פרשת אונס החיילת: "חייבת לקום ועדת חקירה לטיוח"

חושף פרשת הסוהרות לירן לוי על החשדות האחרונים לעברות מין חמורות שביצע מחבל בחיילת: "אם לא תבדק התנהלות הפרקליטות הדברים יתפוצצו לנו בפרצוף"

אילוסטרציה | Padres Hana, Andrea Piacquadio

לתרומה לקמפיין מימון ההמונים לסיוע לחיילת הילה – לחצו כאן

***

פרשת ההטרדות המיניות של סוהרות בכלא גלבוע ממשיכה להכות גלים, עם הפרסום האחרון לפיו חיילת ששירתה בכלא נאנסה על ידי אסיר ביטחוני, לכאורה בידיעת מפקדיה שלאחר מכן ניסו להשתיק את האירוע.

חושף הפרשה לירן לוי, כתב המשטרה של 'ידיעות אחרונות' ואתר ynet, מספר בשיחה עם 'מידה' כי מדובר בהסתעפות נוספת של פרשת הסוהרות אותה חשף לראשונה כבר לפני ארבע שנים. "ב-2018 חשפנו כיצד שלוש סוהרות טוענות כי מנהיג המחבלים בכלא גלבוע, מחמוד עתאללה, ביצע בהן מעשים מגונים, אחרי שדרש מקצין המודיעין בכלא לשבץ את אותן סוהרות מסוימות באגף, וקצין המודיעין נעתר לדרישת המחבל, ובתמורה קיבל לכאורה מידע מודיעיני ושקט תעשייתי. המשטרה חקרה את זה באופן נקודתי והפרשה הושתקה ולא זכתה להתייחסות ציבורית מספיקה".

הפרשה חזרה לכותרות לאחר בריחת המחבלים מכלא גלבוע והקמת ועדת החקירה לעניין בשנה שעברה, אז מפקד הכלא פרדי בן שטרית אמר בעדותו כי "סוהרות סורסרו" עבור אסירים ביטחוניים. לוי מספר כי בהמשך לסערה שהתעוררה, הגיעו למשטרה שלוש סוהרות נוספות והתלוננו כי הוטרדו מינית בידי מחבל בכלא. "בחודש ינואר פרסמנו עדות של חיילת נוספת ששירתה בכלא, ולפיה עתאללה סיפר לה כי מחבל נוסף, אמג'ד עוואד שהיה מבין רוצחי משפחת פוגל, יפגע במשפחתה אם לא תיעתר לו מינית. עתאללה אפילו מסר לה פרטים אישיים לגבי משפחתה ויצר למעשה תלות ופחד שאפשרו לו לבצע בה מעשים מגונים. גם את התלונה הזו אף אחד לא חקר ברצינות".

בהמשך לכך, בחודש מרץ האחרון קיבל לוי מידע חדש על סוהרת שקיימה מגע מיני עם אסיר ביטחוני, מה שהיה שלדבריו היה "נשמע מופרך ולא מתקבל על הדעת". אך המידע חסה תחת צו איסור פרסום גורף אותו ביקשו המשטרה והפרקליטות ומנע למעשה כל דיווח, אפילו על עצם קיומו של הצו. "הגשתי ערר בבקשה לבטל את הצו והמשכתי בתחקיר", הוא מספר, "וכך קיבלתי את התמונה השלמה לפיה לא מדובר ביחסי מין אלא לכאורה באונס".

אותה חיילת חובה ששירתה כסוהרת בין 2014 ל-2017 בכלא גלבוע הגישה ביוזמתה תלונה במשטרה שפתחה בחקירה וכך נפתח "מאבק משפטי של כמה חודשים בו ניסינו להסיר את צו איסור הפרסום אבל נדחינו בכל פעם בטענה שהפרסום עשוי לשבש את החקירה. הצלחנו לבסוף בראשית השבוע להתיר פרסום חלקי על עברות מין חמורות. ולאחר שאתמול החיילת עצמה חשפה במסגרת קמפיין מימון ההמונים את מה שקרה לה, החלטנו לפרסם בעיתון את מה שכתבה".

