צירוף שבדיה ופינלנד לברית יחזק את החזית הנורדית-בלטית במזרח, ויפחית את הסיכוי לניסיון התפשטות רוסי מערבה
הניחוש הטוב ביותר לגבי ההתפתחויות באירופה היה כי טורקיה עומדת לחזור בה מסירובה לצירוף שבדיה ופינלנד כחברות החדרשות בנאט"ו. נראה כי זה מה שאכן קרה, אם כי מעט מוקדם מהצפוי. על פי דיווח ברשת CNN: "הנשיא הפיני סאולי ניניסטה אמר ביום שלישי כי טורקיה הביעה הסכמה לתמוך בבקשות החברות של פינלנד ושבדיה, ובכך הסירה מכשול משמעותי להצטרפות שתי המדינות לברית.
ניניסטה אמר כי תזכיר משותף בעניין נחתם בידי טורקיה, פינלנד ושבדיה ביום שלישי במדריד, לקראת מה שנראית כוועידת פסגה חשובה. התזכיר המשותף מדגיש את מחויבות שלושת המדינות "להעניק תמיכה מלאה מול האיומים לביטחון כל אחת מהן", אמר ניניסטה. הצעדים המעשיים של השתלבותנו בנאט"ו יקבעו בידי חברות הברית בימים הקרובים, אך ההחלטה היא כעת מיידית".
אלה הן חדשות טובות. (פרטים נוספים על ההסכם ניתן למצוא כאן). בחודש שעבר טענו עורכי 'נשיונל רוויו' כי שתי המדינות צריכות להתקבל בברכה לברית הצפון-אטלנטית: "אם מסיבות גיאוגרפיות בלבד (ויש להן עוד הרבה לתרום מעבר), שבדיה ופינלנד יחזקו את האגף הבלטי החשוף של נאט"ו. במצב הדברים כיום, המדינות הבלטיות מקושרות לפולין, ובכך לשאר מדינות נאט"ו, על ידי מסדרון צר המפריד בין המובלעת הרוסית בקאלינינגרד לבין בלארוס המהווה בפועל מדינת חסות של מוסקבה. אם רוסיה תחליט לחסום את המעבר הזה, הבלטיות יישארו לבדן מרוב הבחינות המעשיות".
קבלת פינלנד, הנמצאת מרחק קצר מעבר לים הבלטי, לתוך הברית תעזור מאוד להפחית את הסכנה של ניתוק אסטוניה, ליטא ולטביה משאר מדינות נאט"ו. בכך גם תפחת הסכנה שרוסיה תחוש פיתוי לנסות את מזלה ולנתק את שלושת הבלטיות, ותגרום למערב להגיב.
מאז שנכתבו שורות אלה, הטיעון בעד קבלת צמד המדינות הנורדיות רק התחזק. המלחמה באוקראינה נמשכת, והאופוריה שליוותה את ההצלחה האוקראינית המפתיעה בימים הראשונים פינתה כעת את מקומה להכרה באפשרויות של העתיד לבוא: או מלחמת התשה בלתי-פוסקת, או סכסוך "קפוא" שככל הנראה לא יישאר בקיפאונו לאורך זמן. אף אחת מהתוצאות האלה אינה טובה עבור אוקראינה, ויהיה זה חוסר אחריות להעריך כי ההשלכות מכך יוגבלו לתחומי המדינה.
בינתיים, ולדימיר פוטין השמיע לאחרונה רמיזות לפיהן העיר נרווה במזרח אסטוניה (ובהתאם גם שאר אסטוניה ומרבית לטביה) נמצאת, בראייתו השגויה והתוקפנית האופיינית, על אדמה רוסית. פוטין בוודאי נהנה להטריל את המערב, אך במובן מסוים מילותיו אלה מזכירות לנו שוב כי הרודן הרוסי אינו מפסיק לתור אחר חולשות אצל שכנותיו ומעבר להן.
ואם כל זה לא מספיק, רוסיה וליטא נמצאות כעת בסכסוך סביב "מצור" ליטאי לכאורה על מובלעת קאלינינגרד, הפיסה ממזרח גרמניה שסופחה בידי הסובייטים לאחר מלחמת העולם השנייה (שאר חלקי פרוסיה המזרחית נמסרו לפולין). המחוז שהיה בעבר חלק מברה"מ ובו מתגוררים כמיליון איש, כיום דחוק בין שתי מדינות החברות באיחוד האירופי ובנאט"ו – פולין וליטא. בהתאם לסנקציות שהטיל האיחוד על רוסיה, ליטא כעת מסרבת לאפשר לסחורות רוסיות , כולל פחם ומתכות שונות, לעבור בשטחה ואל תוך המובלעת. (יש לציין כי ישנו חיבור יבשתי בין קאלינינגרד ובלארוס, ומשם אל רוסיה).
האופן בו הסנקציות האירופיות משפיעות על מעבר הסחורות בין חלקים של רוסיה כנראה לא לוטש עד הסוף בידי מקבלי ההחלטות בבריסל. יחד עם זאת, אין צורך להגזים בהשפעתן על המובלעת, כפי שנעשה במוסקבה ובמקומות אחרים. רוסיה מאיימת בפעולות תגמול אשר "יפגעו באופן שלילי באוכלוסיית ליטא"; מנהיג בלארוס אלכסנדר לוקשנקו תיאר את המהלך הליטאי כ"מקביל להכרזת מלחמה".
לא ברור עדיין האם וכיצד המשבר הזה יבוא על פתרונו, אך יחד עם דבריו של פוטין אודות נרווה, זו תזכורת נוספת לערך האסטרטגי של החיבור היבשתי הצר בין ליטא (והמדינות הבלטיות) לבין שאר חברות נאט"ו. במקרה בו פינלנד ושבדיה אכן יצטרפו לנאט"ו, החיבור הזה יהפוך להיות הרבה פחות חשוב ומפתה מבחינת רוסיה.
קבלת מדינה חדשה לנאט"ו דורשת הסכמה מצד כל שלושים המדינות החברות בברית. בהתחשב בנסיבות הפוליטיות הפנימיות בחלק מהן, עדיף לכולם כי תהליך האישור יושלם בהקדם האפשרי. עד כה, מלבד כמה תצוגות מאיימות, פוטין נקט עד כה בגישה רגועה יחסית מול האפשרות של צירוף הנורדיות לנאט"ו. אך אין משמעות הדבר שמוסקבה תוותר על האפשרות לגרום עוד כמה נזקים בתקופה שתחלוף עד שיושלם התהליך.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
כאשר טראמפ אמר שהוא לא צריך להגן לבד על האירופים והארופים צריכים להשקיע יותר בצבא שלהם אז היו כמובן טענות של התקשורת על מריבות של טראמפ עם בעלי הברית האירופים. אבל עכשיו כמובן שאין שום התנצלות והודעה על חטא.