ביידן הנואש מעניק לאיראן את הסכם חלומותיה

ממשל ביידן פתח את כהונתו עם מטרות שאפתניות מאוד, ועד כה לא הצליח להשיג אף אחת מהן. המשבר בגבול הדרום הולך ומחמיר, רוסיה פלשה למדינה שכנה, חוקי התקציב הגדולים קרסו בבתי הנבחרים, הקורונה עדיין כאן ושיעורי האינפלציה ממשיכים לנסוק. בעוד בחירות האמצע מתקרבות במהרה והסקרים מבשרים רעות, המפלגה הדמוקרטית יכולה להתגאות במעט מאוד "הישגים".

אין פלא אם כן שהבית הלבן נואש לעשות ולומר כל דבר כדי להשיג "ניצחון" כלשהו בשיחות הגרעין האיראני המתנהלות בווינה. לאחר אינספור ויתורים מערביים חד-צדדיים והסכמות בקריצה, נראה שכעת ארה"ב עברה לשלב ההלקאה העצמית במסגרת מדיניות הפייסנות מול האייתוללות.

לפני כשבועיים, חשבון הטוויטר של הבית הלבן בשפה הפרסית צייץ ציטוט של סגנית הנשיא קאמלה האריס מראשית השנה, בו טענה כי: "הנה האמת: גזענות קיימת באמריקה. שנאת זרים קיימת באמריקה. אנטישמיות, אסלאמופוביה, הומופוביה, טרנספוביה, כולן קיימות. המאמץ לטפל בחוסר צדק באשר הוא העבודה העיקרית שלנו לעתיד".

.@VP: حقیقت این است: تبعیض نژادی در آمریکا وجود دارد. بیگانه ستیزی در آمریکا وجود دارد. یهود ستیزی، اسلام هراسی، همجنسگرا هراسی، ترنس هراسی، همه وجود دارند. رسیدگی به بی عدالتی هرکجا که باشد، فعالیت پیش روست. pic.twitter.com/mF14nwl9CZ

— USAbehFarsi (@USABehFarsi) February 16, 2022

חשבון הטוויטר בפרסית שייך למחלקת המדינה, כחלק מ"שגרירות וירטואלית" שהוקמה ב-2011 במטרה לתווך לאזרחים איראנים "מידע ישיר מן הממשל האמריקני לגבי מדיניות ארה"ב, ערכיה ותרבותה". אלא שעבור רבים באיראן, אומה הידועה בתיעובה כלפי המערב בכלל וארה"ב בפרט, הציוץ המדובר היווה בוודאי מקור לתענוג.

דיוויד הרסני הצביע במדויק על האירוניה הזועקת מדבריה של האריס: "שנאת זרים ודאי קיימת בכל מקום, אך פחות בארה"ב מאשר מרבית המקומות האחרים ובוודאי פחות מאשר באיראן. רק בחודש שעבר הממשלה האיראנית הוציאה להורג שני חברים בקהילת הלהט"ב באשמה של מעשה סדום. אז האיראנים יודעים דבר או שניים גם על הומופוביה.  האסלאמיסטים הקיצוניים שמנהלים את המדינה מאז 1979 רדפו באופן שיטתי את בני דתות אחרות כמו בהאים, נוצרים, סונים וסופים. שנאת הזרים של האייתוללות אינה מתמצה בציוצים גרועים והצהרות למיניהן, אלא בעונשי מאסר ובאלימות ממוסדת. איראן היא ככל הנראה גם המדינה האנטישמית ביותר בעולם".

אך למרות כל זאת, ממשל ביידן ושליחי שיחות הגרעין מטעמו כל כך נואשים להציג הסכם עד שיסכימו לוותר על הכל, אפילו על הכבוד הלאומי האמריקני. הדיווחים מווינה מבשרים על כך שהעסקה הסופית עשויה להיחתם בכל רגע, מה שאולי מסביר את ההתרפסות הביזארית בפני משטר האייתוללות. אריק מנדל ממכון Middle East Political Information Network סיכם היטב את הדינמיקה המצטיירת מן המשא ומתן:

כאשר שני צדדים מעוניינים להגיע להסכמה ואחד מהם מוכן לוותר על כל מנוף אפשרי רק כדי להשיג אותה, התוצאה תמיד תהיה ידועה מראש"

אך הציוץ המוזר בפרסית הוא רק מסימני הכניעה האמריקנית והוא אפילו לא המכעיס ביותר. החל ממסגרת השיחות, דרך חוסר התגובה של ממשל ביידן לתוקפנות האזורית האיראנית ועד לתוכן ההסכם עצמו – הבית הלבן הראה כי הוא מוכן לעשות הכל כדי להגיע להסכמות.

קחו למשל את מבנה הדיונים בווינה. במהלך שמונת סבבי הדיונים האחרונים, האמריקנים נאלצו לתקשר עם האיראנים דרך שליחים שונים ומשונים, מכיוון שאיראן מסרבת לנהל שיחות ישירות עם נציג אמריקני. במשך כל הזמן הזה, ממשל ביידן גם שמר על שתיקה בכל הנוגע להפרות האיראניות של הסנקציות. איראן ממשיכה לשלוח מיכליות נפט אל ומוונצואלה למשל, מבלי שהבית הלבן השמיע ציוץ. היא גם מתחמקת באופן קבוע מפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ומשבשת בכוונה את פעילותה.

ומה עשתה ארה"ב בתגובה? העניקה לאיראן עוד הקלות בסנקציות, ובאופן מיוחד אפשרה לה לתגבר את סחר הגז עם עיראק ואת תוכנית הגרעין האזרחית. אדם אופטימי היה יכול לקוות שכל מחוות "הרצון הטוב" האלה לפחות יקרבו את המערב להסכם גרעין טוב יותר. אז לא. כפי שכתב ריצ'רד גולדברג מן 'המכון להגנת הדמוקרטיה':

המפנה האיראני עוצר נשימה במהירותו ועומקו. משטר שרק לפני שנה היה תחת לחץ בינלאומי כבד יותר מזה שהופעל עליו עוד בטרם הסכם הגרעין המקורי, כעת זוכה לתנאים מפליגים בהרבה מאשר אותו הסכם מ-2015. למרות שהוזהר שוב ושוב מפני מדיניות הגזר-ללא-מקל בכל הנוגע לשיחות עם איראן, ממשל ביידן נראה נחוש להגיע להסכם גרוע בדיוק כפי שמבקריו חזו"

שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדוללהיאן הגדיר לאחרונה את ההקלות בסנקציות שהציע ביידן כ"טובות אך לא מספקות". דובר מטעמו הוסיף כי "כולם יודעים" שהרצון האמריקני לוותר על סנקציות נוספות "אינו מספיק". בהתחשב ברצון הנואש של הבית הלבן להגיע להסכם, האיראנים מבינים נכונה כי הם יכולים להשיג עוד ועוד.

הנשיא ביידן הבטיח חזרה לתנאים של הסכם הגרעין מ-2015, אבל האמת היא שההסכם החדש המסתמן הוא רע בהרבה. כך למשל, איראן תהנה מ"זמן פריצה" קצר הרבה יותר, במיוחד לאחר שהאיצה ושיפרה לאחרונה את יכולת העשרת האורניום. מאז ההסכם ב-2015, תוכנית הגרעין האיראנית התקדמה עד לנקודה שבה "סעיפי השקיעה" הישנים ישקעו מוקדם בהרבה מהצפוי, ותחת ההסכם החדש המסתמן היא צפויה להגיע לנשק גרעיני מבצעי בתוך חודשים ספורים. יעקב נגל ומרק דובוויץ כתבו:

איראן ניפצה למעשה את כל ההגבלות הזמניות שהוטלו עליה ויכולה לחזור בקלות לפיתוח נשק לאחר שיפקעו ההגבלות העיקריות מ-2015… מרבית ההתרחבות הגרעינית הזו – כולל פיתוח של חומרים בקיעים, העשרת אורניום ל-20 ואז 60 אחוזים, הפעלת צנטריפוגות מתקדמות ופיתוח אורניום לשימוש בראש קרב גרעיני – התרחשה מאז שהנשיא ביידן נטש את קמפיין הלחץ שהוביל קודמו בתפקיד"

בנוסף, ממשל ביידן כבר דיבר על רצונו להסיר את הסנקציות הקשורות לטרור במידה ואיראן תשמור על "ציות מחמיר" לתנאי ההסכם ב-2015 (לא הייתי בונה על זה). יתרה מכך, ההסכם החדש צפוי להסיר את הסנקציות על תאגידים איראנים ועל ישויות אחרות בעלות קשרים לטרור.

מדובר באחד הנושאים שמאז ומתמיד היו בקונצנזוס פוליטי רחב בארה"ב. בשנת 2017 הקונגרס העביר חוק שהטיל סנקציות על משמרות המהפכה, ובהמשך הן הורחבו כדי לכלול את הבנק המרכזי של איראן, חברת הנפט הלאומית וגורמים נוספים בתעשיות האנרגיה והפיננסים. במהלך השימוע שנערך לו בסנאט בטרם אישור מועמדתו לתפקיד מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן הצהיר בבירור כי ארה"ב "חייבת לעשות כל דבר אפשרי…כולל הסנקציות המחמירות ביותר", כדי להתמודד עם שליחי הטרור הממומן בידי איראן. עוד בתקופת הסכם הגרעין המקורי, ממשל אובמה שמר בקפידה על סנקציות הקשורות לטרור.

אלא שהנשיא ביידן, בניסיונו הנואש להגיע להסכם חדש, מוכן כעת לוותר על הסנקציות האלה דווקא בזמן בו איראן מגבירה את תמיכתה בגורמים המערערים את יציבות האזור כמו חיזבאללה, חמאס והמורדים החות'ים. ואיראן כמובן עוקבת מקרוב אחרי מצבו של ביידן. כך למשל, ראש המשלחת האיראנית לשיחות עלי באגרי קאני הזהיר בציוץ: "שותפינו לדיונים צריכים להיות מציאותיים, להימנע מעקשנות מיותרת ולזכור את הלקחים של ארבע השנים האחרונות".

נראה אם כן שממשל ביידן משתדל לזכור היטב את "הלקחים", אפילו כאשר המשמעות היא העשרת הכלכלה האיראנית, המשך תדלוק הטרור האזורי והענקת נתיב לגיטימי לנשק גרעיני. ואפילו כאשר המשמעות היא פרסום הצהרה בשם סגנית הנשיא האמריקנית, שבהקשר אחר הייתה יכולה להישמע כלקוחה הישר מנאום תוכחה אופייני של האייתוללות.

הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.