לדברי לוי, התנהלות גורמים במערכת החוק מאז חשיפת הפרשה המקורית מעלה טענות קשות לטיוח. "תיק פרשת הסרסור מ-2018 נפתח מחדש על ידי פרקליט המדינה בדצמבר 2021 אבל מאז ועד היום לא נעשו שום פעולות חקירה משמעותיות", הוא אומר. "אף אחד אפילו לא עדכן את הסוהרות, ורק לפני כשבועיים זומן לחקירה קצרה קצין המודיעין של הכלא שהיה מעורב. כלומר, יש פה תיק שנפתח באופן חריג בפעם השנייה אבל עדיין לא נעשה בו איתו שום דבר משמעותי".

בנוסף, לוי אומר כי "הפרקליטות יודעת על חשדות לעברות מין שונות כבר מראשית חודש ינואר השנה, וצו איסור הפרסום שהם הוציאו בהתחלה נגע בכלל לחקירה אחרת שכרגע לא ניתן לפרט לגביה. כאשר ייחשף מה הם חקרו אני לא יודע אם אנשים יצחקו או יבכו. זה שוב ממחיש לנו את פרקטיקת האחיזה בגרונות".

לאן לדעתך צריך להפנות כאן אצבע מאשימה?

"בראש ובראשונה למשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, שסגר את תיק החקירה ב-2020 בטענה לחוסר ראיות, למרות שהיו ראיות. הוא לא נפגש אפילו פעם אחת עם הסוהרות. אין לי הסבר אחר חוץ מלומר שכל הסיפור הזה כאילו עבר לידו. כרגע, כל האחריות היא על כתפיו של פרקליט המדינה עמית איסמן שפתח מחדש את התיק. הסוהרות נושאות את עיניהן אליו ומצפות שהפעם באמת יקרה פה משהו. האחראי לדבר הזה הוא איסמן".

מה ניתן לספר על חקירת פרשת האונס שנחשפה כעת?

"הצו מונע פרסום פרטים אבל אל תעצרו את נשימתכם בציפייה, מכיוון שרק לאחרונה התחילו לחקור את הסיפור ברצינות. למעשה, בכל פעם שהגשנו עתירה לבית המשפט, הפרקליטות הגיעה והציגה לשופט חומרי חקירה במעמד צד אחד. זה גרם לסוג של פיקוח על החקירה אז ניסו להראות שהם עושים משהו, אבל גם אז לא נכנסו ממש לעובי הקורה".

בהקשר הזה מציין לוי כי "אנחנו יודעים למשל מתיקי ראש הממשלה, שכאשר מערכת האכיפה רוצה לבסס תיק או להגיע לחקר האמת היא יודעת לבדוק מכל הכיוונים ומפעילה הרבה מאוד כלים ומאמצים. אבל הכלים שהופעלו בפרשה הנוכחית לא היו בשביל לקדם את החקירה אלא בשביל להסתיר אותה מעיני הציבור. איך הפרסום יכול לשבש חקירה על עבירה שהתרחשה בראשית 2016 והחשוד הוא אסיר ביטחוני כלוא בהפרדה?".

יתכן שמטרת הצו הייתה למנוע פרסום מידע ביטחוני רגיש?

"יכול להיות שהיה נחוץ צו איסור פרסום לשבועות הראשונים של החקירה אבל אין שום הצדקה לצו כל כך גורף במשך חודשים ארוכים. יתרה מכך, במהלך אחד הדיונים הראשונים בבית המשפט נציגת המשטרה טענה שאם הסיפור יצא החוצה זה עלול לטלטל את השב"ס ואת משטרת ישראל. זה רק ממחיש מהם השיקולים האמיתיים".

מבחינה פוליטית, מלבד השר לביטחון פנים בר-לב שצייץ בתגובה לפרסום כי לא יהסס "לפעול ביד קשה", לוי מציין את חברות הכנסת מרב בן ארי ומיכל רוזין, חבר הכנסת אופיר סופר והח"כ לשעבר עמיחי שיקלי כמי שפועלים כרגע בעניין, "אבל זה לא מספיק". לדברי לוי, "הפרשה הזו צריכה להיות בקונצנזוס. חייבת לקום כאן ועדת חקירה ממלכתית ובלתי-תלויה שתחקור את טיוח הפרשה והתנהלות הפרקליטות. אם זה לא יקרה, הדברים עלולים להתפוצץ לנו בפרצוף בעתיד באופן הרבה יותר חמור".

לוי מספר כי מאז שהחיילת החליטה שהיא מגישה תלונה במשטרה הוא מקפיד לא ליצור איתה קשר ישיר, אך יכול להעיד כי "מצבה הנפשי חמור וקשה מאוד. היא כבר כמה שנים כמו בן אדם מת. היא סוחבת את הסוד הזה איתה. התביישה ופחדה מאוד חשבה שלא יאמינו לה. היא לא עובדת ולא מצליחה להשתקם או לכלכל את עצמה לכן עורכת הדין קרן ברק פתחה עבורה קמפיין מימון המונים כדי לסייע לה".

לדברי לוי, בחודשים האחרונים החיילת קיבלה טיפולים פסיכיאטריים שבועיים במימון שב"ס. "זה מה שנתן לה את האומץ לפתוח את הסיפור אבל היא זקוקה לטיפולים הרבה יותר משמעותיים. זה דבר מאוד יקר, מעבר לזה שהיא לא מצליחה אפילו לשכור דירה כי אין לה את הכסף".

בדף הקמפיין למימון המונים תחת הכותרת "אונס בחסות המדינה", כותבת החיילת הילה (שם בדוי) בין היתר כי לאחר שהוצבה בכלא גלבוע "גיליתי לתדהמתי שיש "מפקד" אחד שהוא מחבל פלסטינאי עם דם על הידיים אשר שלט בכל הקצינים ואנשי הסגל שנשמעו לו וביצעו את "פקודותיו" (בקשותיו) בלי שום ויכוח. הוא הסתובב בחופשיות ברחבי הכלא כשהוא אינו אזוק, ושלח את ידיו המזוהמות ונגע בגופן של חיילות באין מפריע. כולם ידעו. כולם שתקו. כולם פחדו".

היא ממשיכה וכותבת: הלוואי שלא הייתי פוגשת אותו לעולם. הלוואי שלא הייתי מתגייסת לשרת כסוהרת. חשבתי שיש לי כוח, שאתרום למדינה אבל בסופו של השירות הצבאי שלי, הפכתי אני להיות אסירה, שיפחת המין הפרטית של מ.ע.".

לדבריה, "המפקדים שלי, חברי הסגל שלי, שחשבתי שהם אמורים לשמור עלי, מסרו אותי לידיו של אותו מחבל (מ.ע) הם דאגו שאשאר איתו לבד, בניגוד לנהלים הברורים בכדי שהוא יוכל לפגוע בי באכזריות ולהתעלל בי מינית מינית שוב ושוב, ולא רק בי, גם בעוד חיילות סוהרות רבות".

כעת היא מבקשת את הסיוע הציבור "למימון עבור מנהלי מאבק ציבורי שמנסים לסייע במאבק הציבורי שלי כאשר מטרתנו היא להביא את כנסת ישראל למנות ועדת חקירה עצמאית שתחקור את הטיוח של כל עבירות המין שבוצעו בי ובחברותיי החיילות על ידי מ.ע בכלא גלבוע…הגעתי לכלא גלבוע כסוהרת חזקה ונשארתי שם, שפוטה למאסר עולם עם זיכרונות שלא עוזבים אותי של ריח גופו של מ.ע על גופי, כאבים, כעסים ודמעות של שתיקה ובושה".

***

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "צו איסור הפרסום ניתן על ידי בית המשפט כדין ונועד להגן על פרטי החקירה מפני שיבוש בפרסום הדברים, וכמו כן על נפגעי עבירה ולהגן על האפשרות להגיע לחקר האמת.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הטענות אודות ניסיונות הסתרה וטיוח של החקירה הן חסרות שחר. ההחלטה בעניין אנשי שב"ס שהתקבלה ב-2018 התבססה על חומר הראיות שעמד בפני הפרקליטות באותה עת. משהגיע מידע נוסף, הורה פרקליט המדינה, על דעת המשנה הפלילי למברגר ופרקליטת מחוז צפון, על פתיחת התיק מחדש ומאז מבצעת המשטרה פעולות חקירה בעניין זה, בליווי צמוד של הפרקליטות".


לתרומה לקמפיין מימון ההמונים לסיוע לחיילת הילה – לחצו כאן

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. בטקסט מופיעים צירופי המילים הבאים: "בידיעת מפקדיה…קצין המודיעין…כל הקצינים ואנשי הסגל…
    המפקדים שלי, חברי הסגל שלי" כמי שאחראים למתואר בו אבל עורך האתר בחר שלא לצרף, ולו כהערת שוליים, את שמות הסגל [על דרגותיהם] הרלוונטיים לזמן ההתרחשויות.

    1. תקרא ושוב תראה שאלה ציטוטים מדברי החיילת

  2. ושום מילה על הסגן של שי ניצן מומי למברגר (בשמו הידוע " המגרסה") שכל העובדות היו בידיו?!

    1. לאן לדעתך צריך להפנות כאן אצבע מאשימה?

      "בראש ובראשונה למשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, שסגר את תיק החקירה ב-2020 בטענה לחוסר ראיות, למרות שהיו ראיות. הוא לא נפגש אפילו פעם אחת עם הסוהרות. אין לי הסבר אחר חוץ מלומר שכל הסיפור הזה כאילו עבר לידו"

  3. 1. המפקדים הישירים שלה לכלא.
    2. המפקדים של הכלא לכלא.
    3. להדיח את מפקדי השב"ס.
    3. מי שביקש את צווי איסור הפירסום לכלא – שיתוף פעולה בניסיון הכיסתוח.
    4. מי שאישר את צווי איסור הפירסום לכלא על שיתוף פעולה בניסיון הכיסתוח.
    5. עונש מוות למחבל האנס הרוצח.
    6. עונש מוות לקצין המודיעין ששלח חיילת להאנס.

    1. ואם מישהו מהנ״ל היא במקרה אישה יש להמיר את עונשה בבילוי שעתיים עם האסירים באותם התנאים כמו הסוהרות.

  4. 1. המפקדים הישירים שלה לכלא.
    2. המפקדים של הכלא לכלא.
    3. להדיח את מפקדי השב"ס.
    3. מי שביקש את צווי איסור הפירסום לכלא – שיתוף פעולה בניסיון הכיסתוח.
    4. מי שאישר את צווי איסור הפירסום לכלא על שיתוף פעולה בניסיון הכיסתוח.
    5. עונש מוות למחבל האנס הרוצח.
    6. עונש מוות לקצין המודיעין ששלח חיילת להאנס.

    ההליך צריך להיות מושלם תוך יומיים.

  5. הייתי אומר שאני מקווה שהמידע שהמחבלים סיפקו שווה מחיר כל כך קיצוני ומזעזע-
    אבל אם השיטה הזו (מין תמורת מידע) היתה עד כדי כך יעילה, כוחות המודיעין היו מגייסים ומכשירים סוכנות מיוחדות ומספקים להן מעטפת פסיכולוגית מקצועית.

  6. משום מה מתייחסים לארוע הזה כאל ארוע של הטרדה מינית, אונס
    של נשים, חיילות שמשרתות שם.
    זה לא!!!!!!!!!!
    אותן סוהרות מייצגות את מדינת ישראל!!!!
    הגרועים שבאייבנו שרצחו בנו, ונמצעים מאחורי המושג החלול-"סורג ובריח"
    עושים מבנותינו (שתחלס מה הן בכלל מחפשות שם) זונות
    ואנחנו במקום לזעוק הכזונה יעשה את אחותינו, את ארצינו!
    אנחנו חחשיכים להתייחס לזה, מקסימום בתור ארוע פלילי
    מיזוגני, סקסיסתי.

    אדם שזרק נעל על שופטת נידון על ביזוי סמל המדינה.
    מי שאנס ועשה מרשות הענישה לזונתו הפרטית לא כל שכן???

    ועוד מלה לסיום,
    מתלוננות?
    מרגישות מוזנחות?
    עלה בראש!!!!!!
    את הסוהרת למען השם!!!
    למה את שם????
    להגשים את הפוטנציאל הגלום בך?
    להראות שגם את יכולה להצליח בעולם הגברים?
    לא!!!!
    את שם להטיל מורא אצל אלה שסוטים מילימטר מהתקנות
    של בית האסורים.