשפט העליון קרוב תרבותית לקבוצה הזאת ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.

    הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?

    "זכות ליברלית" זה כמו אי מוגן בחומה.

    יש לי את חופש הביטוי וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי – לוגיקה של "איים מבוצרים".

    כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.

    לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.

    הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.

    אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול.

    הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו ובראש ובראשונה הציונות הדתית והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו, זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.

    יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

    3.פרופ' מנחם מאוטנר מדבר על בג"צ של אחרי מהפך 77'

    http://www.youtube.com/watch?v=KsxDURXWIyk

  47. מבחן הכניסה העיקרי למועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון הוא בכך שהמועמד נושא בדמו את הצופן הגנטי הנכון הגיב:

    נֶפּוֹטִיזְם הוא כינוי לנוהגם של בעלי שררה להעדיף במינוי למשרות את קרובי משפחתם, ידידיהם, חבריהם או מכריהם, על פני אנשים אחרים. לנפוטיזם במוסדות ציבוריים משמעות שלילית.

    ארבעת ילדיהם של אהרן ואלישבע ברק הם בוגרי לימודי משפטים, וכולם עברו התמחות אצל משפטנים שהגיעו בהמשך לבית המשפט העליון. תמר ברק התמחתה אצל השופטת איילה פרוקצ'יה בבית המשפט המחוזי; אחיה של תמר, אבנר ברק, התמחה אצל ידידת המשפחה השופטת דורית בייניש בפרקליטות המדינה; האחות השלישית, אסתר ברק, התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון תאודור אור; והרביעית, מיכל ברק, התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך.

    נשיא בית המשפט העליון ברק לא חידש כאן חידושים גדולים. הוא הלך בדרכם של קודמיו לנשיאות בית המשפט. שני בניו של הנשיא מאיר שמגר התמחו אצל השופטים אהרן ברק ומרים בן פורת. שני בניו של הנשיא יואל זוסמן התמחו אצל שלמה לוין ואצל דוד ברטוב.

    זוהי רק המשפחתולוגיה שבראש הפירמידה.

    תקצר היריעה מלמנות את כל בני המשפחה של שופטים ואנשי פרקליטות שהתמחו אלה אצל אלה. רשימה קצרה על קצה המזלג: בנו של שופט בית המשפט העליון יצחק אנגלרד, אסף, התמחה אצל הנשיא ברק כחצי שנה; לימור טירקל, בתו של השופט העליון יעקב טירקל, התמחתה אצל השופט בדימוס מנחם אילון; דניאלה בייניש, בתה של שופטת בית המשפט העליון דורית בייניש, התמחתה אצל נאוה בן-אור, המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים, עמה עבדה בייניש כשכיהנה בתפקידים שונים בפרקליטות; ד"ר אריאל בן-דור, בנה של השופטת דליה דורנר, עשה את התמחותו בבית המשפט העליון אצל השופט שלמה לוין, ועוד הרשימה ארוכה.

    "זהו בית משפט צר והדוק, מלוכד פנימית בנאמנות תקדימית. ומעל לכל, בקצה של תבנית צרה זו, במרום פירמידת הכח, הוצב נשיא השולט בכל מוקדי העוצמה, לא רק בבית המשפט העליון עצמו אלא במערכת המשפט כולה".

    ואכן אהרן ברק הצליח לעצב את בית המשפט העליון בצלמו ובדמותו. בשנות כהונתו כנשיא מונו השופטים יעקב טירקל, דורית בייניש, יצחק אנגלרד, אליעזר ריבלין, אדמונד לוי, ואיילה פרוקצ'יה, כולם מומלציו שרצה לקדם.

    סיפור קידומן של העוזרת של ביניש והעוזרת של אהרן ברק, מחדד את הרושם שהיושבים בראש המערכת לא מבינים מהן הנורמות המחמירות הנדרשות מהם. דנה כהן העוזרת המשפטית של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, נבחרה לכהונת רשמת בבית המשפט העליון. כדי לפנות לה את המקום מונתה העוזרת המשפטית של אהרן ברק וכיום רשמת בית המשפט העליון, גאולה לוין, לשופטת בתי הדין לענייני משפחה במחוז דרום.

    יתכן שהשופטות החדשות ראויות מאין כמותן. יתכן שהן הטובות ביותר שניתן היה לבחור, אך בכל אופן הדרך החפוזה שבה הוכנסו לרשימת המועמדים, העובדה כי עוזרים משפטיים של נשיאי בית המשפט מקודמים על פני משפטנים ראויים מדלת העם, התחושה כי היה כאן טריק שנועד לסדר את הפאזל כאוות נפשה של נשיאת בית המשפט, מעלה טעם לפגם.

    לולא ההיסטוריה העגומה של הנפוטיזם בבית המשפט העליון, לא היינו נדרשים כלל למינויים אלו. אבל די אם נזכיר כי בדרך פלא, לילדיהם של נשיאי ושופטי בית המשפט העליון תמיד נמצא מקום נחשק להתמחות.

    דניאלה ביניש, בתה של הנשיאה הנוכחית, התמחתה אצל עו"ד נאוה בן אור, אז המשנה לפרקליטת המדינה. ביניש הבת התקבלה גם לעבודה בפרקליטות. קיבלה תקן מיד עם תום התמחותה והופיעה בבית המשפט העליון כפרקליטה באת-כוח המדינה. לאחר שבן אור פרשה מהפרקליטות, היא מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי, כמובן בדחיפתה של הנשיאה ביניש, חברת הוועדה לבחירת שופטים.

    ילדיו של הנשיא אהרון ברק התמחו אצל משפטנים שהגיעו לימים לבית המשפט העליון. תמר ברק התמחתה אצל השופטת אילה פרוקצ'יה, אז בבית המשפט המחוזי, ואחר כך – מונתה כמובן על-ידי הוועדה לבחירת שופטים שבה כיהן ברק לבית המשפט העליון. אגב, יובל פרוקצ'יה – בנה של השופטת, התמחה אצל השופטת דליה דורנר, שבנה, ד"ר אריאל בנדור, עשה את התמחותו בבית המשפט העליון אצל השופט שלמה לוין.

    אבנר ברק התמחה אצל הנשיאה דורית ביניש כשהיתה בפרקליטות המדינה, ביניש הגיעה לבית המשפט העליון מיד לאחר המינוי של ברק (האב) כנשיא וכחבר המשפיע ביותר בוועדה לבחירת שופטים. אסתר ברק התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון תאודור אור; מיכל ברק התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך. ואפילו אלישבע ברק, רעייתו, התמחתה אצל נשיא בית המשפט העליון, יואל זוסמן. ברק דאג למצוא מקום גם לבני חברים – בנו של שופט בית המשפט העליון יצחק זמיר, יורם זמיר, התמחה אצל אהרן ברק. וכך גם אסף בנו של יצחק אנגלרד, שופט בית המשפט העליון, והרשימה עוד ארוכה.

    הריח העולה באפם של בני התמותה נוכח התופעה, רע מאוד…התוצאה על כל פנים עגומה: פני בית המשפט הושחרו שוב.

    "מצב שבו בני משפחה של שופטים מצויים בפרקליטות אינו רק פוטנציאל לניגוד עניינים, אלא פוגע באמון הציבור במערכת המשפט. הנושא הזה מחריף והולך ככל שהדורות מתרבים וצריך לחשוב על כללים ברורים וסדורים כדי להרחיק את החששות הקיימים".

    האם הנהלת בתי המשפט מרכזת מידע על קשרים חברתיים וכלכליים בין שופטים לגופים פרטיים?

    "לא".

    "ישאל השואל: היכן יוצב הגבול ומתי תיפסק אותה 'שרשרת' של ניגוד עניינים? משהו השתבש במערכת, משהו התערער בשיטה".

    לא בעלי הכישורים הטובים ביותר נבחרים כפי שאמרה בביקורת נדירה השופטת בקנשטיין אלא בעלי הקשרים הטובים ביותר הם שמקבלים שם עבודה.

    בקנשטיין: "יש להכניס אנשים ראויים ואותי מטריד מאוד העניין שהרבה מאוד שופטים נבחרים לפי קשרים ולא כישורים".

    על העסקת קרובים בכלל נמסר בתגובת משרד המשפטים:

    "שרת המשפטים וראשי המערכות השונות (הן במשרד המשפטים והן בהנהלת בתי המשפט) מודעים מזה זמן לבעייתיות שנוצרה בנוגע להעסקת קרובי משפחה, מבחינת מראית העין, באופן שמשפיע על תדמית המערכות ואמון הציבור בהן.

    בשל כך ננקטו וננקטות פעולות למנוע הישנות של ניגודי עניינים ולו למראית עין".

    האם אין למשרד כל כוונה לנקוט צעדים כלשהם ביחס לבעלי התפקידים המכהנים כיום בניגודי עניינים?

    "אין לנו מה להוסיף מעבר למה שנאמר".

    מלישכת עורכי הדין נמסרה תגובה כללית בלבד:

    "הלשכה מתנגדת כמובן לכל מצב של ניגוד עניינים וכשלעצמו מצב כזה הוא גם עבירה על כללי האתיקה של הלשכה".

    כך מתנהלים הדברים במערכת המשפט:

    ב-14 במארס התפרסמה ב"גלובס" ידיעה מאת משה ליכטמן ולפיה ביקש בנימין נתניהו, אז שר האוצר, למנות את ימימה מזוז, היועצת המשפטית של משרדו, כנציגתו במועצת מינהל מקרקעי ישראל (המינוי טרם יצא אל הפועל). אחותה, שולה בן צבי, היא ראש האגף החקלאי במינהל, שהמועצה אמורה לפקח על עבודתה. יותר מזה, אחיהן הוא מני מזוז, היועץ משפטי לממשלה, ובתוקף תפקידו הוא משמש בעצם מבקר-על של המועצה שאחותו היתה מועמדת לכהן בה ואחות אחרת ממלאת בה תפקיד ניהולי.

    מתברר שבמשפחת מזוז אין ניגודי עניינים.

    לפי הכללים שנקבעו בוועדת שמגר ב-97', היועץ המשפטי לממשלה משמש "יועץ-על" לכל היועצים המשפטיים בשירות הציבורי, וכולם כפופים לו ולהחלטותיו מבחינה מקצועית. כלומר, כבר עתה ימימה מזוז כפופה מקצועית לאחיה. זה עוד לא הכל. לפי הגדרת סמכויותיו, החלטות היועץ המשפטי לממשלה הן "מעין שיפוטיות", כלומר הוא בעל סמכות לפסוק כמעין-שופט ביחס להחלטות של אחותו וגם ביחס לאשתו.

    אלינער מזוז אשתו מכהנת כמשנה ליועץ המשפטי של המשטרה ומעצם הגדרת תפקידיהם, מובן שהיא והממונה עליה כפופים מקצועית לבעלה. משרד המשפטים טוען בתגובה: "היועץ המשפטי לממשלה אינו נדרש מתוקף תפקידו, ואינו עוסק בפועל בשום עניין אישי הנוגע לאשתו או לאחותו". השאלה מה זה "אישי". אם ראובן מתלונן במשטרה על שמעון והמשטרה מחליטה לא לחקור את תלונתו, בהודעה שראובן מקבל על החלטת המשטרה משובצת הערה שהוא רשאי לערער על ההחלטה אצל היועץ המשפטי לממשלה. גם במקרה זה החלטתו של היועץ תהיה "מעין שיפוטית".

    האם בעיית הקשרים המשפחתיים נבחנה ונשקלה כשהוחלט למנות את מני מזוז לתפקידו? מי שהמליצו עליו היו חברי ועדת איתור בראשות השופט בדימוס גבריאל בך. "הנושא נדון בוועדה והוחלט שאין בכך כדי לפסול אותו מלכהן כיועץ המשפטי לממשלה", אומר בך בתגובה. "לא בכל מקרה אדם צריך להיפסל בגלל קרבת משפחה".

    מבחן הכניסה העיקרי למועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון הוא בכך שהמועמד נושא בדמו את הצופן הגנטי של חסמב"ה – היא "חבורת סוד מוחלט בהחלט" הידועה.

    אם אינך משתייך לאלה הנושאים בדמם את הצופן הגנטי הזה, לא תתקרב לבית המשפט העליון – גם אם אתה המוכשר שבמוכשרים להיות שופט מכל הבחינות האחרות.

    סימוכין:

    1.http://www.makorrishon.net

    2.http://isra-family-court.blogspot.co.il/2013/06/blog-post_30.html

    3.http://www.haaretz.co.il/misc/1.1050393

    4.http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=311

    5.האג'נדה של העליון

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-24021-00.html

    6.בקנשטיין: שופטים נבחרים לפי קשרים ולא לפי כישורים

    http://www.news1.co.il/MemberLogin.aspx?ContentType=1&docid=263953&subjectid=1

  48. הכל נכון, זו הפיכה שלטונית בצורה המכוערת ביותר! הבעיה שביבי כמה שהיה מנהיג דגול, ביחסי האנוש שלו, קנה כל כך הרבה שונאים, בלב ובנפש! עד שהם מוכנים למכור את המדינה ואת כל הערכים היהודיים והלאומיים, כדי להוריד את ביבי מהשלטון. כדאי לחשוב על זה אם רוצים לחזור לשלטון….

    1. ביבי לא קנה אויבים. האויבים של ביבי זו המאפיה השמאלנית שלא יכלה לשאת את מיגורה מכס השלטון הגיב:

      למרות שהיא השולטת ולא נתנה לממשלותיו לעשות כלום באמצעות שיתוקן עם יועצים משפטיים מטעמה ששימשו כידו הבוחשת של בג"צ.

      כל מי שנלחם בביבי נלחם בעם ישראל ובמדינה היהודית. לא להיפך.

      המטרה היא מניעת מינוי שופטים לבית המשפט העליון, מניעת בחירת יועץ משפטי לממשלה שאינו שפוט של החונטות האלה, מניעת מינוי כלשהו שיסכן את מעמד והכנסות השליטים הלא לגיטימיים האלה.

      ביבי הוא יחיד במינו בכך שעמד מול הצונאמי המבהיל הזה ולא נרתע. לכן הם יצאו לחסלו ולהוציאו מהמערכת הפוליטית בדרכי רמיה וגניבת דעת.

      אילו היה ביבי באמת אשם במה שהם מאשימים אותו הם לעולם לא היו מציעים לו הצעה הזויה שיוותר על פעילות פוליטית ויזוכה.

      איפה נשמעו דברים כאלה חוץ מבמדינת הרמאים השמאלנים הזאת?

      גנבי שלטון ונוכלים מלא מלא.

  49. א.ברק הוסיף בעורמה וללא שום דיון בכנסת את המושג "תכליות מדיניות" לתפקידו של צה"ל ובכך הפך את צה"ל למכשיר פוליטי בידי ממשלות הגיב:

    תפקידו של צה"ל כפי שמגדיר אותו החוק הוא "להגן על קיומה של מדינת ישראל, שלמותה, ריבונותה ושלום תושביה ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה".

    את הדבר הזה שינה אהרון ברק באמצעות השחלת 2 מילים לפסק דין מטעמו, בעתירה נגד גירוש גוש קטיף.

