איגרת תשובה מהרוב הזועק

במטרה להסיט את הדיון מכישלונותיו ונזקיו, בנט שוב בוחר לסמן יריבים באמצעות שיח מפלג ושקרי

רה"מ בנט | צילום מסך

"אני ראש ממשלה לא פופולרי", הודה אהוד אולמרט בחודש מרץ 2007. הוא אכן היה כזה, ולא היה טעם להסתיר זאת. משום מה, הכרה דומה במציאות מצד ראש הממשלה הנוכחי, מי שמפלגתו מתפוררת אברים-אברים כיפתח הגלעדי בשובו משדה הקרב, אינה בנמצא.

בנט הוא ראש ממשלה מכהן הלוחך את ששת המנדטים בטוב שבסקרים, ומגפת הפרישות מסיעתו הדביקה כבר את לשכתו המתרוקנת. הקואליציה "בראשותו" (מילה גדולה ולא מדויקת במקרה הזה) משותקת הלכה למעשה. במצבו הנוכחי, עיקר התמיכה בממשלת בנט מגיעה מאנשים שמעולם לא הצביעו לו, ולעולם לא יצביעו לו בעתיד.

נפתלי בנט בנה קריירה תוך טיפוח אובססיבי של לעומתיות "מימין לימין". מנקודת מבט זו הוא היה עד להתפתחות שפת הקמפיין בה השמאל ניכס לעצמו בעלות על "הרוב השקט", אגב הפסדים חוזרים ונשנים בקלפי. דברים שרואים משם לא רואים מכאן כידוע, וכיום הפכה הטרמינולוגיה הזו לשגורה על פיו של בנט הדובר כעת, רשמית, שלוש שפות אם: עברית, אנגלית ושפת 'דרכנו', הלא היא גלגול עדכני של V15 מבחירות 2015.

הרוב השקט התעורר, ואולי לא ניצח בבחירות, אבל יש לו ראש ממשלה העומד בראש מפלגה ששמה 'ימינה'. חמוש בשיח החדש והנכון, שרוי בנט מזה זמן בקמפיין "גן הפלגנות", מגיפה המאיימת לשחת ארצה את גורל העם היהודי בסיבוב הריבונות השלישי שלו בארצו. אבל אל דאגה, סופר רב-המכר 'איך לנצח מגיפה' גילה את ייעודו: סוף סוף נמצאה המגפה המסתורית אותה הוא יודע לנצח. במסגרת הקמפיין הזה, מטיף בנט מעל כל במה, בכל נאום רשמי, וכמעט בכל פוסט בפייסבוק, כי הסכנה הגדולה ביותר לעם ישראל היא הפלגנות. והיכן שיש מגפה, כך למדנו מבנט, יש לקטוע את שרשרת ההדבקה – והרי לכם איגרת!

לאחר שהונה את בוחריו באופן פומבי וחסר בושה, לאחר שהונה תומכים נאמנים שהלכו איתו כברת דרך – פעילים, אנשי תקשורת ואף משפחות שכולות – הוא בוחר להתגולל על כל ביקורת ולתייגה מיידית כפלגנות, הסתה ושיסוי. עבור מי שחטא באופן כה פומבי, דוחה ומרהיב כאחד, מי שלא בוחר במוצא של כבוד או חזרה על עקבותיו בהרכנת ראש – יש רק מוצא אחד ובו בחר בנט: חסימת כל דיון ענייני, הפניית עורף גורפת, אישית וציבורית, לכל מי שחש נבגד מהתנהלותו לפני ולאחר הבחירות.

תחת זאת, הפך בנט למתייג סדרתי ב"הסתה, פלגנות ושיסוי" של כל טענה וכל הפגנה. תחת היגיון מעוות זה, הופך מכלול ההתנהלות הפרלמנטרית של האופוזיציה שנועד לאתגר את הממשלה, לסכנה לעתיד האומה. העובדה שעצם הרכב הקואליציה הוא הכשל המובנה האחראי לקשיים בעבודה הפרלמנטרית וביכולת הממשלה להעביר חקיקה, אינו מונע מבנט ומשאר הימנים בגמלאות הפזורים בממשלה להאשים בכך את האופוזיציה, לגלגל עיניים למרום ולאפשר ללפיד לחצות עוד גשר ולתאם מהלכים עם המשותפת למען שרידותה של הקואליציה.

מי ששיקר באופן כה בוטה ופומבי, אולי מתפתל בפעם הראשונה, אך מתרגל מהר מאד ליתרונות קצרי הטווח הגלומים בכך – חיבוק תקשורתי ואהדה מותנית ומזויפת ככל שתהיה מגורמים שכאמור לעולם לא יצביעו עבורו. ומכיוון שכך, אין כל קושי להפוך את היוצרות על פיהם ולמכור "הישגים" בהדפסת כרומו ובספרון דיגיטלי מרשרש, מסך עשן בן 28 עמודים המנסה נואשות להסיט את מבטנו ממקום הבושה – הכתוב כמשיח לפי תומו בכותרת עצמה. לא רוב, לא דוב ולא יער, אלא מתי מעט הנקבצים תחת שלטון היחיד ההולך וכלה.

במקום לעבור על החוברת, להפריך את השקרים והסילופים (והם רבים, אין תימה) ולהימשך אחר הדיון העקר מול ערלי האוזניים הזועקים "הסתה" ו"פלגנות", כדאי לשמור על קשר עין עם ההיגיון הבסיסי העומד בראשה – בנט מדבר לציבור לא קיים. תחת האשליה לפיה הזירה הציבורית המדממת נשלטת בידי מיעוט קיצוני, מבקש בנט להרחיק עדותו ולהעלים במעשה קסמים את העובדה שהאִסְתְּרָא בִּלְגִינָא היחיד בסביבה הוא מפלגתו וממשלתו נטולת התמיכה והלגיטימציה. לפי שקר זה, אם רק ירים "הרוב הדומם" (שכמובן תומך בממשלה) את קולו וראשו – ישתקו חמומי המוח, הביביסטים, זועמי המקלדת, אלו המניפים שלטים מול ביתו של אורבך(!) ואלו המעזים להצביע נגד חוקים "לטובת הציבור והמדינה" מספסלי האופוזיציה.

עבור בנט, אחד הגורמים המרכזיים לעובדה שישראל נגררה לארבעה סבבי בחירות, לצד מחול השדים המשפטי המתגלה כיום במלוא ערוותו, בחירות הן "חזרה לתוהו ובוהו", בעוד שהמשך כהונתה של הממשלה הנוכחית הוא מצווה דאורייתא שהעובר עליה חייב מלקות ונידוי. אותה ממשלה, כפי שנוכחנו לדעת בשבועות האחרונים, נוהגת כסירה רעועה בה כל חבר קואליציה מחזיק מקדחה ועוד בטרם הוא מגיע ל"אותי" בצווחת ה"תחזיקו אותי", אץ לו יאיר לפיד ושק אתנן בידו.

לפיד, ה"Fixer" האולטימטיבי וראש הממשלה בפועל, הפך בתורו את הפוליטיקה לבת דמותו. חלולה, לא מחויבת לעקרונות, נכונה לשעתה כאמת לשעתה, חסינה לביקורת וחפה מטעויות שכן טוהר כוונותיו הינו בגדר אקסיומה שאינה טעונה דיון. בנט, אגב, כתלמיד חרוץ של רבו מאמץ בחדווה את כל ספר ההפעלה במהירות שיא. יותר מכל נזק מדיני כזה או אחר שייגרם או לא ייגרם במשמרת של הממשלה הנוכחית, הנזק העיקרי לו אחראים הצמד בנט-לפיד הוא רמיסה, בוז ופירוק שיטתי של כללי המשחק הבסיסיים ביותר במשחק הפוליטי כאן, וזה לא שהסטנדרט היה גבוה לכתחילה.

בנט יודע זאת, ולכן הוא מסיט את הדיון משיח על עובדות, אידיאולוגיה, טיעונים ופרקטיקה פוליטית של יישום סדר יום, לשיח שכל כולו הצבעה על הצד השני ותיוגו כמסית, משסה ומפלג. בשמאל מהללים, ב'דרכנו' מסכמים לעצמם בסיפוק שההמרה הושלמה ובדמוקרטTV מכינים את האולפנים – נמצא האידיוט השימושי האולטימטיבי להכניע ולהכריע את רצון העם. להצביע לו בבחירות הבאות? מה פתאום. אין דבר, מחר נביא בנט חדש.

