קריאת השכמה אנרגטית לאירופה

האשליה לפיה היבשת תוכל להתבסס על אנרגיה מתחדשת ברובה קרסה לחלוטין במפגש הראשון עם המציאות

תחנת כוח גרעינית בבלגיה | Trougnouf

אירופה ניצבת בפני משבר אנרגיה חמור. מאמציה ללכת על החבל הדק שבין התנגדות לפלישה הרוסית לאוקראינה לבין מימון המלחמה במזרח כדי לשמור על רמת החיים במערב – כושלים. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הזהירה בשבוע שעבר כי הפחתה נוספת בייצא האנרגיה הרוסית עשויה להוביל לחורף קר מאוד ביבשת, להגביל את הסובלנות הציבורית כלפי התמיכה באוקראינה, ואפילו לזעזע ממשלות. המצב בהווה עגום, והעתיד נראה עגום לא פחות.

כמובן, צרות האנרגיה של אירופה הן מתוצרת עצמית. מדינות היבשת הקדישו את מרב מאמציהן לפיתוח כלכלה ירוקה, אך ההתקדמות לעבר מטרה זו התבררה כאשליה. דלקים רוסיים הם שהניעו את הפרויקט הזה, מה שהעניק לקרמלין זכות וטו מעשית עליו. ועדיין, הצרה העיקרית אליה אירופה הכניסה את עצמה הייתה הפרדיגמה. היא פשוט החליטה להגדיר מרכיבים במכלול האנרגיה שלה כלא-תקינים מבחינה סביבתית, אפילו כאשר היה ניתן לחלוק בקלות על הגדרות כאלו.

אז מה היא עשתה כעת בתגובה לבעיות שיצרה בעצמה? פשוט הגדירה מחדש את אותן אנרגיות מסוכנות לכאורה והפכה אותן ל"ירוקות". בישיבת הפרלמנט האירופי בשבוע שעבר הוחלט כי גז טבעי ואנרגיה גרעינית הם כעת מקורות אנרגיה "ירוקים" כך שהם עומדים בתקנים הסביבתיים של האיחוד, ומאפשרים ליצרנים שלהם ליהנות מסובסידיה ממשלתית והלוואות בתנאים נוחים.

פעילי אקלים זעמו על ההחלטה אותה הגדירו כ"Greenwashing" – ניסיון ליצור תדמית חיובית לכאורה לאנרגיות אשר לטענתם פוגעות בסביבה – והם לא טועים לגמרי. האיחוד האירופי אכן מתנהל בצביעות, אותו סוג הצביעות שבעבר שימש כדי לפייס את אותם פעילים. כעת, דאגתם העיקרית של חברי הפרלמנט האירופי היא לפייס את כל השאר.

הלהטוטנות האירופית של הגדרה מחדש עשויה להוות סימן לבאות גם מעבר לגבולות היבשת, כך חוזה ה'ניו-יורק טיימס'. פעילי סביבה כעת מודאגים כי ההחלטה האירופית עשויה לשכנע מדינות אחרות להאט את המעבר מהסתמכות על מקורות אנרגיה אמינים, להסתמכות על מקורות "מתחדשים" ובעייתים כמו רוח ואנרגיה סולרית. אם יתברר כי חששם אכן מוצדק, זה לא רק בגלל שאנרגיה גרעינית ודלקים כמו גז טבעי הם מקורות זמינים ואמינים, אלא גם בגלל שעצם הגדרתם מראש כ"לא ידידותיים לסביבה" לא הייתה הגיונית בכלל.

גז טבעי הוגדר במשך שנים כ"דלק מגשר", מכיוון שיש לו את הפוטנציאל להפחית תלות או להחליף לחלוטין דלקים קונבנציונליים המפיקים פליטה מזהמת גבוהה בהרבה. גזי החממה הנפלטים בתהליך הפקת והנעת האנרגיה היו במוקד של מאמץ הפחתה עולמי יחד עם שימוש בטכנולוגיות חדשות. התוצאות הסביבתיות של המהפכה הזו ניתנות למדידה. על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מאז שנת 2010, המעבר מפחם לגז חסך פליטה של כ-500 מיליון טון פחמן דו-חמצני. על פי הסוכנות, זהו אפקט הדומה ל-"200 מיליון רכבים חשמליים חדשים שהיו מחליפים רכבים פולטי פחמן בתקופה הזו".

אם כן, העובדה כי גז טבעי יכול לשמש כגשר לעתיד ירוק ונקי יותר היא מתסכלת מאוד עבור פעילי הסביבה. ניתן היה לייחס את העוינות הזו לקנאות הפעילים במטרת שימור הסביבה, אילולא היו כה להוטים להפוך למוקצה מחמת מיאוס את האנרגיה המופקת מטורבינות המופעלות בקיטור הנוצר מתגובת ביקוע גרעיני. כישלון פעילי הסביבה להציג טיעונים אמפיריים ושקולים להבדל בין שני מקורות האנרגיה האלו, הוא שאפשר לאיחוד האירופי לכרוך אותם יחדיו – ראשית כאנרגיות מזהמות לכאורה, וכעת כאמור כאנרגיות ירוקות.

ה'ניו-יורק טיימס' מסביר כי ההתפתחות האחרונה התבשלה והתגשמה בעזרת העמדה שנקטו מדינות אירופה נגד התוקפנות הרוסית. זו טענה נכונה בחלקה, אך הצעות דומות להגדרה מחדש של סוגי מקורות האנרגיה החלה להירקם הרבה לפני שהחייל הרוסי הראשון חצה את הגבול לאוקראינה.

כבר בראשית חודש ינואר דווח למשל באותו עיתון על מאמץ להגדיר את הגז הטבעי ואת האנרגיה הגרעינית כמקורות אנרגיה ירוקים "טרנזיציונליים", במטרה לעודד השקעות נוספות בתחום. התוכנית התעכבה בשל התנגדות מצד מדינות אנטי-גרעין ובראשן גרמניה, ומצד פעילים סביבה. כפי שחבר פרלמנט הולנדי צוטט אז, אם אכן תוכנית כזו הייתה יוצאת לפועל, הרי ש"כל בכירי האקלים והסביבה של האיחוד האירופי היו נשטפים באסלה".

ובכן – להתראות לכם, מנהיגי אקלים אירופים. התגלית לפיה אנחנו פשוט יכולים להגדיר מקורות אנרגיה כ"ירוקים" למטרת נוחיות חושפת את טבעו הפוליטי, לא המדעי, של פרויקט האנרגיה המתחדשת כולו, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על חוסר היעילות והמעשיות המובנה בו. המבנה הרעוע שאפשר ליבשת שלמה להעמיד פנים כאילו אינה תלויה בנפט או גז קרס לחלוטין במפגש הראשון עם המציאות הגיאופוליטית. אילו רק הייתה לאירופה האפשרות להגדיר מחדש את האיום הרוסי כ"לא קיים"…לרוע המזל, המציאות אינה עובדת כך.


הטור התפרסם לראשונה באתר 'קומנטרי'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. אירופה מיותרת.

    אין סיבה שאירופה תהיה צפופה יותר מקנדה או אוסטרליה או ארגנטינה.

    כל החלק המזרחי והמרכזי מייצר חקלאות בלבד ויכול להסתפק ב20 מיליון איש שיקבלו חשמל מסכרים הידרו אלקטרים.

    ששאר האירופאים יתרכזו באזורים החמימים יותר ליד חופי הים התיכון (איטליה ספרד פורטוגל יוון אלבניה מונטנגרו קפריסין מלטה ודרום צרפת).

    1. בפסקה אחת לפני אחרונה אתה מדבר על בעייתיות המזרח והמרכז החקלאיים(ואני בספק כמה המרכז-גרמניה, אוסטריה, שוויץ…-חקלאי)
      ובפסקה האחרונה אתה קורא גם לנטישה של הצפון והמערב? ועוד לטובת מדינות שחלקן באמת במזרח ומלאות חקלאות לא פחות?

      בנוסף, חמש דקות השוואה בין הכלכלות ומערכות הרווחה של רוסיה ושבדיה למערכות של יוון וספרד יסבירו לך מהר מאוד למה לא תראה בזמן הקרוב גל הגירה דרומה.

      דוד.

    2. נעשה את זה ברור:
      1. רוסיה לא חלק מאירופה לענייננו – אין אצלה משבר אנרגיה.

      לגבי שאר אירופה נחלק אותה ל4 – צפון מזרח, צפון מערב, דרום מזרח ודרום מערב.

      צפון המזרח מיותר – יש להשאיר בו 20 מיליון חקלאים בלבד.
      צפון המערב – יהפוך למיותר כי מצד אחד משבר האנרגיה והוצאות הביטחון הגבוהות יהפכו אותו ללא תחרותי – ועל זה יתווסף שתיירים סינים ורוסים לא יגיעו ושהמהגרים המוסלמים יהפכו אותו למקום מוכה פשע.
      דרום מזרח – המקומות הרחוקים מהים שבגלל האקלים היבשתי וההרים קרים בחורף מיותרים (רומניה, סרביה, בוסניה מקדוניה הצד המערבי של בולגריה). המקומות הקרובים לים יון אלבניה מונטנגרו הצד המערבי של קוראטיה והמזרחי של בולגריה לא מיותרים.

      לגבי ההגירה – העולם משתנה – יש מלא אנשים שעובדים מרחוק מאיפה שבא להם… וחלקם נוודים דיגיטלים וחופי הים התיכון קוסמים להם ויש המון יחידות נופש ריקות כי הסינים והרוסים לא מגיעים – ויש בעולם המערבי בחברות עם ילודה מועטה שמתאפיינות בנכד אחד שני הורים ארבעה סבים וסבתות – הרבה אנשים שירשו נכסים אנשים שיש להם נכסים מניות של חברות או נכסי נדל"ן המניבים תשואה. והם פשוט לא עובדים. ויש פנסיונרים. ויש אנשים שעובדים בלמכור ולתת שרותים לאותם אלה שלא עובדים.
      בצפון אמריקה פלורידה והאיים הקריביים ומכסיקו מלאים בכאלה מהגרים. ובאירופה הם מגיעים לקפריסין יון חופי ואיי איטליה פורטוגל ספרד ודרום צרפת.

  2. אנרגיה גרעינית היא האנרגיה היחידה שבאמת ירוקה.
    אנרגיה אמינה. עם פליטת 0 מזהמים. ולא תופסת שטחים חקלאיים עצומים וגם לא קוטלת ציפורים..

    1. אבל מה עושים עם הפסולת? בכל זאת – היא רדיואקטיבית וצריך לקבור אותה איפהשהו, כלומר לזהם את הקרקע.
      ומה עם חומרי הבנין שח הכור, שבמשך עשות שנים (במקרה הפחות בעייתי) ספגו קרינה מייננת? החכן קוברים אותם?
      ואיך בכלל מובילים את הפסולת וחומרי הבנין לקבורה? מתחת לבית שלך?
      יש עוד הרבה שאלות על העניין של כור גרעיני (בטיחות, אבטחה כנגד פעולות טרור, מיקום הכור בקירבת אוכלוסיה, וכו').
      אין לי עניין לנגח אותך ואת דבריך, אלא להראות שהנושא הזה הרבה יותר מורכב מאשר תגובה של 2 שורות.

      יש דרכים רבות להפיק אנרגיה, ויש אינטרסים ואינטרסנטים שיעשו הכל כדי למנוע הפקת אנרגיה באותן דרכים.

    2. הזמנים השתנו מעט, פינ7י פסולת גרעינית הוא עסק מסודר מאד ומאובטח מאוד. יתר על כן, כורים דור רביעי מבוססי מלח מותך מסוגלים לנצל פסולת גרעינית של כורים ישנים יותר כדלק ומנצלים את הדלקים עד תום. קיימים חסרונות לאנרגיה גרעינית – עלות הקמה אדירה ובקרה שלנו סיכון בטחוני מסויים אבל לא גדול יותר משל מתקנים אחרים כמו מתקני אכסנת דלקים וכימיקלים שקיימים ופועלים בארץ.

    3. תשובה טובה ומעניינת.
      עם זאת, הסיכון גבוה מדי, וההסתמכות היא על בני אדם.
      כמו שאתה לא סומך על נהגים בשר ודם כשאתה עובר במעבר חציה, כי מספיק שמישהו לא שם לב או שלא כל כך אכפת לו, כך אי אפשר לסמוך על בני אדם בפרוייקט עם כל כך הרבה סיכון.
      זה לא שהעוסקים במלאכה הם טפשים או מזלזלים, אבל כולנו מודעים לאפשרות של תקלות ואפילו זילזול. הנזק שייגרם עקב אי שימת לב רגעית או זילזול, הוא נזק בלתי הפיך ובהיקף בלתי נתפס בדעת. צ'רנוביל זו דוגמה מאד קיצונית להתנהלות לא נכונה בלשון מאד עדינה. אבל לא צריך דוגמה קיצונית כדי להבין מה יקרה גם כשהכור מאובטח ביותר (בסטנדרטים של ימינו). כשהכור בצ'רנוביל נבנה, הסטנדרטים של הבטיחות היו יותר קלים משל ימינו, וכשייבנה כור בעוד 50 שנה, הסטנדרטים של ימינו ייחשבו לזילזול מוחלט באותה התקופה.

      אני חוזר על דבריי – יש פתרונות טכנולוגיים להפקת חשמל ללא זיהום או עם זיהום אפסי. אבל יש מי שלא מעוניין בפתרונות כאלו ויעשה הכל כדי למנוע הפעלה שלהם.

    4. פסולת גרעינית לא קוברים באדמה! זו בורות לטעון זאת.
      פסולת גרענית שמים בחביות מרובות שכבות, כולל עופרת ובטון.
      את החביות שמים באתרים מפוקחים ומנוטרים, והן לא גורמות שום זיהום סביבתי.
      אנרגיה גרעינית היא האנרגיה שגם הפסולת שלה היא הירוקה ביותר.