כשהשמאל מתחיל לתקוף את עצמו

אחרי שסיימו להשתלח במצביעי הימין ונבחריו, ראשי "מחנה השלום" מפנים אש צולבת גם לסוררים מבית

ח"כ רינאוי-זועבי | נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אני מתיישבת לכתוב על מחנה השמאל המקבל, הנעלה, הנאור, הפלורליסטי. זה שמאשים את המחנה שמנגד באלימות, בביביזם, בעילגות, בשנאה. אלה המתפארים בנרטיב של האבות המייסדים שהקימו את המדינה ניכסו לעצמם את כל המנגנונים, ואולי זה ההסבר לאלימות שלהם, של "אדוני הארץ".

כשיש בבעלותם את התקשורת הם יכולים לספר כל סיפור שירצו וכשיש בבעלותם את מערכת המשפט הם יכולים לרדוף את כל מי שאינו שייך. נראה כי לא נשאר דבר מדוד בן-גוריון, ברל כצנלסון, יצחק רבין. מכל אלה שמתהפכים בקברם למשמע אלה המתיימרים להמשיך את דרכם.

בחג השבועות זכינו לקבל איגרת מראש הממשלה נפתלי בנט, הוא שמדבר על חשיבות האחדות בכל נאום, קרא למחנה הימין "מכונות רעל". אני מתקשה לחשוב על מסר מפייס יותר. אולי זה שאמר ביום הזיכרון האחרון כשנתן את הדוגמא של אהרן הכהן, ששתק כאשר הודיעו לו על מות בניו, לעומת ההורים השכולים שמעזים לפתוח את פיהם ולבקר אותו.

בנט הבטיח השבוע לייסד מכונה משלו שתלחם ב"מכונות הרעל" ואני נזכרת איך הציע לשסות הורים של ילדים מחוסנים בהורים של ילדים שלא. נראה כי בנט משווע למלחמת אזרחים, אולי כדי להאשים את נתניהו גם בזה. נפתלי בנט נטמע היטב במחנה השמאל האלים, בדומה לראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ששאל לפני הבחירות ב-2020: "אנחנו משאירים את העולם לחארות? אלה שמביאים את הגועל ינצחו?" ואז הבטיח "אני לא אתן למגעילים האלה לא לנהל לי את החיים ולא את המדינה".

מאז התקדמנו קצת בכל הנוגע לכינויי הכפשה כלפי מחנה הימין, כפי שהדגימה בשבוע שעבר חברת הכנסת מיכל שיר אשר הגדירה את אנשי הליכוד כ"חלאות". חברה לקואליציה יאיר גולן, ההוא מהתהליכים ו"תתי-האדם", הציע השבוע "לגאול את ישראל מהמחלה הממארת שנקראת בנימין נתניהו". על מחנה הריפוי, השינוי והאיחוי נמנה גם ח"כ יוסי שיין מ"ישראל ביתנו" (יש חבר כנסת כזה, נשבעת) שהטיח השבוע באיתמר בן גביר: "אתה זוהמה". גם בני בגין השלים את המעבר לשמאל כאשר הסביר השבוע שביתו הקודם בליכוד "הפך את עצמו למפעל לזיהום אויר".

ישנן עוד דוגמאות רבות ורעות, אבל הנקודה ברורה. מחנה השמאל הפלורליסטי מתקשה לקבל כל אדם שאינו נמנה על דעותיו ועל השקפותיו, והוא אינו חוסך ביקורת גם באופן האלים והבוטה ביותר.

כך זכינו לראות מיצגים של איברי מין בהפגנות בבלפור, כך הסבירה לפני כמה ימים חברת הכנסת נעמה לזימי (מפלגת העבודה) שאין שום בעיה עם מיצג הגיליוטינה שעשו בעבר במחאה נגד בנימין נתניהו "כי הוא מושחת". דומה מאוד לחברת הכנסת אמילי מואטי (גם היא ממפלגת העבודה) שהזכירה בשידור חי שאפשר להחליף את נתניהו "כמו שהחליפו את רבין". סובלניים, פתוחים ונאורים.

עד לפני שתי דקות הם חיבקו באהבה את ח"כ עידית סילמן שבתור יו"ר הקואליציה נלחמה כדי לשמור להם על בנט – כן, זה שהיה פעם פשיסט בעיניהם ועכשיו הוא המושיע. הם אפילו סייעו בידה עם הסיפור ההזוי על התקיפה בתחנת הדלק, עד שהיא עזבה. משעזבה הם רוצים לחקור מה קרה באותו לילה במודיעין ואמא של מרב מיכאלי הקדישה לה פוסט בו היא משווה אותה לרחב התנ"כית. בדיוק כמו סילמן, ניר אורבך המתנדנד כבר נמצא תחת איומי חקירות ותלונות מצד אבירי "איכות השלטון". כאלה הם במחנה השמאל, מעודנים.

ואחרי שסיימו עם כל האהבה למחנה היריב, עוד נותרה בהם קצת חמלה כלפי בשר מבשרם. חברת הכנסת ממרצ ג׳ידא רינאווי זועבי הייתה תקוות השמאל הגדולה לדו-קיום ואות ומופת של המגזר הערבי. ברגע שהעזה למחות נגד המחנה הם חשפו את הציפורניים.

השבוע אמרה בראיון ל'קול ברמה': "אני יכולה לספר, לצערי הרב, שאני מקבלת בשבועיים האחרונים איומים ברצח מאנשים ממחנה רק לא ביבי. מבחינתי מדובר במחנה פנאטי שלא רואים בעיניים ומוכנים לעבור על כל הכללים, העיקר לא לראות את ביבי".

ומה עושה חבר הכנסת עלי סלאלחה ממפלגתה של זועבי? מטיל ספק באיומים עליהם סיפרה, מאשים אותה בתקיעת סכין בגב ואומר שאינו בטוח שיש לה אידאולוגיה. גם חברה למפלגה השר עיסאווי פריג' לא חיכה הרבה והעביר הבוקר לזועבי מסר חד-משמעי: "את הורסת לנו את הבית… אם לא מתאים לך אני מבין – צאי מהבית". כל הטוב הזה רק כי העזה לחשוב ולפעול קצת אחרת.

אני שואלת את עצמי איך ניכסו לעצמם ממשיכיהם של מייסדי המדינה את כל הערכים הנשגבים בלי כל קשר למציאות. מחנה השלום שסיסמתו "שלום ואהבה" מתגלה כאגרסיבי המקבל רק את השייכים לו. מרגישים את השינוי?

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

13 תגובות למאמר

  1. הנאורות שלא רוצה לנצח בוויכוח,
    אלה למנוע אותו.
    'מתקדמים' אל פי תהום.
    עצוב מאוד.

  2. הצביעות חוגגת , כשלא נוח לשמאל ״ הנאור״ תוקפים את הסוררים שנאמנים למצע ולהבטחתו ובעיקר למוסר האישי ולמצפון. וכשזה נוח יאתגרו אותם וישמרו עליהם מכל משמר. די לשחיתות השלטונית ולסחטנות. ניסיתם ונכשלתם כשלון חרוץ!!!!

    1. אני מרגיש תחושת נחיתות עמוקה של הימין

      הבנו שהשמאל מלא פגמים

      עכשיי נותר לכם כימין להציע פתרונות אמיתיים לחיים בארץ הזאת
      כי כרגע אתם רק נאחזים במכנה משותף של יצרים כוחניים בסיסיים

  3. ״נראה שלא נשאר דבר מבן-גוריון, ברל כצנלסון, יצחק רבין״-
    את מתכוונת לבן-גוריון שכל כך כיבד את יריביו האידיאולוגים שהוא היה קורא לז׳בוטינסקי ״ולדימיר היטלר״ ולבגין ״המוקיון״? זה שמנע הן מאנשי אצ״ל והן מאמשי מפ״ם להיות קצינים בצה״ל? זה שסירב להזמין לחתימה על הצהרת העצמאות את בגין שהיה ראש המפלגה השניה בגודלה ושימש גם כיו״ר האופוזיציה בזמן שהובאו נציגים של גופים וקבוצות שהיו להם הרבה פחות הצדקה(אגב, מאוחר יותר הודה בג״ץ שבגין היה צריך להיות חתום…)? לזה שהיה טוב כל-כך בקבלת ביקורת ולקיחת אחריות שהוא בחר להטביע את האלטלנה?
    את מתכוונת לרבין שהביא לארץ את השימוש במשטרה כנגד מפגינים שנים לפני שרון ואולמרט? שאחראי לנאומים שטופי שנאה כגון נאום הפרופלורים?
    השמאל של היום הוא המשך ישיר של דרכם.

