אם יתמיד בסירוב לקחת אחריות ובהאשמת אחרים בצרות שיצר בעצמו, רה"מ ימשיך לגלות איך "הרוב הדומם" מפנה לו עורף
ראש הממשלה נפתלי בנט עלה אמש לנאום מעל דוכן הכנסת כמי שכפאו שד. שפת הגוף, כמו בכל פעם בה הוא נאלץ להגיע לדיונים במליאה, הייתה כועסת. הידיים מנופפות לכל עבר. האצבעות מאשימות.
כמה דקות קודם לכן חבר מפלגתו ניר אורבך, הנחשב לנאמן ומקורב לבנט, הודיע כי "אינו רואה את עצמו חלק מהקואליציה" ויפעל להקמת ממשלה חלופית, כזו שתהיה "יציבה" ובעלת "רוח לאומית". להחלטה זו עשויות להיות השלכות פוליטיות שונות בטווח הרחוק יותר, אך משמעותה המיידית הייתה איבוד סופי של כל רוב אפשרי לקואליציה הקיימת, וגריעת מנדט נוסף ממפלגתו של בנט, לאחר פרישתם הקודמת של חברי הכנסת שיקלי וסילמן. אלה מצטרפים לח"כים סוררים במפלגות אחרות שכבר נמצאים בשלבי פרישה שונים, ומרחיבים עוד יותר את הבקיעים בחומה שגם ככה הייתה דקה מאוד.
וכראוי לאדם העומד נכון להיום בראשות ממשלה קורסת, מפלגה לא-קיימת ולשכה נעלמת, בנט נראה ונשמע מעל הדוכן כנגן האחרון בתזמורת הטיטניק השוקעת. גם תוכן הדברים היה בהתאם. כרגיל – שום מדיניות או רעיון, רק תירוצים משומשים. הוא הגדיר את הכישלון הנוכחי כ"ממשלה מצוינת", והוסיף כי "אנחנו נלחמים עליה". מי אלה "אנחנו"? לא ברור. בהמשך הגיעו המתקפות הרגילות על האופוזיציה, תוך שימוש בכל מסרי השמאל המוכרים, ולקינוח עוד קצת דמגוגיה בגרוש על "הצלת המדינה".
לאחר שסיים את דבריו ושב למקומו, התמונה הסמלית הושלמה. בנט ישב לבדו בשורת הממשלה, כאשר חברי הקואליציה שלו נוטשים כמעט כולם את האולם, אחרי שנאלצו למשוך את כל הצעות החקיקה שהיו על סדר היום בשל היעדר רוב. שותפיו הקרובים לכאורה כמו לפיד או סער לא נראו בשטח, והיחיד שגילה מעט רחמים היה השר אלעזר שטרן שהתיישב לצד בנט במשך כמה דקות כדי להפיג את בדידותו.
בהמשך הערב כאב הראש של בנט הלך והחמיר. סקר של 'חדשות 12' העניק לקואליציה הנוכחית 55 מנדטים בלבד, מול 60 מנדטים למפלגות האופוזיציה הנוכחית. על פי הסקר מאמש, הליכוד בראשות נתניהו זוכה ל-36 מנדטים לעומת חמישה בלבד ל'ימינה', כאשר גדעון סער שוב נכשל לעבור את אחוז החסימה. 56 אחוזים מהנשאלים השיבו כי הממשלה בהרכבה הנוכחי לא צריכה להתקיים, ואילו בשאלת ההתאמה לתפקיד ראש הממשלה נתניהו זכה ל-47% לעומת 21% של בנט. זו המשך של מגמה ברורה של שחיקת הקואליציה והתחזקות האופוזיציה.
ממשלת בדד pic.twitter.com/JKPE5n6n40
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) June 13, 2022
למרות כל זאת, האחראי הראשי לפארסה ממשיך לסרב להכיר במצב. בעולמו של נפתלי בנט הוא לעולם אינו מסוגל לטעות ואף פעם לא מסכים לקבל ביקורת. לכל מחדל תמיד ימצא האשם. לכל שערורייה תמיד ימצא הספין. שום הפקת לקחים או ניסיון להשתפר, רק מתקפות ובוז כלפי המבקרים. היה אפשר לפחות לצפות למעט מודעות מול אתגרים אמיתיים העומדים על הפרק ולקראת סכנות עתידיות, אבל לבנט כרגע חשוב רק הכיסא ואיך לשמור עליו עוד שבוע.
במקום להתייחס לחששות האמיתיים שעלו מצד ציבור המצביעים שלו לאחר שזנח את כל ההבטחות שהשמיע להם, בנט הפך באובססיה ממש כל סוגיה פוליטית ולאומית לאישית. כפי שליהג באגרת המופרכת עבור "הרוב הדומם", ראש הממשלה רואה בעצמו "המגן האנושי" מפני "מכונת הרעל". הוא לא רוצה ולא מסוגל לקחת אחריות, וממשיך להתנהל ביהירות מופגנת וחסרת כל ביסוס עבור אדם שבקושי מצליח לנהל מפלגה זעירה.
אם אכן היה מודאג מעתיד מדינת ישראל ולא רק מעתידו הפוליטי שלו, בנט היה יכול לקחת אחריות למצב, להפסיק להאשים אחרים בצרות שיצר במו ידיו ולהתמקד בפתרונות. אלא שצעד כזה ידרוש מעט התבוננות פנימה והרבה כנות, תכונות שככל הנראה לא קיימות בו. גישת 'אני ואפסי עוד' היא שהביאה אותו לתחתית הנוכחית, ואם ימשיך לבחור שלא להשיל מעליו את חטא הגאווה (עוון שהפיל מנהיגים גדולים ומוצלחים ממנו) בנט ימשיך לגלות שוב ושוב כיצד "הרוב הדומם" מפנה לו עורף ולא קונה יותר את השקרים.
התירוצים כאמור לא חסרים: "הממשלה הקודמת", "מנענו בחירות", "העברנו תקציב", לא הייתה ברירה אחרת. בשם "היציבות" לכאורה הקמנו את הממשלה הכי פחות יציבה שכיהנה בישראל בעשורים האחרונים. הרבה יותר קל לחפש ולמצוא אשמים אחרים כי זה מסיט בנוחות את הדיון מהכישלונות שלך עצמך. אבל גם לספינים יש גבול. בשלב כלשהו אפילו בנט המנותק יצטרך להכיר במציאות, ועם כל השפלה כפי שחווה אמש בכנסת, הרגע הזה הולך ומתקרב במהירות.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
הסיבה למפלתו של כל נרקסיסט היא חטא היוהרה.
חוסר יכולתו של בנט להתמודד עם ביקורת, בלי להיות אב"מ (ר"ת של "אבל ביבי משהו"), רק מוכיחה שהוא נרקסיסט. בעצם, היית פעם אחת כזאת – אז הוא תירץ שמותר לו לשקר כי הוא מגדיר את הבטחותיו שלא ליבתיות. כך שנרחיב את ההגדרה ל-הסיבה למפלתו של כל נרקסיסט ושקרן היא חטא היוהרה.
נקווה שימצאו בקואליציה עוד מנהיגים פחות יהירים ומנותקים כמו סילמן ואורבך.
הוא בסך הכל פועל על פי אותן עצות שמקבל ביידן. אותם מפעילים, אותו דפוס של חוסר מעש ורפיסות. בנט לא קובע כלום הוא אווטאר (כמו לפיד) של הגורמים שיצרו את הממשלה הזאת ופועלים מאחורי הקלעים, ה״יועצים״.
מי שמסוגלים לתפור תיק לראש ממשלה משמועות, עדויות סחוטות וכמה סיגרים-
יכולים להפוך את הבית ברעננה לאמצעי סחיטה חזק במיוחד.
האיש הוא חלק ממערכת , מופעל מראש , או נקנה באמצע דרכו על ידי איומים או שוחד או שניהם ביחד ,לא סביר שאחרי שמררו לקודמו את חייו בגלל סיגרים וגלידות , האיש לא יהסס להוציא מכספי ציבור על ביתו הפרטי 50 מליון שקל ,
זה מראה שהוא בכלל לא מפחד מבג"ץ ותקשורת , כי הוא בצד שלהם ,
סברה נוספת שאפשר להעלות על הדעת היא "מגלומניה" אבל מגלומניה לא תגרום לו להסתכן בהאשמות של "שוחד , מרמה, הפרת אמונים " בלי להיות בטוח לחלוטין שאין סיכוי שהוא יענש על כך לכן אני שותף לדעה של " חפרפרת, שתול " וכו'
רק להביט בפרצוף המטופש והאווילי שלו מעורר קבס.
אין אפשרות להתייחס בכלל לכל מה שמכונה בנט.
אפס חסר משמעות ומזיק ופושע בעם היהודי.
חלאה שלא יאומן שיושב במשרד ראש הממשלה במדינתו.
זוועה שלא תאומן.
הדבר היחיד שאפשר להגיד לזכותו של בנט, שלפיד הרבה יותר גרוע ממנו…
יוהרה אינה קשורה והסקרים על עתידו הפוליטי אינם קשורים.
קיימות שלושה אפשרויות להגדרת בנט.
