האנטישמיות פורשת כנף

דרכי הפעולה והאידיאולוגיה של ארגונים פרו-פלסטינים, שכביכול דוגלים ב'זכויות אדם', מגבירות את השנאה כנגד יהודים ברחבי העולם. התוצאות הן הרות אסון

הקמפיין לא מתרומם; הפגנה בעד חרם באוניברסיטת קולומביה. צילום מסך מיו-טיוב

טוויטר היא פלטפורמה חברתית פופולרית בה כל אחד יכול לצייץ כאוות נפשו ולקבל תמיכה וחשיפה על ידי ציוץ מחדש של הפוסטים. אחת הבעיות בפלטפורמה זו, היא הקלות שבזילות העובדות והמהירות של התפזרות השקרים כמו אש בשדה קוצים.

בתאריך 18.11.21, עמוד הטוויטר של SJP UIC  (התא הסטודנטיאלי של "סטודנטים למען צדק פלסטין", באוניברסיטת אילינוי בשיקגו), שיתף ציוץ של US Palestinian Community Network, המשבח את האסירים הביטחוניים הפלסטיניים ששובתים רעב בגלל "תנאי הכליאה בישראל". זאת, על אף שאסירים פלסטינים ביטחוניים בישראל מקבלים תנאים מופלגים. בציוץ זה כמו בהרבה קודמים, ניתן לראות כיצד ארגונים מסוג אלה שמים לעצמם מטרה לעודד שנאה והתרסה כנגד מדינת ישראל במסווה של סיוע לאוכלוסייה הפלסטינאית.

אם לא די בכך, בתאריך 21 בספטמבר עמוד הטוויטר SJP UIC העלה תמונות של פעילים פרו פלסטינים התומכים ברוצחים מורשעים. אי אפשר לעמוד מנגד אל מול הגאווה המעוותת שראו סטודנטים אמריקאים  במחבלים פלסטינים שברחו מכלא גלבוע ב- 6 לספטמבר לאחר שהורשעו בפעולות טרור. לדאבוני, לא נתקלתי בשום פרסום של דעה או הסבר לסיבה שהם מצדיקים את המעשה, אלא רק בניסיון נוסף לעודד אנשים להצטרף למאבק  חסר התכלית שלהם באמצעות לחץ חברתי ותחושת סולידריות מוטעית.

תמיכת הסניף באוניברסיטת אילינוי בבריחת המחבלים מהכלא הישראלי מראה באופן מובהק את הזדהותו עם טרוריסטים בכך שהוא תופס כגיבורים את המחבלים, אשר מקבלים שכר מהרש"פ בזמן שהותם בכלא בעבור הפיגועים הזוועתיים שביצעו נגד אוכלוסייה אזרחית.

הצביעות וההסתה לא נגמרות במישור של התמיכה העיוורת ברוצחים עם דם על הידיים. כפי שפורסם בטוויטר של ארגון Palestine legal וצויץ מחדש בדף הטוויטר של סניף SJP באוניברסיטת "קולומביה" היוקרתית בניו – יורק. הארגונים תומכים באופן פעיל בששת הארגונים "האזרחיים" שהוצאו מחוץ לחוק במדינת ישראל עקב השתייכותם לפעילות טרור.

לדוגמה, לארגונים "אל-ד’מיר" ו"אלחאק" יש קשר לפעילות טרור בכך שארגון "אל-ד’מיר" פועל לייצוג פורמלי של פלסטינאים אל מול מדינת ישראל, אך הוא אינו מוכן להוכיח כי זהות האנשים עליהם הוא מגן חפים ממעשי טרור, ואילו "אלחאק" השתתף ב "וועידת דרבן". זוהי וועידת האו"ם שהתקיימה לראשונה בדרום אפריקה בשנת 2001, היא לכאורה יצאה כנגד הגזענות, אך בפועל גובשו בה אסטרטגיות ליצירת דה-לגיטמציה כנגד ישראל. שאר הארגונים: ועדת הנשים, מוסד המחקר "ביסאן", התנועה העולמית להגנה על ילדים – סניף פלסטין (DCI-P) ו-ועדת הפעילות החקלאית (UAWC) מואשמים גם הם בקשירת קשר לטרור ובמגעים עם ארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין" PFLP, לכן לא אתפלא אם כל הארגונים "האזרחיים" האלה יגנו גם את החלטת ממשלת בריטניה בחודש נובמבר האחרון להכיר בחמאס כארגון טרור.

הארגונים SJP ו- BDS הם תנועות אנטי ציוניות ואנטישמיות מובהקות הפועלות ברחבי העולם במגוון רב של דרכים כמו חרם נגד חברות ישראליות ומדינת ישראל. מטרת הארגונים הפרו פלסטיניים האלו, היא יצירת חרם בינלאומי כנגד מדינת ישראל שיוביל לקריסתה. הם מתריסים ומעודדים פעולות שנאה כנגד מדינת ישראל, ממשלתה ואזרחיה באצטלה של 'אפרטהייד' כלפי האוכלוסייה הפלסטינית.

אחת מהפעולות הרבות בהן הארגון לוקח חלק היא במסגרת "שבוע האפרטהייד", שם הוא מעודד את השנאה כלפי יהודים וכנגד ישראל למרות שאין כלל הוכחה להיותה של ישראל מדינת אפרטהייד. טענת הבסיס של הארגון לכך שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד מאמתת את הניתוק בין הנרטיב שלפיו ישראל היא מדינה כובשת לבין המציאות. למשל, לפי החוק הישראלי לכל אזרחי ותושב המדינה הזכויות הבסיסיות שוות בין כלל אזרחי ותושבי המדינה ללא כל הבדל והמציאות בארץ אינה תואמת כלל את טענות הארגון. נראה שאיש מאנשי ארגוני ה- BDS או SJP  מעולם לא ביקרו בישראל וראו את המצב בעצמם, או שלמרות ביקורם, סרבו להכיר במציאות היומיומית במדינה.

נראה אם כן שעקב דרכי הפעולה והאידיאולוגיה של ארגונים אלה שכביכול דוגלים ב'זכויות אדם', גוברת השנאה כנגד יהודים ברחבי העולם והם נפגעים באופן פיזי בגלל הפעולות הרבות שהארגונים מקדמים או תומכים בהן כנגד מדינת ישראל. בנוסף לכך נראה כי עד היום כלל הפעולות כנגד מדינת ישראל כללו גם פגיעה בצד הפלסטיני בארץ. זאת כמו במקרה בו ארגון ה – BDS גרם לשינוי מיקום המפעל של חברת "סודהסטרים" וכתוצאה מכך מאות פלסטינאים איבדו את עבודתם. אני מייחל ליום בו ידרשו הארגונים האנטי ציוניים לספק לעולם סימוכין ועובדות לפעולותיהם וכאשר לא יצליח לעשות זאת, יתחילו תומכיהם להתפקח ולבחון את עמדתם הפוליטית והמדינית באור אחר ללא הטיות שגויות ואולי להפסיק לפעול מתוך שנאה טהורה כלפי מדינת ישראל.

לירן קוליוק הוא סטודנט להנדסת תעשייה וניהול ופעיל בארגון Camera on Campus, ארגון פרו-ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *