דמותו המביכה של נפתלי בנט מעלה זכרונות לסרט המופת. האם בדומה לגיבור הסרט נותרו לבנט הצדקות לבגידתו בערכיו פרט ליוהרה ואנוכיות?
במרכז הסרט הקנוני "הגשר על נהר קוואי" עומדת הדילמה של קולונל ניקולסון. ניקולסון ויחידתו נפלו בשבי היפני ומאז הם עובדים בעבודות פרך במחנה השבויים ועוסקים בבניית גשר שישרת את צרכי הלחימה של האויב היפני. הדילמה של ניקולסון היא כבדה, מצד אחד הוא המפקד הבכיר ועליו מוטלת האחריות לדאוג לשלומם של יתר השבויים והדרך הטובה ביותר לעשות כן היא לוודא כי הם עובדים באופן מסודר ויעיל, מצד שני ניקולסון הוא מפקד צבאי בכיר שנשבע אמונים לארצו הנמצאת במלחמה ויודע שעבודה בעבור היפנים הינה תמיכה במאמץ המלחמתי של האויב.
ניקולסון בוחר בהגנה על חייליו ורותם אותם באופן מלא להקמת הגשר ויוצא מגדרו לעמידה בלוח הזמנים ההדוק של מפקד מחנה השבויים היפני. לשיטתו של ניקולסון, העבודה היעילה תשמור על השבויים במסגרת צבאית ועל כבודם כחיילים וגם תחסוך מהם את זעם השובים שמחויבים להקמת הגשר בלוז צפוף. כך למעשה יגדיל ניקולסון את סיכוייהם של חייליו לשרוד את השבי, על אף היתרון האסטרטגי שיתכן שגשר זה יקנה לאויב. במקביל, מתארגן צוות קומנדו בריטי להשמיד את הגשר שבנייתו הואצה בעקבות מאמציו של ניקולסון.
כל ההתרחשות הזו מתנקזת לסצנת הסיום המרתקת של הסרט. עם השלמת הגשר ורגע לפני השקתו עוזבים השבויים הבריטים את המחנה למקום אחר ולמעשה משתחררים מאימת מפקד מחנה השבויים. בסקירה אקראית מגלה ניקולסון כי הוטמנה בגשר פצצה ומזהיר את מפקד מחנה המחנה היפני. הדבר גורם למאבק מול אנשי הקומנדו שנתגלו בעמדת פיצוץ הגשר ובו מחסלים אנשי הקומנדו את מפקד המחנה אך אינם יכולים להביא את עצמם לעצור את ניקולסון שכן הוא בשר מבשרם עד שהם נהרגים מכדורי האויב וגם ניקולסון עצמו נפצע פצעים אנושים. זהו הרגע בו מביט ניקולסון על לוחמי הקומנדו שמתו בגללו ומבין כי למעשה הפך למשרתו של האויב. וכך ברגע השיא של הסרט שואל את עצמו ניקולסון בקול "מה עשיתי?" (What have I done) ומתמוטט על הנפץ וגורם להפעלתו ומשמיד את הגשר.
בנט הוא ניקולסון
כמו לניקולסון שבחר לגונן על חייליו גם במחיר סיוע מקומי לאויב, גם לבנט שלל הצדקות לעצמו מדוע הוא ממשיך לקיים את הממשלה הנוכחית שבוגדת בכל הערכים אותם הוא עצמו נשא על כפים עד ממש לא מזמן. זה התחיל בהיאחזותו בהבטחה למנוע בחירות חמישיות על אף שבמקביל הפר שלל הבטחות בחירות אחרות (לא ליבתיות כאמור) והמשיך בשלל רציונליזציות שהתנפצו זו אחר זו אל קרקע המציאות כגון: שהוא יטפל יותר טוב בקורונה מביבי, שנאום אחד שלו באו"ם וכל העולם מיד יתייצב לימיננו, שרק הוא יצליח להביא את ארה"ב למהלך תקיף מול האיראנים, שלא יועלו מיסים ויועברו רפורמות להורדת יוקר המחיה, ועוד כישלונות צורמים רבים אחרים. לאחר חצי שנה בראשות הממשלה נראה כי הדבר היחיד שממשיך להניע את בנט הוא איזו תחושת בטן עמומה שאף כי בגד באידיאולוגיה שלו עצמו ובמצביעיו, ובפועל ממשלתו מקדמת כמעט אך ורק את האג'נדות של עד לא מזמן יריביו הפוליטיים (העבודה ומרץ) ואף של אלה אותם הגדיר בעצמו כאוייבי הציונות (רע"מ), רק אם יתנו לו צ'אנס מספק בסוף הוא יצליח לקצור איזושהי הצלחה משמעותית ולהפוך למנהיג לגיטימי ויזכה לכבוד העם.
אך כמה עוד יכול להימשך האבסורד? הרי לשיטתו של בנט עצמו אך עד לפני חודשים ספורים, ממשלתו הנוכחית היא הנכס הגדול ביותר שהיה לאויבי הציונות מזה עשרות שנים, והרשת מוצפת מידי יום בשלל צילומי מסך מביכים של ציוצים והתבטאויות עבר של בנט המעידות על כך. ממשלת בנט מקדמת בדהרה את ריסוק המנגנון הדמוקרטי במדינה (נטרול ועדות הכנסת וביטול חופש הביטוי ברשתות החברתיות), היא מוליכה אותנו בעיניים פקוחות לפצצה גרעינית איראנית מתוך כפיפות לשלטון אמריקני ואירופי עוין (מדיניות אפס הפתעות), היא מקבלת לחלוטין את הנרטיב השמאלני/פלסטיני על קורבנות הפלסטינים ומצדיקה את אלימותם כנגד יהודים (שלל ההצדקות האחרונות לפרעות תשפ"א שכמו נובעות מחוסר שוויון) והיא משועבדת לחלוטין לצרכי התנועה האסלאמית. חוק החשמל הוא גולת הכותרת הנוכחית בו בנט בעיניים פקוחות הנציח את ההשתלטות העוינת של הבדואים על הנגב וזרק את ההתיישבות הצעירה מתחת לאוטובוס – סוגיות שאך בקמפיין האחרון היו מסוגיות הדגל אותן קידם.
לזכות ניקולסון יאמר כי בטווח הקצר הוא אכן דאג לחייליו שהיו שבויים בתנאים קשים מנשוא וברתימתם לבניית הגשר הוא אכן הציל חיים, עם זאת, זו הייתה יוהרה גרידא שגרמה לו להמשיך ולהגן על הגשר מפני פעולת החבלה גם לאחר שכל החיילים כבר עזבו את המחנה והגשר סיים לשרת את מטרתו ה"לגיטימית", והוא אף גרם באופן ישיר למותם של לוחמי הקומנדו מצבאו שלו.
ניקולסון נגאל לבסוף, אך במחיר כבד. אבל מה לגבי בנט? האם נותרו לו הצדקות לבגידתו בערכיו פרט ליוהרה ואנוכיות? האם יהיה קו אדום אותו לא יסכים לחצות ויגיע הרגע בו יפנים כי הוא משרת את יריביו הפוליטיים ואויבי הציונות? האם יהיה שלב שכמו ניקולסון יגיד לעצמו "מה עשיתי?" וישמיד את הגשר? מופע הזוועה האחרון בו לאחר אישור חוק החשמל במליאה איבד בנט את עשתונותיו והתפרץ על נתניהו בקריאות לגבי ההתנתקות שניכר כי יותר משהן פוגעות באופוזיציה הן מונעות מחיפוש הצדקה נואש למעשיו (ביבי עשה דברים גרועים אז גם לי מותר) ולאחר מכן קרא "עופי לי מהעניים" לח"כ אורית סטרוק כמו שמרוב בושה אינו מסוגל להישיר מבט אל מי שהינה סממן אידיאולוגי מובהק, גורמים לתחושה שהנה אולי מתקרב הקץ. ימים יגידו האם אכן כך הדבר.
