פרשת פגסוס: ניקוי אורוות – כן, החלפת סוס מנצח – לא

פרשת פגסוס הציבה את ישראל במצב בעייתי, אך משה ראובני טוען: הבעיה היא לא בתוכנת העילית – אלא במי שמשתמש בה

היצור המיתולוגי פגסוס (צילום: Peter Broster)

קורין אלאל, הזמרת הישראלית הוותיקה, הפליאה בשירה המפורסם "אנטרקטיקה", עת שרה את המילים "אין סוסים שמדברים עברית". זה כאמור נכון, אך יש סוס אחד עם כנפיים ("פגסוס"), מנצח שאותו לא מחליפים. מדובר כמובן בתוכנת הריגול "פגסוס" שהיא תוצרת עבודה עברית כחול לבן של חברת NSO הישראלית, ועליה מתנהל מאבק הנסתר מעיניו של הציבור בישראל בין קהילת המודיעין האמריקאית לבין הממשל בישראל, אשר מחזיק בידיו כלי סייבר ייחודי ורב עוצמה.

בעולם שבו פלטפורמות להעברת מסרים כמו אפליקציית הטלגרם, מהוות כר פורה לכל סוגי הפשיעה האפשריים, למכחישי קורונה, טרוריסטים, אנשיטמים ופעילי ימין קיצוני אשר חופשיים מכל צנזורה אפשרית, ניצבת חברת NSO שהצליחה להערים על אותן פלטפורמות (כולל וואטסאפ, פייסבוק, ואפילו סקייפ) ומצליחה לחדור לאותם מקומות אפלים.

הבעיה אינה הסוס, אלא הרוכב

כאמור, פרשת תוכנת הריגול "פגסוס" של החברה הישראלית עלתה רבות בכותרות בשבועות האחרונים, נוכח החשיפה החשובה של הכתב תומר גנון מעיתון "כלכליסט". גנון חשף כי משטרת ישראל נעזרת בתוכנת הריגול, כדי להתחקות באופן שרירותי אחר אזרחים ישראלים, וביניהם שלושה ראשי רשויות ואפילו בני משפחתם. החשיפה הגיעה לאחר המשבר שנוצר בין הממשל הישראלי לזה בוושינגטון, זאת בשל ההודעה החריגה מצד משרד המסחר האמריקאי כי חברת הסייבר הישראלית הוכנסה לרשימה שחורה של גופים העוסקים ב"פעילויות סייבר זדוניות" ופועלות נגד האינטרס הלאומי של ארה"ב.

ראוי לציין, כי החברה פועלת בחסות משרד הביטחון דרך גוף מיוחד שנקרא אפ"י (אגף פיקוח על היצוא), אשר הוקם במשרד לטובת הענקת רישיונות ייצוא, זאת בעקבות משבר מכירת מטוסי הריגול מסוג פלקון הישראליים לסינים אי שם בשנת 1999. מה שהביא לכעס גדול על מדינת ישראל מצד הדוד סם על ביצוע העסקה, עד כדי שישראל נאלצה להתקפל מהעסקה ולשלם פיצויים לסינים.

על מנת לקבל היתר לפעול בתחום חברת NSO זקוקה לרישיון שיווק ויצוא של התוכנה ממשרד הביטחון. כמו כן, על החברה לפרט באופן מלא אודות על פעילותיה, כולל חולשות של המערכת ואיזו סוכנות ממשלתית באותה מדינה תעשה בה שימוש.

מנכ"ל החברה שלו חוליו, התראיין בכתבה לחדשות N12, וטען כי בכל העולם ישנם כ-200 מטרות סך הכול, שנגדן מופעלת תוכנת הריגול. בניגוד למה שנדמה בקרב הציבור, כי התוכנה עוקבת אחר מיליוני אנשים ברחבי העולם בכל רגע נתון. לדבריו, הסיבות שבגינן חשוב השימוש בתוכנה הזאת, הינן, על מנת להתגבר ולהערים על ההצפנה של מכשירי הסמארטפון, וכן של אפלקיציות חברתיות כדוגמת טלגרם ו-וואטסאפ שהצליחו ליצור חסם תקשורתי מוצפן ברמה צבאית שלא ניתן לחדור אליה.

גאווה ישראלית

אין דפליג כי אם נעשה שימוש לא סביר על ידי משטרת ישראל נגד אזרחים ישראלים, יש לחקור את הדבר, אולם כישראלים אנו צריכים לחוש גאווה גדולה, שחברה ישראלית הצליחה לפתח טכנולוגיה מתקדמת שכפי הנראה סייעה לתפוס מבוקשים רבים כמו ברון הסמים המקסיקני הידוע לשמצה אל צ'אפו, עצרה פיגועי טרור זדוניים נגד אזרחים מפשע, ומפיצי אידיאולוגיות אפלות. ולכן, תחושת הכעס שעלתה מיד עם דבר הפרסום של גנון בכלכליסט, צריכה להתחלף בתחושת גאווה על עוד טכנולוגיה ישראלית פורצת דרך שמסייעת להילחם בבני החושך באשר הם.

זאת ועוד, החברה מואשמת בריגול אחר נשיא צרפת עמנואל מקרון. יש לציין, שהאזנות סתר לראשי ממשלות ונשיאים אינם דבר חדש. אינני יודע לומר אם הדבר נכון או לאו ואיני מייצג את החברה, אך התבוננות על המציאות לאשורה, מוכיחה שהאזנות סתר הם לא עניין חדש בעולם הריגול והמודיעין. לראיה, בשנת 2015, נחשף כי הנשיא אובמה האזין לרוה"מ לשעבר נתניהו ולאנשי לשכתו ואף האזין לקנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל. מוכיח שמה שמותר לאמריקאים לא מותר לישראל לכאורה.

בסופו של יום חברתNSO  ניצבת במרכז הבמה התקשורתית, אך למעשה מאחורי הקלעים מתנהל מאבק איתנים בין מדינת ישראל ומשרד הביטחון לשירותי המודיעין האמריקאים: מי יחזיק בנשק הסייבר החזק והעוצמתי ביותר בעולם כיום. יש לציין בנוסף, שדעת הקהל בארה"ב עוברת שינוי בשנים האחרונות, וההחלטה השנויה במחלוקת להכניס לרשימה שחורה בחודש נובמבר את החברה, מגיעה בעקבות התפנית בנוגע לזכויות אדם בקרב הקהל האמריקאי.

ניתן לומר אפוא, שהסיבה שארה"ב הכניסה את החברה לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי, נובעת מאינטרסים אמריקאים של שליטה ויוקרה (למשל חשיפת פרטיהם של עובדי השגרירות האמריקאים באוגנדה) בין המעצמה מספר אחת בעולם (עדיין) לבין מדינה קטנה אי שם בתוך הג'ונגל הפראי של המזרח התיכון.

משה ראובני הוא מרצה לפוליטיקה וממשל ויוזם ומנהל את התוכנית צוערים צעירים


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. כאשר אתה חי במדינה שמאלנית פשיסטית אנטישמית = ברור שהמערכת תשתמש בפגסוס נגד העם.

  2. "ראוי לציין, כי החברה פועלת בחסות משרד הביטחון דרך גוף מיוחד שנקרא אפ"י (אגף פיקוח על היצוא), אשר הוקם במשרד לטובת הענקת רישיונות ייצוא, זאת בעקבות משבר מכירת מטוסי הריגול מסוג פלקון הישראליים לסינים אי שם בשנת 1999. מה שהביא לכעס גדול על מדינת ישראל מצד הדוד סם על ביצוע העסקה, עד כדי שישראל נאלצה להתקפל מהעסקה ולשלם פיצויים לסינים.

    על מנת לקבל היתר לפעול בתחום חברת NSO זקוקה לרישיון שיווק ויצוא של התוכנה ממשרד הביטחון. כמו כן, על החברה לפרט באופן מלא אודות על פעילותיה, כולל חולשות של המערכת ואיזו סוכנות ממשלתית באותה מדינה תעשה בה שימוש."
    תיקונים קלים:
    1. החברה ממש לא פועלת בחסות משרד הביטחון. יש חוק שנקרא "חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני". החוק הגדיר רגולטור – אגף הפיתוח על הייצוא הביטחוני. כל חברה מפוקחת עוברת דרכו בדרכה לקבל רישיונות.
    2. קודם לכן היה צו ש"הסדיר" את נושא הייצוא.
    3. החברה לא משתפת בחולשות של המערכת. החברה משתפת מי הלקוחות שלה.

  3. "כר פורה לכל סוגי הפשיעה האפשריים, למכחישי קורונה, טרוריסטים, אנשיטמים ופעילי ימין קיצוני אשר חופשיים מכל צנזורה אפשרית".
    בדיוק ברחתי מ"הארץ" לקרוא קצת עיתונות ימין, רק בשביל לקרוא עוד מאותו הדבר. השתגעתם? הימין לא צריך אויבים כשיש כאלה חברים.
    ועוד ביום של החשיפה כיצד אותו אמצעי בדיוק שאתם מגוננים עליו במאמר הזה שימש את הנשטרה לתפירת התיק לנתניהו. פשוט בושה של מאמר, שוקל אם להמשיך לקרוא אתכם.

    1. צודק לחלוטין , מרגיש שהכתבה ממש נלקחה מהארץ או גרוע יותר איזה cnn ..
      .

  4. הגנה על פרטיות והגבלת שימוש בכלי נשק כאלה הם חובה בכל מדינה דמוקרטית. במדינה מתוקנת יש גם את עקרון פירות העץ המורעל, שפוסל מיידית כל ראיה שהושגה בדרך לא כשרה.
    במדינה מתוקנת הממשלה משרתת את האזרחים, ולא דולטת בהם.
    ישראל איננה מדינה דמוקרטית, במיוחד מאז חקיקת חוקי היסוד של הפוחז אהרון ברק וכנופייתו.
    מאחר שנותרנו עם מערכת משפח, מושחתת ורקובה עד היסוד, אין מקום לשימוש בנשק כזה, גם לא לצורך לגיטימי, לכאורה, שהרי אין חשיבות יותר לאישור משופט, שהוא בסה"כ חבר כנופייה.

  5. ברור לחלוטין. ומובן מאליו . ולכן לא ברור מה אתה רוצה. מכוניות לא אשמות בתאונות דרכים אלא הנהגים . הבעיה במאמר היא לא בתוכן המיותר שלו אלא בהסחת הדעת שהוא גורם . הסחת דעת מהטרור המסוכן ביותר שקם אי פעם כלפי האנושות. טרור המופעל על ידי מדינות . אם מדינה על כוחה העצום והבלתי מרוסן שולחת את ידה אל כלי טרור רצחניים כמו הnso כדי לפגוע באזרחיה כנראה שאנחנו נמצאים בנקודת שפל שגם רוסיה הסובייטית לא חלמה להגיע אליה בחלומותיה הורודים. חדירה לפרטיות הוא טרור ולא ירחק היום שהמונופול של המדינה על השימוש בכח יופנה כלפינו על ידי אנשים פוליטיים המתכסים בגלימת שופטים או בחליפת פקידים. וזה איום ונורא , קץ הציויליזציה לא פחות