סיפורי בוגי

רק בישראל, החשיפה התקשורתית ממנה נהנים פוליטיקאים עומדת ביחס הפוך לכוחם בציבור

צילום מסך מתוך חדשות 13, כאן11

בסוף השבוע היה ניתן לחזות בהתרחשות מעניינת בעולם הבלתי-ניתן-להפרדה של התקשורת והפוליטיקה בישראל. שלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, כאן 11, חדשות 12 וחדשות 13 ערכו ראיון אישי ונרחב עם אותה המרואיינת, אשר שודר כמעט בו זמנית. ערוץ 14 היה אמור לערוך עמה הערב ראיון נוסף, אך הוא בוטל  לאחר שלדברי הערוץ היא דרשה לבחור בעצמה את המראיין.

בליץ הראיונות נערך באותו חלל משרדי שכנראה נשכר לצורך העניין, התפאורה הייתה זהה והשאלות כמעט זהות, כאשר המשתנה היחיד הוא צבע החולצה של המרואיינת. על פי נפח זמן האוויר הנדיב לו זכתה אפשר היה לחשוב שמדובר במועמדת מובילה לראשות הממשלה או לכל הפחות ראש מפלגות משמעותית ובעלת השפעה, אלא שמבט מהיר בסקרים האחרונים מגלה תמונה שונה לגמרי. מפלגת 'הרוח הציונית' בראשות איילת שקד זוכה בשיאה לארבעה מנדטים, מגיעה ביום טוב לאזורי אחוז החסימה, וסיכוי רב שלא תעבור אותו כלל. במילים אחרות, למרות שמרבית הציבור אינו קונה עוד את הסחורה המשומשת של המרואיינת המבוקשת, באולפנים ובערוצים השונים עדיין שותים אותה בצימאון רב.

במעבר על עיתוני סוף השבוע התקבלה תמונה דומה למדי. ב'ידיעות אחרונות', שותפה של שקד למיזם החדש ומי שכתב באותו עיתון במשך שנים, יועז הנדל, זכה לראיון ענק בו פרס את משנתה של המפלגה שהוקמה יום קודם לכן. כאילו אין משברים כלכליים או מדיניים, 'ישראל היום' הקדיש את מרבית עמוד השער לראיון עם ח"כ ניר ברקת, מקום שביעי ברשימת הליכוד הנוכחית, בו הוא קונן על קשייו בפריימריז המתקרבים. כוכבים נוספים באולפנים לאחרונה הם המתמודדת על ראשות מרצ זהבה גלאון, שכלל אינה חברת כנסת ולא בטוח שתהיה כזו, וגדעון סער, שראש ממשלה כבר לא יהיה והמקסימום שהוא יכול לשאוף אליו כרגע הוא עוד סידור עבודה אפור אך מתגמל.

מעבר להטיה ולניתוק המוכרים של מרבית כלי התקשורת בישראל, מגמות שבוודאי מעצימות בתקופת בחירות, ניתן לזהות כמה מאפיינים לתופעה. החל מהפופוליזם ההפכפך והמופרך של דמויות כמו שקד, דרך האגרסיביות הבוטה וחסרת המודעות של גלאון ועד למוזרות ולחשיבות העצמית המנופחת של הנדל והאובססיביות הפרודית של סער. המשותף לכולם – ככל שהם מופיעים יותר בעולם התקשורתי כך הם צונחים בפועל בסקרים בעולם האמיתי, וכגודל האגו המנופח כך גם קטן האלקטורט המכווץ. נקרא לזה אפקט בוגי יעלון.

יתכן שעבור חלקם עצם הקידום התקשורתי הנרחב הוא מטרה, ניסיון להישאר בתודעה באמצעותו הם מקווים להשיג מקום טוב יותר ברשימה מאוחדת כזו או אחרת שתתגבש בקרוב. אלא שהטקטיקה הצינית הזו היא בדיוק זו המביאה גם למפלתם בקלפי. אין שום דרך אמיתית או ערך משמעותי, ולא מוצע שום פתרון מלבד עוד הטפות מוסר, דמגוגיה ומתקפות אישיות. האידיאולוגיה, אם הייתה כזו אי-פעם, מופקדת מחוץ לאולפן או נעלמת ברגע שנדלקות המצלמות ובמקומה מופיעה רק שטחיות מקצינה.

חלקם משתמשים בתקשורת כדי לנסות לחזור לתודעת הציבור, ובאחרים התקשורת משתמשת כדי לנסות להנדס את תודעת הציבור. במקרים אחרים זו עדות לעונת מלפפונים פוליטית בה שלל הכתבים מנסים ללקט כל פירור כותרת. בכל מקרה התרומה לדיון מהותי היא נמוכה מאוד עד אפסית.

המשוואה הזו ידועה לכולם. התקשורת מצידה נהנית מכותרות וציטוטים עסיסיים, יחד עם המשך פמפום הנרטיב הפוליטי המועדף עליה, והמועמדים מצידם ממשיכים לתחזק את ההתמכרות לאור הזרקורים האהוב עליהם. למרות כל זאת, בכל פעם הם מופתעים מחדש בבוקר שאחרי הבחירות אל מול ההתרסקות החוזרת בקלפי. גם הפעם, אל תצפו מאף אחד מהצדדים לעשות חשבון נפש.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

(נצפה 1 פעמים, 1 ביקורים היום)

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. צמד הדוגמנים שקד הנדל יקבלו 0 מנדטים. לא עוברים אחוז חסימה

  2. האם העובדה שגב' שקד ביטלה ראיון,

    בדרגה גבוהה ביותר של סבירות, כיוון שהמראיין ש"ערוץ 14" הציעו אינו אוהד אותה – לא הופך את שאר אמצעי התקשורת בהם התראיינה, לסיקור אוהד? או שזו עבירה שבן ארי המציאה רק במטרה לסכל את נתניהו? כיוון שאם העבירה נכונה לכל פוליטיקאי, מדוע שותקת החונטה מצלאח א-דין?

    או שגורמי התשקורת בארץ, כל הזמן מקדמים פוליטיקאים שהם / בעלי השליטה בהם רוצים ו/או מנסים לפגוע בפוליטיקאים שאינם אוהבים ולכן, אם מישהו צריך להיות מואשם בעבירה כזו, אז זה אמנון אתרוגוביץ?

    ובכל אופן, אין לשקד מה לחפש באולפני ראיונות. לא משנה האם דעותיה הן בימין או בסמול (כאילו ניתן לדעת, מה הן דעותיה הליבתיות), אסור לאפשר לפוליטקאי שקרן/ית אשר גנב את קולות בוחריו, להבחר לרשות הנבחרת.

    הערה: יש 2 סוגים של הבטחות: מה אתה מבטיח לעשות בשיתוף אחרים ומה הם העקרונות שלך – הראשון, תלוי בשת"פ עם אחרים ולכן השגתו תלויה לא רק בך (לפעמים כדאי לנסות בכל זאת, "לעשות את חלקך" כמו שאומרים, אך הדבר תלוי במהותו בשת"פ של אחרים – כך שאם השגת או לא השגת אותו, לא תלוי רק בך). הבטחות לגבי עקרונותיך, תלויים רק בך. מפלגת "שקראנה" בראשות שקד ובנט, הפרה דווקא את האחרונות.

    ביצוע הבטחות מהסוג הזה, תלוי רק בך. הן ניתנות לביצוע, אפילו במתכונת שלא תכננת. גנץ חבר לנתניהו אך הצליח לשכנע במעשיו, שפעל בהתאם לעקרונותיו – הוא היה אופיזיציה לנתניהו בתוך הקואליציה וגרם למתיחות בינו לבין נתניהו פעמים רבות מאוד. בנט ושקד מצד שני, אימצו לגמרי את הנארטיב של מר"צ וזנחו לגמרי את חבריהם מימין – פרשת חלוקת ועדות הכנסת בתחילת הקדנציה, כאשר האופוריה של סיעת "שקראנה" היית בשיאה – ממחישה זאת יותר מכל! אפילו ביהמ"ש העליון, עמד לפסול את ה"חלוקה" שביצעו בנט ולפיד, בתמיכה לא מסויגת של ששאר חברי "ימינה". אין מקום לשקרנים כאלה ברשות הנבחרת!

    וזו הסיבה, מדוע בנט, סער, אלקין, שקד, אורבך, קארה, פינטו, כלפון, כהנא, שאשא-ביטון, השכל, בגין, יצחק-הלוי, שיר, האוזר והנדל – כל כנסת הבאה, אתם תראו רק מבחוץ.

  3. לזכות התקשורת-היא ממש מקלה לזהות למי ולמה לא להצביע-פשוט להקשיב לכל מה שהיא אומרת ולעשות ההפך.

  4. פיסקה מהכתבה: ״ ערוץ 14 היה אמור לערוך עמה הערב ראיון נוסף, אך הוא בוטל
    לאחר שלדברי הערוץ היא דרשה לבחור בעצמה את המראיין״.
    על כגון דבר כזה, חז״ל טבעו את האימרה ״מצח אישה זונה״.

  5. התקשורת ממנפת אותה מתוך אמונה שהיא שורפת יותר מנדטים מימין מאשר משמאל.

    1. אני רק שאלה: מי שהצביעו לה מקרב תושבי יישובי יש"ע ומתכוונים לתת לה שוב את קולם בקלפי האם הם "ימין"?