יואב מור הוא בוגר המכללה למדינאות
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
אם בעיני כותב המאמר שיתוף פעולה עם יריבים פוליטיים שמחזיקים בדעות שונות לחלוטין משלך משולות לשיתוף פעולה עם האויב, יש כאן בעיה גדולה. ראשית, מפני שנפתלי בנט אינו מקריב באופן אקטיבי את מצביעי הימין הביביסטי שותפיו "הטבעיים" למרות התנגדותם העזה לממשלתו. בלא מעט מקרים הוא וממשלתו דואגים להם יותר מנציגיהם בכנסת, כמו למשל בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון הר מירון, במדיניות 'אפס סולבנות' כלפי ירי טילים מרצועת עזה (הלל ביטון רוזן מערוץ ביבי הודה בעצמו שממשלת בנט-לפיד מתאפיינת בכמות אפסית של טילים על עוטף עזה), בהשקעה גדולה יותר במערכת הבריאות בפריפריה ועוד.
ה"קורבנות" היחידים שאולי יש בסיפור הזה הם חברי הכנסת הכושלים של מפלגת הליכוד והמפלגות החרדיות. ולא הקואליציה הופכת אותם לקורבנות אלא נתניהו שמסרב לתת להם להיות חלק בעשייה הפרלמנטרית בכנסת, ע"י כך שהוא מונע מהם להיות חברים קבועים בועדות. ולא, אין כאן דריסה חסרת תקדים של האופוזיציה. ב-2015 הייתה בהתחלה קואליציה של 61 מול 59 שאמנם בוועדת הכספים היה לה רוב של חבר אחד אבל בוועדת הכנסת החשובה היה לה רוב של 3 חברי כנסת. הקואליציה הנוכחית (שהיא קואליציה של 62 מול 58 כל עוד עמיחי שיקלי אינו פורש באופן רשמי) החליטה להקטין את הרוב בוועדת הכנסת ל-2 ולהוסיף את העודף הנותר לוועדת הכספים. זכותה. האופוזיציה גם קבלה את הנציג שלה בוועדה לבחירת שופטים בחזרה, לאחר שלא ניתן לה מאז 2015.
ובקשר להסכמים הקואליציוניים, יש בהם סתימה של הדבר היחיד שיכול לסכן את מצביעי הימין – ההסכם מונע קיום הליך מדיני (מה שלא הופיע אפילו בממשלה הימנית שהייתה לנתניהו ב-2015) ושומר על יהודה ושומרון ואף מאפשר את המשך הפיתוח בה. היחידים שבאמת נפגעים אידאולוגית הם אולי המפלגות החרדיות שלא יוכלו לכפות את תפיסת הדת מהמדינה שלהן על רוב שאינו מוכן לכך, כמו גם את אנשי עוצמה יהודית ומים שלא יוכלו לקדם אג'נדה אנטי-ערבית קיצונית או אג'נדה מיזוגנית קיצונית. ומה לעשות, לאלה מעולם לא היה ומעולם לא יהיה רוב בקרב הציבור בישראל.
כשנתניהו מסמן את יאיר לפיד כדמון בשעה שאין במצע של לפיד הסכם נפיץ או תוכנית להחזרת שטחים, הוא הופך את מפלגתו שלו למשוקצת מוקצה מחמת מיאוס. ובסופו של דבר, האיום הריק סביב לפיד נחשף במלוא מערומיו והקל על בנט להקים ממשלה גם עם שותפים שמאלנים יותר. כי אם ביבי מציג תמונה שקרית על יאיר לפיד, הוא כנראה מציג תמונה שקרית גם על מפלגות העבודה ומרצ. הוא גם לא מקבל את הטענה לפיה לנתניהו מותר לשבת עם השמאל בממשלה אבל אסור לשבת עם השמאל בממשלה ללא נתניהו.
מי שמסמן את אנשי המרכז והימין המתון כבוגדים וכאויבים, בעודו מכשיר שותפות עם לאומנים קיצוניים, לא יכול לקבל את אמון הציבור. כדאי שמחנה הימין יבין זאת, וייפטר מהרגלו למכונה לסמן את יריביו הפוליטיים כאויבים ובוגדים וכאלו שנוכחותם בשלטון תסכן את המדינה. כל זאת אם הוא מעוניין לחזור אי פעם לשלטון, כמובן.
הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע" – על מעוותי האמת – אתר תנ"ך ממלכתי
לאחר מכן נשאיר על הלוח רק את צמדי הניגודים טוב-רע, אור-חושך ומתוק-מר. נשאל על כל אחד מהם: מה יקרה למי שלא יודע להבחין ביניהם? (הערבוב שבין אור וחושך וטוב ורע ..
אשמח לדעת מה במה שכתבתי הוא עיוות האמת. האם הקואליציה הנוכחית לא השקיעה יותר בפריפריה לעומת ממשלות נתניהו? האם המצב בעוטף עזה אינו שקט יותר משמעותית בחצי השנה האחרונה לעומת השנים שקדמו לה?
האם הקואליציה הימנית של 2015 לא הייתה קואליציה של 61 בתחילת דרכה? האם היא לא סדרה לעצמה רוב חסר תקדים של 3 חברי כנסת בוועדת הכנסת? האם האופוזיציה לא קבלה בחזה את הנציג שלה בוועדה לבחירת שופטים?
האם ההסכמים הקואליציוניים של קואליציית בנט-לפיד מאפשרים את קידום פתרון שתי המדינות? האם ההסכמים הקואליציוניים של קואליציות נתניהו סתמו כל פרצה שמאפשרת קידום תהליך מדיני של שתי מדינות?
האם קיים בציבור הישראלי רוב שתומך בתפיסה החרדית של סוגיית הדת והמדינה או להשקפת העולם של מפלגת נעם מופלגת עוצמה יהודית? האם זה שקר שעוצמה יהודית מחזיקה באג'נדה אנטי-ערבית קיצונית ושנעם מחזיקה באג'נדה מיזוגנית קיצונית?
האם יאיר לפיד הציג הסכם נפיץ עם הפלסטינים או תוכנית למסירת שטחים כחלק ממצע הבחירות? האם הוא דבר על תוכנית כזאת כמשהו שהוא מתכוון לקדם כראש ממשלה, בין אם בתואר ובין אם בפועל? האם נתניהו לא עשה מאמצים לסמן את לפיד כמסוכן בעודו רואה ב"עוצמה יהודית" שותפה לגיטימית? האם רוב הציבור בישראל רואה את לפיד ומפלגתו כמסוכנים יותר ממפלגת"הציונות הדתית" של סמוטריץ', בן גביר ומעוז? האם הציבור הימני המתון היה חושש בצורה קיצונית כל כך מחברות של מפלגות העבודה ומרצ בממשלה הטרוגנית עם רוב למרכז ולימין אלמלא הנדסת תודעה בלתי פוסקת של נתניהו והליכוד נגדן?
הגיע הזמן להכיר באמת הפשוטה: בבחירות האחרונות החלק בציבור שביקש את החלפת השלטון זכה לרוב של 66 מנדטים, גם אם לא הסכים על סוגו והרכבו של השלטון המחליף. בנט חתם על התחייבות לא לתת ללפיד את ראשות הממשלה ולא להישען על רע"מ, אבל המסמך הוצג ככזה שתוקפו מותנה בחתימה של נתניהו. ברגע שנתניהו גם לא חתם וגם חזר אחר מנסור עבאס והפעיל כל לחץ אפשרי כדי להקים ממשלה בתמיכת רע"מ, הוא התיר את כל נדרי החרמות של נפתלי בנט. זאת כי הציבור הישראלי כקולקטיב רואה ברע"מ מפלגה שנמצאת במקום קיצוני יותר מזה של העבודה ומרצ, כך שאם מותר לשבת עם רע"מ אז בוודאי שמותר לשבת עם העבודה ועם מרצ. ואם יותר ממחצית הציבור תומך בהמשך כהונת הממשלה אז זה סימן היא מייצגת את רצון הרוב במדינה, בוודאי רוב גדול הרבה יותר מזה שיש לממשלה שנשענת על בן גביר ועל מעוז. כן, הרוב הזה אמיתי גם אם מדובר ברוב קטן שלא היה תומך בממשלה שכזאת מלכתחילה. היטיב לתאר זאת עורך העיתון 'מקור ראשון' שמזוהה כמייצג הישיר ביותר של המתנחלים ושוחרי ארץ ישראל השלמה.
את האמת מאחורי הטיעונים שלי הוכחתי, כך שאם אתה טוען שאני משקר, חובת ההוכחה היא עלייך.
עכשיו ברור כיצד הגעת ל"למסקנה" לפיה רצח ישראלים הוא "שלום"
כדי לקרוא למי שמתנגד לרצחנותך שהוא "נגד השלום"
תודה שהוכחת שהסמול ממשיך להשתמש באותה שיטה בדיוק, בה השתמשתם להצדיק רצח ישראלים בזמן אוסלו
נחמד שכתבה רדודה מניבה תגובה מעניינת ושקולה
.רק לשם ההבהרה:
אתה טוען שהימין מסיט נגד המרכז ובאותה נשימה קורא לחלק מהימין.
הימין הסכים לשבת עם כל ראשי הקואליציה בשלב זה או אחר (למעט עבאס אבל גם לו היתה תמיכה של הרוב בימין) בעוד הם עדיין פוסלים חלק בלתי מבוטל בימין ואפילו כשעשו טובה והסכימו לשבת עם הימין עשו הכול אבל הכול להראות שהם עושים זאת בחוסר רצון: המשיכו לירות בתוך נגמ"ש הקואליציה ולא להשאיר ביקורות לאופוזיציה, דרשו כח בלתי פרופורציונאלי כדי לא לתת לאחרים לקדם את ערכיהם באופן הוגן, סירבו לתת גיבוי מינימלי מול ההסטה בתקשורת/מערכת המשפט/ חלק מהכנסת.
אבל אנחנו המסיתים ושטופי השנאה. אנחנו אחראים לקיטוב בעם. כן בטח.
קשוט עצמך תחילה.
אתה מעודד עבריינות "נדב"?
כי מה ש"שקול" בעיניך זו קואליציה שמקדמת חקיקה המתגמלת עבריינות (חוק ה"חשמל" ו"פינוי" חאן אל אחמר) וזה עוד לפני שדיברנו על חקיקה פאשיסטית, שמטרתה לפגוע ביריב פוליטי. חקיקה דומה לזו שחוקק היטלר עם עלייתו לשלטון (למשל, לאחר "הצתת" הרייכסטאג).
כל אלה ידועים לכולם, פורסמו ב"תקשורת" הכללית, אז כיצד "פיספת" אותם "נדב" המאוזן?
שלא נדבר על העובדה, שמפגינים כנגד נתניהו וסעייניהם ב"תקשורת", קראו במשך תקופה ארוכה למצביעי הימין במילים גרועות יותר מ"בוגדים". להזכיר לך את תמונת החבל על צווארו של נתניהו, הגיליוטינה ב"הפגנה" נגדו, את הציטוט של ח"כ ל-Untermensch של הנאצים, את המפגין כנגד נתניהו שביקש נשקים מהקואליה ע"מ "לגמור את העבודה של הערבים כנגד מתנחלים"?
או שאת כל הדוגמאות האלה שפורסמו אף בעיתונות הכללית, "שכחת" "נדב"? או ש"לא זכרת" "יונה"?
לדוד –
ראשית, לא טענתי שהימין כולו מסית נגד המרכז. מדובר בעיקר בנתניהו, בליכוד כמפלגה, ביהדות התורה ובחלקים מהאיחוד הלאומי ובני בריתה החרד"ליים. ייאמר לזכותו של בנט שלמרות עמידתו האידאולוגית הנוקשה הוא מעולם לא הסית נגד המרכז (היו שתי מערכות בחירות שבהן הוא כן הסית נגד השמאל – ב-2013 וב-2015, מאז הוא הפסיק גם עם הנוהג הזה והעדיף ניהול ויכוח מהותי עם המחנה האידאולוגי היריב). גם ש"ס לא בחרה בדרך כלל בקמפיין הסתה.
שנית, הליכוד בראשות נתניהו ובני בריתו ה"ימנים" (גם אלו שבאמת שייכים לשם וגם אלו שרק מתויגים כחלק מהמחנה) הסכימו לשבת עם מפלגות מרכז ושמאל, אבל הם לעולם לא הסכימו לתת להם ביטוי ולהוציא לפועל רפורמות שבאמת היו מביאות להן קרדיט ואהדה ציבורית. אפילו במידה והכניסו את הנושאים האלו להסכמים הקואליציוניים, נתניהו דאג להכשיל אותם ואת הרפורמות שבקשו לקדם. נתניהו הזמין את שאול מופז לבגוד בהבטחתו לחברי קדימה כדי לקיים חוק גיוס מתוך הקואליציה זרק אותו ואת ההבטחה הזאת מכל המדרגות, כך שבדיעבד ברור שהמטרה הייתה לפרק את מפלגת קדימה. הוא הכשיל את רפורמת הפטור ממע"מ על קניית דירה ראשונה שהוביל יאיר לפיד – הוא לא יכול היה לשאת את העובדה שזוגות צעירים יכירו תודה ללפיד על הנחה של מאות אלפי שקלים. הוא פעל מאחורי גבה של ציפי לבני כדי להכשיל את המשא ומתן שניהלה מול הרשות הפלסטינית בתיאום מלא איתו, למרות שהדבר היה קיים בהסכמים הקואליציוניים. אלו כמובן רק דוגמאות אחדות. ייאמר "לזכותו" של נתניהו שהכשיל לא פחות גם שרים ימנים ממפלגתו שלו וממפלגות הציונות הדתית כאשר אלו בקשו לקדם רפורמות, בין אם מדובר רפורמות ימניות ובין אם רפורמות א-פוליטיות. באשר לסיבה שבגללה פסלו חלק מסוים בימין, זה היה או בשל העדר לגיטימציה ציבורית (למשל ישיבה עם מיכאל בן-ארי הכהניסט לא הייתה זוכה להתנגות ציבורית חריפה) או בשל טעות בהתנהלות של המשא ומתן הקואליציוני (הסירוב של נתניהו לפנות לבנט ב-2013 גרם לאחרון לפנות ללפיד, שלא הסכים לשבת עם המפלגות החרדיות בשל פערים אידאולוגיים). הסיבה שבגללה מפלגת העבודה לא הסכימה לשבת איתו ומפלגות המרכז חשבו פעמיים לפני שחתמו על הסכם עם נתניהו הייתה בנטייה שלו להכשיל כל דבר שיכול לתת קרדיט ציבורי למפלגות האלו. אילו צעדים שהליכוד הכניס להסכמים הקואליציוניים בממשלה ה-32 ובממשלה ה-33 הוכשלו ע"י השותפים מהשמאל ומהמרכז?
היו מקרים שבהם המרכז דרש כוח לא לגמרי פרופורציונאלי בהסכמים, אבל יש גם מקרים הפוכים – ב-2013 מפלגת יש עתיד בעלת 19 המנדטים קבלה 5 תפקידי שרים ושני ראשויות ועדות קבועות (משניות יחסית בכוחן) בעוד שמפלגת הליכוד בעלת 20 המנדטים קבלה 8 שרים ושלוש ראשויות ועדות קבועות (בהן ועדות חזקות כמו ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה). ספרתי את מפלגת בליכוד בנפרד ממפלגת ישראל ביתנו שקבלה 5 תפקידי שרים וועדה וחצי חשובות.
זכור לי גם שבממשלת ישראל ה-32 מפלגת העצמאות לא ירתה בנגמ"ש כלל, כך גם מפלגת התנועה בממשלה ה-33 ומפלגת כולנו בממשלה ה-34. שים לב שמאז 2009 לא היה למפלגת הליכוד מצע וברוב הנושאים היא לא הציגה תוכניות עבודה ורפורמות שהיא מעונייית לקדם. כך שלמפלגת הליכוד לא ממש היו ערכים ותוכניות אידאולוגיות שמפלגות המרכז יכלו להכשיל. בבחירות 2013 דברו על שמירת ירושלים והכותל וובחירות 2015 התמקדו במלחמה בתקשורת, ב"אליטות" ובמערכת אכיפת החוק. איך זה בא לידי ביטוי בתוכניות פעולה? אין לדעת…
שלישית, אותן מפלגות מרכז כן נתנו גיבוי למהלכי הממשלה ולהחלטותיה. גם במבצע צוק איתן היו תמיכה וגיבוי ברמת המאקרו, למרות שהייתה ביקורת נקודתית על מהלכים כאלו ואחרים מבפנים על המבצע. גם כשיש ממשלה חבריה לא צריכים לתת גיבוי אוטומטי ועיוור לכל מהלך שהיא מבצעת, שהרי משטרים שבהם זה המצב אינם דמוקרטיים במלוא מובן המילה. אין שום סיבה שייתנו גיבוי אישי לראש הממשלה כאשר מדובר בפרשות שקשורות לחייו האישיים ולמשפחתו או כאשר הוא בוחר לתקוף את מערכת אכיפת החוק (יש הבדל גדול בין ביקורת חריפה לבין תקיפה ודה-לגיטימציה). הוא ראש הממשלה החזק ובעל התמיכה הציבורית הרחבה, שיסתדר לבד.
למשתמש אנונימי (יש כאן מענה גם לטענת ההסתה של דוד) –
גם בהסדרת "ההתיישבות הצעירה" יש תגמול לעבריינות, שהרי המאחזים הרבים נבנו בניגוד לחוק. אבל בהקשרים כאלו עדיף להיות צודק ולא חכם – עד להחלטה סופית בדבר הבית או היישוב – הסדרה ותכנון עירוני או לחילופין הריסה – כדאי שהחשמל והמים יסופקו באופן מסודר ולא פיראטי, כדי שלא יקרו אסונות ולא יהיה סבל מיותר של אזרחים שהמדינה לא החליטה מה לעשות לביתם. זה נכון גם לערבים שבנו באופן בלתי חוקי כי המדינה לא באמת אפשרה להם לבנות באופן חוקי וזה נכון גם לרוב המוחלט של האזרחים שגרים במאחזי "ההתיישבות הצעירה".
מי שטוען לחקיקה שמטרתה לפגוע ביריב פוליטי, עליו לקחת בחשבון שבכנסת ה-20 מפלגת הליכוד תמכה בהצעת חוק לפיה ניתן יהיה לפסול רשימות ומועמדים על פי החלטת ועדת הבחירות המרכזית בלבד בלי שניתן יהיה לערער על החלטה זו, הצעת חוק שמאפשרת לרוב הפוליטי הקיים לפגוע משמעותית ביריביו. מדובר בהצעת חוק פשיסטית הרבה יותר מכזאת שלפיה אדם שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שדינן 3 שנות מאסר ומעלה לא יוכל להרכיב ממשלה. אני מדגיש – לא הצעת חוק שתדרוש מראש ממשלה מכהן להתפטר באופן מיידי עם הגשת כתב האישום אלא מניעה מהרכבת הממשלה הבאה, כלומר במידה והוא עדיין זוכה לאמון הכנסת גם לאחר הגשת כתב האישום הוא יוכל לכהן כראש ממשלה עד שתבחר הכנסת הבאה ואף טיפה יותר מכך.
שאלה על המפגינים נגד נתניהו: האם המסיתים והקיצוניים שבהם מייצגים משהו מהפוליטיקאים שהתנגדו לנתניהו? האם מי מנבחרי הציבור שהשתתפו בהפגנותה אלו נתנו גיבוי להתנהגות המסיתה הקיצונית? ובכלל, רוב המפגינים לא התנהגו באלימות כזאת ועל כל מקרה קיצוני כמו שתארת היו 3 מקרים של אלימות משטרתית כלפי מפגינים. באחת ההפגנות מול הכנסת ראש הממשלה שלח גם חיילים בשירות חובה לתפקד כשומרים על המפגינים, בניגוד לחוק לפיו לחיילים אסור לבוא במגע עם אוכלוסייה אזרחית, על אחת כמה וכמה בשעת הפגנה. האמרה הקיצונית ביותר שיצאה מצד יריביו של נתניהו הייתה הכרזה "כחול לבן או ארדואן" (יש לזכור שארדואן טרם הוציא להורג אזרח טורקי בשל התנגדות פוליטית לשלטונו ושבבחירות דמוקרטיות אמיתיות קיימת אפשרות להחליפו אבל זה קשה בגלל שליטתו של ארדואן בסדר היום ודה-לגיטימציה ליריבים פוליטיים, מה שנכון לומר גם על נתניהו). יש לזכור שנתניהו לא דבר רק נגד הקיצוניים שבמפגינים אותם תיארת (שעליהם הייתה לו כל הזכות שבעולם) אלא לכל המפגינים הוא קרא "מפיצי מחלות". אני לא זוכר שום קריאה מצד נבחרי הציבור שהתנגדו לנתניהו או מצד גורם שמזוהה עם מפלגה שנגדו להדיח את נתניהו בדרכים לא חוקיות. מה לעשות, הקמת ממשלה חלופית שאינה כוללת את נתניהו שזוכה לרוב בכנסת היא דרך חוקית, גם אם לצורך כך נעשה שימוש ב"גנבי קולות" – פעולה שבהקשר הנוכחי הגדרתה מוטלת בספק ושנתניהו עשה בה שימוש פעם אחת ונסה לעשות בה שימוש גם פעם שנייה ולא הצליח.
תומכי נתניהו, הגיע הזמן שתבינו שהפסדתם בבחירות האחרונות ושכדאי לכם לשנות גישה אם אתם רוצים שיהיה לכם סיכוי לנצח בבחירות הבאות. זה כולל שינוי גישה ששוללת את הפילוג ומעדיפה את הדגשת המשותף, פירוט גלוי של תוכניות העבודה שלכם וחתירה לאחדות ככל האפשר.
צודק!
לא נוח לדבר על חוק ה"חשמל", אז אתה מנסה לשנות את הנושא להתיישבות הצעירה?
כאשר תהיה הצע"ח קונקרטית להסדרה, תוכל להגיד מה לדעתך חוקי בה ומה לא. מעבר לכשל הלוגי בשינוי נושא, כרגע זה גם לא נכון עובדתית. כך לדוגמא: רע"מ הצביעה בניגוד לעמדת הקואליציה, בימינה הפילו הצעה להסדרת ההתיישבות (https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/6452328), זה מהחודש האחרון. בנוסף, שים לב שמדובר בהצעה של האופוזיציה ואנחנו מדברים על בנט/קואליציה. כך שמעבר להסטת הנושא, זה גם לא שייך לאדם שמדברים עליו. רוצה לדבר על צדק האופוזיציה בבקשותיה להסדיר? אין כל בעיה, כתוב מאמר ב"מידה" על האפוזיציה. כרגע אתה "מגיב" למאמר שמדבר על בנט.