א) בצעירותו הוא הציב לעצמו אתגר לכהן בתור ראש ממשלת ישראל לאיזשהו פרק זמן שהוא וכעת הוא בתחנה הסופית, משאלת ליבו מומשה וכל השאר פחות מבונוס אצלו. מבחינתו הוא יכול לפרוש מהפולטיקה ולחזור לעסקים.
ב) שהגדרתו הנכונה היא "המושתל הרדום שחזר מהכפור".
ג) תערובת של שניהם. הוא זכה לשלב אידיאולוגיה עם Pleasure. וזה הכי סביר, כשהרכיב מאפשרות ב' הוא הודמיננטי ביותר.
אבל לא יוהרה ולא סקרים נכנסים לכאן.
בנט אינו מודאג מעוד סיבה: ביקור ביידן.
ביקור ביידן תואם ותוזמן להתקיים יחד עם הכרזת משהו כמו אוסלו ג' או ריאד א' בתמיכת סעודיה. יהיה זה הסכם סופי הסוגר את כל הסכסוך הישראלי-ערבי המקומי, ללא תחנות המאפשרות בחינה לאור מציאות מתפתחת ולכן זו תהיה מכת מוות חלוטה ללא זכות ערעור לשאיפות הימין הישראלי ובכלל לימין. הם ירוסקו בפועל ולא ישתקמו ממנה לנצח.
סער ובנט טמנו מלכודת לליכוד ולימין. הם גירו את הליכוד והימין להפיל את חוק יו"ש והפלה זו מיועדת להצדיק הסכם פלשתין-ישראל אשר יגיח באופן פתאומי אחרי דחיית חוק יו"ש. הבז מלאכותי מסביב לחוק יו"ש נועד לייצר את החומר אשר איתו ייעשה שימוש במאמרים הפובלציסטיים שישווקו את הצעד כצעד מציל והכרחי ורצוי וטוב ונבון. האם הצד הערבי יפיל את הממשלה אשר צריכה לבצע את אוסלו ג'?
לצד זה ותוך ניצול המהומה הם גם ישחילו חוקים ותקנות אשר ייבאו ארצה כל מהגר מכל דת, צבע, גזע, לאום, אשר יקבלו זכויות אזרח מלאות ובעיקר זכות הצבעה לבית המחוקקים הישראלי מיד עם הגשת הבקשה להגר למדינת ישראל (כמובן שאני מגזים לצורך המחשה בלבד), ובכך יבטיחו שלנצח נצחים כבר לא תהיה לצד היהודי אפשרות של רוב בבית המחוקקים. על כל זה ינצח בנט, שהיה איש יו"ש בעברו בזמן שהיה מושתל-סמוי.
המתיימר להיות המבין נכון, בתגובה לעיל, מתברר שהוא לא מבין שום דבר.
הממשלה הזאת נמצאת מרגע היווסדה תחת התקפה – לא ממלכתית שאינני זוכר כזאת מאז הקמת המדינה, יש ראש ממשלה, ראשון בהיסטוריה של ישראל אני חושב, שלא מקבל את הלגיטימיות של ראש ממשלה שנבחר בצורה דמוקרטית!
ביב (י) שהפר על המקפצה הבטחה חתומה לגאנץ מדבר על הפרת הבטחה של בנט,
ביב (י) שמשמיץ את בנט על התסמכות על ערבים, היה זה שהמציא את הרעיון הזה ברומן הלוהט שניהל אם
עבאס, ואין לא שום בעיה לשתף פעולה עם המשותפת להפלת הממשלה.
ביב (י) מתנהג בצורה לא ממלכתית שמצביע וכופה על כל הגוש להתנגד לכל הצעה של הממשלה טובה או
רעה לאזרחים בבחינת אם אני לא ראש ממשלה שתשרף המדינה
ביב (י) הצועק על הפרת הבטחות – לא מפריע לו לחזר נמרצות אחרי סער שהבטיח מפורשות לבוחריו שלא יתמוך בממשלה בראשות ביב (י)
ביב (י) מפעיל והפעיל שיטות של מאפיה שלא היו פה בלחציו על נבחרי מפלגות אחרות, החל מהתערבות
ובחישה שלא הייתה כדוגמתה במפלגות אחרות והמשך בקנייה בכסף ובתפקידים של
חברי כנסת ממפלגות אחרות ראה סילמן ואורבך, תוך הפעלת לחצים מאפיונרים עליהם ועל
משפחותיהם.
כל ההשמצות על בנט – לא בסקאלה הזאת – ולא מובנות – שיש שריפה להתיחס לגפרור – זה הזוי.
התבלבלת חמוד. הטור שאתה מגיב לו עוסק בראש הממשלה הנוכחי, בזמן שאתה עדיין תקוע עם ראש הממשלה לשעבר. תתקדם