חיוכים לא יעצרו את הגרעין האיראני

פסגה מדינית יכולה להיות אמצעי נוסף במאבק אסטרטגי כולל, אלא שישראל ויתרה מראש על כל מהלך כזה

שר החוץ לפיד ומזכרי המדינה בלינקן | U.S. Embassy Jerusalem

"פסגת הנגב" שתערך השבוע בשדה בוקר תארח בפעם הראשונה בישראל באירוע אחד את שרי החוץ של איחוד האמירויות, בחריין, מצרים ומרוקו, בנוסף למזכיר המדינה האמריקני. על פי ההצהרות החגיגיות שדוברי שר החוץ לפיד פיזרו בכל רחבי התקשורת, מטרת הפסגה היא "מפגן של חזית מדינית וביטחונית נגד איראן". שאר סופרלטיבים היסטוריים אחרים כבר נשפכו מפי פרשנים, למרות שטרם ידוע כלל על מה ידובר ומה יוחלט, וכרגיל אצל לפיד ושות' הסיסמאות היפות מסתירות תמונה רחבה מורכבת יותר.

ראשית כל, אם המטרה היא אכן קריאת תיגר על התוקפנות האזורית האיראנית (מטרה חשובה וראויה לכל הדעות), מדוע אורח הכבוד בפסגה הוא דווקא מזכיר המדינה בלינקן, האיש שביחד עם הנשיא ביידן עומד להעניק לאיראנים את הסכם חלומותיהם, כזה שיסיר מעל טהרן את מרבית הסנקציות ורק יעודד את אותה תוקפנות. יאיר לפיד אמור לדעת את זה טוב מכולם. הוא הרי האיש שהבטיח לאותו בלינקן ממש "אפס הפתעות" מצד ישראל, כדי שביידן והאייתוללות יוכלו להמשיך ולרקום בשקט את העסקה המסוכנת ביותר לביטחון ישראל, כפי שאכן קרה. כעת לפיד מקבל סוכריה בדמות השתתפות אמריקנית במפגש הפסגה, אך במחיר אסטרטגי כבד מאוד. המפגש הנוצץ שאמור לשדר עוצמה מסתיר מאחוריו חולשה ישראלית גדולה, והוא מגיע מאוחר מדי ומעט מדי.

למדינות ערב, שחלקן שלחו נציגים בכירים למפגש הפסגה, יש כמובן אינטרסים משלהן, שחלקם חופפים לעיתים לאינטרס הישראלי. ניצול של החפיפה הזו, יחד עם מהלכים מדיניים לנורמליזציה שנעשו בשנים האחרונות, עשוי להיות צעד אסטרטגי נבון. כל התקרבות נוספת לעולם הערבי היא חיובית כמובן בכל הקשר, אך ללא קשר ישראל הייתה צריכה לדאוג גם לאינטרס העליון שלה שהוא מניעת איראן גרעינית בכל מחיר.

במקום זאת, ראש הממשלה בנט בחר שלא להיאבק כלל באמריקנים ובהסכם המתרקם, ואף הודה בשבוע שעבר כי ההסכם הוא עובדה גמורה ולכן ישראל "לא תצא למאבק בינלאומי". אז אם ראש הממשלה הרים ידיים סופית, מה הטעם כעת בפסגה מלבד עוד הזדמנויות לנאום ולהצטלם? פסגה מדינית יכולה להיות אמצעי נוסף במסגרת מאבק כולל שמשלב גם אמצעים אחרים, אלא שישראל כאמור ויתרה מראש על כל מהלך אפשרי כזה, בהחלטה תמוהה שלא להחליט. במובן הזה "פסגת הנגב" היא לא יותר מפלסטר מאולתר על שבר פתוח. בנגב יצטלמו ובבושהר ימשיכו לעבוד כרגיל.

ומדוע אירוע מדיני חשוב כזה אינו מתקיים בירושלים אלא במלון יוקרה אי-שם בנגב? לפחות על פי הממונה מטעם משרד החוץ, הבחירה בשדה בוקר נעשתה במטרה "לשבת בצורה הכי אינטימית ובלתי אמצעית", ולכן "המלון בשדה בוקר ייתן אווירה ישראלית ייחודית וגם יש למקום משמעויות היסטוריות". ומה עם המשמעות ההיסטוריות של בירת ישראל, שנקבעה על ידי בן-גוריון בעצמו? ללפיד הפתרונים. לקיבוץ שדה בוקר אכן יש משמעויות היסטוריות (יאיר לפיד אפילו הבטיח פעם לעבור לצריף בנגב), אך המשמעות הנוכחית שלו חשובה לא פחות.

רק לפני ימים ספורים נרצחו ארבעה ישראלים בפיגוע טרור קטלני במרחק של כחצי שעת נסיעה; רק אתמול דווח על אירוע נטיעות שערכו בדואים בנגב בליווי דגלי פלסטין, בנקודה שבה נעקרו לאחרונה העצים ששתלה קק"ל; ובאירוע 'שבת תרבות' בבאר שבע הודה נשיא אוניברסיטת בן-גוריון כי "תא אסלאמיסטי" רדף סטודנטיות בדואיות במוסד שהפרו את קוד הצניעות. כל זה קורה בזמן שבממשלה עצמה יושבים גורמים המתנגדים להתיישבות יהודית בנגב ואפילו לאכיפה בסיסית. במילים אחרות, לפני שמארגנים פסגה בינלאומית נוצצת, אולי כדאי לדאוג קודם לריבונות ולמשילות הישראלית בנגב.

לצד כל אלה יש לשים לב גם לכוונת חלק מהאורחים הנכבדים להמשיך משדה בוקר הישר למוקטעה ברמאללה, ושם לחזק את עבאס הדועך. מהלכים כאלה, לצד המפגשים האחרונים שערך עם בכירים ישראלים, יעניקו לראש הרשות לגיטימציה בינלאומית מיותרת לאחר שנים בהן נדחק מן הזירה והפך ללא-רלוונטי. יש לקוות שהפסגה תוביל לפחות למסר תקיף בגזרה האיראנית, אך אם יש דבר אחד שלמדנו על בשרנו בעשורים האחרונים, "מהלך מדיני" הוא בדרך כלל שם קוד למשהו גרוע בהרבה הכולל תמיד ויתורים ישראלים, נסיגות ועוד הפגנת חולשה. בדיוק כזו שנראה השבוע בשדה בוקר.


עקבו אחר ׳מידה׳ ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. החבורה הזאת ויתרה על מדינת ישראל , הם כבר חותרים לג'וב הבא אצל מי שיתרום אותו כמו עובד בחברה שלדעתו כבר מתפרקת ומחפש כבר את הג'וב בחברה אחרת ומוכן למכור את מה שנותר (לדעתו )לבוס החדש

  2. למה בכלל לערוך את הפסגה בישראל? בצורה כזו אנו מגבילים עצמנו למדינות בעלות יחסים עם ישראל, כי מדינות אחרות לא יסכימו לשלוח לכאן נציגים.
    ביצוע הפסגה בדובאי למשל היה מאפשר גם לסעודיה ועומאן להשתתף ואולי גם מדינות נוספות(כווית?) וכך תחזק את החזית האנטי-איראנית. וכמובן שזה היה מונע את הביקורים ברמאללה והשלכותיהם.
    אלא אם המטרה אינה באמת לעמוד מול איראן אלא רק ליחצ"ן.

  3. האויב השמאלני בארץ וארהב עובדים ביחד לתכנן לנו שואה 2.
    רק התקוממות עממית/מרד אזרחי יחזיר לעם ישראל את החופש/חירות!

    תצילו את הילדים שלכם… כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבלכם.

  4. יש לנו מדינה אחת. אין לי טענות לנכדה של קסטנר, להורביץ ולתנועה האסלמית. ככה הם חושבים. גם אם אני לא מסכים איתם זו דעתם.
    אבל אנשים שלפחות פעם חשבו אחרת כמו סער או אייילת שקד- כן ביב או לא ביבי. תעזבו שטויות תזכרו שיש לנו רק מדינה אחת.
    מה אתם עושים???????????????????????????

    1. הם העמידו פני ימנים כל עוד גוש הימין היה בשלטון וברגע שהחליטו שהם לא צריכים אתתמיכת הימין הם חשפו את הפרצוף האמיתי.

    2. השמאל השקיע שנים להשחיר ולהשניא חלק בלתי מבוטל מהימין.
      התוצאה היא שיש גוש של ימנים מתונים שכל כך שונאים את חבריהם לגוש שהם מעדיפים לשחק לידי השמאל הקיצוני ביותר ובלבד שחלקים אחרים בימין לא יתחזקו.

      בנוסף, סער צריך לקחת את האינטרס של הבוסים של אשתו בחשבון.

  5. שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה:
    מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים, ואומר: להיכן נבוא ונלך?
    ואומר להם: בני, אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם

    נו מה אתם רוצים? הגרעין האיראני הוא חלק מתהליך הגאולה. להשמיד את העם היהודי היושב בארץ ישראל – הגרעין האיראני אפילו לא יתקרב לזה. לא במעשה ולא בחלום. הדבר היחידי שהאיראנים (כנראה כשליחים של מדינות המערב, מרצון או מחוסר ידיעה) יצליחו לעשות הוא להשמיד את המסגרת שנקראת מדינת ישראל, אבל לא את היהודים במדינת ישראל. את הרס המדינה הם יעשו בדרכים שונות, ובצורה רכה. לצורך זה היו יש ויהיו לנו ראשי ממשלה חלשי אופי שנסמכים על מדינות זרות שמגדירות את עצמן "ידידות" של מדינת ישראל, כאלו שעליהם נכתבו הדברים "עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל-מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ; כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לְכָל-הַבֹּטְחִים עָלָיו".

  6. סיוע צבאי של מדינות המפרץ חיוני לכל פעולה צבאית נגד איראן, החל מהצבת מכ"ם שיכלה טילים בדרכם לישראל, וכלה בשדות תעופה שיאפשרו נחיתה למטוסים ישראליים שחורים מהפצצה.

  7. רק בי עלו המחשבות, ידענו פיסגות אחרות בעבר, בכולן התוצאה זהה: ויתורים ישראלים, חיזוק מחבלים (ערפאת, עבאס), עלייה בפיגועי טרור, ליקוק ישבן אמריקאי (סליחה על הביטוי) והחזרת הבעיה הפלסטינית לשולחן הדיונים העולמי.
    אם באמת רוצים לשנות משהו, אולי כדאי לעבוד מתחת לרדאר, אומנים לא תקבלו תמונות שיתנוסס במאקו אבל אולי תשיגו הסכמות לביטול הסכם הגרעין?
    תלמדו מבגין ומביבי שפעלו מתחת לפני השטח ושניהם באמת שינו את הדינמיקה ביננו לבין הערבים