    1. אפשר להזכיר עוד דוגמאות רבות כגון הנאום הדמוקרטי של רבין-׳אני אקבע, אני אנהיג, אני אנוט!׳
      אבל נראה לי שהרעיון הובן.

    2. בדיוק מה שחשבתי.
      שוב התקשורת מעדנת ומטשטשת אמירות ומעשים של אנשי שמאל לעומת אנשי ימין. זכור לי את ההזדעזעות העמוקה מאמירתו של ביבי ״הערבים מגיעים בהמוניהם באוטובוסים לקלפי״
      מספיק לקרוא כתבות בהארץ להבין את גודל השנאה ועוצמת הקללות שסופגים מנהיגי ומצביעי הימין

  4. מחנה 'השלום' תמיד היה כזה – אלים, חסר ערכים, גזען ומנותק מהמציאות.
    אני מכיר את המחנה הזה היטב. נולדתי וגדלתי בו

  5. רה״מ בנט היקר,
    אם אתה כל כך משוכנע שהימין סתם מלכלך ומפיץ רעל, בא תוכיח את זה-הזמן את יו״ר האופוזיציה נתניהו לעימות טלויזיוני ותראה עם מי האמת.
    אירוע כזה ישיג בקלות כיסוי תקשורתי רחב ביותר וכמות צפיות ענקית ויוכל לאפשר לך להשיג הישג אלקטורלי לו אתה כל כך זקוק.
    או שאולי אתה יודע מה באמת תהיה התוצאה…

  6. מטרת הכותבת ברורה – לייצר גזירה שווה בין השמאל לימין בכל הקשור לאלימות פוליטית, ואפילו להטות את כף החובה כנגד השמאל. לטובת מטרה זו לקחה הגברת שלל ארועים, ערבבה היטב הוסיפה דמגוגיה זולה, דמעות תנין לרגשות הפגועים של ח"כ זועבי והופ הגיעה למטרה. השמאל אלים כלפי אלה שלא מסכימים לדעתו, יותר מהחברים נעימי הסבר והשפה מצד ימין.
    המציאות שונה. מקרי האלימות, ולא כל שכן מקרי הרצח, מספרים את הסיפור האמיתי.

    1. הטור הזה עוסק בשמאל ולא בשום דבר אחר. את הגזירות והשקרים תשאיר לדמיונות שלך.

    2. ראשית, רמת הפשיעה והאלימות במגזר הערבי גבוהה בהרבה מבאוכלוסיה הכללית(והם לא בדיוק מצביעים לימין).
      שנית, מקרי האלימות מימין כל כך נדירים שאפשר לספור אותם: ברוך גולדשטיין, יונה אברושמי, המחתרת היהודית, ישראל לדרמן, דוד בן-שמול, עמי פופר, עדן נתן-זדה ורוצחי מוחמד אבו חדיר והמשפחות מדומא. (יגאל עמיר הוסט ע״י סוכן שב״כ וג׳ק טייטל היה מעורער בנפשו אז הם לא נחשבים).
      שלישית, רוב הימין מתנער לחלוטין מהאוכלוסיות שמוציאות אותם או תומכות בדרישותיהם, מה שלא ניתן לומר על השמאל.
      ולבסוף-קל להימנע מאלימות כשהפלשתינאים עושים אותה בשבילך.

    3. שכחתי עוד 4-5 שמוצ אבל נראה לי שהרעיון הובן.
      חמישית-זרם שמושתק ונרדף עוד מאז ימי הסזון ומעולם לא קיבל הזדמנות, פלא שיוצאים ממנו אלימים? אין לזה כל מקבילה בשמאל.