הצדקת עבריינות ע"מ למנוע אסונות היא מגוחכת. אין כל מניעה במקרה הזה משמירה על החוק. כאשר תציג נימוקים מדוע לבדואים בנגב לא נותרה ברירה אלא לפעול בניגוד לחוק – נדבר. עד אז, לדוגמא לשכות הוצאה לפועל במדינת ישראל (כן, יש להן שם חדש) מלאות באנשים שטענתם היא שלא נותרה להם ברירה אלא לא לשלם לזוכים. זה לא מפריע לרשמי הוצל"פ להורות על תהליכים, גרוטסקיים לפעמים ותאמין לי, ששם בהחלט מדובר באסונות בחלק מהמקרים. אז אם כבר מניעת אסונות היא מטרתך גם אם זה כולל עבירה על החוק, יש כמה דברים קודמים הרבה יותר מחשמל בנגב. אם כמובן אנחנו מניחים שזו מטרתך ולא ניסיון להמציא תירוץ לבנט.
אתה משווה ביטול חזקת החפות, מהיסודות החשובים ביותר עליהם מושטט המשפט הפלילי בכל העולם המערבי אשר על פי מגוון פרסומים בהארץ וואללה, תוכננה לחול גם בדיעבד. חקיקה בדיעבד אסורה במשטר דמוקרטי. לא במקרה כתבתי על היטלר והצתת הרייכסטאג – הצו שניתן אז ע"י הינדנבורג לבקשתו של היטלר, כלל חקיקה למפרע ולזה אתה רוצה לדמות הצעה שלא יצאה אל הפועל,למתן החלטה שיפוטית ע"י ועדה בראשות שופט בעליון? מעבר לעובדה ששוב "שכחת" את "הכל שפיט" של אהרון ברק, גם אם נניח שההצעה היית עוברת כפי שהיא – אתה שוב מנסה להחליף נושא, כדי לא לדבר על בנט. אתה קודם תתמודד עם מעשי הקואליציה שאתה תומך בה ומצביעי הליכוד ימצאו מה ניתן לעשות עם הצעות הליכוד.
ו"שאלתך" האחרונה, מדגימה יותר מכל שמטרתך היחידה ביא לנסות ולהסיט את הדיון ממעשי הקואליציה שאתה מנסה להמציא לה צידוקים, לנתניהו. אתה "מגיב" לתגובה בה ציטטתי סגן שר הקורא למתנגדיו הפוליטיים Untermensch – עמדה הלקוחה היישר מיסודות תורת הגזע הנאצעת ואתה "שואל" "האם המסיתים והקיצוניים שבהם מייצגים משהו מהפוליטיקאים שהתנגדו לנתניהו? האם מי מנבחרי הציבור שהשתתפו בהפגנותה אלו נתנו גיבוי להתנהגות המסיתה הקיצונית?"
תפנים, ממציא תירוצים קלים להפרכה עבור ממששת המנדטים, שהניסיונות שלך להצדיק את שקרי בנט, שקד, סער, ליברמן ואלקין – שקופים עוד יותר מ"חקירת" גל הירש, כאשר הוחלט על מועמדותו לתפקיד מפכ"ל המשטרה. לפיכך, הגועליציה שהקמת עם תנועת אחות של החמאס (כך להגדרת בנט), היית ניצחון פירוס. אמנם תפסתם את השליטה גם ברשות הנבחרת, אבל עשיתם זאת במחיר, שימנע ממך כל סיכוי לעוד ניצחון בעתיד. לכן, אנו (אזרחי ישראל) לא צריכים לעשות שום דבר מיוחד, על מנת שהשלטון יחזור אלינו. זה יקרה בצורה אוטומטית, כאשר גם אמנון אתרוגוביץ לא יוכל עוד לעזור לכם. כמובן, אם לא תגרמו למדינת ישראל להיעלם עד הבחירות הבאות. כפראפראזה על דבריו של מישאל חשין, זו הרי היית כל מטרתו של ה"שלום" עם קורבנות.
למשתמש אנונימי –
אין לי שום בעיה לכתוב על "חוק החשמל". בוא נתחיל מזה שהוא כנראה לא רלוונטי לרוב המבנים הבלתי חוקיים שקיימים בפזורה הבדואית בנגב, שהרי אין שום תוכניות מתאר בסיסיות כלל ואין אפילו משהו שיכול להתקרב לזה במציאות שם. עבור הבדואים בנגב דווקא קיימת אפשרות לבנות חוקי, למרות שלא באופן הכי נוח (מקשים על בניית יישובים כפריים שמתאימים יותר לאורח החיים הבדואי). החוק לא רלוונטי ככלל לפזורה הבדואית ולכן אני לא אתייחס לנושא כרגע. אני כן אדבר על רוב היישובים הערבים שבהם קיימים מבנים בלתי חוקיים, על יישובים שבהם משרד הפנים הכשיל את רובן המוחלט של תוכניות המתאר שהציגו לו הרשויות המקומיות, בעוד שתוכניות המתאר שהוא בקש להציג ליישובים האלו היו לרוב מנותקות מהמציאות; זה המצב כבר עשרות שנים. "חוק החשמל" בא כשלב ביניים שבו מאפשרים למבנים כאלו להתחבר באופן בטוח לחשמל ולמים (החוק חל גם על מבנים של יהודים שנמצאים במצב דומה) אם יש להם תוכנית מתאר שלפיה ניתן יהיה להסדיר אותם באופן הגיוני ומוחלט בעתיד. לצערי אין בחוק סעיף שגורם לו לחול באופן אוטומטי גם על מאחזי "ההתיישבות הצעירה" (ייתכן שאם נתניהו וסמוטריץ' היו מתחייבים שלא להתנגד לחוק בקריאה השנייה והשלישית היה ניתן להכניס סעיף כזה), אבל יכול להיות שימצאו את הדרך להחיל אותו שם דרך משרד הביטחון אפילו בממשלה הנוכחית.
אני מסכים שמצב דומה שבו ניתן באופן תיאורטי למנוע אסונות דרך עבריינות קיים בהוצאה לפועל. ואכן גם בנושא הזה עברו חוקים שיש בהם לכאורה תגמול לעבריינות במטרה למנוע אסונות. חלקם כבר קיימים ויש חברי כנסת שמנסים להעביר חוקים שימנעו אסונות כתוצאה מהליכי הוצאה לפועל. חוקים כאלה מגיעים גם מהעבודה ומרצ שבקואליציה וגם מהליכוד וש"ס שבאופוזיציה. גם בנושא ההוצאה לפועל יש חקיקה, כך שטיפול ב"חוק החשמל" לא בא על חשבון הנושא הזה.
אין בחוק שמונע מנאשם להרכיב ממשלה משום ביטול חזקת החפות. חזקת החפות רלוונטית בהחלט בקשר לחברים ברשות המחוקקת שלעתים הגיוני לאפשר להם לכהן בתפקידם עד למתן פסק דין מרשיע. במקרה של ראש ממשלה זה חמור הרבה יותר. ראש ממשלה שיש נגדו כתב אישום בעבירות של שחיתות שלטונית עלול לקבל החלטות על בסיס האינטרס האישי ולא לפי מה שנכון למדינה. לא רק אני אומר את זה, גם נתניהו עצמו אמר את זה ב-2008. קבלנו לכך הוכחה במציאות כאשר במשך שתי מערכות בחירות (לפני הגשת כתב האישום) נתניהו לא היה מוכן לקואליציה שלא תתן לו חסינות ולכן לקח את המדינה לבחירות חוזרות. קבלנו לכך הוכחה במציאות שכאשר נתניהו הקים קואליציה שלא העניקה לו חסינות ביחד עם בני גנץ, הוא מנע העברת תקציב דו-שנתי ופרק אותה כדי ללכת לבחירות, בניגוד לכל היגיון כלכלי. כמעט לכל אדם היה ברור שנתניהו פעל כאן לפי האינטרס האישי, וכלקח מהמקרה הזה מגיעה הצעת חוק ממשלתית (היא כנראה תהיה כזאת) שמאזנת – היא לא דורשת פיטורים מידיים אלא מונעת את הרכבת הממשלה הבאה. זאת גם לא חקיקה רטרואקטיבית, שהרי היא תחול רק מהכנסת ה-25.