    הוא הוסיף בעורמה וללא שום דיון בכנסת את המושג "תכליות מדיניות" לתפקידו של צה"ל ובכך הפך את צה"ל למכשיר פוליטי בידי ממשלות, תוך כדי שהפך את עצמו למחוקק במקום לשופט.

    לצבא יש כוח עצום אך אין זה מתפקידו ומסמכותו לאכוף חוק או החלטה כלשהי. במדינה דמוקרטית אי אפשר לשלוח את הצבא לשבור שביתה למשל.

    בכפר מימון, בימים 18 עד 20 ביולי 2005 התכנסו מתנגדים רבים מאד של הגירוש המתוכנן.

    על פי החוק רק משטרת ישראל היא המופקדת על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים במדינת ישראל.

    שרון השתמש בצה"ל לביצוע פעולה משטרתית שרק למשטרה מותר לבצע על פי החוק במדינה דמוקרטית ואילץ את הצבא לפעול באופן הנוגד את תפקידו על פי החוק הקובע שעליו להגן על המדינה ועל ריבונותה ושלום תושביה מפני אוייב.

    כתרגיל ניסוי לגירוש מתיישבי גוש קטיף, הפעילה הממשלה את חיילי צה"ל במקום את המשטרה, בכדי להטיל מצור משטרתי על כפר מימון, במטרה למנוע מאזרחים אפילו להתקרב לכבישים המובילים אל הכפר.

    הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, המורכב מלמעלה מ- 150 עורכי דין ומשפטנים, עתר ביום 3 באוגוסט 2005 לבית הדין הגבוה לצדק, בג"צ, נגד השימוש בצבא למטרות אכיפת סדר ציבורי על אזרחי ישראל, כלומר שימוש בצה"ל כאילו הוא כוח משטרה.

    העתירה נדחתה מיידית על ידי אהרון ברק. הוא לא רק דחה את העתירה אלא השתמש בעתירה על מנת להשחיל לפסק הדין שלו את שתי המילים: "תכליות מדיניות", באמצעותן הפך את צה"ל למכשיר פוליטי בידי ממשלות. לא עוד כוח לחימה אך ורק נגד האוייב, אלא גם כוח לחימה נגד אזרחי המדינה.

    בפסיקתו, מצדיק שופט בג"צ אהרון ברק את השימוש שעשתה הממשלה בצה"ל כאילו הוא משטרה וקובע כי:

    "ראוי והכרחי במקרים מתאימים לתגבר את כוחות המשטרה בחיילי צה"ל לשם הבטחת יישום ההתנתקות." (פסקה 70)

    השופט הדגיש כי:

    "התכליות המדיניות, הלאומיות והבטחוניות עליהם מבוססת תוכנית ההתנתקות, הן כבדות משקל". (פסקה 101)

    שימו לב מה קרה.

    השופט ברק הצליח להשחיל בלי דיון בכנסת, "תיקון" לחוק "ייעוד צה"ל" על ידי זה שהכניס לתוך פסיקתו את המושג "תכליות מדיניות".

    מושג זה אינו נמצא כלל בניסוח החוק המקורי וכך, בהינף קולמוס, כאילו בלי לשים לב, הרחיב בג"צ את סמכותה של הממשלה להשתמש בצה"ל להשגת מטרות מדיניות פוליטיות!!! לפסיקה זו יש השלכות מרחיקות לכת.

    מעתה אין הממשלה מוגבלת בשימוש בצה"ל, שהוא כוח צבאי בעל מערכות נשק אדירות להפעלתו כנגד אויבי המדינה.

    בג"צ התיר לממשלה להשתמש בצה"ל ככל העולה על רוחה, לרבות שבירת שביתות ודיכוי כל גוף פוליטי, המתנגד למפלגת השלטון! פסיקה זו של השופט ברק היוותה את הבסיס המשפטי לשימוש בצבא הגנה לישראל לשם גירוש יהודי חבל עזה וצפון השומרון ולהריסת יישוביהם.

    פסיקה זו מהווה עד היום בסיס משפטי להרס כל יישוב ונטישת כל חבל ארץ.

    כיוון שפעולות אלה חורגות ממטרות צה"ל, החוק משנת 1986 מעניק את הזכות המלאה לכל חייל שלא להשתתף בהן!

    הטלת ביצוע פעולות כאלה על חיילים יכולה להיחשב כפקודה שברור וגלוי לחייל שהיא אינה חוקית ועל כן הוא לא יישא באחריות פלילית בגינה.

    אך מה קרה בפועל? חיילים אשר סירבו להשתתף בעצירת האזרחים המפגינים או להשתתף בהרס גוש קטיף נשפטו ונכלאו ונענשו ושמם הוכפש בתקשורת השכם והערב. התנהגות זו של הצבא שהפך לפתע לכוח משטרה באמצעות פסק הדין שלתוכו השחיל ברק את שתי המילים "תכליות מדיניות", לא היתה חוקית.

    החיילים המסרבים יכולים לתבוע את המדינה על הנזקים שנגרמו להם ופיצויים על ישיבתם בכלא, על בסיס ניתוח משפטי זה.

    כאשר עתרה המועצה האזורית חוף עזה לבג"צ בטענה שחוק ההתנתקות סותר את חוקי היסוד של מדינת ישראל, קבע אהרון ברק כי "התכליות המדיניות הלאומיות והביטחוניות עליהן מבוססת תוכנית ההתנתקות הן כבדות משקל. הן נועדו להגשים מה שנראה לכנסת ולממשלה כצורך חברתי חיוני ומהותי שיש בו, אם אמנם יתממש, כדי להצדיק פגיעה בזכויות האדם של הישראלים המפונים".

    כך ביטל השופט ברק גם את זכויות האדם של המתיישבים היהודים!

    3 שנים קודם לביטול זכויות האדם של היהודים, אסר אהרון ברק גירוש של מחבלים משכם לעזה בתואנה ש: "מספר זכויות אדם בסיסיות נפגעות בשל עקירתו הלא-רצונית של אדם מביתו והעברתו למקום אחר, גם אם העברה זו אינה כרוכה בחצייתו של גבול מדיני". כלומר, זכויות האדם של הערבים גברו ואף ביטלו שיקולים בטחוניים!

    לא כך כשמדובר בזכויות האדם של יהודים. זכויות האדם של היהודים התבטלו בקלי קלות לצורך עקירתם מבתיהם.

    על הכנסת מוטלת עכשיו חובה מיידית לתקן את החוק המגדיר את תפקידו של צה"ל, על מנת לבטל את "החקיקה" הלא חוקית של אהרון ברק ולעקר את התוספת הלא חוקית שלא חוקקה בכנסת: "תכליות מדיניות".

    צה"ל לא נועד לשום תכלית מדינית של פוליטיקאים ושופטים, כי אם אך ורק לתכלית צבאית, לצורך הגנה על המדינה ועל אזרחיה מפני האוייב!

    **************

    סימוכין:

    חוות דעת משפטית: שימוש בחיילי צה"ל להריסת בתים או לפינוי אזרחים ישראלים בכוח מישוב ביהודה ושומרון – פקודה בלתי חוקית בעליל. מרשתי, "המטה להצלת העם והארץ", מילאה את ידי להעביר אליך חוות דעת משפטית זו בנוגע לחוקיות ואי-חוקיות פעילות צה"ל כנגד מתיישבים ישראלים ביהודה ושומרון.

    1. חוק-יסוד: הצבא קובע כדלקמן: מהות צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה".

    2. ייעוד צה"ל שנקבע על פי החוק ופקודות מטכ"ל הוא: "להגן על קיומה של מדינת ישראל, שלמותה, ריבונותה ושלום תושביה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה.".

    3. "הקוד האתי של צה"ל", אשר עוגן בפקודות מטכ"ל, קבע את מטרות צה"ל וערכי היסוד שלו כדלקמן:

    "מטרת צה"ל היא, להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה."

    "ערכי היסוד – הגנת המדינה, אזרחיה ותושביה – מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל ביטחון אזרחיה ותושביה".

    4. הצבא מחייב כל צעיר להתגייס אליו בגיוס חובה. החייל מתגייס ל"צבאה של המדינה" על מנת "להגן על קיומה ועצמאותה של מדינת ישראל". השימוש בצה"ל למטרות פוליטיות ומתן הוראות לצה"ל לבצע פעולות שמהותן ומטרותיהן הן פוליטיות, הינו בלתי חוקי בעליל. בדיוק כשם שפקודה לחיילי צה"ל לתקוף את הכנסת או להרוס בתים בגבעתיים היא פקודה בלתי חוקית בעליל, באותה מידה הפקודה לחיילי צה"ל להרוס בתים של אזרחי ישראל ביהודה ושומרון היא פקודה בלתי חוקית בעליל.

    5. בג"צ קבע כי ניתן להשתמש בצה"ל, מעבר להגנה על המדינה, אך ורק להשגת "יעדיה הבטחוניים לאומיים של מדינת ישראל". בג"צ 7455/05 – הפורום המשפטי למען א"י, "קבוצת המשפטנים תשס"ה" ואח' נ' ממשלת ישראל ואח': "בנוסף לכוחו של צה"ל לפעול להגנת המדינה, הוא רשאי לפעול גם להשגת יעדיה "הבטחוניים-לאומיים"." הוראות שניתנו על רקע פוליטי, ממניעים ולשם השגת מטרות פוליטיות ברורות, כמו הריסת מאחז או בית במקום כלשהו, אינן יכולות להיחשב "יעדיה הבטחוניים – לאומיים" של מדינת ישראל, ועל כן אין לצה"ל סמכות למלא אותן. מכאן שפקודות הניתנות לשם יישום הוראות אלה הן פקודות בלתי חוקיות בעליל.

    6. לגבי הטענה הנשמעת ממפקדי צה"ל כי "צה"ל הוא הריבון ביהודה ושומרון", הרי זו טעות מוחלטת. בג"צ קבע פעמים רבות כי המפקד הצבאי אינו הריבון ביהודה ושומרון. "נקודת המוצא הינה, כי בהפעלת סמכויותיו אין המפקד הצבאי יורשו של השלטון שניגף. אין הוא הריבון באזור המוחזק". (בג"צ 1661/05 – המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' ראש הממשלה – אריאל שרון ואח').

    וכן: "המפקד הצבאי אינו חופשי להגשים בשטח המוחזק על ידו בתפיסה לוחמתית כל פעולה שביסודה מונח שיקול ביטחוני. שיקול דעתו של המפקד הצבאי מוגבל על ידי המערכת הנורמטיבית שבמסגרתה הוא פועל, ושממנה הוא יונק את כוחו. אכן, המפקד הצבאי אינו הריבון בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית" (בג"צ 2056/04 – מועצת הכפר בית סוריק ואחרים נ' ממשלת ישראל ואח').

    7.לגבי מצוות ישוב ארץ ישראל היא מצווה שבה מחויב כל יהודי, וחז"ל אומרים (תוספתא ע"ז פ"ד ה"ג) כי מצוה זו שקולה כנגד כל המצוות. פקודה לחייל יהודי לעבור על אחת ממצוות התורה, היא פקודה בלתי חוקית בעליל. כשם שחייל יהודי רשאי (ואף חייב) לסרב לפקודה לחלל שבת בכל מקרה שאינו פיקוח נפש (כפי שאמר הפצ"ר לשעבר, אלוף (מיל.) מנחם פינקלשטיין בכנס משפטנים), כך אין הוא רשאי למלא פקודה המהווה עבירה על מצוות ישוב ארץ ישראל, כגון הריסת בתים או גירוש יהודים.

    8. ממשלת ישראל קבעה בהחלטתה מיום יז' תמוז התשנ"ד 26.6.94, כשאימצה את דו"ח ועדת שמגר בעניין הארועים במערת המכפלה, כי בכל הנוגע לאכיפת החוק והסדר באיו"ש: "בנהלים ייקבע, כי האחריות והסמכות לנקיטת הליכי חקיקה ומשפט לגבי מתיישבים יהודים וישראלים אחרים, היא של משטרת ישראל. לא יחול שינוי בהסדרים הקיימים בנושא זה לגבי התושבים האחרים באיו"ש." מכאן שאכיפת חוקי הבנייה ביהודה ושומרון, כמו בכל מקום במדינה, הינו תפקיד המשטרה ולא הצבא.

    9. זאת ועוד – סעיף 53 באמנת האג הרביעית, בנוגע להגנת אזרחים במלחמה, אוסר על צבא לתפוס או לפגוע ברכוש פרטי של אזרחים. שימוש בצה"ל להריסת בתים ופגיעה ברכוש של אזרחים ישראלים מהווה הפרת הדין הבינלאומי, ועלול לחשוף כל חייל או מפקד המשתתפים בכך לסכנת העמדה לדין בכל מקום בעולם, בגין הפרת החוק הבינלאומי.

    10. לא זו אף זו: הכנסת החילה בחוק (חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז – 2007), את הדין החל בישראל על אזרחי ישראל באיו"ש. חוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965 קובע הוראות וסדרי דין מפורשים לגבי צווי הריסת בתים, שחיילי צה"ל, ההורסים בתים של מתיישבים ישראלים באיו"ש, אינם עומדים באף לא אחד מהם.

    11. בג"צ קבע לאחרונה, בעתירה מס' 7192/08 "המטה להצלת העם והארץ" נ' הרשות השניה לטלויזיה ורדיו ואח', כי "בעיקרון, עקירתו של אדם ממקום מגוריו פוגעת בכבודו, בחרותו ובקניינו. דירתו של האדם אינו רק קורת גג לראשו, אלא גם אמצעי למיקומו הפיזי והחברתי". לפיכך, חיילי צה"ל המשתתפים בעקירת מתיישבים והריסת בתיהם, פוגעים אנושות בכבודם, בחירותם ובקניינם של המתיישבים באיו"ש, ויש להפסיק זאת לאלתר ולהעמיד לדין את האחראים על כך.

    12. סעיף 125 לחוק השיפוט הצבאי קובע: "אין חובה לקיים פקודה בלתי חוקית לא ישא חייל באחריות פלילית לפי הסעיפים 123 ,122 ו-124, אם ברור וגלוי שהפקודה שניתנה לו היא לא חוקית." בית המשפט העליון פסק, כי חובה על כל חייל לסרב למלא פקודה בלתי חוקית בעליל.

    13. ברור שעל כל חייל מוטלת החובה לא רק לסרב לפקודה בלתי חוקית בעליל, אלא גם להתריע עליה בפני חבריו. "המטה להצלת העם והארץ" מתכוון להגן משפטית על כל החיילים המועמדים לדין בהקשר זה. יש לאפשר לחיילים לקבל ייעוץ משפטי ולהיות מיוצגים בדין המשמעתי על ידי עורכי דין, בכל מקרה שהם עומדים בפני עונש מאסר כלשהו.

    14.על הרמטכ"ל להורות לקציני צה"ל להימנע מלתת כל פקודה המורה לחייל להשתתף בהריסת בתים של אזרחים ישראלים באיו"ש, ואם ניתנה פקודה כזו, על פי הדין אין למלאה. כמו כן יש להורות על העמדתם לדין של המפקדים והחיילים שהשתתפו בהריסת בתים, בעקירת מתיישבים ישראלים או בפגיעה ברכושם, בגין מילוי פקודות בלתי חוקיות בעליל, בניגוד למצוות התורה, לחוקי מדינת ישראל, לדין הבינלאומי ולפסיקות בית המשפט העליון במדינת ישראל.

    בכבוד רב,

    אביעד ויסולי, עו"ד

    http://www.mentalpreparation.org/BRPortal/br/P102.jsp?arc=43539

    2..שוב לא ניתן / אמירה דור

    המניפולציות שאיפשרו את גירוש היהודים מגוש קטיף 2005

    http://www.mentalpreparation.org/BRPortal/br/P102.jsp?arc=41722

  50. הבעיה עם בית משפט אקטיביסטי היא שהוא מבטל את זכותו של העם להתוות את גורלו. הוא חזק יותר מכל שלטון הגיב:

    הבעיה עם בית משפט אקטיביסטי היא שהוא מבטל את זכותו של העם להתוות את גורלו ותופעת הלוואי הבלתי נעימה של בית משפט אקטיביסטי כזה היא שהציבור חש שאין לו כל דרך להשפיע על המדיניות.

    למרות מיטב מאמציהם של מעצבי דעת הקהל בישראל, לא ניתן יהיה להשתיק את הוויכוח ההולך ומתעצם נגד האקטיביזם השיפוטי. מעטות הן ההחלטות שתהיה להן השפעה גורלית יותר על דמותה של המדינה במהלך העשורים הבאים.

    בית המשפט העליון בישראל פועל מבלי שקיבל לכך שום הסמכה מהכנסת כאילו אף פעולה של הרשויות אינה פוליטית מדי, שנויה במחלוקת מדי או זניחה מכדי לחמוק מהתערבותו הפעילה.

    הוא חזק יותר מכל שלטון. הוא מאפיל בכוחו על המשטרה, על הרשות המחוקקת, וגם זו המבצעת.

    הוא יכול במחי החלטה להזיז שר מכהונתו, ומפלגה מאפשרותה להתמודד.

    את כוחו הבלתי רגיל ניכס לעצמו בג"צ בשל התיימרותו להציג עצמו כאילו הוא מעל לפוליטיקה.

    שימו לב להבדל בין תפקידו של נשיא בית המשפט העליון בישראל לזה של עמיתו בארצות הברית בנוגע לסמכות לקבוע את הרכב חבר השופטים שידון בכל תיק.

    בארצות הברית נידונים העניינים המגיעים לבית המשפט העליון בפני כל תשעת השופטים, אבל בישראל נידונים רוב העניינים בפני הרכב מצומצם הכולל שלושה או חמישה שופטים.

    בניגוד לארה"ב, בישראל מוסמך נשיא בית המשפט העליון לקבוע אילו שופטים יטפלו בכל עניין וכך, למעשה, הוא יכול לקבוע את התוצאה שתתקבל בנושאים טעונים מבחינה אידיאולוגית. זו התנהגות מקוממת.

    אם שופטי בית המשפט העליון נוהגים כפי שאנו רואים, כפוליטיקאים, יש להתייחס אליהם כאל פוליטיקאים ולכן האקטיביזם השיפוטי בישראל לא יוכל יותר להישאר בגדר נושא דיון אקדמי גרידא ואנו רואים שהדיון בנושא החל להגיע ביתר שאת לפורום הציבורי ולתקשורת הארצית.

    יתד נאמן, העיתון היומי של הזרם החרדי הליטאי, פירסם על כך מאמר מערכת שהוקיע את ברק (הכוח המניע שמאחורי האקטיביזם הגובר של בית המשפט), כ"אויב מסוכן" הן ליהדות והן לדמוקרטיה:

    תמה הדמוקרטיה, תם שלטון העם…ובג"צ מתיימר להחליט בשבילי ובשבילך מה מותר לנו לחשוב ועל מה מותר לנו להיאבק.

    המסקנה היתה שברגע שהשופטים ייחשפו לביקורת ציבורית מרסנת, הם יאבדו את מעמדם…וכוחם יפחת בהתאם, שכן עמדותיהם האחידות של שופטי בג"צ שבחרו את עצמם בעצמם הוצגו כסכנה לאושיות הדמוקרטיה וכאיום על זכות האזרח לעצב את הארץ בה הוא חי. העיתונים החרדיים סיימו בקריאה למקד את המאבק ב"כוח הכוחות של השלטון החילוני, בית המשפט העליון".

    הם קראו לנהל מערכה "חכמה" שתציג את הניסיון הלא-דמוקרטי, הלא-ישר והלא מתקבל על הדעת, של אדם בשם אהרן ברק לכפות על עם ישראל את דעותיו הרחוקות מדעות הרוב המכריע של האזרחים היהודיים בישראל ואמרו שיש להציג אותו בדמותו האמיתית, כסכנה לאושיות הדמוקרטיה הישראלית, כאיום על חירויות האזרח לבחור לעצמו את הדרך בה תנוהל ארצו, ליטול בכוח "הפיכה משפטית" את הסמכות שאינה שלו ולא ניתנה לו מעולם, משום שאיש לא בחר בו והוא לא הציג למבחן ציבורי אמיתי את רצונותיו השלטוניים.

    בהמשך קבע הציבור החרדי ש"אהרן ברק הוא עובד מר"צ" ויצא בקריאה:

    "תימנע רודנות הבג"צ וייבחרו שופטי בית המשפט העליון על ידי הציבור".

    בתגובה יצא דן מרידור נגדם בביקורת מוגזמת ("מסע הסתה חמור וחסר תקדים בתולדות המדינה"), וראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז כי בית המשפט העליון הוא "אבן יסוד בחברה הישראלית, ולא ניתן לפגוע במוסד החשוב והמרכזי הזה".

    העיתונות החרדית, מצידה, לא נסוגה מול הלחץ.

    יתד נאמן, המשיך לפרסם כמעט מדי יום מאמרי מערכת שהצדיקו את עמדתו וחזרו על קריאתו לציבור להתייחס לברק כאל פוליטיקאי גרידא. עיתונים חרדיים אחרים הצטרפו גם הם למאבק. אך לבד מעיתונים אלה ומכמה פוליטיקאים חרדיים בולטים, לא נשמע כמעט אף קול שיגן על הדברים שנכתבו או אפילו על זכותם של העיתונים לאמרם.

    אבל לאחר הפוגה של מספר שבועות שב הנושא ועלה.

    הפעם היה זה עורך הדין דרור חוטר-ישי, יושב ראש לשכת עורכי הדין אז, שמצא עצמו בעין הסערה וגם הפעם הוצת הגפרור על ידי יתד נאמן, אשר פירסם ראיון ארוך עם חוטר-ישי שהתמקד בדעותיו על פעילותו של בית המשפט העליון.

    מבלי לנקוב בשמו של ברק, האשים חוטר-ישי את בית המשפט בהתעסקות כה רבה בפעילויות לא-ראויות עד שאינו מספיק למלא את חובותיו הבסיסיות כבית משפט.

    חוטר-ישי הבחין בין "צדק" ל"חוק", בטענה כי:

    "בית משפט אסור לו לעשות צדק. בית משפט צריך לעשות רק משפט. הדבר הכי מסוכן שיכול לקרות לבית משפט, זה ששופט יהיה חופשי לעשות כל מה שבדעתו וכל מה שנראה לו לפי השקפת עולמו כנכון וצודק.

    בית משפט צריך רק לעשות משפט ואת הגדרת המשפט קובע רק המחוקק.

    הוא קובע את הנורמות המשפטיות ואם הוא קובע נורמות שאינן נראות בעיני העם, העם יכול להחליף אותו ולשנות את הרוב בבית המחוקקים.

    את השופטים העם לא יכול להחליף והם ממונים לכל החיים ולכן תפקידם איננו לקבוע נורמות של מוסר".

    עורך הדין חוטר-ישי – כמו העיתונים החרדיים – תקף כאן את בית המשפט מטעמים דמוקרטיים, בטענה שאם השופטים אינם נבחרים על ידי העם ולעם אין כל אפשרות לגרום להדחתם, אסור בשום אופן שתפקידם במדינה דמוקרטית יחרוג אל מעבר ליישום החוק כלשונו.

    השימוש באמת מידה של "סבירות", לדידו של חוטר-ישי, הוא בדיוק חריגה מעין זו, הנוגסת בחופש הפעולה של נבחרי הציבור וכתוצאה מכך גם בדמוקרטיה עצמה:

    "אתה מתחיל לבדוק את הסבירות ואת המידתיות, ואתה בעצם אומר 'אני המנהל', כי אתה שם את שיקול דעתך במקום שיקול הדעת של השלטון המפורט בחוק".

    במקרים כאלה בית המשפט לא רק מחליף את שיקול הדעת של הממשלה בשלו, אלא שולל מהציבור את זכותו לשפוט את צעדי הממשלה בעצמו ובמצב כזה, קשה שלא להסכים עם דבריו של כותב מאמר המערכת ביתד נאמן, ש"תם שלטון העם".

    ההסתייגות מאקטיביזם שיפוטי היא בשל המצב שנוצר בו בית המשפט העליון מבסס את הכרעותיו על אמות מידה של "סבירות", או על זכויות שהוא עצמו יוצר.

    לא זו בלבד שפסיקות מסוג זה מסבכות את הרשות השופטת בהחלטות השייכות לזרועות אחרות של השלטון, אלא הן מונעות בפועל מן הציבור הרחב את היכולת להשפיע בנושא.

    הבעיה עם בית משפט אקטיביסטי היא שהוא מבטל את זכותו של העם להתוות את גורלו.

    כשהרשות השופטת כופה על העם ערכים שלא קיבלו גושפנקה מפורשת מהרשות המחוקקת וכופה את תפישת ה"סבירות" שלה על תפקודם של נבחרי הציבור, היא נוטלת מהעם את מושכות השלטון ותופעת הלוואי הבלתי נעימה של בית משפט אקטיביסטי כזה היא שהציבור חש שאין לו כל דרך להשפיע על המדיניות.

    אזרחים המשתמשים בכל האמצעים הפוליטיים – בחירות, שדלנות, הפגנות וכולי – כדי לשכנע ממשלה לפעול בדרך זו או אחרת, יחושו באופן בלתי נמנע תסכול כאשר יגלו שפירות מאמציהם הושמו לאל על ידי רשות שופטת בלתי נבחרת, על סמך עקרונות שאינם מבוססים בחוק.

    מאחר שגוף לא נבחר אינו יכול לייצג את ערכיו של עם, כפי שנבחרי ציבור יכולים, כל כפייה של ערכים הנקבעים על ידי בית המשפט על צעדים ממשלתיים, פוגעת מן הסתם באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיה – במיוחד בתרבות כה מגוונת ודינמית כמו זו שבישראל.

    בטווח הארוך, האקטיביזם השיפוטי הורס את אמון הציבור בדמוקרטיה עד היסוד.

    למרות מיטב מאמציהם של מעצבי דעת הקהל בישראל, לא ניתן יהיה להשתיק את הוויכוח ההולך ומתעצם נגד האקטיביזם השיפוטי.

    כל עוד ידבק בית המשפט בגישתם האקטיביסטית של אהרון ברק ובייניש, הוא ימשיך לפגוע בנקודות רגישות אצל חלק ניכר מהציבור הישראלי וקריאות תיגר כמו זו של חוטר-ישי יישמעו ברמה ללא הפסק.

    הבחירה הניצבת בפני הנהגתה הפוליטית והמשפטית של מדינת ישראל היא או לעודד את הדיון, כיאה לדמוקרטיה, או לחסום אותו מתוך זלזול בחופש ביטוי אמיתי ולהמשיך לחבל במאמצים לשנות את המצב.

    אם תלך ישראל בדרך השניה, היא תמצא את שלטון העם מעורער על ידי רשות שופטת בעלת נטייה לכפות את תפישת העולם שלה על אוכלוסייה שאינה רוצה בה.

    רע בהרבה יהיה הניכור הגובר בקרב אותם מגזרים בחברה הישראלית – חתך רחב באוכלוסייה שאינו מוגבל לקוראי יתד נאמן – שימצאו עצמם מתנגדים לשיקול הדעת של בית המשפט, אך נתקלים בהשתלחות מוסרית ומשפטית שוצפת כל אימת שהם מביעים את דעתם.

    מדינת ישראל הגיעה לשלב שבו אינה יכולה עוד להרשות לעצמה להשתיק את הוויכוח בשאלת האקטיביזם השיפוטי.

    סוף-סוף נפתח הדיון בנושא ואנו מצויים כעת על פרשת דרכים, שבה חובה עלינו להחליט אם הערכים העומדים בבסיס חוקי המדינה ימשיכו להיקבע על ידי קבוצה קטנה של שופטים לא נבחרים, או שמא שאלות חיוניות מעין אלה יוחזרו לליבון בפורום הציבורי.

    מעטות הן ההחלטות שתהיה להן השפעה גורלית יותר על דמותה של המדינה במהלך העשורים הבאים.

    סימוכין:

    1. מינוי שופטים – הפתרון למשבר העליון

    http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/minuy.htm

    2.אקטיביזם שיפוטי והדיון שאיננו

    http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/tchelet/gordon2.htm

  51. פרופ' דיסקין מגדיר את שופטי העליון כ"בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת הגיב:

    פרופ' דיסקין מגדיר את שופטי העליון כ"בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, וככזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם. לדבריו על המחוקק לשנות זאת".

    באשר לטענה המופרכת שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה: אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך כינון חוקה שבכוחה אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקה.

    פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית מאשים את הליכוד על שהוא מראה חולשה בפעולתו נגד שלטון בג"צ וחברי הכנסת שלו אינם פועלים לביטול המהפיכה החוקתית של אהרון ברק רק מטעמי נוחות ומטעמים של בון טון ונמנעים מלעשות מה שהם חושבים שהוא באמת ראוי ונכון לעשות, מתוך פחד מהתנפלות עליהם.

    בביקורתו הוא קובע שאין זה ראוי שכך יהיה. בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית את המתרחש במערכת המשפט.

    הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם".

    פרופ' דיסקין הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם.

    היתה זו ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותנו והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום.

    יש לפורר את שלטון החונטה האוליגרכית הזו ולהשיב את מערכת המשפט לידינו.

    לשם כך על הכנסת לחוקק חוק שיקבע שאך ורק הממשלה היא זו שבוחרת שופטים כפי שעושים בכל העולם הדמוקרטי ולא הם בוחרים את עצמם באמצעות ועדה בה הם שולטים בעקיפין, ורק לאחר שייערך להם שימוע עומק בכנסת.

    ערבי יוכל לשמש בתפקיד אך ורק אם שירת בצה"ל והוא מוכן לעמוד דום למשמע ההמנון היהודי – התקווה – ומבין ומקבל שזו מדינה יהודית. ח"כ יריב לוין מהליכוד מציע שהחוק יקבע שנשיא בית המשפט העליון ייבחר ע"י הכנסת. לדבריו "דרך זו תבטיח מתן ביטוי הולם להשקפות הרווחות בציבור ותחזק את כוחה של הכנסת מול הרשות השופטת".

    ואשר לטענה המופרכת שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה: אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך כינון חוקה שבכוחה אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקה.

    מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.

    בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.

    השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.

    עד היום מתקיימת תופעה שממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה ולא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.

    ולמה ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט מדינה ו…כל דבר אחר? מפני שהליכוד הוא מפלגה שנשלטת בידי רדיקלים סמולנים אשכנזים מיישובים של 2-3 העשירונים העליונים ואילו הבוחרים הם בדיוק ההפך. הליכוד הוא הונאה אחת גדולה. לא ברור למה ממשיכים להצביע למפלגה הזו.

    סימוכין:

    1.האקדמאים / אברהם פריד

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-44534-00.html

  52. לדברי פרופ' דיסקין אין בישראל דמוקרטיה ומערכת המשפט הפכה לממשלת ומחוקק על הגיב:

    פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך (ערוץ הכנסת) עם עמנואל הלפרין, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010. לדבריו אין בישראל דמוקרטיה ומערכת המשפט הפכה לממשלת ומחוקק על.

    האוליגרכיה המשפטית והפרת הפרדת הרשויות בישראל:

    http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349

  53. בריוני השמאל ששולטים בכל מוקדי הכוח מהלכים אימים ומחסלים כל מי שיעיז להרים ראש נגד הדיקטטורה שהם הקימו פה הגיב:

    למה הכנסת לא שינתה את המצב הזה מאז? תשאלו את כל הבריונים של השמאל ששולטים במוקדי הכוח בתקשורת, באקדמיה ובמערכת המשפט והאכיפה, שמהלכים אימים ומחסלים כל מי שמעיז להרים ראש ולקרוא תיגר על הדיקטטורה שהם הקימו, ורוב הח"כים מפחדים, הגם שלא בצדק (ראה מקרה כחלון שמכר להם את נשמתו).

  54. ברק נשא את נאומו באירוע של הארגון הפוסט ציוני "הקרן לישראל החדשה". הקרן מממנת את פעילותם של עשרות ארגונים אנטי ציונים הגיב:

    קרולין גליק:

    …ברק נשא את נאומו באירוע של הארגון הפוסט ציוני "הקרן לישראל החדשה".

    הקרן מממנת את פעילותם של עשרות ארגונים אנטי ציונים מתעאיוש ועד עדאללה, מהתנועה לזכויות האזרח ועד גוש שלום ובצלם.

    מלבד העוינות של כל ארגונים אלו כלפי ישראל, המשותף ביניהם הוא שהם הפכו לקבלני העבודה העיקריים של ברק ביישום ה"מהפכה השיפוטית" שלו בבית המשפט.

    לאורך כל השנים בהן קידם את תפיסתו הרדיקלית לפיה "הכל שפיט", היו אלו הארגונים של הקרן החדשה שהגישו עתירות לבג"ץ כדי שברק יפסוק נגד אושיות הציונות – מצה"ל ועד הקרן הקיימת לישראל – ובאופן זה כרסמו ביכולתם של המדינה ומוסדותיה לקדם את הריבונות היהודית בישראל.

    הסרת המסכה – בנאומו ברק חשף את עצמו כמה שסוציולוגים מכנים "אוטו-אנטישמי".

    באומרו כי "אני חושב כי אם תשאלו יהודי אם הוא מצדד בשוויון לערבים, הוא ייאמר שכן, כמובן. ואם תשאלו אותו האם אתה בעד גירוש הערבים, הוא יגיד שכן, כמובן – והוא לא ירגיש שיש סתירה בין אמירות אלה," חשף ברק את עמדותיו האמיתיות כלפי בני עמו.

    לא רק שהוא רואה בכולנו גזעניים, הוא משליך עלינו את הכוונות המוצהרות של אויבינו – אותם אנשים שהוא החליט שעליו לשמור עליהם מכל משמר כנשיא בית המשפט העליון וכמחולל המהפכה השיפוטית.

    הסכנה לדמוקרטיה ציונית – הנאום חשף את הסכנה הגלומה במהפכה השיפוטית שלו.

    הרי בקביעתו שהעם היהודי היושב בציון עם גזען ומסוכן הוא, ובקביעתו כי מלבד הזכות לעלות לישראל אסור ליהודים לראות את עצמם כבני המקום הזה באופן מיוחד המבדיל בינם לבין הערבים, ברק הבהיר כי הלכה למעשה הוא מתנגד ללאומיות היהודית שהיא הציונות.

    הוא מתנגד לנורמות ולערכים שלנו.

    הוא הבהיר כי כשופט מספר אחת בישראל הוא פעל – במסגרת המהפיכה השיפוטית שלו – להכריח אותנו לפסול את הנורמות והערכים שלנו ולקבל את הנורמות וערכים ה"נאורים" יותר שלו – ערכים ונורמות המבוססים על פסילת הנורמות והערכים המסורתיים שלנו ואף על פסילת זכותנו לשמור עליהם.

    בטיפשותנו התמימה הסמכנו אותו ואת שכמותו לעשות זאת, באמצעות הוועדה למינוי שופטים בה הוא שלט ובמסגרתה הצליח למלא את בית המשפט העליון וערכאות נמוכות יותר באנשי שלומו.

  55. דברים שנשא שופט בית המשפט העליון מני מזוז לאחרונה, חושפים את עומק הפגיעה בשלטון החוק שיוצרים דווקא אנשי המשפט.

    1. בעולם העתיק היו חוקים. מלכים רבים חוקקו קובצי חוקים שהקדום ביותר מביניהם המוכר לנו הוא חוקי אור-נאמו, שחוקקו לפני כ-4,000 שנה.

    פחות או יותר באותה תקופה, מעט יותר מאוחר, חוקקו חוקי אשנונה, וכמה מאות שנים לאחר מכן חוקקו חוקי חמורבי המפורסמים. כך שעצם התופעה של חוק איננה חידוש בעולמנו.

    אם כן, החידוש של העת החדשה איננו בעצם חקיקתם של חוקים. החידוש של העת החדשה הוא במושג אחר – "שלטון החוק".

    מה פירוש "שלטון החוק"? ההנחה בחלקים נרחבים של העולם העתיק וגם אחר כך היתה שהמלך הוא הסמכות העליונה, ולכן מי שכפוף לחוק הם הנתינים, לא המלך. המלך הוא השליט והחלטותיו הן החוק, או אם תרצו מעל החוק.

    בעת החדשה, עם היחלשותה של המונרכיה האבסולוטית, המציאות השתנתה ונוצר המושג של "שלטון החוק". החוק יותר חזק מכל אחד וגם השליט העליון כפוף למרות החוק. כך השלטון מפסיק להיות עניין של גחמה, ונוצר מעין בסיס נורמטיבי משותף שעל בסיסו כולם עובדים, קטן וגדול, חלש וחזק.

    כמובן שהציור הזה הוא קודם כל מאוד סכמטי ומעבר לכך גם די נאיבי, אבל בגדול זה הרעיון של שלטון החוק.

    2. ביום ראשון השבוע נערך באוניברסיטת בר אילן כנס לרגל פרישתו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט אליקים רובינשטיין, במסגרתו נשא דברים גם מי שהחליף את רובינשטיין בתפקיד היועמ"ש ואחר כך הפך לעמיתו בבית המשפט העליון, השופט מני מזוז.

    מזוז ציין בפתח דבריו כי תכנן לדבר על נושא אחר, אך במקום זאת ידבר על "התוקף המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה ומה המשמעויות שלה".

    את דבריו פתח מזוז ממש בתובנה שאותה הצגנו כאן, "התשתית הרעיונית של הכלל הזה היא עיקרון שלטון החוק, ושלטון החוק המשמעות שלו היא שהחוק מחייב לא רק את האזרח אלא בראש ובראשונה את השלטון עצמו. חוות הדעת משקפת לשלטון את החוק, כלומר מה שמחייב את השלטון זהו החוק ולא חוות הדעת". עד כאן נשמע בהחלט הגיוני.

    אולם, אז טען מזוז שמהתשתית הרעיונית נגזר מה שהוא מכנה "כלל הכרעה מוסדי", שאומר שחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה כאשר לדברי מזוז "התשתית הרעיונית נשארת מאחורה". זה כבר מתחיל להישמע חשוד.

    בהמשך החשד הופך כבר לחתיכת בעיה כאשר מזוז אומר את המשפט הבא, "היועץ המשפטי נתקל בדברים לא מעטים שבהם למרות שאין תשובה ברורה האינטואיציה המשפטית שלו אומרת לו שזה דבר לא חוקי, ולמרות שהוא לא יכול להצביע על חוק או על פסק דין שמבסס את זה, הוא צריך לעמוד מאחורי אמירה שכזו".

    3. אתם הבנתם את זה? החוק כבר איננו אוסף החוקים ופסיקות בתי המשפט. גם "האינטואיציה המשפטית" של היועץ המשפטי לממשלה הופכת להיות חלק מהחוק. כלומר, יש לנו כאן אדם שהוא צריך לזכור חלק מהרשות המבצעת, הוא אפילו לא שופט, שהאינטואיציה שלו היא בעלת מעמד של חוק.

    מדובר בהפיכה גמורה של הרעיון של שלטון החוק על ראשו. במקום מצב שבו החוק כצורתו מחייב את כל אזרחי המדינה, כולל את מוסדות השלטון, כעת קם מישהו שהוא מעין מחוקק בודד, האינטואיציה שלו היא החוק.

    4. תאמרו, ממילא אם לא מדובר במשהו שהוא מובן מאליו סביר להניח שחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה תגיע בפני בית המשפט, ואז השופטים, שבידיהם כוח הפסיקה, יכריעו האם האינטואיציה המשפטית שלו צדקה או טעתה.

    אלא שמזוז ממש לא רוצה שבית המשפט יתערב ליועמ"ש בחוות הדעת שלו ויבחן האם הוא קבע קביעות נכונות. מזוז מודה שלבית המשפט "סמכות" לערוך ביקורת שיפוטית על כל החלטותיו של היועמ"ש, אבל הוא רוצה שבית המשפט יזהר מאוד בביקורת הזו.

    וכה אמר מזוז: "בית המשפט חייב להיות רגיש למחיר הנלווה לביקורת השיפוטית שלו על היועץ המשפטי לממשלה, המחיר הנלווה במובן שכל החלשה של היועץ המשפטי לממשלה דרך הביקורת השיפוטית המחיר שלה עלול להיות הרבה יותר יקר מהרווח של אותה ביקורת. יועץ משפטי שבית המשפט יקבע שחוות הדעת שלו מוטעית עלול להיפגע המעמד הציבורי שלו ויותר חשוב המעמד שלו מול רשויות השלטון והיכולת שלו מכאן ולהבא לכפות על השלטון לפעול כחוק".

    אתם מבינים את זה? היועץ המשפטי נתן חוות דעת על פי "אינטואיציה".

    בית המשפט חושב שהאינטואיציה הזו שגויה, כלומר: היועץ המשפטי לממשלה המציא עקרון חוקי שלא קיים וכפה אותו על הממשלה. ההיגיון אומר שאנחנו נרצה מאוד שבית משפט יתקן את הטעות, אבל זה לא מה שמזוז רוצה. מזוז רוצה שבית המשפט יותיר את הטעות על כנה, וזאת למען "מעמדו של היועץ המשפטי".

    אז נכון, עד כדי טענה שלפיה היועץ המשפטי הוא גם מעל השופטים מזוז לא הגיע, אבל הוא מגיע קרוב מאוד לטענה שגם כאשר היועץ המשפטי לממשלה טועה – הוא צודק.

    5. כאשר בעוד מאה או מאתיים שנה יחקרו החוקרים את התקופה שחיינו בה, הם עשויים לקשור באופן ברור בין האדישות שמגלה חלק ניכר מהציבור לחשדות לשחיתות בצמרת השלטונית של מדינת ישראל, ובין ההיבריס של אנשי החוק שאותו מייצגים דבריו של מני מזוז.

    נכון, המשטרה, היועמ"ש, הפרקליטות ובית המשפט הם גופים נפרדים, אבל בעיניו של האזרח הקטן זו מערכת אחת גדולה, שנושאת את שלטון החוק ברוממות לשון, אבל בפועל שיטת התנהלותה היא בדיוק ההיפך משלטון חוק.

    אם רוצים להשיב את אמון האזרחים בשלטון החוק, צריך קודם כל להשיב את עצם שלטון החוק לחיינו, שלטון החוק ולא שלטון הפרקליטים, היועמ"שים והשופטים.

    https://www.inn.co.il/News/News.aspx/361410

    תגוביות:

    1.במדינות דמוקרטיות שלטון החוק פרושו שכל אחד במדינה,כולל זרועות השלטון, כפוף לחוק. במדינת ישראל פרושו של מושג זה הוא שלטון השמאל הקיצוני שלא נבחר ע"י הציבור. מוקדי הכח הנשלטים ע"י החבורה האנטישמית הזו אינם כפופים לחוק. לצערי נתניהו יחד עם כחלון אינם נלחמים בתופעה זו ואפילו משתפים פעולה עם כוחות הרשע. יש אנשים תמימים החושבים שמערכת המשפט בארץ פועלת לטובת העם. גם בבריה"מ היו הרבה אנשים תמימים שהאמינו שסטלין פועל לטובת העם. בדרך כלל הם התפכחו לאחר שנשלחו לגולאג.

    2.זאת שחיתות שיפוטית. פשוט לא מאמין לשטויות שלו ושל כל הבג"צ המשוקץ.

  56. שי ניצן בן זרש,אלשייך והכוסברא, מנדלבליט התפוס בגרון.
    נדרש עץ יותר גבוה ויותר גדול מהעץ של המן בשביל להעניש את הנבלים הללו ועושי דברם !!!

    1. והבה נבקש שדברי חז"ל אכן יתממשו ככתוב:

      על דטאפך אטפוך!

      על שטיבעת תטובעי.

      במהרה בימינו! ונאמר אמן סלה!

  57. שוב נחשפה האמת העצובה:האליטות מוכנות לדרדר את המדינה לכאוס ולאחר מכן להקים יודנראט מתרפס וסמרטוטי,להביא את המדינה אל סף התהום ולהקים "ממשלה" פוסט ציונית,פוסט לאומית מסוכנת לאזרחיה ומפגינה כלפיהם בוז וזלזול אין סופי ובלבד שהם יזכו ,בספק מרמה,בחשד גזל,כגנבים במחתרת ,בשלטון.והפתרון-כשהימין יחזור לשלטון מטרת העל חייבת להיות עיקור,שבירה,ניתוץ,ריסוק עד דק וחיסול הדיקטטורה המשפטית של בג"ץ עד שלא יישאר ממנה שריד ופליטים באמצעות העברת וחקיקת חוק יסוד הפרדת הרשויות.כי גם דיקטטורות אפלות וקורבנות בהרבה לא החזיקו מעמד כי אי אפשר לקיים דיקטטורה על הפחד והאימה לבדם אלא כל דיקטטורה חיפשה צידוק מוסרי לקיומה והמערכת המשפטית איבדה את הצידוק המוסרי להתנהלותה הנוכחית ונוכחנו לדעת לביהמ"ש העליון אינו גוף שיפוטי גרידא אלא גוף פוליטי הפועל בשדה המשפט וככזה הוא צריך לעבור מן העולם וכך גם יהיה…