המאבק על חירות ירושלים עדיין נמשך

הריבונות המדינית והמעשית בעיר הבירה צריכה להיות מוחלטת ומעל לכל מחלוקת, או שלא תהיה בכלל

דגל ישראל ברחבת הכותל | משה מילנר, לע"מ

כאשר שחררנו את העיר ירושלים חשבנו שהיא תהיה שלנו. כשצעקנו "הר הבית בידינו", האמנו שהוא כבר לא יהיה בידי מישהו אחר. לא טעינו. אנחנו רק חייבים להמשיך להילחם כדי שאכן כך יהיה. אין יום שעובר מבלי שהעולם כולו מנסה לקחת את ירושלים מאיתנו. לא רק העולם הערבי, לא רק תומכיו, כי אם העולם כולו. האיחוד האירופי בונה מתווה שלם של כבישים ומוסדות, בתים ותשתיות, ביחד עם הרשות הפלסטינית, כדי להפוך עד שנת 2030 את ירושלים לבירת הישות הפלסטינית.

ארגון אונסק"ו אישר הצעה לפיה ישראל איננה הריבון בירושלים ואין קשר בינה לבין העם היהודי. ועדת האו"ם לזכויות אדם של  "רשימה שחורה" של חברות ישראליות שאסור להן לפעול במזרח ירושלים מכיוון שמדובר בשטח כבוש. הממשל בארה"ב לא מרפה מהלחץ על ישראל לאפשר פתיחת קונסוליה אמריקנית בירושלים עבור הפלסטינים. ירדן ומדינות ערב נוספות קוראות ללא הפסק "אל-אקצא בסכנה" ודורשות לקבל את זכויות הבעלות במקום כדי "להגן עליו", ומנהיגי הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור מלבים את האש וההסתה תחת אותה סיסמא.

1967 היתה רק ההתחלה של שחרור ירושלים. המלחמה עליה לא נסתיימה: מבחינה פיזית, מבחינה תודעתית ומבחינה בינלאומית. מצעד הדגלים בירושלים הוא חלק מהמלחמה הזו. הוא מראה לעולם, ויותר מכך לנו, מי הריבון בעיר הקודש. אחת ממטרות חגיגות שחרור העיר על ידי מאות אלפי בני אדם שעולים לבירה ומנופפים בדגלי ישראל, היא להסיר את המחלוקות בעם ישראל עצמו לגבי ריבונותו בירושלים.

וראו, החגיגות לא החלו לאחר מלחמת ששת הימים, דבר הנראה כמתבקש. הן החלו רק בראשית שנות השמונים, לאחר שב-30 ביולי 1980 עבר חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, המכריז כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. 23 שנים נדרשו לממשלת ישראל כדי לאזור עוז ולהעביר את החוק הזה. משעבר, החל גם מצעד הדגלים, אשר עובר כתוצאה ממנו בכל חלקי ירושלים, הפגנת המשמעות של החוק הזה. זו אינה התרסה ולא פרובוקציה. זה מתווה שמתקיים כבר שלושה עשורים. אלא שלאחרונה, בגין איומי ארגון טרור שמחפש כמו תמיד נקודת אחיזה כדי לפתוח במלחמה נגדנו, הפך למתווה במחלוקת.

כמו שאסור לקבל את תכניות האיחוד האירופי לבנית ירושלים כבירת פלסטין, וכמו שאסור להסכים לפתיחת נציגות פלסטינית אמריקנית בירושלים, כך אין להיכנע לטרור ולשנות את המתווה. איש לא יקבע לנו מי יתפלל בהר הבית והיכן יעבור מצעד הדגלים. ובוודאי שלא בן מוות כיחיא סינוואר. ראשי ארגוני טרור צריך לחסל, לא להישמע לאזהרותיהם. אלא שבמלחמה הזו אי אפשר לנצח בשני קולות. אלה שאומרים "אנחנו לא צריכים להוכיח ריבונות על ירושלים דווקא במעבר בשער שכם" מודים למעשה שאין לנו ריבונות על ירושלים. כי אם החשש הוא שמעבר שם ימטיר עלינו טילים מעזה, מישהו אחר שולט בדריסת הרגל היהודית בעיר.

הקול חייב להיות קול אחד. מצעד הדגלים מתקיים כיום בעיקר על ידי בני נוער ציונים דתיים, וטקסי יום ירושלים על ידי רבנים ואנשי ציבור מהמחנה הזה. זה לא אמור להיות כך. אי אפשר לחגוג עצמאות של מדינה בלעדי הלב שלה. כשראש הממשלה נושא נאום, הוא אינו יכול להסתפק ולומר שבחג הפסח יצאנו מעבדות לחירות, ביום הזיכרון הקרבנו את טובי בנינו על מזבח הארץ הזו, וביום העצמאות קיבלנו ריבונות של עם ישראל בארצו – ולהפסיק שם. הוא צריך להמשיך עוד שלושה שבועות עד יום שחרור ירושלים. כי מדינה בלי עיר בירה היא בן אנוש בלי לב. לקחת את ליבו של האדם ממנו, נטלת את נשמתו.

אנחנו לא צריכים להתנצל. אין לנו גם בפני מי. עם ישראל היה כאן לפני כולם. לפני האנגלים ולפני האמריקנים, לפני הסינים ולפני הרוסים. ארץ ישראל הייתה לנו מקדמת דנא ואחרי אלפיים שנה שבה לבעלותנו. אסור לנו לגמגם בקשר לזכותנו על הארץ ובקשר לזכותנו על ירושלים. כשנה לאחר אירועי מבצע 'שומר החומות', אסור לנו לשכוח את מה שלמדנו שם. המלחמה על הבית לא הסתיימה. ואנחנו ננצח בה רק אם נאמין בצדקת דרכנו.

יום ירושלים שמח.


עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר עומדת בראש ארגון 'שורת הדין' הנלחם למען מדינת ישראל במישור המשפטי בארץ וברחבי העולם.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. כשהימין יחזור לשלטון….
    ביום ה-1 …..
    1. בנט צריך להאיזק ולהיות מואשם בבגידה.
    אחרי זה לפיד וגנץ!
    2. לפרק את בגצ ולעצור את כל השופטים הבוגדים!
    3. להוציא מחוץ לחוק את כל האירגונים השמאלנים הבוגדים!
    4. להוציא את כל האנטישמים בכנסת מחוץ לחוק… מפלגות הערבים ומרצ!

  2. מאמר תמציתי המבסס את זכויות העם היהודי על ארץ ישראל ובירתה המאוחדת. כל זאת ביסוד העובדות והזכויות.
    אלא שכיום במדינת ישראל מתקיימת ממשלה שההגנה על זכויותיה ומטרותיה להם ישראל וארץ ישראל אינה עומדת לנגד עיניה. כל מטרתה של הממשלה הזו היא עצם ישיבה בשילטון שחברו בה מיעוט מיהודיה הציונים עם שותפים פוסט ציונים ואנטי ציונים ונבחרים אחרים שבגדו במירמה בבוחריהם תוך הפרה מלאה של מצעם לבוחרים.
    חבורת הנוכלים שנועצו להקים ממשלה זו לא בחלו בשום מעשה שבניגוד למטרות וזכויות העם היהודי ומסירתם לאוייבנו בצרופם עם כניעה לדרישותיהם כפי שיתוארו להלן:
    פרג׳ הוא השר הפלשתינאצי בממשלה הישראלית הפלשתינית שנגנבה מבוחריה על ידי מצגת של מירמה במצעה בבחירות המתקיימת במדינת ישראל ושאין לה רוב יהודי וציוני ומתקיימת רק בתמיכת הקולות של הרשימות ערביות העוינות את קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים, וכל זאת תמורת מסירת נכסי אדמות מדינה בחבלי ארץ לידי שולחיהם לרבות הכרה בעשרות אלפי בתים ומאות ישובים בלתי חוקיים לא רק זאת אלא ועוד נתנו להם עשרות מיליארדי שקלים לחיזוק מעמדם והשתלטותם בשטחים. והוא הראשון בין עוייני ושונאי ישראל ויהודיה, כבר התבטא שהפגנת העצמאות היהודית והנפת דגליה היא פרובוקציה והפגנת הלאומנות היהודית אינה לרוחו, אלא שהוא גם האחרון שירצה לראות בנפילת הממשלה זו שנכנעת ומוסרת נכסיה לאויביה.