ובקשר לאמירה של יאיר גולן על מתיישבי חומש – בהקשר של חשד לניתוץ קברים – היא לא נאמרה על נתניהו ומצביעיו, היא לא מייצגת את מפלגת מרצ ובוודאי שלא את הגורמים הפוליטיים שמתנגדים לנתניהו. נתניהו, לעומתו, יצא נגד מתנגדיו פעמיים – פעם אחת כשקרא למפגינים נגדו "מפיצי מחלות" ופעם אחת כאשר אמר שברצונו להקים ממשלת "ימין על מלא" בלי "כל התחלואה הזאת". יש משהו שמתקרב לזה עליו חתומה מפלגה או ראש מפלגה כלשהי?
ובקשר למה שיהיה בעתיד, במערכת הבחירות הבאה, אני לא הייתי מכין תחזיות כל כך מוקדם. אני זוכר שבבחירות האחרונות היו רבים במרכז ובשמאל שלא באו להצביע. הבגידה של גנץ והממשלה שהקים עם נתניהו תוך כדי ויתור על כל ערכיו גרמו להם לחשוב שאין שום סיכוי להביא בקלפי שינוי שיביא להחלפת השלטון, אז הם אפילו לא טרחו להצביע. כך היה המצב גם במגזר הערבי. כמות תומכי הליכוד הטבעיים שנשארו בבית בטלה בשישים לעומתם. אני מניח שהממשלה הנוכחית ופעולותיה יוציאו יותר מהם לקלפי בבחירות הבאות, ואולי גם תגרום ללא מעט מצביעי ליכוד לשעבר להצביע למפלגות אחרות בגוש הימין והמרכז לאור פעולותיה של ממשלת בנט-לפיד למען הפריפריה באופן שלא קרה בממשלות נתניהו. כל מה שדרוש כאן זה עבודה קשה מול הנדסת התודעה של נתניהו ברשתות החברתיות. אל תדאג, אם נתניהו והליכוד לא ישרפו את המדינה היא תשרוד עד הבחירות הבאות, בחירות שבהם לי כאיש מרכז קיצוני יש סיבה טובה להיות אופטימי. ביחס לרוב שהימין הקשה קבל בבחירות האחרונות, יש לי את כל הסיבות שבעולם להיות בטוח שבבחירות הבאות הגוש הליברלי חברתית ישיג תוצאות הרבה יותר טובות.
אין בחוק שמונע מנאשם להרכיב ממשלה משום ביטול חזקת החפות???
חזקת חפות חלה על כולם או על אף אחד. סיפורים לפיהם "במקרה של ראש ממשלה זה חמור הרבה יותר" הם הסיבה מדוע אתם בחמאס נחשלים.
גם בצפון קוריאה ובסין, יש מגוון סיבות מדוע חזקת החפות לא חלה עליך. גם שטאזי החליטו מתי "זה חמור הרבה יותר".
אם אתה רוצה משטר של איראן, אשר בו אתה באישור אייטולות תוכל לקבוע מתי "זה חמור הרבה יותר", אז אין לנו על מה לדבר – אתה רוצה מדינת שטאזי ואני רוצה מדינה דמוקרטית.
חוק חל באופן זהה על כולם. רק אצלך בחמאס יש חוק אחד לאדם X וחוק אחר לתפקיד Y. כיוון שלך זה "לא ברור", תודה שהדגמת כיצד אתה מהנדס תודעה.
לכן, חוץ ממצביעי החמאס, אין שום סיכוי שאנו הישראלים, נצביע למפלגה שאתה מנסה להנדס תודעה בשליחותה. כמו שהשטאזי נעלם, כך תיעלמו גם אתם, אלה שחזקת החפות צריכה את אישורם. ד"ש מ-NSO של אלשייך ולא להתראות.
לדעתי ההתנהגות חסרת האחריות והמסוכנת של בנט (וסער) נובעת מאגו מפותח ומשנאה עיוורת שהם פיתחו כלפי נתניהו, המנהיג שהשאיר אותם בצל וגבר עליהם בכל פרמטר מנהיגותי ולכן חסם את שאפתנותם הפוליטית שאינה יודעת שובעה.
האגו המפותח של בנט וסער הוא העומד מאחורי התנהלותם השיקרית והבוגדנית. הוא זה שיצר אצלם שנאה אובססיבית, דיכא והעלים את כל העקרונות והאידיאולוגיה הפוליטית שלהם וגרם להם לסכן בחוסר אחריות קיצוני את עתידה וקיומה של מדינת היהודים, רק כדי לספק את יצר הנקמה החולני שלהם.
האם עלה בדעת מישהו שבנט מעולם לא היה אידיאליסט? שהוא הצטרף לפוליטיקה במטרה אחת להגיע מה שיותר מהר לכסא ראש הממשלה? (אם ביבי יכול, גם אני יכול, חשב כשעבד אצלו.)
לשם כל בחר לו את החמור נוח ביותר (שאכן התמכר לו ללא פקפוק וללא ערעור), את הציונות הדתית, כדי "לדהור" איתו למשאת נפשו. אידיאלים? הצחקתם אותו!
אידיאליסט לא מוכר את נפשו לשטן, ובודאי לא כל כך מהר ובזחיחות כזו כמו בנט.
ברשימת הכשלונות נשכחו העליה המטרידה בכמות חולי הקורונה(בשעה שמנכ״ל משרד הבריאות מחפש להקל בנהלים ואיש לא פוצה פה בממשלה!), הויתור המוחלט של ראש הממשלה ושר המשפטים(שניהם ימנים…) על כל נושא המשילות ופעילותו של שר הבטחון להחזיר את תהליך ה׳שלום׳ לסדר היום הבינלאומי.
מאמר מביך. חבירה ליריבים פוליטיים ופשרות אידאולוגיות הן חלק מהDNA של כל פוליטיקאי.
כן, בנט שיקר והטעה את מצביעיו.
כן, חלק משמעותי ממצביעיו מרגישים מרומים.
אבל הכנסת מלאה בפוליטיקאים שהתנהגו בצורה דומה (אורלי לוי, בני גנץ הן דוגמאות מהבחירות הקודמות).
אגב, סמוטריץ היה נאמן למצביעיו ובגלל זה הימין לא בשלטון. אז האם נכון להיות נאמן לחלוטין למצביעים שלך או להיות פרגמטי? אני הייתי מעדיף שסמוטריץ היה מתפשר והימין היה בשלטון.
נכון, סביר שאם סמוטריץ׳ היה מתפשר על רע״מ הוא אולי היה בממשלה.
אבל תסתכל סביב ותראה איך נראית מדינה עם ממשלה שבנויה על פשרנים-שקרנים חסרי מחויבות לאף דרך אידיאולוגית: המדינה קורסת מכל הבחינות: בריאותית, חינוכית, הנגב בוער, וכו׳ וכו׳…
כלומר אצל הפוליטיקאי נבחר כדי לקדם את האגו שלו ולא את המדיניות שמצביעיו בחרו.
לתת לערבים לרצוח ישראלים עבור תמונה עם ערפאת וכותרת שלום? עכשיו ברור לאיזה אוייב חברתה
דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!
הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!
תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”
לכותב, הייתכן כי אינך מבין שבנט מחויב לפטרונים שמתחזקים אותו ולא למדינת ישראל? האם באמת אתה תמים עד כדי להאמין שבנט חופשי להחליט את החלטותיו ושאיננו שופר של אדוניו? האם כל מעשיו בתקופת הבחירות לא גרמו לך כבר אז להבין שהוא כלי משחק בידי אחרים?
המאמר יפה ומעניין, אבל בעוד לניקולסון היו שתי נאמנויות חשובות באותה מידה: ארצו וחייליו, לבנט יש נאמנות-על אחת: פטרוניו.
כל עוד אתם, הפרשנים-מנתחים-כותבים, תמשיכו להתמקד במה שמראים לכם ולהתעלם ממה שמסתירים מכם, עבודתכם היא כקליפת השום.
הנקודה היא שברגע שהגשר הושלם לא היה לניקולסון מחויבות לחייליו וכאן נחשף שזה לא היה רק לשם החיילים אלא שהיו גורמים נוספים.
אותו הדבר גם עם בנט נחשף שמחויבתו אינה לערכי הימין אלא גם למשהו נוסף.
יונה אתה מוליך בכחש את הקוראים. ראיתי את ההופעה של בנט בו הוא מתחייב לא לשבת עם רע"ם כשהוא חותם עליו לעיני כול… ההתחייבות הייתה כשלעצמה ולא מותנית. לטעון שהיא בטלה ברגע שביבי לא חתם עליו זה לעג לרש. הוא גם התחייב לא להמליך את לפיד לראש ממשלה. גם שקד התחייבה לא לשבת עם מר"ץ שדוגלים בהעמדת חיילים בהאג ועוד ועוד. בנט שקורא לעצמו ימינה מקים ממשלה עם שמאל פוסט ציונים והאחים המוסלמים זה הזוי מסוכן וגנבת דעת. הוא גם מזנה את הדמוקרטיה, אדם עם ששה מנדטים ראש ממשלה? הוא אמר שזה לא דמוקרטי ולא עולה על דעתו לעשות זאת.
אני מציע לך לראות את הסרטון בהקשרו המלא בערוץ 20. לצד החתימה של בנט יש מקום גם לחתימה של נתניהו. המסמך מעוצב באופן דומה למסמכים שכדי שיכנסו לתוקפם כל החתימות צריכות להיות עליו. מדובר בפסיכולוגיה סמויה שמשקפת היטב את כוונתו האמיתית גם אם לא בטא אותה בגלוי (ואם אתה טוען שיש כאן משחק לא הוגן, קח בחשבון שנתניהו השתמש בבחירות בפסיכולוגיה סמויה פעמים רבות, בדרך כלל לשם דה-לגיטימציה). וכפי שאמרתי, זה לא רק שנתניהו לא חתם, הוא גם עשה מאמצים רבים כדי להקים ממשלה בתמיכת רע"מ ולחץ על רבנים שונים ומשונים כדי שיגרמו לבני סיעת "הציונות הדתית" להסכים לתמוך בממשלה כזאת. בסדר של הציבור יש את יש עתיד ששמאלה לה נמצאת העבודה ושמאלה לה נמצאת מרצ ושמאלה לה נמצאות המפלגות הערביות. ברגע שהלבנת בתודעה הציבורית את רע"מ, הלבנת גם את כל מי שמימין לה. אם גרמת לבנט להסכים מתוך לחצים לממשלת ימין בתמיכת רע"מ התרת בבת אחת את כל נדרי החרמות של נפתלי בנט על מפלגות שנמצאות מימין לרע"מ. נתניהו הימר שבכל זאת יצליח להקים ממשלה בראשותו שתקבל את תמיכת רע"מ ונכשל. לכן הוא ומצביעיו אבדו את הזכות להטיף לבנט על שחבר לרע"מ ולמפלגות שנמצאות מימין לה. גם סמוטריץ' אבד את זכות הדיבור להטיף על הונאת בחירות לאחר שתכנן להקים ממשלה על עריקים ממפלגת "תקווה חדשה" ולחץ עליהם כדי שיבגדו בהבטחה הליבתית שהבטיחו לבוחריהם (המנטרה עליה סער חזר שוב ושוב הייתה "מי שרוצה בהמשך כהונתו של נתניהו כראש המממשלה, אני מבקש שלא יצביע בשבילי" ולא "מי שרוצה ממשלה שתשען על קולות חברי הרשימה המשותפת ורע"מ, אני מבקש שלא יצביע בשבילי" וכל חברי המפלגה תמכו בכך).
שים לב גם למה שכתבת על איילת שקד שהיא "התחייבה לא לשבת עם מרצ שדוגלים בהעמדת חיילים בהאג". אז זהו, אף אחד מחברי מרצ לא תמך בהעמדת חיילי צה"ל להאג. גם ניצן הורוביץ כשדבר על הנושא הביע תמיכה בהליך החקירה של בית הדין על פשעים אפשריים שנעשו ביו"ש ובעזה (דרך אגב, חוקרים שם גם את חמאס ולא רק את חיילי צה"ל). יש הבדל בין הבעת תמיכה בהליך החקירה – כנראה כדי לגרום לקהילה הבינלאומית ללחוץ יותר על קיום הליך מדיני – לבין הבעת תמיכה בהעמדת חיילים לדין. גם על תמיכה כזאת ומטרה כזאת אפשר לחלוק ולהחרים, אבל בנט ושקד לא מנו את זה כסיבה לפסילת מרצ ולכן הבטחה זו אינה מבוססת ולכן אינה תקפה. שים לב שחברי ימינה לא מנו את הפרוגרסיביות הכלכלית-חברתית של מפלגת מרצ כסיבה לפסילה, לכן במצב שבו הנושא הלאומי שיצר פער בין ימינה למרצ נדחק הצידה אין הפרה של ההבטחה בישיבה איתה.
ובקשר להזניית הדמוקרטיה ולגנבת הדעת, אני חושב שזכות הדיבור נתונה למצביעי ימינה תחילה. יש כאלו שהצביעו לימינה בשל הדגש על נושא הימני-לאומי וההבטחה ללחימה מחמירה יותר מול הטרור, ולהם יש את מלוא זכות הדיבור למחות על המהלך שבצעה ימינה. עליהם נמנים למשל הרצל ומירב חג'אג' ואסף פאסי. גם לאלה שהצביעו לימינה בשביל הסדרת ההתיישבות הצעירה יש זכות למחות על המהלך שעשו (למרות שאולי גם בקואליציה הנוכחית ניתן יהיה להסדיר לפחות חלקית את ההתיישבות הצעירה). אבל ממה שנראה, אלו שתומכים ברמה העקרונית במהלך שעשתה ימינה הם יותר ממחצית המצביעים שלה, גם אם לרבים מהם יש ביקורת על רבים ממה שעושה הממשלה הזאת (ככלל, עדיפה תמיד ביקורת בונה ועניינית על פני התנגדות גורפת או תמיכה גורפת). הסוגיה שבה יש ראש ממשלה עם 6 מנדטים בלבד לא הייתה מפריעה לרוב מצביעי הליכוד אם היה מדובר בממשלה שהליכוד חבר בה, וגם בקרב מצביעי ימינה המתנגדים לממשלה הטיעון של ראש ממשלה עם 6 מנדטים אינו אחת הסיבות העיקריות להתנגדות שלהם. במצב הנוכחי שנוצר, גם אם אין לבנט את הכוח והסמכויות שיש לראשי הממשלה שהיו לפניו, עדיין יש לו יותר כוח וסמכויות ויכולת לקבוע את סדר היום של הממשלה מאשר כל חבר אחר בממשלה, למעט אולי יאיר לפיד (גם בזה אני לא בטוח). התקציב שעבר משקף הרבה יותר את סדר היום של המפלגה שלו מאשר את זה של מפלגות העבודה ומרצ.
ספר לי עוד כיצד אני מוליך בכחש את הקוראים.
לעולם לא אתמוך בלפיד, לא נישען על רע"ם: אלו ההבטחות שבנט עומד להפר
"חשוב להילחם בפייק ניוז", הכריז בנט כמה פעמים בחודשים האחרונים. כעת, לאור כוונתו לחבור לממשלה עם לפיד, מתגלות ההצהרות שפיזר הוא עצמו ככוזבות
מקור: https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.9858851
ברור יונה. גם מהנדסי התודעה של שוקן טועים. שכחו לבקש ממך את משקפת הפלא, באמצעותה המילה "נתניהו" מופיעה בכל מקום. כולם טועים, רק אתה צודק. ברור.
גם שקד שמגיבה לדברי הורוביץ על האג באומרה שזו סיבה לכך מפלגתה לא תשב בממשלה עם מפלגתו של הורוביץ – הופך אצלך לשקד תשב עם מפלגתו של הורוביץ. אין ספק שהיא לא אמרה שמלפגתה לא תשב עם מר"צ אם חברי מר"צ יטענו שהסינגולריות שהחלה את האבולוציה, תתמודד לפליטת הוקינס של שדה הטייגר הבנגלי. אין גם ספק מי מחברי מרץ לא אמר שהסינגולריות שהחלה את האבולוציה, תתמודד לפליטת הוקינס של שדה הטייגר הבנגלי. אך היא אמרה שמפלגתה לא תשב עם מר"צ בגלל דבריו של הורוביץ – מה הורוביץ אמר על שדה הטייגר הבנגלי, לא רלוונטי. זו תגובתה לדבריו באשר הם.
שתי דוגמאות מספיקות. ביותר מכך אין צורך היות והן ממילא לא נועדו לך אלא לקוראים אותם אתה עלול להטעות. כמו בדוגמא של תגובת שקד – היא לא דיברה על חיילים כי אכן הורוביץ לא דיבר על כך אלא היא התייחסה לדבריו כפי שהם. במקום להתייחס לאירוע המדויק עליו מדבר האדם לו אתה "מגיב", בחרת להתלבש על כך שאינו ציטט את דבריו של הורוביץ במדויק – על אף שברור מעל לכל ספק סביר, על איזה אירוע ואיזו תגובה של שקד הוא מדבר.
לפיכך, נעצור פה. כדי להפריך, מספיקה גם דוגמא אחת. נתתי לך במבצע 2. אתה מוזמן למסור לזוג השקרנים ממפלגת "ימינה", שקמפיין לתת להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה בבחירות הבאות, ע"י פיזור שקרים נוספים – נכשל.
זה נכון (חלקית). בנט חזר על הבטחותיו בקשר לאי-הישענות על רע"מ ולאי מתן ראשות הממשלה ללפיד במשך 3 שבועות לפני הבחירות. ייתכן וההבטחה על לפיד מקורה בדה-לגיטימציה מטורפת שנתניהו עשה ליש עתיד ושבנט היה חייב לקחת אותה לפחות בצורה מצומצמת (רק על ראשות הממשלה) כדי שלא ייפסל בעיני גוש ה"ימין" המדומה שבנה נתניהו (למה מדומה? כי בנושאי מדיניות חוץ וכלכלה החרדים קרובים יותר לשמאל מאשר לימין) כמי שהצבעה לו בהכרח תביא להקמת ממשלת "שמאל". אבל ביומיים שלפני הבחירות היו שני דברים שהדגישו את כוונותיו האמיתיות: כשחתם על המסמך (בערוץ 20) הוא פנה אל נתניהו ישירות שיחתום גם והוא גם השאיר לו מקום לחתימה – מי שהכניס בהקשר הזה את נתניהו לתמונה לא היה אני ולא שום "מהנדס תודעה של שוקן" אלא בנט עצמו. בנוסף, בראיון ב-YNET הוא אמר שהבטחתו הליבתית היא למנוע בחירות חמישיות – כן, הוא השתמש בביטוי הזה בקשר להבטחה למנוע בחירות חמישיות כבר לפני הבחירות. https://www.youtube.com/watch?v=qDMBoMQghOs
כבר אז הוא הודה בגלוי שההבטחות על לפיד ורע"מ מותנות בכך שגם נתניהו יחתום על ההתחייבות (או לפחות ינהג כאילו חתם עליה) ובכך שכדי למנוע בחירות חמישיות הוא מוכן ללכת גם לקואליציה שיש בה גורמי שמאל. לא היה צורך בשום "מהנדס תודעה של שוקן" כדי להבחין בזה אלא בסך הכול קצת שכל ישר. עובדה שכל אולפני החדשות 11 12 ו-13 הבינו את זה וסימנו את מפלגתו ככזו שיכולה ללכת עם כל אחד מהגושים.
שקד אמרה שהיא לא תשב עם מרצ בגלל תמיכתה בהעמדת חיילי צה"ל לדין בהאג היא אמרה "תמיכה בהעמדת חיילי צה"ל לדין" באופן מפורש. זה כאמור לא קיים. הבטחה שהסיבה לה אינה קיימת כלל בטלה בלי שום צורך בהסבר מיוחד. אם ימינה הייתה שוללת ישיבה עם מרצ בגלל משהו שבאמת קיים במציאות, יהיה אשר יהיה, ניתן היה לטעון שימינה הפרה הבטחה בכך שהסכימה לשבת עם מרצ באותה הממשלה.
כבר עכשיו אני חייב לומר, אני לא עובד בשביל בנט או בשביל ימינה. זאת מפלגה שיש לי לא מעט חילוקי דעות עם המשנה האידאולוגית שלה – מדיניות ההגירה שאיילת שקד מאמינה בה היא מדיניות ימין קיצונית ואפילו על גבול הקסנופובית בעיניי. גם בנושאים נוספים – הגישה שלהם ליהודה ושומרון, לרפורמה הדרושה במערכת המשפט ולסוגיית הדת והמדינה אני לא לגמרי מסכים. מה גם שאני די בטוח שהם לא יצטרכו אותי. כשימינה תתמודד בבחירות הבאות, בין אם לבד ובין אם במסגרת איחוד כזה או אחר (אולי עם גדעון סער), הקמפיין שלה לא יתבסס על תירוצים להפרת ההבטחות אלא על ההישגים שהביאו לימין בתוך ממשלה עם המרכז והשמאל. אני די בטוח שיהיה לימינה לא מעט להציג בהקשר הזה. האם הם יעברו את אחוז החסימה? אין לדעת…
אז לפתע זה כבר לא "אני מציע לך לראות את הסרטון בהקשרו המלא בערוץ 20"?
כמו כן:
בחירות 2021: אחרי ימינה, גם בתקווה חדשה הצהירו: לא נשב עם מרצ בממשלה
מקור: https://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium-1.9597213
פעם נוספת נוספת נתפסת ממציא אמרות לא קיימות של שקד שלפי הנוסח שהמצאת, היא לא שיקרה – רק יש לך בעיה קטנה, האינטרנט זוכר הכל. אז תמסור למפלגה שאתה מנסה להנדס תודעה עבורה, שזו הקדנציה האחרונה שלהם בכל תפקיד ציבורי.
וגם אם סורוס יממן להם תפקיד יו"ר מועצת המנהלים במכולת השכונתית במקום מגוריי – ניסע עד קריית שמונה ולא נממן את מי שיעסיק את השקרנים.
במהלך משא ומתן שהתקיים לאחר הבחירות האחרונות, נשאלה שקד האם היא וסיעתה עובדים יחד עם היועץ ה"אסטרטגי" של מרצ (מי שזה לא היה באותם ימים). השקרנית השיבה לא וכבר לאחר מספר שעות, צילם עיתונאי את שניהם בכנסת. אז גם כאשר היה ברור שהאמת תתפרסם תוך כמה ימים, לא הצליחה השקרנית לדבר אמת.
תפרסמו כמה סרטונים ביוטוב שאתה ומפלגתך רוצים. ספרו גם שללא צמד השקרנים, המים לא יהיו רטובים יותר. כל מפלגה שתקבל את שקרני "ימינה" לשורותיה, היא תקבל 0 מנדטים בבחירות הבאות.
פוליטיקאים שידברו אמת ויפחדו לשקר את מצביעיהם פן יעלמו מהחיים הציבוריים כמו שקרני "ימינה", זו תהיה התרומה היחידה של זוג השקרנים, לאחר שמפלגת "ימינה" תיעלם מהחיים הציבוריים ולא תשוב לעולם.