עם סיום כהונתו העגומה בעתיד הלא-רחוק, אם בהעברת שרביט ללפיד ואם בהליכה לבחירות, יקבע בנט תקדים נוסף: הוא עתיד להיזרק ולהינטש לאנחות הן על ידי התומכים לשעבר מימין, והן ועל ידי התומכים לתועלתם בהווה, משמאל, חבריו הדמיוניים. אבל בינתיים, הוא יכול להמשיך להילחם במגפה לא קיימת, ולדבר על רוב לא קיים, המעניק לו תמיכה לא קיימת. 28 עמודים של הבל ורעות רוח הממוענים ל"רוב הציוני הדומם".


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

  1. כשהימין יחזור לשלטון….
    ביום ה-1 …..
    1. בנט צריך להאיזק ולהיות מואשם בבגידה.
    אחרי זה לפיד וגנץ!
    2. לפרק את בגצ ולעצור את כל השופטים הבוגדים!
    3. להוציא מחוץ לחוק את כל האירגונים השמאלנים הבוגדים!
    4. להוציא את כל האנטישמים בכנסת מחוץ לחוק… מפלגות הערבים ומרצ!

    1. התכוונת ׳כשהימין יגיע לשלטון׳.
      הימין החזיק אמנם במשרד רה״מ אך מעולם לא היה בשלטון תודות להסכמים קואליציונים סחטניים, תקשורת מוטה ומערכת משפט כובלת.

    2. ביום שהימין יחזור לשלטון ביבי יזרוק את בן גביר ויכניס את גנץ או איזה שמאלן אחר לממשלה והוא לא "יוכל" לעשות שום רפורמה במערכת המשפט ושום שינוי לא יקרה. ביבי אומנם לא עושה נזקים כמו בנט אבל הוא לא מתקן כלום.

    3. לדודו, נו באמת.
      א.ביבי תמיד אבל תמיד בחר בשותפים הימנים ביותר האפשריים.
      ב.גנץ הרס כל סיכוי שנתניהו יתן בו אמון. כבר עדיף לקחת את סער או ליברמן או אפילו לפיד או בנט. הציונות הדתית דווקא שומרים על קשר מצוין עם הליכוד.
      ג.ביבי מבין שאין סיבה לפחד מח״כ בודד שפרישתו לא תספיק להפלת קואליציה ואפשר להפעיל עליו משמעת קואליציוניות.
      ד.אחד ממקורות הכח והתמיכה המרכזיים של נתניהו היא העובדה שאין אצלו ימני מדי או דתי מדי. הוא ואנשיו תמיד הראו הכלה רבה בכיוון זה וקידום כל מה שאפשר ריאליסטית. בינינו, אם הימין המתון היו מבינים את זה ומעלים מנהיג שגם אצלו אין מושגים כאלה הם היו יכולים להחליף את הליכוד כמרכז הכח בימין כבר מזמן.

  2. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
    וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
    תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”

    1. חינוך. קודם כל חינוך ! ילדים גדלים כאן בלי להבין איזו דרמה שלטונית התחוללה ומתחוללת בישראל. איך הפכנו למדינה לא דמוקרטית בעקבות פוץ' משפטני לראש ממשלה נבחר מכהן. תקופה אפילה וצעידה על סף תהום לדמוקרטיה הישראלית ולעם היהודי. מצעד איוולת שנקווה שיפסק בקרוב לטובת כולנו.

  3. בפילוסופיה פוליטית, זכות המהפכה (או זכות המרד) היא הזכות או החובה של עם "לשנות או לבטל" ממשלה הפועלת נגד האינטרסים המשותפים ו/או מאיימת על ביטחונו של העם ללא סיבה.

  4. ממשלת שמאל-מחבלים.
    הם הרסו את הביטחון, את הכלכלה, את מערכת הבריאות…
    הם ה"ביבי" שהם דיברו עליו.

  5. -אותה קואליציה שמוכנה לשלם מיליארד וחצי רק כדי לא לריב עם ח״כית אחת מוכנה לריב עם אופוזיציה שלמה בשביל כמה עשרות מיליונים של חוק ממדים ללימודים.
    -אותה קואליציה שנותנת לעודה עמדת סחיטה מסרבת בתוקף לתת לבן-גביר ומעוז להיות ח״כים שמשמעת קואליציונית מופעלת עליהם כל שני וחמישי.
    -אותם ראשי קואליציה שידעו לסחוט ולאיים בפרישה בקואליציות קודמות מסרבים לתפוס את עודה ושות׳ באיום של: ״תרגע או שנפרק את הקואליציה ונצטרף לליכוד ואז לעולם לא תראה שוב את שורות הקואליציה מקרוב!״ ולהיות הסולטים במקום הנסחטים.
    -אותם ראשי קואליציה שהתנגדו לשותפות עם החרדים(שלהם רמת פשיעה נמוכה, מוכנות לקבל צו ראשון ואף להתגייס לפעמים, חוסר הסטה נגד המדינה ואימוץ איטי אך קיים של התרבות הישראלית) מוכנים להצטרף לערבים.
    -אותה קואליציה שמתעקשת על הכלה ונדיבות כלפי הפלסתינים ולא משנה כמה הזדמנויות הם החמיצו לא מוכנה אפילו לנסות את האסטרטגיה הזו מול הימין הקיצוני.

    איזו חוסר סימטריה! איזו התעקשות לא לאהוב ולהכיל את כולם!
    ואחר כך הם מנסים להכריז בעלות על הסובלנות והאחדות…

  6. כיום במדינת ישראל מתקיימת ממשלה שגנבה את השילטון במירמה בכך שפועלת בניגוד ובהיפוך מכל דבר הציגה והתחייבה בפני הבוחרים היהודים התמימים תומכי הימין ציונים ונאמנים לארץ ישראל ואשר למען השגת 61 קולות בכנסת לאישור קיומה חברו לרשימה ערבית מיסודה של אירגון האחים המוסלמים ותנועת החמאס המוגדרת בחוק כאירגון טרור, שקיבלו את תמיכתה במחיר של מכירת ומסירת חלקי ארץ ישראל לידיהם ולשליטתם בנוסף לעשרות מיליארדי שקלים לחיזוק מעמדם ויכולותיהם שיעמדו מול כוחות הבטחון של ישראל.

    ממשלה זו שההגנה על זכויותיה ומטרותיה לעם ישראל וארץ ישראל אינה עומדת לנגד עיניה. כל מטרתה של הממשלה הזו היא עצם אחיזתה בשילטון בהרכב של מיעוט מיהודיה הציונים עם שותפים פוסט ציונים ואנטי ציונים וחברי רשימה ערבית של הטרור של האחים המוסלמים בראשותו של מנסור עבאס שדעותיו ומטרות תנועתו כתובה וידועה במטרה של חיסול מדינת ישראל המדינה היהודית.

  7. זה תמיד כך. כל מה שהם "מזהירים" מפניו, זה בדיוק מה שהם עומדים לעשות. חשוב שרבים ככל האפשר יבינו את זה.

  8. הממשלה הזאת משרתת את האזרחים, מנסה לפחות לעשות זאת, ועשתה בשנה יותר מאשר
    ביב עשה ב 10 השנים האחרונות, יותר מדויק, יותר נחוש ועם הרבה פחות רעש – על זה תודה.

    בנימין נתניהו כבר מזמן משרת בעיקר את אשתו, בנו, ואובססיה בלתי נשלתת לשלוט
    שאפשר למצוא בלי קושי אצל דיקטטורים שהיו זמן רב מידי בשלטון לכל אורך ההיסטוריה,
    המלל בכתבה – איך נאמר – לא מדייק, והטוקבקיסטים מלאי ריר ושנאה.

    1. מעבר לסיסמאות ההסתה הרגילות, תגובה עניינית יש לך ?

    2. אם ביבי יחזור לשלטון, יש סיכוי שתתייאש ותעזוב את הארץ? שואל בשביל חבר.