קרבות הבוץ במרצ חושפים את עומק השנאה בשמאל

מערכת הבחירות הנוכחית צפויה להיות סוערת במיוחד. כהונתו הקצרה של נפתלי בנט בראשות הממשלה פגעה קשות באמון הציבור במערכת הפוליטית, ונדמה שלא נותרו בה יותר אמות מידה.

אבל תסמכו על השמאל הישראלי הנאור והמתקדם שתמיד ידע לספק לנו שפל חדש. הפעם הוא מגיע ממפלגת מרצ, שם זהבה גלאון ויאיר גולן מתמודדים על הבכורה, לאחר שניצן הורוביץ הותיר אדמה חרוכה, תמר זנדברג נסה על נפשה וגם עיסאווי פריג' מתנדנד – והסכינים נשלפו בחדווה.

מלחמת הציטוטים בין שני המתמודדים התלקחה בזריזות, אבל לכל אחד מהם בנפרד יש גם היסטוריה אישית ארוכה של השלכת בוץ. נתחיל כמקובל עם הגברת. השנה היא שנת 2018 ויו"ר מרצ דאז זהבה גלאון מכנה את כבוד הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, במילים "טינופת שוביניסטית". בנו, הרב עמיחי אליהו, שואל אותה בתגובה כיצד אנשים כמוה הולכים לישון בלילה, ונראה שאפשר לחזור ולשאול אותה את השאלה הזו לאורך השנים.

כשנה לאחר מכן, גלאון כבר בפנסיה אבל ממשיכה לזהם את הטוויטר, כמו בציוץ בו כתבה על יאיר נתניהו: "לא סגור אם הוא בצד של בתי המשפט או של הנאצים. סתם – הוא בצד של הנאצים". גם אביו לא חמק מהנאצות: "ראש ממשלה עבריין שעומד לדין על שוחד ומנסה לברוח מהכלא עם שכפ"צ של כלבלבים מהליכוד וסמרטוטי כחול לבן. קואליציה של מאפיונרים". ולאחר מספר שבועות: "החלאה ששרק במשרוקית הכלבים… אפס שיושב בבלפור". בהמשך גלאון אף הפכה להיות פסיכיאטרית ומאבחנת את ראש הממשלה כ"פסיכופת מטורף".

בשביל קצת אחוות אחיות נשית, גלאון תקפה את ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס כ"סמרטוטה" וכחלק מ"המיץ של הזבל" שנשאר בליכוד. את חברת הכנסת לשעבר אסנת מארק הפמיניסטית גלאון תיארה כ"גרסת ועד הבית של אימלדה מרקוס", ו"מריונטה של ביבי". אבל זהבה אינה מסתפקת במטרות אישיות, וטרחה גם לנסח הסתה כללית יותר נגד מחנה הימין כולו:

תקשיב, יא חתיכת בהמה גזענית, הומופובית, שונאת זרים, שונאת נשים, שחותרת לגרור אותנו למשטר טליבאני – איננו פוחדים ממך. יש לנו עקרונות: שוויון, אהבת האדם, חירות, אחווה. ועכשיו לך מפה, לפני שנטפל בך כמו שטיפלנו בפשיסטים המקוריים"

כפי שאתם רואים, אהבת אדם ואחווה. עד היום אני תוהה כיצד היא רוצה בדיוק לטפל בנו, אנשי הימין, ואיך לא נעצרה אחרי הדברים האלה. אך יאמר לזכות זהבה שהיא נוטה לפזר מחמאות גם על אנשי שמאל , כמו למשל בני גנץ אשר לדבריה נע על המנעד שבין "גווייה פוליטית", "עציץ" ו"עלה תאנה מיובש". גם אנשי תקשורת כמו קלמן ליבסקינד ("ימין קיצוני מטורלל") או גופי תקשורת כמו ערוץ 20 ("אסלה") לא חמקו מנחת לשונה.

ומי שכאמור מתמודד מולה על הנהגת מרצ הוא דמות מופת לא פחותה. אמירתו הידועה ביותר של יאיר גולן הייתה כמובן ב"נאום התהליכים" הבזוי אותו נשא במדי סגן הרמטכ"ל, ועליו מעולם לא התנצל. אך זו הייתה רק ההתחלה. מן הרגע שנחת בכנסת כמשוריין ברשימת מרצ, גולן הקפיד להשתלח כמעט בכל מה שזז, החל מעמיתיו למליאה ועד לעיתונאים ופרשנים.

תמה אהובה במיוחד על גולן היא חיטוט בפצעי השכול הכואבים של החברה הישראלית, לא חלילה כדי לרפא אלא כעוד הזדמנות להסית ולפלג. כך למשל, "אנשי השמאל", לדבריו, "ממלאים את החלקות הצבאיות הרבה יותר מאנשי ימין". גם ביום השואה לא שכח גולן מיהו הרשע האמיתי: "נציגי מפלגת הגזענות והחשיכה 'הציונות הדתית'". ח"כ בן גביר זכה מגולן גם לאיחולים אישיים ולבביים כמו "מחבל, גזען, הומופוב", שאותו יחד עם תנועתו יש להעביר "לפח הזבל של ההיסטוריה".

לאחר רצח יהודה דימנטמן הי"ד בפיגוע ירי סמוך לחומש, גולן הגדיר את חבריו המתיישבים: "אלה לא אנשים, אלה תתי-אדם, אנשים בזויים, קלקולו של העם היהודי", ותיבל כהרגלו בעלילת דם על "פוגרומים" אותם הם עורכים. צריכים עוד קצת ריפוי? רק לאחרונה אמר סגן השרה גולן על ראש הממשלה לשעבר כי "אנחנו צריכים לגאול את ישראל מהמחלה הממארת ששמה בנימין נתניהו". גם על כל אלה הוא סירב להתנצל.

נראה כי אם כן כי בפני חברי מרצ עומדת בחירה מלבבת במיוחד בבואם לבחור את מנהיג המפלגה הבא. מצד אחד עסקנית ותיקה שגררה את המפלגה לעשור של כישלונות וחוסר רלוונטיות, ובניסיון נואש לשוב לאור הזרקורים אימצה את תפקיד הדודה המביכה. מנגד, עוד גנרל מבולבל שמדבר על "שלום" בעודו יורה לכל עבר ציטוטים אלימים וגסים.

וכראוי לשני תכשיטים כאלה, גם המאבק ביניהם עלה במהרה על מסלול התנגשות עם כל הרפרטואר המוכר: תחמונים בירוקרטיים ודילים מאחורי הגב, עקיצות הדדיות והתנצחות מביכה בשאלה מי פחות ציוני, אם בכלל. הטונים במרצ צפויים להמשיך ולעלות עד לעימות הסופי בין גלאון וגולן, אבל ללא קשר לזהות המנצח דבר אחד ברור – על ראשות מפלגת השמאל הנאורה והמתקדמת, המכילה ושוחרת השלום, מתמודדים שניים מהפוליטיקאים האלימים ביותר בישראל כיום.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: