משענת הקנה הרצוץ: בגידת המערב

מול קריסת הסדר העולמי, בולט שוב חוסר ההבנה הישראלי. שתיקה כמעט מוחלטת מול הסכם הגרעין – במקום מלחמת חורמה מדינית, התייצבות מוחלטת לצד האמריקאים ובעיקר, החזרת הנושא הפלסטיני לסדר היום

התפיסה שלהם קרסה |הילרי קלינטון, ג'ו ביידן וברק אובמה (צילום: הבית הלבן)

שורות אלו נכתבות בשעה שבה שוב המערב (וישראל) מופתע. רק לפני שלושה שבועות העריך שר החוץ לפיד כי לא צפוי עימות אלים בין רוסיה לאוקראינה. גם לפני יומיים, בראיון בערוץ 12, הוסיף שר החוץ לדבוק בעמדתו.

בספרו המצויין 'Appeasement' / פייסנות, מציג טים בוברי את שרשרת האירועים אשר הובילה למלחמת העולם השנייה ולשואה.

בניגוד למקובל לחשוב, אזהרות מפני היטלר הופיעו בבריטניה עוד בטרם עלה היטלר לשלטון. כמעט כל מי שפגש את היטלר או בכירים גרמנים אחרים, הזהיר מפני מה שעלול לקרות. צ'רצ'יל, המפורסם מביניהם, הזהיר כבר ב1932 מפני עליית הנאצים, על אף שמעולם לא נפגש עם היטלר. הוא הזהיר כי 'הצועדים עם לפידים לא יסתפקו בהפגנות'. וכך בכירים רבים נוספים.

אבל מי שבלטו בחוסר ההבנה שלהם, היו אנשי שירות החוץ. מי שצפה בסרט 'שעה אפלה' נהנה משחזור מדויק של מאמצי שירות החוץ בראשותו של הלורד הליפקס, לקיים משא ומתן עם היטלר בתיווך איטלקי. אין שום כוונה בדבריי להשוות בין שר החוץ לפיד ובין אישים אחרים. בסופו של דבר, שר חוץ ניזון ממידע אותו מציבים בפניו המומחים בשירות החוץ. הבעיה הישראלית בפרט והמערבית בכלל, היא בהיעדר שום יכולת להפיק לקחים מההיסטוריה. בשעה שהמתקפה הרוסית יוצאת לדרך, משלוש חזיתות בו זמנית, ללא כל תגובה מערבית, ראוי להיזכר בחטא הקדמון בהקשר זה: מזכר בודפשט.

בהסכם זה, שנחתם ב1994 בבירת הונגריה, בין ארה"ב, רוסיה, בריטניה ואוקראינה, התפרקה אוקראינה מנשקה הגרעיני, בתמורה להתחייבות המעצמות לכבד את ריבונותה. על אף שמאגר הנשק היה חסר תועלת – היכולת להפעילו נמצאה בשטח הרוסי, הרי שהסכם זה היה אמור, לכאורה, להניע את כוחות המערב להציע סיוע צבאי ממשי לנוכח האיומים של פוטין. בפועל, ארה"ב מסתפקת בימים אלו בנאומים. "אם אתה רוצה לירות – תירה, אל תדבר", מעולם לא נשמע נכון יותר. על רקע זה בולטת במוזרותה הערכת משרד החוץ שפוטין לא יתקוף.

בולט בהיעדרו: טראמפ

מול חוסר היכולת להבין את פוטין, בולט אדם אחד, איש אחד בהיעדרותו משלל הראיונות של המומחים על מרקעי הטלויזיה. שם אחד ששכחו פתאום מקיומו. קוראים לו דונאלד טראמפ. בתור נשיא, טראמפ היה הגורם המאזן, המייצב והמרתיע ביותר במזרח התיכון מאז הנשיא בוש הראשון, שתקף במלחמת בזק את עיראק. טראמפ חיסל את סולימאני, ריסק את עתודות מטבע החוץ של האיראנים, הרתיע מאוד את הרוסים והצליח אפילו להרגיע מעט את צפון קוריאה.

התקשורת הישראלית והמערבית 'גמלה' לו בהתאם: אימוץ מוחלט של עלילת ההבל והשקר על הקונספירציה הרוסית. טענות מופרכות והזויות על שילוב זרועות במטרה לפגוע בטוהר הבחירות, מכירת האינטרס האמריקני לרוסים ועוד שלל הזיות מופרכות. במבחן המציאות, חשוב לומר זאת בצורה ברורה: כל עוד טראמפ היה נשיא ארה"ב, הכוחות המסוכנים בעולם נזהרו שלא להשתולל.

את מה שהתקשורת הישראלית והמערבית פירשה כברית עם פוטין, היה צריך להבין בהקשר הנכון: טראמפ דיבר עם פוטין כשווה לו. במקום להפיץ היסטריה בנאומים חסרי שחר, טראמפ הראה במעשים שהוא לא יהסס לפעול. החיסול של סולימאני הוא הדוגמה המובהקת – אבל לא רק. גם היציאה מהסכם הגרעין, והנחישות מול הרפיסות של האיחוד האירופי מול איראן, הוכיחו לפוטין שעם טראמפ לא מתעסקים. לכן הוא הרוויח את הכבוד של פוטין. לא בנאומים ופגישות מיותרות, אלא בכוח הזרוע. בעוצמה מדינית וצבאית אמיתית.

והנה, בהזדמנות הראשונה שלו, ברגע שטראמפ סיים את תפקידו וביידן נבחר, פוטין תוקף. האיראנים מגבירים את העשרת האורניום באופן קיצוני, ומתחדשת הריצה המטורפת להסכם הגרעין.

סיכום

מול קריסת הסדר העולמי, בולט שוב חוסר ההבנה הישראלי. שתיקה כמעט מוחלטת מול הסכם הגרעין – במקום מלחמת חורמה מדינית שלפחות תציב את הנושא על סדר היום. התייצבות מוחלטת לצד האמריקאים והצטרפות לגינויים נגד רוסיה, בניגוד גמור לאינטרס הישראלי. ובעיקר, החזרת הנושא הפלסטיני לסדר היום.

אימפריות לא קורסות ביום אחד, וישראל איננה אימפריה. את המחזות שאנו רואים בקייב, לא מן הנמנע שנראה גם בישראל. עד כמה שזה נראה תלוש מן המציאות – אף אחד לא האמין בישראל שהרוסים יתקפו באופן הזה. אז למה שנופתע שוב?

בימים אלו, חייב הדרג המדיני בישראל להתעשת ולעצור את תהליך הניוון האוחז במערכת אכיפת החוק, אשר איננה מצליחה לייצר עונשים מרתיעים למחבלים של פרעות תשפ"א. להחזיר את כוחות המילואים לכוננות, אשר נפגעה קשות בתקופת הקורונה. לבטל את כל התוכניות לקיצור השירות וקיצוץ חטיבות השיריון. לעצור את המגמה המדאיגה של פריצות לגדר בכל רחבי יו"ש ובעזה. לעבור למדיניות של האינטרס הישראלי תחילה ובעיקר: להפסיק את ההיענות האוטומטית לדרישות המערב. הלקח מהפלישה הרוסית לאוקראינה חייב להדהד במוחם של מקבלי ההחלטות: אם ישראל לא תדאג לעצמה, היא תקרוס לתוך עצמה.

מתן אשר הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. יש אדם אחד שבולט יותר מטראמפ בהעדרו:קנצלר גרמניה אולף שולץ.
    ראשית, חצי מגרמניה היתה בעברה חלק מברה"מ וצריכה לחשוש שפוטין לוטש עיניים גם אליה(והיא בטח שווה כלכלית יותר מאוקראינה ושלושת המדינות הבלטיות ביחד) ושנית נשיא חלש כל כך יוצר הזמדנות לאיחוד האירופי(החזק מספיק להיחשב מעצמת על) לגנוב מארה"ב את התואר של 'מנהיגת העולם החופשי'. בו בזמן, הובלת ההגנה על איקראינה יכולה לעזור לגרמניה במאבק נגד צרפת על הובלת האיחוד.
    קשה להבין את שתיקתו מול מצב כזה.

  2. חבר שמאלני אמר לי פעם שאם אפשר היה הוא היה מעיף מישראל את כל הערבים ומגרש אותם. מה שזה אומר, אמרתי לו, זה שאתה לא באמת אדם מוסרי אלא מה שחשוב לך זה איך אתה נתפס בעיני הסביבה. ההבדל היחיד בינך לבין כהנא זה שהוא אמר בגלוי את מה שאתה חושב ותעשה ברגע שתוכל. הפרוגרסיבי הרס את המערב מכיוון שמדובר בתנועה של צביעות ושקר שהרסה את הקומון סנס האנושי הבסיסי ואת יצר הקיום.

  3. טראמפ חיסל את סולמני ולכן הוא גיבור? אז אובמה חיסל את בן לאדן. חיסול של רב מחבלים אינו עדות למהלך איסטרטגי. הנה בידן "חיסל" את עבדאללה קרדאש בתחילת החודש. לטראמפ בכלל לא הייתה מדיניות חוץ ולא ברור מדוע החשדות שטראמפ נתמך בידי הרוסים הם דברי "הבל". יש על כך מספיק עדויות. ואיך אפשר לטעון שלו היה טראמפ נשיא זה לא היה קורה? הרי רק אתמול הוא טען שפוטין "גאון".
    ומעניין איפה היה הכותב בתקופת כהונתו של נתניהו שהרעיש עולמות בעניין איראן ונכשל? טרמאפ "הרתיע" את צפון קוריאה? איפה? מתי? אין ספק שיש לאמץ גישה ריאלית כלפי התוקפנות הרוסית, אבל כדאי מאוד להשען על עובדות נכונות.

    1. א.פוטין אכן גאון. עובדה שהוא מצליח לחזק את רוסיה יותר ויותר. להודות בעובדות זו לא חולשה. אם כבר זה מאפשר לבחור מדיניות נכונה יותר.
      ב.להזכירך נתניהו הצליח להביא לביטול ההסכם עם איראן ולסנקציות. זה בנט שהסיג אותנו אחורה.
      ג.העדויות נגד טראמפ מלאות חורים כמו העדויות נגד נתניהו.
      ד.לטראמפ היתה יופי של מדיניות חוץ והישגים. מה גורם לך לערער על זה?
      ה.טראמפ הרתיע את צפון קוריאה מספיק כדי לגרום לה להתמתן וחהתקרב לדרום. מה שאף נשיא לפניו לא הצליח.

    2. תגובה ל"ימני"
      א.פוטין אכן גאון? טראמפ הוא פוליטיקאי ולא פסיכולוג. בינתיים חלפו כמה ימים וגאונותו של פוטין יותר ויותר בספק. אין זה מתפקידו של טראמפ לתת ציוני יכולת למהיגים.
      ב.נתניהו וביטול ההסכם: היום כבר ברור שכל מהלכיו של נתניהו בנדון היו טעות. ההסכם עם איראן היה נחתם בכל מקרה גם לו נתניהו היה ראש הממשלה.
      ג.העדויות נגד טראמפ מלאות חורים כמו העדויות נגד נתניהו: נתניהו עומד למשפט ובסופו נדע מהם "החורים". בינתיים אולי גם נבין טוב יותר את פרשת הצוללות ונדע מהי תרומתו של נתניהו לשערוריה. לא ברור על אלה עדויות נגד טראמפ יש "חורים".
      ד.לטראמפ היתה יופי של מדיניות חוץ והישגים. מה גורם לך לערער על זה? אלו הישגים? ואם כבר, מתברר שטראמפ התכוון ללכת הרבה לעבר הפלסתינים כולל הקמת מדינה.
      ה.טראמפ הרתיע את צפון קוריאה מספיק כדי לגרום לה להתמתן וחהתקרב לדרום. מה שאף נשיא לפניו לא הצליח: מתי הוא הרתיע את דרום קוריאה? הוא בכלל ניסה להרתיע אותה?

  4. למי שעדיין לא מבין…. לפיד הוא סוכן זר של ה-CIA בממשלה כמו שאלי כהן היה הסוכן שלנו בסוריה.
    השב״כ חייב לעצור אותה על בגידה וריגול ולתלות!

  5. מחילה מהכותב אבל הביטוי הנכון הוא: ' משענת קנה רצוץ'.
    הביטוי מופיע פעמיים במקרא:מלכים ב' פרק י"ח פסוק כ"א, ישעיהו פרק ל"ו פסוק ו.

    ולענייננו, המאמר מערבב בין המון נושאים וקופץ בין ההיסטוריה שלפני מלחמת העולם השנייה לבין טראמפ והבעיות באזורנו. אינני רואה קו ברור שמחבר בין כל אלה.
    דיפלומטים מאז ומתמיד העדיפו דיפלומטיה,ממש כמו שמצביאים העדיפו מלחמה. ולכן מעל שרי החוץ והביטחון ישנו ראש ממשלה שאמור לנווט בין האפשרויות השונות.
    לצערנו במקרה של בנט,חוץ מאגו בשמיים הנ"ל חסר כל כישורים כמדינאי – בטח ובטח שלא בהשוואה לנתניהו.
    תוסיף על זה את ריקנותו של אדון לפיד החלול ואת המשיכה הסמי-אירוטית והלא ברורה של השמאל אחר הערבים, ותקבל את המצב המדיני דהיום.

    1. אתה צודק. לא ברור למה העורך לא תיקן זאת (כרגע עדיין כתוב "קצוץ"). הביטוי "משענת קנה רצוץ" מוכר מאוד בעברית, ותמוה שגם הכותב וגם העורך לא הבחינו בטעות.

  6. בנוסף, שר הבטחון(בדומה לקודמיו) שכח שהוא מצביא והחל לחשוב כמו דיפלומט. ותעיד כמות הויכוחים והביקורת שלו מול שר החוץ.
    בהתחשב בכך שמדובר על אדם עם רקע צבאי עשיר ומכובד-זה מעלה חששות לגבי אופן החשיבה בצמרת צה״ל(הייתימצפה שאחרי קרירה כזו החשיבה שלו תתעצב כצבאית).

    לכן, עם כל פאשלנותו, בעיותיו ושקרנותו-במקרה הזה לא הייתי מאשים את בנט.

  7. הכל נכון ,אבל אין מי שיעשה משהו , איןןן ממשלה , איןןן משטרה, איש הישר בעיני בג"ץ יעשה

  8. בימי טירוף מערכות אלה,נקלענו למצב בלתי נסבל זה,שבו מכהנת ממשלת שעטנז,הלפותה בלפיתת החנק של"האחים המוסלמים"ו"הפרוגרסיבים"ההזויים והאדם שלפחות מבחינת מדיניות חוץ ומלחמה נגד הסכם
    גרעין עם מממשלת רשע איראנית(המצהירה בגלוי על רצונה בהשמדת מדינת ישראל)מנוטרל, ומחוץ למערכה!!!אווילים משרישים המנהלים "מדיניות",אשר כוללת חזרה למתווה:"כרתנו ברית את מוות,ועם שאול עשינו חוזה".ב"רזומה"של האדם אשר מנהל ה"מדיניות"הנזכרת לעיל,קיים חטא הפקרתו למוות של חייל משמר הגבול מדחת יוסוף הי"ד,בהסתמכותו שלו ושל חבריו לחטא,על עזרתו של"הפרטנר"ג'יבריל רג'וב.
    זעקי ארץ אהובה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!