רק אל תגעו להם בג'ובים

בממשלה ששברה שיאים במינוי מקורבים וחלוקת תפקידים, התקף הזעם של זנדברג הוא צבוע ומזויף

יוסי ביילין והשרה זנדברג | צילום מסך, דוברות הכנסת

מתכווצת מבושה…כנראה שנכשלנו ובמובן העמוק"

כך צייצה תמר זנדברג בצהרי יום שישי האחרון. ועל מה יצא קצפה של השרה להגנת הסביבה? לא על הקואליציה המקרטעת אשר כמעט ולא הצליחה לחוקק חוקים, לא בגלל הממשלה בה היא חברה וקרסה תוך מעט יותר משנה, ולא בשל מפלגת מרצ המתפוררת מקרבות פנימיים ומגרדת את אחוז החסימה.

אף לא אחד מן הביזיונות בשרשרת הארוכה הזו לא הצליח לגרום לה לחוש בושה או להודות בפה מלא בכישלון. במקום זאת, האירוע אשר הצית בזנדברג פרץ רגשות פתאומי כזה הייתה ההחלטה שלא להביא לאישור הממשלה בשבוע הבא את מינוי יוסי ביילין, מראשי מרצ לשעבר, כיו"ר רשות הטבע והגנים. השרה הנסערת קוננה על "פסילה אישית ורדיפה של אדם בשל זהותו", אשר לדבריה "מהווים ניצחון לכל מה שהממשלה נלחמה נגדו בשנה האחרונה", וכמובן לא שכחה לסמן את האשמים במחדל הנורא: "מחול השדים של בן גביר ושותפיו" אשר הגיע תוך שעות "לצמרת מי שביקשו להנהיג שיח אחר, כבוד הדדי ואחדות".

היא המשיכה והפליגה בשבחיו של ביילין אך הוא עצמו אינו העניין החשוב. ברור שלאדם שבילה את מרבית חייו בפוליטיקה ולאחר מכן הפך לפובליציסט אין קשר מיוחד לתחום הטבע והגנים. הנקודה החשובה כאן היא הדחף הבלתי-מוסבר של חלק מאנשי השמאל בממשלה למנות מקורבים לג'ובים מפנקים, רגע לפני שהם כנראה נפרדים לשלום מהלשכה המרווחת, מהנהג הצמוד ומצוות העוזרים, וחוזרים לפקוד את מסדרונות הכנסת האפורים. גם התלונות על "פסילה אישית" והמחסור ב"שיח אחר" מצד חברה בכירה במחנה הפסילה והפילוג הן בעיקר צבועות.

אותו מחנה אשר במשך שנים זעק מעל כל במה נגד מינוי מקורבים וחלוקת ג'ובים מושחתת, ברגע שהגיע לשלטון לא בזבז אפילו רגע והחל לחלק ג'ובים לכל מקורביו. אצל חלקם נראה כאילו זה הדבר החשוב ואולי היחיד בו הם עוסקים, והשרה זנדברג הייתה בין המצטיינות בתחום. כפי שדיווח עקיבא ביגמן בערוץ 14, רק לאחרונה מינתה השרה מספר אנשי שמאל קיצוני לתפקידי מפתח ברשות הטבע והגנים, בעוד שד"ר יחיאל שבי, מומחה מקצועי ומנוסה שעבר בהצלחה את כל תהליכי האישור, קיבל בסופם הודעה על ביטול מינויו לדירקטוריון הרשות.

אבל השיא היה כמובן במינוי חצוף עוד יותר, במסגרתו מונה בן זוגה של זנדברג, אורי זכי, ליו"ר מרכז הרצל – משרה משתלמת שלא קשורה בשום דרך מקצועית לעברו כבכיר בארגון 'בצלם' או לתפקידו האחרון כיו"ר הנהלת מרצ. על פי דיווחים שונים, המינוי המפוקפק נחתם ללא אישור מוסדות המפלגה, והתאפשר בין היתר בהסכמה של יאיר לפיד לבקשת זנדברג להקדים את סבב התפקידים באופן שיטיב לכאורה עם בן זוגה.

ואם כבר בראש הממשלה הטרי עסקינן, הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לצביעות. לאחר שנים בהן יצא נגד מינוי מקורבים וממשלות מנופחות, לפיד בילה חלק ניכר מן השנה האחרונה בניסיונות למנות ולקדם מקורבים, במסגרת הממשלה המנופחת ביותר שנראתה במחוזותינו. תחילה הייתה זאת גיסתו שזכתה לתפקיד בכיר בקק"ל,  ולאחר מכן בת-דודה של רעייתו שהוצנחה משום מקום לשורות הנהלת ההסתדרות הציונית. במקביל, שר החוץ עשה בשירות החוץ כבתוך שלו, עם לא פחות מארבעה מינויים פוליטיים לתפקידי שגריר, מתוכם שני חברי 'יש עתיד' שזכו למשרות חלומיות בצרפת (יעל גרמן) ובקנדה (רונן הופמן).

שיטת המינויים שימשה בידי לפיד גם כניסיון לסלק מכשולים פוליטיים, כאשר הציע לחברת הכנסת זועבי מינוי יוקרתי בסין, כאשר היא החלה להשמיע קולות של חוסר שביעות רצון מהתנהלות הקואליציה. גם לאחר שהפך לראש הממשלה לפיד לא עוצר, ותוך ימים ספורים הספיק להדיח את ראש מערך ההסברה ולמנות במקומו עוד מקורב, ולהפוך את נעמה שולץ למנכ"ל משרד ראש הממשלה, למרות שכהונתה צפויה להיות קצרה במיוחד. ממשלת מעבר? מניעה משפטית? הצחקתם את יאיר ותמי.

למרות כל אלה יש לציין כי מינוי משרות אמון ומינוי משרות בכלל הוא חלק חשוב מהיכולת של ממשלה למשול, לתפקד ביעילות ולקדם ביצוע מדיניות. הדבר נכון פי כמה בכל הנוגע למערכת השלטונית בישראל, אשר מחושקת באופן תמידי על ידי שלל יועצים, פקידים וכמובן ועדות מינויים למיניהן. אך גם לכך צריך להיות גבול, וצריך להבחין בין מינוי ראוי לבין שורת מינויים פוליטיים ממקפצת המקורבים, ובוודאי בזמן בחירות שעשויות להביא בקרוב לעליית ממשלה חדשה. ההתפרצות האחרונה של זנדברג מרמזת כי ספק אם בשמאל יצליחו להתאפק ולשים לעצמם את הגבול, ובוודאי זה לא מה שימנע מהם לשוב ולזעוק עם שובם לספסלי האופוזיציה.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. "פסילה אישית ורדיפה של אדם בשל זהותו…מהווים ניצחון לכל מה שהממשלה נלחמה נגדו בשנה האחרונה"-אמרה שרה בממשלת רק לא ביבי…

  2. מינוי מנכ"לית חדשה למשרד רה"מ גם לתקופה קצרה הוא דווקא נכון ומוצדק. פוליטיקאי בכיר צריך סביבה תומכת(תשאלו את בגין ז"ל ושקד מה קורה כשמשאירים מנכ"ל מעולם ערכים הפוך משל בוחריך).
    בעיקר כשמדובר על משרה שתתחלף עם החלפת הפוליטיקאי ולכן משרת אמון.

    מה שכן, עם החזרת שלטון הימין צריך לדרוש ועדת חקירה שתבדוק חשדות למינויי קרובי משפחה.

    1. אמי פלמור הייתה בדיוק בעולם הערכים של שקד – עמוק בשמאל.
      היא לא נאלצה להשאיר אותה אלא בחרה לעשות זאת בשמחה

  3. יש כאן גם שיקול פרקטי.
    לשמאל חשוב שרשות הטבע והגנים תמשיך להזניח את אתרי המורשת ביו״ש(למרות חשיבותם למורשת הלאומית ולהסברה) ולכן ישנו צורך לאייש במהירות לפני שהימין יחזור לעמדה בה הוא יוכל לקדם אנשי מקצוע אחרים.
    בשלב זה, עיקר המאבק בין הימין לשמאל סובב סביב נושא אחד: מינויים ואסור להצביע למפלגות ׳ימין׳ שלא מבינות את זה(בין אם זה בזבוז משרדים שהושגו כגון משפטים ותקשורת ובין אם זה דרישת משרדים חסרי חשיבות אסטרטגית כגון אוצר ופנים).

  4. בכלל למה אדם שהיה שר ויושב על פנסיה תקציבית והוא בן 74 מגיעה לו עוד משרה ,הרי כולנו שנאבקים לגמור את החודש נזרקים לפנסיה בתנאים לא תנאים אבל המיוחסים הללו מקבלים ג'ובים אחרי הגיל שאותנו מעיפים.שי ניצן תפרו לו משרה שאין לו שום הכשרה והצדקה לקבל ושקט שורר במחוזותינו

  5. אין כל סיבה שרשימת תפקידים כמו גם יו"ר קק"ל יבחרו במכרז את המתאים/מה.די לשיטה הגלותית שעדיין נמצאת כאן וגורמת לנהל את המדינה ברמה של ועד כיתה. מה זה לחלק ג'ובים למקורבים??? האם המישרות הללו הם רכוש פרטי של פוליטיקאים-ולא משנה מאיזו מפלגה? די .שבענו מהשיטות הבזויות ולא ראויות אלו שמזיקות למדינה ורק מטיבות עם המקורבים.

  6. העכברים שמכרסמים את דפנות הספינה מחלקים ביניהם שטחי כרסום , אם הם ימשיכו ויצליחו , כבר לא יהיה להם מה לכרסם , ובעצם הם כבר לא יהיו בכלל ואולי גם נוסעי הספינה שקנו כרטיסים ושלמו על הנסיעה עלולים לשלם בחייהם .
    אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים

  7. הבעיה שאם ביבי יבחר הוא ישאיר את כל השמאלנים בתפקידים שלהם במקום להחליף אותם
    וטוב שהיא עזבה את הפוליטיקה

  8. ממילוי תפקיד ב'בצלם" למינו יו"ר במרכז הרצל = הזוי/ אירוני/פשע/ מטריף כל הגיון = מחק את המיותר