רק אל תגעו להם בג'ובים

מתכווצת מבושה…כנראה שנכשלנו ובמובן העמוק"

כך צייצה תמר זנדברג בצהרי יום שישי האחרון. ועל מה יצא קצפה של השרה להגנת הסביבה? לא על הקואליציה המקרטעת אשר כמעט ולא הצליחה לחוקק חוקים, לא בגלל הממשלה בה היא חברה וקרסה תוך מעט יותר משנה, ולא בשל מפלגת מרצ המתפוררת מקרבות פנימיים ומגרדת את אחוז החסימה.

אף לא אחד מן הביזיונות בשרשרת הארוכה הזו לא הצליח לגרום לה לחוש בושה או להודות בפה מלא בכישלון. במקום זאת, האירוע אשר הצית בזנדברג פרץ רגשות פתאומי כזה הייתה ההחלטה שלא להביא לאישור הממשלה בשבוע הבא את מינוי יוסי ביילין, מראשי מרצ לשעבר, כיו"ר רשות הטבע והגנים. השרה הנסערת קוננה על "פסילה אישית ורדיפה של אדם בשל זהותו", אשר לדבריה "מהווים ניצחון לכל מה שהממשלה נלחמה נגדו בשנה האחרונה", וכמובן לא שכחה לסמן את האשמים במחדל הנורא: "מחול השדים של בן גביר ושותפיו" אשר הגיע תוך שעות "לצמרת מי שביקשו להנהיג שיח אחר, כבוד הדדי ואחדות".

היא המשיכה והפליגה בשבחיו של ביילין אך הוא עצמו אינו העניין החשוב. ברור שלאדם שבילה את מרבית חייו בפוליטיקה ולאחר מכן הפך לפובליציסט אין קשר מיוחד לתחום הטבע והגנים. הנקודה החשובה כאן היא הדחף הבלתי-מוסבר של חלק מאנשי השמאל בממשלה למנות מקורבים לג'ובים מפנקים, רגע לפני שהם כנראה נפרדים לשלום מהלשכה המרווחת, מהנהג הצמוד ומצוות העוזרים, וחוזרים לפקוד את מסדרונות הכנסת האפורים. גם התלונות על "פסילה אישית" והמחסור ב"שיח אחר" מצד חברה בכירה במחנה הפסילה והפילוג הן בעיקר צבועות.

אותו מחנה אשר במשך שנים זעק מעל כל במה נגד מינוי מקורבים וחלוקת ג'ובים מושחתת, ברגע שהגיע לשלטון לא בזבז אפילו רגע והחל לחלק ג'ובים לכל מקורביו. אצל חלקם נראה כאילו זה הדבר החשוב ואולי היחיד בו הם עוסקים, והשרה זנדברג הייתה בין המצטיינות בתחום. כפי שדיווח עקיבא ביגמן בערוץ 14, רק לאחרונה מינתה השרה מספר אנשי שמאל קיצוני לתפקידי מפתח ברשות הטבע והגנים, בעוד שד"ר יחיאל שבי, מומחה מקצועי ומנוסה שעבר בהצלחה את כל תהליכי האישור, קיבל בסופם הודעה על ביטול מינויו לדירקטוריון הרשות.

אבל השיא היה כמובן במינוי חצוף עוד יותר, במסגרתו מונה בן זוגה של זנדברג, אורי זכי, ליו"ר מרכז הרצל – משרה משתלמת שלא קשורה בשום דרך מקצועית לעברו כבכיר בארגון 'בצלם' או לתפקידו האחרון כיו"ר הנהלת מרצ. על פי דיווחים שונים, המינוי המפוקפק נחתם ללא אישור מוסדות המפלגה, והתאפשר בין היתר בהסכמה של יאיר לפיד לבקשת זנדברג להקדים את סבב התפקידים באופן שיטיב לכאורה עם בן זוגה.

להגנת הסביבה הקיצונית: סבב הג'ובים וסיכולי המינויים של השרה זנדברג נמשך

לכתבה המלאה>>https://t.co/hck5zlLvqA#הדוח_של_אראל@akibigman @ErelSegal @doh_erelsegal14 pic.twitter.com/foEbXXdGC6

— עכשיו 14 (@Now14Israel) May 30, 2022

ואם כבר בראש הממשלה הטרי עסקינן, הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לצביעות. לאחר שנים בהן יצא נגד מינוי מקורבים וממשלות מנופחות, לפיד בילה חלק ניכר מן השנה האחרונה בניסיונות למנות ולקדם מקורבים, במסגרת הממשלה המנופחת ביותר שנראתה במחוזותינו. תחילה הייתה זאת גיסתו שזכתה לתפקיד בכיר בקק"ל,  ולאחר מכן בת-דודה של רעייתו שהוצנחה משום מקום לשורות הנהלת ההסתדרות הציונית. במקביל, שר החוץ עשה בשירות החוץ כבתוך שלו, עם לא פחות מארבעה מינויים פוליטיים לתפקידי שגריר, מתוכם שני חברי 'יש עתיד' שזכו למשרות חלומיות בצרפת (יעל גרמן) ובקנדה (רונן הופמן).

שיטת המינויים שימשה בידי לפיד גם כניסיון לסלק מכשולים פוליטיים, כאשר הציע לחברת הכנסת זועבי מינוי יוקרתי בסין, כאשר היא החלה להשמיע קולות של חוסר שביעות רצון מהתנהלות הקואליציה. גם לאחר שהפך לראש הממשלה לפיד לא עוצר, ותוך ימים ספורים הספיק להדיח את ראש מערך ההסברה ולמנות במקומו עוד מקורב, ולהפוך את נעמה שולץ למנכ"ל משרד ראש הממשלה, למרות שכהונתה צפויה להיות קצרה במיוחד. ממשלת מעבר? מניעה משפטית? הצחקתם את יאיר ותמי.

למרות כל אלה יש לציין כי מינוי משרות אמון ומינוי משרות בכלל הוא חלק חשוב מהיכולת של ממשלה למשול, לתפקד ביעילות ולקדם ביצוע מדיניות. הדבר נכון פי כמה בכל הנוגע למערכת השלטונית בישראל, אשר מחושקת באופן תמידי על ידי שלל יועצים, פקידים וכמובן ועדות מינויים למיניהן. אך גם לכך צריך להיות גבול, וצריך להבחין בין מינוי ראוי לבין שורת מינויים פוליטיים ממקפצת המקורבים, ובוודאי בזמן בחירות שעשויות להביא בקרוב לעליית ממשלה חדשה. ההתפרצות האחרונה של זנדברג מרמזת כי ספק אם בשמאל יצליחו להתאפק ולשים לעצמם את הגבול, ובוודאי זה לא מה שימנע מהם לשוב ולזעוק עם שובם לספסלי האופוזיציה.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: